חומר רקע

ב"ה קורות העיתים6/16 , ירושלים9543906 | Korot Ha'Itim 6/16, Jerusalem 96106 טל5606363 - 02 tel | פקס3014450 - 077 fax | [email protected] תאריך ג סיון תשע"ז 28/5/17 DATE נייר עמדה מדינת הלאום של העם היהודי – חוק יסוד: ישראל להצעת 9 סעיף הקדמה 1. הצעת חוק יסוד: ישראל– )"מדינת הלאום של העם היהודי (להלן: "חוק הלאום שאושרה לאחרונה ע"י ועדת השרים לענייני חקיקה היא הצעה מבורכת, המהווה צעד ראשון בדרך לתיקון העיוות והדיספרופורציה, שיצר חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בין היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית .להיותה מדינה דמוקרטית 2. מאז חקיקתו שלו חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, נדחקו אט אט לשוליים ערכים אחרים עליהם .הושתתה מדינת ישראל ובמרכזם היותה של מדינת ישראל בית לאומי עבור העם היהודי 3. לא יכול להיות כל ספק כי הן מבחינה היסטורית והן מבחינה ערכית קדם הצורך בבית לאומי לעם היהודי לצורך במדינה דמוקרטית. מדינת ישראל, כפי שאף בא לידי ביטו י בהחלט האו"ם מיום כ"ט בנובמבר, קמה בראש ובראשונה כמדינת הלאום של העם היהודי. רק לאחר מכן, במסגרת מימוש זכותו להגדרה עצמית, החליט העם היהודי כי הוא חפץ בכינון מדינה דמוקרטית, המכבדת את זכויות .האדם 4. הסדר הנ"ל הוא דווקני– קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, בה רשאי העם היהודי לעצב, ללא התערבות חיצונית, את אופי השלטון והאופן שבו הוא מתממש כדי להביא לידי ביטוי והגשמה את .אופיו, מורשתו ותרבותו הייחודיים, הוא הוא עיקר תכלית הקמתה של המדינה 5. אמנם בדברי ההסבר להצעת חוק הלאום נאמר במפורש כי החוק איננו מתיימר להעניק בכורה להיותה של המדינה יהודית על פני היותה דמוקרטית, דבר מתבקש כאמור לאור ההיסטוריה ולאור הרציונל שעמד בבסיס הקמת המדינה, ויחד עם זאת מדובר בצעד חשוב ומשמעותי שיש בו כדי להכניס איזונים .במערכת החוקתית של מדינת ישראל 6. במ סמך זה נבקש להתייחס באופן ספציפי לסעיף9 , אשר בו טמון לטעמנו עיקר החידוש והשינוי במצב .המשפטי הקיים סעיף9 – שימור המורשת- התיישבות קהילתית נפרדת 7. על פי סעיף9(ב) להצעה תהיה המדינה רשאית " לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד , לקיים התיישבות.קהילתית נפרדת" 8. ( סעיף זה הופך, הלכה למעשה, את הלכת קעדאן בג"ץ6698/95 :) אשר קבעה כי "אין כל מאפיינים המייחדים את היהודים, המצדיקים הקצאת קרקע המדינה להתיישבות יהודית בלבד". ב"ה קורות העיתים6/16 , ירושלים9543906 | Korot Ha'Itim 6/16, Jerusalem 96106 טל5606363 - 02 tel | פקס3014450 - 077 fax | [email protected] 9. ,פס"ד קעדאן שם קץ לאפשרות של יהודים לקיים קהילות נפרדות. למעשה, המצב המשפטי היום הוא .שהישובים הקהילתיים היחידים אותם אפשר לקיים במדינת ישראל הם ישובים בעלי אופי דתי כתוצאה מפסה"ד, הקמתם של ישובים קהילתיים, שמה שמגדיר אותם הוא ההשתייכות הלאומית של ,תושביהם .איננה חוקית כיום במדינת ישראל 10 . למגינת הלב, פסה"ד בעניין קעדאן התעלם לחלוטין משותפות הגורל של יהודים באשר הם (דתיים ושאינם דתיים), מהעבר המשותף וממורשתם המשותפת. בכך גרם בג"צ למצב אבסורדי בו יהודים יכולים לשמר את מורשתם ולבטא את השתי,יכותם וזהותם רק .אם הם דתיים 11 . קביעה זו פגעה בזכות ללאומיות של יהודים שאינם דתיים, זכות שעוגנה באופן מפורש כאחת מזכויות היסוד של האדם בסעיף15 ל הכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם משנת1948 :, (1 ) Everyone has the right to a nationality. (2 ) No one shall be arbitrarily deprived of his nationality nor denied the right to change his nationality. (1) לכל אדם הזכות ללאומיות (2 ) לאומיותו של אדם לא תשלל ממנו באופן שרירותי ולא תמנע ממנו זכותו לשנות את לאומיותו. 12 . יש לברך על כך שהצעת החוק מכירה בעובדה שליהודים (גם אם אינם דתיים) ישנם מאפיינים ייחודיי ם המגדירים אותם כלאום נבדל, וכנגזרת מכך מכירה בזכותם להקים ישובים קהילתיים נפרדים על .בסיס לאומי 13 . אלא שבתיקון האמור לא די. לפס"ד קעדאן נודעו השלכות אשר חרגו הרבה מעבר להיבט הצר של התי ישבות קהילתית נפרדת., וכפי שיפורט להלן שימור המורשת– )ארגוני צדקה (עמי ונכרי, עמי קודם 14 . המקום בו בולטת במיוחד השפעת פ סה"ד ה על אפשרות של יהודים לקיים חיי קהילה, הוא בכל הקשור ל קיומם של ארגוני צדקה וחסד, המבקשים להיטיב עם קבוצה מסוימת ,באוכלוסייה המוגדרת על .בסיס לאום 15 . ברוח"( פסה"ד אין כל מאפיינים המייחדים את היהודים)" ( נחקק בשנת תשס"א2000 ) חוק איסור הפליה במוצרים בשירותים ובכניסה למקומות בידו ר ולמקומות ציבוריים . חוק זה שולל למעשה את אפשרות הקמתם של ארגוני צדקה, המבקשים להיטיב לקבוצה מוגדרת באוכלוסיי ה , ככל שקבוצה זו .מוגדרת על בסיס השתייכות ללאום 16 . נכון להיום מנועות העמותות מלעשות אבחנה בין הפונים אליהן לעזרה, ככל שאבחנה זו מבוססת על .ההשתייכות הלאומית של הפונה 17 . סעיף3 ()(ד2 " ) קובע אמנם חריג לפיו אין רואים אפליה לפי החוק כאשר הדבר נעשה על ידי ארגון או מועדון, שאינו למטרת רווח ". ואולם החריג מגביל עצמו למצב בו הדבר" נעשה לשם קידום צרכים מיוחדים של הקבוצה... ובלבד שצרכים מיוחדים כאמור אינם נוגדים את מטרת החוק". 18 . במילים אחרות, ארגון צדקה, המבקש להעניק סיוע ליהודים במצב סוציו- אקונומי נמוך, יהיה מנוע ב"ה קורות העיתים6/16 , ירושלים9543906 | Korot Ha'Itim 6/16, Jerusalem 96106 טל5606363 - 02 tel | פקס3014450 - 077 fax | [email protected] מלעשות כן מאחר ומצב סוציו- אקונומי נמוך איננו צורך מיוחד של חברי הקבוצה (יהודים) המבדיל אותם מאנשים אחרים שאינם חברי הקבוצה (לא- .)יהודים 19 . בכך עקר החוק את העקרון, שהנחה יהו."דים משך אלפי שנים, לפיו "עמי ונכרי, עמי קודם 20 . נזכיר כי מהפסוק ""אִ ם כֶּסֶּ ף תַּ לְוֶּה אֶּ ת עַּמִ י, אֶּ ת הֶּ עָנִי עִ מָ ְך)(שמות כב כד למדו חז"ל , כי בנתינת צדקה על האדם להקדים את בני עמו ל בני עמים. חז"ל חשבו שכשם שמוטל על האדם לדאוג קודם כל לפרנסת בני ביתו ,לפני שהוא נותן מכספו לשכניו כך עליו לסייע קודם כל לבני עמו לפני שהוא מסייע לבני עמים אחרים. חז"ל חשבו שחברה חמה ובריאה בנויה מעגלים מעגלים, כאשר בין חברי המעגל הפנימי ביותר מתקיימים קשרים הדוקים (לדוגמא: בני משפחה) וככל שהמעגל חיצוני יותר (בני העיר, בני ה .עם) הולכים הקשרים ומתרופפים מתן יחס עודף לחברי המעגל הפנימי מבטא נכונה את רגשי הקרבה השוררים ביניהם, ואיננו אמור .לגרום למי שנמצא במעגלים החיצוניים לחוש דחוי או פגוע 21 . ודוק ,כל שהאמור לעיל בא לומר הוא, כי במדינת ישראל, מדינת הלאום של העם היהודי, ראוי להשאיר בידי ארג וני צדקה קהילתי ים את האפשרות ושיקול הדעת להעדיף, אם רצונ ם ,בכך מתן סיוע ל אדם המשתייך לקהילה עליה נמנים מייסדי הארגון ואשר עבור ה .הוקם הארגון שימור המורשת– מערכות חינוך קהילתי ו ת 22 . לקביעה המצערת כי ליהודים אין סממנים ייחודיים המבדילים אותם מבני עמים אחרים ,נודעה השפעה .גם על האפשרות לקיים מסגרות חינוכיות ייחודיות לציבור היהודי המעוניין בכך 23 . בניגוד למצבם של יהודים בכל מדינות העולם, במדינת ישראל אוסר החוק1 על הקמת בתי ספר .קהילתיים המיועדים ליהודים2 בעוד שכל אומות העולם מכירים בכך שיהודים, בין אם הם דתיים ובין אם לאו, הי נם קבוצה ייחודית ומכיון שכך זכאים להקמת מוסדות חינוכיים נפרדים, דווקא במדינת ישראל סבור בית המשפט כי"אין כל מאפיינים המייחדים את היהודים" ומכיון שכך יהודים .שאינם דתיים אינם רשאים להקים מסגרות חינוכיות נפרדות 24 . גם כאן, כמו בנושא ההתיישבות, נוצר מצב אבסורד שבו ליהודים שאינם דתיים, אין דרך לשמר את מורשתם ,וזהותם ואין מסגרת המאפשרת .טיפוח המורשת הייחודית מסקנות 25 . לאור האמור לעיל אנו סבורים כי לשם שלמות הסעיף העוסק ב"שימור המורשת", יש להוסיף .התייחסות לכלל ההיבטים הקהילתיים ולא להסתפק בהיבט ההתיישבותי לבדו 26 . כאמור לעיל, עם ישראל הוא קהילה בעלת מאפייני ם ייחודיי ם המצדיקים לא רק התיישבות קהילתית נפרדת, אלא גם קיום מוסדו ת חינוך ייחודיי ם .וארגוני צדקה המעניקים סיוע לחברי הקהילה 27 . על כן מוצע להוסיף לסעיף9 :(ב) שני היבטים אלו ולנסחו כדלקמן " המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות 1 חוק זכויות התלמיד, התשס"א2000 ; חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א- 2000 . 2 ראה לעניין זה עת"מ11 - 07 - 29883 ,מאנג'אן נ' עיריית אילת ; עת"מ2293/05 , תמיר חסניין ואח' נ' עיריית לוד ומשרד .החינוך ב"ה קורות העיתים6/16 , ירושלים9543906 | Korot Ha'Itim 6/16, Jerusalem 96106 טל5606363 - 02 tel | פקס3014450 - 077 fax | [email protected] קהילתית , מסגרות חינוכיות וארגוני צדקה יעודיים." אורי צפורי, עו"ד יו"ר התא המשפטי תנועת דרך חיים