חומר רקע
פ ו ר ו ם ע ב ו ד ה
יו"ר:
עו"ד יעל דולב
עו"ד שי שבתאי תקן
מ"מ :
עו"ד אלי שרשבסקי
עו"ד נביל עתאמנה
עו"ד שלומי אוחנה
עו"ד הלית שמחוני
סגן :
עו"ד עודד גיל
עו"ד ריבה סלומון
עו"ד רחל הררי ליפשיץ
עו"ד הדר פלד טל
עו"ד עינת לוי קנפו
עו"ד ניסים ונונו
עו"ד אבי דהן
עו"ד יאיר דוד
עו"ד רענן קריב
עו"ד בצלאל לוי
עו"ד איתמר סונינו
עו"ד עדית אייגס
עו"ד סיגל מלמיליאן אלימלך
עו"ד אילן גורביץ
עו"ד פנינה זיידנברג
עו"ד איתן כהן
עו"ד ענבל תמם
עו"ד חגי הראל
ממונה:
עו"ד שמעון לפיד
ת"א, ח' בתשרי תשע"ח
28 ספטמבר 2017
10821/17
לכבוד
ח"כ ניסן סלומינסקי
יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט
הכנסת
ירושלים
מכובדי,
הנדון: צו בית הדין לעבודה (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשע"ו-2015
נייר עמדה
לקראת הישיבה בנושא שבנדון בוועדת חוקה חוק ומשפט בראשותך ביום 2.10.17 בשעה 13:00, להלן הערות חברי פורום עבודה שניתנו בעניינה:
1. מאפייני מערכת בית הדין לעבודה ומשפט העבודה מחייבים שלא לקדם את חקיקת הצו או לפחות לצמצם את תחולתו.
הטעם המרכזי לחקיקת הצו, כפי המופיע בדברי ההסבר הוא ייעול מערכת בתי הדין לעבודה על דרך הפחתת העומס המוטל על ביה"ד לעבודה ומניעת עיכוב הדיון בערכאה הראשונה בשל הגשת בקשת רשות ערעור (להלן: "בר"ע").
כתימוכין לכך מובאים בדברי ההסבר הנתונים, שנמסרו על ידי הנהלת בתי המשפט באחוזים. אולם כשבוחנים את הנתונים במספרים מוחלטים מדובר בכמה עשרות בודדות של תיקים בשנה (על פי הידוע לנו כ-80 תיקים בלבד !!!). מספר זה אינו מצדיק שינוי דרסטי בזכות הגישה לערכאות בבית הדין לעבודה.
מן הראוי שהנהלת בתי המשפט תציג לוועדת חוקה נתונים מדוייקים במספרים מוחלטים ולא רק באחוזים, על מנת שהוועדה תוכל לעמוד על היקפה האמיתי של התופעה ולהגיע להחלטה מושכלת, האם אכן יש הצדקה לחקיקת הצו.
אגב אורחא יצויין, כי לא הגשות של בר"ע הן הגורם העיקרי לעומס על בתי הדין לעבודה (ויעיד על כך מספרן המזערי המוגש), ומן הראוי להתמקד בטיפול בגורמים העיקריים בעומס ולא בעניין שולי יחסית.
מבלי לגרוע מן האמור לעיל להלן התייחסות פרטנית לסעיפי הצו:
2. יש להחריג מתחולת הצו את ס"ק 1(1) בכל הנוגע להחלטות בעניין קביעה ושינוי של מועדים להגשת כתבי טענות ותצהירים.
קיימת בעיה עם שינוי מועדים להגשת בקשות, תגובות, כתבי טענות, מסמכים, סיכומים ותצהירים, זאת בניגוד להחלטה בעניין קביעה ושינוי מועד דיון.
על פי רוב, בקשות לשינוי מועדי דיונים מוגשות זמן רב טרם מועד הדיון ומדובר בד"כ בנסיבות שבעל הדין אמור לדעת עליהן מראש. לעומת זאת, בקשה להארכת מועד למשל להגשת כתב הגנה, המוגשת בסמוך למועד (בקשות המוגשות כעניין שבשיגרה), ככל שתידחה באופן שרירותי, יהיה זה בעייתי מאד, אם לא תינתן רשות ערעור. זה עלול להוות פתח לחוסר צדק ואף למתן פסק דין בהעדר הגנה באופן לא צודק.
אי מתן רשות ערעור על החלטות כאמור, תאפשר דחיה של בקשות מנימוקים שאינם סבירים אשר עלולים להוות פגיעה חמורה בהליך המשפטי. האפשרות להגיש בר"ע מהווה גם בקרה על החלטות שיפוטיות. זאת בשונה למשל מבר"ע על הוצאות שנפסקו, אשר שלילת האפשרות לרשות ערעור אינה גורמת לנזק משמעותי להליך המשפטי אלא לכל היותר לחסרון כיס של בעל הדין או בא כוחו.
3. ס"ק 1(3) מבקש למנוע הגשת בר"ע על החלטה בעניין שלבי דיון בהליך. נוסח זה של "שלבי דיון" הוא כללי, עמום ולא ברור. יש להוסיף במסגרת הסעיף הגדרה של "שלבי דיון" על מנת שיהיה ברור לאיזה שלבים בדיון הוא מתייחס.
סימן י' לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 מתייחס לדיון וכולל: הודעה על תאריך הדיון, דחיית הדיון, מחיקת תובענה מחמת חוסר מעש, אי התייצבות לדיון, סדרי הטיעון והסיכום וטענת סיכום בכתב.
לעומת זאת, בספרו של אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שתים עשרה, שער שביעי) שלב "הדיון" כולל מספר נושאים קריטיים להליך, ביניהם: ניהול הדיון, חילופי שופטים, הגשת עדויות תצהיר, סיכומים, הסכמות דיוניות, איחוד דיון, הפרדת דיון, אי התייצבות לדיון, רישום פרוטוקול, דחיית דיון, עיכוב והפסקת הליכים, סדר הטיעון והבאת ראיות, גביית עדות וזימון עדים.
הגדרת "שלב הדיון" בסעיף זה חשובה על מנת שיהיה ברור מה היא כוללת.
4. יש להחריג מתחולת הצו את ס"ק 1(4).
סעיף זה כולל החלטות בעניין "הזמנת עדים, סדר שמיעת עדים ושאלות המוצגות לעדים – לרבות קבלה או דחייה של התנגדות בעניין זה". נראה, כי אין לחסום אפשרות לדון בבקשת רשות ערעור על החלטה בנושא סדר הבאת הראיות (סדר שמיעת עדים). ברור כי החלטה על סדר שמיעת עדים היא קריטית להליך משפטי.
הפסיקה עצמה קבעה ברע"א (עליון) 4249/98 שמעון סויסה ואח' נ. הכשרת היישוב ואח', כי "השאלה אימתי רשאי בית משפט להורות על דחיית העיון במסמכים למועד אחר, יכולה להשתנות לפי סוגי העניינים העומדים על הפרק, ולפי הנסיבות המיוחדות של כל ענין וענין, וקשה להשיב עליה בהינף קולמוס אחד" (להלן: "הלכת סוויסה"). המשמעות היא ש"טעות" ו/או "שגיאה" בהחלטת ביניים, עלולה לסתום את הגולל על הגשת ערעור לאחר מתן פס"ד. לעיתים האופן שבו בית המשפט צריך להפעיל את שיקול דעתו בסוגיה בדבר סדר הבאת ראיות אינו פשוט ואין לחסום צד להליך להגיש בקשת רשות ערעור על החלטה כה אקוטית על ההליך.
בשים לב למורכבות העניין, יש להותיר על כנו את יישום הכללים שנקבעו בהלכת סוויסה ולהתיר הגשת בר"ע על החלטה בנושא סדר הבאת הראיות או לפחות החלטה בדבר היפוך סדר הבאת הראיות.
5. יש להחריג מתחולת הצו את ס"ק 1(6), שעניינו אי אפשרות להגיש בר"ע על החלטה שקיבלה בקשה לביטול פס"ד או החלטה.
להחלטת ביניים בתחום הנ"ל יכולה להוות השלכה על כלל ההליך ולסכל הוכחה של זכות משפטית, ובכך להכריע את תוצאת פסק הדין.
6. יש להחריג מתחולת הצו את ס"ק 1(8).
לא ברור מדוע הנוסח המוצע מסייג רק החלטות בעניין גילוי מסמך פלוני, עיון במסמכים ובעניין טענת חיסיון. סימן ט' לפרק ב' לתקנות כולל גם החלטה על מתן צו למסירת שאלון וצו למסירת פרטים נוספים המהווים שלבים קריטיים להליך שהחלטת ביניים שגויה בהם עלולה לפגוע ולהזיק באופן בלתי הפיך.
עצם העובדה שנקבע בתקנות, כי בית הדין רשאי מטעמים מיוחדים שירשמו ליתן לבקשת בעל דין צו למסירת שאלון, מעידה ומחזקת כי המדובר בהחלטת ביניים בעלת משמעות קריטית להליך. עצם העובדה כי אין ביקורת בזמן אמת על החלטת ביניים זו, עלולה לא רק לסרבל את ההליך ולהכביד עליו, אלא לפגוע נזק של ממש בזכות של צד להליך שכנגדו ניתנה ההחלטה.
לפיכך, אין להגביל את ההחלטות רק לעיון וגילוי מסמכים אלא לכל סימן ט' באשר הוא.
7. יש להחריג מתחולת הצו בקשות בנוגע לתובענות ייצוגיות, כיוון ששם גילוי מסמכים והבאת עדים יכולים להיות קריטיים, ולא ניתן להמתין לשלב הערעור על פסק הדין.
נשמח לעמוד לרשותכם למתן פרטים נוספים.
ב ב ר כ ה,
שמעון לפיד, עו"ד
ממונה בכיר - דיני עבודה
העתקים:
ח"כ איילת שקד, שרת המשפטים.
עו"ד אפי נוה – ראש לשכת עורכי הדין.
מר אורי אלפרסי – מנכ"ל לשכת עוה"ד.
עו"ד שמעון לפיד – ממונה בכיר (עבודה), לשכת עוה"ד.
גב' דנית בוסקילה – מנהלת יחידת כנסת, לשכת עוה"ד.
עו"ד פנחס מיכאלי – ממונה חקיקה, יחידת כנסת, לשכת עוה"ד.
מזכירות ועדת החוקה חוק ומשפט.