חומר רקע

GxMS Friendly Print 15.12.2016 משרד ראש הממשלה Prime Minister's Office משרד ראש הממשלה מזכירות הממשלה החלטות הממשלה 2015 מדיניות ממשלתית לקידום שילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית - תכניות משרד החינוך, משרד הרווחה והשירותים החברתיים ומשרד הבריאות וצוות יישום ומעקב אחרי התכנית מזכירות הממשלה החלטה מספר אתפ/4 של ועדת שרים לעניין קידום שילובם בחברה הישראלית של אזרחי ישראל ממוצא אתיופי מיום 11.10.2015 אשר צורפה לפרוטוקול החלטות הממשלה וקבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום 29.10.2015 ומספרה הוא 609 /)אתפ4 .( הממשלה ה - 34 בנימין נתניהו נושא ההחלטה מדיניות ממשלתית לקידום שילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית - תכניות משרד החינוך, משרד הרווחה והשירותים החברתיים ומשרד הבריאות וצוות ״שום ומעקב אחרי התכנית מחליטים בהמשך להחלטות הממשלה מס'1979 /)ע26 ( מיום 15.7.2010 בעניין תכנית חומש לסיוע לעולי אתיופיה, מס'1300 מיום 9.2.2014 בעניין גיבוש תכנית לקידום שילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית ומס' 324 מיום 31.7.2015 בדבר מדיניות ממשלתית לקידום שילובם של אזרחי ישראל ממוצא אתיופי בחברה הישראלית: 1 . לאמץ את התכניות המצייב של משרד החינוך, משרד הבריאות ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים לשנים 2019-2016 ולהנחות את המשרדים לפעול כדלקמן: .א משרד החינוך )1 ( היקף התכנית ממקורות ממשלתיים יהיה 192 מלש"ח בפריסה שווה על פני ארבע שנים 2019-2016 )סה"כ 48 מלש"ח לשנה(, מהם 60 מלש"ח ממקורות משרד החינוך )15 מלש"ח בשנה(, 132 ,מלש"ח תקציב תוספתי ״עודי, שיוקצה ייע' משרד האוצר )33 מלש"ח בשנה(. ) 2 ( -כ92 מלש"ח מהתקציב של המקורות הממשלתיים יופנה לקידום הישגים לימודיים והעצמת בתי ספר, -כ24 מלש"ח יופנו למענים לצורכי התלמידים, -כ56 מלש"ח יופנו לפעילויות בלתי פורמאליות ולחיזוק ההכנה לצה"ל -וכ20 מלש"ח יופנו להכשרה, העצמה, השמה ופיתוח של עובדי הוראה. ) 3 ( סעיפי ההכנסה, לרבות התקציבים שיעמיד משרד החינוך בהתאם לתכניתו, ״כנסו לתקציב החל משנת 2015 , לתקנה ״עודית. ) 4 ( בהתאם לאמור בסעיף 3 בהחלטת הממשלה מס'324 מיום 31.7.2015 , הצוות הבינמשרדי המשותף למשרד החינוך, משרד העליה והקליטה, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה, יתכנס בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו וידון, בין היתר, באלה: מתווה הטיפול בעולים הנמצאים בארץ עד 15 שנים ואלה שאינם עונים להגדרה זו; התאמות הנדרשות בפרויקט לאומי לקליטת יוצאי אתיופיה; בחינת עריכת שינויים בוועד המנהל מטעם הממשלה בפרויקט לאומי לקליטת יוצאי אתיופיה; הדרכים להבטחת קידום לימודי בהתאם לאבני היסוד, כאמור בהחלטת הממשלה מס'324 . התכנית הסופית תהיה מסוכמת בין משרד החינוך למשרד העלייה והקליטה. ) 5 ( משרד החינוך יקבע יעדים שנתיים מתוך היעדים הארבע שנתיים, עד ראשית שנת 2016 . ) 6 ( מנכיילית משרד החינוך תמנה, בתוך 60 יום מאישור החלטה זו ולאחר תיאום עם משרד ראש הממשלה, ועדת מעקב מקצועית מייעצת. לפחות 50% מחברי הוועדה יהיו אנשי מקצוע מיוצאי הקהילה האתיופית שיש להם תרומה מקצועית רלוונטית. הוועדה תתכנס לפחות 3 פעמים בשנה, תקבל דיווח אודות התקדמות התכנית, תדון בחסמים ביישומה ובנושאים נוספים הנוגעים לשילוב מיטבי בחינוך. .ב משרד הרווחה והשירותים החברתיים )להלן - משרד הרווחה( )1 ( היקף התכנית יהיה 80 מלש"ח בפריסה שווה על פני ארבע שנים 2019-2016 ) 20 מלש"ח לשנה(, מהם 8 מלש"ח ממקורות משרד הרווחה )2 מלש"ח בשנה(, 12 מלש"ח העברה מחלקו של משרד הרווחה מתכנית החומש, כאמור בהחלטת ממשלה מס' 1979 /)ע26 ( מיום 15.7.2010 ) 3 מלש"ח בשנה(, -ו60 ,מלש"ח תקציב תוספתי ״עודי, שיוקצה ייע' משרד האוצר )15 מלש"ח בשנה(. ) 2 ( 50% מהתקציב יופנה לטיפול בנוער וצעירים הנמצאים תחת אחריות אגף תקון )34 (מלש"ח -ו50% מהתקציב יופנה לטיפול במשפחות עם מסמני סיכון, שיש להן חסם לשוני ולתכניות לקשישים )34 .(מלש"ח ) 3 ( סעיפי ההכנסה, לרבות התקציבים שיעמיד משרד הרווחה בהתאם לתכניתו, ״כנסו לתקציב החל משנת 2016 , לתקנה ״עודית. ) 4 ( משרד הרווחה יקבע יעדים שנתיים מתוך היעדים הארבע שנתיים, עד ראשית שנת 2016 . ) 5 ( מנכ"ל משרד הרווחה ימנה, בתוך 60 יום מאישור החלטה זו ולאחר תיאום עם משרד ראש הממשלה, ועדת מעקב מקצועית מייעצת. לפחות 50% מחברי הוועדה יהיו אנשי מקצוע מיוצאי הקהילה האתיופית שיש להם תרומה מקצועית רלוונטית. הוועדה תתכנס לפחות 3 פעמים בשנה, תקבל דיווח אודות התקדמות התכנית בכללותה, לרבות נתונים מוועדות תכנון טיפול במשרד הרווחה והשירותים החברתיים ביישובים שבהם מופעלת "תכנית סילמן", תכנית אשר תיתן מענה לילדים בקהילה עם דגש על מניעת הוצאה מהבית והחזרת ילדים ממסגרות חוץ ביתיות, למעט במקרים בהם הילד נמצא בסיכון ממשי. .ג משרד הבריאות 1/2 )1 ( היקף התכנית ממקורות ממשלתיים יהיה 19.6 מלש"ח בפריסה שווה על פני ארבע שנים 2019-2016 ) 4.9 מלש"ח בשנה(, מהם 6.4 מלש"ח ממקורות משרד הבריאות )1.6 מלש"ח בשנה( -ו13.2 ,מלש"ח תקציב תוספתי ״עודי, שיוקצה ייע' משרד האוצר )3.3 מלש"ח בשנה(. ) 2 ( -כ40% מהתקציב יופנה להגדלת מספר המגשרים במרפאות -)כ8 מלש"ח במסגרת זו יוספו 12 תקני מגשרים(, -כ50% יופנה לקידום בריאות בקהילה -)כ9 ,(מלש"ח לרבות מניעה וטיפול בסכרת, -כ10% יופנו להנגשת זכויות ומידע, הסברה ולהכשרת צוותים רפואיים בתחום הכשירות התרבותית -)כ2 .(מלש"ח ) 3 ( סעיפי ההכנסה, לרבות התקציבים שיעמיד משרד הבריאות בהתאם לתכניתו, ״כנסו לתקציב החל משנת 2016 , לתקנה ״עודית. ) 4 ( משרד הבריאות יקבע יעדים שנתיים מתוך היעדים הארבע שנתיים, עד ראשית שנת 2016 . ) 5 ( מנכ"ל משרד הבריאות ימנה, בתוך 60 יום מאישור החלטה זו ולאחר תיאום עם משרד ראש הממשלה, ועדת מעקב מקצועית מייעצת. לפחות 50% מחברי הוועדה יהיו אנשי מקצוע מיוצאי הקהילה האתיופית שיש להם תרומה מקצועית רלוונטית. הוועדה תתכנס לפחות 3 פעמים בשנה, תקבל דיווח אודות התקדמות התכנית, תדון בחסמים ביישומה ובנושאים נוספים שיובאו בפניה. 2 . למען הסר ספק, אין בהחלטה זו משום שינוי להחלטת הממשלה מס'324 מיום 31.7.2015 . 3 . תחת מנכ"ל משרד ראש הממשלה יקום צוות ״שום ומעקב, שיפעל במהלך השנים 2019-2016 , למעקב אחר ״שום כל החלטה העוסקת בקידום שילובם של יוצאי אתיופיה. .א לצוות היישום והמעקב יהיו התפקידים הבאים: )1 ( לעקוב אחר ״שום המדיניות הממשלתית החדשה בכל אחד ממשרדי הממשלה שנכללים בתכנית, כאמור בהחלטה זו. ) 2 ( לרכז את עבודת צוותי המעבר ממשרד העלייה והקליטה )האמורים בהחלטת הממשלה מס'324 ( למשרדי הביצוע, כך שעיקרו של המעבר יושלם בשנת 2016 . ) 3 ( לעקוב אחר עמידת משרדי הממשלה ביעדי המדיניות, בהתאם לאבני היסוד וכפי שנקבעו בתכנית העבודה כל של משרד, כאמור לעיל, על בסיס שנתי, לפתח מדדי תוצאה לתוכניות )היכן שטרם הושלמו( ולבחון את ״שום התוכנית מדי שנה ויעילות השירות, בין היתר באמצעות סקרים שייערכו בקרב מקבלי השירותים )"משתמשי הקצה"(. לעקוב אחר ניצול התקציבים שהוקצו בתכנית הממשלתית, ולהציג דיווח סטטוס כל על אלו לוועדת השרים אחת לשנה. ) 4 ( לקיים 3 פעמים בשנה, ישיבות מעקב עם כלל משרדי הממשלה המנויים בתכנית, בהשתתפות הנציגים המקצועיים יוצאי הקהילה האתיופית. ראש צוות היישום והמעקב יהיה רשאי להזמין לדיונים אלה גורמים נוספים, ככל שימצא לנכון. ) 5 ( להסיר חסמים שיזוהו או שיוצפו ידי-על ועדות המעקב המקצועיות המשרדיות ולהביא מחלוקות לדיון בפני פורום המנכיילים, כמפורט בסעיף 3 ,להלן או בפני ועדת השרים, לפי העניין. ) 6 ( בתום השנה השלישית לעבודת הצוות ובמהלך השנה הרביעית והאחרונה לפעולתו - יבצע הערכת מצב לגבי מידת השגת היעדים בכל משרד ויציג מסמך מסכם בפני ועדת השרים. .ב מבנה צוות היישום והמעקב: )1 ( הצוות יוקם לתקופה של 4 שנים כדי לנהל את תקופת המעבר ויפורק בתום הזמן לפעולתו. ) 2 ( התקנים והמשרות יתואמו עם הגורמים המוסמכים בנציבות שירות המדינה. 4 . מנכ"ל משרד ראש הממשלה יעמוד בראש פורום מנכיילים של המשרדים הנכללים בתכנית בצירוף מנכ"ל המשרד לשירותי דת. לפורום המנכיילים יובאו סוגיות שבמחלוקת בין המשרדים, יוצגו תכניות העבודה המשרדיות והתקדמות בהשגת יעדי התכנית. פורום המנכיילים יהיה רשאי לדון בניוד תקציבים בין סעיפי התכנית בהתאם לצרכים על מנת לקדם את השילוב המיטבי של יוצאי אתיופיה בהתאם לאבני היסוד שנקבעו בהחלטת ממשלה מסי324 מיום 31.7.2015 . הערת מזכירות הממשלה: הדיון התקיים במסגרת ישיבת ועדת השרים, אולם ההצבעה נעשתה לאחר ישיבת הוועדה בהתאם לסעיף 38 ()א לתקנון לעבודת הממשלה. 15.12.2016 GxMS Friendly Print הנוסח המחייב של החלטות הממשלה הינו הנוסח השמור במזכירות הממשלה. הנוסח המחייב של הצעות חוק ודברי חקיקה הנזכרים בהחלטות הינו הנוסח המתפרסם ברשומות. החלטות תקציביות כפופות לחוק התקציב השנתי. 2/2 תכנית רב שנתית לפיתוח מצפה ן רמו3.7.2017 דלג לתוכן העמוד מפת אתרEnglish דף הבית ראש הממשלה אודות המשרד ממשלת ישראל מרכז תקשורת אגפים ויחידות מזכירות הממשלה היסטוריה משרד ראש הממשלה מזכירות הממשלה החלטות הממשלה 2015חפש חפש תכנית רב שנתית לפיתוח מצפה רמון מזכירות הממשלה כלים ומאגרי מידע 2015 2015 לכל החלטות הוועדה מאגרי מידע Q החלטות ממשלה שאלות ותשובות החלטה מספר חכ/26 של ועדת שרים לענייני חברה וכלכלה )קבינט כלכלי(-חברתי מיום 14.12.2015 אשר צורפה לפרוטוקול החלטות הממשלה וקבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום 31.12.2015 ומספרה הוא 917 /)חכ26 ( תיפוש נפגעי טייר הממשלה ה - 34 בנימין נתניהו 0 Bonpocbl U OTBeTbl יצירת קשר Q פניות הציבור צוות האתר נושא ההחלטה תכנית רב שנתית לפיתוח מצפה רמון מחליטים החלטות חודשים אחרונים יולי 2017 יוני 2017 מאי 2017 אפריל 2017 מרץ 2017 פברואר 2017 ינואר 2017 דצמבר 2016 בהמשך להחלטות הממשלה ‘ מס 546 מיום 14.7.2013 ומסי 2025 מיום 23.9.2014 וכן בהמשך לעבודת הצוות משרדי-הבין שפעל מכח החלטת הממשלה מסי2025 :)להלן ההחלטה(, לפעול לפיתוח מצפה רמון כדלקמן: פיתוח תיירותי 1 . פינוי שפת המכתש - להטיל על המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, באמצעות הרשות המקומית, לרכז את הפעילות להעתקת פעילות המוסד החינוכי הנמצא על שפת המכתש למתחם חלופי בתוך מצפה רמון. השטח והמבנים שיתפנו ישמשו בעיקרם למיזמים בעלי אופי תיירותי, כפי שתקבע המועצה המקומית מצפה רמון, בכפוף לאישור מוסדות התכנון המוסמכים. מיזמים בעלי אופי תיירותי יוקמו בתיאום עם משרד התיירות ובהתאם לנהליו. העתקת המתחם תתבצע בהדרגה, בהתאם למגבלות התקציב ולקצב הביצוע בפועל כמפורט להלן: .א לטובת תהליך התכנון - יוקצה 1 מלשייח מהתקציב התוספתי הקבוע בסעיף 27 ()א להחלטה )להלן: התקציב התוספתי(, אשר יועבר ממשרד האוצר למשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל בשנת 2016 . .ב לטובת בניית חדר אוכל, מטבח ומשרדים - יוקצו 7.2 מלשייח מהתקציב התוספתי, אשר יועברו ממשרד האוצר למשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, בפריסה על פני השנים 2020-2017 , כמפורט בטבלה שבסוף החלטה זו. .ג משרד החינוך יתקצב ויפעל למימוש בנייה בית של ספר, על פני השנים 2020-2016 , לטובת תלמידי המוסד החינוכי, במתחם החלופי, בהתאם לסטנדרטים ולנהלים של משרד החינוך לעניין בניית בתי ספר חדשים. 2. פעילות תיירותית - להטיל על משרד התיירות לגבש ולהפעיל תכניות לקידום התיירות במצפה רמון. לשם כך יוקצו 4.3 מלשייח מהתקציב התוספתי, שיועברו ממשרד האוצר למשרד התיירות, בפריסה על פני השנים 2020-2016 . 3. פיתוח תשתיות תיירות ציבוריות - לצורך פיתוח תשתיות תיירות ציבוריות במצפה רמון, להנחות את משרד התיירות להקצות למועצה המקומית של סך 4 ,מלשייח על פני השנים 2017-2016 כמפורט בטבלה שבסוף החלטה זו. משרד האוצר יעביר את התקציב האמור מהתקציב התוספתי לתקנה ״עודית במשרד התיירות. ביצוע העבודות ״עשה באמצעות נוהל פיתוח תשתיות ציבוריות של משרד התיירות. העבודות יבוצעו על בסיס תכנית פיתוח שתגובש בתיאום בין משרד התיירות והמועצה המקומית. פיתוח כלכלי 4. התנעת פעילות החברה הכלכלית - להנחות את משרד הפנים להקצות למועצה המקומית מצפה רמון תקציב ״עודי לטובת התנעת פעילות של החברה הכלכלית מצפה רמון. לשם כך יעביר משרד האוצר לתקנה ״עודית במשרד הפנים 1.5 מלשייח מהתקציב התוספתי, בפריסה על פני שלוש שנים )2018-2016 ,( כמפורט בטבלה שבסוף החלטה זו. משרד הפנים יעביר את התקציב לרשות רק לאחר קבלת תכנית אסטרטגית מהחברה הכלכלית שתאושר ידי על המועצה המקומית. המועצה המקומית והחברה הכלכלית ידווחו למשרד הפנים בכל 6 חודשים על התקדמותה בפעילות ועל ניצול התקציבים שהועמדו למטרה זו. שאר התקציבים, כאמור בסעיף זה, יועברו לאחר שהחברה הכלכלית תוכיח את עמידתה ביעדי התוכנית העסקית שקבעה לעצמה. 5. קידום עסקים ומיזמים קטנים ובינוניים - להטיל על משרד הכלכלה והתעשייה, באמצעות מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, לפעול לפיתוח העסקים והיזמות במצפה רמון לרבות שיווק וייעוץ לעסקים. לשם כך יוקצה 1 ,מלשייח מהמקורות הבאים: 0.5 מלשייח יוקצו מהתקציב התוספתי ויועברו ממשרד האוצר למשרד הכלכלה והתעשייה, -ו0.5 מלשייח יוקצו ממקורות משרד הכלכלה והתעשייה. התקציב יועבר בפריסה על פני השנים 2020-2016 , כמפורט בטבלה שבסוף החלטה זו. 6. מענק מיוחד - משרד הפנים יקצה 2.5 מלשייח כמענק מיוחד למועצה המקומית מצפה רמון, בפריסה על פני השנים 2020-2016 כמפורט בטבלה שבסוף החלטה זו. לצורך כך, יעביר משרד האוצר למשרד הפנים את הסכום אמור מהתקציב התוספתי. יובהר כי סכום של 1.5 מלשייח מתוך תקציב זה ״ועד לתקציבי פיתוח. חינוך 7. מצוינות לחינוך - משרד החינוך, בשיתוף המועצה המקומית מצפה רמון, יגבש תוכנית לקידום המצוינות, היזמות והחינוך במצפה רמון. לשם כך יוקצו 5 מלשייח מהתקציב התוספתי, אשר יועברו ממשרד האוצר למשרד החינוך, בפריסה על פני השנים 2020-2016 , כמפורט בטבלה שבסוף החלטה זו, ובהתאם ליישום תוכנית העבודה שתגובש. התייעלות אנרגטית 8. התייעלות אנרגטית - להטיל על משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים לגבש וליישם תוכנית להתייעלות אנרגטית ביישוב מצפה רמון. לשם כך יוקצו 3 ,מלשייח מהתקציב התוספתי, שיועברו ממשרד האוצר למשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים בפריסה על פני השנים 2019-2016 כמפורט בטבלה שבסוף החלטה זו. הסכום יוקצה תוך העדפת פרויקטים אשר יובילו לחיסכון מרבי בקוט״שים ביחס לעלות. סכום זה יוקצה לרשות בנוסף כל על סכום לו תהיה זכאית, ככל שתהיה, בהתאם לאמור בסעיף 68 .להחלטה הגנת הסביבה 1/2 http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2015/Pages/dec917.aspx תכנית רב שנתית לפיתוח מצפה רמון3.7.2017 9. התייעלות הטיפול בפסולת - להטיל על המשרד להגנת הסביבה לסייע למועצה המקומית מצפה רמון לגבש תוכנית להתייעלות הטיפול בפסולת לרבות הרחבת תשתיות הפרדה ומחזור פסולת הקיימות במצפה רמון ולגיבוש פתרון קצה אשר ״ושם ידי-על המועצה המקומית מצפה רמון. לצורך גיבוש ויישום התכנית יוקצה תקציב בסך של 2 ,מלשייח בפריסה על פני השנים 2017-2016 , כמפורט בטבלה שבסוף החלטה זו. התקציב האמור יוקצה מהמקורות הבאים: 1 מלשייח מהתקציב התוספתי, שיועברו ממשרד האוצר למשרד להגנת הסביבה לטובת טיפול בפסולת במקטע עירוני,-הפנים -ו1 מלשייח יקצה המשרד להגנת הסביבה מתקציב קרן הניקיון, בכפוף לאישור הנהלת הקרן. יישום 10 . בתום שנתיים ממועד קבלת החלטה זו יבחן משרד ראש הממשלה את ״שום התוכנית ויגבש, בהתאם לצורך, הצעת החלטה בעניין התאמות ושינויים במתווה התוכנית ומרכיביה. החלטה כאמור, ככל שתגובש, תובא לאישור ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה בתוך ארבעה חודשים מתום תקופת השנתיים האמורה. טבלה תקציבית )סכומים במלשייח(: סה"כ תקציב2020 2019 2018 2017 2016 סעיף בהחלטה 1 1 פינוי שפת המכתש - תהליך התכנון1א 7.2 2.7 2.5 1 1 פינוי שפת המכתש - חדר אוכל, מטבח ומשרדים 1ב 15.6 פינוי שפת המכתש - הקמת כיתות1ג 4.3פעילות תיירותית2 4 2 2 פיתוח תשתיות תיירות3 1.5 0.5 0.5 0.5 התנעת פעילות החברה הכלכלית4 1 0.2 0.2 0.2 0.2 0.2 קידום עסקים ומיזמים קטנים ובינוניים5 2.5 0.5 0.5 0.5 0.5 0.5מענק מיוחד6 5 1 1 1 1 1מצוינות לחינוך7 3 0.75 0.75 0.75 0.75התייעלות אנרגטית8 2 1 1טיפול בפסולת9 47.1 החלטה זו נסמכת על השיקולים והנתונים שפורטו בהחלטת הממשלה מסי2025 לעניין קביעתה של מצפה רמון כיישוב בעל עדיפות לאומית לפי פרק כ״ו לחוק ההתייעלות הכלכלית )תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 -ו2010 ,( -התשס"ט2009 . הנוסח המחייב של החלטות הממשלה הינו הנוסח השמור במזכירות הממשלה. הנוסח המחייב של הצעות חוק ודברי חקיקה הנזכרים בהחלטות הינו הנוסח המתפרסם ברשומות. החלטות תקציביות כפופות לחוק התקציב השנתי. לראש הדף D share ^S0E... גרסת הדפסה שלח לחבר & gov‘ jJjRSS [ : הוק הופש המידע צור קשר מפת אתר : האתר הוקם ומתארה ביהידת ממשל זמין תנאי השימוש באתר 2/2 http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2015/Pages/dec917.aspx GxMS Friendly Print 3.4.2017 משרד ראש הממשלה Prime Minister's Office משרד ראש הממשלה מזכירות הממשלה החלטות הממשלה 2016 שמירה על מסגרות פיסקאליות לשנים 2018-2017 ויישום הסכמים קואליציוניים מזכירות הממשלה החלטה מספר 2177 של הממשלה מיום 18.12.2016 הממשלה ה - 34 בנימין נתניהו נושא ההחלטה שמירה על מסגרות פיסקאליות לשנים 2018-2017 ויישום הסכמים קואליציוניים מחליטים לצורך עמידה במסגרות הפיסקאליות הקבועות בחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, -התשנ"ב1992 ולנוכח ההוצאות לשנים 2018-2017 שנוספו לאחר אישור הצעת חוק התקציב לשנים 2017 -ו2018 בממשלה שעיקרן: הרחבת הסיכומים הקואליציוניים, תיקוני חקיקה שנוספו במהלך אישור תקציב המדינה לשנים 2018-2017 , מענק השתלבות חזרה לעבודה לנשים יולדות, מיגון הניוד ביו"ש, תעסוקת עובדים פלסטיניים בישראל, דחיית תחילת יום שידורי תאגיד השידור הישראלי, המשך פעילות רשות השידור עד ליום 30 באפריל 2017 והקמת מבני מגורים חלופיים לתושבי עמונה ועופרה: 1 . לבצע שינויים בסדרי העדיפויות בתקציב המדינה ולהפחית את בסיס תקציבי משרדי הממשלה בשנת הכספים 2017 בשיעור של 1.3% , כמפורט בטבלה שלהלן )נספח א(. בהתאם לכך, להפחית את בסיס ההרשאה להתחייב של משרדי הממשלה לכל הפחות בשיעור האמור. 2 . ההפחתה האמורה בסעיף 1 תבוצע אף על האמור בהחלטות ממשלה קודמות, ולפיכך תחול על גם תקציבים שהוקצו ליישום החלטות כאמור. 3 . אף על האמור בסעיפים )1 ( )-ו2 ,( לא יבוצעו הפחתות בתקנות שעניינן ביצוע חקיקה שבה מוגדרים סכומי התקציב או שיעורי התקציב שיש להקצות לשם ״שומה, בתקנות שנועדו למילוי מחויבות חוזית של הממשלה לביצוע הוצאה )לרבות הסכמי שכר והסכמים אחרים, ולמעט התחייבות להוציא הוצאה לפי תעריפים הקבועים בחוק( ובתקנות אשר ההפחתה מהם תוביל לחריגה תקציבית באותה תקנה. 4 . מכלל התקנות שנותרו, מהן ניתן לבצע הפחתה כאמור, תבוצע הפחתה בשיעור זהה מכל אחת מהתקנות כך שסך ההפחתה תגיע לסכום הכולל של ההפחתה כפי שנקבעה ביחס לכל משרד כמפורט בטבלה )להלן - סכום הפחתה משרדי(. 5 . אף על האמור בסעיף )4 ,( רשאים משרד ממשלתי ואגף התקציבים במשרד האוצר להסכים ביניהם על שיעור הפחתה שונה לכל תקנה ותקנה אשר בתחום סמכותו של אותו משרד, ובלבד שהסך הכולל של סכום הפחתה משרדי לא ישתנה. 6 . להטיל שר על העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ועל שר האוצר להורות למוסד לביטוח לאומי, מתוקף סמכותם לפי סעיף 24 ()א בחוק יסודות התקציב, -התשמ"ה1985 )להלן - חוק יסודות התקציב(, להפחית, החל משנת 2017 , של סך72 מיליון ש"ח מבסיס התקציב המינהלי של המוסד לביטוח לאומי. 7 . להטיל שר על האוצר לפנות ליושב ראש הכנסת ולמבקר המדינה בבקשה לפעול לצמצום הוצאות פעילותם בבסיס התקציב של שנת הכספים 2017 , וזאת בהתייחס לשיעור ההפחתה האמור בסעיף 1 , ולהפחית את תקציב הכנסת ואת תקציב משרד מבקר המדינה בשנות הכספים 2017 - 2018 בהתאם להחלטות שיתקבלו ידם על כאמור. 8 . לתקן את החלטת הממשלה מסי1874 מיום 11 באוגוסט 2016 ולהנחות שר את האוצר, בהתאם לסמכותו לפי סעיף 13 לחוק יסודות התקציב, להעביר לתקציב שנת 2017 93% מסך העודפים המחויבים אשר ״ווצרו בשנת 2016 , ולהעביר לתקציב שנת 2018 93% מסך העודפים המחויבים אשר ״ווצרו בשנת 2017 . 9 . בהמשך להחלטת הממשלה מסי 1908 מיום 11 באוגוסט 2016 , שעניינה ״שום הסכמים קואליציוניים )להלן - החלטה מסי1908 ,( לאשר את התאמת תקציב הממשלה לשנים 2018-2017 , לפי חלוקה כמפורט להלן בנספח ב' להחלטה זו ולשני אלה: .א הביצוע מהתקציב ״עשה בהתאם לנהלים וההנחיות המקובלות ובכפוף לכל דין. .ב תקציב שנמצא הוא כי מממן פעילות או סוגי פעילות הממומנים כבר ידי על אותו המשרד או משרד אחר, יצורף לתכנית התקציבית הקיימת באותו עניין לשם ביצוע באותו אופן, וזאת למניעת כפל מקורות מימון. 10 . הסכום הכולל המפורט בנספח ב' כולל תוספת על מסגרת התקציב ליישום הסכמים קואליציוניים כאמור בסעיף 9 , כך שהתקציב לתמיכת המדינה במוסדות תורניים במסגרת תקציב משרד החינוך יעמוד על סכום של 1,171.5 מיליוני ש"ח בשנים 2017 -ו2018 . 11 . התקציבים המפורטים בנספח ב' יתוקצבו ברזרבה ״עודית בכל אחד מהסעיפים שאליהם הם מיועדים למעט במקרים שבהם התקבלה חוות דעת משפטית לפיה ניתן להעביר את התקציבים לתכניות הייעודיות. העברת התקציבים מתכניות הרזרבה הייעודית לתכניות הייעודיות של אותם תקציבים במהלך השנה, תותנה בבדיקה מקצועית של המשרד ובחוות דעת משפטית של היועץ המשפטי 1/5 GxMS Friendly Print של המשרד הרלוונטי טרם העברת הבקשה לוועדת הכספים של הכנסת. 3.4.2017 12 . הממשלה מסמיכה שר את האוצר לבצע התאמות בהחלטה זו, ככל שיעלו שינויים בסדרי העדיפות עד לאישורו המלא חוק של התקציב לשנים 2017 - 2018 .בכנסת 13 . לקבוע כי במהלך חודש יוני 2017 תקיים הממשלה דיון בדבר האפשרות להגדיל את הוצאות המשרדים בסכום כולל עד של 400 מיליון ₪ בהינתן גידול בהכנסות המדינה ובשים לב לעמידה במסגרות הפיסקאליות הקבועות בחוק. נספח א' - סכומי ההפחתה הנדרשים אלפי ש״ח שם סעיף )שווי 1% (סעיף 248נשיא המדינה ולשכתו1 -הכנסת2 10,350משרד ראש הממשלה4 5,101משרד האוצר5 424משרד הפנים6 32,222משרד לביטחון הפנים7 4,807משרד המשפטים8 5,794משרד החוץ9 144מטה לביטחון לאומי10 -מבקר המדינה11 318גמלאות ופיצויים12 28,510הוצאות שונות13 167,989משרד הביטחון15 4,631הוצאות חירום אזרחיות16 251תאום הפעולות בשטחים17 44,072רשויות מקומיות18 11,891משרד המדע והחלל, התרבות19 88,360משרד החינוך20 23,767השכלה גבוהה21 4,856המשרד לשירותי דת 22 27,320משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים23 26,564משרד הבריאות24 2,152המשרד להגנת הסביבה26 1,334משרד הבינוי והשיכון29 2/5 GxMS Friendly Print 3.4.2017 אלפי ש"ח שם סעיף )שווי 1% (סעיף 10,510משרד העלייה והקליטה30 17,222שירותים ביטחוניים31 13,755משרד החקלאות ופיתוח הכפר33 2,764משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים34 26,491משרד הכלכלה והתעשייה36 1,336משרד התיירות37 23,914תמיכות בענפי המשק38 228משרד התקשורת39 1,279משרד התחבורה והבטיחות בדרכים40 453רשות ממשלתית למים ולביוב41 20,739מענקי בינוי ושיכון42 345המרכז למיפוי ישראל43 1,720דיור ממשלתי51 4,766פיתוח המשרד לביטחון הפנים52 22משפטים ובתי משפט53 5,172רשויות פיקוח54 12,986חינוך60 6,598משרד הבריאות67 2,809רשות האוכלוסין וההגירה68 14,397שיכון70 10,437מפעלי מים 73 1,890תעשייה76 9,233פיתוח תיירות78 155,947פיתוח התחבורה79 29,810הוצאות פיתוח אחרות83 נספח ב' - חלוקה לתחומים 3/5 GxMS Friendly Print 3.4.2017 *בתי הספר של החופש הגדול בבתי הספר המוכרים שאינם רשמיים יפעלו באותן שכבות גיל כפי שייקבע לגבי בתי הספר בחינוך הרשמי ויתוקצבו בהתאם. 4/5 GxMS Friendly Print 3.4.2017 הנוסח המחייב של החלטות הממשלה הינו הנוסח השמור במזכירות הממשלה. הנוסח המחייב של הצעות חוק ודברי חקיקה הנזכרים בהחלטות הינו הנוסח המתפרסם ברשומות. החלטות תקציביות כפופות לחוק התקציב השנתי. 5/5 מסגרות לימודיות נוספות של משרד החינוך - תיקון החלטת ממשלה3.7.2017 דלג לתוכן העמוד מפת אתרEnglish דף הבית ראש הממשלה אודות המשרד ממשלת ישראל מרכז תקשורת אגפים ויחידות מזכירות הממשלה היסטוריה משרד ראש הממשלה מזכירות הממשלה החלטות הממשלה 2017חפש חפש 2017 2017 כלים ומאגרי מידע מאגרי מידע Q החלטות ממשלה שאלות ותשובות חיפוש נפגעי טרור 0 Bonpocbl U OTBeTbl יצירת קשר Q פניות הציבור צוות האתר מסגרות לימודיות נוספות של משרד החינוך - תיקון החלטת ממשלה מזכירות הממשלה לכל החלטות הממשלה החלטה מספר 2376 של הממשלה מיום 05.02.2017 הממשלה ה - 34 בנימין נתניהו נושא ההחלטה מסגרות לימודיות נוספות של משרד החינוך - תיקון החלטת ממשלה מחליטים החלטות חודשים אחרונים יולי 2017 יוני 2017 מאי 2017 אפריל 2017 מרץ 2017 פברואר 2017 ינואר 2017 דצמבר 2016 בהתאם לסעיף 4 לחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, ולמדיניות הממשלה לחיזוק ירושלים בירת ישראל ובנוסף למגוון התוכניות והתקציבים, שמפעילה הממשלה בירושלים, לתקן את סעיף 1 להחלטת הממשלה מסי1115 מיום 29 בדצמבר 2013 שעניינה שינוי בסדרי העדיפויות בתקציב המדינה לשנת 2012 ויישום דוח הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי )ועדת טרכטנברג( - סבסוד מסגרות לגילאי 5-3 בירושלים )להלן - החלטת ממשלה 1115 ( באופן הבא: 1 . בשנת הלימודים תשעייז יסובסדו בעיר ירושלים מסגרות לימודיות נוספות בשעות אחר הצהריים בגני הילדים הציבוריים )גילאי 5-3 ( וכן בכיתות ב'-אי בבתי הספר המתוקצבים ייע' משרד החינוך )גילאי 8-6 .( המסגרות יפעלו בהתאם לאמות המידה המקצועיות של משרד החינוך. 2. הקריטריונים לבחירת המסגרות הלימודיות הנוספות שיסובסדו ודרך מימונן ״קבעו בהתאם לכללים המפורטים בהחלטת ממשלה 1115 . לטובת הנושא יוקצה סכום של 57 מיליון .₪ אופן מימון התכנית ״קבע בהסכמה בין משרד האוצר לבין משרד החינוך. הנוסח המחייב של החלטות הממשלה הינו הנוסח השמור במזכירות הממשלה. הנוסח המחייב של הצעות חוק ודברי חקיקה הנזכרים בהחלטות הינו הנוסח המתפרסם ברשומות. החלטות תקציביות כפופות לחוק התקציב השנתי. לראש הדף ) 2( גרסת הדפסה שלח לחבר share □ gov' 0 RSSחוק חופש המידע צור קשר מפת אתר : האתר הוקם ומתארח ביחידת ממשל זמין תנאי השימוש באתר 1/1 http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2017/Pages/des2376.aspx 1/8 תכנית לפיתוח כלכלי חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב 2021-2017 3.7.2017 דלג לתוכן העמוד מפת אתרEnglish דף הבית ראש הממשלה אודות המשרד ממשלת ישראל מרכז תקשורת אגפים ויחידות מזכירות הממשלה היסטוריה משרד ראש הממשלה מזכירות הממשלה החלטות הממשלה 2017חפש חפש 2017 2017 כלים ומאגרי מידע מאגרי מידע Q החלטות ממשלה שאלות ותשובות חיפוש נפגעי טרור 0 Bonpocbl U OTBeTbl יצירת קשר Q פניות הציבור צוות האתר תכנית לפיתוח כלכלי חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב 2021-2017 מזכירות הממשלה לכל החלטות הממשלה החלטה מספר 2397 של הממשלה מיום 12.02.2017 הממשלה ה - 34 בנימין נתניהו נושא ההחלטה תכנית לפיתוח כלכלי חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב 2021-2017 מחליטים החלטות חודשים אחרונים יולי 2017 יוני 2017 מאי 2017 אפריל 2017 מרץ 2017 פברואר 2017 ינואר 2017 דצמבר 2016 בהמשך להחלטות הממשלה ‘ מס 3708 מיום 11.9.2011 , מסי 922 מיום 30.12.2015 )להלן - החלטה 922 ( ומסי 1877 מיום 11.8.2016 :)להלן “ החלטה 1877 “ ,( להמשיך לפעול לפיתוח כלכלי חברתי לשם קידום האוכלוסייה הבדואית בנגב כדלקמן: 1 . ממשלת ישראל תפעל להשגת המטרות הבאות: .א שיפור משמעותי במצבה אקונומי-הסוציו של האוכלוסייה הבדואית בנגב תוך חתירה לצמצום הפערים בין אוכלוסייה זו לכלל אוכלוסיית המדינה. .ב חיזוק הרשויות המקומיות הבדואיות, שיפור מצבן הכלכלי, ביסוסן בהיבט המנהלי והארגוני והעלאת רמת השירות לאזרח. .ג שילוב האוכלוסייה הבדואית בנגב בחברה ובכלכלה הישראלית. .ד ביסוס היישובים הבדואים בנגב בהיבט הכלכלי, החברתי והקהילתי לשם שיפור רמת החיים והבטחת עתיד הדורות הבאים. 2 . להפעיל תכנית חמש שנתית בשנים 2021-2017 :)להלן "תכנית החומש או “ "התכנית"( לקידום המטרות המפורטות בסעיף 1 ,לעיל תוך הצבת יעדי תוצאה כמותיים ומדידים בתחומי הליבה העיקריים הבאים: .א חינוך ושירותים חברתיים וקהילתיים .ב כלכלה ותעסוקה .ג פיתוח תשתיות .ד העצמת הרשויות המקומיות 3 . לקבוע כי החלטה זו תחול כל על האוכלוסייה הבדואית המתגוררת בנפת באר שבע של משרד הפנים )להלן: "האוכלוסייה הבדואית בנגב" או "החברה הבדואית בנגב"( ברשויות המקומיות הבדואיות בנגב הבאות - ,רהט תל שבע, חורה, לקיה, שגב שלום, כסייפה, ערערה בנגב, אל קסום ונווה מדבר )להלן: "״שובי הבדואים בנגב"(. 4 . לקבוע כי נציגי ציבור מקרב החברה הבדואית בנגב יהיו שותפים בהיוועצויות במסגרת ״שום התכנית ויהיו חברים בוועדה ציבורית למעקב אחר ״שום התכנית בהתאם לסעיף 12 (. )ג 5 . בהמשך לאמור בהחלטה 1877 , לקבוע כי האוכלוסייה הבדואית בנגב תקבל לפחות את חלקה היחסי מאוכלוסיית המיעוטים מתוך המקורות בגין החלטה 922 )למעט סעיפים 7 , 9 -ו14 בהחלטה 922 ( וזאת בכפוף לאמות מידה המשפטיות שנקבעו ליישום כל סעיף, וכן ממקורות רלוונטיים אחרים בתחומי הפעילות של כלל משרדי הממשלה אשר יוקצו למיעוטים. למען הסר ספק, תקציבים תוספתיים המוקצים לראשונה במסגרת החלטת ממשלה זו אינם נכללים בגדר המחויבויות של משרדי הממשלה כלפי האוכלוסייה הבדואית במסגרת החלטה 922 כל או מחויבות אחרת. 6 . לקבוע כי נציג משרד החקלאות ופיתוח הכפר )להלן גם - "משרד החקלאות"( ״קח חלק בוועדת ההיגוי משרדית-הבין שהוקמה לפי סעיף 16 ()ב בהחלטה 922 . 7 . חינוך ושירותים חברתיים חינוך והשכלה: .א להטיל על משרד החינוך לקבוע יעדי תוצאה ברורים ומוסכמים שיביאו לידי ביטוי את יעדי התכנית ובכלל זה צמצום הפערים בתחומי החינוך בין האוכלוסייה הבדואית בנגב לכלל החברה הישראלית. במסגרת זו יוגדרו ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד החינוך ארבעה יעדי על שהשגתם תיבחן בכל שנה ובתום הפעלת התכנית החמש שנתית: א. הפחתת שיעורי הנשירה של תלמידי תיכון השייכים לאוכלוסייה הבדואית בנגב. ב. העלאת הזכאות לבגרות בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב. ג. צמצום הפערים בציוני המיצ"ב בין האוכלוסייה הבדואית בנגב לכלל החברה הישראלית. ד. שיפור איכות ההוראה. משרד החינוך יפרסם מדי שנה באתר האינטרנט שלו את מצב החברה הבדואית בנגב ביחס לכל אחד מהיעדים שהוצבו. 1 ( להטיל על משרד החינוך, בתיאום עם משרד האוצר ומשרד החקלאות, לגבש בתוך 100 ימים תכנית לאור העקרונות הבאים: צמצום הפערים ושיפור ההישגים הלימודיים של ילדים ובני נוער באוכלוסייה הבדואית בנגב תוך שימת דגש מיוחד על השקעה במצוינות, הגיל הרך, קידום החינוך הבלתי פורמלי, חינוך טכנולוגי, מענה לנוער בסיכון, הכנה להשתלבות בשוק התעסוקה וחיזוק השילוב בחיי החברה בישראל. התכנית תכלול רכיבים כגון שיפור השליטה בשפה הערבית ובשפה העברית בכל קבוצות הגיל החל מגילאי ועד הגן לבוגרי התיכונים. התכנית תכלול מענה פרטני לכל רשות מקומית שבה כלולים יישובי הבדואים בנגב. התכנית תפורסם ותוצג לראשי הרשויות הבדואיות בתום עבודת הצוות וכן יתבצע מהלך כולל לרתימת המנהיגות בחברה הבדואית בנגב לשם הצלחת התכנית והעלאת ההישגים בחברה הבדואית בנגב. 2 ( הקצאת התקציב ידי על משרד החינוך לפעילויות השונות תתבצע לאחר תהליך של שיתוף ראשי הרשויות המקומיות הבדואיות בנגב. 3 ( לאמץ את הודעת משרד החינוך כי, ככלל, תכניות חינוך בלתי פורמלי יאושרו באופן רב שנתי על מנת לאפשר ודאות למפעילים ולרשויות המקומיות, בכפוף לקבלת האישורים הנדרשים. התכניות בתחום החינוך הבלתי פורמלי ביישובי הבדואים בנגב יהיו חלק ממכלול הפעילות של המשרד בנושא החינוך בחברה הבדואית בנגב. 4 ( לקבוע כי לצורך הפעלת תכניות החינוך הבלתי פורמלי, יוקצה התקציב המיועד לאוכלוסייה הבדואית בנגב בהתאם להחלטה 922 לפי חלקם היחסי כאמור בסעיף 5. נציג משרד החקלאות ופיתוח הכפר יהיה חלק מוועדת ההיגוי הנוגעת להקצאת התקציב וגיבוש התכניות הנוגעות ליישובי הבדואים בנגב. http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2017/Pages/dec2397.aspx .ב לקבוע כי יוקצה של סך 112 מיליון שקלים במשך תכנית החומש למשרד החינוך ידי על משרד האוצר עבור תכניות חינוך שעיקרן מניעת נשירה, שיפור הישגים, שיפור איכות ההוראה, שיפור איכות הלמידה, טיפוח המצוינות של תלמידים בחברה הבדואית בנגב, התמודדות עם אלימות ועידוד בוגרי התיכון הבדואים ללמוד במוסדות אקדמיים ישראליים. .ג להטיל על משרד החינוך לגבש תכנית, בתוך 100 ,ימים שמטרתה שיפור הישגים של תלמידים מקרב החברה הבדואית בנגב באמצעות כלים פיננסיים המעודדים מימון של תכניות באמצעות דיווח על עמידה ביעדים. התכנית תאושר ידי על משרד האוצר ושני המשרדים יתאמו את יעדי ההצלחה של התכנית ובהתאם לכך את התקציב המיועד להפעלתה. .ד ככל שיידרש לבצע התאמות ו/או ניוד של תקציבים משנה לשנה בכדי לתת מענה מיטבי לצורך בהלימה ליכולת הביצוע של הרשויות המקומיות, הדבר ייעשה בהסכמה של משרד החינוך, משרד האוצר ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר. .ה לקבוע כי בכפוף להוראות חוק חובת המכרזים, -התשנ"ב1992 והתקנות שהותקנו מתוכו, יקצה משרד החקלאות ופיתוח הכפר של סך 20 מיליון שקלים במסגרת תכנית החומש עבור מיזמים משותפים בתחום החינוך הבלתי פורמלי לאוכלוסייה הבדואית בנגב. התכנית תפעל בתיאום עם משרד החינוך. .ו לקבוע כי לצורך השלמת פערים בתחומי מבני חינוך ביישובי הבדואים בנגב ולשם השוואת תנאי הלימוד הפיסיים והנגישות למוסדות החינוך, יוקצו, והכל בהתאם לנוהלי מינהל הפיתוח במשרד החינוך, הרשאות להתחייב בסכום שלא יפחת -מ236 מיליוני שקלים בשנה וסהייכ 1,180 מיליוני שקלים במשך תכנית החומש לבניית כיתות לימוד )184 מיליוני שקלים בשנה מתקציב משרד החינוך על בסיס תכנית החומש לבניית כיתות לימוד -ו52 מיליוני שקלים בשנה מתקציב תוספתי שיוקצה ידי על משרד האוצר(. יודגש, שהסכום התוספתי שיוקצה ידי על משרד האוצר מותנה בהקצאת חלקו של משרד החינוך לאוכלוסייה הבדואית בנגב בהתאם לצרכים של החברה הבדואית בנגב וצפי גידול האוכלוסייה. .ז כדי לעמוד ביעדי התכנית, יוקם צוות משרדי-בין בראשות הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב )להלן - (הרשות להתרת חסמים לבניית מוסדות חינוך, ובהשתתפות משרד התחבורה והבטיחות בדרכים )להלן גם - משרד התחבורה(, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, אגף התקציבים במשרד האוצר ומשרד החינוך. .ח צמצום הפערים בתחומי הבינוי, כאמור בסעיף ו', יכלול שיפור תשתיות במוסדות חינוך ביישובי הבדואים בנגב, בכלל זה בניית כיתות חדשות, בניית גני ילדים, שיפוץ מוסדות חינוך, חידוש מבנים, התאמות להנגשה, תשתיות בית ספריות והצטיידות, בניית שני מרכזים לפיתוח סגלי הוראה, והכל בהתאם לנוהלי מינהל הפיתוח במשרד החינוך ובהתאם לתעריפים הקיימים במשרד החינוך. הקצאת ההרשאות בסעיף זה תיעשה בתיאום בין משרד החינוך לבין אגף התקציבים במשרד האוצר. .ט להטיל על משרד החינוך לגבש תכנית ״עודית בתוך 100 ,ימים בתיאום עם הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, שעיקרה הכשרתם של מורים מקרב החברה הבדואית בנגב. התכנית תכלול התייחסות לצרכים ולמאפיינים הייחודיים של סטודנטים להוראה מקרב החברה הבדואית. התכנית תכלול היבטי חניכה ושילובם של מורים ותיקים מאזור הדרום במסגרת הכשרת סגל ההוראה והליווי שלו בשטח. במסגרת התכנית ייקבע יעד לשילובם של מורים שהוכשרו במדינת ישראל מקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב, כך שבתום חמש שנות התכנית יעמוד מספרם של המורים מקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב שהוכשרו במדינת ישראל על לפחות 80% מכלל המורים בבתי הספר ביישובי הבדואים בנגב. מתוך שאיפה לפתור את בעיית השליטה בשפה העברית, משרד החינוך יציב כתנאי לקבלת תעודת הוראה עמידה במבחן יע"ל, מבחן בידיעת השפה העברית. תכנית זו תבוצע באמצעות התקציבים המתאימים מכוח החלטה 922 כאמור בסעיף 5. .י לרשום את הודעת הוועדה לתכנון ולתקצוב והמועצה להשכלה גבוהה כי בכוונתן לקבוע יעד לשילובם של צעירים מקרב החברה הבדואית בנגב בתחומי ההשכלה הגבוהה במסגרת תכנית החומש למערכת ההשכלה הגבוהה ולהציגו לצוות מקצועי בהשתתפות אגף התקציבים במשרד האוצר, משרד החקלאות והמועצה הלאומית לכלכלה. יעד כאמור ״קבע, ככל הניתן, בתוך 60 יום ממועד קבלת החלטה זו. .יא בהמשך לקביעת היעד, יציגו נציגי המועצה להשכלה גבוהה וידונו עם הצוות המקצועי של אגף התקציבים באוצר, משרד החקלאות והמועצה הלאומית לכלכלה במתווה מוצע לפעילויות ולשינויים הנדרשים לצורך הגברת שילוב הבדואים במערכות ההשכלה הגבוהה. במסגרת זו פונה הממשלה בבקשה למועצה להשכלה גבוהה ולוועדה לתכנון ולתקצוב לבחון, בין היתר, דרכים לצורך הבטחת השתלבות ראויה של בדואים בלימודים האקדמיים במוסדות הקיימים בדרום גם באמצעות פעילות קדם אקדמית, לרבות מכינה קהילתית. המסקנות יוגשו לאחר אישורן של הוועדה לתכנון ותקצוב והמועצה להשכלה גבוהה לוועדת ההיגוי בתוך 180 .יום . יב בכפוף להצגת יעד ומתווה פעולה כאמור, לקבוע כי לצורך שילוב הסטודנטים הבדואים במסגרת מוסדות להשכלה גבוהה, יוקצה סכום נוסף של 55 מיליון שקלים ידי על משרד האוצר ולרשום את הודעת הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה על כוונתה להקצות סכום זהה למטרה זו למשך תכנית החומש. צוות מקצועי של המועצה להשכלה גבוהה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומשרד האוצר יעקוב אחר הקצאת התקציב מדי שנה. 8 . שירותים חברתיים נוספים .א משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים )להלן גם - משרד העבודה והרווחה או משרד הרווחה( יפעל להגברת המענים לאוכלוסייה הבדואית בנגב בתחום פעילותו וזאת באמצעות תכנית שתוכן בתוך 60 ימים ותובא לאישור משרדי האוצר והחקלאות. .ב במסגרת התכנית ״נתן מענה -ל3 נושאי ליבה עיקריים: טיפול באלימות, התמודדות עם חירום ופיתוח תחום העבודה הקהילתית. התוכנית תתייחס להקמת מסגרות ופיתוח פעילויות בתחומים הבאים: צעירים ונוער בסיכון; מניעת הזנחה בקרב אוכלוסיית הזקנים; חיזוק התא המשפחתי; הקמה וחיזוק תחום העבודה הקהילתית וההתנדבות; מימון כח אדם בתחום החירום; הקמת מענים לאוכלוסיית בעלי צרכים מיוחדים )מבוגרים וילדים(. הרשויות יבנו את תוכנית העבודה בשיתוף ובאישור משרד הרווחה, בהתאם לצרכים הקיימים בכל רשות. .ג לשם ביצוע הסעיף דלעיל, יקצה משרד האוצר תקציב תוספתי למשרד הרווחה סך על 50 מיליון שקלים למשך תכנית החומש ומשרד הרווחה יקצה 25 מיליון שקלים מתקציבו. התקציבים יוקצו לרשויות המקומיות הבדואיות בנגב בהתאם לקריטריונים הרגילים של משרד הרווחה. .ד משרד הבריאות יגבש תכנית עבודה לחברה הבדואית בנגב בתוך 60 ,ימים אשר תובא לאישור משרד האוצר ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר. התכנית תתייחס, בין היתר, לתחומי רפואת החירום, קידום בריאות, מניעת תאונות בית והגברת הבטיחות וכן מענה לצרכים של ילדים בגיל הרך. לשם כך יקצה משרד האוצר 7 מיליון שקלים ומשרד הבריאות יקצה 3 מיליון שקלים במשך שנות התכנית. במקביל, יפעל משרד הבריאות לקידום המענה ליישובי הבדואים ביישום סעיפים 49 -ו50 בהחלטת הממשלה מסי2025 מיום 23.9.2014 , הכוללים תכניות עבור החברה הבדואית בנגב. .ה להנחות את המשרד לביטחון הפנים לגבש, בתוך 60 יום ממועד קבלת החלטה זו, תכנית עבודה לשיפור הביטחון האישי והשירות לאזרח ביישובי תכנית הפיתוח. במסגרת תכנית זו: 1 ( לאמץ את הודעת המשרד לביטחון הפנים כי המשרד פועל להקמת נקודות משטרה במועצות המקומיות הבדואיות. 2 ( לאמץ את הודעת המשרד לביטחון הפנים כי תהא תוספת של שוטרים עבור החברה הבדואית בנגב, כנגזרת מהתוכנית הכוללת לחברה הערבית. 3 ( תוקצה תוספת תקציב בסך של 20 מיליוני ₪ במשך תכנית החומש )4 מיליוני ₪ (לשנה להגברת התכניות למניעת אלימות שמפעיל המשרד לביטחון הפנים ביישובי הבדואים בנגב, כהגדרתם בהחלטה זו. הגברת התכניות למניעת אלימות שמפעיל המשרד ביישובי הבדואים בנגב תתבצע בהתאם לקריטריונים שייקבעו תכנית לפיתוח כלכלי חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב 2017 - 2021 3.7.2017 2/8 http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2017/Pages/dec2397.aspx במשרד לביטחון הפנים וללא השתתפות עצמית מצד הרשויות המקומיות הרלוונטיות. הקצאת התקציב תתבצע בתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר. הקצאת המקורות בתחום ביטחון הפנים, פי על סעיף 5 להחלטה זו, תתבצע בכפוף לשיקולים מבצעיים של המשטרה. .ו משרד החקלאות ופיתוח הכפר יבחן את גיבוש המענים בתחומי החקלאות ובפרט הקמת מכלאות וכן תמיכה בחקלאים מקרב החברה הבדואית בנגב. תקצוב נושא זה ״עשה בהסכמת אגף התקציבים במשרד האוצר. 9 . כלכלה ותעסוקה .א לשם הגדלת הפריון של כלל המשק הישראלי, שילובה של החברה הבדואית במעגל התעסוקה והגדלת ההכנסות של משק הבית בחברה הבדואית, יפעל משרד הכלכלה והתעשייה להגברת הביקוש לעובדים מקרב החברה הבדואית בנגב וליצירת מקומות תעסוקה כמפורט להלן: 1 ( להטיל על הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים להתאים וליצור כלי סיוע המותאמים באופן ״חודי לאוכלוסייה הבדואית בנגב. התכנית המוצעת ידי על הסוכנות תהווה תוספת לפעילות השוטפת המבוצעת לטובת האוכלוסייה הבדואית בנגב. לצורך כך יקצה משרד הכלכלה והתעשייה על בסיס תקציבו 7 מיליון שקלים ומשרד האוצר יקצה תקציב תוספתי בגובה 16 מיליון שקלים על פני תכנית החומש. 2 ( להקצות תקציב נוסף לתמרוץ העסקת עובדים מקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב בהתאם להוראת מנכייל משרד הכלכלה והתעשייה מסי4.17 . לשם כך, יעמיד משרד הכלכלה והתעשייה 15 מיליון שקלים מתקציבו ומשרד האוצר יקצה 25 מיליון שקלים במסגרת תקציב תוספתי על פני תכנית החומש. 3 ( להקצות 30 מיליון שקלים לתקציב הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה במשרד הכלכלה והתעשייה לשם גיבוש תכנית ליצירת פעילות כלכלית תוספתית של מפעלי תעשייה באזורי תעשייה המצויים בתחומי החלטת הממשלה כמוגדר בסעיף 3 .לעיל גיבוש התכנית )לרבות קביעת התבחינים לזכאות המפעלים ואזורי התעשייה( יבוצע בהסכמת אגף התקציבים במשרד האוצר ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר. 4 ( להקים צוות בין משרדי בראשות המטה לתעסוקת חברה ערבית במשרד העבודה והרווחה ואגף בכיר אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד הכלכלה והתעשייה ובהשתתפות הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר ואגף התקציבים במשרד האוצר. הצוות יבחן, בתוך 150 ,יום יוזמות תעסוקתיות לפיתוח בקרב החברה הבדואית בנגב ויציע תכנית בין משרדית לעידוד יוזמות מקומיות אלו, לרבות פיתוח של עסקים בעלי פוטנציאל העסקה, בדגש על העסקת נשים. משרד הכלכלה והתעשייה רשאי, באישור אגף התקציבים ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר, להסיט של סך 10 מיליון שקלים מהסכום האמור בסעיפים קטנים 3-1 לעיל לטובת נושא זה. .ב מטה הממונה על התעסוקה במשרד העבודה והרווחה יפעל להגברת היצע עובדים מקרב החברה הבדואית בנגב תוך שדרוג מיומנויות ושיפור כישוריהם לשם שילובה של החברה הבדואית בנגב במעגל התעסוקה ולשם הגדלת ההכנסות של משק הבית בחברה הבדואית בנגב. 1 ( המשך הפעלת 9 מרכזי ההכוון התעסוקתי "ריאן" והשלוחות ביישובי תכנית הפיתוח בשנים 2020-2017 במסגרת הקבועה בסעיף 4 )()ג2 ( להחלטה 922 ובהיקף תקציבי עד של 80 מיליון שקלים מהחלטה 922 . ההפעלה תהא בהתאם לשיקולים המקצועיים של הממונה על התעסוקה במשרד העבודה והרווחה ובשיתוף עם משרד האוצר ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר, כחלק מתכנית כוללת של תחום תעסוקה במשרד העבודה והרווחה ומתוך המסגרת התקציבית שהוקצתה לסעיף 4 )()ג2 ( .הנ"ל תכנית הפעלת מרכזי ההכוון בשנים אלו תלווה ידי על ועדת היגוי ארצית המצוינת בסעיף 4 )()ג3 ( להחלטה 922 . 2 ( בוועדת ההיגוי האזורית של מרכזי ההכוון התעסוקתי יריאןי בנגב ובוועדת ההיגוי העליונה של מרכזי ההכוון ייכלל נציג משרד החקלאות ופיתוח הכפר. 3 ( לשם השלמת התכנית להפעלת מרכזי ההכוון לתעסוקה - ""ריאן בחברה הבדואית, יגבש אגף הממונה על התעסוקה תכנית להרחבת השליטה בשפה העברית -לכ2,500 ,משתתפים בדגש על נשים. משרד האוצר יעמיד התקציב לתוכנית סך על זו שלושה מיליון שקלים כתקציב תוספתי בהרשאה להתחייב לממונה על התעסוקה במשרד העבודה והרווחה בשנת 2017 . בהתאם להצלחת התכנית, תיבחן אפשרות להארכתה לשנים 2021-2020 בהיקף שלא יעלה על 2 מיליון שקלים נוספים. 4 ( משרד העבודה והרווחה יפעיל מערכי הכשרה להנדסאיות והנדסאים מקרב החברה הבדואית בנגב באמצעות המכון להכשרה טכנולוגית. לצורך כך יקצה משרד האוצר למשך כל שנה מתכנית החומש תקציב תוספתי סך על 5.5 מיליון שקלים ומשרד העבודה והרווחה יקצה 2 מיליון שקלים מתקציבו. 5 ( אגף מעונות היום יקצה מתקציבו עבור האוכלוסייה הבדואית בנגב, בהתאם להחלטה 922 בכפוף לנהלים הקבועים ידי על האגף. .ג לצורך שילוב דורשי עבודה מקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב, להורות לשירות התעסוקה להפעיל בשנים 2018-2017 את תכנית מעגלי תעסוקה לדורשי עבודה מקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב בסך כולל של 7 מיליוני שקלים. כמו כן, לצורך פרויקט של עברית תעסוקתית לדורשי עבודה מקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב, יוקצה סכום של 0.75 מיליון שקלים בשנה למשך תכנית החומש. .ד הרשות תקדם פיתוח אזורי מלאכה ומסחר מקומיים ביישובי הבדואים בנגב פי על תכנית שתגבש בתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר, רשות מקרקעי ישראל והרשויות המקומיות הרלוונטיות. הפיתוח יבוצע ידי על הרשות או רשות מקרקעי ישראל. עבור התכנית יוקצה תקציב של 25 מיליון שקלים בפריסה על פני תכנית החומש. חלוקה פרטנית של תקציב זה תיעשה כנגד אישור התכניות היישוביות הפרטניות בידי הצוות האמור. .ה לאמץ את הודעת המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל לפיו 30% מסך התקציב המוקצה למיעוטים במסגרת החלטה 922 יוקצו לטובת האוכלוסייה הבדואית בנגב בנושאים הבאים - ,הרווחה החינוך הבלתי פורמלי, התיירות, מיפוי ושילוט ותעסוקה. 10 . פיתוח תשתיות .א לשם פיתוח תשתיות תומכות הסדרת התיישבות ביישובי הבדואים בנגב יוקצו ידי על משרד האוצר 20 מיליון שקלים למשך תכנית החומש. הרשות תקדם תכנון וביצוע של תשתיות אלה לשם הוזלת עלויות הפיתוח של מגרשים בשכונות מיועדות. .ב לרשום את הודעת הרשות כי בכוונתה לקדם מהלכי תכנון, הסדרה ופיתוח כך שבתום חמש שנים מיום קבלת ההחלטה ישווקו לפחות 25,000 יחידות דיור ברשויות המקומיות הבדואיות בנגב. .ג להקים צוות הכולל את מנכ״ל הרשות, נציגי משרד המשפטים, אגף התקציבים במשרד האוצר ורשות מקרקעי ישראל. הצוות יגיש לוועדת ההיגוי מסקנותיו בתוך 180 .ימים הצוות יבחן, בין היתר, את הנושאים הבאים: 1 ( עדכון החלטות מועצת מקרקעי ישראל בעניין פיצוי לתובעי בעלות בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב, ובכלל זה בחינת הסוגיה של הסדרה בתחומי קו כחול. 2 ( התמודדות עם תביעות בעלות חריגות של האוכלוסייה הבדואית בנגב, אשר החלטות מועצת מקרקעי ישראל אינן נותנות להן מענה מספק. 3 ( קביעת מדיניות הסדרה ממשלתית לאוכלוסייה הבדואית בנגב לטווח של 10 שנים ובכלל זה קביעת יעדי תוצאה בתחומי פיתוח מגרשי מגורים, פיתוח תשתיות ציבוריות ואכלוס. .ד להנחות את הרשות לקדם את הסיוע הנדרש ליישובי הבדואים בנגב בתחום סבסוד פיתוח התשתיות פי על הקריטריונים המקובלים במשרד הבינוי והשיכון בהתאם להחלטת הממשלה מסי 1527 מיום 13.6.2016 )להלן - החלטה 1527 .( לקבוע כי בתקופת תכנית החומש ועד סוף שנת 2021 ,כאמור יוכרו כל ״שובי הבדואים בנגב כאזור א1 בהתאם לאמור בהחלטה 1527 , ואולם יישובים שבהחלטה 1527 לא נמנו על אזור א1 , הזכאות לסבסוד לאזור א1 תינתן רק למגרשים בעלי 2 יחידות דיור לפחות. במקרה של רוכש אחד ״נתן הסבסוד פעם אחת עד התקרה המופיעה בטבלה בהחלטה 1527 , במקרה של 2 רוכשים ומעלה יחושב הסבסוד לכל רוכש בנפרד. לצורך כך משרד האוצר יקצה תקציב שלא יעלה על 77 מיליון שקלים על פני תכנית החומש. תקציב זה תכנית לפיתוח כלכלי חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב 2017 - 2021 3.7.2017 3/8 http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2017/Pages/dec2397.aspx יחול על גם עסקאות בנייה ותיקי שיווק של הרשות שאושרו לאחר יום 13.6.2016 . .ה להקצות של סך 3 מיליוני שקלים לרשות עבור סיוע בפיתוח של פרויקטים בקרקע פרטית. תמיכה זו תינתן בתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר ולאחר גיבוש קול קורא בנושא. .ו משרד הבינוי והשיכון יפעל לבניית מוסדות ציבור לאוכלוסייה הבדואית בנגב בהתאם לתקן המשרד. לצורך כך יוקצה תקציב תוספתי סך על 95 מיליון שקלים על פני תכנית החומש. 1 ( המשרד יגבש רשימת צרכים ש בי ת ליישובי הבדואים בנגב תוך תיאום עם הרשויות המקומיות ויגבש תכנית בנייה לחמש שנות התכנית. בכלל זה ייכללו מבני ציבור רב תכליתיים המתאימים למאפיינים הייחודיים של יישובי הבדואים בנגב. הקצאה וחלוקה פרטנית של תקציב זה תהיה במסגרת אישור תכניות פיתוח יישוביות פרטניות, בהתאם למצאי מוסדות הציבור הקיים ובהתאם לדיאלוג עם משרדי הממשלה הרלוונטיים שפעילותם ביישובים כרוכה בהקמת מבני ציבור. משרד הבינוי והשיכון יאשר עם משרד האוצר ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר את מתווה התכנית, מכלול המבנים ומענה לחסמים אפשריים ביישום התכנית. 2 ( משרד הבינוי והשיכון יקצה עד 5% מתקציב מבני הציבור האמור לעיל, פי על הצורך, לשם הבאת המבנים להתחלת הפעלה )כגון הנגשה, הצטיידות, חיבורי חשמל, כיבוי אש ותשתיות אחרות(. המנגנון להקצאת התקציבים להבאת המבנים לכדי הפעלתם והקריטריונים להפעלתם ייקבעו בתיאום בין משרד הבינוי והשיכון לבין הרשות. 3 ( לצורך שיפוץ מבני ציבור קיימים ביישובי הבדואים בנגב שהמדינה או מוסדותיה סייעו בהקמתם לפני שנת 2006 , רשאי משרד הבינוי והשיכון להקצות עד 10% מסך התקציב האמור לעיל. 4 ( לקבוע כי היקף ההקצאה עבור הקמת מוסדות ציבור לאוכלוסייה הבדואית בנגב מתוך התקציב המוקצה להקמת מוסדות ציבור במשרד הבינוי והשיכון יעמוד על חלקם היחסי בשיווקים בפועל. .ז משרד התחבורה יגבש תכנית לפיתוח תשתיות תחבורתיות ליישובי הבדואים בנגב ובכלל זה יושם הדגש על כבישי גישה לצירים ראשיים, כבישים ראשיים פנים יישוביים ותחבורה ציבורית. המשרד יאתר צרכים תוך תיאום עם הרשויות המקומיות של יישובי הבדואים בנגב ועם הרשות והתכנית תתבסס על צרכי פיתוח היישובים הקיימים והמענה ליישובים המצויים בתהליכי הקמה במועצות האזוריות. לצד זאת יתווספו קווים ונסיעות לתחבורה הציבורית תוך התייחסות להקמתם של מוקדי תעסוקה באזורי תעשייה מרחביים באזור, מוסדות להשכלה גבוהה ומרכזי שירותים אזוריים נוספים. 1 ( במסגרת התכנית בתחום תשתיות הכבישים יוקצה לאוכלוסייה הבדואית בנגב מהתקציב המוקצה בהחלטה 922 למשך תכנית החומש בהתאם לחלקם היחסי כאמור בסעיף 5. בנוסף לכך יוקצו 50 מיליון שקלים תוספתיים ידי על משרד האוצר למשך תכנית החומש. .ח הממשלה רושמת לפניה כי המנהל לפיתוח תשתיות ביוב )מילת״ב( ימשיך לממן מתקציבו את האוכלוסייה הבדואית בנגב לפחות בהיקף הקצאת התקציבים שהקצה המנהל לפיתוח תשתיות ביוב בשנים האחרונות והכל בהתאם לנהלי המילת״ב וזאת בכפוף לאישור תקציב הממשלה. בהתאם, מתוך התקציבים במסגרת החלטה 922 יוקצה חלקם היחסי כאמור בסעיף 5. 11 . העצמת הרשות המקומית .א להטיל על משרד הפנים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר ואגף התקציבים במשרד האוצר להקים צוות בנוגע להעצמת הרשויות המקומיות של ״שובי הבדואים בנגב )להלן - .(הצוות הצוות יגבש בתוך 100 ימים תכנית לחיזוק מעמדה של הרשות המקומית. במסגרת התכנית יגובשו צעדים לשיפור השירותים המוניציפליים ולפיתוח כלכלי וארגוני של הרשויות המקומיות, תוך קביעת יעדים להגדלת ההכנסות העצמיות של הרשות לצד ניהול כספי וארגוני תקין וכן לצמצום משמעותי של פערים באספקת שירותים ותשתיות, כמפורט להלן בס״ק )2 .( במסגרת זו, יוגדרו תקציבים ליישום תכניות פרטניות בתשע הרשויות המקומיות הבדואיות בנגב. 1 ( לצורך התכנית יוקצה תקציב תוספתי של 500 מיליון שקלים במשך תכנית החומש. 2 ( במסגרת התכנית יוכנו צעדים לרשויות המקומיות של ״שובי הבדואים בנגב )להלן - .(צעדים הצעדים שיוכנו יהיו צעדים אשר יסייעו לרשויות המקומיות לצורך הגדלת ההכנסות העצמיות של הרשויות ופיתוחן הכלכלי, הרחבת השירותים המוניציפליים, הגדלת אטרקטיביות היישובים, שיפור המקצועיות של הרשויות הבדואיות בנגב, הפעלת כלים להגברת אכיפה וגבייה ועוד. כמו כן, יבחן הצוות צעדים בנוגע להיערכות לשעת חירום ולהקמת מבני דת. כחלק משיפור מערך ההכנסות העצמיות של הרשויות המקומיות, הצוות ינחה את הרשויות המקומיות לתעדף ביצוע סקר נכסים והטמעתו. הצוות יכין צעדים ייעודיים המתאימים לפיתוח שתי המועצות האזוריות. לצורך הכנת הצעדים, רשאי הצוות להקצות מהתקציב האמור בסעיף קטן 1 עבור התקשרות עם חברה חיצונית. 3 ( כל רשות מקומית מיישובי הבדואים בנגב תידרש להכין תכנית פרטנית תוך בחירה של הצעדים המתאימים לאותה הרשות והצבת יעדים עבור כל צעד. התכנית תגובש בהתאם להנחיות הצוות אשר יציג ״סל צעדים״ )לרבות צעדי חובה וצעדי רשות( ותובא לאישורו בהתאם ללוחות הזמנים שיקבע, להלן - התכניות הפרטניות. 4 ( עבור הכנת התכניות הפרטניות וליווי של התכניות במהלך תקופת תכנית החומש, רשאי הצוות להקצות תקציב ייעודי לכל רשות. על הרשויות לקבל את אישור הצוות בגין התקשרויות עם גורמים חיצוניים מתקציב זה. 5 ( הרשויות המקומיות של יישובי הבדואים בנגב רשאיות, כחלק מהגשת התכנית הפרטנית, להגיש בקשות לתקצוב בגין התקציב התואם הנדרש מהרשויות המקומיות לתקציבים ממשלתיים בתחומים שונים. הצוות יקבע תקרה מקסימלית עבור התקציב התואם כאמור מתוך סך התקציב המוקצה במסגרת התכנית הפרטנית לכל רשות. 6 ( הצוות יקבע תקציב מינימלי מוקצה בכל שנה שיהיה מיועד לפעולות אשר צפויות להוביל להגדלת ההכנסות העצמיות של הרשות המקומית. 7 ( הצוות יבחן את התכניות הפרטניות של הרשויות המקומיות של ״שובי הבדואים בנגב, ובפרט את הצעדים שאותם בחרה כל רשות והיעדים שהוצבו לכל צעד, ויאשר את התכניות השונות בכפוף לשינויים ולהתאמות ככל שנדרש. 8 ( הצוות רשאי להקצות תקציב לצורך ביצוע בקרה אחר ״שום התכניות הפרטניות ברשויות. 9 ( הקצאת התקציב לרשויות המקומיות של יישובי הבדואים בנגב לאורך תכנית החומש תיעשה פי על אמות מידה שייקבעו לצורך כך ובכפוף ליישום התכנית הפרטנית ומידת ההצלחה כל של רשות בביצוע התכנית ועמידה ביעדי ביניים אשר יוגדרו ידי על הצוות. ככל שרשות לא עמדה ביעדים, יחליט הצוות על הפחתה על או ביטול התקציב לשנים הקרובות לאותה הרשות בהתאם לצורך. תקציבים אשר יופחתו במסגרת מנגנון זה יועברו להשקעה בחינוך ובבניית מוסדות חינוך של האוכלוסייה הבדואית בנגב. תקציבים אלה יוקצו בהתאם להקצאת תקציבי החינוך ועל פי הכרעת משרד החינוך, תוך מתן עדיפות לרשות המקומית אשר לא ניצלה את התקציב כאמור. הצוות רשאי להקצות תקציבים אלה ליעדים אחרים לאוכלוסייה הבדואית בנגב באישור ועדת ההיגוי. 10 ( במהלך עבודת הצוות, תינתן אפשרות לנציגי ציבור ולתושבים מהרשויות המקומיות של ״שובי הבדואים בנגב הנוגעים בדבר להשמיע את עמדתם בנוגע לייעוד חלופי לתקציבים לאותה הרשות וכן ליעדים שהוצבו לכל רשות. הצוות רשאי להקצות תקציב עבור נושא זה. 11 ( הצוות יפעיל אתר אינטרנט, בעברית ובערבית, שבו יתאפשר לציבור הרחב לצפות במוצרים המוצעים לרשויות המקומיות של יישובי הבדואים בנגב, בתכניות הפרטניות של הרשויות השונות ובקצב ההתקדמות של כל רשות. כמו כן, תהא אפשרות לציבור הרחב להשמיע את עמדתו ביחס לכך במסגרת האתר. לצורך כך, רשאי הצוות להקצות מהתקציב האמור לעיל. 12 ( בהמשך להודעת משרד הפנים על השתתפותן של שתי רשויות מקומיות של ״שובי הבדואים בנגב במסגרת תכנית משרד הפנים לפיתוח כלכלי וקידום מצוינות ברשויות מקומיות בחברה הערבית בעקבות החלטה 922 תכנית לפיתוח כלכלי חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב 2017 - 2021 3.7.2017 4/8 http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2017/Pages/dec2397.aspx )סעיף 15 ,(()א יובהר כי רשויות אלה יקבלו את חלקן התקציבי מהחלטה זו בנוסף וללא קשר לתקציב שהיו זכאיות לקבל מכוח התכנית כאמור. על מנת להימנע מכפילות תכניות, תגובש תכנית אחת שתאגם את משאבי התכנית לקידום מצוינות עם התכניות כאמור בהחלטה זו. 13 ( משרד הפנים, בתיאום עם הצוות, יבחן, בתוך 100 ,ימים את האופן שבו יש לתקצב את הרשויות המקומיות של ״שובי הבדואים בנגב, וזאת בתחומי אחריותו, בגין מתן מענה ושירותים, ככל שמבוקש כי ״נתנו ייע' רשויות אלה, לאוכלוסייה אשר אינה יושבת בתחומי אותן רשויות. 14 ( הרשות תבצע סקר מספר התושבים המתגוררים בכל אחד מיישובי הבדואים בנגב ואת תושבי הפזורה ותבצע שיוך של התושבים לכל אחת מהרשויות המקומיות. 15 ( לצורך חיזוק ההון האנושי והמערך הארגוני ברשויות המקומיות של ״שובי הבדואים בנגב, משרד הפנים בתיאום הצוות יגבש במהלך שנת 2017 תכנית ארגונית ״חודית לכל רשות אשר תשים דגש על מבנה ארגוני, עידוד פרישה, תכניות עבודה ונהלי עבודה, מערכי הדרכה ומערכות מידע, וזאת פי על מודל העבודה המגובש בימים אלו. לצורך כך יקצה משרד האוצר למשרד הפנים תקציב בסך 5 מיליון שקלים בשנה למשך 5 .שנים שיתוף הפעולה של הרשויות המקומיות עם התכנית הארגונית בהתאם לסעיף זה, יהווה שיקול של הצוות בהקצאת התקציב האמור בסעיף קטן 1 במסגרת התכנית הפרטנית כל של יישוב. 16 ( בכפוף להוראות כל דין, משרד הפנים יפעל לעידוד שיתופי פעולה בין רשויות מקומיות במסגרת האשכולות האזוריים בנגב, המיועדים לקידום שירותים משותפים ופיתוח אזורי לרווחת האזור כולו, בדגש על צמצום פערים והשבחת רמת השירות לתושבים ביישובי הבדואים בנגב, לרבות ברשויות מקומות בדואיות שאינן שייכות לאשכולות תוך עידוד צירופן לאחד האשכולות האזוריים בנגב. לצורך כך יקצה משרד האוצר למשרד הפנים תקציב תוספתי של 10 מיליון שקלים למשך תכנית החומש. החלטה על אופן הקצאת התקציב לאשכולות האזוריים תיעשה בהתאם להוראות דין כל לקריטריונים ויעדים שייקבעו ידי על הצוות לרבות בהתאם לתכנית שתוגש ידי על האשכול, בתיאום עם הרשויות הרלוונטיות, לאישור הצוות. 17 ( לקבל את הודעת שר הפנים כי בכוונתו להמשיך לקדם תכנית צוערים לשלטון מקומי תוך התאמת התכנית לאוכלוסיות השונות בחברה הישראלית, לרבות החברה הבדואית, הן בשלבי גיוס צוערים והן בהשמתם ברשויות המקומיות. 18 ( המשרד להגנת הסביבה יקצה סכום של 12.5 מלשייח לסיוע לרשויות שאינן חברות באשכולות האזוריים בנגב, לצורך קבלת שירותי פינוי פסולת מאחד מאשכולות הרשויות ולשיפור מערך פינוי הפסולת, לרבות כלי אצירה לפסולת ופינוי פסולת, וזאת במטרה להביאן לרמה דומה לרשויות אשר חברות באשכולות ותוך עידוד צירופן לאחד האשכולות. התקציב יוקצה מקרן הניקיון ובכפוף לאישור הנהלת קרן הניקיון. 19 ( להטיל על משרד הפנים, בתיאום עם משרד האוצר והרשות, להקים צוות שיקבע סל את השירותים הדרוש לסיוע לרשויות המקומיות של ״שובי הבדואים בנגב לשם קליטת משפחה שתעתיק את מקומה לשכונות מפותחות ביישובי הרשויות המקומיות. הצוות יבחן את הצרכים הנדרשים מצד הרשות המקומית של יישובי הבדואים בנגב, יתייעץ עם משרדי הממשלה הרלבנטיים, ויציע תכנית קליטה למשך חמש שנים עבור המשפחות שייקלטו. לצורך נושא זה יתוקצבו 30 מיליון שקלים למשך תקופת התכנית. 12 . יישום .א לקבוע כי משרד החקלאות ופיתוח הכפר יהא אחראי על ״שום התכנית, למעט לעניין תכניות משטרת ישראל והאכיפה כמפורט בסעיף 14 ,להלן ובמסגרת זו: 1 ( המשרד ינהל את יישום התכנית כל על היבטיו. 2 ( המשרד יבצע מעקב ובקרה אחר יישום התכנית, לרבות מעקב אחר ביצוע תכניות העבודה של המשרדים המפעילים את התכנית. 3 ( המשרד יגבש, במידת הצורך, ובתיאום עם המשרדים הרלוונטיים, נהלי עבודה בין משרדי הממשלה לבין הרשויות המקומיות של יישובי הבדואים בנגב, לצורך יישום התכנית ביישובים. 4 ( ,המשרד באישור אגף התקציבים במשרד האוצר, יבצע שינויים במרכיבי התכנית בהתאם לקצב ההתקדמות ולשינויים שיעלו במהלך ביצועה, ויפעל להסרת חסמים במידת הצורך. לעניין שינויים שיידרשו בסעיף 11 , יידרש אישור הצוות שהוקם בסעיף 11 .()א 5 ( משרדי הממשלה הלוקחים חלק בתכנית יגישו למשרד תכניות עבודה מפורטות ליישום הפעולות שבתחום אחריותם. תכניות אלו יתייחסו גם לפעולות המתוכננות ביחס לכל יישוב בדואי באופן מפורט. 6 ( המשרד יציב יעדים, בשיתוף המשרד הרלבנטי, בנוגע לפעילות ולתקציב כל משרד ומשרד ובהתאם לתכנית העבודה כאמור. 7 ( לצורך ליווי ומעקב לתכנית יוקצה תקציב תוספתי למשך תכנית החומש של סך על 5 מיליון שקלים. .ב להקים ועדת היגוי עליונה לתכנית אשר שר החקלאות ופיתוח הכפר ימנה את העומד בראשה. הרכב הוועדה יהיה כמפורט להלן. אופן פעילות הוועדה יהיה כדלקמן: 1 ( הוועדה תתכנס בהשתתפות מנכ"לי המשרדים הבאים ו/או נציג בכיר מקרב עובדי משרדם: הממונה על התקציבים במשרד האוצר, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד החינוך, משרד הפנים, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, משרד הבינוי והשיכון, משרד המשפטים, המועצה הלאומית לכלכלה, הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, המשרד להגנת הסביבה, המשרד לביטחון הפנים, משרד העבודה והרווחה ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים )להלן: "המשרדים המפעילים את התכנית"(, וכן בהשתתפות מנהל הרשות לפיתוח כלכלי במגזרי המיעוטים במשרד לשוויון חברתי או נציגו. 2 ( הוועדה תתכנס לפחות אחת לחצי שנה. 3 ( הוועדה תדווח לשר החקלאות ופיתוח הכפר על ביצוע והתקדמות התכנית באמצעות מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר, אחת לשנה. 4 ( אחת לחצי שנה יגיש מנכ"ל כל משרד מהמשרדים המפעילים את התכנית לוועדת ההיגוי, דו"ח על אודות ביצוע התכנית המתייחס גם לעמידה ביעדי תכנית העבודה המשרדית שאושרה, לקשיים ביישומה ולפעולות שמוצע ידו על לנקוט כדי לקדם את יישומה. כמו כן, בחודש האחרון כל של שנה, יגישו מנכ"לי המשרדים תכנית עבודה מפורטת לביצוע משרדם בשנה העוקבת. 5 ( הוועדה תהיה אחראית לאשר את תכניות העבודה המפורטות כל של המשרדים המפעילים את התכנית, למעט בענייני אכיפה, בהתאם למטרות וליעדי התכנית, כמפורט לעיל, מדי שנה. 6 ( במידת הצורך, הוועדה תפעל על מנת להסיר חסמים המונעים או מעכבים את המשך יישום התכנית. 7 ( הוועדה מוסמכת לאשר הסטות תקציביות בין תקציבים של משרדים שונים המפעילים את התכנית, בהתאם להוראות כל דין, ובתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר. 8 ( ,הוועדה באישור אגף התקציבים במשרד האוצר, רשאית להסיט תקציבים עתידיים ממשרדים אשר אינם מנצלים את מלוא תקציבם בשנה הקודמת. הסטת התקציב תהא לפעילות אחרת עבור האוכלוסייה הבדואית בנגב. הסטות תקציביות לפי ס״ק 8-7 הינם ביחס לתקציב התוספתי הניתן במסגרת החלטה זו. 9 ( הוועדה מוסמכת למנות ועדות משנה מקרב חבריה אשר יעסקו בתחומים ספציפיים הנוגעים לתכנית הפיתוח. .ג להקים ועדה ציבורית למעקב אחר התכנית, למעט בענייני אכיפה, אשר תכלול נציגי ממשלה ונציגי האוכלוסייה הבדואית בנגב. 1 ( הרכב הוועדה הציבורית יכלול את הנציגים הבאים: ראשי הרשויות המקומיות הבדואיות בנגב )9 ,(רשויות שני נציגי ציבור בדואיים שימונו שר ידי על החקלאות ופיתוח הכפר, נציג ציבור בדואי שימונה שר ידי על האוצר ונציגי משרדי הממשלה המפעילים את התכנית. שר החקלאות ופיתוח הכפר ימנה יו"ר את הוועדה. תכנית לפיתוח כלכלי חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב 2017 - 2021 3.7.2017 5/8 http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2017/Pages/dec2397.aspx 2 ( בהרכב הוועדה ״נתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגן של נשים. לשם כך, ככל שהדבר ״דרש לצורך השגת ״צוג הולם כאמור, ימונו נציגות ציבור נוספות כחברות בוועדה. 3 ( סמכויות הוועדה יכללו: מעקב אחר ביצוע התכנית וניצול כלל התקציב המועבר במסגרתה לקידום האוכלוסייה הבדואית בנגב )לרבות במסגרת החלטה 922 ,( קבלת דיווח על התקדמות מול אל היעדים של התכנית והצפת משוב מהשטח בנוגע להצלחת התכנית. 13 . אכיפה .א להורות לגופי האכיפה בדרום להגביר את פעולות האכיפה והשמירה על הקרקע ולהבטיח שאדמות מדינה שפונו ״שמרו מפלישות חוזרות, זאת בהתאם לתגבור האמצעים והצעדים המפורטים ותוך מתן עדיפות לאכיפה התומכת בהסדרת התיישבות הבדואים. לעניין זה, "גופי האכיפה “ - - היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה שבמשרד האוצר, רשות מקרקעי ישראל, היחידה לפיקוח בשטחים הפתוחים ברשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים )להלן - "הסיירת הירוקה"( והוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה אבו בסמה ונגב מזרחי. .ב להורות לרשות לתת עדיפות בתכנית העבודה להסדרה לטיפול בהסדרת ריכוזי אוכלוסייה המתגוררות שלא כדין על אדמות מדינה מחוץ לשטח ״שובי הקבע. לעניין זה, "״שובי הקבע" - ,רהט תל שבע, חורה, לקיה, שגב שלום, כסייפה, ערערה בנגב ויישובי המועצות האזוריות אל קסום ונווה מדבר. .ג בהמשך להחלטת הממשלה מסי3707 מיום 11.9.2011 , מנהלת דרום לתיאום האכיפה של דיני המקרקעין שבמשרד לביטחון הפנים )להלן - מנהלת התיאום( וגופי האכיפה יתנו עדיפות בתכניות העבודה שלהן לאכיפת פלישות טריות וחדשות לאדמות המדינה מחוץ לשטח יישובי הקבע. תכניות העבודה יובאו לאישור השרים הממונים, לפי העניין, ולשר החקלאות ופיתוח הכפר בתוך 30 .ימים .ד צוות משותף של המשרד לביטחון הפנים, רשות מקרקעי ישראל, משרד הבינוי והשיכון והיחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה שבמשרד האוצר, בתיאום עם הפרקליטות ומשרד המשפטים יגבש תכנית להפחתה רב שנתית ומתמשכת של היקפי הקרקע שעליה קיימת בנייה בלתי חוקית במרחב הנגב ויגישה לממשלה, לרבות תיקוני חקיקה ככל הנדרש. כן יבחן הצוות את הדרכים לצורך ייעול וזירוז הליכי האכיפה בנגב ויגיש המלצותיו לשרים הממונים, לפי העניין, בתוך 60 .ימים .ה להורות לראש מנהלת התיאום, בתיאום עם מנהל רשות מקרקעי ישראל, המפקח הכללי של המשטרה, מנהל היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה ומנהל הסיירת הירוקה, להקים ולנהל באמצעות אגף המיפוי של הרשות מערכת GIS אחודה ומערכת טכנולוגית אוטומטית לפענוח דיגיטלי של עבירות בנייה ופלישות לשטחים פתוחים, לטובת הגברת יעילות אכיפת דיני התכנון והבנייה והפרות ופלישות במקרקעי ציבור בנגב. יובהר כי הקמת המערכת וניהולה אינה כרוכה בהוצאה תקציבית נוספת של הגופים כאמור, אך ככל שיהיו עלויות כלשהן, הן ימומנו ע"י רשות הבדואים. .ו להורות לרשות מקרקעי ישראל לבצע פעולות לשמירה על אדמות מדינה שפונו בהסדר או כתוצאה מהליכי אכיפה הכוללות: 1 ( ביצוע פעולות נטיעה של שטחים פנויים ושטחים המתפנים בהיקף שנתי שלא יפחת, ככל הניתן, -מ30 מיליון ₪ וזאת בתיאום עם הקרן הקיימת לישראל ובאמצעותה ובכפוף לנוהלי רשות מקרקעי ישראל בנושא זה. 2 ( השכרה עונתית של האדמות הניתנות לעיבוד חקלאי. 3 ( קידום תכניות בייעודים שונים והוצאתם לשיווק במכרזים. .ז להורות לרשות הבדואים ולרשות מקרקעי ישראל, לפי העניין, לקבוע בהסכמי פינוי זמנים קצובים לפינוי מקרקעין ולהבטיח את פינויים בפועל במסגרת המועדים שנקצבו. .ח נוכח העובדה שלצורך יישום תכנית העבודה להסדרה של רשות הבדואים תידרש עבודת אכיפה נוספת בהיקפים משמעותיים, ונוכח היקף הבנייה הבלתי חוקית בנגב, תינתן תוספת התקנים כמפורט להלן: להוסיף לסיירת הירוקה 10 ,מפקחים סגן מנהל ורכז אכיפה שייועדו לפעילות האכיפה בנגב הכרוכה ביישום תכנית העבודה הרב שנתית של רשות הבדואים ולסיוע בהתמודדות עם הבנייה הבלתי חוקית בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב. לשם כך ולשם תקצוב עבודת המטה הנדרשת, תתוקצב רשות מקרקעי ישראל בסך של 32 מיליון שקלים על פני תכנית החומש. .ט להוסיף ליחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה במרחב דרום 5 מפקחים שייועדו לפעילות האכיפה בנגב הכרוכה ביישום תכנית העבודה הרב שנתית של רשות הבדואים ולסיוע בהתמודדות עם הבנייה הבלתי חוקית בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב. לשם כך תתוקצב היחידה בסך של 7 מיליון שקלים על פני תכנית החומש. .י להוסיף לוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה הפועלות בנפת באר שבע של משרד הפנים, כאמור בסעיף 3, ארבעה מפקחים, שייועדו לפעילות האכיפה בנגב הכרוכה ביישום תכנית העבודה הרב שנתית של רשות הבדואים ולסיוע בהתמודדות עם הבנייה הבלתי חוקית בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב, ויוקצו בין הוועדות בהתאם להחלטת רשות הבדואים. לצורך כך, תתוקצב היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה בסך של 3.5 מיליון שקלים על פני תכנית החומש. מפקחי הוועדות המקומיות יפעלו, בכפוף לכל דין, בהתאם להנחיית היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה. .יא משימתה העיקרית של יחידת "יואב" במשטרת ישראל היא סיוע לאכיפה בהתאם להחלטת ממשלה זו ובהתאם להחלטת ממשלה 3707 .האמורה כל משימה אחרת שאינה סיוע באכיפה כאמור או נגזרת מסיוע אכיפה כאמור, תהיה טעונה את אישורו של מפכ"ל המשטרה. . יב סוגיית תוספת משאבים וכוח אדם למשטרה תידון בין משרד האוצר למשרד לביטחון הפנים. יג. מוסכם עם כי התקדמות יישום תוכנית האכיפה, הצפויה להוביל למגוון הליכים פליליים, אזרחיים ומנהליים, יתקיים שיח מבוסס נתונים בין משרד המשפטים לאגף התקציבים במשרד האוצר, ויוסכם על תגבור מותאם לפרקליטות במידת הצורך. . יד סוגיית תוספת כוח אדם לרשות מקרקעי ישראל תתואם מול אגף התקציבים במשרד האוצר. 14 . עדיפות לאומית בהתאם לפרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית )תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 -ו2010 ,( -התשס"ט2009 בנושא אזורי עדיפות לאומית )להלן - ,(החוק החלטה זו חלה כל על האוכלוסייה הבדואית המתגוררת בנפת באר שבע של משרד הפנים, ועל כל הרשויות המקומיות הבדואיות שבנפת באר שבע של משרד הפנים, לרבות כל רשות מקומית בדואית שתקום במהלך תקופת התוכנית, ככל שתהיה כזו, ורשויות אלו יוגדרו כיישובים בעלי עדיפות לאומית לצורכי החלטה זו. השיקול המרכזי שביסוד החלטה הוא זו הצורך בחיזוק חוסנם הכלכלי והחברתי של האוכלוסיה הבדואית והרשויות המקומיות הבדואיות שבנפת באר שבע ורמת השירותים שבהם )בהתאם לסעיף 151 )()ב2 ( .(לחוק לשיקול עיקרי זה מתווסף הצורך בצמצום פערים בין הבדואים תושבי הנגב לבין ״שובים וקבוצות אוכלוסייה אחרים, וזאת בהתאם לסעיף 151 )()ב5 ( .לחוק הצורך לייחד את יישובי הרשויות המקומיות הבדואיות בנגב ואת האוכלוסייה הבדואית המתגוררת בנגב באמצעות תכנית פיתוח כלכלית נגזר מן הפערים הגדולים באופן מיוחד בין אוכלוסייה זו לבין כלל האוכלוסייה בישראל וכן בינם לבין שאר היישובים בנגב, בהיבטי רווחה כלכלית, תעסוקה, השכלה ונגישות לשירותים. חוסנם הכלכלי חברתי של היישובים ורמת השירותים בהם פי על המדד כלכלי-החברתי של אוכלוסיות הרשויות המקומיות שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה -ב2.11.2016 כל הרשויות המקומיות הבדואיות נכללות באשכול הרשויות התחתון מסי 1 מתוך 10 .אשכולות בעוד שבשנת 2008 עת נערך הסקר הקודם ארבע רשויות נכללו באשכול מסי 2 הרי שנכון לשנת 2013 ירדו גם רשויות אלה לאשכול 1 הנמוך ביותר. הרשויות המקומיות הבדואיות הן הרשויות הערביות היחידות המצויות באשכול מסי 1 . הדבר מעיד על הפער הקיים בין כלל האוכלוסייה הערבית בישראל לבין האוכלוסייה הבדואית בנגב. העובדה כל כי האוכלוסייה הבדואית המתגוררת בנגב מצויה בסטטוס הכלכלי החברתי הנמוך ביותר בארץ מצביעה על תמונת מצב בעייתית שמשמעותה היקף העוני בקרב חברה זו. יכולתם של היישובים הבדואים לספק את צורכי התושבים מוגבלת ומתקיימים בהם מחסור ופער הן ברמת הספקת השירותים והן ברמת המבנים והתשתיות הציבוריות בתחומי החיים השונים וזאת, מול אל הצרכים הרבים של תושבי ״שובי הקבע ושל תושבי הפזורה, הצורכים את הם גם השירותים השונים אותן מספקות הרשויות הבדואיות. מתוך 9 הרשויות המקומיות הכלולות בתוכנית, ל - 6 רשויות מוצמד חשב מלווה. 2 מהרשויות מנוהלות ידי על ממונים מטעם משרד הפנים. תכנית לפיתוח כלכלי חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב 2017 - 2021 3.7.2017 6/8 http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2017/Pages/dec2397.aspx המחלוקת בדבר סוגיית הבעלות בקרקעות, שהיא ״חודית למגזר הבדואי בנגב, משפיעה במישרין על היבטי פיתוח היישובים. מחלוקת זו מגבילה את יכולתם של היישובים הבדואים להתפתח, בשל תביעות בעלות המצויות בשטחי היישובים ומונעות פיתוח של שכונות למגורים, מבני ציבור, שטחי מסחר ושירותים ודרכים בשטחן. כמו כן, המועצות האזוריות הבדואיות כוללות ישובים המרוחקים זה מזה והמשמעות הנה קשיים בפיתוח ובפריסת התשתיות למטרות ציבוריות. הצורך בצמצום פערים ההחלטה מיועדת להביא לצמצום הפערים המשמעותיים הקיימים בין האוכלוסייה הבדואית בנגב לאוכלוסיות אחרות במדינה, בפרט בתחומי החינוך, התעסוקה, התשתיות, הרווחה והפיתוח הכלכלי המקומי. תחום החינוך שיעור הזכאים לבגרות מבין תלמידי ב יי י ביישובים הבדואים בנגב נכון לשנת הלימודים תשעייד עמד על 47.5% לעומת -כ59% מקרב תלמידי ב ייי במגזר הערבי -ו65.5% בממוצע הארצי. הפער בשיעור הזכאים לבגרות מקרב קבוצת הגיל הינו משמעותי אף יותר - 30.3% ביישובי הבדואים לעומת 47.8% במגזר הערבי -ו52.7% בממוצע הארצי. פערים דומים ניכרים גם בתחום ההשכלה הגבוהה - בשנהייל תשעייד 4.9% מבני 20-29 בחברה הבדואית בנגב למדו לתואר ראשון במוסד אקדמי וזאת בהשוואה -לכ 8.4% במגזר הערבי הכללי -ו13.8% בממוצע הארצי. ניתן לייחס חלק מנתוני ההישגים הנמוכים בחינוך לפערי הבינוי הניכרים בתחום. בבחינת פערים שחושבו בין המצב הנוכחי לבין התקן הנורמטיבי שנקבע במדריך לתכנון של משרד הפנים, עולה תמונה המציגה פערים נרחבים בתחום. הפער מתייחס הן למחסור בכיתות לכשעצמו והן למצבן של הכיתות שחלקן לקויות. כי אף בחמש השנים האחרונות נעשתה פעולה משמעותית בסוגיה זו עדיין פער זה מוערך במאות כיתות בכל שכבות גיל )מעונות יום, גני ילדים, בתי ספר יסודי ועל יסודי(. רמת הכנסה ותעסוקה רמת ההכנסה הממוצעת לנפש )ללא תשלומי העברה( בחברה הבדואית בנגב לשנת 2014 עמדה על -כ1,180 ₪ לחודש וזאת בהשוואה -לכ 2,360 שייח לנפש לחודש בכלל המגזר הערבי -ו 5,255 ₪ לנפש לחודש בממוצע ארצי. הפערים ברמת ההכנסה נובעים משילוב של שיעורי תעסוקה נמוכים ושכר ממוצע נמוך יותר בקרב הבדואים ומגודלו בית של אב בחברה הבדואית )ראה להלן(. שיעורי התעסוקה בחברה הבדואית נכון -ל2014 עמדו על -כ56% בקרב גברים - וכ24% בקרב נשים, לעומת -כ 74% תעסוקה בקרב גברים -וכ32% תעסוקה בקרב נשים בכלל המגזר הערבי )כולל בדואים( -ו 65.4% תעסוקה בקרב גברים -ו55.7% תעסוקה בקרב נשים בממוצע הארצי. המשמעות הינה כי שיעור התעסוקה הכולל בקרב הבדואים עמד על -כ40% בהשוואה -לכ 53% בכל המגזר הערבי -ו 60.4% בממוצע הארצי. שיעורי תעסוקה נמוכים בחברה הבדואית אלו נובעים משילוב של השתתפות נמוכה בכוח העבודה )במיוחד בקרב נשים( ומשיעורי אבטלה גבוהים. אחד האילוצים העיקריים המקשים על פיתוח כלכלי של האוכלוסייה הבדואית הינו מחסור בשטחי מסחר ושירותים בתוך הרשויות וכן מחסור בשטחי תעסוקה אזוריים ו/או משותפים בהם ניתן יהיה להקים מגוון של עסקים. המחסור בשטחים מעין אלו, מונע פיתוח עסקי של הישובים, מפחית יזמות, יוצר מגבלות על תעסוקת נשים ומפחית את הכנסות הרשויות. תחום התחבורה בכללותו והתחבורה הציבורית בפרט מהווים חלק בלתי נפרד מהקשיים של החברה הבדואית בנגב. ברשויות הבדואיות, אשר תושביהן סובלים מרמת מינוע נמוכה, קיימים פערים בתחבורה ציבורית הן כנגזרת של בעיות תשתיות דרכים ביישובים, והן כתוצאה של מחסור בתכנון. בחלק מהרשויות הבדואיות רשת הכבישים חלקית )דהיינו אין רישות כל של הרשות( וברובן אין מדרכות. התחבורה בתוך הרשויות נתקלת במחסור בדרכי גישה והגעה, כמו גם פיתוח איטי של תשתיות. רמת המינוע הנמוכה בשילוב הנגישות הנמוכה לשירותים חיוניים מגבירה את הפריפריאליות של החברה הבדואית, מקשה על הבדואים לצאת מהיישובים לצרכי תעסוקה, לימודים או סידורים ובתוקף כך מדגישה את הנחיצות ברמה גבוהה של תחבורה ציבורית שתיתן מענה לצרכי הנגישות של ״שובי הבדואים בנגב לבאר שבע )כמטרופולין האזורי( ומהווה תנאי מקדים לקידום ההשכלה והתעסוקה של הבדואים. רמת השירות של התחבורה הציבורית הניתנת ליישובי הבדואים )בכל האמור לאפשרויות הנסיעה בתוך מטרופולין באר שבע ובעיקר בנסיעה אל באר שבע עצמה( נעה בין רמת שירות סבירה ברהט, רמת שירות בינונית/נמוכה במועצות המקומיות, רמת שירות נמוכה בישובים המוכרים והעדר כל שירות בחלק מהישובים במועצות האזוריות. יש כן להביא בחשבון את שיעור גידול האוכלוסין הגבוה של האוכלוסייה הבדואית )שהוא מן הגבוהים בעולם( שעמד בשנת 2014 על3.7% זאת וזאת לעומת שיעור גידול אוכלוסין של 2.3% בקרב כלל האוכלוסייה המוסלמית בישראל )כולל בדואים( -וכ2% גידול אוכלוסייה בממוצע הארצי. מאפיין זה יוצר מבנה ייחודי לחברה הבדואית בנגב ובא לידי ביטוי ביחס תלות גבוה במיוחד. כך, -כ60% מהאוכלוסייה הם ילדים ובני נוער מתחת לגיל 19 , עובדה המשליכה באופן ישיר על מכלול ההיבטים החברתיים והכלכליים של החיים. הנתונים לגבי האוכלוסייה הבדואית הנוגעים לתחומי חינוך, תעסוקה ורווחה כלכלית, בהשוואה לאוכלוסייה הלא יהודית בישראל וביחס לכלל האוכלוסייה בישראל, ממחישים ומבססים את הצורך בפעולה מקיפה ומתואמת של הממשלה. כמו יש כן, לקחת בחשבון את מצבה המיוחד של האוכלוסייה הבדואית בנגב מבחינה התיישבותית. הסדר הקרקעות והסדרת ההתיישבות כשלעצמם לא יניבו את השינויים המיוחלים בתחומי החינוך, התעסוקה והכלכלה. אלו מחייבים השקעה נפרדת, משלימה וממוקדת, אותה מבקשת הממשלה לייצר במסגרת תכנית הפיתוח המוצגת. ,לסיכום מכלול הנסיבות המייחדות את יישובי הרשויות המקומיות הבדואיות בנגב הביא ליצירת פערים משמעותיים בין ״שובים אלו ותושביהם לבין יתר היישובים והתושבים במדינת ישראל. על מנת לחזק את חוסנם של היישובים הבדואים ולצמצם את הפערים הקיימים, תוך מתן האפשרות לאוכלוסייה הבדואית בנגב לשמור על מאפייניה הייחודיים, מוצע להכיר ביישובי הרשויות המקומיות הבדואיות בנגב כיישובים בעלי עדיפות לאומית. תכנית לפיתוח כלכלי חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב 2017 - 2021 3.7.2017 הנוסח המחייב של החלטות הממשלה הינו הנוסח השמור במזכירות הממשלה. הנוסח המחייב של הצעות חוק ודברי חקיקה הנזכרים בהחלטות הינו הנוסח המתפרסם ברשומות. החלטות תקציביות כפופות לחוק התקציב השנתי. לראש הדף גרסת הדפסה שלח לחבר Q SHftRE gov‘ jJjRSS [ : הוק הופש המידע צור קשר מפת אתר : האתר הוקם ומתארה ביהידת ממשל זמין תנאי השימוש באתר 7/8 http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2017/Pages/dec2397.aspx תכנית לפיתוח כלכלי חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב 2021-2017 3.7.2017 8/8 http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2017/Pages/dec2397.aspx הגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ושיעור התעסוקה30.7.2017 1/3 דלג לתוכן העמוד מפת אתרEnglish דף הבית ראש הממשלה אודות המשרד ממשלת ישראל מרכז תקשורת אגפים ויחידות מזכירות הממשלה היסטוריה משרד ראש הממשלה מזכירות הממשלה החלטות הממשלה 2012 2012 הודעות מזכיר הממשלה החלטות הממשלה ועדות שרים סדר היום לישיבת הממשלה הצעות להחלטה לאישור שלא בישיבה - ממשלה וועדות הגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ושיעור התעסוקה מזכירות הממשלה לכל החלטות הממשלה החלטה מספר 4193 של הממשלה מיום 29.01.2012 . הממשלה ה - 32 בנימין נתניהו חפש חפש החלטות חודשים אחרונים יולי 2017 יוני 2017 מאי 2017 אפריל 2017 מרץ 2017 שרים סדרי יום - ישיבות ועדות שרים כלים ומאגרי מידע מאגרי מידע Q החלטות ממשלה שאלות ותשובות חיפוש נפגעי טרור 0 Bonpocbl U OTBeTbl יצירת קשר Q פניות הציבור צוות האתר ערוצים נוספים 1 Facebook נושא ההחלטה הגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ושיעור התעסוקה מחליטים בהתאם להמלצות הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי )“ ועדת טרכטנברג"( ובמטרה לשפר את פוטנציאל הצמיחה של כלל המשק ולצמצם את רמת אי השוויון והפערים החברתיים באמצעות העלאת שיעור התעסוקה בקרב האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית והצירקסית )להלן - האוכלוסייה הערבית(, העלאת שיעור התעסוקה בקרב אנשים עם מוגבלות, הגברת האכיפה של חוקי העבודה ועידוד תעסוקת הורים יחידים - 1 . לפעול להסרת החסמים של האוכלוסייה הערבית להשתלבות בתעסוקה, תוך התמקדות בנשים מקרב האוכלוסייה הערבית, באמצעות ״שום הצעדים המפורטים להלן: פברואר 2017 ינואר 2017 דצמבר 2016 קבצים להורדה מתווה היישום ועלות תקציבית )במיליוני ש״ח( לסעיף 1 להחלטה & .א להטיל על הממונה על תחום התעסוקה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה )להלן - (התמ״ת להרחיב, החל בשנת 2012 , שני מרכזי הכוון תעסוקתי המופעלים כיום במתכונת מצומצמת ביישובים בהם מיושמת תכנית החומש לפיתוח כלכלי של ״שובים במגזר המיעוטים מתוקף החלטת הממשלה מסי1539 מיום 21 במרץ 2010 )להלן - החלטה מסי 1539 ,( ולהפעילם במודל הפעלה הזהה למודל ההפעלה של ארבעת המרכזים שמוקמים לפי החלטה מסי1539 . ,זאת לאחר התייעצות עם מנהל הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים במשרד ראש הממשלה )להלן - הרשות לפיתוח כלכלי( ובכפוף להוראות כל דין. מרכזי ההכוון יעסקו בהכוונה ובהשמה בעבודה של נשים וגברים מקרב האוכלוסייה הערבית ויוכלו להפעיל מגוון כלים, לרבות הקצאת שוברי הכשרה מקצועית, סיוע במימון הסעות עובדים מיישובים ערביים למקומות התעסוקה בכפוף לתכנית שתגובש בהתאם לאמור בסעיף 1 ,()ד הפעלת יחידת קשרי מעסיקים והפעלת תכנית הכשרה להשכלה גבוהה. תכנית ההכשרה להשכלה גבוהה האמורה תכלול חיזוק היכולות בשפה האנגלית, הכנה לפסיכומטרי וייעוץ והכוון אקדמי, ותגובש בהסכמה בין הממונה על תחום התעסוקה במשרד התמ״ת לנציג הוועדה לתכנון ותקצוב שליד המועצה להשכלה גבוהה ובהתייעצות עם מנהל הרשות לפיתוח כלכלי. .ב להנחות את המנהל הכללי של משרד הרווחה והשירותים החברתיים )להלן - משרד הרווחה(, בהתייעצות עם מנהל הרשות לפיתוח כלכלי, לפעול, לא יאוחר -מ1 לאפריל 2012 , בהתאם להוראות דין כל ובהתאם לכללי התקצוב המקובלים במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, להרחבת תכנית "אשת חיל", המספקת ליווי, העצמה והכוון תעסוקתי לבנות האוכלוסייה הערבית שאינן משתתפות בשוק העבודה. התכנית תורחב החל בשנת 2012 ותכלול 36 קבוצות חדשות, בנוסף -ל13 קבוצות המופעלות וממומנות כיום ידו על בקרב האוכלוסייה הערבית. .ג במטרה לעודד את השתלבותן של בנות האוכלוסייה הערבית בשוק העבודה, נוכח שיעורי התעסוקה הנמוכים במיוחד של בנות האוכלוסייה הערבית לעומת יתר קבוצות האוכלוסייה בישראל, ולנוכח שיעור השימוש הנמוך במיוחד של האוכלוסייה הערבית במערך מעונות היום המסובסד ידי על המדינה, לפעול כדלקמן: 1 ( להנחות את הממונה על תחום התעסוקה במשרד התמ״ת לתקן את המבחנים למתן תמיכות לעניין השתתפות המדינה בעלות שכר לימוד במעון או במשפחתון )להלן - מבחני התמיכה(, כך שהחל משנת הלימודים התשע״ג דרגת השתתפות המדינה עבור אם עובדת ממגזר המיעוטים, הזכאית להשתתפות המדינה עבור אחזקת ילדה במעונות ובמשפחתונים בהתאם למבחני התמיכה, לא תקטן בשל היקף משרה הנמוך -מ36 שעות עבודה שבועיות, ובלבד שהיקף משרתה לא יפחת -מ24 שעות עבודה שבועיות והיא עומדת בקריטריונים לקבלת השתתפות מהמדינה בהתאם למבחני התמיכה האחרים. 2 ( להנחות את הממונה על תחום התעסוקה במשרד התמ״ת לפעול לשינוי נוהל ועדות הקבלה למעון יום בעל סמל מעון, כך שהחל משנת הלימודים התשע״ג תינתן עדיפות לילדי אימהות עובדות מקרב האוכלוסייה הערבית בקבלה למעון, אם אף היקף משרתן נמוך -מ36 שעות עבודה שבועיות, ובלבד שהיקף משרתן לא יפחת -מ24 שעות עבודה שבועיות והן עומדות בקריטריונים לקבלת השתתפות מהמדינה בהתאם למבחני התמיכה האחרים. .ד להנחות את המנהל הכללי של משרד התמ״ת, מנהל הרשות לפיתוח כלכלי והממונה על התקציבים במשרד האוצר, או נציגיהם, לפעול, לא יאוחר מיום 1 באפריל 2012 , לגיבושה של תכנית לעידוד הביקוש לעובדים מקרב האוכלוסייה הערבית ולשיפור תשתיות התעסוקה. תכנית כאמור תכלול, בין היתר, ביצוע השלמות פיתוח וסגירת פערים בגין פיתוח חסר באזורי תעשיה קיימים ביישובים ערביים, סיוע במימון פיתוח של אזורים ״עודיים לטובת העברתם של עסקים שפעילותם מהווה מטרד באזורי מגורים ביישובים ערביים, וכן סיוע במימון הסעות עובדים מיישובים ערביים למקומות התעסוקה. כמו כן גיבוש התכנית יתבצע בשים לב להיבטים של נגישות לאשראי, עידוד יזמות להקמת עסקים קטנים ובינוניים, ועידוד העסקת סטודנטים מקרב האוכלוסייה הערבית בענפי התעשייה עתירת הידע. אופן הביצוע של התכנית האמורה ״קבע בשיתוף החשבת הכללית במשרד האוצר, או נציגה. .ה הממשלה רושמת את הודעת סגן השר במשרד הבריאות ושר האוצר כי בכוונתם לגבש תכנית לתמרוץ ועידוד של לימודי סיעוד לבני האוכלוסייה הערבית בכפוף להתחייבות לעבודה במערכת הבריאות הציבורית בהתאם לצרכי מערכת הבריאות. .ו להנחות את המנהלת הכללית של משרד החינוך, בתיאום עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, לגבש, עד ליום 1 באפריל 2012 , תכנית להקניית השכלת יסוד לבנות האוכלוסייה הערבית מעל גיל 18 , ללא תעודת http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2012/Pages/des4193.aspx ,בגרות תוך כדי מתן ליווי שוטף והכוון תעסוקתי עם תום הלימודים. בשנת 2012 יחלו 300 בנות האוכלוסייה הערבית את לימודיהן במסגרת התכנית האמורה, בשנת 2013 - יחלו 350 בנות האוכלוסייה הערבית את לימודיהן, בשנת 2014 - יחלו 400 בנות האוכלוסייה הערבית את לימודיהן ובשנים 2015 עד2016 - יחלו 450 בנות האוכלוסייה הערבית את לימודיהן בכל שנה. .ז להנחות שר את החינוך ושר התמיית להגדיל את מספר התלמידות בנות האוכלוסייה הערבית במערך החינוך הטכנולוגי של משרד החינוך )להלן - בתי ספר טכנולוגיים( ובמסגרת בתי הספר המקצועיים שמפעיל משרד התמיית )להלן - בתי ספר מקצועיים(, כך שהגידול ״עשה כדלקמן: 1 ( לגבי שנת הלימודים התשעיג - 200 תלמידות שיחלו לימודיהן בבתי ספר טכנולוגיים -ו200 תלמידות שיחלו לימודיהן בבתי ספר מקצועיים, מעבר למספר התלמידות שהחלו לימודיהן בשנת הלימודים התשעיב. 2 ( לגבי שנות הלימודים התשע״ד עד התשעייז - בכל שנה, יהיו 350 תלמידות שיחלו לימודיהן בבתי ספר טכנולוגיים -ו350 תלמידות שיחלו לימודיהן בבתי ספר מקצועיים, מעבר למספר התלמידות שהחלו לימודיהן בשנת הלימודים התשע״ב. .ח להנחות את ראש מנהלת השירות לאומי-האזרחי בתיאום עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, או נציגו, לגבש, עד ליום 1 באפריל 2012 , תכנית ללימודי שפה כבסיס לתעסוקה למתנדבי השירות לאומי-האזרחי מקרב האוכלוסייה הערבית המעוניינים בכך. .ט לצורך ביצוע התכניות המפורטות בהחלטה זו, תוקצה תוספת תקציב כמפורט בטבלה שלהלן. ככל שתכנית מסוימת תבוצע באמצעות מיזם משותף פי על תקנה 3 ) 18 ( או תקנה 3 ) 30 ( לתקנות חוק חובת המכרזים, -התשנ"ג1993 , הסכומים המפורטים בטבלה ישקפו סך את עלות התכנית, לרבות את המימון התואם. .י להנחות את הממונה על תחום התעסוקה במשרד התמ״ת, בשיתוף עם מנהל הרשות לפיתוח כלכלי, לרכז ולתאם את העבודה הקשורה בהיבטים התעסוקתיים של הצעדים המפורטים בסעיפים 1 ()א עד 1 ()ט להחלטה מול כלל משרדי הממשלה. 2 . לפעול להגדלת שילובם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה ולהגדלת הכנסתם הפנויה באמצעות הצעדים המפורטים להלן: .א להקצות 300 תקנים נוספים עבור שירות אזרחי-לאומי של אנשים עם מוגבלות. התקנים יוקצו לאנשים עם מוגבלות באופן מדורג במהלך השנים 2012 עד2014 , 100 תקנים בכל שנה. ככלל תהליך המיון והקבלה לשירות לאומי יתקיים במהלך הלימודים בבית הספר. בטרם תחילת ההתנדבות בשירות הלאומי יעברו המועמדים תהליך ראשוני במרכז ההכוון לליווי תעסוקתי לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה )להלן - מרכז הכוון(, ובשיתוף עם מנהלת השירות אזרחי-הלאומי ומשרד הרווחה. .ב להקצות בשנים 2013-2012 45 משרות ייעודיות עבור אנשים עם מוגבלות, הכשירים לתפקיד, הזכאים לגמלת נכות לפי פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי ]נוסח משולב[, -התשנ"ה1995 )להלן - גמלת נכות והחוק בהתאמה(. כל תקן יתקבל ידי על הקצאה מקבילה של מחצית תקן ידי על משרדי ממשלה ויחידות הסמך עבור העסקת אנשים עם מוגבלות, כך שתינתן השלמה של חצי התקן לתקן מלא. כמו כן, נציבות שירות המדינה ונציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ידווחו לממשלה אחת לשנה על הקצאת התקנים ושילובם במשרדי הממשלה השונים. ראש הממשלה מנחה: הממונה על התקציבים במשרד האוצר יבוא בדברים שר עם הרווחה כדי לבחון את הערתו של נציב זכויות לאנשים עם מוגבלות לעניין אופן הקצאת התקנים. .ג להקים ולהפעיל מרכזי הכוון כמפורט להלן: 1 ( ההתקשרות להקמה ולהפעלה של מרכזי ההכוון תיעשה ידי על ועדת מכרזים בין משרדית )להלן - ועדת המכרזים( בראשות סגן בכיר לחשבת הכללית, אשר מונתה ביום 4 בינואר 2012 . (א ועדת המכרזים תפרסם את המכרז הראשון להקמת מרכז ההכוון עד ליום 15 ביוני 2012 , כך שהמרכז יחל את פעולתו ביום 1 בינואר 2013 . ההתקשרות עם המפעיל תיעשה ידי-על המוסד לביטוח לאומי )להלן - .(המוסד (ב מכרזים להפעלת שני מרכזי הכוון נוספים לפחות, יפורסמו ידי-על ועדת המכרזים במהלך השנים - 2014 2013 . ועדת המכרזים תהיה רשאית לבחור יותר ממפעיל אחד להפעלת מרכזי ההכוון. (ג ועדת המכרזים תיוועץ עם ועדת המעקב הממשלתית, אשר הוקמה לפי החלטת ממשלה מספר 3579 מיום 8 במאי 2005 , ליישום דו״ח לרון )להלן - ועדת המעקב( על התקדמות עבודתה. (ד התגמול למפעילי מרכזי ההכוון שייקבע ידי על ועדת המכרזים, יתחשב בין היתר בקידומם של אנשים עם מוגבלות על פני הרצף התעסוקתי. (ה ועדת המכרזים תגדיר תנאי סף להשתתפות במכרז שיכללו, בין היתר, את אלה: )1 ( ניסיון עבודה בקרב אנשים עם מוגבלות; ) 2 ( ניסיון בהשמה בשוק העבודה הפתוח. 2 ( לקבוע כי מרכז ההכוון ייתן את שירותיו לאנשים אלו )להלן - :(הזכאים (א מקבלי גמלת נכות; (ב אנשים נוספים עם מוגבלות, כפי שייקבע בהסכמה ידי-על ועדת המכרזים. 3 ( הטיפול במרכז ההכוון ייעשה באופן הבא: (א ככלל, המרכז ישאף לשלב את הזכאים בשוק העבודה בשלבי הטיפול הראשוניים, בשים לב למיצוי הפוטנציאל התעסוקתי של הזכאי ורצונותיו. זאת, על יסוד ההנחה כי התעסוקה היא כלי שיקומי מרכזי וכי באמצעות ליווי ותמיכה מתאימים במסגרת מקום העבודה ניתן להשיג את יעדי השיקום והתעסוקה באופן המיטבי. (ב המרכז ישתמש, ככל האפשר, בתשתיות פיזיות ובתשתיות מקצועיות קיימות הנמצאים במשרדי הממשלה השונים ובמוסד. לצורך מימון חלקי להפעלת מרכזי ההכוון, יאוגמו תקציבים קיימים מהמשרדים הממשלתיים השותפים בוועדת המכרזים והמוסד, המיועדים לסיוע לאנשים עם מוגבלות. (ג לצורך תהליך ההשמה של הזכאים, יועמדו לרשות המרכז הכלים הבאים לתמרוץ מעסיקים: )1 ( מסלול תעסוקה למעסיקי אנשים עם מוגבלות במשרד התמ״ת; ) 2 ( מרכז לייעוץ וליווי מעסיקים במשרד התמ״ת; ) 3 ( התאמות במקום העבודה בהתאם לקבוע בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות )השתתפות המדינה במימון התאמות(, -התשס״ו2006 . אין באמור בפסקאות )1 )-( 3 ( כדי להעביר למרכז ההכוון סמכויות שלא ניתן להעביר כל פי על לו דין, זאת בנוגע הגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ושיעור התעסוקה 30.7.2017 2/3 http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2012/Pages/des4193.aspx 30.7.2017 לסמכויות המנויות בפסקאות כאמור. ) 4 ( ככל שיתעורר צורך באבחון תעסוקתי,-מקצועי יופנה הזכאי לאבחון אשר יוכר כל ידי על הגורמים הממשלתיים המטפלים בנושא התעסוקה לאנשים עם מוגבלות, ובכלל זה אגף השיקום במוסד, משרד הרווחה, משרד הבריאות ומשרד התמיית. אבחון לא זה יחליף את המבחנים לקביעת הזכאות לגמלאות המוסד, ולא ישפיע עליהם. ) 5 ( מרכז ההכוון יהיה רשאי להפנות זכאים אשר נמצאו מתאימים לשירות אזרחי,-לאומי לטיפול והשמה ידי על מנהלת השירות אזרחי-הלאומי ומשרד הרווחה. ) 6 ( תהליך המיון, הטיפול, הליווי וההשמה של הזכאים במקום העבודה ילווה במחקר אשר יבחן, בין היתר, את תפקודם של הזכאים במקום העבודה, את גובה שכרם ותקופת העסקתם במקום עבודתם. .ד להנחות את המנהלים הכלליים של משרד הרווחה ומשרד הבריאות לבצע במהלך שנת 2012 את הפעולות הנדרשות לצורך הבטחת רצף תעסוקתי למעבר מתעסוקה מוגנת לתעסוקה נתמכת בשוק הפתוח ולצורך שיפור מערך התעסוקה המוגנת עבור האוכלוסייה הזקוקה לכך. על פעולות אלה לכלול, בין היתר, את אלה: 1 ( בניית תכנית מוסדרת הכוללת מסלול המיועד לשיקום עובדים לצורך מעבר מתעסוקה מוגנת לתעסוקה בשוק הפתוח בתוך פרק זמן מוגבל וקביעת התגמול לפי התקדמות על פני הרצף התעסוקתי. 2 ( ביצוע הליך תחרותי לעניין התקשרות בין המדינה לבין גורמים המעסיקים אנשים עם מוגבלות, עבור שירותי העסקת עובדים במסגרת התעסוקה המוגנת והנתמכת, ובלבד שאין בכך כדי להשפיע לרעה על העסקה כאמור בתנאים הוגנים. .ה הממשלה רושמת את הודעת שר הרווחה, כי בכוונתו להפעיל בתיאום עם משרד החינוך ומשרד האוצר תכנית מעבר המיועדת להכנת בני נוער עם מוגבלות למעבר מבית הספר לעולם העבודה. התוכניות יתקיימו במסגרת בתי הספר לחינוך מיוחד בפיקוח משרד החינוך או מסגרות אחה״צ בפיקוח משרד הרווחה. התוכנית תופעל באחריות משרד הרווחה ומשרד החינוך. מסגרת התקציב להפעלת התוכנית תיקבע במסגרת דיוני התקציב בין משרד הרווחה ומשרד האוצר לשנת 2013 , ובכפוף לסדרי עדיפויות של משרד הרווחה. 3 . בהמשך לאישור החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה, -התשע"ב2011 )להלן - החוק להגברת האכיפה( ביום 12 בדצמבר 2011 , לפעול להגברה ולייעול של אכיפת חוקי העבודה באמצעות יישום הצעדים המפורטים להלן: .א להסמיך את הממונה על התקציבים באוצר ואת המנהל הכללי של משרד התמ״ת לגבש מתווה רב שנתי לתגבור כוח האדם הפועל בתחום אכיפת חוקי עבודה כך שמירב התגבור יהיה במהלך שנת 2012 . מתווה כאמור יביא בחשבון, בנוסף לכלים הפליליים, את הכלים המנהליים והאחרים שיעמדו לרשות משרד התמ״ת עם כניסתו לתוקף של החוק להגברת האכיפה. .ב לפנות לנציב שירות המדינה כדי שיפעל, בתוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו, להשיג סיכום עם המנהל הכללי של משרד התמ״ת, בנוגע לאצילת הסמכות לעניין גיוס כח אדם כאמור בסעיף 3 ()א למשרד התמ״ת. .ג לצורך ייעול האכיפה נגד מפרי זכויות עובדים ובמטרה להגן על זכויותיהם של עובדים, לקיים עבודת מטה של המוסד, משרד האוצר, רשות המסים ומשרד התמ״ת אשר תבחן את האפשרות של החלת שיתוף מידע בין רשות המסים והמוסד לבין משרד התמ״ת. עבודת המטה תיעשה עד ליום 1 באפריל 2012 . המסקנות יוגשו לאישור הממשלה לאחר קבלת התייחסות היועץ המשפטי לממשלה. .ד הממשלה רושמת לפניה את הודעת שר התמ״ת כי יפעל למיקוד מירב משאבי האכיפה בהפרות חוקי עבודה ידי על מעסיקים של עובדים בשכר נמוך, ובכלל ידי על זה קבלני שירותים, ועל ידי מעסיקים של עובדים זרים. 4 . הממשלה רושמת את הודעת שר הרווחה, שר התמ״ת ושר האוצר, כי בכוונתם להקים צוות מקצועי משותף למוסד, למשרד הרווחה, למשרד התמ״ת ולמשרד האוצר שיגבש, עד ליום 30 ביוני 2012 , תכנית פעולה לטובת אוכלוסיית ההורים היחידים שתתמקד בסיוע בשילובם בשוק העבודה. למימוש תכנית זו יוקצה בשנת 2012 סכום עד של 100 מיליון ₪ במונחים שנתיים וסכום עד של 100 מיליון ש״ח בשנת 2013 . תכנית הפעולה שתגובש תובא לאישור שר הרווחה ושר האוצר. עם גיבושה תועבר התכנית לידיעת היועץ המשפטי לממשלה. מתווה היישום ועלות תקציבית )במיליוני ש״ח( לסעיף 1 להחלטה הנוסח המחייב של החלטות הממשלה הינו הנוסח השמור במזכירות הממשלה. הנוסח המחייב של הצעות חוק ודברי חקיקה הנזכרים בהחלטות הינו הנוסח המתפרסם ברשומות. החלטות תקציביות כפופות לחוק התקציב השנתי. הגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ושיעור התעסוקה לראש הדף Q SHHRE ^ 2 גיE ... גרסת הדפסה ^ שלח לחבר (§) gov‘ I gjjRSS הוק הופש המידע צור קשר מפת אתר I האתר הוקם ומתארה ביהידת ממשל זמין תנאי השימוש באתר 3/3 http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2012/Pages/des4193.aspx תכנית רב שנתית לפיתוח ולהעצמת היישובים הדרוזים ברמת הגולן לשנים 2014 - 2017 3.7.2017 1/3 דלג לתוכן העמוד מפת אתרEnglish דף הבית ראש הממשלה אודות המשרד ממשלת ישראל מרכז תקשורת אגפים ויחידות מזכירות הממשלה היסטוריה משרד ראש הממשלה מזכירות הממשלה החלטות הממשלה 2013חפש חפש 2013 2013 כלים ומאגרי מידע מאגרי מידע Q החלטות ממשלה שאלות ותשובות חיפוש נפגעי טרור 0 Bonpocbl U OTBeTbl יצירת קשר Q פניות הציבור צוות האתר תכנית רב שנתית לפיתוח ולהעצמת היישובים הדרוזים ברמת הגולן לשנים 2014 - 2017 מזכירות הממשלה לכל החלטות הממשלה החלטה מספר 1052 של הממשלה מיום 15.12.2013 הממשלה ה - 33 בנימין נתניהו נושא ההחלטה תכנית רב שנתית לפיתוח ולהעצמת היישובים הדרוזים ברמת הגולן לשנים 2014 - 2017 מחליטים החלטות חודשים אחרונים יולי 2017 יוני 2017 מאי 2017 אפריל 2017 מרץ 2017 פברואר 2017 ינואר 2017 דצמבר 2016 ערוצים נוספים 1 Facebook בהמשך להחלטת הממשלה מסי 2861 מיום 13.2.2011 , ולאור המאפיינים הייחודיים של ארבעת היישובים הדרוזים ברמת הגולן: מגידל שמס, בוקעאתא, מסעדה ועין קינייא )להלן: יי יישובי המטרה (, “ להפעיל תוכנית רב שנתית לפיתוח ולהעצמת ״שובי המטרה בשנים 2017-2014 , :כדלקמן העצמת האוכלוסייה 1 . להורות למשרד החינוך להקצות של סך 30 מלשייח מתקציבו, בפריסה על פני ארבע שנים, לצורך בניית כיתות וגני ילדים ביישובי המטרה, הכל כפוף לנהלים ולקריטריונים של משרד החינוך. 2. להורות למשרד החינוך לגבש, בתוך 60 יום ובתיאום עם משרד ראש הממשלה, תוכנית לפיתוח החינוך ביישובי המטרה, בהיקף תקציבי של 24 .מלשייח התוכנית תוכל לתת מענים לכל רצף הגילאים, לרבות הכנה להשכלה גבוהה והשכלת מבוגרים, וכן למסגרות חינוכיות שונות, בכלל זה חינוך בלתי פורמאלי והכשרה מקצועית של עובדי הוראה. מקורות המימון לתוכנית יהיו כדלקמן: .א משרד ראש הממשלה יעביר למשרד החינוך של סך 12 ,מלשייח בפריסה על פני ארבע שנים; .ב משרד החינוך יקצה לתוכנית של סך 12 מלשייח מתקציבו, בפריסה על פני ארבע שנים. 3. להורות למשרד ראש הממשלה, משרד הכלכלה ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים למנות צוות משותף אשר יבחן וימליץ על תכנית לקידום התעסוקה ביישובי המטרה בהיקף תקציבי עד של 3 ,מלשייח בפריסה על פני ארבע שנים. משרד ראש הממשלה יקצה עד של סך 3 מלשייח בפריסה על פני ארבע שנים למטרה זו. 4. להורות למשרד הרווחה והשירותים החברתיים לפעול להקמה ולשיקום של מוסדות רווחה ביישובי המטרה בהיקף כספי של 10 ,מלשייח בפריסה על פני ארבע שנים, מהמקורות הבאים: .א משרד ראש הממשלה יעביר למשרד הרווחה והשירותים החברתיים של סך 6 ,מלשייח בפריסה על פני ארבע שנים. .ב משרד הרווחה והשירותים החברתיים יקצה 4 מלשייח מתקציבו, בפריסה על ארבע שנים. יודגש כי התקציב האמור מיועד לפיתוח תשתיות בלבד. תקציב הפעילות לשירותים חברתיים ״נתן במסגרת ההקצאה התקציבית השוטפת של משרד הרווחה והשירותים החברתיים. 5. להורות למשרד הבריאות, בתיאום ובשיתוף משרד הרווחה והשירותים החברתיים ומשרד הבינוי והשיכון, כפי שימצא לנכון משרד הבריאות, לגבש תוכנית לשדרוג או להקמה של מבני בריאות לשימוש תושבי יישובי המטרה בהיקף כספי של 2 .מלשייח לצורך כך, יעביר משרד ראש הממשלה למשרד הבריאות של סך 2 ,מלשייח בפריסה על פני ארבע שנים. העצמת היישובים והרשויות המקומיות 6. משרד הפנים ישלים הכנת תכניות מתאר לכל יישובי המטרה. לשם כך יקצה משרד הפנים עד של סך 8 מלשייח מתקציבו, בפריסה על פני ארבע שנים 7 . משרד הפנים יגבש תכנית לפיתוח יישובי המטרה וכן תכנית להקמת ולאחזקת מבני דת ביישובי המטרה. ליישום סעיף זה יוקצה של סך 10.4 ,מלשיח בפריסה על פני ארבע שנים, מהמקורות הבאים: .א משרד ראש הממשלה יעביר למשרד הפנים של סך 4 ,מלשייח בפריסה על פני ארבע שנים. .ב משרד הפנים יקצה ישירות ליישובי המטרה של סך 6.4 מלשייח מתוך תקציבי הפיתוח המוקצים להם, בפריסה על פני ארבע שנים. 8. להורות למשרד הבינוי והשיכון, בשיתוף הרשויות המקומיות של יישובי המטרה, להשלים הכנת תכניות מפורטות בקרקע פרטית ובקרקע מדינה, לרבות, במידת הצורך, תכניות איחוד וחלוקה, ולקדם את הליכי אישורן בכפוף לכל דין. לצורך פעילות זו יוקצה של סך 8 ,מלשיח בפריסה על פני ארבע שנים, מהמקורות הבאים: .א משרד ראש הממשלה יעביר למשרד הבינוי והשיכון של סך 5 ,מלשייח בפריסה על פני ארבע שנים. .ב משרד הבינוי והשיכון יקצה לתוכנית של סך 3 מלשייח מתקציבו, בפריסה על פני ארבע שנים. 9. להורות למשרד הבינוי והשיכון להכין תוכנית להקמה ולשיקום מבני ציבור ולשיקום שכונות ותיקות בהתאם לקריטריונים הקיימים במשרד הבינוי והשיכון ביישובי המטרה, בהיקף כספי של 12 ,מלשייח בפריסה, על פני http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2013/Pages/dec1052.aspx ארבע שנים. לצורך כך, יעביר משרד ראש הממשלה למשרד הבינוי והשיכון של סך 12 ,מלשייח בפריסה על פני ארבע שנים. 10 . להורות למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים לגבש בתוך 60 יום תוכנית לשיפור ולפיתוח התשתיות התחבורתיות, העירוניות והבין עירוניות, אל ובתוך ״שובי המטרה, בהיקף כולל של 80 מלשייח מתקציבו. 11 . להורות למשרד הכלכלה לשדרג את אזור התעשייה הקיים של מגידל שמס בהתאם לקריטריונים המקצועיים של המשרד. היקף ההשקעה יעמוד על 10 ,מלשייח בפריסה על פני ארבע שנים, מהמקורות הבאים: .א משרד ראש הממשלה יעביר למשרד הכלכלה של סך 8 ,מלשייח בפריסה על פני ארבע שנים. .ב משרד הכלכלה יקצה 2 מלשייח מתקציבו, בפריסה על פני ארבע שנים. 12 . להורות למשרד התיירות לגבש תוכנית לפיתוח התיירות ביישובי המטרה, בהיקף של 12 ,מלשייח בפריסה על פני ארבע שנים מהמקורות הבאים: .א משרד ראש הממשלה יעביר למשרד התיירות 4 ,מלשייח בפריסה על פני ארבע שנים. .ב משרד התיירות יקצה 8 מלשייח מתקציבו, בפריסה על פני ארבע שנים. ניהול התוכנית 13 . משרדי הממשלה והגופים השונים השותפים לתוכנית זו יתאמו עם משרד ראש הממשלה את תכניות העבודה הקשורות לתוכנית זו בתחילת כל שנת עבודה, וכן בכל עת שייעשה שינוי בתוכניות אלו במהלך תקופת התוכנית. תקציבי משרד ראש הממשלה יועברו למשרדים השונים בהתאם לביצוע בפועל ולאחר העברת דוחות ביצוע חתומים ידי על חשבי המשרדים והסמכות המקצועית במשרדים השונים למשרד ראש הממשלה. משרד ראש הממשלה רשאי להורות על העברת תקציב ממשרד ראש הממשלה למשרדים אחרים בין גגות, בהתאם להתקדמות המשרדים בביצוע תכניות העבודה, ובכפוף לכל דין. 14 . משרד האוצר יקצה למשרד ראש הממשלה תקציב תוספתי בסך 56 ,מלשייח בפריסה על פני ארבע שנים, למימון חלקו של משרד ראש הממשלה בתוכנית. 15 . משרד האוצר יפתח תקנות תקציביות ייעודיות בספרי התקציבים של משרדי הממשלה השונים, ככל הניתן, לטובת המטרות הקבועות בתוכנית זו. הסטות תקציביות של כספים בתקנות אלו ייעשו לפי החלטת משרד ראש הממשלה ובכפוף לכל דין. 16 . פריסת תקציב ההוצאה לפי שנים בהחלטה זו תבוצע לפי האמור בהחלטה. משרד ממשלתי רשאי, בפרויקטי פיתוח המחייבים זאת, להתחייב על סכום העולה על התקציב השנתי המתוקצב לו בקשר לתוכנית, וזאת בהסכמת אגף התקציבים במשרד האוצר ובתיאום עם משרד ראש הממשלה. 17 . תקציב התוכנית אינו מהווה חלופה לכל תקציב אחר שהוקצה ידי-על משרדי הממשלה לטובת אוכלוסיית המיעוטים בכלל ואוכלוסיית יישובי המטרה בפרט. עדיפות לאומית בהתאם לפרק כ״ו לחוק ההתייעלות הכלכלית )תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 -ו2010 ,( -התשס״ט 2009 :)להלן "החוק"(, בנושא אזורי עדיפות לאומית, השיקול המרכזי שביסוד החלטה הוא זו הצורך בצמצום פערים בין האזור או היישוב לבין אזורים או יישובים אחרים בין או קבוצות אוכלוסייה תושבות האזור או היישוב לבין קבוצות אוכלוסייה אחרות, זאת כאמור בסעיף 151 )()ב5 ( .לחוק בשנים האחרונות הפעילה הממשלה שורת תכניות לפיתוח ולהעצמת ״שובי המיעוטים. במסגרת זו, אישרה הממשלה ביום 13.2.2011 את החלטה מסי 2861 בעניין תוכנית רב שנתית לפיתוח ולהעצמת ״שובים במגזר הדרוזי והצ'רקסי. היישובים הדרוזים ברמת הגולן - מגידל שמס, מסעדה, עין קיניא ובוקעתא - לא נכללו בהחלטה זו עקב הנסיבות המיוחדות של ״שוביהם, אשר ביקשו בעבר להיבדל גם מיתר האוכלוסייה הדרוזית בישראל ולא היו מעוניינים להיכלל במסגרת החלטות קודמות שייועדו לאוכלוסייה הדרוזית. תוכנית היא זו התוכנית הייעודית הראשונה ליישובי הדרוזים ברמת הגולן, המתאפשרת בעקבות נכונותן של הרשויות המקומיות להיכלל בתוכנית פיתוח מתאימה. הנימוקים שביסוד החלטה 2861 בדבר ההכרה ביישובי הדרוזים כיישובים בעלי עדיפות לאומית יפים, בהתאמות הרלוונטיות, גם לעניין החלטה זו. לאוכלוסיה הדרוזית בכלל, ולאוכלוסייה הדרוזית ברמת הגולן בפרט, מאפיינים ״חודיים המבחינים בינה לבין יתר מגזרי האוכלוסייה בישראל: האוכלוסייה הדרוזית חיה בקהילות סגורות השומרות על תרבותן הייחודית, תוך התבדלות משאר האוכלוסייה, לרבות אוכלוסיית המיעוטים. בשל נסיבות היסטוריות ובעקבות הרדיפות מהן סבלה בעבר, התיישבה האוכלוסייה הדרוזית באזורים מרוחקים ומבודדים, אשר הנגישות אליהם קשה. ככלל, בני הקהילה נשארים לגור בתוך כפריהם מתחתנים בתוך הקהילה, ולא עוברים למקומות אחרים, מחשש לשלמות ולהישרדות הקהילה. בשנת 1957 הוכרה העדה הדרוזית בישראל כעדה נבדלת הזכאית להקים מוסדות עדתיים עצמאיים, ובכלל זה בית דין דתי עצמאי. בהחלטת הממשלה מסי 2861 מיום 13.2.2011 , פורטו נתוני יישובי המגזר הדרוזי במישור כלכלי-החברתי ובמישור התכנוני והמוניציפאלי, וכן פערים בתחום החינוך, ונמצא כי מכלול הנסיבות המייחדות את המגזר הדרוזי, על מאפייניו המובחנים, הביאו ליצירת פערים מובנים בין היישובים הדרוזים ותושביהם לבין יתר היישובים במדינת ישראל בכלל, לרבות אלו שהוגדרו כאזורי עדיפות לאומית בהחלטה מסי1060 מיום 13.12.2009 , שעניינה הכרזה על יישובים אזורים כבעלי עדיפות לאומית, שהייתה תקפה באותו מועד. יצוין כי תוקפה של החלטה 1060 פג בינתיים, וביום 4.8.2013 אישרה הממשלה את החלטה מסי667 במסגרתה קבעה אזורים ויישובים כאזורי עדיפות לאומית לשנים 2013-2017 )עד ליום 31.7.2017 .( ,לענייננו יובהר כל כי היישובים הדרוזים נשוא החלטה זו כלולים בהחלטה 667 . בהחלטה זו הממשלה מחליטה לייחד את היישובים הדרוזים ברמת הגולן מתוך כלל אזורי העדיפות הלאומית, שנקבעו בהחלטת ממשלה מסי667 , בדומה לנעשה בהחלטה מסי 2861 ומנימוקים דומים, ולקבוע להם תוכנית פיתוח לשנים 2017-2014 , וזאת אף מעבר לתקופה שנקבעה לעניין אזורי עדיפות לאומית כפי שהוגדרו בהחלטה מסי 667 . תקופת התוכנית הנדונה נקבעה באופן שמיועד לאפשר השלמת פרוייקטי תכנון ופיתוח במסגרת תקופת התוכנית. להלן פירוט הנתונים הנוספים, מעבר לאלו שבהחלטה מסי 2861 , הנוגעים לעניין: תכנית רב שנתית לפיתוח ולהעצמת היישובים הדרוזי□ ברמת הגולן לשנים 2014 - 2017 3.7.2017 מאפיינים כלכליים-חברתיים בהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2011 , מנתה האוכלוסייה הדרוזית ברמת הגולן -כ21,000 .איש בהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 99% מהתושבים בארבעת היישובים הדרוזים ברמת הגולן הם בני העדה הדרוזית. 85% מהמשפחות הדרוזיות הן בעלות מבנה מסורתי. האוכלוסייה הדרוזית בישראל הינה אוכלוסייה צעירה בהשוואה לאוכלוסייה היהודית בישראל: הגיל החציון של הדרוזים הוא 24.6 לעומת 29.3 במגזר היהודי. הרשויות המקומיות הדרוזיות ברמת הגולן מדורגות כולן באשכול 2 )מתוך 10 ( בהתאם למדד הכלכלי חברתי )לעומת ממוצע של 2.9 בשאר היישובים הדרוזים בישראל( וכן באשכול 2 )מתוך 10 ( בהתאם למדד הפריפריאליות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עוד יצוין כי שיעור האנשים עם מוגבלות בקרב בני מיעוטים ובכללם דרוזים, בישראל הוא - כ26% , כמו כן, אחוז 2/3 http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2013/Pages/dec1052.aspx האנשים ע□ מוגבלות חמורה עומד על 14% , לעומת 5% באוכלוסייה היהודית. החברה הדרוזית בגולן מאופיינת במיעוט שירותי□ ובמחסור במענה לצורכי האוכלוסייה. יש כן, על צורך בפיתוח שירותי□ נגישים ובמידת הצורך מותאמים תרבותית לאוכלוסיות אלה, על מנת לאפשר שילוב אנשים עם מוגבלות בקהילה ובשוק התעסוקה. מאפיינים תכנוניים ומוניציפאליים הבעיות המרכזיות המעכבות את התפתחות היישובים ואשר משליכות במישרין ח״ על התושבים הן: היעדר תכנון לטווח ארוך לפיתוח היישובים, חוסר זמינות קרקעות לבניה, עלויות פיתוח גבוהות מהרגיל והעדר פתרונות לביוב. יצוין כי שיעור המתגוררים, פר יחידת דיור, ביישובים הדרוזים ברמת הגולן עומד על 4.92 נפשות ליחידת דיור, לעומת 4.36 בשאר היישובים הדרוזים בישראל. פערים בתחום החינוך והתעסוקה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2011 עולה כי 63% מהשכירים בארבעת היישובים הדרוזים בגולן, משתכרים פחות ממחצית השכר הממוצע במשק. זאת, לעומת שיעור של 51.4% בשאר היישובים הדרוזים בישראל. עוד עולה מנתוני הלמייס לשנת 2011 )המעודכנים ביותר שפורסמו בפילוח ״שובים נכון למועד קבלת החלטה כי זו( השכר הממוצע בארבעת היישובים הדרוזים בגולן עומד על 3,834 ,שייח לעומת 5,257 שייח בשאר היישובים הדרוזים בישראל. יש לציין שכל ארבעת הישובים מוגדרים ידי על הלמיס כמאד פריפריאליים וריחוקם ממרכזי תעסוקה ומערים גדולות, מקשה על תושבי היישובים הללו למצוא תעסוקה ההולמת את כישוריהם. אחוז הזכאים לתעודת בגרות בשנת 2012 עמד על 63% במגזר -הדרוזי צי רקסי לעומת 66% במגזר היהודי -ו 48% במגזר הערבי, אך בארבעת היישובים הדרוזים ברמת הגולן אחוז הבגרות בין נע 49.7% במגידל שמס ל62% .במסעדה יש לציין שהעלייה שנרשמה בשנים האחרונות בשיעור הזכאות לבגרות במגזר הדרוזי, נובעת, בין השאר, מההשקעות הרבות בתוכניות הממשלה ‘ מס 412 מיום 16.8.2006 -ו 2861 מיום 13.2.2011 . תוקף ההחלטה מכלול הנסיבות המייחדות את יישובי הדרוזים ברמת הגולן, והמאפיינים המובחנים של מגזר זה, כמפורט לעיל, הביאו ליצירת פערים מובנים בין היישובים האלה ותושביהם לבין יתר היישובים במדינת ישראל בכלל, ובכלל זה אלו שהוגדרו כאזורי עדיפות לאומית בהחלטת ממשלה מסי667 . יובהר כי מצב היישובים, ובפרט בהיבטים התכנוניים והפיזיים, מחייב תכנית שמותאמת לצרכיהם הייחודיים והשקעת חלק ניכר של המשאבים בתחומים אלו. רכיבי הסיוע הקבועים בהחלטה זו נקבעו בהתאם ובהלימה לצרכי היישובים ולנסיבות העניין. לאור האמור לעיל, ועל מנת לצמצם פערים אלו, תוך מתן אפשרות לאוכלוסייה הדרוזית לשמור על מאפייניה המיוחדים, מוצע להכריז על ארבעת היישובים הדרוזים ברמת הגולן: מגידל שמס, בוקעתא, מסעדה, ועין קיניא, כיישובים בעדיפות לאומית, לעניין החלטה זו והסיוע הניתן במסגרתה, לשנים 2017-2014 . הנוסח המחייב של החלטות הממשלה הינו הנוסח השמור במזכירות הממשלה. הנוסח המחייב של הצעות חוק ודברי חקיקה הנזכרים בהחלטות הינו הנוסח המתפרסם ברשומות. החלטות תקציביות כפופות לחוק התקציב השנתי. תכנית רב שנתית לפיתוח ולהעצמת היישובים הדרוזי□ ברמת הגולן לשנים 2014 - 2017 3.7.2017 לראש הדף ) 2( גרסת הדפסה שלח לחבר share □ gov‘ i g jp g g הוק הופש המידע צור קשר מפת אתר i האתר הוקם ומתארה ביהידת ממשל זמין תנאי השימוש באתר 3/3 http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2013/Pages/dec1052.aspx תכנית ממשלתית להעצמה ולחיזוק חברת׳-כלכלי של היישובים הבדואים בצפון לשנים 2016 - 2020 3.7.2017 1/8 דלג לתוכן העמוד מפת אתרEnglish דף הבית ראש הממשלה אודות המשרד ממשלת ישראל מרכז תקשורת אגפים ויחידות מזכירות הממשלה היסטוריה משרד ראש הממשלה מזכירות הממשלה החלטות הממשלה 2016חפש חפש 2016 2016 כלים ומאגרי מידע מאגרי מידע Q החלטות ממשלה שאלות ותשובות חיפוש נפגעי טרור 0 Bonpocbl U OTBeTbl יצירת קשר Q פניות הציבור צוות האתר תכנית ממשלתית להעצמה ולחיזוק חברתי-כלכלי של היישובים הבדואים בצפון לשנים 2016 - 2020 מזכירות הממשלה לכל החלטות הוועדה החלטה מספר ערב/3 של ועדת שרים לענייני המגזר הערבי מיום 17.05.2016 אשר צורפה לפרוטוקול החלטות הממשלה וקבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום 02.06.2016 ומספרה הוא 1480 /)ערב3 .( הממשלה ה - 34 בנימין נתניהו נושא ההחלטה תכנית ממשלתית להעצמה ולחיזוק חברתי-כלכלי של היישובים הבדואים בצפון לשנים 2016 - 2020 מחליטים החלטות חודשים אחרונים יולי 2017 יוני 2017 מאי 2017 אפריל 2017 מרץ 2017 פברואר 2017 ינואר 2017 דצמבר 2016 בהמשך להחלטת הממשלה מסי 3211 מיום 15.5.2011 אשר עניינה תכנית רב שנתית לפיתוח ולהעצמת היישובים הבדואים בצפון לשנים 2015-2011 , להחלטת הממשלה מסי 922 מיום 30.12.2015 שעניינה פעילות הממשלה לפיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים בשנים 2016 - 2020 :)להלן החלטת המיעוטים( ולהחלטת הממשלה מסי 992 /)ערב1 ( מיום 14.1.2016 שעניינה פעילות הממשלה לפיתוח כלכלי של היישובים הבדואים בצפון לשנים 2016 - 2020 , לקדם פעילות ממשלתית במהלך השנים 2020-2016 לחיזוק ולהעצמת יישובי התכנית המנויים בנספח 1 שלהלן )להלן: יישובי התכנית(, ואשר מוכרזים כיישובי עדיפות לאומית לעניין החלטה זו וכמפורט בה. יצוין כי לשלמות התמונה, החלטה זו כוללת פעילויות שונות, חלקן נקבע בהחלטת המיעוטים והחלטה זו מוסיפה לגביהן מיקוד, בהתאם לצרכי ״שובי התכנית ובהתחשב בצרכי כלל אוכלוסיית המיעוטים, וחלקן הן פעילויות ״עודיות נוספות ליישובי התכנית, בהתאם לצרכיהם המיוחדים. 1 . פיתוח מוסדות ציבור .א בסעיף 7 להחלטת המיעוטים נקבעה מסגרת פעילות בתחום הדיור. במסגרת זו, בהתייחס ליישובי התכנית, להנחות את משרד הבינוי והשיכון לפעול להקמתם ולשיקומם של מבני ציבור ביישובי התכנית, לרבות מבנים רב תכליתיים כגון מרכזי גיל רך, מרכזי צעירים ומרכזים להכוון תעסוקתי ולהשכלה גבוהה, שישמשו את התכניות השונות שמופעלות ביישובים אלה המשרתות בין היתר בנייה חדשה והכל בהתאם לעניין ולצרכים ולנוהל הקיים במשרד הבינוי והשיכון לעניין הקמת מוסדות ציבור ובהתייעצות עם המשרד לשוויון חברתי ועם משרדי ממשלה הנוגעים בדבר, בהתאם לעניין. לצורך ״שום סעיף זה יקצה משרד הבינוי והשיכון תקציב בסך 40 ,מלשייח בפריסה על פני חמש שנים 2020-2016 ) 8 מלשייח לשנה(, זאת מתוך המסגרת התקציבית של סעיף הדיור - מוסדות ציבור )סעיף 7 (( )ז בהחלטת המיעוטים. .ב משרד הבינוי והשיכון יקצה עד 5% מתקציב מבני הציבור האמור בסייק אי לעיל, פי על הצורך, לשם הבאת המבנים להתחלת הפעלה )כגון הנגשה, הצטיידות, חיבורי חשמל, כיבוי אש ותשתיות אחרות(. המנגנון לפיו יוקצו תקציבים להבאת המבנים לכדי הפעלתם והקריטריונים להפעלת התקציב ייקבעו בתיאום בין משרד הבינוי והשיכון, המשרד לשוויון חברתי וגורמים נוספים לפי העניין. 2. שיקום חברתי להנחות את משרד הבינוי והשיכון להמשיך להפעיל, בתיאום עם המשרד לשוויון חברתי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים ופורום ראשי הרשויות הבדואיות בצפון את פרויקט השיקום החברתי ביישובי התכנית, תוך התמקדות בתכניות לגיל הרך, למשפחה, לנוער ולצעירים, בהשקעה כוללת של 10 .מלשייח לצורך כך, יקצה משרד האוצר למשרד הבינוי והשיכון תקציב תוספתי בסך של 10 ,מלשייח בפריסה על פני חמש שנים - 2020 2016 ) 2 מלשייח לשנה(. 3. שדרוג תשתיות ותיקות להנחות את משרד הבינוי והשיכון לפעול לשיקום הפיזי של השכונות הוותיקות ביישובי התכנית בהתאם לקריטריונים הקיימים במשרד הבינוי והשיכון. משרד האוצר יקצה למשרד הבינוי והשיכון לצורך זה תקציב תוספתי סך על 35 מלשייח על פני חמש שנים 2020-2016 ) 7 מלשייח לשנה(, ומשרד הבינוי והשיכון יקצה ממקורותיו שלו סכום נוסף של 10 מלשייח בפריסה על פני חמש שנים 2020-2016 ) 2 מלשייח לשנה(. היקף התכנית הכולל יעמוד סך על 45 מלשייח על פני חמש השנים )9 מלשייח לשנה(. 4. סבסוד הוצאות פיתוח תשתיות לבנייה למשרתי כוחות הביטחון לצורך ״שום הסבסוד הקבוע בסעיף 37 להחלטת הממשלה מסי959 מיום 10.1.2016 ביחס ליישובי התכנית, יקצה משרד האוצר למשרד הבינוי והשיכון תקציב תוספתי סך על 10 מלשייח בפריסה על פני חמש שנים - 2020 2016 ) 2 מלשייח לשנה( שישמש לטובת תגבור הסבסוד )דהיינו ההטבה שמעל ל 50% ועד לגובה הסיוע האמור בסעיף 37 ;הנייל להלן: תגבור הסבסוד( ביישובי התכנית, ובהם בלבד. ככל שיידרש תקצוב נוסף למימון תגבור הסבסוד כהגדרתו לעיל, ביישובי התכנית, כפי שייגזר מהיקף השיווקים בתקופת התכנית, יפעל המשרד לשוויון חברתי להסטת תקציבים ממקורות החלטה זו )דהיינו ללא פריצת מסגרת התקצוב הקבועה בהחלטה( ויעמידם לטובת מימון התגבור באישור הממשלה. 5. פיתוח תשתיות להנחות את משרד הבינוי והשיכון לקדם את הסיוע הנדרש ליישובי התכנית בתחום סבסוד פיתוח התשתיות על פי הקריטריונים המקובלים במשרד הבינוי והשיכון. 6. הסרת חסמי תכנון ופיתוח תשתיות .א להנחות את משרד הבינוי והשיכון לפעול להסרת חסמי תכנון ופיתוח תשתיות ביישובי התכנית, וכן להענקת ליווי לרשויות בתחומי התכנון והביצוע המפורטים בהחלטה בין זו, היתר באמצעות הצמדת יועצי תכנון לרשויות, בהתאם להיקף הפעילות המתוכננת בכל יישוב. לצורך כך יקצה משרד האוצר למשרד הבינוי והשיכון תקציב בסך 3 ,מלשייח בפריסה על פני חמש השנים 2020-2016 ) 0.6 מלשייח לשנה(. .ב בסעיף 7 להחלטת המיעוטים נקבעה מסגרת פעילות בתחום הדיור. במסגרת זו, בהתייחס ליישובי התכנית אשר לא ייכללו בתכנית ההסכמים האסטרטגיים האמורה בסעיף 7 להחלטת המיעוטים, להנחות את משרד הבינוי והשיכון להקצות תקציב עד של 3 מלשייח במהלך השנים 2020-2016 להפעלת חברות מנהלות לצורך http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2016/Pages/des1480.aspx קידום תכנון והעמדתן לעזרת היישובים הליל. זאת, מתוך המסגרת התקציבית של סעיף הדיור )סעיף 7 (()ח בהחלטת המיעוטים. 7 . מענק ראש שטח בסעיף 7 להחלטת המיעוטים נקבעה מסגרת פעילות בתחום הדיור. במסגרת זו, בהתייחס ליישובי התכנית אשר לא ייכללו בתכנית ההסכמים האסטרטגיים האמורה בסעיף 7 להחלטת המיעוטים, להנחות את משרד הבינוי והשיכון להקצות תקציב עד של 10 מלשייח במהלך השנים 2016 - 2020 לנושא מענק ראש שטח במתחמים המיועדים למגורים ביישובי התכנית. זאת, מתוך המסגרת התקציבית של סעיף הדיור )סעיף 7 ( בהחלטת המיעוטים. 8. מבני דת להנחות את משרד הפנים להמשיך לפעול לסיוע לרשויות המקומיות לצורך הקמה, לשיפוץ ולאחזקת מבני דת, בתי תפילה, בתי קברות, מקומות קדושים ובתי לוויות ביישובי התכנית, בהתאם לתכנית המתגבשת בימים אלה בתיאום עם המשרד לשוויון חברתי. היקף התכנית יעמוד של סך על 20 מלשייח בפריסה על פני חמש שנים 2020-2016 , מהם 7 מלשייח ממקורות משרד הפנים )1.4 מלשייח לשנה( -ו13 מלשייח תקציב תוספתי ״עודי ממשרד האוצר )2 מלשייח לשנה(. 9. תקציבי פיתוח ליישובי התכנית בסעיף 15 להחלטת המיעוטים נקבעה מסגרת פעילות בתחום רשויות מקומיות. במסגרת זו, בהתייחס ליישובי התכנית, להנחות את משרד הפנים להקצות לטובת הרשויות המקומיות שביישובי התכנית תקציב פיתוח בהיקף של40 מלשייח בפריסה על פני5 שנים במהלך השנים 2020-2016 ) 8 מלשייח לשנה(, זאת מתוך המסגרת התקציבית של סעיף הרשויות המקומיות )סעיף 15 (()ג בהחלטת המיעוטים. משרד הפנים ינחה את הרשויות המקומיות לייעד מתוך מענקים אלה וככל שיידרש תקציבים לטובת ביצוע סקר נכסים. בנוסף יקצה משרד הפנים ליישובי התכנית תקציב של 25 מלשייח בפריסה על פני השנים 2020-2016 ) 5 מלשייח לשנה מתוך תקציבי הפיתוח המוקצים להם מדי שנה ממקורות משרד הפנים(. תקציב זה יוקצה ליישובי התכנית בהתאם לנוסחת הקצאת תקציבי הפיתוח הנהוגה במשרד. 10 . העצמת הרשויות המקומיות הבדואיות להנחות את משרד הפנים לפעול לקידום תכניות לחיזוק ולהעצמת הרשויות המקומיות הבדואיות. לצורך כך יקצה משרד האוצר למשרד הפנים תקציב תוספתי בסך 8 מלשייח בפריסה -ל3 שנים )2.66 מלשייח לשנה(, בחלוקה לנושאים הבאים: .א עבור קידום תכניות לפיתוח מקומי בדגש על היבטים של פיתוח כלכלי ו/או פיתוח אזורי בשיתוף פעולה עם רשויות שכנות לשם מיצוי הפוטנציאל הכלכלי של הרשות המקומית בפני עצמה וכחלק מתפיסה אזורית. .ב עבור קידום תכניות לפיתוח ארגוני ברשויות לחיזוק השדרה הניהולית והיכולות העצמיות של הרשויות. התכניות יתייחסו בין היתר למבנה הארגוני של הרשות המקומית, הגדרות התפקידים, חיזוק עבודת המטה ותכניות העבודה, נהלי עבודה, כלי מחשוב, צורך בתכניות עידוד פרישה ו/או קליטת תקנים נוספים בדגש על פונקציות אסטרטגיות.-כלכליות סעיף על חל זה מועצות מקומיות 7-1 ומועצה אזורית ‘ מס 1 הנכללות ביישובי התכנית )נספח 1 ( למעט רשויות שנבחרו כרשויות מצטיינות בהתאם לסעיף 15 ()א להחלטת המיעוטים. 11 . היערכות לשעת חירום בסעיף 15 להחלטת המיעוטים נקבעה מסגרת פעילות בתחום רשויות מקומיות. במסגרת זו, בהתייחס ליישובי התכנית, להנחות את משרד הפנים להקצות לטובת יישובי התכנית לטובת שיפור היערכות הרשויות הנכללות בתכנית למצבי חירום, לרבות שיפור הרציפות התפקודית ביישובי התכנית בשעת חירום, תקציב בהיקף של 2.5 מלשייח בפריסה על פני5 שנים במהלך השנים 2020-2016 ) 0.5 מלשייח לשנה( זאת מתוך המסגרת התקציבית של סעיף הרשויות המקומיות )סעיף 15 ( בהחלטת המיעוטים. 12 . תכנון ופיתוח אורבני בסעיף 7 להחלטת המיעוטים נקבעה מסגרת פעילות בתחום הדיור. במסגרת זו, מינהל התכנון יעמיד לרשות ״שובי התכנית, ישירות ליישוב או באמצעות הוועדות המרחביות לתכנון ולבנייה יועץ או יועצים לטובת סיוע בקידום תחום התכנון ביישוב, בדרך של קידום תכניות מתאר, תכניות מפורטות, תכניות בינוי ותכניות פיתוח. 13 . תכניות מתאר להנחות את מינהל התכנון לפעול במהלך השנים 2020-2016 , ממקורותיו הכספיים, לקידום תכנון מתארי ביישובי התכנית הכוללים יותר -מ5,000 ,תושבים ושלא חלה בשטחם תכנית מתאר עדכנית )לעניין זה, תכנית מתאר שאושרה אחרי שנת 2006 תחשב תכנית עדכנית(. לצורך כך, מינהל התכנון יקצה ממקורותיו הכספיים תקציב שלא יעלה על 10 .מלשיח 14 . תכניות מפורטות בסעיף 7 להחלטת המיעוטים נקבעה מסגרת פעילות בתחום הדיור. במסגרת זו, בהתייחס ליישובי התכנית, להנחות את משרד הבינוי והשיכון, בתיאום עם מנהל התכנון, משרד הפנים והמשרד לשוויון חברתי לקדם ולהשלים תכניות מפורטות בקרקע מדינה ובקרקע פרטית ביישובי התכנית, לרבות איחוד וחלוקה בהיקף כספי כולל של 10 מלשייח בפריסה על פני חמש השנים 2020-2016 ) 2 מלשייח לשנה(. זאת, מתוך המסגרת התקציבית של סעיף הדיור - תכנון מפורט )סעיף 7 (()ו בהחלטת המיעוטים. 15 . תשתיות מים וביוב בהמשך לסעיף 11 להחלטת המיעוטים, להנחות את המינהל לפיתוח תשתיות ביוב ויחידת הממונה על התאגידים ברשות המים )מילת״ם( לפעול לשיפור ולפיתוח תשתיות המים והביוב ביישובי התכנית, לרבות תכניות אב למים וביוב ותכנון מפורט בהתאם לתכנית אשר גובשה ברשות המים, וזאת פי-על כללי רשות המים והמילתייב ובכפוף לזמינות הפרויקטים לביצוע. הפעילות תכלול תשתיות מים בתוך ״שובי התכנית ותשתיות ביוב המשרתות את תושביהן, לרבות הקמה ושדרוג מטישים ותחנות שאיבה, וכן פיתוח תשתיות מים וביוב עבור צירוף רשויות מקומיות לתאגידי מים וביוב, כפי שיקבע הממונה על התאגידים ובתיאום בין אגף התקציבים באוצר לבין רשות המים. היקף התכנית יעמוד של סך על 120 ,מלשייח בפריסה על פני חמש שנים - 2020 2016 , מהם 60 מלשייח מתקציב המינהל לפיתוח תשתיות ביוב -ו60 מלשייח תקציב תוספתי ״עודי אשר יועבר ממשרד האוצר לרשות המים, זאת בהתאם לקצב אישור הפרויקטים במילתייב וביחידת הממונה על התאגידים. 16 . תחבורה ובטיחות בדרכים .א בסעיף 2 להחלטת המיעוטים נקבעה מסגרת פעילות בתחום תשתיות ונגישות לתחבורה. במסגרת זו, בהתייחס ליישובי התכנית, להנחות את משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לפעול לפיתוח ולשדרוג תשתיות התחבורתיות ביישובי התכנית בהתאם לתכנית העבודה אשר גובשה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים בתיאום עם המשרד לשוויון חברתי לאחר סקר צרכים שבוצע, וכן לנקוט פעולות נוספות לשיפור תשתיות תחבורה )לרבות מחוץ לשטח השיפוט של היישובים(, ובכלל זה הסדרת צמתים, מעגלי תנועה, ותאורה ופיתוח תשתיות תומכות תחבורה ציבורית. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יפתח וישדרג כבישים פנימיים, ויפעל להקמת מסופים תחבורתיים ביישובי התכנית פי על הצורך והקריטריונים של המשרד. היקף התכנית נקבע בשים לב לצרכים המוגברים של ״שובי התכנית והוא יעמוד על תקציב שלא יעלה על 120 ,מלשייח בפריסה על פני חמש השנים 2020-2016 ) 24 מלשייח לשנה(, מתוכם 20 מלשייח ממקורות משרד התחבורה והבטיחות בדרכים וסך עד של 100 מלשייח מתוך סעיף תשתיות ונגישות לתחבורה )סעיף 2 ( בהחלטת המיעוטים. .ב בסעיף 2 להחלטת המיעוטים נקבעה מסגרת פעילות בתחום תשתיות ונגישות לתחבורה, הכוללת העלאת רמת שירות התחבורה הציבורית ביישובי המיעוטים בארץ בין היתר באמצעות תגבור קווים קיימים והוספת קווים ליעדים חדשים, בראשם מוקדים כלכליים, תעסוקתיים ומוסדות אקדמיים. ועדת השרים רושמת לפניה כי במסגרת זו יפעל כאמור משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ביישובי התכנית. 17 . פיתוח התיירות הבדואית בצפון .א להנחות את משרד התיירות להקצות ממקורותיו תקציב עבור מתן ייעוץ עסקי וליווי יזמים במסגרת פעילות החממות, ולהפעיל קורסי הכשרה מקצועית בתיירות. .ב להנחות את משרד התיירות לפעול לקידום ענף התיירות ביישובי התכנית בהתאם לתכנית אשר תגובש על ידי משרד התיירות בתיאום עם המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, המשרד לשוויון חברתי ומשרד האוצר, ובהתאם לנהלי משרד התיירות. התכנית תכלול פרויקטים לפיתוח תשתיות תיירות ציבוריות וכן סיוע לשיווק פסטיבלים ואירועים. היקף התכנית יעמוד סך על 9 ,מלשייח בפריסה על פני חמש השנים 2020-2016 , מהם 2 מלשייח ממקורות משרד התיירות) 0.4 מלשייח לשנה( -ו7 מלשייח תקציב תוספתי ״עודי, שיוקצה ידי על משרד האוצר למשרד התיירות בפריסה על פני חמש השנים 2020-2016 ) 1.4 מלשייח לשנה(. .ג להנחות את המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל לפעול בתיאום עם משרד התיירות והמשרד לשוויון חברתי לקידום ולמיתוג התיירות ביישובי התכנית. היקף התכנית יעמוד על 5.5 ,מלשייח בפריסה על פני חמש תכנית ממשלתית להעצמה ולחיזוק חברת׳-כלכלי של היישובים הבדואים בצפון לשנים 2016 - 2020 3.7.2017 2/8 http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2016/Pages/des1480.aspx השנים 2020-2016 , מהם 2.5 מלשייח ממקורות המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל )0.5 "מלש ח לשנה( -ו3 מלש״ח תקציב תוספתי ״עודי שיוקצה ידי על משרד האוצר למשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל בפריסה על פני חמש שנים 2020-2016 ) 0.6 מלש״ח לשנה(. 18 . בריאות להנחות את משרד הבריאות לפעול לבינוי ולשיפוץ תשתיות של תחנות לבריאות המשפחה ביישובי התכנית. כמו כן להפעיל תכנית כוללנית לקידום אורח חיים בריא ופעיל עם דגש על תזונה נבונה, פעילות גופנית והפסקת עישון, זאת בהתאם לתכנית עבודה אשר גובשה במשרד הבריאות בתיאום עם המשרד לשוויון חברתי. היקף התכנית יעמוד של סך על 10 ,מלש״ח בפריסה על פני חמש שנים 2020-2016 , מהם 3 מלש״ח ממקורות משרד הבריאות )0.6 מלש״ח לשנה( -ו7 מלש״ח תקציב תוספתי ״עודי אשר יועבר ממשרד האוצר למשרד הבריאות במהלך השנים 2020-2016 למטרה ) זו 1.4 מלש״ח לשנה(. 19 . מרכזי הכוון תעסוקתי בסעיף 4 ()ג להחלטת המיעוטים נקבעה מסגרת פעילות בתחום התעסוקה - מרכזי הכוון תעסוקתיים. במסגרת זו בהתייחס ליישובי התכנית, בהמשך להחלטת הממשלה מסי 3211 מיום 15.05.2011 , ובמטרה לשפר את שיעור התעסוקה ורמת השכר בקרב האוכלוסייה הבדואית בצפון, יפעל משרד הכלכלה והתעשייה להמשך הפעלה של מרכזי הכוון תעסוקתיים, כמפורט להלן: .א בהתאם לסעיף 4 )()ג1 ( להחלטת המיעוטים, להנחות את משרד הכלכלה והתעשייה להמשיך להפעיל את מרכזי ההכוון התעסוקתי ״ריאן״ ביישובי התכנית, תוך מתן דגש על התאמת ההכשרה לדרישות שוק העבודה, זאת במטרה להביא להעלאת שיעור ההשתתפות בשוק העבודה. לצורך הפעלת המרכזים בשנת 2016 , יוארך תוקף סעיף 8 להחלטת הממשלה מסי 3211 לפיתוח ולהעצמת היישובים הבדואים בצפון עד לסוף שנת 2016 . משרד הכלכלה והתעשייה יאריך את ההתקשרות עם גיוינט ישראל בכפוף לכל דין וללא תקציב תוספתי. .ב הפעלת המרכזים והשלוחות ביישובי התכנית בשנים 2020-2017 תיעשה במסגרת הקבועה בסעיף 4 ()ג ) 2 ( להחלטת המיעוטים, זאת בהתאם לשיקולים המקצועיים של משרד הכלכלה והתעשייה בשיתוף משרד האוצר והמשרד לשוויון חברתי וכחלק מתכנית כוללת של משרד הכלכלה והתעשייה ובהיקף תקציבי של 25 מלש״ח מתוך המסגרת התקציבית של סעיף 4 )()ג2 ( .הנ״ל תכנית הפעלת מרכזי ההכוון בשנים אלו תלווה על ידי ועדת היגוי ארצית המצוינת בסעיף 4 )()ג3 ( להחלטת המיעוטים. 20 . פיתוח אזורי תעסוקה, מלאכה ופינוי מטרדים בסעיף 3 להחלטת המיעוטים נקבעה מסגרת פעילות בתחום תעשייה ומסחר. במסגרת זו, להנחות את משרד הכלכלה והתעשייה לפעול לתכנון, לפיתוח ולהרחבה של אזורי תעסוקה ופינוי מטרדים ביישובי התכנית, לרבות הקמת אזורי תעסוקה משותפים, השלמת הליכי הפיתוח באזורי תעסוקה ותעשייה שטרם הסתיים פיתוחם ותמיכה במנהלות ופעולות לקידום שיווק, זאת בהתאם לתכנית עבודה אשר תגובש במהלך 45 יום מיום קבלת החלטת ממשלה זו בתיאום עם המשרד לשוויון חברתי ומשרד האוצר. היקף התכנית יעמוד של סך על 35 ,מלש״ח בפריסה על פני חמש השנים 2020-2016 , מתוכם 10 מלש״ח ממקורות משרד הכלכלה והתעשייה, 5 מלש״ח מתוך המסגרת התקציבית של סעיף תעשייה ומסחר בהחלטת המיעוטים )סעיף 3 ( -ו20 מלש״ח תקציב תוספתי שיוקצה ידי על משרד האוצר למשרד הכלכלה והתעשייה. 21 . עידוד יזמות וקידום עסקים להנחות את הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה לפעול במהלך השנים 2020-2016 ,לעידוד לקידום ולפיתוח עסקים קטנים ובינוניים לאוכלוסיית הבדואים בצפון. היקף התכנית יעמוד על 6.5 ,מלש״ח בפריסה על פני חמש השנים 2020-2016 , מהם 2 מלש״ח ממקורות משרד הכלכלה והתעשייה -ו4.5 מלש״ח תקציב תוספתי ייעודי שיוקצה ידי על משרד האוצר בהרשאה להתחייב למשרד הכלכלה והתעשייה בראשית 2016 . 22 . מעונות יום בסעיף 4 ()א להחלטת המיעוטים נקבעה מסגרת פעילות בתחום התעסוקה - מעונות יום. במסגרת זו בהתייחס ליישובי התכנית ובכפוף לקבוע בהחלטת המיעוטים, להנחות את האגף הבכיר למעונות יום במשרד הכלכלה והתעשייה לפעול במהלך השנים 2020-2016 לתכנון ולהקמת מעונות יום ביישובי התכנית, ככל שיפורסם נוהל לתקצוב, תכנון ובינוי מעונות יום, וככל שיוגשו בגינו בקשות ידי על יישובי התכנית. 23 . בניית מוסדות חינוך בסעיף 1 להחלטת המיעוטים נקבעה מסגרת פעילות בתחום החינוך. במסגרת זו, בהתייחס ליישובי התכנית, להנחות את משרד החינוך לפעול מתוך מקורותיו הכספיים שלו-ב2016 לצמצום פערים ולשיפור תשתיות במוסדות חינוך ביישובי התכנית, בכלל זה בניית כיתות חדשות, גני ילדים, שיפוץ בתי ספר קיימים וטיפול במפגעי בטיחות והצללה. ,בנוסף נרשמת הודעת משרד החינוך בסעיף 1 ( )ו להחלטת המיעוטים לקדם הרשאות שהוקצו לבניית כיתות לימוד, בהתאם לנדרש בנהלי מינהל הפיתוח ביישובי התכנית. להנחות את אגף התקציבים במשרד האוצר ואת משרד החינוך לתת מענה לצרכי הבינוי של המגזר הבדואי בצפון לאחר בחינה כוללת של הצרכים, וזאת במסגרת תכנית החומש לבניית מוסדות חינוך לשנים 2017-2012 . 24 . תכנית לחינוך פורמאלי ובלתי פורמאלי להנחות את משרד החינוך לפעול ביישובי התכנית ליישום תכנית הלימודים הפורמאלית, לרבות בחינוך המיוחד, והבלתי פורמאלית אשר גובשה לאחרונה בתיאום עם המשרד לשוויון חברתי, זאת פי על הנהלים המקובלים במשרד החינוך. התכנית תופעל ציר על הרצף ההתפתחותי המלווה את התלמיד החל מהשלב הקדם יסודי ועד לסיום ביה״ס, לרבות סיוע בהשתלבות באקדמיה בארץ. היקף התכנית יעמוד סך על 120 ,מלש״ח בפריסה על פני חמש השנים 2020-2016 , מהם 60 מלש״ח ממקורות משרד החינוך )12 מלש״ח לשנה( -ו60 מלש״ח תקציב תוספתי ״עודי שיוקצה ידי על משרד האוצר למשרד החינוך בפריסה על פני חמש שנים )12 מלש״ח לשנה(. 25 . פיתוח תשתיות פיזיות ותגבור פעילות בתחום הרווחה .א בינוי ותשתיות רווחה: להנחות את משרד הרווחה והשירותים החברתיים להפעיל תכניות להקמה, לשיפוץ ולשיפור נכסים של מוסדות רווחה ומבני המחלקות לשירותים חברתיים ביישובי התכנית, זאת במימון ממשלתי מלא. היקף התכנית יעמוד סך על 20 ,מלש״ח בפריסה על פני חמש השנים 2020-2016 , מהם 7 מלש״ח ממקורות משרד הרווחה והשירותים החברתיים )1.4 מלש״ח לשנה( -ו13 מלש״ח תקציב תוספתי ״עודי שיוקצה ידי על משרד האוצר למשרד הרווחה והשירותים החברתיים בפריסה על פני חמש שנים )2.6 מלש״ח לשנה(. .ב תגבור שירותי רווחה לילדים, בני נוער, צעירים ומשפחות: להנחות את משרד הרווחה והשירותים החברתיים לתגבר פעילות בתחום הרווחה לאוכלוסיות הילדים, בני נוער, צעירים בסיכון ומשפחות במשבר ובמצבי אלימות ביישובי התכנית, זאת במימון ממשלתי מלא ועל פי הקריטריונים אשר יקבע משרד הרווחה והשירותים החברתיים. לצורך יישום התכנית משרד האוצר יקצה למשרד הרווחה והשירותים החברתיים תקציב תוספתי על סך20 ,מלש״ח בפריסה על פני חמש השנים 2020-2016 ) 4 מלש״ח לשנה(. .ג תכנית מעברים: להנחות את משרד הרווחה והשירותים החברתיים להמשיך בהפעלת תכנית מעברים למתן שירותים פרטניים וקהילתיים בתחום התעסוקה במועצות האזוריות הכלולות ביישובי התכנית. משרד האוצר יקצה למטרה זו תקציב תוספתי סך על 2 מלש״ח לשנים 2020-2016 ) 0.4 מלש״ח לשנה(. .ד העצמה קהילתית: להנחות את משרד הרווחה והשירותים החברתיים לתגבר תקני עובדים סוציאליים קהילתיים פי על המודל הארגוני הנהוג במשרד בהיקף של 8.75 ,תקנים זאת במטרה לפתח את הפעילות הקהילתית ולהביא ליישום תכניות הרווחה השונות ביישובי התכנית. לצורך יישום סעיף זה יקצה משרד האוצר למשרד הרווחה והשירותים החברתיים של סך 7 מלש״ח לשנים 2020-2016 ) 1.4 מלש״ח לשנה(. 26 . הגברת פעילות חינוכית בתחום המדע, הטכנולוגיה והחלל להנחות את משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל לפעול ביישובי התכנית בהתאם לתכניות המשרד, ובתיאום עם המשרד לשוויון חברתי להרחבת החשיפה ולעידוד פעילות בתחומי המדעים והטכנולוגיה, ולהנגשת כלי אוריינות דיגיטאלית ביישובי התכנית, בין היתר, לצורך חינוך למצוינות ולחדשנות, ועידוד השתלבות בתחומים אלו באקדמיה ובתעשייה. הגברת פעילות חינוכית כאמור תיעשה בתיאום עם משרד החינוך. 27 . תמיכה בפעילות עבור משפחות שכולות בדואיות להנחות את משרד הביטחון להקצות, במסגרת התמיכה במוסדות ציבור העוסקים בתחום רווחת המשפחות השכולות, 1 מלש״ח בשנה עבור מוסדות ציבור הפועלים בחברה הבדואית. לצורך יישום סעיף זה משרד האוצר יקצה למשרד הביטחון תקציב תוספתי סך על 5 מלש״ח לשנים 2020-2016 ) 1 מלש״ח לשנה(. 28 . מכינה קדם צבאית לבדואים להנחות את משרד הביטחון, בשיתוף משרד החינוך והמשרד לשוויון חברתי, לבחון ולעודד פעילות של מכינה תכנית ממשלתית להעצמה ולחיזוק חברת׳-כלכלי של היישובים הבדואים בצפון לשנים 2016 - 2020 3.7.2017 3/8 http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2016/Pages/des1480.aspx קדם צבאית בקרב הצעירים הבדואיים בצפון הארץ. לצורך כך במהלך השנים 2018-2016 יקוימו סמינרים לבחינת ההיענות של צעירים בדואים בצפון למסגרת של הכנה לשירות מלא בצבא. בשנים 2020-2019 , ככל שתימצא היענות כאמור וככל שתפעל מסגרת מקדימה למכינה קדם צבאית כאמור, ישתתף משרד הביטחון בהוצאותיה בשנתיים הראשונות לפעילותה בכפוף לכל דין. יובהר כי קיומה של מכינה קדם צבאית והכרה בה כפופים לחוק המכינות הקדם צבאיות, התשס יי-ח2008 ולתקנות המכינות הקדם צבאיות )הכרה במכינה קדם צבאית(, התש יי-ע2009 . לצורך ״שום התכנית יקצה משרד האוצר למשרד הביטחון תקציב תוספתי סך על 3.45 .מלשייח הניצול הכספי יבוצע לפי החלוקה הבאה: סכום של 150 אלשייח לכל אחת מהשנים - 2018 2016 , וסכום של 1.5 מלשייח לכל אחת מהשנים 2020-2019 . 29 . עידוד הגיוס והכנה לשירות צבאי להנחות את משרד הביטחון, בתיאום עם משרד החינוך, לפעול לחיזוק הקשר ותחושת השייכות בקרב הצעירים הבדואיים לחברה ולמדינה והנחלת ערכים ומורשת קרב, וכן להגברת המוטיבציה בקרב בני נוער בדואים לגיוס ולשירות צבאי משמעותי. היקף התכנית יעמוד סך על 3 ,מלשייח מתוכם 1 מלשייח מתקציב משרד הביטחון )0.2 מלשייח לכל אחת מהשנים 2020-2016 .( בנוסף יקצה משרד האוצר למשרד הביטחון תקציב תוספתי סך על 2 מלשייח לשנים 2020-2016 ) 0.4 מלשייח לשנה(. 30 . פעילות להכוונת חיילים משוחררים להנחות את הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון לפעול בכל הכלים העומדים לרשותן להגברת הפעילות בקרב החיילים הבדואיים המשוחררים ומסיימי השירות הלאומי ומתן מגוון השירותים, הכלים וההטבות. הפעילות תכלול סיוע בהשתלבות בחיים האזרחיים, וכן עידוד ההשתלבות בתעסוקה ובאקדמיה. 31 . עידוד השתלבות בשירות הלאומי להנחות את רשות השירות הלאומי אזרחי במשרד החקלאות ופיתוח הכפר לפעול בתיאום עם משרד החינוך להגברת השתלבות הצעירים הבדואיים במערך השירות הלאומי, זאת בהתאם להחלטת הממשלה מסי 638 מיום 28.7.2013 . התכנית תכלול מרכיבים של הכשרה, חיזוק השליטה בשפה העברית וכן השקעה בהעצמה האישית של המתנדבים. 32 . שיפור הביטחון האישי להנחות את המשרד לביטחון הפנים לגבש, בתוך 30 יום ממועד קבלת החלטה זו, תכנית עבודה לשיפור הביטחון האישי והשירות לאזרח ביישובי התכנית. בכלל זה, ובהתחשב במגבלות התקציביות של החלטה זו, הגברת השיטור הקהילתי, הגברת התכניות למניעת אלימות שמפעיל המשרד )עיר ללא אלימות/מציל״ה( ביישובי התכנית, והרחבת פעילות הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובשימוש לרעה באלכוהול ביישובי התכנית. הגברת התכניות למניעת אלימות שמפעיל המשרד תיעשה בהתאם לקריטריונים שייקבעו במשרד, אשר יאפשרו החרגת יישובי התכנית מהכללים הרגילים של תכניות עיר ללא אלימות ומציליה, לרבות לעניין השתתפותן העצמית של הרשויות המקומיות. היקף התוספת ליישום התכנית יעמוד של סך על 12 מלשייח תקציב תוספתי ״עודי, שיוקצה ידי על משרד האוצר למשרד לביטחון הפנים בפריסה על פני חמש שנים )2.4 מלשייח לשנה(. 33 . פעילות המשרד להגנת הסביבה להנחות את המשרד להגנת הסביבה להכין תכנית בתיאום עם המשרד לשוויון חברתי בנושא קידום הטיפול בפסולת והמחזור ביישובים הכלולים בתכנית, וכן בהגברת המודעות להגנה על הסביבה, ולפעול ליישמה במהלך השנים 2020-2016 . לצורך גיבוש ויישום התכנית, יקצה משרד האוצר למשרד להגנת הסביבה תקציב תוספתי בסך 5 מלשייח לשנים 2020-2016 והמשרד להגנת הסביבה יקצה מתקציב קרן הניקיון 5 מלשייח נוספים בכפוף לאישור הנהלת קרן הניקיון )סך הכל 2 מלשייח לשנה משני המקורות יחדיו(. 34 . תכניות לילדים ולנוער להנחות את המשרד לשוויון חברתי לפעול ביישובי התכנית לקידום ילדים ונוער בגילאי בתי ספר בשעות שלאחר יום הלימודים בתחומי העשרה, ספורט, תרבות ופנאי. תכנית זו תבוצע במסגרת מוסדות הציבור אשר ביישובי התכנית ובתיאום עם הרשויות המקומיות הנכללות בתכנית. התכנית תתוכלל יייע מנהל יחידת הנוער בכל רשות ותתואם עם משרד החינוך. לצורך ״שום סעיף זה יקצה המשרד לשוויון חברתי תקציב סך על 10 מלשייח במהלך השנים 2020-2016 ) 2 מלשייח לשנה(, ובנוסף יקצה משרד האוצר למשרד לשוויון חברתי תקציב תוספתי סך על 10 מלשייח בפריסה לחמש שנים 2020-2016 ) 2 מלשייח לשנה(. כמו כן הממשלה רושמת לפניה את התחייבות עמותת מפעלי חינוך וחברה להעמיד תקציב בהיקף של 10 מלשייח לפחות, בפריסה על פני חמש שנים 2020-2016 . 35 . קידום מעורבות חברתית של אוכלוסיית הצעירים המשרד לשוויון חברתי יפעל, בתיאום עם המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, לקידום מעורבות חברתית של אוכלוסיית הצעירים בתחומי הרשויות המקומיות הבדואיות בצפון למען הקהילה, זאת בהתאם לתכנית עבודה אשר תגובש עם הרשויות המקומיות בתוך 90 יום ממועד קבלת החלטה זו. לצורך ״שום סעיף זה יקצה המשרד לשוויון חברתי תקציב סך על 5 מלשייח במהלך השנים 2020-2016 )1 מלשייח לשנה(, ובנוסף יקצה משרד האוצר למשרד לשוויון חברתי תקציב תוספתי סך על 5 מלשייח בפריסה לחמש שנים 2020-2016 )1 מלשייח לשנה(. 36 . מרכז מורשת בדואית להנחות את המשרד לשוויון חברתי, בתיאום עם הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים, לפעול במהלך השנים 2020-2016 להקמת מרכז מורשת לחברה הבדואית בישראל באחד מיישובי התכנית, זאת בהתבסס על מתווה אשר יגובש במשרד לשוויון חברתי ובהתייעצות עם ראשי הרשויות הנכללות בתכנית. לצורך יישום סעיף זה יקצה המשרד לשוויון חברתי ממקורותיו תקציב סך על 2 מלשייח במהלך השנים 2020-2016 , ובנוסף יקצה משרד האוצר למשרד לשוויון חברתי תקציב תוספתי סך על 2 מלשייח במהלך השנים 2020-2016 . 37 . תוקם ועדת היגוי עליונה לתכנית אשר בראשה יעמוד מנכייל המשרד לשוויון חברתי או נציג מטעמו. בוועדה יהיו חברים נציגי משרדי הממשלה השותפים ליישום ההחלטה, לרבות נציג אגף תקציבים במשרד האוצר, וכן נציגות של פורום ראשי הרשויות הבדואיות בצפון. הוועדה תורכב בתוך 45 יום ממועד אישור החלטה זו ותכונס באופן קבוע אחת לשנה לאישור תכנית העבודה הנדרשת לביצוע הפעולות הנדרשות ליישום החלטה זו, לעיון בנתוני התקציב ובהיקף הביצוע של כלל סעיפי ההחלטה. משרדי הממשלה השותפים ליישום החלטה זו והחלטת המיעוטים יגישו למשרד לשוויון חברתי בתחילת כל שנה תכנית עבודה אשר תכלול סיכום שנת הפעילות הקודמת והמהלכים המתוכננים לביצוע במהלך השנה העוקבת ובכלל זה תינתן התייחסות ליישום הספציפי של החלטת המיעוטים ביחס ליישובי התכנית ובכלל זה לסעיפים 5, 16 ,()ב 22 , 23 להחלטה זו. 38 . ליווי ומעקב לתכנית: המשרד לשוויון חברתי יעמיד לצורך ליווי ומעקב לתכנית תקציב שלא יעלה על 3 ,מלשיח זאת במטרה לבנות מערך ליווי, מעקב ובקרה ממוחשב לתכנית במהלך השנים 2020-2016 , לרבות התקשרות עם גופי ייעוץ, ליווי ומחקר. עדיפות לאומית בהתאם לפרק כיו לחוק ההתייעלות הכלכלית )תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 -ו2010 ,( -התשסיט2009 , בנושא אזורי עדיפות לאומית, השיקול המרכזי שביסוד החלטה הוא זו הצורך בצמצום פערים בין האזור או היישוב לבין אזורים או יישובים אחרים בין או קבוצות אוכלוסייה תושבות האזור או היישוב לבין קבוצות אוכלוסייה אחרות, זאת כאמור בסעיף 151 )()ב5 ( .לחוק האוכלוסייה הבדואית בצפון מונה כמאה אלף תושבים, כשני שליש מהם חיים ביישובים עצמאיים, ושליש ביישובים ערבים מעורבים. היישובים הבדואים העצמאיים )21 יישובים במספר( נמצאים בתחומן שש של מועצות מקומיות בדואיות עצמאיות, מועצה מקומית ערבית בדואית אחת )בועינה נוגיידאת(, מועצה אזורית בדואית-ערבית אחת) בטוף(-אל וארבע מועצות אזוריות יהודיות )מטה אשר; זבולון; עמק יזרעאל; משגב(. ריכוזי הבדואים העיקריים בצפון נמצאים באזור גבעת אלונים ומסביב לעיר שפרעם; עמק זבולון; אזור משגב; בקעת בית נטופה; ובקעת סכנין. לאוכלוסייה הבדואית בצפון הארץ מאפיינים תרבותיים והיסטוריים ייחודיים המבחינים בינה לבין יתר מגזרי האוכלוסייה בישראל ובכלל זה בני מיעוטים אחרים. האוכלוסייה הבדואית בצפון חיה בקהילות סגורות השומרות על תרבותן הייחודית, תוך התבדלות משאר האוכלוסייה, לרבות אוכלוסיית המיעוטים. ככלל, בני הקהילה נשארים לגור בתוך כפריהם, ולא עוברים למקומות אחרים, מחשש לשלמות והישרדות הקהילה. אוכלוסיית הבדואים בצפון מתגייסת לשירות בצהייל, במערכות הביטחון השונות ובמערך השירות הלאומי. כיום מספר החיילים הבדואים המשרתים בצהייל עומד על -כ2000 ,חיילים מתוכם 1500 חיילים מהיישובים הבדואים בצפון -וכ500 מקרב החברה הבדואית בדרום. 179 חללים בדואים נפלו במערכות ישראל. באופן כללי נציין בין כי יישובי התכנית לבין כלל היישובים במדינה, ובכלל זה יישובי מיעוטים רבים, קיימים פערים ממשיים הבאים לידי ביטוי, בין היתר, בתחומים הבאים: תכנית ממשלתית להעצמה ולחיזוק חברת׳-כלכלי של היישובים הבדואים בצפון לשנים 2016 - 2020 3.7.2017 4/8 http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2016/Pages/des1480.aspx תכנית ממשלתית להעצמה ולחיזוק חברת׳-כלכלי של היישובים הבדואים בצפון לשנים 2016 - 2020 3.7.2017 • מחסור במוסדות ציבור ובשל כך היעדר מענה לתכניות חינוכיות וחברתיות רבות • הישגים חינוכיים נמוכים מאלה המאפיינים את כלל החברה הערבית בארץ • היעדרתשתיות מפותחות של אזורי תעשייה ותעסוקה • היעדרהכנסות עצמיות של הרשויות המקומיות הבדואיות, דבר אשר מונע מהן עצמאות ויציבות כלכלית. • תשתיות תחבורתיות ירודות. חוסר בתחבורה ציבורית בתוך הישובים ואליהם • היעדרמסגרות תרבות וספורט אשר עונות על צורכי האוכלוסיה בתוך תחומי היישובים. רמת התשתיות ביישובים הבדואים אינה נותנת מענה מספק לצרכי התושבים, והרשויות נדרשות להשקעות מיוחדות בתחומי תכנון ובינוי, תשתיות, שירותים ציבוריים ומוסדות ציבור. היעדרמקורות תקציביים עצמאיים ברשויות מחד גיסא וקושי במימוש תקציבים ממשלתיים מאידך משאיר את הרשויות הבדואיות במשבר פיננסי מתמשך. כתוצאה ממשבר הן זה אינן מצליחות ברוב המקרים למלא את תפקידן כלפי התושבים בכל הקשור למתן שירותים. לכל 7 המועצות המקומיות הבדואיות הנכללות ביישובי התכנית, מוצמד חשב מלווה ידי על משרד הפנים. מועצות מקומיות אלו מדורגות כולן באשכולות 2 -ו3 בהתאם למדד הכלכלי חברתי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בשנת 2011 הוחל ביישום תכנית חומש מצומצמת לפיתוח היישובים הבדואים בצפון )בהתאם להחלטת ממשלה מסי 3211 מיום 15.5.2011 .( תכנית זו הסתיימה בסוף 2015 . תכנית זו הייתה מצומצמת בהיקפה )349 מלשייח לחומש(, נתנה מענה חלקי עבור תחומים כגון תשתיות, חינוך, תעסוקה, תחבורה, לא אך נתנה מענה לתחומים נוספים כגון תרבות וספורט, תיירות, חקלאות וביטחון אישי. בהחלטת המיעוטים ישנם מרכיבים שנותנים מענה גם לצרכים של היישובים הבדואים בצפון. יחד עם זאת, יש צורך במתן מענה נוסף בהתאם למאפיינים והצרכים הייחודיים של יישובי התכנית בתחומים כגון חינוך פורמאלי, תיירות, חקלאות, הגנת סביבה, רווחה, ביטחון, צעירים, מורשת ועוד. קיימת חשיבות לתכנית הוליסטית המפרטת את המענה הכולל ליישובים אלו כפי שהיה נהוג בתכניות פיתוח קודמות. החלטה זו מפרטת את מכלול הפעילויות עבור יישובי התכנית כאשר חלקן נקבע בהחלטת המיעוטים והחלטה זו מוסיפה לגביהן מיקוד בהתאם לצרכי יישובי התכנית ובהתחשב בצרכי כלל אוכלוסיית המיעוטים וחלקן הן פעילויות ייעודיות נוספות ליישובי התכנית בהתאם לצרכיהם המיוחדים לרבות המשך והשלמת ביצוע של תכניות. יוסבר, כי תכנית הפיתוח המוצעת מיועדת לאוכלוסייה הבדואית בצפון וזאת במובחן מהאוכלוסייה הבדואית בנגב אשר לה יש מאפיינים מיוחדים אחרים ולגביה קיבלה הממשלה את החלטה מסי3708 מיום 11.9.2011 שכללה מענה בנושאים שונים לאוכלוסייה הבדואית בדרום שאינה נמנית במסגרת יישובי התכנית. דיור ותשתיות פיזיות: הבעיה המרכזית המעכבת את התפתחות יישובי התכנית ואשר משליכה במישרין חיי על התושבים היא חוסר זמינות קרקעות לבנייה, עלויות פיתוח גדולות והיעדר פתרונות ביוב. חוסר זמינות הקרקעות נובעת מקשיים בקידום תכניות תכנון ובנייה וכן כתוצאה מגידול האוכלוסייה ומן העובדה שהבדואים מבקשים לשמור על קהילותיהם ובאופן כללי אינם עוזבים את יישוביהם. מאפיינים חברתיים ותרבותיים אלו משליכים במישרין על הקשיים בהתפתחות היישובים ועל הצורך בסיוע מיוחד להם. בשל אופיים הטופוגרפי של היישובים הבדואים בצפון, ובשל המורכבות החמולתית במסגרתה רוב היישובים מורכבים ממקבצים של שכונות כאשר כל חמולה חיה בשכונה נפרדת, נדרשים טיפול והשקעה ייחודית במגוון תחומים כגון מוסדות ציבור, בתי ספר, תשתיות תחבורה וכן תחבורה ציבורית. כך למשל היישוב כעביה טבאש חגיאגרה מהווה חיבור של שלושה יישובים קטנים בהם חיות שלוש חמולות, כעביה, טבאש וחגיאגירה. מצב דומה נמצא ביישוב בית זרזיר אשר מורכב ממספר חמולות בהן הייב, עיריפאת, עיאדאת, גיואמיס ומזאריב. האופי היישובי אשר תואר לעיל מצריך השקעה רבה של משאבים מצד הרשויות המקומיות, אשר ממילא נמצאות במצב כלכלי ירוד בשל היעדרמקורות הכנסה עצמאיים, ובשל כך רמת השירותים לאזרח ביישובים אלה נפגעת עד מאוד. ביום 21.12.2014 קיבלה ממשלת ישראל את החלטה מסי2365 . במסגרת ההחלטה הוחלט על הקמת צוות בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אשר יגבש בתוך 120 ימים מיום קבלת ההחלטה, תכנית לטיפול בסוגיות דיור ביישובי המיעוטים למעט ליישובי הבדואים בדרום. בצוות היו חברים גם נציגי הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, דרוזי והצירקסי, משרד המשפטים, משרד הבינוי, רשות מקרקעי ישראל, משרד הפנים, המשרד להגנת הסביבה, רשות המיסים ומשרד התחבורה. הצוות קיים שש ישיבות וכן סיור ביישובי מיעוטים למעט יישובי הבדואים בדרום, נפגש עם גורמים רבים ביישוביים אלו, ביניהם חברי כנסת, פעילים מהמגזר השלישי, נציגי רשויות מקומיות, מתכננים, אנשי אקדמיה ועוד. עם סיום פעילות הוועדה גובש דוייח אשר הובא לאישור קבינט הדיור. המטרה העיקרית שגיבש הצוות הינה הגדלת היצע הדיור ביישובי מיעוטים על מנת להקל על מצוקת הדיור בישובים אלו. עוד הוחלט בדו״ח כי הסוגיות התקציביות הכרוכות בנושא זה יקודמו במסגרת הצעת מחליטים העוסקת בסוגיות נוספות הקשורות באוכלוסיית המיעוטים, ובכללם יישובי תכנית זו. לאור האמור גובש פרק הדיור בהחלטת הממשלה לפיתוח כלכלי בחברה הערבית בשנים 2016 - 2020 , כך שיתאם את היעדים שנקבעו בדו״ח צוות 120 הימים הן באמצעות שינוי מנגנוני הקצאה, והן באמצעות תוספת תקציבית במסגרת תכנית חומש. במסגרת זו הוחלט כי 20% מסך ההשקעה של משרדי הבינוי, הפריפריה, הנגב הגליל, והתרבות, במוסדות ציבור יוקצו ליישובי מיעוטים הן בשכונות חדשות והן בשכונות ותיקות, כי וכן 30% מכספי הקרן לשמירה על השטחים הפתוחים בשלב ראשון -ו20% בהמשך יוקצו לטובת יישובי המיעוטים בכללם יישובי תכנית זו. לאור זאת שעד לא כה נרקם הסכם עם גג רשות מקומית ביישובי המיעוטים, הוחלט להנחות את אגף התקציבים ומשרד הבינוי לפעול לאיתור רשות מקומית איתה ניתן יהיה לגבש הסכם גג לפי הפרמטרים הקבועים בהחלטות הממשלה בנושא. על מנת להקל על שיווק קרקע למגורים ביישובי המיעוטים, הוחלט להגדיל את סבסוד הפיתוח ביישובי המיעוטים בקרקע של יי רמ' בבנייה רוויה בגובה של 55% במקום 50% כנהוג היום. כן הוחלט, כי צוות היגוי שיוקם יגבש הסכמים אסטרטגיים עם רשויות מקומיות ביישובי המיעוטים, אשר מטרתם לקדם בנייה של שכונות מגורים חדשות בבנייה רוויה בסטנדרט גבוה. על מנת לעשות כן ניתנו לצוות כלים תקציביים ובהם תקצוב תכניות מפורטות, תקצוב תכניות בקרקע מדינה, תקצוב הסדרה, הגדלת תקציב למוסדות ציבור, סבסוד פיתוח, מענק ראש שטח וכדי. בסעיפים 1 ,א 6 ,()ב 7, 14 לעיל נקבע כי התקציב ליישום סעיפים אלה יוקצה מתוך המסגרת התקציבית של סעיף הדיור )סעיף 7 ( בהחלטת המיעוטים, כאשר הסכומים הנזכרים בסעיפים הנ״ל נקבעו בהתאם למיפוי צרכים ספציפיים לאוכלוסייה הבדואית בצפון באופן התואם את חלקם היחסי וכן לאחר תיאום ועד עם ראשי הרשויות הערביות. היעדרתכנון מתארי בחלק מיישובי התכנית מהווה חסם עיקרי בפני קידום תכניות לבנייה ופתרון מצוקת הדיור, כן על יפעל מנהל התכנון במסגרת החלטה זו לגיבוש תכניות מתאר חדשות ועדכון קיימות פי על הצרכים העתידיים של יישובי התכנית. רשויות מקומיות: הרשויות המקומיות מופקדות על אספקת שירותים ציבוריים לתושביהן, לרבות שירותים כגון חינוך ורווחה. בהתאם, איכות השירותים הציבורים המסופקים לתושב מושפעת במידה רבה מרמת השירות שהוא מקבל מן הרשות המקומית. לכן, קיימת חשיבות רבה להיקף מקורות ההכנסה של הרשות וליכולת הביצוע שלה, לעניין איכות אספקת השירותים הציבוריים הסופקים לאזרחים. בפילוח ההכנסות העצמיות בין הרשויות השונות, ובפרט בהכנסות מארנונה שאינה למגורים, קיים פער דרמטי בין רשויות מהמגזר הערבי, ובכללם הרשויות הבדואיות לרשויות מהמגזר היהודי. כך, סך החיוב מארנונה שלא למגורים )קרי, ארנונה לעסקים( לנפש ברשויות הערביות עומד על -כ15% בלבד מהממוצע הארצי, ובמגזר הבדואי הוא מוערך בפחות מ 10% מהממוצע הארצי. היעדרמקורות הכנסה עצמיות של הרשויות הבדואיות בצפון, והישענותם הרבה על תמיכות ממשלתיות פוגעת באיתנות הפיננסית ובחוסנן הכלכלי ומביא לפערים משמעותיים בינם לבין שאר הרשויות במדינה. נושא זה משליך על כלל התחומים שבאחריות הרשויות המקומיות וחובתן כלפי תושביהן בתחומים כגון: חינוך, רווחה, פנאי, תשתיות ופיתוח כלכלי עסקי. בסעיפים 9 -ו11 לעיל נקבע כי התקציב יוקצה מתוך המסגרת התקציבית של סעיף הרשויות המקומיות )סעיף 15 ( בהחלטת המיעוטים, כאשר הסכומים הנזכרים בסעיפים הנ״ל נקבעו בתיאום עם משרד הפנים ועל פי נוסחת הקצאת תקציבי הפיתוח הנהוגה במשרד הפנים. כמו כן, לאור מצבן של הרשויות המקומיות הבדואיות כמפורט לעיל ניתנו בהחלטה זו תוספות תקציביות ״עודיות להעצמת ההון האנושי ברשויות המקומיות הבדואיות ולחיזוק השותפות בינן ולקידום פעילות אזורית. 5/8 http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2016/Pages/des1480.aspx תכנית ממשלתית להעצמה ולחיזוק חברת׳-כלכלי של היישובים הבדואים בצפון לשנים 2016 - 2020 3.7.2017 תשתיות תחבורה: קיים פער תשתיתי ניכר בין ״שובי מיעוטים, וביתר שאת ״שובי התכנית, ליתר היישובים במדינת ישראל. פער בא זה לידי ביטוי בין היתר במספר תאונות הדרכים ביישובי המיעוטים. -כ34% מההרוגים בתאונות דרכים הינם בני מיעוטים, בעוד שחלקם באוכלוסייה עומד על - כ15.3% . קיים חוסר בפיתוח עורקי תחבורה והרחבת עורקים קיימים, בתשתיות לתחבורה הציבורית ובביצוע פרויקטים בטיחותיים. ״שובי התכנית נמצאים בפיגור רב אחרי ישובי המיעוטים האחרים בכל הקשור להכנת תכניות אב לתחבורה ולהקצאת זכויות דרך שייאפשרו ביצוע פרויקטים תחבורתיים. האופן שבו צמחו ״שובי הבדואים בצפון בשל המעבר מחיי הנוודות ליישובי הקבע, סגנון הבנייה המאפיין ״שובי הבדואים בצפון, התפזרותם על פני שטח מצדיק השקעה מיוחדת ביישובים אלה. בסעיף 16 לעיל נקבע כי התקציב יוקצה מתוך המסגרת התקציבית של סעיף תשתיות ונגישות לתחבורה )סעיף 2 ( בהחלטת המיעוטים, כאשר הסכום שהוקצה בתכנית מבוסס על סקר צרכים שמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים ביצע בכלל ״שובי המיעוטים, לרבות ״שובי התכנית, והסכומים הנזכרים בסעיף 16 הנייל נקבעו בהתאם לסקר באופן התואם את צרכיהם, ובשים לב לחלקם היחסי בצרכים של יישובי התכנית וכן לאחר תיאום ועד עם ראשי הרשויות הערביות. תחבורה ציבורית: קיים פער ניכר בשירות התחבורה הציבורית בין יישובי מיעוטים לבין יתר היישובים במדינת ישראל, אשר הולך ונסגר בעקבות מאמצים ממשלתיים בשנים האחרונות. בשנת 2005 ניתן שירות -ל81 ״שובי מיעוטים )מתוך 157 ״שובים באותו מועד, לרבות 19 לא מוכרים ולא כולל ערים מעורבות( ידי על 3,677 נסיעות אוטובוס ביום חול. בשנת 2011 גדל מספר הנסיעות -ב53% והגיע -ל 5,655 נסיעות ביום חול, המשרתות 102 .״שובים בשנת 2014 מספר היישובים שלהם ניתן שירות כבר עומד על 138 .״שובים יחד עם זאת, הפער עדיין גדול - רק7% מתקציב הסובסידיה השנתית מיועד לקווים המשרתים את אוכלוסיית המיעוטים )לא כולל ערים מעורבות(, בעוד היא מהווה 15.3% .מהאוכלוסייה פערים אלה גדולים יותר כאשר מדובר ביישובי התכנית בעיקר בשל היעדר תשתיות תחבורתיות בתוך היישובים. בהתאם מוצע כי הליווי ההוליסטי לפי תכנית זו, יכלול גם ליווי של פעילות משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לקידום הנגישות התחבורתית של יישובי המיעוטים, תוך שימת דגש על הפעילות שתתבצע ידי על המשרד לקידום יישובי התכנית. תיירות: תחום התיירות ביישובי התכנית זכה לא בעבר לטיפול מספק מצד רשויות המדינה, אף על שקיים בהם פוטנציאל תיירותי גדול המתבטא במסורת אירוח בדואית עתיקת ימים, אשר השתרשה ועברה מדור לדור. שימור וקידום מסורת זו מצריך השקעה מצד רשויות המדינה הן בהיבט התשתיתי והן בהיבט השיווקי והפרסומי של פעילויות ופסטיבלים. בריאות: מצבם הפיזי של התשתיות הבריאותיות ביישובי התכנית ירוד בהשוואה למצב תשתיות דומות בשאר יישובי המיעוטים וחלקן הגדול דורש שיפוץ ותחזוקה מיידיים. בנוסף הוכרו שנים האחרונות מספר ״שובים בדואים קטנים במסגרת המועצות האזוריות אשר נכללים במסגרת תכנית זו ובהם חסרים תשתיות פיזיות, בכללן תחנות לבריאות המשפחה, כן על גובשה תכנית עבודה למתן מענה לצרכים ייחודיים אלה ביישובי התכנית. חינוך: לאיכות החינוך ורמת ההשכלה השפעה מהותית על הפיתוח האישי והמקצועי של הפרט, וכיוון שכך, על גם פוטנציאל ההשתכרות שלו. כמו כן, לאיכות מערכת החינוך השפעה מהותית על אפשרויות הניעות )מוביליות( החברתית של תלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש יחסית. נתוני מערכת החינוך והלמיס מצביעים על ביצועים נמוכים יחסית של מערכת החינוך ביישובי התכנית מבחינת שיעורי השתתפות והישגים ביצועיים, בכל אחד משלבי בית הספר. כך למשל שיעור הזכאים לבגרות במערכת החינוך של יישובי התכנית עמד על 38% בלבד בשנת תשעיג, רק 24% עמדו בתנאי הסף של המוסדות להשכלה גבוהה, בעוד שיעור הזכאים לתעודת בגרות במערכת החינוך היהודית עומד על 73.5% , והממלכתית הערבית על 54.7% בשנת תשעיג. )עיבוד הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים על נתוני למיס אגרגטיביים על יישובי התכנית(. בהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2013 , האוכלוסייה הבדואית בישראל הנה אוכלוסייה צעירה בהשוואה לאוכלוסיות אחרות בישראל: הגיל החציוני של הבדואים הוא 18.4 לעומת 18.9 בקרב המוסלמים, 24.6 אצל הדרוזים, 29 בקרב הנוצרים -ו 29.3 במגזר היהודי. שיעור הילדים מתחת לגיל 14 באוכלוסייה הבדואית עמד בשנת 2006 על56% לעומת 25.6% באוכלוסייה היהודית, 42.3% באוכלוסייה המוסלמית -ו27% באוכלוסייה הנוצרית. אף על האמור, פעולות חינוכיות בלתי פורמאליות מתקיימות במתכונת מצומצמת ביותר, עקב המשבר הכספי ברשויות והמצב הסוציו אקונומי של האוכלוסייה שמתקשה לשלם בעדן. כן, על ניתנה בהחלטה זו תוספת תקציבית ייעודית לתכנית לחינוך פורמאלי ובלתי פורמאלי, בדגש על פעילויות עבור ילדים ונוער בשעות אחר הצהריים, כגון תנועות צופים, חוגי העשרה ופעילות ספורט, מנהיגות נוער וקייטנות קיץ. יצוין כי התקציב המוקצה בהחלטה זו נמוך מהתקציב שהוקצה במסגרת תכנית החומש לאוכלוסייה הבדואית בנגב במסגרת החלטת ממשלה 3708 ,הניל כאשר רבים מקרב אוכלוסייה זו מתגוררים בכפרים בשלבי הכרה שם תשתיות חינוך כמעט ואינן קיימות. אזורי התעשייה: במגזר היהודי ישנן 168 רשויות לעומת 82 במגזר המיעוטים. סך השטח המיועד לתעשייה ומלאכה באזורי תעשייה בדונמים הינו 33,546 דונם ליהודים לעומת 1200 דונם ביישובי מיעוטים, מתוכם רק 80 דונם ביישובי התכנית, דהיינו 96.5% מכלל השטחים המיועדים לתעשייה ומלאכה אינם במגזר המיעוטים -ו3.5% בלבד ביישובי המיעוטים ו 0.02% ביישובי התכנית. מלבד היישובים בית זרזיר ובועינה נוגיידאת אשר בהם יש אזורי מלאכה, בשאר יישובי התכנית לא קיימים אזורי תעשייה כלל. הדבר מקשה בעיקר על שילוב נשים בדואיות בשוק העבודה. לאור מצב זה, ניתנו בהחלטה זו תוספת תקציבית ייעודית לפיתוח איזורי תעסוקה, מלאכה ופינוי מטרדים. תעסוקה: בהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור תעסוקת המיעוטים בגילאי 64-25 בשנת 2014 עמד על74.3% לגברים ערבים לעומת 82.8 %. לגברים יהודים שאינם חרדים -ו 31.5% לנשים ערביות לעומת 80.1% לנשים יהודיות שאינן חרדיות. השכר הממוצע לשנת 2012 של תושבי יישובי התכנית עמד על 5035 ,₪ בעוד שהממוצע בארץ עמד על 8971 .₪ בסעיף 19 לעיל נקבע כי התקציב יוקצה מתוך המסגרת התקציבית של סעיף תעסוקה )סעיף 4 ( בהחלטת המיעוטים, כאשר הסכום נקבע פי על תכנית עבודה שגיבשו הגורמים המקצועיים במשרד הכלכלה בתיאום עם משרד האוצר והמשרד לשוויון חברתי. עידוד יזמות וקידום עסקים: לאור ניתוח הצרכים ואופי ההתנהלות העסקית של עסקים מהמגזר הבדואי בצפון הוכנה תכנית עבודה מקצועית לצורך עידוד קידום ופיתוח עסקים קטנים ובינוניים באוכלוסיית היעד בשים דגש על הנגשת השירותים הניתנים ידי על הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה עבור עסקים הפועלים ביישובי התכנית. עוני: דוח פי על העוני והפערים החברתיים שפרסם המוסד הביטוח לאומי לשנת 2014 , שיעור המשפחות העניות )כהגדרת מונח זה בביטוח הלאומי( במשפחות המיעוטים הינו 52.6% לעומת 13.6% אצל האוכלוסייה היהודית. במחוז צפון שיעור המשפחות העניות מקרב האוכלוסייה הערבית עמד על 46.5% בעוד שאצל המשפחות היהודיות השיעור עמד על 15.5% .בלבד יישובי התכנית מצויים במדד אקונומי-סוציו 2-3 , הדבר מהווה אינדקציה למצב כלכלי ירוד בקרב קבוצת היעד. ביטחון פנים: הגברת הביטחון האישי, הגנה על הקניין ואכיפת הסדר הציבורי ביישובי התכנית, מהווים נדבך חשוב להגדלת שיעורי התעסוקה ולפיתוח כלכלי. כך, השגת יעדיו של המשרד לביטחון פנים יובילו לשיפור באיכות חייהם ובתחושת הביטחון האישי של התושבים בישובי התכנית לצמיחה ולמיצוי הפוטנציאל הכלכלי והעסקי ביישוביים אלו. שיעור מעורבותם של בני המגזר הערבי בתיקי עבירות האלימות הינו גבוה ביחס לשיעורם באוכלוסייה - מעורבות גבוהה בעבירות האלימות בקרב בני המגזר הערבי מלמדת על רמת פשיעה ואלימות גבוהה ביישובי התכנית ועל הצורך במתן מענה ייע' הקצאת כוח אדם ואמצעיים טכנולוגיים שיגבירו וישפרו את השמירה והאכיפה על החוק והסדר ביישובים אלה. 6/8 http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2016/Pages/des1480.aspx ״שובי התכנית מאופיינים ברמת אלימות ופשיעה גבוהים יותר משאר ״שובי המיעוטים, זאת בשל שיעורי נשירה גבוהים יותר ממערכת החינוך, היעדר מסגרות בלתי פורמליות מספיקות ומיעוט אפשרויות התעסוקה בקרבת אותם ״שובים. השכלה גבוהה: במערכת ההשכלה הגבוהה נרשמים שיעורי השתתפות נמוכים בקרב החברה הבדואית. מספר הסטודנטים הבדואים ביישובי התכנית הלומדים לתואר ראשון במוסדות האקדמיים בישראל עומד על -כ350 בלבד בשנת תשעייד מתוך 30,969 סטודנטים מקרב אוכלוסיית המיעוטים הלומדים לתואר ראשון לעומת 205,750 סטודנטים יהודים. שיעור זה נמוך משמעותית בהשוואה לחלקם בקבוצת הגיל הרלוונטית )29-18 .( פעילות הממשלה במסגרת תכנית "אמתיאז" אשר החלה לפעול בשנת הלימודים 2014/5 הביאה לשילובם של 90 צעירים בדואים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. כאמור לעיל רק 24% עמדו בבגרות המהווה תנאי הסף של המוסדות להשכלה גבוהה מים וביוב: חלק מיישובי התכנית התאגדו במסגרת התאגידים הקיימים וחלקם טרם התאגדו בשל סיבות תכנוניות. היום -כ30% מהבתים ביישובי התכנית אינם מחוברים לרשת הביוב ועודם משתמשים בבורות ספיגה המהווים מפגע סביבתי ותברואתי גדול. התכנית המוצעת באה לתת מענה לסוגיה זו באופן מהותי וכמעט מושלם ידי על הסדרת תשתיות הביוב, חיבור כלל הבתים ביישובי התכנית לרשת הביוב, הקמת תחנות שאיבה וחיבור היישובים למתקני טיהור השפכים הסמוכים להם. הגנת הסביבה: כיום פועלת ביישוב ביר מכסור-אל יחידה סביבתית אשר עוסקת בחינוך והדרכה להגנה על הסביבה, טיפול בפסולת ובמפגעים סביבתיים, מחזור, אכיפה ופיקוח ובנושא איכות הסביבה. במסגרת זו ניתן מענה חלקי לחלק מיישובי התכנית. בהחלטה זו מוצעת תוספת תקציב ייחודית ליישובי התכנית במטרה לספק מענה הולם לכלל יישובי התכנית. לסיכום: על מנת לצמצם פערים אלו ולאפשר ליישובי התכנית עצמאות כלכלית ומסוגלות למתן רמת שירותים נאותה לאזרח, תוך מתן אפשרות לאוכלוסייה הבדואית בצפון לשמור על מאפייניה המיוחדים, מוצע להכיר ביישובי התכנית כאזורי עדיפות לאומית. תכנית ממשלתית להעצמה ולחיזוק חברת׳-כלכלי של היישובים הבדואים בצפון לשנים 2016 - 2020 3.7.2017 נספח מסי 1 : ״שובי התכנית סוג ״שוב ״שוב. מ מקומיות מ.מ ביר אלמכסור1 מ.מ בועינה נגיידאת2 מ.מ בסמת טבעון3 מ.מ בית זרזיר4 מ.מ טובא זנגריה5 מ.מ שבלי אום אלעינם6 מ.מ כעביה טבאש חגיאגירה7 ״שובים. מ אזוריות ואדי אל חמאם בטוף-אל1 רומת אל הייב דמיידה משגב2 ראס אלעין ערב אלנעים סלאמה כמאנה חוסנייה 3 עמק יזרעאל מנשית זבדה סואעד חמירה 4 זבולון אבטין חיוואלד 5 מטה אשר ערב אל עראמשה הנוסח המחייב של החלטות הממשלה הינו הנוסח השמור במזכירות הממשלה. הנוסח המחייב של הצעות חוק ודברי חקיקה הנזכרים בהחלטות הינו הנוסח המתפרסם ברשומות. החלטות תקציביות כפופות לחוק התקציב השנתי. 7/8 http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2016/Pages/des1480.aspx תכנית ממשלתית להעצמה ולחיזוק חברת׳-כלכלי של היישובים הבדואים בצפון לשנים 2016 - 2020 3.7.2017 לראש הדף share ^*9 0 ... שלח לחבר C j 21) גרסת הדפסה gov‘ 0 R S S : חוק חופש המידע צור קשר מפת אתר : האתר הוקם ומתארח ביחידת ממשל זמין תנאי השימוש באתר 8/8 http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2016/Pages/des1480.aspx