חומר רקע
"ו כ באלול התשע"ז
17
בספטמבר2017
אל: חברי הוועדה המשותפת ל דיון בהצעת חוק יסוד: ישראל– מדינת הלאום של העם היהודי
מאת: הייעוץ המשפטי לוועד ה
מסמך הכנה לקראת הדיונים ב
הצעת חוק-
יסוד: ישראל–
/מדינת הלאום של העם היהודי (פ1989/20
)
.א
כללי
1.
הצעת חוק
ה
יסוד
,המונחת בפני הוועדה המשותפת, לאחר הקריאה הטרומית היא הצעת חוק בעלת
חשיבות ,רבה
ה מבקשת לעגן בחקיקת יסוד שורה של הוראות
הנוגעות ל מאפייניה היסודיים והגדרתה
של מדינת ישראל. על-
פי דברי ההסבר של הצעת החוק, היא נועדה "להגן בחקיקת יסוד על מעמדה של
ישראל כמדינתו ש ל העם היהודי בשוויון מעמד להגנה שמעניקה חקיקת היסוד בישראל לזכויות האדם
"ולאופייה הדמוקרטי של המדינה.
2.
במסמך זה נעמוד על השאלות העקרוניות העומדות ביסוד הדיון בהצעת חוק היסוד, ונסקור בקצרה את
הרקע הרלוונטי לעניין. מטבע הדברים, כשיחל הדיון בסעיפים
ה
ספציפיים ש ל הצעת החוק, יופצו
.מסמכים מפורטים העוסקים בסעיפים העומדים על הפרק באותה עת
3.
נקדים כבר עתה ונאמר כי יש לתת את הדעת לכך שהצעת החוק כוללת למעשה
שני
מרכיבים המובחנים
זה מזה והמעוררים אף שאלות עקרוניות :שונות
סעיף עקרונות היסוד
(סעיף1) –
בסעיף מוצע לקבוע שמדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם
.היהודי, וכי הזכות למימוש ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל ייחודית לעם היהודי ניתן
לראות ב סעיף1
מעין סעיף"מבוא "
לכלל חוקי
מדינת ישראל
, משום ש הוא מבקש להגדיר את
עקרונות היסוד של המדינה תוך הענקת
עליונות פרשנית
לעקרונות אלה על פני כל דבר חקיקה
אחר
)(לרבות חוקי היסוד האחרים (כמוצע ב סעיף1(ד))
.
הסעיף עושה כן תוך התמקדות באופי הלאומי
של המדינה ובלא התייחסות לאופי
י
ה הדמוקרטי או למעמדן של זכויות האדם בתוכה .
מתן
עליונות
מסוג זה
לאופ
י יה הלאומי של המדינה אינו עולה בקנה אחד עם דברי ההסבר לפיהם
מטרת חוק היסוד ליצור
"שוויון מעמד" בין האופי
היהודי של המ ,דינה ובין אופייה הדמוקרטי ויש
מקום
ש הוועדה תיתן דעתה
לכך .
יצוין
ש גם
במבוא ל חוקות של מדינות לאום אחרות מקובל
להתייחס לאופ
י
יה הלאומי של המדינה לצד אופ
י יה
הדמוקרטי, כמ דינה השומרת על זכויות כל
.אזרחיה
הסעיפים הספציפיים העוסקים באופיה הלאומי של המדינה –
יתר סעיפי הצעת חוק היסוד
עוסקים למעשה בביסוס המרכיבים הכרוכים בהיותה
של ה
מדינ
ה מדינת הלאום של העם היהודי
–
המנון, דגל, שפה, קשר עם התפוצות, החגים הלאומיים
וכיו"ב .
אף
סעיפים אלה,, או לפחות חלקם
מעלים שאלות כבדות משקל אשר הוועדה תדון
בהן באופן פרטני .
,ואולם הם כשלעצמם אינם
חורגים בהכרח
מ הכוונה המוצהרת לעגן בחוק יסוד
ערכים הנוגעים לאופ
י יה של המדינה כמדינת
ה לאום של העם היהודי
"בשוויון מעמד" להגנה המוענקת לאופ
יה י
הדמוקרטי כמדינה השומרת על
.זכויות האדם
4.
נדמה כי בדיון הציבורי אודות הצעת החוק קיים לעתים בלבול בין שני המרכיבים האמורים , כאשר
לעתים מתייחסים להצעת החוק ככזאת המבקשת לקבוע
מעין
מבוא
כללי ל חוקי היסוד, המבטא את
2
"חזון המדינה" או "תעודת הזהות שלה", ולעתים נטען
ש כל תכליתה לבסס
צב ורה ספציפית את הפן
,הלאומי של המדינה בלא להעניק לו
עליונות
על פני המרכיבים האחרים של "החוקה" המעוגנים בחוקי
היסוד האחרים. אנו סבורים כי חידוד ההבחנה בין שני רכיבים אלה יכול לסייע לוועדה בדיוניה בהצעת
.החוק
5.
במסגרת מסמך זה נבקש להציג תחילה בפני חברי הוו עדה את הרקע הרלוונטי
להצעת החוק ואת מרכיבי
ההצעה . בהמשך לכך, נתייחס
ל
סוגיות עקרוניות-מקדמיות אשר, על-
פי החלטת יו"ר
הוועדה , הוועדה
תידרש
להן
ב
ישיבות
יה הקרובות –
שאלת
ההצדק
ות לחקיקת חוק היסוד ו .אופיו העקרוני של חוק היסוד
,לבסוף נתייחס בקצרה
ל היבטים כלליים נוספים הנוגעים לדיון בהצעת חוק היסוד
שיש לתת עליה
ם
את
הדעת במסגרת הדיו
ים נ המקדמי
ים
.בהצעת החוק
.ב
רקע
6.
כידוע, למדינת ישראל אין חוקה שלמה
המפרטת את "חזון המדינה", מבנה המשטר שלה, ומגילת זכויות
אדם מלאה .ההכרזה על הקמת המדינה
בשנת1948
כללה את ה"גרעין" של מרכיבי הגדרת המדינה, או
:"חזון" המדינה
זהותה הלאומית –
כביטוי להגדרה העצמית של העם היהודי במולדתו ההיסטורית (בין
היתר, הקמתה כ"מדינה יהודית בארץ ישראל"), זהותה
כמדינה המחויבת לזכויות יסוד
,(בין היתר
ההתייחסות לכך שהיא תקיים "שוויון זכויות חב ;רתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין
,)"תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות
ו
זהותה כמדינה דמוקרטית
"(אף כי המילה "דמוקרטיה
לא מוזכרת במפורש
בהכרזה , יש בה כאמור מחויבות כללית לזכויות אדם, והזמנה לערבים תושבי
המדינה להצטרף לבנייתה "על יסוד .)"אזרחות מלאה ושווה
7.
בהכרזה נקבע כי עד ליום1.10.1948
.תיבחר אסיפה מכוננת שתכונן חוקה לישראל
ואולם, בסופו של
,דבר
בעקבות חוק המעבר, התש"ט-
1949
,
הפכה האסיפה המכוננת לכנסת הראשונה וזו החליטה בשנת
1950
,ש
לא לחוקק חוקה שלמה באופן מיידי . במקום זאת, אימצה הכנסת את הצעת חה"כ
הררי
ולפיה
"החוקה תהיה בנויה פרקים פרקים, באופן שכל אחד מהם יהווה חוק-
יסוד בפני עצמו... וכל הפרקים
"יחדיו יתאגדו לחוקת המדינה .על-
,פי הגישה המקובלת המשמעות של פשרת הררי היא כי מאז ועד
היום יש"לכנסת "שני כובעים :"הכובע האחד" –
רשות המחוקקת את ,חוקי המדינה ו"הכובע
השני" –
.רשות מכוננת המופקדת על חקיקת חוקי היסוד
8.
,ואכן ,בהתאם לפשרת הררי עד לשנת1992
חוקקה הכנסת9
חוקי יסוד ""משטריים שעיגנו את המבנה
של מוסדות המדינה
ו
"כללי המשחק" של קבלת ההחלטות במדינה.
בשנת1992
חוקקה הכנסת שני חוקי
יסוד נוספים– חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-
יסוד: חופש העיסוק–
העוסקים בעיגונם החוקתי
,של חלק מזכויות האדם
ש כיום מקובל להתייחס אליהם כ"מגילת זכויות האדם" של
המדינה . מאוחר
יותר, בשנת2014, נחקק חוק-
יסוד: משאל עם הקובע
את ה
תנאים לוו יתור על שטח ריבוני של מדינת
ישראל (כמו כן, נחקקו חוקי יסוד בהוראת שעה לקביעת תקציב דו-
.)שנתי
9.
בשנת1995
קבע בית המשפט העליון בפסק דין תקדימי הידוע כפסק דין "בנק המזרחי" כי לחוקי היסוד
יש מעמד על-
"חוקי ולכן הם גוברים על חוקים "רגילים .
,בעקבות כך מאז1995
בית המשפט פסל הוראות
חוק
)(או חוקים
אשר מצא כי הם פוגעים
בזכויות המעוגנות בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו או חוק-
יסוד: חופש העיסוק, ואינ
ם עומד
ים ב"מבחנים שנקבעו ב
פסקת ההגבלה
" המעוגנת בחוקי יסוד אלה .
"מהלך זה, המכונה בפי רבים "המהפכה החוקתית, שנוי במח .לוקת בציבור ובכנסת
3
10
.
יש עוד לציין כי לאורך השנים נעשו ניסיונות שונים לגבש הסכמה בדבר חקיקת חוקה שלמה למדינת
ישראל. אחד מן המשמעותיים שבניסיונות אלה
נעשה על-
ידי ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת
ה-
16
.בראשות חה"כ מיכאל איתן. ואולם, אף אחד מניסיונות אלה לא צלח
ג. מרכיבי
הצעת החוק הנדונה
11
.
הצעת החוק שבפנינו מבקשת להמשיך את המהלך החוקתי שתואר לעיל, באמצעות חקיקת חוק יסוד
נוסף אשר יקבע את זהותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם
היהודי , וכן יוסיף למערך
החוקתי סדרת הוראות קונקרטיות העוסקות בזהותה הלאומית של המדינה
כמדינה יהודית .
12
. י אופ יה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי קיבלה כבר ביטוי בחקיקת היסוד בסעיפי
המטרה של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-
יסוד: חופש העיסוק המתייחסים ל"מדינת ישראל
כמדינה יהודית
"ודמוקרטית
, ותיבה זו "מדינה יהודית ודמוקרטית" מופיעה גם ב
חוק-
יסוד: הכנסת
הקובע כי רשימת מועמדים או מועמד לא ישתתפו בבחירות לכנסת אם יש במטרותיהם, במעשיהם, או
בהתבטאויותיו של המועמד, משום "שלילת קיומה של מדינת ישראל
כמדינה יהודית
( "ודמוקרטית וכן
בחוקים "רגילים" שונים, למשל, סעיף2 לחוק חינוך ממלכתי, תשי"ג-
1953
(תיקון משנת2000
), סעיף2
לחוק התרבות והאמנות, התשס"ג-
2002
וכיו"ב.)
13
.
ואולם, לשיטת יוזמי הצעת החוק, אין די בתיבה הכללית המגדירה את מדינת ישראל כ"מדינה יהודית
ודמוקרטית" ויש צורך לעגן
ברמה החוקתית
את מכלול "[ה]היבטים [ה]מעשיים המבטאים את היותה
של מדינת ישראל"מדינת הלאום של העם היהודי
(דברי ההסבר
להצעה)
,. במלים אחרות ליצוק תוכן
למונח "יהודי
ת" " בתיבה מדינה"יהודית ודמוקרטית
, ובכך להעניק לערכים אלה מעמד על-
,חוקי
שינחה
את .בית המשפט לפרש חוקים אחרים לאורם, ואף לפסול חוקים שעומדים בסתירה להם
14
.
חוק היסוד המוצע כולל
ארבעה
חלקים:עיקריים
א.
סעיפי הפתיחה –
בשני הסעיפים הראשונים
, כמו בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-
:יסוד
חופש העיסוק, מוצע לקבוע את עקרונות
ה יסוד של החוק–
אופייה כמדינת הלאום של העם היהודי
(סעיף הנהנה כאמור
מ
עליונות ;)ומטרתו
של החוק–
סעיף כללי המזכיר את
סעיפי המטרה בחוק-
יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: חופש העיסוק
.)(בשינויים מסוימים
ב.
הוראות העוסקות ב
אופי היהודי של המדינה במרחב הציבורי –
בהמשך הצעת החוק יש מספר
הוראות המבקשות לעגן בחקיקת יסוד ביטויים שונים הנוגעים לאופי היהודי של המדינה במרחב
הציבורי ,אשר רובם מעוגנים כיום בחקיקה רגילה : סמלי המדינה–
הדגל, הסמל וההמנון; בירת
המדינה
)(מעוגן כבר בחוק יסוד ;; שפת המדינה; הלוח הרשמי במדינה; חג העצמאות וימי הזיכרון
ימי המנוחה במדינה; והמקום של עקרונות
מורשת ישראל ו
המשפט העברי במשפט הישראל
י.
ג.
הוראות העוסקות ב
קש
ר עם העם היהודי בתפוצות
(סעיפים6
עד8
)בנוסח ההצעה –
חלק זה בהצעת
,החוק עוסק בזיקה שבין מדינת ישראל ובין יהודי התפוצות. בכלל זה מוצע לעגן בחוק היסוד ברמה
העקרונית את ההסדר המעוגן כיום ביתר פירוט בחוק השבות, ולפיו כל יהודי זכאי לעלות ארצה
ולקבל
אזרחות.
כמו כן, מוצע לעגן בחוק היסוד שורה של הסדרים שאינם מעוגנים כיום בחקיקה
רגילה , ובכלל זה, לקבוע
כי המדינה תפעל לקיבוץ גלויות; כי המדינה תפעל לחיזוק הזיקה ליהוד
י
4
התפוצות, לשימור המורשת של העם היהודי בתפוצות, ו כי תושיט יד ליהודים
הנתונים
.בצרה חלק
זה מעניק זכוי
ות לפרט
ים ,
ובחלק
ממרכיביו אף יכול להתפרש כ
מטיל חוב
ות י פוז טיביות על
המדינה .
ד.
הוראות העוסקות ב
הענקת זכויות לכלל תושבי המדינה
(סעיפים9 ו-
14
)המוצעים–
חלק נוסף
בהצעת החוק עניינו בהענקת זכויות לכלל תושבי המדינה שחלקן אינן מעוגנות כיום בחקיקה רגילה .
ב סעיף9
,מוצע לקבוע כי כל תושב
ללא הבדל דת או לאום ,, רשאי לפעול לשימור תרבותו, מורשתו
שפתו וזהותו
. כמו כן, מוצע לקבוע ש המדינה רשאית לאפשר לבני דת אחת או בני לאום אחד לקיים
התיישבות קהילתית נפרדת. ב סעיף14
מוצע לקבוע
ש
המקומות הקדושים יהיו שמורים
מפני
חילול
ו .כל דבר העלול לפגוע בחופש הגישה למקום או ברגשות בני הדתות כלפי אותם מקומות
ה.
,מוצע עוד כי החוק יכלול סעיף נוקשות הקובע כי שינוי
חוק ה יסוד יחייב רוב של61
.חברי הכנסת
.ד הנושאים המקדמיים העומדים
לפתחה של הוועדה
15
. על-
פי החלטת יו"ר הוועדה, הוועדה תקדיש את ישיבותיה הראשונות לדיון בתפיסה הכוללת העומדת
:ביסוד הצעת חוק היסוד. בהקשר זה עולים שני נושאים מקדמיים
הנושא
האח
ד ,
מהן
ההצדקות לחקיקת חוק היסוד?
במסגרת דיון זה תתמקד הוועדה בישיבתה הקרובה
'בהמלצותיה של פרופ רות
גביזון .
בשנת2013
, על רקע הצע
ו
ת החוק שהוגשו בעניין, מונתה פרופ' גביזון
על-ידי שרת המשפטים דאז ,ו על דעת כל מרכיבי הקואליציה, לבחון את האופן שבו יש לנסח הסדר
חוקתי העוסק באופייה של מדינת ישראל. בפברואר2015
הגישה פרופ' גביזון את המלצותיה
לשרת
המשפטים (רות גב ,יזון ?עיגון חוקתי לחזון המדינה (פברואר2015
.))
הנושא
השני , ברמה העקרונית–
מה צריך לכלול חוק היסוד? האם יש מקום לכלול בו הן את סעיף
עקרונות היסוד
הנהנה מ
עליונות ו ,מהווה, כאמור מעין מבוא לכלל חוקי היסוד(
לצורך העניין
"חוק חזון
המדינה "), והן
הוראות פרטניות העוסקות במרכיבים השונים ב אופייה הלאומי של המדינה כמדינה
( יהודית לצורך העניין?"חוק לאום")? האם יש מקום להוסיף מרכיבים נוספים לחוק היסוד
הנושא הראשון :ההצדקות לחקיקת חוק היסוד
16
. המצדדים בחקיקת חוק היסוד
סבורים כי החקיקה נדרשת משום שקיימת כיום, לשיטתם, חוסר
סימטריה
.בחקיקת היסוד בישראל
חוסר
ה
סימטריה נובע מכך ש יש עיגון חוקתי לערכים העוסקים
במבנה הדמוקרטי של המדינה ובזכויות האדם, אך אין עיגון מפורש ומפורט לערכיה של ישראל כמדינה
יהודית, ולמרכיבי הזהות היהודית שלה. לשיטתם, חוסר סימטריה זה יוצר טשטוש ביחס לערכי הי סוד
של המדינה (ראו למשל, ד"ר חגי ויניצקי ושאול שארף, "הצעת חוק-
יסוד: ישראל–
מדינת הלאום של
,"העם היהודי 'משפט וציונות א '(אייר התשע"ז), בעמ31-29
.)
17
. בהתאם לכך, לטענת המצדדים בחקיקת חוק היסוד:
"הצעת חוק יסוד ישראל מדינת הלאום של העם היהודי נועדה לתקן את העיוות שנוצר במשפט
.החוקתי הישראלי. הצעה זו אינה באה ליצור מפה נורמטיבית זרה למפת הערכים של ישראל
הצעה זו באה לעגן בחוק יסוד את ערכיה של ישראל כפי שכבר נתעצבו במשפט הישראלי בעידן
המשפט החוקתי המק ובל [לפני חוקי היסוד משנת1992
]" (ד"ר אביעד בקשי, "חוק יסוד: ישראל
5
מדינת הלאום של העם היהודי–
,"הצורך המשפטי
המכון לאסטרטגיה ציונית
(ינואר2013
,)
'בעמ40
.)
18
. המסמך של פרופ' גביזון – עמדה שונה הובעה בהקשר זה על-ידי פרופ' גביזון
, אשר
הסבירה
כי , לאחר
,שיחות ומפגשים רבים שהיא ערכה היא הגיעה למסקנה
ש אין מקום לעגן בצורה חוקתית את חזון
המדינה, או לחוקק
חוק לאום הכולל עיגון נפרד של המרכיב היהודי בחזון המדינה . פרופ' גביזון תציג
בפני הוועדה את עמדתה, ולכן נביא את דבריה.בקצרה
19
. ככלל, פרופ' גביזון הביעה עמדתה כי
,"החזון" של מדינת ישראל, או לפחות גרעין החזון, הוא בהיר דיו
:ומקובל על רוב אזרחי המדינה. לשיטתה, "חזון" זה כולל שלושה מרכיבים עיקריים
"
ישראל היא מדינה
דמוקרטית , במובן זה שהריבונות בה מסורה לכל אזרחיה בלי הבדל לאום או
דת, על בסיס חירות ושוויון; המכבדת את
זכויות האדם
של כל תושביה; והיא המסגרת המדינתית
המאפשרת
ליהודים
לממש באמצעותה את
זכותם להגדרה עצמית
ולעצמאות פוליטית, תרבותית
ודתית, ולהתקיים כרוב יציב ובטוח בארצם '" (שם, בעמ17
).
20
.
ואולם, היא סברה כי דווקא לאור ההסכמה הרחבה על עקרונות אלה, יש יתרון בשמירה על עמימות
מסוימת ביחס לאופן הפרשנות של כל מרכיב ומרכיב. לשיטתה, ניסיון לעגן בחקיקת יסוד את "חזון
המדינה" עלול לפגוע בקונצנזוס הרחב שיש לגביו, ולחדד מחלוקות באשר למשמעות של כל מרכיב
.ובאשר ליחס בינו ובין המרכיבים האחרים
בנוסף, פרופ' גביזון הביע
ה
עמדתה כי חקיקת חוק המעגן
את חזון המדינה הופך שאלות שהיו קודם לכן חלק מהדיון הציבורי, החברתי והפוליטי,
לשאלות
.משפטיות המוכרעות בבית המשפט
21
.
פרופ' גביזון הדגישה
כי ככל שיוחלט על מהלך של עיגון חו קתי, חיוני שהחוק המוצע יהיה חוק המעגן
את כל מרכיבי חזון.המדינה, ולא חוק לאום, המתמקד רק בעיגון המרכיבים הלאומיים
הנושא השני :
מהו אופיו של חוק היסוד-
האם זהו ""מבוא לחוקה או"חוק לאום"
?
22
. כאמור לעיל בחלק הכללי, הצעת החוק כוללת למעשה שני מרכיבים מובחנים:
המרכיב האחד : סעיף עקרונות היסוד (סעיף1
) להצעה, אשר ניתן לראות בו משום סעיף "חזון" או מבוא
,לכלל חוקי היסוד
משום שמוצע להעניק לו
עליונות פרשנית על פני כל החוקים האחרים
כך שהאמור
""בכל דבר חקיקה אחר יפורש לאור הקבוע בסעיף זה
(סעיף1(ד)) להצעה (
סעיף2
להצעה–
סעיף
המטרה–
,הוא סעיף שיש בו הצהרה כללית בדבר מטרת חוק היסוד אך אין מוענקת לו
עליונות
ולכן
.)קשה יותר לראות בו חלק מ"המבוא" של כלל חוקי היסוד
המרכיב השני : הסעיפים הפרטניים של הצעת החוק העוסקים במתן עיגון חוקתי ספציפי למרכיבים
הלאומיים של המדינה.
23
.
במסגרת הדיונים בהצעת חוק היסוד תידרש הוועדה להכריע בשאלה, האם היא אכן מבקשת לחוקק
מעין
מבוא לחוקה, הכולל את
"חזון" המדינה,
ולהעניק לו
עליונות
פרשנית
על יתר הוראות חוקי היסוד
(סעיף1
)להצעה , או שמא כל כוונתה לתת עיגון חוקתי
להיבטים שונים הנוגעים לאופ
י יה הלאומי של
)המדינה (כפי שנעשה ביתר סעיפי ההצעה ,
בלא להעניק להם מעמד של
עליונות
ביחס לחוקי היסוד
.האחרים
24
.
אם הוועדה תחליט שהיא מבקשת לעגן בחוק היסוד גם סעיף המהווה מעין מבוא לחוקה
הו נהנה
6
מ
עליונות , אזי היא תצטרך להחליט מה נכלל
בו .
מכיוון שבהצעת החוק סעיף
עקרונות היסוד
מתייחס
רק להיבט הלאומי, קרי: לאופי
י"ה של המדינה כ"בית הלאומי של העם היהודי , המשמעות של הסעיף
היא לכאורה
מתן עדיפות להיבט הלאומי באופ
י יה של המדינה על פני הערכים הדמוקרטיים וזכויות
.האדם
25
.
,ואולם מדברי ההסבר להצעת החוק, עולה
כי כוונת היוזמ ים
אינה
לקבוע ""מבוא לחוקה המעניק
עליונות
לערכים "הלאומיים" על פני ערכים"דמוקרטיים"
,
אלא לחוקק חוק יסוד שיבטיח "שוויון
.מעמד" לערכים הלאומיים ביחס לערכים הדמוקרטיים גישה זו
אף קיבל
ה ביטוי בדברי
,שרת המשפטים
חה"כ איילת שקד, שציינה בדיון הפתיחה בהצעת החוק בוועדה כי "המדינה שלנו היא מדינה יהודית
ודמוקרטית. אני מאמינה ששני הערכים האלה מקבילים. אחד לא עולה על השני...הערכים הדמוקרטיים
של המדינה מעוגנים כבר בחוק יסוד. אני חושבת שיש לנו כאן הזדמנות גדולה
לעגן גם את הערכים
'היהודיים" (עמ21
לפרוטוקול הדיון מיום26.7.2016
.)
26
.
,בהתאם לכך ככל
שהוועדה תבקש להותיר את סעיף עקרונות היסוד כסעיף הנהנה מ
עליונות
והמשמש
כמעין מבוא לכלל חוקי היסוד ,
ובד בבד
לשמור על האיזון בין אופ
י "יה של המדינה כמדינה "יהודית
ו היותה"מדינה "דמוקרטית,
נראה כי יהיה עליה לכלול בסעיף עקרונות היסוד (סעיף1) ביטוי ל ערכים
דמוקרטיים, לשותפות בין כל אזרחי המדינה,
או ,לשוויון המוענק לכל האזרחים כפרטים כמקובל
במדינות לאום אחרות .בעולם
27
.
בהקשר זה עולה גם שאלת מעמדה של
הכרזת המדינה שמקובל לראותה כמב
טאת את חזון המדינה .
הצעת החוק מתייחסת אמנם להכרזה בסעיף המטרה (סעיף2
), אך לא בסעיף עקרונות היסוד (סעיף1
)
הנהנה מ
עליונות . ככל שהוועדה תבקש להותיר את סעיף עקרונות היסוד כמעין מבוא
לכלל חוקי היסוד ,
ניתן לשקול לתת מעמד להכרזת העצמאות דווקא בסעיף
זה . יצוין שבדיונים שקיימה ועדת החוקה
בכנסת ה-
16
בראשות חה"כ מיכאל איתן(
""חוקה בהסכמה רחבה)
, החליטה הוועדה להמליץ על אימוץ
מבוא לחוקה, ו כל החלופות שנדונו בהקשר זה כללו גם
התייחסות להכרז
ת העצמאות
, זאת נוכח
מעמדה
המיוחד ,של ההכרזה
והעובדה שהיא כוללת התייחסות מפורשת לא
י ופי ה של ישראל כמדינת לאום לצד
היותה מדינה.המכבדת את זכויות כל אזרחיה
28
.
מנגד, ככל שהוועדה תחליט כי אינה מבקשת להעניק
עליונות
כאמור לסעיף עקרונות היסוד, וכי תכליתו
" של חוק היסוד להוות
פרק נוסף " בפרויקט החוקה
העוסק באופן ספציפי
במרכיבים "היהודיים" של
המדינה ולא להוות מעין מבוא ל כל
חוקי היסוד , אזי פוחת הצורך להתייחס במפורש בחוק יסוד זה
לערכים דמוקרטיים ולזכויות
ה
אדם.
בנסיבות אלה, הדיון בוועדה יתמקד בשאלות הנוגעות למרכיבים
הפרטניים הכרוכים ב אופייה הלאומי.של המדינה, ולביטוי שהוועדה מבקשת לתת להיבטים אלה
ה .הי
בטים כלליים נוספים הנוגעים לדיון בהצעת חוק היסוד
29
.
מעבר
לנושאים המקדמיים שפורטו לעיל ,
יש מקום כי הוועדה תיתן את דעתה עוד
במהלך דיוני
ה
המקדמיים
להשלכות של חוק היסוד המוצע על האוכלוסי
י
ה הלא-יהודית במדינה ,וכן
למתח שבין
האופי הלאומי של המונח
"מדינה יהודית" ובין האופי הדתי
של מונח זה .
באשר להיבט הראשון ,
ברי כי ככל שחוק היסוד מרחיב באשר לאופי היהודי של המדינה, מתחזק הצורך
להבהיר מה ההשלכות של אופי לאומי זה על מי שאינו יהודי. במדינת ישראל יש שיעור לא מבוטל של
7
לא-
יהודים, בכלל זה, מיעוט ערבי
משמעותי , וכן מיעוטים אחרים שהגיעו מכוח קשרי משפחה או מכוח
חוק השבות ואינם יהודים. הוראות שונות בהצעת החוק
עשויות להשליך על מעמדם ,
,ואף על זכויותיהם
.דוגמת הסעיף העוסק במעמדה של השפה העברית אל מול מעמדה של השפה הערבית
,באשר להיבט השני כאמור, חוק היסוד המוצע
מבקש לקבוע שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של
העם היהודי, בה הוא מממש את רצונו להגדרה עצמית. מבחינה זו, ההצעה מעניקה עדיפות להיבט
הפוליטי-לאומי של המונח "מדינה יהודית" על פני ההיבט הדתי של מונח זה. בהתאם לכך,
ההצעה אף
אינה מתמקדת בהיבטים הקשורים למעמד
ה דת היהודית
ב
מדינה
, דוגמת מעמד הרבנות הראשית ,
כשרות
וכיו"ב
(למעט מתן מעמד מיוחד
ל
שבת ולמשפט העברי , אף כי לערכים אלה יש גם משמעות
לאומית)
.. בדיוניה תצטרך הוועדה לתת את הדעת למתח זה ולאופן שבו חוק היסוד משליך עליו
30
.
לבסוף, חשוב להדגיש
כי
נוכח העובדה שהכנסת עוסקת בהצעת חוק יסוד זה ב"כובעה" כרשות
המכוננת, ונוכח חשיבותו של חוק היסוד המוצע העוסק
במאפייני ה יסוד המרכזיים והחשובים ביותר
של מדינת ישראל, חשוב שההליך יהיה מקיף
ו
משמעותי .
עוד
יש לשאוף שההליך י
ערב
את כל הגורמים
הרלוונטיים ,
ייעשה
מתוך ניסיון להגיע , ככל
ה
אפשר, להסכמה רחבה
, ויאפשר קיום
בירור יסודי ככל
ה ניתן
של מכלול השאלות הנוגעות ל
אופיו, מבנהו ו
נוסחו של חוק היסוד.