החלטות ועדה
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
מס' סימוכין : 2023-092711
סיכום דיון
מיום שני, כ' בטבת התשפ"ד, 1.1.2024, בנושא:
תלונות הציבור בשבועות הראשונים של מלחמת "חרבות ברזל" - דוח מיוחד 2023
בתחילת הישיבה השתתפו נציגי משפחות החטופים מיום 7.10.23 וסיפרו על קרוביהם בפניה לנוכחים לסייע בהחזרתם. יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי, הביע הזדהות עם כאבם ומאבקם, והבטיח שיעשה כל שיוכל לסייע בחזרתם לישראל. נציגי המשפחות ציינו שיש 133 חטופים בעזה שכוללים את אורון שאול, הדר גולדין ו- 2 אזרחים.
חה"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה – מימיה הראשונים של מלחמת "חרבות ברזל", הוועדה עוסקת בדיוניה בנושאים הנוגעים למצב המדינה מאז פרוץ המלחמה. הדיונים הקיפו את כלל הנושאים הקשים אשר עומדים על הפרק בהיבטים החברתיים, הכלכליים והביטחוניים, והשפעתם על המשק והחברה הישראלית. לצערי התמונה אשר עולה ממסקנות הדיונים היא שהמדינה לא הייתה מוכנה להיקף האתגרים.
לא מעט נדון כאן על: היעדר תכניות מגירה מוכנות לשיפוי ופיצוי העסקים, טיפול במפונים, אנשי המילואים וכלל הנפגעים מהמצב, היעדר מוכנות העורף, ליקויים קשים במיגון בצפון ובדרום, רכיבי הביטחון ביישובי הגבול, אי-הפקת לקחים ממצב המשק בקורונה בהיבט הכלכלי, מצב בתי החולים, בריאות הנפש ועוד אין ספור נושאים, שכולם מצביעים על היעדר מוכנות אשר עולה לנו בחיי אדם ופגיעה בחוסן הלאומי על כל היבטיו.
אני חייב לציין כי דוחות מבקר המדינה אשר נכתבו בזמן מגיפת הקורונה והדוחות אשר פורסמו אחרי תום המגיפה, היו לוועדה לעזר רב והיוו בסיס חשוב לדיוננו. וכן גם דוחות אחרים שעסקו בדיוק באותם נושאים עוד טרם המלחמה והיו אמורים לשמש כמדריך לתוכניות עבודה של משרדי הממשלה. אולם ברוב המקרים לא כך היה.
בישיבה זו בחרתי לבחון 3 פרקים מתוך הדוח אשר מונח לפנינו:
מרכזי המפונים – מאז החליטה הממשלה ב- 12 לאוקטובר על תכנית פעולה לאומית לפינוי אוכלוסיית עוטף עזה ולאחר מכן על פינוי אוכלוסייה בצפון המדינה, אלפי תושבים נעקרו מיישוביהם על מנת להבטיח את שלומם. רבים פונו לבתי מלון ופתרונות אירוח אחרים, אולם כל זה נעשה ללא יישום של תוכנית סיוע כלכלי. אי- הוודאות לגבי המשך שהיית המפונים, ניתוקם מעבודתם, ממסגרות החינוך ואובדן המעטפת הקהילתית הביאו עמם בעיות רבות.
הביטחון האישי – נושא זה נדון בהרחבה בוועדה וגם בדוח זה נסקרים פערי המיגון, מערך ההתרעה, כיתות הכוננות והמחסומים במעברים.
מענקים ותשלומים – הממשלה ומשרד האוצר בפרט לא הכינו מבעוד מועד תכנית מגירה אשר ניתן היה לשלוף ברגע האמת עם התאמות למצב. לא הופקו לקחי הקורונה. אני רואה כי התלונות בדוח זה מתייחסות לנושאים: מס רכוש וקרן הפיצויים, מענקים מיוחדים לתושבים המפונים, נפגעי פעולות איבה, דמי אבטלה וכמובן תגמולי המילואים.
אני מאמין בחשיבותה של ביקורת בזמן אמת. הדוח המיוחד בנושא: תלונות הציבור בשבועות הראשונים של מלחמת "חרבות ברזל" לא מהווה תחליף לדוחות המעמיקים והמסקנות אשר יוכנו בסיום האירוע. אולם כבר כעת אפשר וצריך לסגור פערים ולתקן ליקויים תוך כדי תנועה.
אני מצר על כך שמבקר המדינה החליט לא לערוך דוח ביניים על האירועים ב- 7.10.23, למרות 2 מכתבים שהעברתי לו בנושא. איני מסכים עמו בעניין, והוועדה תבחן את דרכיה. הוועדה לא יכולה לחכות שנה-שנתיים לביקורת מקיפה על מה שקרה. יש חומרים גלויים שבאמצעותם ניתן לכתוב דוח ללא צורך בפניה לשב"כ ולצה"ל. ברור שהתנהלות המדינה במשך מס' שנים הובילה לאירועים אלה, ואין מנוס מלהתחיל לבדוק אותה. למדינה יש מחויבות להחזיר את החטופים בתמורה לכל מחיר.
ח"כ מאיר כהן – אין שום מחיר להחזרת החטופים, אנו עם משפחות החטופים בכל הכוח. ראוי להגיד שיש צורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לבחינת הנושא.
רוב בני נוער נמצאים היום בתהליך של סיכון, ולצערי הגדול לכל 1,000 אלף תלמידים בחינוך הממלכתי מוקצה תקן אחד של פסיכולוג.
ח"כ קארין אלהרר – אני מביעה תפילה שנראה את החטופים במהרה, עברו יותר מידי ימים. אנו נמצאים במציאות מטורפת והמדינה צריכה לעשות הכל ללא שהייה כדי להשיבם, והמחיר יהיה אשר יהיה.
כל מי שמסתובב בבתי המלון ומבקר את המפונים מבין שהשהייה היתה אמורה להיות פתרון זמני, והיא הפכה להיות ארוכה. הבעיות שמתפתחות לא יפתרו עוד הרבה זמן אם לא יינתנו מענים שמתאימים לסיטואציה. כמו כן, הבעיות הכלכליות שמתפתחות שם הן איומות.
יש לתת את הדעת למנות נציג ממשרד הרווחה לטפל במקרים של פגיעות מיניות בתוך בתי המלון.
ח"כ אורית פרקש הכהן – אני מקווה שתהיה התקדמות במגעים שקיימים להשבת החטופים כי אין דרך אחרת.
אני מרגישה שאוכלוסיית תושבי הצפון פחות נמצאת באור הזרקורים ככל שהזמן עובר, היא נמצאת בחוסר ודאות מוחלט.
ח"כ מטי הרכבי צרפתי – מדינה שלמה בטראומה. לצערי אני חוששת שייקח לנו דור או שניים להתאושש. מלבד החזית יש לגעת גם במערכות פנים כדי להבין האם אנו עושים את הדברים הנכונים. אני קוראת למשרד מבקר המדינה להתחיל בביקורת כי אנו נכנסים למערכה מאוד ארוכה.
קיבלתי פניה מאנשי חינוך במרכזי המפונים שלא מקבלים שכר.
ח"כ שרון ניר – אנו עוסקים יום יום במלחמה והגנה. הדוח מביא לידי ביטוי חולשה שלנו בכל מרכיבי הביטחון. יש מאות אלפי אנשים שפונו מבתיהם, ויש לכמת עבורם את הזכויות המגיעות להם. אנו צריכים לראות שהאיתנות באה לידי ביטוי.
משרד מבקר המדינה – ד"ר אסתר בן חיים-מנהלת נציבות תלונות הציבור – ליבנו עם משפחות החטופים, ומצטרפים לתפילה שישובו במהרה למשפחותיהם.
דוח תלונות הציבור בשבועות הראשונים של מלחמת "חרבות ברזל" הוא דוח ראשון שגוף כלשהו מציג, והיה חשוב להציג אותו בזמן אמת כדי לשקף מראה להלך הציבור במגוון פעולות. הגופים צריכים לראות מה הקשיים והפערים שהציבור חש ולשפר את תפקודם. הדוח מסקר את 43 הימים מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". אנו משמשים פה למצוקות הציבור, ומצאנו את עצמנו כמוקד להכוונה למיצוי זכויותיו.
פעילות הנציבות במצב חירום: *קו חם – מענה טלפוני והקמת קו וואטסאפ ייעודי. הקו עבד 24/6 ואויש בעובדי הנציבות שנתנו מענים לאנשים שפנו. לא תמיד היה לנו מידע והמתנו להחלטות ממשלה.
*מרכזי המפונים - ימים ספורים לאחר פרוץ המלחמה הגענו לשטח, ושמענו את המצוקות שבאו מאנשים. היינו בכ- 85 מרכזי מפונים. בשלבים הראשונים היינו לבד בבתי המלון ללא גופים נוספים. לאחר הגעתם ניסנו לקשר ולשלב בין הגופים למפונים. יש אנשים ללא אוריינות דיגיטלית, והרבה פעמים ללא מסמכים, וסייענו להם בכך.
*ראיונות בתקשורת ובשפות שונות.
*פתיחת הלשכות לקבלת קהל גם באזורים שנפלו בהם טילים - בכל תקופת המלחמה הלשכות שלנו היו פתוחות וקיבלו אזרחים להגשת פניות.
קיבלנו 1,843 שיחות בקו חם. כ- 68% מהפניות שטיפלנו בהם באו על תיקונם.
ב- 40% מהפניות הפונה קיבל מענה מידי לרוב בדרך של מתן מידע והכוונה.
69% מהתלונות התקבלו באמצעות המוקד הטלפוני, ו- 12% מהפניות התקבלו בלשכות לקבלת קהל.
הנושאים העיקריים של הפניות בקו החם ובמרכזי המפונים: מוקדי השירות, מענקים, חינוך, הגנת העורף, שעת חירום, חופש תנועה, רווחה ובריאות. משכי זמן הבירור בפניות היו קצרים ביותר. הפניות התקבלו מיישובים שהם באזורי הצפון והדרום.
נציבות פניות הציבור איננה ביקורת, ואנו מציפים את הדברים שעלו מהפניות: יש להקל על ביורוקרטיה (לוותר על מסמכים במקרים מסוימים), לנהל שיח בין הגופים, יש לזכור את האנשים שאינם יכולים להתמודד עם האמצעים הדיגיטליים, המידע אינו מספיק ברור באתרי האינטרנט, הקמת ממדים וכו'.
הגשת תלונות הציבור חשובה היות ותלונה אחת יכולה להוביל לשינוי או לתיקון רוחבי. כל המידע משמש כחומר לביקורת שתעשה בהמשך.
עו"ד דיקלה נסימי – תושבת מושב עבדון – בעוד 9 ימים אנו אמורים להתפנות מבית המלון, ולחזור לקו בצפון. אנו 3.7 ק"מ מהגבול, איך רוצים להחזיר אותנו לביתנו? אנחנו קו הגנה יחיד, ואף אחד לא מכיר בנו. אני מבקשת לתת לנו פתרונות ולא להחזיר אותנו לתופת. אין לנו ממדים להסתתר בהם.
צה"ל – תא"ל אלעד רצאבי-רמ"ט במיל' פקע"ר – המושבים עבדון ואלקוש הם לא במסגרת היישובים שהוגדרו לפינוי ע"י המדינה. אנו ממשים את החלטות הממשלה, והחלטה האחרונה היתה פינוי בטווח של 0-3 ק"מ.
מרכז המחקר והמידע - אורלי אלמגור לוטן-ראש צוות בכיר - החלטת הממשלה היתה לאשר פינוי עקרונית ליישובים עד 5 ק"מ, ובפועל עד 3 ק"מ. לתושבי אשקלון עם מוגבלויות או ללא מיגון ביתי, ניתן מענה. עולה השאלה האם החלטת הממשלה לא הסמיכה את שר הביטחון בשיתוף עם רה"מ לבצע את תכנית הפינוי?
משרד הביטחון – שלום גנצר-ר' היחידה לביקורת המדינה והפנים במערכת הביטחון – אנו מבצעים את ההחלטות שמתקבלות בממשלה. מי שאמור לתת את המענה בנוגע לפינוי יישובים הם רח"ל ופקע"ר.
רח"ל – גל גלבוע-ר' היחידה לתכנון, תורה ותרגילים – 2 המושבים (עבדון ואלקוש) לא עמדו בתנאים לפינוי כפי שהצבא הגדיר. יחד עם זאת שר הביטחון פנה לשר האוצר כדי להכיר במושבים אלה נוכח הצרכים המיוחדים שלהם, ואנו ממתינים לתשובתו של שר האוצר.
רשות המיסים – אמיר דהן-מנהל מחלקת פיצויים – בקופת הקרן היה סכום של 17.8 מיליארד ₪ עם פרוץ המלחמה.
קרן הפיצויים התחילה את עבודתה בבוקר יום שבת עם פרוץ המלחמה בשעה 08:00 בבוקר נוכח ההיערכות שלנו בעשור האחרון. אנו הבנו את היקף הנזקים. בשבוע הראשון האירוע היה קשה ביותר נוכח כמות הנזקים וכמות הרקטות. מעל 100 צוותים היו בשטח כאשר מצד אחד תפקידנו היה לתת שירות ומצד שני לשמור על חיי העובדים. יש עדיין תיקים גדולים שצריך לטפל בהם. מנהלת תקומה מובילה את התהליך, ואנו נעביר את התקציב כאשר הוא יוסדר בצורה מלאה.
אשקלון חטפה כמות נזקים גדולה ביחס לכל המבצעים שהיו בדרום. אנו בקשר עם ראש העיר ובישיבות שוטפות למצוא פתרונות. אנחנו מימנו אירוח בבתי מלון לתושבים שבתיהם נפגעו.
נכון להיום ההערכה היא שיש כ- 7,000 נזקים, ואנו מוכנים ליום שאחרי עם צוות עובדים. כרגע אנו לא נכנסים ליישובים שקרובים לגבול, ואנו בקשר ישיר עם ראשי המועצות וערים.
עד היום אנו מאתרים רכבים במצב תקין בשטח. לקחנו 2 מגרשים באזור הדרום ופיננו לשם את הרכבים. לא תמיד ידענו לתת תשובה ברגע הראשון היכן הרכב נמצא. אנו ניסנו ליזום קשר ראשוני עם משפחות הנפגעים. כ- 70% מהרכבים שנשרפו או הושארו בצידי הכבישים - פוצו, יש לנו מוקד ייעודי שהוקם למטרה זו.
צוות לטיפול בענייני מס הכנסה ומע"מ הגיע לבתי המלון לסייע למפונים.
היה עיכוב בחקיקה לגבי הנזק העקיף, אך היא בסוף כללה הרבה יותר זכאים מתקופת הקורונה. חברי הכנסת והדיונים בוועדת הכספים הכניסו הרבה יותר סוגי עסקים, והפיצוי הורחב. יש מעל 220 אלף תביעות בנזק העקיף, ואנו עושים את המקסימום כדי לנסות להצליח.
האירוע מורכב לא רק משום שיש מעל 300 אלף עסקים, אלא גם בגלל שהמדינה רוצה להיטיב ויצרה כמה מסלולים.
משרד מבקר המדינה – עו"ד שרון ברשד דוניבסקי-מנהלת אגף בנציבות תלונות הציבור – יש תקשורת ישירה עם ביטוח לאומי ורשות המסים. יצרנו מתווה מול מבקרת הפנים לגבי קרן הפיצויים. עיקר התלונות שמגיעות כיום הן בנוגע לנזקים באופן עקיף, בעיקר בנושא הכבדה באופן הגשת הבקשות. רוב האנשים שנזקיהם הם מעל 300 אלף ₪ צריכים לקחת יועץ מס כדי להגיש את הבקשות. אנשי המקצוע במילואים ואין מי שיגיש את הבקשות. ראוי לציין שיש עסקים חדשים שהתחילו פעילות לפני פרוץ המלחמה.
ממשקים עם קופות החולים – יש קושי לקבל טיפולים נפשיים בהקדם היות ואין תורים. כדי להכיר בנפגעי פעולות איבה כפגועים נפשית, יש צורך לעבור תהליך ארוך.
מועצה אזורית גולן - אורנה חן-עצמאית – אנו לא מפונים מהישובים מרמת הגולן אך אין לנו עבודה. נעשה מסלול מיוחד ליישובים שאינם יישובי ספר (מסלול מחזורים). כשהגשנו את הבקשה לפיצוי, קיבלנו כל הזמן הודעה מרשות המיסים שהבקשה בטיפול והיא לא חושבה. עשינו את כל הפעולות כדי לקבל כסף, אך הוא לא ניתן. אנו לא מפונים, ולכן אנו לא מקבלים מאף גוף פיצוי והתשלומים ממשיכים לרדת.
המוסד לביטוח לאומי –אוריאל כזום-סמנכ"ל גמלאות – לא הבנו את גודל האירוע, הקורונה היה תרגיל וכעת זה הדבר האמיתי. יום לאחר פרוץ האירועים הקמנו 2 צוותים ראשיים: הצוות הראשון טיפל באיבה, בחטופים ומשפחותיהם, והצוות השני שעוסק בפן הכלכלי (חל"ת, אבטלה מילואים).
ביקרנו ב- 280 בתי המלון החל מתאריך 11.10.23. ב- 15.10 התחלנו לשלם תט"ר, שיננו את הנהלים כיוון שאנו לא בזמנים רגילים. הבנו שלא ניתן לשלשם תגמולי מילואים בסוף השירות, בנינו מערכות של תשלום אוטומטי. המעסיק רושם ת.ז. של העובד ולהצהיר שהוא מעביר את הכסף. איפה שאפשר היה להנגיש את המידע, עשינו זאת. ההיקפים שאנו מדברים עליהם הם בלתי ניתנים לתיאור. פתחתנו מוקד כולל בשבת לנפגעי פעולות איבה. ב- 3 חודשים הראשונים נתנו מקדמות, אנו עובדים מול היישובים והקהילות כדי לחסוך ביורוקרטיה. אנו צריכים בסופו של דבר להתכנס לחוק. לכל יישוב יש מנהל סניף כדי להנגיש ולסייע.
איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים – עו"ס ועו"ד אפרת רותם-מנהלת חטיבה ארצית – מרכזי המפונים הם האסון החברתי הגדול ביותר שיש כרגע. לוקחים משפחות ושמים אותם בתוך סיר לחץ. כבר היום אנו רואים תופעות מדאיגות בתוך בתי המלון: פגיעות מיניות בילדים, בני נוער שנעקרו ממקום מגוריהם ומשתמשים באלכוהול וזנות, ערעור מערכת היחסים של משפחה וכו'. פעולות רבות נעשו בהיבטי רווחה, אך יש לתת את הדעת על ההשלכות, ואין למדינה כרגע תכנית לטיפול במשבר הרווחתי. מי שאמון על יצירת התכנית הם משרדי הבריאות, הרווחה והאוצר. יש עוד המון סוגיות בנוגע למשבר פסיכו-סוציאלי. בכל מלון יש עובדות ועובדים סוציאליים טרוטי עיניים, אך אין מספיק כוח אדם.
משרד הרווחה והביטחון החברתי– גיל חורב-סגן ראש אגף קשרי חוץ ודוברות – בתכניות לתקציב לשנת 2024 יש התייחסות לסוגיות שאחרי המלחמה כתוצאה מפינוי וטראומה. כל המנהלים במשרד עסוקים בהכנת תכניות לאחרי המלחמה. הדרישה התקציבית תהיה תוספת של מאות מיליוני ₪. בכל בית מלון נמצא עובד סוציאלי שאמור לתת מענה גם למקרי מוגנות. כמו כן נעשית עבודה מול בני הנוער שאינם מגיעים למתחמים בבתי המלון.
לימור מוסייל-מנהלת השירות לעבודה קהילתית - חשוב לציין שמרכזי החוסן הם באחריות משרד הבריאות, ולא באחריות משרד הרווחה כפי שכתוב בדוח הנציבות.
משרד התיירות – אלון שמר-סמנכ"ל משאבי אנוש - אנו עוסקים בעיקר באיחוד הקהילות לקראת התיישבות הקבע בעוטף. הפינויים הראשונים היו הקיבוצים והיישובים שהועברו ברובם למלון אחד או 2 מלונות סמוכים. פינוי העיר שדרות היה קשה יותר כי לא נותרו מקומות בבתי המלון. קריית שמונה פוזרה בכ- 180 מלונות ברחבי הארץ, ונשארו רק עם 2,000 חדרים. אשקלון מונה 100 אלף תושבים וכאשר רצינו לפנות אותה לא נותרו מספיק חדרים בבתי המלון, ולכן תושביה לא פונו. יש כרגע 20 רואי חשבון ו- 30 מוקדנים לפתור את בעיית מענק האיכלוס העצמי. כמו כן אנו עוסקים במענק "השיבה הביתה". צלצלנו ל- 3,500 מפונים מתוך 6,000. הערב מתפרסם מכרז מהיר לקליטת מוקדים נוספים. ביטוח לאומי הריץ עבודה על כל התיקונים שנעשו, ונדע ממנו בימים הקרובים את כמות האנשים שזוכו.
משרד מבקר המדינה – עו"ד מיכל רונן דלרוזה-מנהלת אגף בכירה בנציבות תלונות הציבור – יש תלונות רבות על חוסר זמינות של מוקד המפונים במשרד התיירות, ועיכוב במתן מענק איכלוס. אנו מבקשים לדעת מה הצפי לגמר הטיפול במענק.
צה"ל – סא"ל גל כהנר-אכ"א-קפ"צית – היחידה שלנו מנהלת מוקד 24/7 וכמות העובדים הוכפלה במוקד. קיבלנו 900 אלף בקשות בנושאים שונים, חלק פניות טלפוניות וחלק פניות מקוונות. בתחילת המלחמה הפניות היו מהורים מודאגים, אנשים שרצו למסור מידע על נעדרים וחטופים ועוד.
התקבלו 400 אלף פניות ממשרתי מילואים. אנו משתדלים לתת את המענה הכי טוב ומהיר שאפשר. צה"ל הקים קרן סיוע לאנשי המילואים שנותן מענה.
משטרת ישראל – סנ"צ אלי זיתון-פרויקטור כיתת כוננות לשכת סמפכ"ל – אחרי פרוץ המלחמה הוחלט ע"י המשרד לביטחון לאומי להרחיב את מס' כיתות הכוננות. אנו עומדים היום על יותר מ- 800 כיתות ויש תפיסת הפעלה סדורה. החלוקה ברורה בין צה"ל למשטרה לגבי הפעלת כיתות הכוננות. אין רשות או עיר שלא יקבלו כיתות כוננות.
למשטרה יש תכנית ל"יום שאחרי": גיוס של 21 אלף מתנדבים, הכשרתם, ואימונם מס' פעמים בשנה. כחלק מתקציב 2024 המשרד ירכוש עבור מתנדבים כספות לבתים ולמרכזים סדורים.
משרד הפנים – וחיד חשאן-מנהל תחום חירום וביטחון - חוק ההתגוננות האזרחית מבוצע בשיתוף עם פקע"ר, החל מפרסום החוזר עד לקיום הביקורות מול הרשויות המקומיות. נושא המיגון נמצא באחריות מלאה של פקע"ר.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה מברכת את נציבות תלונות הציבור על כתיבת הדוח במהלך הלחימה.
הוועדה דורשת ממבקר המדינה להגיש דוח ביניים על אירועי ה- 7.10.23.
הוועדה מבקשת לקבל עותק מפניית רח"ל לשר האוצר בנוגע להכרה במושבים עבדון ואלקוש כזכאים לפינוי נוכח הצרכים המיוחדים שלהם.
הוועדה תקיים ישיבת המשך בנושא.
הוועדה מבקשת ממשרד הרווחה והביטחון החברתי לקיים פגישה עם ארגון העובדות והעובדים הסוציאליים בנוגע להשלכות המשבר בתחום הרווחה.
הוועדה מבקשת מפיקוד העורף לקבל מענה מהן הדרישות להנחת מיגונית בחצר פרטית או בחצר של בניין פרטי.
הוועדה תשלח מכתב לראש הממשלה ושר האוצר בנושא הכרה בשני יישובי גבול הצפון, עבדון ואלקוש, אשר נותרו מחוץ לתוואי ה- 0-3.5 ק"מ, אשר בהחלטת ממשלה 975 הוכרו על ידי הממשלה כזכאים לפינוי על ידי המדינה.