חומר רקע
1
28
בספטמבר2017
ח
' בתשרי התשע"ח
אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך הכנה לדיון בהצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-
2016
הקבוע ליום
.2017
10
.2 –
סעיפים346
-
57
3 (חלק "א י :עונשין וסמכויות אכיפה;
)וחלק י"ב: שונות ;
סעיף229
–
הגנת בית מגורים; סעיפים358
-
359
)(תיקונים עקיפים
חלק י"א– עונשין וסמכויות אכיפה
על-פי הצעת החוק, יבוטל פרק העונשין בפקודת פשיטת הרגל ובפקודת החברות,
ותחת זאת מוצע לקבוע
מספר מוגבל של עבירות הרלוונטיות לחדלות פירעון
ב 'פרק א
ל חלק
י"א להצעה שעניינן :
1.
עבירות של
הסתרת נכס על ידי חייבים
לפני ואחרי מתן הצו לפתיחת הליכים(
סעיפים346
()(א1) ו-(2
)
;)המוצעים
2.
עבירה לגבי חייב שלא מסר מידע או מסר מידע חלקי או כוזב לנאמן, לממונה או לרשם ההוצאה
לפועל, במטרה לפגוע בהליכי חדלות הפירעון
(סעיף46
3
()(א3
;)) המוצע
3.
עבירה לגבי
חייב יחיד שהתקשר בעסקת אשראי
שלא לפי הוראות החוק(
סעיף346
.)(ב) המוצע
4.
עבירה לגבי
כל אדם שלא מסר מידע או מסמכים
,שנדרש למסור, או שמסר מידע חלקי או כוזב לנאמן
,לממונה או לרשם במטרה לפגוע בהליכי חדלות הפירעון
(סעיף346
)(ג) המוצע.
,לפי דברי ההסבר העבירות שהושמטו
מוסדרות כבר היום בחוק העונשין
בעבירות כלליות יותר דוגמת
עבירה של קבלת דבר במרמה1 .
בנוסף, בפרק ב' לחלק י"א
מוצע להעניק סמכויות אכיפה לממונה ביחס לעבירות הפליליות המוצעות
.'בפרק א הכוונה היא להסמכת חוקרים, ש
יהיו עובדי הממונ ,ה אשר מוצע להעניק להם סמכויות
חקירה ;
סמכויות
תפיסה של חפצים ; וסמכויות
לבקש ולבצע צווי חיפוש.
חלק י"א :עונשין וסמכויות אכיפה
פרק א :'עונשין
,כאמור ,כיום העבירות מעוגנות
בפרק ח' לפקודת פשיטת הרגל – "עביר
ו
ת פשיטת רגל"
(סעיפים212
עד
229
), ובפרק ט"ז ל
פקודת החברות – "עבירות בפירוק, שפיטה ועונשין"
(סעיפים373
עד379
) ש
מוצע לבטל .
פרק ח' לפקודת פשיטת הרגל כולל גם
הוראות נוספות הקשורות לטיפול בהליכים פליליים
בהליכי פשיטת
,רגל
שמוצע לבטלן :
א.
סעיף224
לפקודת פשיטת הרגל2 מעניק לבית המשפט סמכות לצוות על העמדת ח
ייב לדין פלילי
לפי
1
סעיף415
לחוק העונשין– קבלת דבר במרמה" :
415
.המ
קב ל דבר במרמה, דינו- מא
סר
שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות
מחמירות, דינו- מא
סר
.".חמש שנים
2
סעיף224
לפקודת פשיטת הרגל– צו בית המשפט להעמיד לדין" :
224
. כו נס
רש מי או נאמן בפשיטת רגל שהודיע לבית המשפט כי
לדעתו החייב שהוכרז פושט רגל או שניתן צו כינוס על נכסיו עבר עבירה לפי פקודה זו, או שראה בית המשפט על יסוד דבריו של נושה
או של חבר ועדת הבקורת כי יש יסוד להניח שהחייב עבר עבירה כאמור ויש א
פשרות סבירה שהחייב יורשע לו פי הנסיבות רצוי שיועמד
."לדין, יצווה בית המשפט שהחייב יועמד לדין בשל העבירה
2
הפקודה
. בית המשפט רשאי להורות כך
אם ראה שיש יסוד להניח שהחייב עבר עבירה לפי הפקודה או
.כי יש אפשרות סבירה שיורשע ולפי הנסיבות רצוי שיועמד לדין
בהצעת החוק מוצע לבטל סמכות זו ,
מאחר
ש אינה מתאימה להפרדה המתחייבת בין הרשות השופטת ובין
גופי הת.ביעה3 בנוסף ,
סעיף225
לפקודת פשיטת הרגל,
4
,שגם אותו מוצע לבטל קובע כי אם ציווה בית המשפט על העמדת החייב לדין
כאמור, היועץ המשפטי לממשלה יכול להסמיך את הכנ"ר .להגיש את האישום ולנהל את ההליכים
ב.
סעיף226
לפקודת פשיטת הרגל,
5 קובע כי חייב שעבר עבירה לא יהיה פט ,ור מאישום בשל הפטר
.פשרה או הסדר
לסעיף זה אין מקבילה בהצעת החוק , מתוך גישה הגורסת כי מובן מאליו שאין בהליכי
חדלות הפירעון , או
בהגעה להפטר או הסדר,
,אשר כולם במישור האזרחי כדי לפטור את החייב
מאחריות במישור הפלילי.
ג.
סעיף227
לפקודת פשיטת הרגל6 קובע את הסמכות
העניינית לדיון בעבירות פליליות של פשיטת רגל
– בבית משפט מחוזי. לסעיף זה אין מקבילה בהצעת החוק, לפיכך
הסמכות לדון בעבירות הפליליות
המוצעות.תהיה כמו ביחס לעבירות פליליות רגילות
ד.
סעיף228
לפקודת פשיטת הרגל7
קובע תקופת התיישנות מקוצרת בת
שלוש שנים (מיום שנעבר ה
העבירה) ל
העמדה לדין ב
עבירות בפשיטת רגל .
זאת בעוד שתקופת התיישנות
בדין הכללי
לעבירת עוון
עומדת על
חמש שנים , ולעבירת פשע– עשר שנים
(מיום ההליך האחרון בחקירה, או מיום הגשת כתב
האישום או ההליך האחרון בבית המשפט–
.)לפי המאוחר8 על-פי דברי ההסבר להצעת החוק, מ וצע
לבטל סעיף זה מאחר
שאין הצדקה לקביעת תקופת התיישנות מקוצרת ביחס לדין הכללי ,
במיוחד
.כשמדובר בעבירות של הסתרת נכסים וכדומה שחשיפתן יכולה להתרחש זמן רב לאחר ביצוע העבירה
יצוין כי על-
פי סעיף31
להצעה, הקפאת ההליכים בהליכי חדלות פירעון אינה חלה על הליכים פל.יליים
סעיף346
:המוצע
עונשין
עונשין
346
.
(א)
חייב שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים ,ולעניין חייב כאמור שהוא תאגיד – חבר
התאגיד או נושא משרה בו ,שעשה אחת מאלה ,דינו – מאסר שלוש שנים:
(1)
הסתיר נכס מנכסיו של החייב טרם מתן הצו לפתיחת הליכים ,במטרה
שלא ייכל
ל בנכסי קופת הנשייה;
(2)
הסתיר נכס מנכסיו של החייב לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים;
3 בפסיקה צוין כי המקום היחיד הנוסף הקיים בחקיקה המאפשר ל ,ביהמ"ש להורות על הגשת כתב אישום והעמדה לדין מצוי
ב חוק
חקירות סיבות מוות, תש"ח-
1958
.
ראו סעיף32
לחוק האמור– צו אישום" :
32
.נ ראה לשופט החוקר, כי הראיות שהובאו לפניו יש
בזה כדי להוכיח לכאורה שנעברה עבירה על ידי אדם פלוני, רשאי הוא לצוות שפרקליט מחוז יאשימו לפנ
י
בית משפט בשל אותה
עבירה; ובלבד שהשופט החוקר לא יתן צו לפי סעיף זה אלא אם נתן לאותו אדם הזד
מנות להשמיע טענותיו ולהביא ראיותיו לפניו."
לעניין זה ראו :למשל )'פשר (חי51755-01-11
דותן יפת נ' כונס הנכסים הרשמי (
14.4.2013
.)
4
סעיף225
לפקודת פשיטת הרגל– התובע במשפט שלפי צו בית המשפט" :
225
. צי ווה בית המשפט, לפי בקשת הכונס הרשמי ועל
סמך הודעתו, להעמיד
אדם לדין בשל עבירה לפי פקודה זו או בשל עבירה הנובעת מהליכי פשיטת רגל או הקשורה בהם, רשאי הכונס
עצמו, ברשות היועץ ה
משפטי לממשלה בכתב, להגיש את האישום ולנהל את ההליכים."
5
סעיף226
לפקודת פשיטת הרגל– שמירת אחריות" :
226
. חי
יב שעבר עבירה לא יהיה פטור מא
י שום."בשל הפטר, פשרה או הסדר
6
סעיף227
לפקודת פשיטת הרגל– בית המשפט המוסמך" :
227
.מי שהואשם בעבירה לפי פקודה זו יועמד לדין בבית משפט מחוזי."
7
סעיף228
לפקודת פשיטת הרגל– התיישנות" :
228
.לא יינקטו הליכים בשל עבירה לפי פקודה זו אחרי שלוש שנים מיום שנעב
רה."
8
ראו סעיף9 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-
1982
וסעיף24
לחוק העונשין
, התשל"ז-
1977
.
3
(3)
לא מסר מידע
,שנדרש למוסרו לפי הוראות חוק זה
או מסר מידע
כאמור שהוא חלקי או כוזב לנאמן ,לממונה או לרשם ההוצאה לפועל ,במטרה
לפגוע בהליכי חדלות הפירעון.
הער
ה: הדיון ב סעיף קטן זה הסתיים בישיבת הוועדה הקודמת שהתקיימה ביום7.8.2017
ו בה סוכם
.לקבל את התיקונים המוצעים המובאים לעיל
(ב)
יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים והתקשר בעסקה
בעסקת אשראי או
ביצע פעולה הכרוכות
הכרוכה בקבלת אשראי ,שלא באישור הממונה או שלא בהתאם
להוראותי
ו ,ולעניין יחיד שהוא חייב בעל חובות בהיקף נמוך –
שלא באישור רשם
ההוצאה לפועל ,או שלא בשם שלפיו ניתן לו הצו או בלא שציין כי הוא חדל פירעון,
בניגוד להוראות
לפי
סעיפים
123
, או
124
(ב) ,
או188
,)(א
דינו – מאסר שנה.
הער
ה: הדיון ב סעיף קטן זה הסתיים בישיבת הוועדה הקודמת שהתקיימה ביום7.8.2017
ו בה סוכם לקבל את
.התיקונים המוצעים המובאים לעיל
(ג)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א()
3
,)מי שנדרש
שחייב
למסור מידע או
מסמכים לנאמן ,לממונה או לרשם ההוצאה לפועל לפי הוראות סעיפים
46
,
48
,
133
,
135
,
146
או
147
או להוראות הסעיפים האמורים כפי שהוחלו בסעיף
202
,ולא עשה
כן ,או מסר מידע חלקי או כוזב ,
והכול
במטרה לפגוע בה
ליכי חדלות הפירעון ,דינו –
מאסר שנה.
:הערות
בסעיף קטן346
(ג) מוצע לקבוע, כי
כל מי שנדרש למסור מידע או מסמכים לנאמן,
לממונה או לרשם
,ההוצאה לפועל ולא מסר את המידע, או מסר מידע חלקי או כוזב או מסמכים כאמור במטרה לפגוע
בהליכי חדלות הפירעון , עובר עבירה שדינה.מאסר שנה
,הסעיף חל על כל אדם
ולא רק על החייב.
בה קבלה לעבירה המוצעת, ראו העבירה הקיימת היום בסעיף213
:א לפקודת פשיטת הרגל
"
213
:א. אי מסירת מידע(
.)א מ
י שנדרש למסור מידע
לכונס הרשמי
לפי הוראות פקודה זו ומ סר
ביודעין
מידע חלקי או כוזב, דינו–
מאסר
שנה
; הו ראות סעיף זה לא יחולו על רשות מס כמשמעותה בסעיף60
.א"
יצוין כי העבירה המוצעת מצומצמת יותר משום שהיא כוללת ביסוד הנפשי" דרישה של
מטרה " לפגוע
,בהליכים
בעוד ש היסוד הנפשי הנדרש בסעיף213
א הוא רק כי אי מסירת המידע נעשית .""ביודעין
להלן
נוסח סעיפי
מסירת המידע
ב הצעת החוק
ש בשל
הפרתם מוצע לקבוע את העבירה הפלילית , ושאלות
לדיון לגביהם:
דרישת נכסים
ומסמכים של התאגיד
46
.
(א)
הנאמן רשאי לדרוש מכל אדם להעביר לידיו נכס או מסמך שברשותו ,שלדעת הנאמן
יש לתאגיד זכות בו ,ואותו אדם יעבירם לנאמן במועד שציין בדרישתו.
4
(ב)
הית
ה לאדם זכות עיכבון בנכס או במסמך כאמור בסעיף קטן (א ,)יימסר הנכס או
המסמך אם הורה על כך בית המשפט לפי סעיף
254
.
(ג)
מחלוקת לעניין זכות התאגיד בנכס או במסמך שדרש הנאמן להעביר לידיו תתברר
בהתאם להוראות סעיף]?? [הסעיף העוסק בבקשה למתן הוראות
בבית המשפט שבו מתנהלים
הליכי חדלות הפירעון.
דרישת נכסים
ומסמכים של היחיד
133
.
(א)
הנאמן רשאי לדרוש מכל אדם להעביר לידיו נכס או מסמך
הנוגע
להליך חדלות
הפירעון
שברשותו
וה מצוי
ברשותו ,שלדעת הנאמן ליחיד זכות בו
לקבלו ,ואותו אדם יעבירם
לנאמן במועד שציין בדרישתו.
(ב)
הית
ה לאדם זכות עיכבון בנכס או במסמך כאמור בסעיף קטן (א ,)יימסר הנכס או
המסמך אם הורה על כך בית המשפט לפי סעיף
254
.
(ג)
מחלוקת לעניין זכות היחיד בנכס או במסמך שדרש הנאמן להעביר לידיו תתברר
בבית המשפט בבית המשפט אם התקיימו התנאים שב סעיף129
)(ד(1
( ) עד3).
ל
דיון :
1.
האם העבירה הפלילית
המוצעת תחול
רק
לגבי אי-מסירת מידע ו ,מסמכים או גם
על אי-
מסירת
נכס
לפי סעיפים46
ו-
133
?
2.
מה ייעשה במקרה של
מחלוקת
לעניין זכות
החייב
בנכס או במסמך–
על פני הדברים, לפי לשון הסעיף
המוצע, גם כשיש מחלוקת שטרם בוררה
, מי שנדרש למסור את המ
ידע ולא עשה ז את עלול לחוב
באחריות פלילית .
מצד שני, לכאורה, במצב רגיל, אם קיימת מחלוקת קשה יהיה לומר כי אי המסירה
."נעשית "במטרה לפגוע בהליכי חדלות הפירעון מוצע לשנות את הנוסח ולקבוע כי העבירה חלה רק
" על מי
שחייב למסור מידע או מסמכים", וכך לחדד שהכוונה רק ל.מצב שבו אין מחלוקת על המסירה
דרישת מידע
48
.לצורך ביצוע תפקידו רשאי הנאמן לדרוש כל מידע הנוגע לענייניו של התאגיד ,שהתאגיד או
נושא משרה בו היו רשאים לקבלו.
דרישת מידע
135
.לצורך ביצוע תפקידו מוסמך הנאמן לדרוש מידע בהתאם להוראות סעיפים
146
ו-
180
.
סמכוי
ות לדרישת מידע
ובירור וסמכות לביטול
חוזה קיים ,לאחר
תקופת הביניים
180
.סמכויות הממונה והנאמן לפי סימן ב 'לפרק ז 'ולפי סעיף
159
יהיו נתונות להם גם לאחר
תקופת הביניים ,ככל הנדרש לצורך המשך הליכי חדלות הפירעון.
דרישת מידע
בידי הנאמן
146
.לשם בדיקת המצב הכלכלי של היחיד ובמידה הנדרשת לשם כך ,רשאי הנאמן לדרוש מכל
גורם המנוי בסעיף
04
1(ב()
3) שברשותו מידע על היחיד כאמור באותו סעיף ,למסור לידיו את
המידע.
שאלה
לדיון :
סעיף104
להצעה עוסק בהגשת בקשה של היחיד לממונה לצו לפתיחת הליכים
ובמסמכים
שעליו לצרף אליה .ב סעיף קטן104
()(ב3)
9
מוצע לקבוע כי היחיד יצרף לבקשה כתב ויתור על סודיות
9
סעיף104
()(ב3) להצעת החוק :
"
104
...
(3)
כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע בעניינים כמפורט בפסקאות שלה
לן
ומהגורמים כמפורט בהן:
)(א מידע לעניין מצבו הכלכלי ולעניין יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל – מכל גורם המנוי בטור א 'בחלק
5
והסכמה למ סירת מידע מהגורמים שנמנו באותו סעיף, שהם–
כל גורם, לרבות גוף ציבורי כהגדרתו בסעיף
23
,לחוק הגנת הפרטיות10 וכל גורם בתוספת הראשונה להצעת החוק.
11
האם מתאים לקבוע עבירה פלילית
לגבי אי-
,מסירת מידע זה כאשר רוב הגורמים שעליהם חל הסעיף הם גופים
ממשלתיים?
דרישת ע מיד
בידי הממונה
147
.מצא הממונה ,מיוזמתו או לבקשת הנאמן ,כי אין די במידע שבידי הנאמן כדי להשלים את
בדיקת המצב הכלכלי של היחיד ,רשאי הוא ,אם סבר כי המידע נחוץ לשם השלמת הבדיקה
ובמידה הנדרשת לשם כך לדרוש מגורם המנוי בטור א 'בחלק ב 'בתוספת הראשונה למסור
ליד
יו הממונה מידע בהתאם למפורט בטור ב 'שלצדו [מדובר בפירוט תנועות בחשבון הבנק
]וחיובי כרטיסי האשראי של היחיד בשנה שקדמה למתן הצו.
הערה: הסעיף עוסק במידע שנמסר על-
.ידי תאגידים בנקאיים וחברות כרטיסי אשראי
הקניית סמכויות
הממונה לרשם
ההוצאה לפועל
202
.
)(א הסמכויו
ת הנתונות לממונה לפי חוק זה ,לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד
המתנהלים לפי צו לפתיחת הליכים שנתן ,יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל לגבי הליכי
חדלות פירעון של יחיד בעל חובות בהיקף נמוך ,המתנהלים אצלו ,למעט הסמכויות כמפורט
להלן:
]...[
פרק ב :'סמכויות אכיפה
בפרק זה
מוצע
לתת לממונה
כלי אכיפה
ביחס לעבירות הפליליות שנקבעו בפרק א' לעיל. הכוונה היא
להסמכת חוקרים שיוענקו להם סמכויות האכיפה הבאות: סמכויות
חקירה ; סמכויות תפיסה של
חפצים ; וסמכויות
לבקש ולבצע צווי חיפוש .
יש לשים לב כי הענקת סמכויות האכיפה הללו אינן מ לוות במתן סמכויות פיקוח, משום שהממונה אינו
רגולטור "סטנדרטי", דוגמת הרשות לניירות ערך או רשות ההגבלים העסקיים, ותפקידו למעשה לפקח
.על הנאמנים ולא על הגופים המצויים בהליכי חדלות פירעון
א 'לתוספת הראשונה בעניינים כמפורט בטור ב 'שלצדו.מידע לעניין כתובתו ,נכסיו ,חובותיו ,גובה הכנסתו ומקורות הכנסתו – מכל
גורם לרבות גוף ציבורי כמשמעותו /כהגדרתו בסעיף23
בחוק ל
חוק הגנת הפרטיות ,התשמ"א–
1981
,אך למעט רשות המסים וגוף
המנוי בטור א 'בחלק א 'לתוספת הראשונה;
(ב)
מידע לעניין כתובתו ,נכסיו ,חובותיו ,גובה הכנסתו ומקורות הכנסתו – מכל גורם לרבות גוף ציבורי
כהגדרתו בסעיף23
ל
חוק
הגנת הפרטיות ,התשמ"א–
1981
,אך למעט גוף המנוי בטור א 'בחלק א 'לתוספת הראשונה ו
רשות המסים;מידע לעניין מצבו הכלכלי
וכן מידע לעניין יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל – מכל גורם המנוי בטור א 'בחלק א 'לתוספת הראשונה בעניינים כמפורט בטור
ב 'שלצדו.
."
10
הגדרת גוף ציבור י בסעיף23
לחוק הגנת הפרטיות :
"
""גוף ציבורי– (1) מ שרדי הממשלה ומוסדות מדינה אחרים, רשות מקומית
( ;וגוף אחר הממלא תפקידים ציבוריים על פי דין2) ג
וף ששר המשפטים קבע בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ו
בל בד
שבצו ייקבעו סוגי המידע והידיעות שהגוף יהיה ר;שאי למסור ולקבל."
11
אלו הגורמים המוזכרים
בטור א' בחלק א' לתוספת הראשונה להצעת החוק : המוסד לביטוח לאומי; הממונה; רשות האוכלוסין
וההגירה; רשם החברות; רשם השותפויות; הרשם כהגדרתו בחוק הספנות (כלי שיט), התש"ך–
1960
; מנהל רשות שדות התעופה או
עובד הרשות שהמנהל ה
סמיכו לעניין ניהול פנקס הרישום כהגדרתו בחוק הטיס, התשע"א–
2011
, בהתאם להוראות סעיף169
)(א
לאותו חוק; רשות הרישוי; הרשם כמשמעותו בחוק רישום ציוד הנדסי, התשי"ז–
1957
;; רשות מקרקעי ישראל; רשם המקרקעין
תאגיד המנהל אצלו, לרבות באמצעות נציגו או בא כוחו, רישום של ז כויות המיועדות להירשם בפנקסי המקרקעין על פי הסכם למכירת
דירה, או תאגיד שהתחייב בחוזה עם משרד הבינוי והשיכון או עם רשות מקרקעי ישראל שעניינו מכירתם, השכרתם או ניהולם של
מקרקעין, לטפל ברישום הזכויות כאמור בפנקסי המקרקעין; רשם המשכונות; בעל רישיון כללי למתן ש
ירותי בזק פנים–
ארציים
נייחים או למתן שירותי רדיו טלפון נייד לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–
1982
; בעל רישיון חלוקה ובעל רישיון הספקה
כהגדרתם בחוק משק החשמל, התשנ"ו–
1996
; חברת כרטיסי אשראי; תאגיד בנקאי; מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים
פיננסיים
(ביטוח), התשמ"א–
1981; חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה–
2005
;
.הנהלת בתי המשפט; המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות
6
סעיף347
:המוצע
מינוי חוקרים
מינוי חוקרים
347
.
(א)
הממונה
השר
רשאי ל
מנות
להסמיך [לחלופין: השר יסמיך]
,מבין עובדי
ו
משרדו ,חוקרים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי פרק זה ,כולן או חלקן; הודעה על
ההסמכה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הממונה.
(ב)
לא ימונה יוסמך חוקר לפי סעיף קטן (א( )בפרק זה –
חוקר ,)אלא אם כן
מתקיימים בו כל אלה:
(1)
משטרת ישראל הודיעה ,לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי
העובד ,כי היא אינה מתנגדת למינויו להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור,
לרבות בשל עברו הפלילי;
(2)
הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שי
היו נתונות לו לפי
פרק זה ,כפי שהורה השר ,בהסכמת השר לביטחון הפנים וכן הכשרה מתאימה
בנושאים הנוגעים לחוק זה ולדיני חדלות פירעון, כפי שהורה
הממונה;
:לחלופין
הוא קיבל
הכשרה מתאימה על פי תכנית הכוללת לפחות את כל אלה:
)(א הסברים
;על מטרות חוק זה
)(ב סמ
כויות חוקר על פי חוק זה;
)(ג מושגים בדיני הראיות וסדר הדין הפלילי;
)(ד דרכי אכיפת
ו של
;חוק זה
(3)
הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר ,בהתייעצות עם
השר לביטחון הפנים.
הערות :
מוצע
להעניק לממונה סמכות למנות מבין עובדיו חוקרים ולהעניק להם סמ .כויות אכיפה
:התנאים למינוי חוקרים יהיו קבלת אישור המשטרה שאינה מתנגדת למינוי בשל טעמים של ביטחון
הציבור לרבות עבר פלילי; הכשרה כפי שהורה שר המשפטים בהסכמת השר לביטחון הפנים; ותנאי
.כשירות נוספים שהשר יורה עליהם, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים
שאלות
לדיו
ן :
1.
)לסעיף קטן (א–
ברוב הסדרי הפיקוח, הגורם המסמיך את המפקח הוא השר
הרלוונטי ולא הרגולטור .
אמנם קיימים חוקים
ש
בהם הרגולטור הוא הגורם המסמיך מפקחים ,, אך לפי בדיקתנו זאת רק כאשר
הסמכה הייתה לביצוע פעולות פיקוח ולא פעולות
אכיפה שהן מטבען פוגעניות יותר .
מוצע לבחון האם נכון
להעניק את הסמכות להסמיך חוקרים לרגולטור– ה
ממונה
?ולא לשר
7
2.
מוצע ל
תקן את הנוסח ולקבוע
" כי החוקרים
יוסמכו" " ולא
ימונו"
, שכן המינוח "הסמכה" מתאים יותר
להענקה של סמכויות סטטוטוריות, להבדיל מ"מינוי" ש מתאים יותר
ל
קבלת אדם לתפקיד.
3.
מוצע לשקול להוסיף כי ההסמכה יכולה להיות
לשם ביצוע כל
סמכויות האכיפה או
חלקן
(הוספת "כולן
.או חלקן" בנוסח), כדי להותיר לגורם המסמיך שיקול דעת ביחס לכך
4.
מוצע להוסיף
חוב
ה לפרסם
את
ההסמכה ברשומות ואף באתר האינטרנט של משרד המשפטים .
5.
לפסקה
()(ב2
)
–
האם יש מקום להוסיף
פירוט באשר ל
הכשרה שתינתן לחוקרים?
סעיף348
:המוצע
סמכויות אכיפה
סמכויות אכיפה
348
.
(א)
התעורר חשד לביצוע עבירה לפי פרק א ,'רשאי חוקר –
(1)
לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור ,או שעשויות להיות לו ידיעות
הנוגעות לעבירה כאמור ;על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3
לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות ,)בשינויים המחויבים;
(2)
לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור ;על תפיסה לפי פסקה זו יחולו
הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש[ )נוסח חדש,]
התשכ"ט–
1969
(בסעיף זה – פקודת מעצר וחיפוש) ,בשינויים המחויבים;
(3)
לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי סעיף
23
לפקודת מעצר וחיפוש
ולבצעו ;על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים
24
(א()
1
,)
26
עד
28
ו-
45
לפקודת מעצר וחיפוש ,בשינויים המחויבים.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א ,)הסמכויות המנויות באותו סעיף קטן לא יהיו
נתונות לחוקר לעניין עבירה של הסתרת נכס לפי סעיף
346
(א()
1
)או (2
)שנעברה באחת
או יותר מאלה:
(1)
באמצעות ניהול עסק בידי אחר והסתרת זהותו של החייב;
(2)
באמצ
עות ביצוע עבירה נוספת;
(3)
אם הנכס המוסתר הוא רכוש אסור כמשמעותו בסעיף 3(א )לחוק
איסור הלבנת הון ,התש"ס–
2000
– בדרך של פעולה ברכוש ,כהגדרתה באותו
חוק ,שהוא רכוש אסור.
12
12
סעיף3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-
2000
" :
3. (א) ה עושה
פעולה ברכוש( , שהוא רכוש כאמור בפסקאות1
( ) עד4
) (בחוק זה
– רכוש אסור
), במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיק
ומ ו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, דינו
–
מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף61
()(א4
) לחוק העונשין–
(1)
ר כוש
שמקורו, במישרין או בעקיפין ,בעבירה;
(2)
כר וש
ששימש לביצוע עבירה;
(3)
ר כוש
שאיפשר ביצוע עבירה;
(4)
רכוש
שנעברה בו עבירה.
."
סעיף 1
לחוק איסור הלבנת הון– הגדרות :
"
"פ
עולה ברכוש "
–
הקניה או קבלה של בעלות או של זכות אחרת ברכוש, בין בתמורה ובין
שלא ב
ת ,מורה, וכן פעולה ברכוש שהיא מסירה, קבלה, החזקה, המרה,פעולה בנקאית, השקעה פ ,עולה בניירות ערך או החזקה בהם
;תיווך, מתן או קבלת אשראי, ייבוא, ייצוא ויצירת נאמנות, וכן ערבוב של רכוש אסור עם רכוש אחר, גם אם הוא אינו רכוש אסור."
8
)(ג חוקר לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בעת מילוי
תפקידו ובהת:קיים שניים אלה
(1)
הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, ולובש מדי חוקר
בצבע ובצורה שהורה השר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים
להיות מדי משטרה;
(2)
יש בידו תעודת חוקר החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל
סמכויותיו, שאותה יציג על
פי דרישה.
הערות :
בסעיף זה מוצע לקבוע מהן :סמכויות האכיפה שיינתנו לחוקרים
א.
סמכות
חקירה – לחקור כל אדם הקשור לעבירה ,או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה . מוצע
כי החקירה תתבצע בהתאם לסעיפים2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), הכולל
ים ,, בין היתר
את החובה המוטלת על נחקר להשיב לכל השאלות, חוץ מכאלה שיש בהן חשש להפללה עצמית; וכן
את האופן שבו תירשם הודעה כתובה של הנחקר., לרבות הצורך בחתימתו על ההודעה
ב.
סמכויות
תפיסה – לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה
. מוצע כי לגבי סמכות זו יחולו הוראות הפרק הרביעי
לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש[ )נוסח חדש ,]התשכ"ט–
1969
(פקודת מעצר וחיפוש)
. הוראות
,אלה כוללות תנאים לשמירת החפץ שנתפס, לחילוטו להשבתו לאדם שהןא נלקח מידיו, לאפשרות
מכירתו, זכות ערר ועוד.
ג.
סמכויות
חיפוש – לבקש מבית ה
משפט צו חיפוש לפי סעיף
23
לפקודת מעצר וחיפוש13
ולב
צעו.
מוצע
כי על
חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים
24
(א()
1
,)
26
עד
28
ו-
45
לפקודת מעצר וחיפוש ,
בשינויים המחויבים . סעיפים אלה כוללים, בין היתר, את הסמכות להיכנס למקום החיפוש בכוח, ולצד
זאת את החובה לנהל את החיפוש בנוכחות שני עדים שאינם שוטרים (כך על דרך הכלל), ובנוכחות
תופס הבית או המקום שמחפשים בו, חובה לערוך רשימה של החפצים שנתפסו
וכיוצא באלה.
מוצע לקבוע החרגה מסוימת (סעיף348
))(ב– לעניין עבירה של הס ,תרת נכס בנסיבות המנויות בסעיף זה
מאחר ש ,לפי דברי ההסבר
מדובר במקרים מורכבים ש לגביהם
מוצע להותיר את סמכו יות האכיפה בידי
.המשטרה
שאלות
לדיון :
1.
מכיוון שמוצע שלא יהיו לממונה סמכויות של העמדה לדין-
מה ייעשה בממצאים שיאספו החוקרים? האם
?הם יועברו לפרקליטות? למשטרה
1.
()לסעיף קטן (א2
)
–
א.
הסמכות המוצעת "לתפוס
כל חפץ הקשור לעבירה
"כאמור (שלגביה נאמר כי יחולו עליה הוראות
הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש ,בשינויים המחויבים,) היא רחבה מ הסמכות הקיימת היום בסעיף
32
לאותה פקודה, שלפיו שוטר רשאי לתפוס חפץ
רק במקרים הבאים : "אם יש לו יסוד סביר להניח
13
סעיף23
לפקודת מעצר וחיפוש– צווי חיפוש" :
23
. ר
שאי שופט ליתן צו לערוך חיפוש בכל בית
או מקום (להלן–
צו חיפוש) אם–
(1)
החיפוש בו נחוץ כדי להבטיח הצגת חפץ לצורך כל
;חקירה, משפט או הליך אחר
(2)
יש לשופט יסוד להניח שהוא משמש להחסנ
ת
ו או למכירתו של חפץ גנוב, או שנשמר בו או מוחסן בו חפץ
שנעברה בו או לגביו
עבירה, או ששימש, או מתכוונים להשתמש בו
, למטרה לא-
;חוקית
(3)
יש לשופט יסוד להניח שנעברה עבירה או שמתכוונים לעבור עבירה נגד אדם
הנמצא
.בו."
9
כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפט ,י בשל עבירה
או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או
כ"אמצעי לביצועה.
14
סעיף32
האמור כולל גם מגבלות על היכולת
.לתפוס מחשבים15
האם יש הצדקה למתן סמכות רחבה יותר
, או שהכוונה ל הגביל את הסמכויות
להיקף הקבוע בסעיף32
?
ב.
מהם"השינויים המחויבים"
?שאליהם מכוונת הצעת החוק
2.
)לסעיף קטן (ב – ה אם אין חשש שהחריגים המוצעים בסעיפים קטנים(1) ו-(2)
ירוקנו מתוכן את ההסמכה
הניתנת
לחוקרים של הממונה, ש הרי יש להניח כי במקרים רבים הסתרה של נכסים תהיה מלווה בביצוע
עבירה נוספת או בהסתרת זהות החייב?
ה אם לא ניתן להסתפק בהטלת חובת שיתוף פעולה או עדכון של המשטרה
כאש ר מתעוררות הנסיבות
המנויות ב
סעיפים קטנים אלה?
3.
לסעיף קטן (ג) המוצע ע
ל ידנו –
מוצע לשקול לקבוע סייגים לעניין פעולת חוקר כך שהוא יוכל לעשות שימוש
.בסמכויותיו רק בעת מילוי תפקידו, ובאופן המאפשר זיהויו כחוקר
חלק י"ב–
:שונות
חלק י"ב כולל הוראות בנושאים שונים והם: בסעיפים349
עד351
מוצעים כללי
ערעור
חדשים שיחולו
בדיני חדלות ה פירעון; סעיף352
המוצע כולל הוראה בדבר
עדכון סכומים ; סעיף353
המוצע כולל הוראה
שנועדה לקבוע
אילו בתי משפט השלום
ידונו בתיקי חדלות פירעון; סעיף354
המוצע כולל הוראה
המאפשרת לשר המשפטים
להחיל את חוק חדלות הפירעון על תאגיד מסוים
שהחוק אינו חל עליו; סעיף
355
ה מוצע כולל הוראה בדבר שינוי
התוספות
לחוק; סעיף356
המוצע
כולל הסמכה לקביעת תקנות ;
וסעיף357
המוצע כולל הסמכה לקבוע אילו הליכים לפי החוק ייעשו
באופן מקוון.
חלק י"ב :שונות
סעיף349
:המוצע
ערעור על החלטת בית המשפט
ערעור על החלטת
בית המשפט
349
.
(א)
פסק ין ד של בית משפט מחוזי
בערכאה ראשונה
שניתן לפי חוק זה ניתן לערעור
לפני בית המשפט העליון ,ופסק דין של בית משפט שלום שניתן לפי חוק זה ניתן
לערעור לפני בית משפט מחוזי ;לעניין זה יראו כפסק דין ,בין השאר ,החלטות
כמפורט להלן:
14
" ראו לעניין זה למשל את הגדרת
רכוש הקשור לעבירה " בסעיף1 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, תשס"ג-
2003
" :
"רכוש הקשור
"לעבירה–
:רכוש שנתקיים בו אחד מאלה(1) נעברה בו
;העבירה, שימש לביצוע העבירה, איפשר את ביצוע העבירה או יועד לביצועה
(2)
הושג במישרין או בעקיפין כשכר ביצוע העבירה, יועד להיות שכר ביצוע העבירה או שהושג כתוצאה מביצועה."
15
סעיף32
לפקודת מעצר וחיפוש– סמכות לתפוס חפצים" :
32
.(א) רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש ל ו יסוד סביר להניח כי באותו
חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או
כ.אמצעי לביצועה
(
)ב על אף הוראות פרק זה, לא ייתפס מחשב או דבר המגלם חומר מחשב, אם הוא נמצא בשימושו של מוסד כהגדרתו
בסעיף35
לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-
1971, אלא על-
פי צו של בית משפט; צו שניתן שלא במעמד המחזיק במחשב או בדבר המגלם
חומר מחשב, יינתן לתק
ו פה שאינה עולה על48
שעות; לענין זה לא יובאו שבתות ומועדים במנין השעות; בית משפט רשאי להאריך
את הצו לאחר שניתנה למחז.יק הזדמנות להשמיע טענותיו
(ב1)
נתפס מחשב שאינו בשימושו של מוסד כהגדרתו בסעיף קטן (ב) וניתן להפרידו מדבר המגלם חומר מחשב, והמחשב אינו דרוש
לצורך חילוטו או הגשתו כראיה לבית המשפט, תחזיר המשטרה את המחשב לאדם שממנו נלקח בתוך30
ימים מיום תפיסתו, ואולם
רשאי ב ית משפט שלום לצוות על הארכת התקופה האמורה לתקופה שלא תעלה על30
.ימים, ולחזור ולצוות על כך מעת לעת
(
)ג
שר
המשפטים
.רשאי להתקין תקנות לענין סעיף זה."
10
(1)
החלטה בבקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סעיפים
18
או
116
;
(2)
החלטה בבקשה להפסקת כהונתו של הנאמן לפי סעיפים
55
או
140
;
(3)
החלטה שלא להביא הצעת תכנית לשיקום כלכלי או הסדר חוב
לאישור הנושים וחברי התאגיד ,לפי סעיפים
83
(ג )או
322
(ג;)
(4)
החלטה לעניין אישור תכנית לשיקום כלכלי או הסדר חוב ,לפי סעיפים
86
עד
88
או
324
;
(5)
החלטה לעניין הפסקת הפעלת התאגיד ועל פירוקו לפי סעיף
94
;
(6)
החלטה לעניין הפסקת הליכי הפירוק של תאגיד ועל הפעלת התאגיד
לשם שיקומו הכלכלי ,לפי סעיף
98
;
(7)
החלטה בבקשה לחיסול תאגיד לפי סעיף
99
;
(8)
החלטה בבקשה לביטול צו לפתיחת הליכים לפי סעיפים
108
,
183
ו-
286
;
(9)
צו לשיקום כלכלי לפי סעיף
161
;
(
10
)
החלטה לעניין שינוי צו לשיקום כלכלי לפי סעיף
170
;
(
11
)
החלטה לעניין ביטול הפטר לפי סעיף
176
;
(
12
)
החלטה לעניין הקצב
ה לזכאי
מזונות לפי סעיף179
;
(
13
)
החלטה לעניין העברת ניהול ההליכים מרשם ההוצאה לפועל לבית
משפט לפי סעיף207
;
(
14
)
החלטה לעניין הגנת בית מגורים לפי סעיף229
;
(5
1)
החלטה
בדבר עיכוב יציאה מהארץ
לפי סעיף284
;
(6
1
12
) החלטה בדבר מעצר לפי סעיף
285
.
(ב)
ערעור כאמור בסעיף טן ק (א()
5
1
12
)
( או6
1
)יידון בדן יחיד.
(ג)
החלטה אחרת של בית משפט מחוזי שניתנה לפי חוק זה ופסק דין של בית
משפט מחוזי בערעור, ניתנת
ניתנים לערעור לפני בית המשפט העליון אם ניתנה רשות
לכך מאת
נשיא בית המשפט העליון או מאת
שופט של בית המשפט העליון שנשיא
בית המש
פט העליון קבע לכך , ובפסק דין– גם אם ניתנה רשות לכך בגוף פסק הדין;
החלטה אחרת של בית משפט שלום שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט
מחוזי אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי שנשיא בית המשפט
המחוזי קבע לכך.
11
)**(
( רשות כאמור בסעיף קטן
ג) לגבי החלטה אחרת תינתן אם שוכנע בית המשפט
,כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי
יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך
.נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (ג ,)לא תינתן רשות ערעור על סוגי החלטות ששר
המשפטים קבע, בצו
, באישור ועדת החוקה ;נקבע סוג החלטה בצו כאמור ,יחול הצו
על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו.
)(ה אין באמור בסעיף קטן (ד) כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על
החלטה כאמור באו
תו סעיף קטן במסגרת ערעור על פסק הדין.
הערות :
הצעת החוק כוללת שינוי משמעותי בדיני הערעור תוך התאמתו להסדר הקיים היום בדין האזרחי.
,לפי הדין הקיים
כללי הערעור בפשיטת רגל
)(המעוגנים בסימן ב' לפרק ו' לפקודת פשיטת הרגל
שונים מן
ה.כללים הנוהגים בהליכים אזרחיים
בהליכים האזרחיים
נוהגת האבחנה בין""פסק דין
הניתן לערעור
בזכות
לבין""החלטה אחרת
שעליה
ניתן להגיש ערעור רק
ברשות . ההבחנה בין המצבים מבוססת על ההכרעה בשאלה: האם ההחלטה מסיימת
את הדיון (סוגרת את התיק) שאז מדובר ב"פסק דין", או שאינה מסיימת את הדיון שאז מדוב ר ב"החלטה
אחרת". המבחן הוא טכני-
דיוני ולא מהותי. כלומר, אין מדובר בשאלה האם הוכרעה זכותו של בעל הדין
בעניין מסוים, אלא בשאלה–
האם בעקבות ההחלטה הסתיים הדיון באותו עניין, ולא נותר עוד דבר לעשות
.באשר לבירור המחלוקת16
כך למשל, החלטה על מחיקת הודעה לצד שלישי
,תיחשב "פסק דין", על אף שאינה מסיימת את הדיון בתיק
מאחר שהיא מסיימת את הדיון בין הנתבע לצד שלישי; באופן דומה נפסק, כי החלטה במסגרת בקשה
למתן הוראות שבה נפסק כי על כונס נכסים לשלם לנושה (שהוא צד ג') סכום כסף, היא פסק דין, משום
שעם מתן ההחלטה לנושה אין עוד.כל עניין בהליכי הכינוס17
,לעומת זאת
בפקודת פשיטת הרגל ,נקבע ב סעיף182
כי יש
זכות
" ערעור לכל מי שנפגע על ידי צו בפשיטת
רגל ". הפקודה אינה מגדירה מהו אותו צו. בפסיקה נקבע כי מדובר בצווים הניתנים על ידי בית המשפט
בעת שהוא מפעיל את סמכותו המיוחדת כבית משפט של פ.שיטת רגל18
הצווים העיקריים המוכרים היום כצווים בפשיטת רגל הם: צו כינוס, הכרזת פשיטת רגל והפטר. עוד הוכרו
בפסיקה החלטות שונות שלגביהם יינתן ערעור בזכות: החלטה לאשר הסדר נושים או לדחותו; החלטה
הדוחה התנגדות להתראת פשיטת רגל; קביעת בית המשפט כי נושה מסוים הו א נושה מובטח; החלטה
לתת צו מאסר לפי סעיף179
לפקודה; החלטה של בית המשפט לפי סעיף150
לפקודה המתייחסת למעשה
של הנאמן (אך לא כל החלטה); החלטה של בית משפט בפשיטת רגל הדוחה ערעור שהגיש נושה נג ד החלטת
16
חמי בן-
,נון, טל חבקין
הערעור האזרחי ,
'שער שני: הערעור בבתי המשפט הרגילים, עמ102
(מהדורה
שלישית ,
2012
.)
17
'שם, בעמ114
-
116
.
18
,שלמה לוין, אשר גרוניס
פשיטת רגל ', עמ38
,(מהדורה שלישית2010
.)
12
נאמן שדחה תביעת חוב; החלטה המחייבת חייב לשלם תשלומים חודשיים
לקופת הכינוס או לקופת
.פשיטת הרגל; החלטה להאריך מועד להמצאת התראת פשיטת רגל19
,מנגד כללי הערעור ב הליכי
פירוק חברות ,לפי פקודת החברות , זהים
לאלה החלים ב.ערעור אזרחי20
בהצעת החוק מוצע לקבוע כי הסדרי הערעור בדיני חדלות הפירעון
יהיו דומים לאלו שבהליך אזרחי
. כלו מר
ש"פסק דין" יהיה ניתן
לערעור בזכות
, ו-
"החלטה אחרת" תהיה ניתנת לערעור רק אם ניתנה לכך
רשות .
כמו כן, מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע בצו סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור, ויהיה ניתן
.לערער עליהן רק במסגרת הערעור על פסק הדין
שאלות לדיון :
1.
האם ההסדר בדי
ן האזרחי
המבחין לעניין ערעור
בין "פסק דין" לבין "החלטה אחרת" מתאים ל סוגי
?ההחלטות הניתנות בדיני חדלות פירעון? מתי תיחשב החלטה בהליכי חדלות פירעון כסופית
2.
מה היחס בין סעיף זה, העוסק בהגשת ערעור, ובין סעיף279
(ד) להצעה שבו מוקנית לבית המשפט הסמכה
רחבה לעיין?מחדש בכל "צו" שנתן מכוח סמכותו לפי חוק זה
3.
?האם אין צורך להתייחס באופן מפורש לערעורים על החלטות רשם
כ יום, סעיף94
.לחוק בתי המשפט קובע את סמכות הרשם לדון בעניינים של פשיטת רגל21
וכן, סעיף96
.לחוק בתי המשפט קובע את הכללים לעניין ערעור על החלטות רשם על-פי כ :ללים אלה
צו בפשיטת רגל
שנתן רשם בית משפט מחוזי שהוא""פסק דין
לפי ההבחנה הרגילה, ניתן לערעור
בזכות
לבית המשפט העליון ; ואילו צו בפשיטת רגל שניתן כאמור והוא""החלטה אחרת
לפי ההבחנה הרגילה
ניתן לערעור
בזכות בבית המשפט המחוזי
בו הוא משמש רשם ובית המשפט רשאי .לדון בכך בדן יחיד
לעומת זאת, על החלטת רשם בית משפט מחוזי
שאינה צו בפשיטת רגל
יחולו הדינים הרגילים החלים על
.ערעור על החלטות רשם המבחינים בין פסק דין לבין החלטה אחרת22
יש לציין כי הצעת החוק
אינה
כוללת
הצעה לערוך תיקון עקיף בסעיף94
האמור לחוק בתי המשפט, ומ וצע לשמוע ממשרד המשפטים מה יהיה
הדין לעניין זה לאחר התיקון המוצע.
4.
האם
ההנחה היא שבהיעדר קביעה אחרת, תקנות סדר הדין האזרחי
חלות על כלל השאלות העולות בהקשר
,של ערעורים, ובכלל זה
המועדים להגשת ערעור
, דיון מקדמי בערעור וכיוצא באלה?
האם יש צורך להוסיף
הוראה כפי :שנעשה בחוק בתי משפט לענינים מינהליים לפיה"הורא
ות חוק בתי
,]המשפט [נוסח משולב
תשמ"ד-
1984, יח ולו על הליך לפי חוק זה אם אין בחוק זה הוראה אחרת לענין הנדון ואם אין בענין הנדון או
בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם הוראות חוק זה"
?
23
5.
מוצע לבחון האם יש החלטות נוספות
שיש מקום לקבוע
כי ניתן יהיה לערער עליהן
בזכות
. כך למשל :
החלטה לעניין הקצבה לזכאי מזונות לפי סעיף179
;
החלטה לעניין העברת ניהול ההליכים מרשם ההוצאה
19
'שם, בעמ39
.וההפניות לפסיקה שהוזכרה שם
20
סעיף291
לפקודת החברות – ערעור" :
291
.ע רעור על צו או החלטה במהלך פירוקה של חברה לפי פקודה זו יוגש בדרך ולפי
התנאים שמוגש ערעו
ר על כל צו או החלטה שלו בתחום שיפוטו הרגיל, והכל בכפו
ף
.".לתקנות סדרי דין
21
סעיף94
לחוק בתי המשפט– עניני פשיטת רגל" :
94
.ב עניני פשיטת רגל, רשאי רשם של בית משפט שיש לו שיפוט כאמור
בסעיפים172
ו-
173
לפקודת פשיטת הרגל–
(1)
לפי בקשתו של חייב בפשיטת רגל, לית;ן צו כינוס נכסים ולהכריז על החייב כפושט רגל
(2)
לנהל
חקירות לפי סעיפים27
עד32
,
59
ו-
60
.".לפקודת פשיטת הרגל, וליתן צווים בהתאם להוראות אותם סעיפים
22
'לוין וגרוניס, עמ40
.
23
סעיף14
לחוק בתי
חוק בתי משפט לענינים מינהליים, תש"ס-
2000
.
13
לפועל לבית משפט לפי סעיף207
;
החלטה לעניין הגנת בית מגורים לפי סעיף229
; החלטה בדבר
עיכוב
יציאה מהארץ לפי סעיף84
2.
6.
במקרים שבהם בית המשפט המחוזי נותן פסק דין בערעור, האם אין מקום לקבוע כי הוא יהיה רשאי לתת
רשות ערעור בגוף פסק הדין? כך קבוע גם היום לגבי הליכים אזרחיים בסעיף41
.(ב) לחוק בתי המשפט
7.
האם אין מקום לקבוע מהו המבחן המהותי למתן רשות ערעור? הנוסח המוצע בתוספת
ל )סעיף קטן (ג
נסמך על הקיים בסעיף41
.(ב) לחוק בתי המשפט
8.
לעניין סעיף-
)קטן (ד–
האם יש הצדקה להסמיך את השר לקבוע בצו שתהיינה החלטות בדיני חדלות פירעון
שלא תינתן בהן רשות ערעור, כפי שקיים בדין האזרחי? מה יהיו אותן החלטות? ככל שהוועדה תחליט
לאשר זאת, מוצע לה וסיף הוראה, כפי שקיימת היום בסעיף41
(ד) לחוק בתי המשפט, שמבהירה כי אין
.בכך כדי למנוע ערעור על ההחלטה במסגרת ערעור על פסק הדין
9.
מעבר לשאלת הערעור בזכות או ברשות, לסיווג החלטה כ"פסק דין" או כ"החלטה אחרת" בדין האזרחי
יש משמעויות נוספות. למשל– המועד להגשת ער עור או ערעור ברשות הוא שונה; הרכב המותב שדן בערעור
)או בבקשת רשות לערער הוא שונה (דן יחיד או מותב שלושה
.וכיוצא באלה
מה יהיה הדין לגבי הליכים
?כאמור בחדלות פירעון? האם יחולו הכללים של הדין האזרחי? האם אין מקום לקבוע זאת במפורש
סעיף350
:המוצע
ערעור על החל
טת הממונה
ערעור על החלטת
הממונה
350
.
(א)
החלטה סופית של הממונה שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט
שלום ;לעניין זה יראו כהחלטה סופית ,בין השאר ,החלטות כמפורט להלן:
(1)
החלטה שלא לתת צו לפתיחת הליכים לפי סעיף
105
;
(2)
החלטה לעניין הסרת הג
בלה לפי סעיפים
143
או
169
.
(ב)
החלטה אחרת של הממונה שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט
שלום אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית משפט השלום שנשיא בית משפט
השלום קבע לכך.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב ,)לא תינתן רשות ערעור על סוגי החלטות ששר
המ
שפטים קבע ,בצו
, באישור ועדת החוקה ;נקבע סוג החלטה בצו כאמור ,יחול הצו
על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו. אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו
על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור באותו סעיף קטן במסגרת ערעור על
ההחלטה הסופית.
הערות :
" מוצע כי על החלטות
סופיות " של
הממונה
ניתן יהיה להגיש ערעור
בזכות לפני בית משפט השלום . זאת
.מאחר שבית משפט השלום הוא המוסמך לדון בהליכי חדלות פירעון של יחידים
" על
החלטה אחרת " של הממונה, ניתן יהיה לערער
ברשות
בלבד, לפני
בית משפט שלום , אם ניתנה לכך
.רשות של בית המשפט
מוצע להתי יחס במפורש לשתי "החלטות סופיות" בלבד שעליהן הערעור יהיה בזכות: החלטה שלא לתת
צו לפתיחת הליכים לפי סעיף105
שעוסק בצו כאמור שניתן לבקשת החייב (בדברי ההסבר מצוין כי על
14
החלטת הממונה לתת צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד אין צורך לתת זכות ערעור מאחר שנושה רשאי
לבקש מבית משפט השלום לבטל את ההחלטה לפי סעיף108
להצעת החוק); והחלטה לעניין הסרת הגבלה
לפי סעיפים143
או169
.
גם כאן מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע בצו סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור, ויהיה ניתן
.לערער עליהן רק במסגרת הערעור על פסק הדין
שאלות
לדיון :
1.
האם ראוי לקבוע שעל החלטות מסוימות של הממונה תינתן האפשרות רק לערעור
ברשות
לבית המשפט
?למרות שמדובר ברשות מינהלית ולא בערכאה שיפוטית
2
.
" האם קיים תקדים לשימוש בהבחנה המוצעת בין
החלטה סופי
ת " לבין "החלטה אחרת" (להבדיל מההבחנה
" הקיימת בדין האזרחי בין
פסק דין " לבין "החלטה אחרת")? כיצד ניתן להבחין ביניהן? אילו דוגמאות יש לכל
?אחד מסוגי ההחלטות הללו
סעיף351
:המוצע
ערעור על
החלטת
רשם ההוצאה לפועל
ערעור על החלטת
רשם ההוצאה לפועל
351
.
(א)
החלטה ס
ופית של רשם ההוצאה לפועל שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני
בית משפט שלום ;לעניין זה יראו כהחלטה סופית ,בין השאר ,החלטות כמפורט להלן:
(1)
החלטה שלא לזמן ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים לפי סעיף
190
;
(2)
החלטה לעניין אישור הסדר תשלומים לפי סעיף
196
;
(3)
החלטה בעניינים שרואים אותם כפסק דין או כהחלטה סופית לפי
סעיפים
349
(א )ו-
350
(א.)
(ב)
החלטה אחרת של רשם ההוצאה לפועל שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני
בית משפט שלום אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית משפט השלום שנשיא בית
משפט השלום קבע לכך.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב ,)לא תינתן רשות ערעור על סוגי החלטות ששר
המשפטים קבע, בצו
, באישור ועדת החוקה ;נקבע סוג החלטה בצו כאמור ,יחול הצו
על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו. אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו
על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור באותו סע
יף קטן במסגרת ערעור על
ההחלטה הסופית.
הערות :
כזכור, על-פי הצעת החוק, הליכי חדלות פירעון שנפתחו בידי יחיד בעל היקף חובות נמוך (למטה מ-
150,000
.שקלים) יתנהלו לפני רשם הוצאה לפועל במהלך דיוני הוועדה סוכם שככל שסמכות זו אכן תוענק לרשמי
ההוצאה לפועל, אזי הטיפ
ול בתיקים אלה ייעשה על-
.ידי רשמים ייעודיים העוסקים בכך
" ההסדר המוצע גם לגבי החלטותיו של רשם ההוצאה לפועל הוא כי על
החלטת סופית " שלו ניתן יהיה
להגיש ערעור
בזכות לפני בית משפט השלום". זאת להבדיל מ
החלטה אחרת " שלו, שעליה יש לקבל
רשות
.כדי לערער
15
גם כאן, מוצע לה סמיך את שר המשפטים לקבוע בצו סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור, ויהיה
.ניתן לערער עליהן רק במסגרת הערעור על פסק הדין
מוצע למנות במסגרת הסעיף מספר סוגי :החלטות שייחשבו "החלטה סופית" של הרשם
החלטה שלא לזמן
ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים לפי סעיף
190
;החלטה לענ
יין אישור הסדר תשלומים לפי סעיף
196
;
החלטה בעניינים שרואים אותם כפסק דין או כהחלטה סופית לפי סעיפים
349
(א )ו-
350
(א).
שאלות
לדיון :
1.
,בדין הקיים סעיף80
לחוק ההוצאה לפועל24
העוסק בערר וערעור על החלטות רשם ההוצאה לפועל קובע
כלל ברור
הכולל פירוט באשר לכל ה
צווים
והחלטות הרשם
ה ניתנים לערעור
בזכות,
25
וכל היתר יהיו ניתנים
.לערעור רק עם קבלת רשות לכך בידי שופט בית משפט השלום האם בחירה בכלל הגמיש (כפי
ש
מוצע
בהצעת החוק)
?עדיפה על הפירוט בדין הקיים
2.
" בדומה לשאלה בסעיף הקודם, האם קיים תקדים לשימוש בהבחנה המוצעת בין
החלטה ס
ופית " לבין
" "החלטה אחרת" (להבדיל מההבחנה הקיימת בדין האזרחי בין
פסק דין " לבין "החלטה אחרת")? מה
?המבחן שיבדיל ביניהן
סעיף352
:המוצע
עדכון סכומים
עדכון סכומים
352
.
(א)
הסכומים הקבועים בחוק זה יעודכנו ב–
1 בינואר בכל שנה (בסעיף זה – יום
העדכון )בהתאם לשיעו
ר שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד הידוע ב–
1
בינואר של השנה הקודמת.
(ב)
השר יפרסם ברשומות הודעה על הסכומים המעודכנים.
הערות :
מוצע כי הסכומים הקבועים בחוק יתעדכנו על בסיס שנתי בהתאם לשינוי המדד. כן מוצע כי שר המשפטים
יפרסם ברשומות הודעה על הסכומ .ים המעודכנים
לדיון?": האם אין צורך להתייחס ל"מדד המחירים לצרכן
24
סעיף80
לחוק ההוצאה לפועל – ערר וערעור :
"
80
.
)(א הרו
אה עצמו נ
פ גע על ידי פעולה של מנהל לשכת הוצאה לפועל או
החלטה שלו או של עובד מערכת ההוצאה לפועל לפי סעיף4
.א, רשאי להגיש ערר לפני רשם ההוצאה לפועל
)(ב צוו
ים והחלטות של רשם ההוצאה לפועל, לרבות החלטות בערר לפי סעיף קטן (א), ני תנים לערעור, ברשות שופט בית
משפט השלום לפני בית משפט השלום; אולם ערעור על החלטה לפי סעיפים13
,
14
,
19
,
25
,
38
,)(א48
,
58
,
66
(א1) ו-(2
,)
66
,)ה(א
66
()ז(ג2
,)
69
,)יב(א70(א) ו-
74
.(א), יהא בזכות
(ב1)
על אף הוראות סעיף קטן (ב), צווים והחלטות של רשם הוצאה לפועל בעניין ביצוע פסק דין בעניני משפחה, לרבות
החלטה לפי סעיפים13
,
14
,
19
,
25
,
38
,)(א48
,
58
,
66
(א1) ו-(2
,)
66
,)ה(א66
()ז(ג2
,)
69
,)יב(א70(א) ו-
74
(א) ניתנים לערעור
בזכו ת
י ב נפל.ית המשפט לעניני משפחה בפני שופט אחד
(ב2)
פסק דין של בית משפט שלום או של בית המשפט ל
ענייני משפחה בערעור שהוגש לפי סעיפים קטנים (ב) או (ב1
), לפי
.העניין, ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי
)(ג הוג
ש ערר או ע
ר
עור או בקשת רשות לערער לפי סעיף זה, אין בכך כדי לעכב הליך; רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט
רשאי להורות על השהיה או עיכוב ולהתנותם במתן ערובה להנחת דעתו, ובלבד שהמבקש הודיע שבדעתו להגיש ערר, ערעור או
בקשת רשות לערער, לפי העניין.".
25
מעצר (סעיף13
), עיכוב יציאה מהארץ (סעיף14
), טענת פרעתי (סעיף19), חיוב נאמן בתשלום החוב הפסוק אם הפר
חובותיו
(סעי ף25
( ), מכירת דירת מגורים ופינוי החייב סעיף38
( (א)), חיוב צד ג' לשלם חוב פסוק סעיף48
), חיוב כונס נכסים בפיצוי על
( נשק שגרם סעיף58), הגבלות על חייב המש תמט מתשלום חובותיו–
( קבלת דרכון ועיכוב יציאה מהארץ סעיף66
(א1) ו-(2
,))
רישום של חייב במרשם חייבים בעלי
יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם
(סעיף66ה(א) ו-
66
()ז(ג2
)), צו הבאה לחייב (סעיף
69
יב(א)), צו
מאסר
בשל אי תשלום חוב מזונות (סעיף70(א) ו-
74
.))(א
16
סעיף353
:המוצע
בית משפט השלום המוסמך לדון בהליכי חדלות פירעון של יחידים
בית משפט השלום
המוסמך לדון
בהליכי חדלות
פירעון של יחידים
353
.
(א)
בית משפט השלום שידון בהליכי חדלות פירעון של יחידים בכל מחוז ,יהיה
בית משפט השלום שבו יושב נשיא בית המשפט.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א ,)השר ,בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון,
רשאי להסמיך ,בצו ,לעניין מחוז מסוים ,בית משפט שלום אחר מהאמור באותו סעיף
קטן או בתי משפט שלום נוספים ,שידונו בהליכי חדלות הפיר
עון של יחידים באותו
מחוז.
הערות :
כזכור, על-
פי הצעת החוק, הליכי חדלות פירעון של יחידים ינוהלו בבתי משפט שלום (להבדיל מהמצב
היום, בו כל הליכי פשיטות הרגל והפירוק נמצאים בבית המשפט המחוזי). ואולם, מוצע
כ י ייקבע מספר
מצומצם של בתי משפט שלום (אותם בתי משפט שב הם יושב נשיא בימ"ש השלום) שיוסמכו לדון בהליכי
חדלות פירעון של יחידים וזאת כדי לאפשר
להם
.לפתח מומחיות בנושאים אלה ולהביא לייעול המערכת
מוצע להסמיך את שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, לשנות את ברירת המחדל
ולקבוע כי
לגבי מחוז מסוים, בית משפט.אחר ידון באותם הליכים
.עוד מוצע כי שר המשפטים יהיה רשאי להסמיך כאמור גם בתי משפט שלום נוספים באותו מחוז
שאלה לדיון :יש הגיון ב
קביעת כלל ש
מ אפשר יצירת מומחיות לעניין הליכי חדלות פירעון בבתי משפט שלום
.מסוימים
ואולם, האם אין חשש ליצירת עומס יתר בבתי משפט אלה ?, אשר כבר כיום עמוסים למדי
סעיף354
:המוצע
החלת הוראות החוק על חבר בני אדם מסוים שאינו תאגיד
החלת הוראות החוק
על חבר בני אדם
מסוים שאינו תאגיד
354
.השר רשאי להחיל הוראות חוק זה ,כולן או חלקן ,בצו ,על חבר בני אדם מסוים שאינו
תאגיד כהגדרתו בסעיף 4 ושלא בוע ק לגביו ,בחיקוק ,הסדר אחר לאותו עניין ,ורשאי
הוא לקבוע בצו כאמור את ההתאמות והשינויים הדרושים לצורך ההחלה.
הערות :
מוצע להסמיך את שר המשפטים להחיל את הוראות החוק על חבר בני אדם מסוים שאינו תאגיד לפי החוק
המוצע (כלומר– שאינו חברה או שותפות) ושלא קבוע לג .ביו בחיקוק הסדר אחר לאותו עניין
הסעיף נועד, לפי דברי ההסבר להצעה, לאפשר שימוש בכלים שבהצעת החוק לטיפול בחדלות פירעון גם
לגבי תאגיד שהחוק המוצע אינו חל עליו. כזכור, החוק יחול על חברה (למעט חברה לתועלת הציבור) ועל
שותפות. עוד הוסבר כי החלת הוראות החוק כאמו ר בסעיף זה תהיה לגבי תאגיד ספציפי בלבד, מאחר
.שהחלת הוראות על סוג של תאגידים מתאימה יותר לחקיקה ראשית
הוראה דומה קיימת כיום בסעיף380
.לפקודת החברות26
26
סעיף380
לפקודת החברות" :
380
.(
)א
הוראות פרקים י"א עד י"ז לפקודה זו והוראות פרק שלישי לחלק התשיעי בחוק
החברות, ה
תשנ"ט-
1999
(בסעיף זה– פרק פשרה או הסדר) יחולו בשינויים
המחוייבים לפי הנסיבות גם בפירוק, בידי
ב ית המשפט
או בפיקוחו, של כל חברת חוץ שיש לה נכסים בישראל, בין שהיא רשומה בישראל ובין שאינה רשומה בה, ושל כל תאגיד אחר או
חבר-בני-
אדם שהשר החיל עליהם, בצו, הוראות.פקודה זו
(
)ב השר רשאי להחיל בצו את הוראות פרק פשרה או הסדר על תאגיד או חבר
,בני אדם שאינו ניתן לפירוק לפי פקודה זו
,בשינויים המחויבים, אף אם לא ניתן לגביו צו לפי סעיף קטן (א); ואולם צו לפי סעיף קטן זה לגבי תאגיד שאין בדין הסדר לפירוקו
17
שאלה לדיון : אנחנו מבינים שהשימוש העיקרי בסעיף הוא לעניין החלת הוראות החוק על פירוקן של אגודות
עותמאניות. ה ?אם יש גופים נוספים שיכולה להתבקש החלה של הוראות החוק עליהן
סעיף355
:המוצע
שינוי התוספות
שינוי התוספות
355
.השר ,באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ,רשאי ,בצו ,לשנות את התוספת
הראשונה והתוספת השנייה ,ובלבד שלא יוסיף לתוספת השנייה אלא נכסים
הדרושים לח
ייב או לבני משפחתו הגרים עמו לצורכי מחייתם הבסיסיים או
שהתמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה שתיגרם בשלה לחייב או לבני
משפחתו הגרים עמו.
הערות :
.מוצע לקבוע כי שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, יהיה רשאי לשנות בצו את התוספות להצעת החוק
התוספת
הראשונה
קובעת את
היקף המידע שניתן לאסוף לגבי חייב שהוא יחיד
(סעיף103
()(ב3
))(ב
להצעת החוק). לבקשת הממשלה, התוספת הראשונה טרם נדונה .
התוספת
השנייה
קובעת מהם
הנכסים שאינם חלק מנכסי קופת הנשייה
לעניין חייב שהוא יחיד (סעיף
217
להצעת החוק). לגבי תוספת זו, מוצע לקבוע כי השר לא יוסיף לה אלא נכסים הדרושים לחייב או לבני
משפחתו הגרים עמו לצורכי מחייתם הבסיסיים או שהתמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את
.הפגיעה שתיגרם בשלה לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו
סעיף356
:המוצע
ביצוע ותקנות
ביצוע ותקנות
356
.השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי,, באישור ועדת החוקה להתקין תקנות
לביצועו לרבות תקנות בעניינים אלה:
(1)
סדרי דין בהליכים לפי חוק זה ,ובכלל זה הוראות לעניין הגשת בקשות לפי
חוק זה ,מסמכים שיש לצרף אליהן ,מועדי הגשתן ,הגשת התנגדויות להן וחובות
פרסום;
(2)
חובות דיווח שיחולו על החייב, ו
הנאמן ,הממונה וכל בעל עניין אחר בהליך
חדלות הפירעון ,אופן עריכת הדוחות והפרטים שייכללו בהם;
(3)
אגרות ותשלומים בעד הליכים לפי חוק זה.
הערות :
מוצע כי השר יוסמך להתקין תקנות לביצועו של החוק. בכלל זה: סדרי דין (הכוללים גם הוראות לעניין
הגשת ב קשות, וצירוף מסמכים, מועדי הגשת בקשות, הגשת התנגדויות לבקשות וחובות פרסום); חובות
דיווח שיחולו על החייב, הנאמן, הממונה וכל בעל עניין אחר בהליך חדלות הפירעון, אופן עריכת הדוחות
.והפרטים שיכללו בהם; אגרות ותשלומים
יינתן לאחר שהשר שוכנ
ע, מנימוקים שיירשמו, כי בשים לב למטרותיו של אותו תאגיד ומטעמים שבטובת הציב
ור , מן הראוי
להחיל עליו את הוראות פרק פשרה או הסדר בלבד; כמו כן השר יקבע בצו לגבי תאגיד כאמור את התקופה להגשת בקשה להסדר
,או פשרה לפי פרק פשרה או הסדר; לא הוגשה הבקשה בתוך אותה תקופה
.".יפקע הצו
18
לצד התקנות המ וזכרות במפורש סעיף זה, הצעת החוק רצופה בסעיפי הסמכה רבים נוספים שמכוחם יכול
.(ולעתים אף חייב) השר להתקין תקנות
שאלות לדיון :
1.
( לסעיף קטן2
)
–
מוצע לשמוע על אילו
חובות דיווח
מדובר? האם לא ניתן להסתפק בהחלת חובות דיווח
?על החייב והנאמן
2.
( לסעיף קטן3
)
– נראה כי
מדובר בסעיף הסמכה רחב. האם ניתן לקבל פירוט אודות התשלומים והאגרות
?שבהם מדובר
האם אין אפשרות למנות
א ת סוגים המקרים?במפורש בסעיף
3.
מוצע לשקול באילו מהמקרים יש מקום להוסיף דרישה לאישור פרלמנטרי.
סעיף357
:המוצע
מעבר למערכת מקוונת
מעבר למערכת
מקוונת
357
.השר רשאי לקבוע,, באישור ועדת החוקה כי הליכים
פעולות הנעשות
לפי חוק זה,
כולם ן כול או חלקם
חלק
ן ,ובכלל זה דיווחים ,פרסומים ,הגשת בקשות ומסמכים,
מתן זכות עיון או הצבעות יבוצעו באופן מקוון ,ורשאי הוא לקבוע הוראות לעניין אופן
ביצועם
ביצוע
ן של פעולות מקוונות אלה.
הערות :
מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע בתקנות כי הליכים לפי החוק המוצע ייעשו
באופן מקוון . כן מוצע
.להסמיך את השר לקבוע בתקנות הוראות לעניין אופן ביצוע הפעולה המקוונת
שאלות לדיון :
1.
האם אין צורך לקבוע סעיף הסמכה מפורט יותר לעניין הדיווח המקוון או מתן זכות עיון באופן מקו ון (השוו
למשל, סעיף38
.)ב לחוק העמותות
2.
לגבי הצבעות מקוונות–
נקבע בחוק ניירות ערך (סעיפים44יא1
עד44יא6
) הסדר המקיף ומפורט הכולל
מתן הגנות וזכויות שונות המעוגן בחקיקה ראשית וכולל התייחסות לאופן אבטחת הנתונים; לתיעוד
הפעולות שנעשו במערכת האלקטרונית; ההפרד
ה שבין מערכת ההצבעה האלקט
ור נית ויתר מערכות
.הרשות; אופן מסירת ההודעה לבעלי המניות באמצעות המערכת האלקטרונית וכיוצא באלה האם אין צורך
?בסעיף הסמכה מפורט גם במקרה זה
3.
?האם אין צורך לקבוע במפורש כי השימוש במערכת המקוונת יהיה חלופי לביצוע פעולות באופן ידני
הדברי
ם אמורים במיוחד נוכח החשש שיהיו גורמים שונים
)(חייבים יחידים בפרט
שלא תהיה להם נגישות
.למערכות המקוונות
19
סעיף229
המוצע: הגנת בית מגורים
בישיבת הוועדה מיום16.5.2017
החל דיון ראשוני בסעיף העוסק בהגנת בית מגורים (סעיף229
.)המוצע
במהלך הדיון, הובעה ביקורת על נוסח הסעיף בהצעת החוק אשר ביקש למעשה לשמר את המצב המשפטי
.הקיים
נוכח הביקורת נתבקשו נציגי הממשלה לגבש הצעה מעודכנת לסעיף האמור
. בהתאם לכך, מ שרד
:המשפטים העביר את ההצעה שלהלן
הגנת בית מגורים
229
.
)(א היו כלולים בנכסי קופת הנשייה מקרקעין המשמשים, כולם או חלקם, למגורי
חייב שהוא יחיד, תיעשה מכירתם באישור של בית המשפט.
)(ב
בית המשפט לא יורה כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שקיים דיון
בעניין
ונתן ל
חייב ולנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם.
)(ג
בית המשפט לא יאשר מכירת זכות מקרקעין
כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם
מצא כי התקיימו כל אל
הו:
(1)
התועלת שתצמח לנושים ממכירת הזכות האמורה עולה על הנזק
שייגרם לחייב,
כתוצאה
מכך, בהתחשב, בין היתר בגילו של החיי
ב ובני
משפחתו ובנסיבותיו האישיות של החייב ובני משפחתו ובכלל זה מצבם
;הבריאותי
(2)
לא קיימת אפשרות סבירה לפרוע את
החוב בדרך אחרת שפגיעתה
;בחייב פחותה
(3)
לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו יהיה מקום מגורים סביר באזור
מגוריהם התואם את צרכיהם, או שהועמ
ד לרשותם סידור חלופי לתקופה
שיקבע בית המשפט בהתאם להוראות פסקאות (ד) ו-
(ה) (בסעיף זה– סידור
;)חלופי
)(ד על הסידור החלופי להעמיד לרשות החייב ובני משפחתו הגרים עמו מקום
מגורים סביר באזור מגוריהם התואם את צ
ו.רכיהם, כפי שיקבע בית המשפט
)(ה תקופת הסידור
החלופי תהיה תיקבע בהתאם להוראות
אלו
ה אל:
(1)
לעניין חייב שנחה דעתו של בית המשפט שתהיה לו יכולת לממן מקום
מגורים סביר לעצמו ולבני משפחתו לאחר תום הליכי חדלות הפירעון, בין
באמצעות יכולת השתכרותו העתידית ובין באמצעות הכנסה או זכויות
אחרות – לתקופה של ארב
ע שנים , ורשאי הוא לקבוע
תקופה קצרה או ארוכה
יותר אם מצא כי יש הצדקה לכך
, בין היתר על יסוד השיקולים המפורטים
( בפסקה4).;
,בבחינת יכולת השתכרותו העתידית יביא בית המשפט בחשבון
בין היתר, את גילו של החייב
, מצבו הבריאותי וקרבתו לגיל פרישה;.
20
(2)
לעניין חייב ש
לא נחה דעתו של בית המשפט שתהיה לו יכולת לממן
מקום מגורים סביר לעצמו ולבני משפחתו לאחר תום הליכי חדלות הפירעון,
בין באמצעות יכולת השתכרותו העתידית ובין באמצעות הכנסה או זכויות
אחרות
( כאמור בפסקה1
)
– לתקופה שיקבע בית המשפט, ורשאי הוא לקבוע
כי תקופת הסידור;החלופי תהיה לכל ימי חייו של החייב
(3)
בבחינת יכולת השתכרותו העתידית של החייב יביא בית המשפט
בחשבון, בין היתר, את גילו של החייב וקרבתו לגיל פרישה;
(4)
בית המשפט רשאי לקבוע תקופת סידור חלופי קצרה או ארוכה יותר
מהאמור בסעיפים קטנים(1
;)
במסגרת שיקול יו לעניין
ל
קביעת תקופת
( הסידור החלופי לפי סעיף קטן1
( ) או2) ישקול בית המשפט, בין היתר, את
:אלה
)(א
;גילו של החייב ובני משפחתו ובכלל זה קרבתו לגיל הפרישה
)(ב
נסיבותיו האישיות של החייב ובני משפחתו
וצרכיהם בהווה
,ובעתיד ובכלל זה לרבות
מצבם הבריאותי;
)(ג אם התקיים בחייב תנאי מהתנאים להארכת תקופת
התשלומים הקבועים בסעיף163
.)(ג
)(ו
.הוראות סעיף זה יחולו גם על מקרקעין שדיני הגנת הדייר חלים עליהם
)(ז הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין מימוש של משכנתה או משכון של מקרקעין
של החייב המשמשים, כולם או ח'לקם, למגורי חייב, ויחולו לגביהם הוראות סימן א
לפרק ו', ולעניין דיור חלופי הוראות סעיף38(ג) לחוק ההוצאה לפועל, בשינויים
.המחויבים
הערות :
ה סעיף המוצע מבקש להגדיר את נקודת האיזון בין זכויות הנושה לבין זכויות החייב בעת מימוש
דירת מגוריו של החייב במסגרת הלי
כי חדלות פירעון.
מצד אחד, ניצבת
זכותו של החייב לקורת גג ,
שהוכרה כחלק מזכות היסוד של אדם
לכבוד . מנגד, עומדת
זכותם של הנושים לקניין , שאף היא
.מצויה תחת הגנת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
כאמור, ההסדר המקורי שנכלל בהצעת החוק היה מבוסס במידה רבה על ההסדר הקיים
כיום .
,ואולם
ההסדר המוצע עתה מבקש לערוך שינויים משמעותיים בדינים אלה.
לשם הנוחות, נשוב ונזכיר את ההוראות השונות החלות בדין
כיום ע ל מימוש דירת מגורים של חייב
(במסגרת הליך פשיטת רגל או מחו
צה
:)לו
1.
סעיף33
לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-
1972: ה
סעיף פורש בפסי
קה כ קובע שמי
שמתגורר בדירה שיש לו בה
זכות בעל ות או חכירה לדורות
שנרשמו במרשם המקרקעין ,
יהפוך
להיות
דייר מוגן בדירה לאחר מימושה בהליך הוצאה לפועל או בפשיטת רגל
27
. דייר כאמור נהנה
מהגנה רחבה, ואין אפשרות לפנותו
מהנכס
.)(אלא בתנאים שבחוק ,ניתן לפיכך למכור את הנכס
27
ע"
א4
3295/9
פרמינגר
'נ מור(, פ"ד נ5
)
111
(
1997
.)
21
.אך הוא יימכר כשהוא "תפוס" דבר המוריד משמעותית את ערכו זכויותיו של דייר מוגן שנפטר
.עוברות לבן זוגו, ילדיו או קרוביו שהתגוררו עמו בששת החודשים שלפני שנפטר
ההגנה לא תחול כאשר מי שבעלותו בנכס
א ינה
רשומה בטאבו על שמו,
אלא למשל על שם חברה
משכנת.
,בנוסף על-
פי סעיף33
()(ג2) לחוק הגנת הדייר, ניתן לכלול בשטר מ שכנתא הוראה
הקובעת
ש ההגנה לא
ת חול על המשכנתא, ואכן הבנקים כוללים כעניין שבשגרה תנאי כזה
.בשטרות המשכנתא לכן, ככלל, ההגנה שבחוק הגנת הדייר אינה חלה על דירה הנמכרת
במסגרת מימוש משכנתא.
2.
ס עיף86א לפקודת פשיטת הרגל : קובע כי
בית המשפט
יאשר מימוש דירת
מגורים
של פושט
רגל, רק אם שוכנע שיהיה לו, לבן זוגו ולבני משפח
ת" ,ו הגרים עמו
מקום מגורים סביר ", או
" הועמד לרשותם
סידור חלוף ". יש לשים לב שהסעיף עוסק רק בדירה
המשמשת למגורים .
בנוסף, רמת הדיור החלופי שיש לספק אינה מושפעת מרמת הדיור הקיים של החייב. היא עשויה
ל היות ברמה נמוכה מדירת החייב במקרה שהתגורר בבית גדול שמעבר לצרכיו, והיא עשויה
.להיות גבוהה ממנה אם החייב התגורר בדירה קטנה שלא סיפקה כראוי את צרכיו
3.
סעיף38
לחוק ההוצאה לפועל : הסעיף מבחין בין מימוש דירה עם משכנתה לבין מימוש דירה
.ללא משכנתה
א.
במימוש דירת מגור
ים ללא משכנתה –
לפי סעיף38
,(א) לחוק
רשם ההוצאה לפועל
לא יאשר
,את המימוש ואת פינוי החייב ובני משפחתו אלא לאחר שהוכח, להנחת דעתו, שיהיה לחייב
ולבני משפחתו הגרים עמו"מקום מגורים סביר "
או שיש
להם "
יכולת כלכלית המאפשרת
מימון מקום מגורים סביר", או שהועמד לרשות ם"סידור חלוף ."
ב.
במימוש דירת מגורים עם משכנתה –
סעיף38
(ג) לחוק קובע כי במקרה כזה ניתן לקבוע בשטר
המשכנתה כי לא יחול ההסדר שבסעיף38
(א) אלא הסדר אחר של הגנת דירת מגורים: שלפיו
שווי הסידור החלוף יהיה
בסכום המאפשר לחייב לשכור דירת מגורים באזור מגוריו
התואמת
את צורכי החייב ובני משפחתו
הגרים עמו למשך
תקופה שלא תעלה על
18
חודשים .
הרשם רשאי לקבוע
תקופה ארוכה יותר
אם יש
נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת .
הסעיף כולל דרישה להסביר לחייב את משמעות הדבר בשפה ברורה המובנת לו .
ההסדר
המתואר נוסף לחוק בתיקון משנת2008
'(תיקון מס
29
לחוק ההוצאה לפועל), והוא חל רק
על משכנתאות שניתנו אחרי יום16.5.2009
.
לסיכום– לפי הדין הקיים:
כאשר מדובר בבעלות או בחכירה לדורות בנכס מקרקעין שנרשם בטאבו, תחול ההגנה הרחבה
הכלולה בסעיף33
.לחוק הגנת הדייר, אלא אם נקבע אחרת בהסכם המשכנתא
אם לא חלה הה גנה של סעיף33
לחוק הגנת הדייר, אזי במקרה הרגיל, יחול סעיף38
(א) לחוק ההוצאה
לפועל על מימוש של דירת מגורים
מחוץ להליך של פשיטת רגל (כשנושה אינדיבידואלי,, דוגמת ספק
מבקש לממש את דירת המגורים של החייב כדי לכסות על חוב שלא שולם לו). סעיף86
א לפקודת
פשיטת הרגל
יחול כשמימוש דירת המגורים מתבקש במסגרת הליך קולקטיבי של
פשיטת רגל .
להבדיל מכך, כשעל הנכס יש משכנתה, או משכון, יחול סעיף38
(ג) לחוק ההוצאה לפועל כך שהנושה
המובטח יחויב במתן הגנה של דיור חלופי לתקופה מירבית של18
חודשים, בין אם מדובר בהליך
כינוס אינדיבידוא .לי ובין אם במסגרת הליך קולקטיבי של פשיטת רגל
22
ביקורת על הדין הקיים :
1.
על הדין הקיים נמתחה ביקורת חריפה בפסיקה ובספרות,
וביקורת זו אף קיבלה ביטוי במהלך
ישיבת הוועדה מיום16.5.2017
.שעסקה בסעיף
2.
בכל הנוגע להגנה הרחבה הניתנת במסגרת סעיף33
לחוק הגנת הדייר נטען כי מדובר בסעיף
,ארכאי שאינו מתאים למציאות של ימינו
וכי הוא מוביל ל
תוצאות לא שוויוניות. למשל , הוא
מעניק הגנה רחבה מאוד לבעלים של נכס מגורים רשום בטאבו, אף אם ,מדובר בדירת פאר, ומנגד
אין הוא מעניק כל הגנה לבעלים של דירה צנועה הרבה יותר, אם אינה רשומה בטאבו ,. כמו כן
ע לו טענות ביחס לקשיים בהחלתו על יחסי שיתוף במקרקעין–
במצב של גירושין או פירוק
.שותפות
3.
בכל הנוגע ל סעיפים86א לפקודת פשיטת הרגל ו-
38(א) לחוק ההוצאה לפועל –
נטען שהסעיפים
אינם מפורטים ומפורשים מספיק ואינם מבנים את שיקול הדעת של ב תי המשפט. כתוצאה מכך
קיים שוני רב בהיקף ההגנה הניתן בפועל מכוח סעיפים אלה–
הן מבחינת משך התקופה
.שבמהלכה סופק הדיור החלופי והן מבחינת טיבו של אותו דיור
כך למשל במקרה אחד נפסק כי
הדיור החלופי
אינו חייב
להיות תואם בגודלו, ברמתו ובטיב הזכות המוענקת בו למקום המגורים
.שנמכר28
לצד זאת הובעה הדעה כי הזכות לדיור חלופי חייבת ,להיות דומה לזכות בנכס שמושכן
.ולפיכך כשהחייב היה בעליו של הנכס, על תקופת הדיור להיות לכל ימי חייו29
4.
בין היתר הוצע בפסיקה, למען קידום האחידות והוודאות, להשתמש ברשימה של שיקולים
לעניין סידור המגו
רים החלופי , שניתן יהיה להתחשב בהם הן בשאלה
אם לממש
את דירת
המגורים, והן בשאלת
היקף הדיור החלופי30
.
ההסדר המעודכן המוצע
כעת:
בהתאם לבקשת הוועדה, הנוסח המוצע כעת מבהיר בצורה קונקרטית
יותר
באילו תנאים יאשר בית
המשפט מכירת מקרקעין המשמשים למגורי החי יב, ומהו היקף סידור המגורים החלופי שיש להבטיח
לו, ומצד שני, מבקש לבטל את ההגנה הרחבה המוענקת לחייב במסגרת סעיף33
.לחוק הגנת הדייר
על-פי ההצעה, בית המשפט יאשר מכירת מקרקעין המשמשים למגורי החייב רק אם מצא כי:
התועלת
שתצמח לנושים כתוצאה מהמכירה תע
לה על הנזק שיגרם לחייב כת
ו צאה מכך; לא קיימת אפשרות
סבירה לפרוע את החוב בדרך אחרת שפגיעה פחותה; ויהיה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו מקום
מגורים סביר או סידור מגורים חלופי
.באזור מגוריהם, התואם את צרכיהם
כמו כן, בית המשפט לא
יורה על מכירה כאמור אלא לאחר שקיים
.דיון במעמד החייב והנושים
בכל הנוגע לתקופת סידור המגורים החלופי, מוצע לקבוע כי לגבי חייב שנחה דעתו של בית המשפט
כי יש לו אופק השתכרות שיאפשר לו לממן בעתיד מקום מגורים סביר לעצמו ולבני משפחתו–
יועמד
לרשותו סידור מגורים חלופי
לארבע שנים . לגבי חייב אחר–
יקבע בית המשפט תקופה אחרת שיכולה
להיות גם
לכל ימי חייו של החייב.
כמו כן, מוצע לפרט את השיקולים העיקריים לקביעת אורך התקופה שבה ימומן לחייב ולמשפחתו
.סידור מגורים חלופי
28
ראו למשל
עמדת הרוב ב רע"א7700/95
נגולה נ' חזן(, פ"ד נ1
)
338
,
343
(
1996
.)
29
עמדת השופט טירקל (במיעוט) ברע"א
נג
ולה ; רע"א11152/05
בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' פלונית
,(פורסם בנבו31.7.2006
)
שם
פסק השופט רובינשטיין דיור חלופי לכל החיים לחייבת–
אלמנה שדרגת נכותה היתה100%
.
30
רע"א
נגולה ', בעמ343
.
23
כאמור, עוד מוצע לקבוע כי ההסדר שתואר לעיל יחול על
כל מקרקעין המשמשים למגורים
, לרב ות
כאלה שחל עליהם סעיף33
.לחוק הגנת הדייר
זהו שינוי משמעותי ביחס לדין הקיים.
לבסוף, מוצע לקבוע כי ההסדר שתואר לעיל לא יחול על מקרקעין המשמשים למגורי החייב, שיש
עליהם משכנתא או משכון, וימשיך לחול עליהם ההסדר המעוגן בסעיף38
.(ג) לחוק ההוצאה לפועל
ל
דיון:
1.
מוצע לקבל נתונים אודות מימושי דירות מגורים של חייבים–
במסגרת ההוצאה לפועל ובפשיטות
רגל. כמה מימושי דירות מגורים היו בשנים האחרונות? כמה מהם במסגרת מימוש משכנתה? כמה
קיבלו הגנה של דייר מוגן מכוח סעיף33
?
2.
בכל הנוגע לסעיף-
קטן (ג) המוצע–
באילו מצבים ניתן להניח כי בית המשפט יקבע כי התועלת שתצמח
לנושים ממכירת המקרקעין
ע ולה
על הנזק שיגרם לחייב,
או כי קיימת אפשרות סבירה לפרוע את
?החוב בדרך אחרת האם יש מקום
ל קבוע
במפורש
במסגרת
עיף ס-
קטן זה"רצפה", קרי :ש ווי דירה
מסוים שמתחתיו אין
ל
אפשר מימוש?
3.
ל עניין( סעיף קטן
ז( )
החלת סעיף38
)(ג
)לחוק הוצל"פ –
א.
האם נשקלה האפשרות להחיל
גם על מקרקעין שיש עליהם משכון או משכנתא א ת ההסדר
,המוצע כאן
בש ינויים המתחייבים
מקיומו של שעבוד ספציפי על הדירה?
ב.
מהם"השינויים המחויבים"
שמוצע לקרוא לתוך הסעיף ביחס לסעיף38
(ג )
לחוק ההוצאה לפועל
– האם מדובר בדרישות ההליכיות בלב?ד
ג.
בסעיף38
()(ג2
)(ב) לחוק ההוצאה לפועל הוסמך שר המשפטים לקבוע תקנות ובהן תנאים לעניין
התאמתה של דירת מגורים לצורכי החייב ובני משפחתו ולעניין הדרך והמועד לביצוע התשלומים
בעבור הסידור החלוף .מדוע לא הותקנו תקנות אלה ?
24
תיקונים עקיפים:
חלק י"ג :תיקונים עק
יפים
סעיף358
:המוצע ביטול פקודת פשיטת הרגל
ביטול פקודת פשיטת
הרגל
358
.פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש ,]התש"ם–
1980
– בטלה , למעט סעיף97
לפקודה.
הער
ה:
מכיוון שהחוק המוצע מבקש להחליף את ההסדר המעוגן בפקודת פשיטת הרגל, מוצע לבטל את הפקודה
כליל. עם זאת, לבק שת משרד המשפטים, הוחרג מהביטול סעיף97
לפקודה31
אשר עוסק בביטול המחאה כללית
בלתי רשומה, בשל הרלוונטיות שלו גם לאחר ביטול הפקודה (וכך גם הסעיף המקביל–
סעיף356
לפקודת
.)החברות
לדיון :
1.
האם אין הוראות נוספות בפקודת פשיטת הרגל שיש להן חשיבות גם לאחר חקיקת הצעת
?החוק דנן
2.
יש חוקים רבים המפנים להוראות פקודת פשיטת הרגל, למשל, חוק בתי המשפט, פקודת מס הכנסה
וכיו"ב, אשר אין אליהם התייחסות בתיקונים העקיפים המוצעים. האם אין מקום לערוך גם ביחס
?לחוקים אלה את ההתאמות הדרושות
סעיף359
:המוצע
תיקון פקודת
החברות
במסגרת התיק
ון העקיף הוצע לבטל את ההוראות העוסקות בפירוק חברות
אשר אמורות להיות מוחלפות
על-
ידי
הצעת החוק דנן
בכל הנוגע
ל
פירוק בשל חדלות פירעון
, ו באשר
ל פירוק שלא בשל חדלות פירעון(
למשל, פירוק
מרצון
או פירוק מטעמי צדק ויושר)
הוצע להחליף את ההסדר בהוראות חדשות שיכללו
בחוק החברות . ההוראות
היחידות שהוצע לה ותיר לאחר התיקון המוצע הן ההוראות הנוגעות לשעבודים אשר אמורות להתבטל כשיסתיים
.הליך חקיקתו של חוק המשכון החדש
,ואולם, מתוך רצון להשלים בהקדם את העבודה על הצעת החוק
נ שקלת כעת
ה אפשרות
לפצל
מהצעת החוק את
התיקון העקיף שהיה אמו
ר להסדיר את הפירוק של חברות סולבנטיות, שאינן חדלות פירעון .
אם יוחלט כן יהיה
צ ורך.לערוך מספר שינויים בתיקונים העקיפים שלהלן
תיקון פקודת
החברות
359
.בפקודת החברות [נוסח חדש ,]התשמ"ג–
1983
–
31 ביטול המחאה כללית בלתי רשומה
97
.
)(א
המחה אדם לאחר זכויות קיימות או עתידות לבוא והוכרז לאחר מכן פושט רגל, לא תהיה להמחאה תוקף
כלפי הנאמן לענין הזכו יות שלא נפרעו לפני תחילת פשיטת הרגל, אלא אם נרשמה ההמחאה בזמן ובדרך שנקבעו
.בתקנות
)(ב
האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על המחאת זכויות כלפי חייבים שפורטו בהמחאה ושזמן פרעונן חל בשעת
ההמחאה או לפניה, או זכויות קיימות או עתידות לבוא לפי חוזים שפורטו ב המחאה, או המחאת זכויות הכלולה
בהעברת עסק בתום-
.לב ובתמורה
25
(1)
בסעיף 1
,ההגדרות "דיבידנד" ,"חברה לא-מוגבלת" ,"חברה מוגבלת"
" ,חברה
מוגבלת בערבות" ,"חברה פרטית" ,"חברה ציבורית" ,"הכונס הרשמי "ו"משתתף,"
בחברה שבפירוק – יימחקו;
לדיון :
,כמפורט לעיל האם עדיין יש צורך למחוק את ההגדרות הללו אם יוחלט שלא מבטלים לחלוטין
את סעיפים195
–
201
, וכן את ההוראות לעניין פירוק
של חברה סולבנט
ית?
(2)
בסעיף
178
(א ,)במקום "המפרק "יבוא "הנאמן לפי חלק שמיני א 'לחוק
החברות ,התשנ"ט–
1999
,או לפי פרק ו 'לחלק ב 'לחוק הליכי חדלות פירעון ושיקום
כלכלי ,התשע"ו–
2016
;"
התיקון המוצע של סעיף178
:(א) רישא מבקש לקבוע כך
"שעבוד מן המנויים להלן, שיצרה חברה רש ומה בישראל, יהיה בטל כלפי המפרק
הנאמן לפי
חלק שמיני א 'לחוק החברות ,התשנ"ט–
1999
,או לפי פרק ו 'לחלק ב 'לחוק הליכי חדלות פירעון
ושיקום כלכלי ,התשע"ו–
2016
וכל נושה של החברה, במידה שהוא מטיל ערובה על נכסיה או
מפעלה, זולת אם פרטי השעבוד שנקבעו והמסמך היוצר או תו או מעיד עליו, אם היה מסמך
כזה, נמסרו לרשם או נתקבלו אצלו, בדרך ובמועד האמורים בסעיף179
, לשם רישום כנדרש
לפי פקודה זו; ואלה השעבודים:
."...
לדיון: א
ם יוחלט להותיר בתוקף,, בשלב זה את ההוראות העוסקות בפירוק של חברה סולבנט
ית י היה
צ ריך לתקן את הסעיף כך
ש הן
המפרק ו הן הנאמן לפי פרק ו' לחלק ב' לחוק הליכי חדלות פירעון ושיקום
,כלכלי
י היו הגורמים
שהשעבודים יהי
ו בטלים כלפי
ה.ם
ההסדר
המוצע לעניין אכיפת זכויות של בעלי איגרות חוב שהובטחו בשיעבוד צף:
(3)
בסעיף
194
,
32 האמור בו יסומן
("א ")ואחריו יבוא:
("ב)
על אף האמור בסעיפים195
עד201
,הורה בית משפט שהוגשה לו
בקשת אכיפה כאמור בסעיף קטן (א )על מינוי כונס לשם אכיפת זכויותיהם
של בעלי איגרות חוב שהובטחו בשעבוד צף על כלל נכסי התאגיד או על
מרביתם –
(1)
יחולו על הכונס ,ובכלל זה על דרך מינויו וזהותו ,הוראות פרק
ו 'לחלק ב 'לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,התשע"ו–
2016
(בסעיף
זה –
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ;)בעל איגרת חוב המובטחת
בשעבוד צף רשאי להציע מועמד שישמש כונס ,בהתאם להוראות ף סעי
33
(ג)
_בה
פרק האמור;
32
סעיף194
לפקודת החברות קובע היום כך" :
194
.מ קום שאיגרות חוב מובטחות בשעבוד צף, בשעבוד הון שטרם ,נדרש תשלומו
בדרישות תשלום שטרם נפרעו או במוניטין, אין לאכוף את זכויותיהם של בעלי איגרות החוב לגבי הש עבוד אלא ברשות בית
המשפט; ואם הוגשה לבית המשפט בקשת אכיפה, רשאי בית המשפט ליתן כל סעד
ש אפשר לקבלו על פי בקשה כאמור בבתי
.".המשפט באנגליה, כולל מינוי כונס ומתן צו למכירת הנכסים וחלוקתם
26
(2)
יראו את החברה כאילו ניתן לגביה צו לפתיחת הליכים לפי חוק
חדלות פירעון ושיקום כלכלי והליכי אכיפת הזכויות בידי הכונס
יתנהלו בהתאם להוראות אותו חוק .
(ג)
השר33
,, באישור ועדת החוקה רשאי לקבוע הוראות לעניין שכרו של כונס
שמונה לפי סעיף זה והוצאותיו, ובכלל זה את ההליך לקביעתם;".
(4)
סעיפים
195
עד
201
– בטלים
הערות :
במסגרת סעיף359
(3)
להצעה
ה
וצע לת
ק ן את סעיף194
לפקודת החברות שעניינו
א כיפת זכויות של
בעלי איגרות חוב המובטחות בשעבוד צף ,ו לקבוע כי על חברה שמונה לה כונס נכסים לאכיפת שעבוד
צף יחולו כל הוראות
חוק חדלות הפירעון המוצע
,כאילו ניתן לגביה צו לפתיחת הליכים
ב
מקום
ההוראות העוסקות באכיפת הזכויו
ת של בעל השעבוד הצף בידי הכונס המעוגנות בפק
דו.ת החברות
הנימוק לכך הוא כי הליכי
הכינוס דומים במהותם להליכי חדלות פירעון שכן גם
ב
הליכים אלה,
נכסי
החברה מועברים לידי בעל תפקיד חיצוני, לטובת הנושים. התיקון המוצע נועד גם למנוע אפשרות
ש נושה בעל שעבוד צף יפנה
להליך כינוס לפי פקודת החב
רות
כדי לעקוף
את דיני חדלות הפירעון.
כיו,ם ה
הוראות הפרטניות הכ רוכות באכיפת
ה שעבוד
צף ה
מעוגנות בסעיפים201-195
לפקודת
.החברות
,ואולם ברוח הצעתו של פרופ' לרנר ,
מתבקש עתה לערוך שינוי מסוים בהצעה
ו לקבוע כי החלת
הוראות חוק חדלות הפירעון על הליכי
האכיפה של שעבוד צ ף רק כאשר מדובר באכיפת שעבוד צף
שחל על
כלל נכסי התאגיד (
שעבוד שוטף כללי– שש"כ) או מרביתם , ולא להחילם
ב מצב
ש בו מדובר
באכיפת שעבוד צף חלקי. ב יסוד הבחנה זו עומדת ההנחה כי כאשר השעבוד הצף הוא על כלל נכסי
התאגיד או מרביתם, ההליך אכן דומה במהותו
להליך חדלות פירעון
ש
בו מכנסים
את נכסי התאגיד
וממ
מ
שים אותם .
,מנגד
כאשר השעבוד הצף מוחל רק על חלק מנכסי התאגיד מדובר בהליך מצומצם
יותר ולא ברור האם יש הצדקה להחיל עליו את מכלול ההוראות.החלות בהליכי חדלות פירעון
:יש לשים לב כי קבלת עמדה זו תוביל ליצירת שני מסלולים של כינוס נכסים
מסלול אחד
לפי חוק
חדלות הפירעון החדש שיחול על מינוי נאמן
לנכסי התאגיד בחדלות פירעון ועל מינוי כונס נכסים
לאכיפת
שש"כ או שעבוד החל על מרבית נכסי התאגיד ,ומסלול נפרד לכינוס נכסים
במצב של שעבוד
צף חלקי . המסלולים
נפרדים הן בהיבט ים של אופן מינוי הנאמן או הכונס, קביעת שכרו, הדיווחים
.שעליו לדווח וכיוצ"ב, והן בהיבטים המהותיים של אכיפת השעבוד
ל
דיון:
1.
לעניין
הצע ה של הנושה בעניין זהות הכונס–
האם אין מקום להפנות במפורש לסעיף33
(ג )להצעה?
2.
כמו
כן, יש מקום להתאים את הסעיף העוסק בשכרו של הנאמן לתיקונים שנעשו בסעיף39
.להצעה
(5)
פרקים י"א עד י"ז – בטלים.
33
.השר לפי פקודת החברות הוא שר המשפטים
27
הערות:
פרקים י"א עד י"ז לפקודת החברות קובעים היום את ה הסדר המקיף
לעניין פירוק חברות (
בשילוב
עם הוראות נוספות לעניין הבראה– בחוק החברות, ותחולה חלקית של הוראות פקודת פשיטת הרגל.)
הסדר הפירוק האמור כולל הן פירוק בשל
דל ח ות
פירעון של החברה, והן בע
ילות אחרות : פירוק
מרצון; פירוק בשל החלטת בית משפט כי מן הצדק והיושר הוא שהחברה תפורק; ופירוק "טכני" בשל
כך שהחברה לא התחילה בעסקיה בתוך שנה מיום שהתאגדה או שהפסיקה את עסקיה ל משך.שנה34
הצעת החוק
כוללת הצעה להסדיר את כל סוגי הפירוקים האמורים
: פי רוק
מצ ב ש ב ל
חדלת פירעון
יוסדר
במסגרת חוק חדלות הפירעון המוצע; ו פירוק אחר )(כאמור–
באמצעות הסדר
א חר שיכלל
בתיקון עקיף לחוק החברות (כפי שמוצע בסעיף360
.)להצעה
עתה נשקלת האפשרות לפצל מהצעת החוק את התיקון העקיף לחוק החברות המבקש להסדיר
פירוק חברות שלא במסגרת חדלות פירעון .א ם
יוחלט לעשות כן
יהיה צורך להותיר את פרקים י"א
עד י
"ז על כנם
ככל שהם נוגעים לפירוק
שאינו במסגרת חדלות פירעון של החברה .
34
ראו סעיף257
.לפקודת החברות