חומר רקע

מחויבויות הוריות: ניסוח הפרדיגמה החדשה ליחסי הורים-ילדים רפואה ומשפט גיליון מס' 48 – א וקטובר 2015 121 מחויבויות הוריות: ניסוח הפרדיגמה החדשה ליחסי הורים -ילדים פיליפ מרכוס, שופט )בדימ'( * תקציר מונחים כמו משמורת, ביקורים, זכויות, וכד' אינם מתאימים לילדים, והלוחמה עליהם בבית המשפט מסבה נזק .לילדים אשר סובלים כבר כתוצאה מהמשבר במשפחה מאמר זה מציע ניסוח מחדש ש ל הדרך בה הורים, ילדים, בתי משפט, משפטנים ואנשי רפואת הנפש חושבים על היחסים בין הורים וילדים. הפרדיגמה המוצעת היא של מחויבויות הוריות. אם תאומץ, היא תהפוך התדיינות .בנוגע ילדים למיותרת, מלבד במקרים מסובכים במיוחד במקום המצב שבו הורים בשלבי פירוד יראו את ה ילדים כנושא אשר לכל אחד מהם יש זכויות, הם צריכים להבין שהמחויבויות שלהם כלפי ילדיהם אינן מושפעות מהחלטתם לחדול מלחיות ביחד. הם חייבים להתייחס במלוא תשומת הלב לצרכיהם השונים של כל ילד בנפרד, ולהבטיח שלא יימנע מהילד הדברים ההחרכיים לרווחתו. הם חייבים להחליט באיזה מתפקידי ההורות הם יוכלו להמשיך למלא ביחד למרות שחיים בנפרד, ומי מהם מסוגל .וזמין למלא את כל אחד מיתר הצרכים של הילד הגישה החדשה יש ליישם גם לגבי ילדים שנטען שהוריהם הזניחו אותם או התעללו בהם, כך שהחלטות תתקבלנה בדרך שתביא בחשבון את צרכו של הילד שהורי ו, ולא אחרים, ימלאו את משימות ההורות עד כמה שהדבר תואם .את טובתו כחלק מהפרדיגמה החדשה, מוצע שיש להטיל מחויבויות הוריות על כל אלה אשר, על אף העדר קשר ביולוגי עם הילד, ממלאים תפקיד חשוב בגידולו, כגון הורים חורגים, שותפים של הורה, וקרובי משפחה אחרים, וזאת מבל י לפגוע בסמכותם של ההורים לגדל את ילדם ללא הפרעה חיצונית, כל עוד הם עושים כן לטובתו של הילד. החלטות בדבר המחויבויות ההוריות מתקבלות על בסיס פונקציונלי, כשמביאים בחשבון את מחויבותם של כל הנוגעים בדבר לתת משקל, לפי בגירותו, לדעותיו של הילד. ההצעה מציעה מתן ש ירותים ותהליכים לחנך את ההורים .ולסייע להם להגיע להסכמות באשר למילוי מחויבויותיהם כאשר אין אפשרות להגיע להסכמה, מציע המאמר דרכים שבסדרי דין ואחרות לצמצם את ההשלכות השליליות של האופי האדוורסרי של הליכים משפטיים, כאשר מעבירים את המבט מהתכתשות לדאגה לצרכי היל דים. מילות מפתח : ילדים , זכויות הילד , טובת הילד , קול הילד , הורים , הורות , מחויבויות , משמורת , אפוטרופסות , זכויות . הקדמה במדינות רבות בעולם מחוקקים ובתי משפט , וגם הציבור הרחב , מגיעים למסקנה שיש צורך לשנות את השפה בה ש אנחנו מדברים על יחסי הורים – ילדים בהליכי מש פחה . קיימת הבנה שהמינוח הנוכחי כולל מילים בעלות משמעות משפטית ומטען רגשי שאינם מתאימים ליחסי הורים – ילדים , יש וכי צורך בפרדיגמה חדשה .1 _____________________________________ * שופט )בדימ'(, בית המשפט לענייני משפחה, ירושלים . 1 בפורום השני בענייני ילדים בהונג קונג בחודש אוגוסט 2012 ,במסגרת דיונים בסוגיית שינוי פרדיגמה , זו נשמעו הרצאות משופטים ומאנשי אקדמיה מאנ גליה , ארצות הברית , קנדה , אוסטרליה , ניו זילנד , הונג קונג , סינגפור , פקיסטן , יפן וישראל (. מ" הח ) מדור ד יני משפח ה 122 רפואה ומשפט גיליון מס' 48 – א וקטובר 2015 בחיקוקים שונים וכן בשיח המשפטי השינוי בפרדיגמה מתבטא בשימוש במונח " אחריות הורית ". אולם חוששני כי המונח החדש הזה לא ישיג את השינויים הנחוצים בעמדותיהם של המעורבים בדבר . במאמר זה אני מציע תיקון קטן , בעיקר מלשון יחיד ללשון רבים , מאחריות הורית למחויבויות הוריות , אשר ישנה שינוי ניכר את הבנתם של משפטנים ושל הציבור הרחב בדבר יחסי הורים – ילדים . הנהנים יהיו כל הילדים המושפעים מהפירו בין ד הוריהם .2 לאחר דיון בליקויים בשיח הנהוג ובני סיונות תיקון שלא צלחו , אני מציע כי כאשר הורים מחליטים י לה פרד , יהיה עליהם לשקף את המבנה החדש של המשפחה בהגדרת מחויבויותיהם ההוריות ולהחליט על השיתוף על או החלוקה בכל אחת מהמשימות ההוריות . אני מראה שהשינוי המו גם צע ירחיב את מעגל המבוגרים אשר נושאים במחויבויות כלפי הילד , לדוגמה הורים חורגים ובני או בנות של זוג הורה ביולוגי . אראה שהשימוש בפרדיגמה המשוכללת מתאי לא ם פחות להליכים ש בהם המדינה מתערבת בטענה שההורים אינם ממלאים את תפקידם כפי שצריך פי על חוק הנוער ] טיפול והשגחה [, התש "ך–1960 ו על פי חקיקה אחרת . כאן יש לקבוע את העברת של ן המחויבויות ההוריות , או ן כול חלק , ן זמני או ת דרך קבע , לאחרים . אציע ל יועצים ל , אנשי בריאות הנפש ל , עורכי דין , שופטים ודיינים שניתן ורצוי להיעזר כבר עתה בפרדיגמה החדשה לרווחתם של ילדים אף , ללא תיק ון החקיקה הקיימת , ציע א וכן שינויים בתהליכים , לפני פתיחת ההליך בית ב המשפט ובדרך פתיחתו , כדי לשקף את הפרדיגמה החדשה המוצעת . אני מראה שאימוץ הפרדיגמה יכול לחסוך הוצאות לאוצר המדינה , הן עלויות של מערכת המשפט הן עלויות הטיפול באלה שנפגעים מהליכי המשפט . האמור במ אמר זה מתבסס על עשרות שנים של עיסוק, כעורך דין וכשופט, במשפחות במצוקה וילדיהם. עיסוק זה כלל חשיפה לתחומים מקצועיים לבר -משפטיים, ובכלל זה פסיכולוגיה והתפתחות הילד . ליקויים בשיח משמורת וביקורים לכל מילה אפשר שיהיו לה משמעויות שונות ; למילים רבות יש מטענים רגש יים ; למילים יש רבדים של משמעות , וכל אחד מאתנו מביא לפרשנות המילה את עמדותיו ואת ני סיונו האישי בדבר שימושיה השונים של המילה . המילים " משמורת "ו " החזקה יש " להן מובנים של בעלות וגם של החזקה במאסר או מעצר : לדוגמה , בסעיף 13א לחוק הכניסה לישראל ה , תשי "ב–1952 מוגדרת משמורת כך : "מעצר אדם לצורך החזקתו במקום משמורת לפי הוראות חוק זה" ) באנגלית internment (; ""ביקורים הם אצל אדם חולה או אדם כלוא. קשיים אלה הביאו לנסיונות להגדיר מחדש את המונח "משמורת". בארצות הברית לדוגמ ה מבחינים בין משמורת פיזית למשמורת חוקית, כאשר הראשונ ה כוללת הסמכות לקבל החלטות והשנ י יה את הטיפול היום - .יומי בילד אימוץ מונחים אלה במדינת ישראל מיותר , לאור הוראות סעיפים 14 ו- 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב –1962 )להלן – חוק האפוטרופסות( , המעניקות להוריו של הילד אפוטרופסות מלאה ובלעדית, כולל הסמכו ת לקבל החלטות ולקבוע את מקום מגוריו , מיום היוולדו. כמו כן יש שמדברים על משמורת משותפת. בישראל גם למונח זה אין מקום, כי סעיפים 17 ו- 18 לחוק האפוטרופסות, לצד הוראות אחרות שבחוק, מדגישים כי תפקיד האפוטרופסות משותף לשני ההורים. נראה שהקושי העיוני העיקרי נובע מהתפיסה שהורות היא בראש ובראשונה עניין של מעמד – סטטוס – אשר מביאה לתחרות על המעמד של משמורן. הפרדיגמה המוצעת אין בה המושג של מעמד, והיא מתרכזת כולה במחויבויות הפונקציונאליות הנובעות מעובדת ההורות. _____________________________________ 2 אני משתמש במונח ילד " " וגם במילים אחרות בלשון זכר למען הנוחות , וכמובן הדבר מתייחס לשני המינים , והכוונה בדרך כלל היא לקטין מי – שטרם הגיע לגיל הכשרות המשפטית המלא . ה השימוש בלשון יחיד מדגיש את הצורך לראות ילד כל על , תכונותיו וצרכיו , כיחיד בפני עצמו . מחויבויות הוריות: ניסוח הפרדיגמה החדשה ליחסי הורים-ילדים רפואה ומשפט גיליון מס' 48 – א וקטובר 2015 123 יש גם מדינות שבהן נחקקו חיקוקים שקבעו הורות משותפת – shared parenting. מונח זה הביא ל ו ויכוחים רבים, ובין היתר אם משמעותו זמן בילוי שווה אצל כל אחד מההורים, ולכך אתייחס בהמשך. המסגרת הקיימת גורמת להתדיינויות מיותרות, כי היא מעודדת את ההורים לחשוב ולפעול בדרך של עימות והתקוטטות בנוגע לילדיהם. על פי התפיסה הרווחת, פירוד בין ההורים מחייב הליכים משפטיים, כי ה"זכויות" של כל הורה מתנגשות עם "זכויות" ההורה האחר, וכי גם לילד יש "זכויות" ש להן הוא יכול לטעון נגד הוריו. התפיסה הזאת מבוססת על טעות יסודית בדבר היחסים בין הורים לילדים ו בדבר היחסים בין ההורים לבין עצמם כשמדובר במעורבותם הנמשכת והמתמשכת בגידול ילדיהם. הליכים המבוססים על יריבות זו פוגעים, כמעט ללא יוצא מן הכלל, בילדים ובהורים. האב והאם מגיעים לידי התקוטטות בשל התחרות מי יהיה ההורה המשמורן, כאילו הילד הוא פרס שזוכים בו בתחרות ספורטיבית. כל אחד רואה עצמו מחויב להוכ יח כי הוא הורה מושלם, וכי ההורה האחר נכשל בהורותו ומסוכן לילד. במשך ההתדיינו יו ת ההורים מבזבזים את הונם הכלכלי, אך חשוב יותר מבחינת הילד – הם מבזבזים את זמנם ואת משאביהם הרגשיים , על ההתכתשות, וזאת בדיוק בתקופה ש בה הילד, בגלל הפירוד בין ההורים, זקוק לתמיכתם יותר מתמיד. כל הורה רוצה לנצח בתחרות זו וחושש שמא "יפסיד" את הילד אשר "ינותק" ממנו. המנצח עלול להתייחס לזולתו כהורה המובס, הראוי פחות, ולשדר תפיסה זו לילד. י מנ סיוני, כאשר מבהירים ל הורה כי הדבר החשוב הוא סיפוק צ ו רכי הילד, אפשר ש ההליך יהפוך , תוך שימוש בכלים המתא י מים ליישוב סכסוך, לשיחה מנומסת במקום ויכוח סוער. הילד אינו זקוק לזכויות על מנת שכך יתרחש. יועצים, אנשי בריאות הנפש, עובדים סוציאליים, שופטים ועורכי דין י כולים, ואף צריכים, לעצב את השיח מחדש במונחים של מחויבויות, חיובים וחובות במקום שיח על זכויות ההור ים. מתוך כך תבוא התובנה שהורות מורכבת ממילוי התפקידים הרבים והמגוונים הכרוכים בגידול ילדים, וכי תפקידים אלה , ו גם אלה המחויבים למלא אותם , אינם עוברים שינוי עקרוני , גם כאשר ההורים מחליטים לחיות בנפרד. גישה זו גם מייתרת את המינוח של זכויות הילד, שהוא בעייתי מ בחינה עיונית, בין היתר משום שהוא מעמיד את הילד בעמדה של עימות בינו לבין הוריו .3 הכרת הבעייתיות של המינוח של משמורת וביקורים הביאה, במדינות רבות, לאימוץ הרעיון של אחריות הורית – parental responsibility. אולם מחוקקים, שופטים, אנשי אקדמיה ועורכי דין חייבים לה בין שיחסים בתוך משפחה מורכבים מרשתות מסובכות של קישורים במישורים שונים, פיזיים, פסיכולוגיים, רגשיים, כלכליים ואחרים, וכי במקרים רבים אנשים וגורמים שאינם בני משפחה נושאים באחריות כלפי הילד. אבקש להראות שהפרדיגמה של אחריות הורית, כפי שה י א מנוסח ת כעת, לוקה בח סר בתחומים אחדים, ומשום כך השינוי, אשר נחוץ כל כך לילדים המעורבים, אינו מושלם ועלול להחטיא את מטרתו המבורכת. יש חשש שכל אחד מההורים ויועציו ירא ו את מטרתו ב" זכייה " בתואר "ההורה האחראי", ו ההורה השני לא יהיה הורה אחראי, ובכך תהיה התדיינות זהה לזו ש על משמורת. הצורך לשכלל את הפרדיגמה החדשה חוק הילדים של 1989 ) של אנגליה וויילס1989 (Children Act התיימר לשנות את הגישה הקודמת באמצעות הכנסת המושג של אחריות הורית, אשר הוגדרה בסעיף 3)1 ( כך: "כל הזכויות, החובות, הכוחות, המחויבויות והסמכות אשר על פי דין יש לו להורה ביחס לילד ול רכושו". החוק גם החליף בסעיף 8 את המונחcustody )משמורת( במונח _____________________________________ 3 בסוגיה זו, ראה מאמרי Towards a Convention on Responsibilities and Obligations to the Child לקראת אמנה על מחויבויות וחיובים כלפי ילדים, אשר ניתן ב6th World Congress on Family Law and Children’s Rights, (http://www.lawrights.asn.au/6th-world-congress/papers.html ) . מדור ד יני משפח ה 124 רפואה ומשפט גיליון מס' 48 – א וקטובר 2015 residence orders )צווי מגורים(, ואת המונחvisitation )ביקורים( במונחcontact orders )צווי קשר(, אשר אין ל מונחים החדשים, לכאורה , המטען הרגשי של המונחים הישנים. אולם למרות הכוונות הטובות, חוק הילדים לא חולל את השינויים הנחוצים. המשפטנים ו ה ציבור הבינו שצווי מגורים וצווי קשר הם משמורת וביקורים, אותה גברת בשינוי ה אדרת. ההורים המשיכו להתעמת בשאלה מי יהיה ההורה של המגורים ומי יהיה זכאי "רק" לקשר, כאילו הפר י דה בין ההורים מובילה לייחוד ביצוע ן של מ שימות ההורות לאחד מההורים ו ל" הורדת " ההורה האחר לתפקיד של משקיף. התיקון לא חולל שינוי באופי האדוורסרי של ההליכים מסיבה נוספת: נראה שבשל ה שימוש במילה "צווים" אין מנוס מפנייה לבית המשפט על מנת שיפסוק בעניינים. המעבר לקראת ההכרה בשיתופם של שני ההורים בעתידו של הילד והמושג של אחריות הורית באים לידי ביטוי גם בכותרת של אמנה על הסמכות, הדין החל, ההכרה, האכיפה ושיתוף הפעולה בדבר אחריות הורית ופעולות להגנת הילדים, אשר הוסכם עליה בהאג בשנת 1996 4 )להלן – אמנת האג 1996 .( אולם ה הגדר ה של הפעולות שיש לנקוט להגנת הילד שב סע יף 3)ב( לאמנה זו מפנה בין היתר ל"זכויות המשמורת , " כולל זכויות בנוגע לטיפול בילד והזכות לקבוע את מקום מגוריו, וכן זכויות קשר (access) . דוגמאות אלה, מהחקיקה האנגלית ומהאמנה הבי ן- ,לאומית מעידות שהמעבר מהפרדיגמה של משמורת וביקורים לפרדיגמה של אחריות הורית רחוק מלהיות מושלם, על כל הכרוך בכך מבחינת המשך ה הליכים ה אדוורסריים בנוגע לעתידו של הילד. הסיבה לכך היא הה י מנעות מלהכיר ש הורות על ילדים מורכבת ממשימות רבות ומגוונות , וכי לעיתים הורה אחד יהיה מסוגל, באופן כללי או בזמנים שונים, לבצע משימה מסוימת טוב יותר מההורה ה אחר . משום כך במקרים של י פר דה בין ההורים מוטב לנקוט לשון רבים, ולדבר על מחויבויות הוריות – parental responsibilities . הצורך של הילד הוא שבסיכומו של דבר, בין ב הסכמת ההורים ובין ב הכרעה שיפוטית, יתמלאו כל צרכיו : חלק מהמשימות והמחויבויות יחולקו בין ההורים, ומשי מות אחרות תישארנה להחלטה ולביצוע של שניהם יחד. המינוח המשוכלל יותר המוצע ישקף בשלמות את היחסים בין הילד להוריו. בהגדרת המחויבויות ההוריות יש לשים לב למטרות ההורות. היעד המרכזי הוא להביא את הילד , באמצעות החלטות נבונות בכל עניין המחייב זאת , למצב שבו הוא יה יה חלק עצמאי מן החברה ומסוגל לנצל ביעילות את כל יכולותיו, בין היתר. יש להדגיש כי המחויבויות ההוריות אינן כוללות זכויות, במובן הפורמלי של המונח. המחויבויות ההוריות כוללות את החובות והחיובים שעל ההורה למלא לטובת הילד, כולל שימוש ) חו בכ בבחינת power ( ובסמכות לק בל החלטות בנוגע אליו , וכן החסינות מפני התערבות מצד אנשים או גורמים חיצוניים, כל עוד המשימות והמחויבויות מבוצעות לטובת הילד. תהליך קבלת ההחלטות מחייב מעורבות הילד, לפי יכולותיו המתפתחות. על ההורים להיות מודעים לכך שבדרך כלל הילד יודע מה הוא רוצה, אך לעתים ק רובות הוא אינו מסוגל להבין ש טובתו לטווח הארוך דורשת קביעת גבולות , ו לפעמים שלילת רצונותיו ודרישותיו המידיות או דחיית ם למועד אחר . אם נשאל ילד בגיל הרך אם הוא רוצה לקבל חיסון בזריקה מכאיבה, הוא יענה בשלילה, ואם החלטתו ה י יתה מחייבת – בגלל איז ו "זכות" מדומה על שלמות גופו – היינו גוזרים עליו את הסיכון למחלה, ואפילו נכות או מוות חו"ח. אם היינו נותנים לילדי בית ספר להחליט באיזו שעה ללכת לישון, או לתלמידי תיכון אם להכין שיעורי בית, והחלטותיהם היו מחייבות אותנו , היינו מלמדים אותם כי לחיים אין גבולות וכי לחינוך אין חש יבות. כן יש שאלות שאסור לשאול: אסור לשאול ילד עם איזה הורה הוא רוצה לגור, כי השאלה מחייבת את הילד לקבל החלטה שמעבר ליכולת ו ל סמכות שלו לקבלה, ותעמיד אותו במקום שבו ירגיש אשמה, כאילו בגד באחד מהוריו. _____________________________________ 4 Convention on Jurisdiction, Applicable Law, Recognition, Enforcement and Cooperation in Respect of Parental Responsibility and Measures for the Protection of Children . מחויבויות הוריות: ניסוח הפרדיגמה החדשה ליחסי הורים-ילדים רפואה ומשפט גיליון מס' 48 – א וקטובר 2015 125 , לכן בין יתר המחויבויות המרכזיות של ההורים – החובה להביא בחשבון את רצונותיו המוצהרים של הילד ו את דעותיו וליתן להם את המשקל הראוי ל פי בגירות ו של הילד בקבלת החלטות .5 ההכרה שלשני ההורים האחריות לקבל החלטות יכולה , במיוחד במצב שיש לדחות מילוי מיידי של רצונות הילד, למנוע מניפולציות וניצול, על ידי המתבגר או הילד הצעיר יותר , את הפרדה בין ההורים כדי להפיק רווחים משניים אשר אינם לטובתו: "אבל אבא מרשה לי לה י שאר בחוץ עד מאוחר..." . אימוץ הפרדיגמה של מחויבויות הוריות עשוי לשים קץ, אחת ולתמיד, לפלישת טענות, הנחות והכללות המבוססות על מגדר לענייני הטיפול בילדים. חזקות משפטיות המב וססות על יכולות יהן של נשים , שהן כביכול טובות יותר מאשר אלה של גברים באשר לטיפול בילדים, להיות הורים משמורנים, בין שחזקות אלו קשורות לגיל הילד ובין שלא, תהיינה נטולות רלוונטיות. השיחה תתייחס לכל אחת מהמשימות ההוריות וליכולת ו וזמינותו של כל אחד מההורים , לבצע את המשימה המסוימת, כולל חלוקת התפקיד ביניהם , באשר ל כל ילד בנפרד. המעבר למינוח של חלוקת תפקידי ההורות עשוי לשים קץ גם לטענות של אחד ההורים כי ב הענקת המשמורת להורה האחר הוא "יאבד" את הילד או יסבול "הדרה" ממנו, או ש"ינותק" ממנו. בחלקים הבאים של המאמר תורחב ה הצעה; על כל מחוקק )ובכלל זה מנסחי אמנות בי ן- לאומיות ולא רק מחוקקים ברמת המדינות( יהיה לקבוע את הניסוח המדויק שנחוץ כדי לחולל את המעבר לשיח של מחויבויות הוריות. אולם הנ י סיון מלמד כי גם ללא שינויי חקיקה, ביכולתם של המעורבים בפירוד הורים )ובכלל זה יועצים מסוג ים שונים, מגשרים, עובדים סוציאלי י ם, אנשי בריאות הנפש, מתאמי הורים, עורכי דין וגם כמובן שופטים( להעביר מסר ברור שמחויבויות י הם של ההורים נשארים גם כאשר ההורים נפרדים, ולשנות את החשיבה מעימות והתנכרות לשיתוף פעולה. לעתים קרובות ניתן, ב שימוש במילים המתאימות, ל שכנע את ההורים כי טובתו של הילד דורשת שהם יעבדו יחד. משפחות: מחויבויות הוריות, שיתוף או חלוקת המשימות ההור ות י מי נושא במחויבויות הוריות? הורים ביולוגיים ל מחויבויות המשותפות שבהורות אין קשר ל מעמד המשפטי של הקשר בין ההורים: נשואים, לא נשואים )לא נישאו זה לז ה( , גרושים, חיים יחד או פרודים. לכל ההורים אוטונמיה, דהיינו חסינות מפני התערבות חיצונית , בתהליך חלוקת המחויבויות ביניהם לפי צ ו רכי הילד ו לפי יכולותיו ו זמינותו של כל הורה , ובביצוע תפקידיהם . המדינה מחויבת לה י מנע מהתערבות כל עוד ההורים מבצעים כשורה את משימותיה ם ההוריות. הרמה הדרושה: הורות טובה מספיק.6 גם הורים המצויים בשלבי פר י דה אוחזים באותה חסינות מפני התערבות, ב כפוף לאישורו של ההסכם ב בית משפט. אישור כזה נחוץ כדי לוודא שכל צורכי הילד יטופלו ולא י י פלו בין הכיסאות בשל לחצים אחרים במהלך המשא ומתן , כגון גירושין א ו אילוצים כספיים. ב מקרה של אי-הסכמה יחלק בית המשפט את ה משימות ההוריות, לאחר _____________________________________ 5 השימוש במינוח של זכויות הילד , בכל הנוגע לרצונותיו ודעותיו , מעוות את היחסים ילד בין להוריו . לעתים הזנב – המתבגר – מבקש לכשכש בכלב – ההורים . 6 על פי גישתו של דונלד ויניק וט. מדור ד יני משפח ה 126 רפואה ומשפט גיליון מס' 48 – א וקטובר 2015 שישמע את ההורים ו הראיות הנחוצות, ובכלל זה חוות דעת של מומחים , אם הן נחוצות, ונתינת משקל ראוי, לפי העניין, לקולו של הילד. כפי שהודגש : מחויבות ל ילד אינ ה עניין של מעמד או חוזה, ובוודא י איננה זכותו של המבוגר, אשר יוכל לפי רצונו לוותר עליה או להתנער ממנה. עצם קיום ה קשר ה ביולוגי עם הילד מביא לידי מחויבות הורית :7 מעורבות בתהליך יצירת הו ו לד מביאה לידי מחויבויות כלפי הילד שייוולד .8 יי תכן שהדברים שונים במקרה שתורם זרע או ביצית עושה זאת בתנאי של אנונימיות, וההורה השני מסכים גם בשם הילד שייוולד; אולם גם במקרה כזה, לתורם מחויבות, לפחות שיורית, למקרה שהילד יזדקק לתרומת איבר או חומר ביוליגי אחר להצלת חיי ו , כי אז , בתור אדם שקרוב מאוד לילד מבחינה גנטית , יצטרך הורה כזה לשתף פעולה למען הילד. אפילו במק רה שיוכח כי אדם נהיה הורה בדרך של נטילת זרע או ביצית נגד רצונו , המחויבויות ההוריות שלו יקומו כעובדה ביולוגית- משפטית. ההורים יכולים לנהל משפטים בדבר האחריות שלהם זה כלפי זה, כגון תביעה נזיקית או להשבת כספים, הנובעת מיצירת ה ו ולד, אך כל אחד מהם נשאר ביחסי מחו יבויות ישירים למילוי צ ו רכי הילד. כאשר אחד ההורים אינו מסוגל למלא תפקיד הורי, המחויבות נופלת על ההורה השני. הרחבת ההגדרה הפרדיגמה המוצעת כוללת מרכיב נוסף: הגדרה מורחבת של ההורות, אשר תאפשר הכללתם של אנשים , אשר אין להם קשר ביולוגי עם הילד, אולם יש בינם לבין הילד מערכת יחסים מיטיבה, בהגדרת אלה שיש להם מחויבויות הוריות. מטעם זה שאלות מגדר אינן רלוונטיות. מחויבויות הוריות תהיינה ל כל אדם אשר יש לו מערכת יחסים יציבה, אפילו קצרה, עם אחד ההורים ) ולא רק הורה חורג שהתחתן עם ההורה , ( אם בשל התנהגותו הילד סומך עליו למיל וי אח ד או יותר מצרכיו .9 אם הילד מתחיל לפתח יחסים רגשיים או יחסי תלות כלפי שותף של ההורה, יתכן _____________________________________ 7 יש להדגיש כאן כי מדובר במחויבויות הוריות ולא בזכויות . הורה ביול וגי, אשר לא היה כל לו קשר עם הילד ולא נשא בכל מחויבו ת יו כלפיו, חייב להבין שכל בקשה מצדו , אפילו לקיים קשר עם הילד , מחייבת אותו לקבל כל את המחויבוית ההוריות . בכך יצומצמו בקשות לקשר מהסוג הזה רק למקרים שבהם ההורה , בדרך כלל האב לא , היה מודע להולדת הילד ) כגון ב מקרה ילד של של אישה לא נשואה אשר נמסר לאימוץ או לאומנה והאם לא הודיעה לאב וסירבה לתת מידע עליו , או שלא נעשו מאמצים לאתרו , או שהילד נחטף או הוסתר . ( בית משפט העליון בארצות הברית קבע לאחרונה , ב- U.S. ) 2013 ( 570 U.S. ) 399 - No. 12 ( Girl Adoptive Couple v. Baby , כי האב , אשר ידע על לידתה של הילדה לא אך , היה לו כל קשר עמה ולא שילם מזונות לא , יכול לסמוך על Indian Children Welfare Act of 1978 )חקיקה שנעשתה לאור העובדה שבשבטים מסוימים 25% מהילדים נלקחו לאימוץ או לאומנה אצל משפחות שאינן מן האינדיאנים ( ולדרוש כי הילדה תו עבר אליו מידי הזוג שעמו גרה הילדה ואשר מבקשים לאמצה . הרוב בבית משפט העליון סירבו להיעתר לעתירתו של האב והחזירו את ההליך לערכאה ראשונה לדיון בבקשת האימוץ . לעומת זאת ץ" בג ב 243/88 קונסלוס נ' תורג ד"פ , מן ' מה)2 ( 626 ) 1991 ( הורה בית המשפט הישראלי על החזרת קטינה, שאומצה בארץ, להוריה הביולוגיים בחו , ל" לאחר שהתברר שהסכמת ההורים הביולוגיים זויפה או נתקבלה בגלל מצגים כוזבים . 8 עיקרון זה משתקף יפה בסעיף 15 לחוק האפוטרופסות הישראלית , לפיו ההורים הביולוגיים של הילד הם האפוטרופוסים הטבעיים שלו , ללא קשר לקיומם או היעדרם של היחסים המשפטיים בין ההורים וללא קשר לשאלה אם יחסים אלה היו קבועים או חולפים . לעומת זאת סעיף 2)2 (לחוק הילדים האנגלי ל" הנ קובע שכאשר ההורים אינם נשואים , האב צריך לקבל הצהרה שיפוטית על אחריות הורית ; לפי ההשקפה הישראלית , הוראה כזו אינה משקפת את צורכי הילד , אשר אין להם כל קשר ליחסים המשפטיים בין ההורים . 9 מנסחי האמנה הבין-לאומית על זכויות הילד לא הביאו בחשבון האפשרות שילד יגדל אצל חד זוג -מיני , אף כאשר הילד הוא ילדו הביולוגי של אחד מהם . זוגות הומוסקסואליים המגדלים ילדים שכיחים יותר ויותר , ונישואין בין זוגות הומוסקסואליים הופכים לחוקיים במדינות רבות . המעבר למינוח של מחויבויות הוריות, והרחבת ההגדרה של הנושאים באחריות הורית, יש בהם להסיר את המכשולים המשפטיים , מנקודת מבטו של הילד . מבלי להביע עמדה כלשהי בשאלה אם לא או טוב טוב לילד לגדול במשפחה מכל סוג , המינוח המוצ ע הוא פונקציונלי ומשקף את המציאות של הילד באשר הוא . מחויבויות הוריות: ניסוח הפרדיגמה החדשה ליחסי הורים-ילדים רפואה ומשפט גיליון מס' 48 – א וקטובר 2015 127 ש השותף הופך אחראי כלפי הילד, ללא קשר לרצונו.10 היקף המחויבויות וחלוקת משימות הוריות יהיו תלויים בגורמים שונים, ובכלל זה היקף מעורבותם של אחרים שיש להם מחויבויות , כ גון ה ה הור שאינ ו מתגורר עם הילד. על אלה שניתן להטיל עליהם מחויבויות הוריות ניתן להוסיף גם את אלה אשר למרות הקשר הביולוגי אין להם קשר משפטי עם הילד. בקבוצה זו ניתן למנות תורמי זרע או תורמות ביציות, אשר חומר ביולוגי שלהם מצוי ברקמותיו של הילד. כאמור, תורם זרע או תורמת ביצית אנונימיים חייבים, לפי השיטה המוצעת, להיות לכל הפחות זמינים להבדק לשם קביעת התאמתם, וכן לתרום איבר אם הילד יזדקק לו להצלת חייו, מבלי לחשוף את זהותו אם זה רצונו, מחמת הורותו. הסוגיה של אם פונדקאית סבוכה יותר, אך תיתכן מציאות רפואית, או אפילו חברתית – לדוגמה גם ההורים המזמינים וגם תורמי הגאמטים אינם מסוגלים לטפל בו – שבה האדם הקרוב ביותר לילד היא אמו יולדתו. אולם זאת יש להדגיש: כל אדם כזה מקבל על עצמו מחויבויות וחיובים ולא זכויות או סמכויות. עצם קיום מערכת יחסים עם הורה , ללא קביעה כי יוטלו על יו מחויבויות הוריות, אין בו בפני עצמו כדי להסמיך את השותף של אותו הורה לדרוש סמכות לקבל החלטות בנוגע לילד . הענקת הסמכויות לאנשים שלא היתה להם מחויבות הורית יכולה להיעשות רק על ידי הורים ביולוגיים וא חרים אשר כבר הוטלו עלי הם כבר מ חויבויות הוריות, אשר אלה בלב ד יהיו מעורבים בקבלת ההחלטות. לדוגמ ה , קיום מערכת יחסים, או אפילו נישואין, עם אם גרושה, גם כאשר נוצרו יחסים טובים בין הילד ל שותף החדש, לא יסמיך את השותף לקבל החלטות בבחירת בית ספר לילד או בעניינים רפואיים , ללא צו שיפוטי או הסכמת האב . על כל הסכם בדבר להיות מ ובא בפני בית המשפט כדי למנוע הסדרים אשר נוגדים את טובתו של הילד. במילים אחרות, המבחן צריך להיות פונקציונלי ולא פורמלי, והוא מחייב בדיקת מעמדו של האדם המסוים מנקודת מבטו של הילד. י י תכן מאוד שילד יימצא במצב שבו ל יותר משני אנשים יש מחויבויות הוריות כלפיו , וב מקרה כז ה על כל המבוגרים שיש להם מחויבויות כאלו לעשות את הסידורים על מנת שיבוצעו כל ה משימות ההורות .11 ,כמו כן אם הורה אינו ממלא את מחויבויותיו כשורה י יתכן שיוטלו מחויבויות על בן משפחה שלו. לא נשכח כי מערכת יחסים כלשהי עם ילד עלולה להטיל מחויבויות כלפי הילד. ברמה הפשוטה ביותר, מורה או עובד בריאות , אשר נמצא בקשר כלשהו עם ילד , חייב להגן על הילד מפני נזק, ולמקרה שיש חשש שהילד קרבן להתעללות, יש חובה, במדינות רבות, לדווח למשטרה או לרשות הסעד .12 על פי השיטה המוצעת, לא תהיה עוד חשיבות להגדרות משפטיות כמו לגיטימיות או היעדר יוחסין למי שנולד מחוץ לקשר הנישואין (bastardy) ., כי סיפוק צרכיו של הילד הופך להיות השיקול הבלעדי בקבלת החלטות _____________________________________ 10 לאחרונה נפסק כי אדם חייב במזונות בנה של אשה ,שעימה קיים משק בית משותף למשך שנים ללא נישואין, ואשר איננו בנו. בתמ"ש 13839-10-13 'א.ג. נ י.ב. ) פורסם בנבו, 26.1.2015(. בית המשפט אימץ את גישתן של איילת בל כר- פריגת ודפנה הקר במאמרן "הורים או זרים: מעמדם המשפטי המצוי והרצוי של בני זוג של הורים" משפטים מ 5 ()תש"ע בו ש , הציעו מקורות משפטיים שונים לקביעת מחויבות במזונות, ובין היתר הסכמה מכללא והסתמכות. ה ן גם הציעו הפרמטרים, כולל משך זמן החיים המשותפים, גיל הילד במועד ההיכרות עם בן הזוג של הורהו, ורמת השיתוף במילוי תפקידים הוריים, כולל מידת התמיכה הכלכלית של בן הזוג המשק הבית, אשר מלמדים על בניית משפחה וחלוקת תפקידים ומסייעים בקביעת קיומה של תלות. 11 בהליך שנדון לאחרונה מ" בע , 7038/12 פלוני ' נ פלוני ) פורסם בנבו, 16.10.2012 ;( ( א"ת) ש" עמ25955-03-11 ;.ה ' נ . מ ( א"ת) ש" תמ50330/04 . נ.מ ' נ . ה.א )פורסם בנבו, 14.2.2011 ( , שני גברים , האחד בעלה הגרוש של האם והשני חבר שלה שעמו היא התגוררה , תבעו אבהות על קטינה . האם לא יכלה לספר רור י בב מי האב , ובגלל האיסור בחוק המידע הגנטי , הת –א" שס2000 , אי אפשר היה לבצע בדיקת סיווג רקמות . למרות מערכת היחסים החזקה והמ י טיבה של הילדה עם שני הגברים , אשר כל אחד מהם היא כינתה " אבא ", ראו בתי המשפט הכרח לקבוע מי הוא האב המשפטי . קביעה כזו בוודאי תפגע בילדה , אשר תאבד מערכת יחסים עם אדם אשר מילא כלפיה ק חל מתפקידי ההורות . לדעתי הילדה תה י הי נהנית מהכרה בשני הגברים כבעלי מחויבויות הוריות , כולל מחויבות לקיים קשר עם הילדה ולאפשר לזולת קיום קשר כזה , ללא צורך להתייחס אל היחסים הביולוגיים , והמודל המוצע במאמר זה היה מאפשר זאת , כמשקף את המצב בשטח . ראה מאמרי " שלושה אוחזים בילדה " ) פורסם בנבו ספרות (. 12 בארץ , סעיף 368ד לחוק העונשי , ן התשל "ז–1977 . מדור ד יני משפח ה 128 רפואה ומשפט גיליון מס' 48 – א וקטובר 2015 משימות ההורות ההורות במשפחה רגילה, כאשר ההורים חיים יחד בהרמוניה, מורכבת ממשימות רבות, אשר חלקן מבוצעות בדרך כלל ב ידי ההורים יחד, חלקן ידי ב אחד ההורים, וחלקן ב ידי בני משפחה או אנשים מחוץ למשפחה. מבלי לנסות להרכיב רשימה ממצה, המשימות כוללות דאגה לבריאותו של הילד, לדיור, לביגוד, לתזונה, לחינוך ולצרכים החברתיים והרגשיים שלו )ובכלל זה מעורבות של כל קרובי המשפחה אשר יוכלו לתרום להתפתחותו הטובה של הילד(. היקף מעורבותו של כל הורה במילוי משימה מסוימת משתנה ככל שהזמן עובר, לפי הצרכים המשתנים של הילד ולפי שינויים ביכולותיהם ו ב זמינותם של ההורים. חלק מהמשימות מואצלות לאחרים , וכל זאת לפי ה נורמות המשפטיות, החברתיות והתרבותיות. לדוגמה, בחברה מסוימת אפשר ש תינ וק בן יומו יטופל רוב הזמן ב ידי אמו, ו פחות בידי האב, והאב עובד כדי לדאוג למימון הצרכים של הילד; בשלב מאוחר יותר אפשר שמשימת הטיפול השוטף תיעשה למשך כמה שעות ביממה בידי מטפלת או קרוב משפחה , כאשר האם עובדת, והאב מעורב יותר במשימת המשחק או בקריאת ספר לפני ה שינ ה. ככל שהילד גדל, ימלא הילד חלק מהמשימות – שירותים, רחצה, לבישה, אכילה וכו' – לבדו. בהמשך הוא יבקר בבית הספר והמורים יחנכו אותו , כשלוחיהם של ההורים, ואולי יבלה הילד לעיתים בלילות אצל חברים או קרובי משפחה. יכול שלילד צרכים מיוחדים, ואחד ההורים מסוגל יותר, פ יזית או רגשית, לטפל בצרכים המיוחדים; י י תכן שילד אחר יש לו כישרון מיוחד בתחום מסוים, והורה אחד מסוגל פחות לעודד אותו ולקדמו באותו תחום. ככל שהילד גדל, כך י ורמו משימות מסוימות מכתפי ההורים , וכאשר הילד מגיע לבגרות על פי חוק, לא י י וותרו משימות שעל ההורים למלא במחויבותם החוקית )להבדיל מהמוסרית והתרבותית(. במשפחה רגילה כזו , רק לעתים רחוקות יש צורך לדבר על חלוקת המשימות; כל הורה מכיר ביכולות )ובמוגבלויות( שלו ו של הזולת, והם מספקים את כל צ ו רכי הילד כמעט אינסטינקטיבית. רק כשההרמוניה מופרת יש צורך לקיים דיון על חלוק ת המשימות. חלוקה כזו יכול שתיעשה בדרכים שונות – חלוקת הזמן עם הילד, לפי צ ו רכי הילד ויכולתו של כל הורה לבלות זמן עמו, בהתחשב במטלות האחרות המוטלות על ההורה )עבודה, לימודים וכד'(; או ב הטלת האחריות לקבל החלטות בתחום מסויים או י לב צוע תפקיד מסוים על אחד ההורים, או על מי שאיננו הורה . אבל בכל המשימות האלו, האחריות הכוללת לדאוג לילד רובצת על שני ההורים כאחד. כמעט בלתי נמנע ש יהיו לילד צרכים מוגברים וחדשים בזמן משבר ופירוד בין הוריו . אף על פי כן, סוגי המשימות ההוריות אינם משתנים. הנסיבות החדשות כן מחייבות בדרך כלל חל וקה מחדש, בין היתר בגלל השינויים בהסדרי המגורים. לצד הצרכים המוגברים יש גם מחויבויות מוגברות, ובין היתר להראות לילד כיצד לנהל מחלוקת ברוגע ובכבוד, וכן כיצד להיות הורים טובים גם לאחר הפרידה. חלוקה יעילה ועמידה למשך זמן יכולה להיעשות רק אם תינתן תשומת לב לכל משימה בנפרד, ולצרכים של הילד המסוים, כולל המזג האישי שלו ותגובותיו למשבר, ובהתחשב ב זמינותו של כל הורה לספק את הצורך המסוים. אולם כל הסדר חייב לכלול מידה מתאימה של גמישות, כדי לשקף את הצרכים המשתנים של הילד. בחלק הבא אינני מתיימר לפרט את כל מחויבויותיהם של הורים. לכל ילד הצרכים הספציפיים שלו, ויש ילדים בעלי צרכים מיוחדים בגלל נכות פיזית, התפתחותית, רגשית או אחרת. אפשר שאחים יהיו שונים זה מזה מבחינת המזג האישי וההישגים החינוכיים. הורים אחראים אשר אוהבים את ילדיהם יביאו תכונותיו של כל ילד בחשבון, ואין זה חשוב אם הם חיים יחד או בנפרד. מחויבויות הוריות: ניסוח הפרדיגמה החדשה ליחסי הורים-ילדים רפואה ומשפט גיליון מס' 48 – א וקטובר 2015 129 לכן הדברים הבאים משקפים את הקבוצות העיקריות של משימות ההורות, לאור הפרדיגמה החדשה של מחויבויות הוריות. אהבה, תשומת לב וזמן עם כל הורה אכן, על פני הדברים אין כל צורך לציין את הקשר הרגשי הטבעי והאינסטינקטיבי בין הורה לילד כמשימה או תפקיד של ההורות. אולם הניסיון מלמד שכאשר ההורים מצויים בעימות, המשימה של הענקת סביבה אוהבת נזנחת ואפילו נשכחת. בלהט ובמהומה הכרוכים בהתמוטטותה של מערכת יחסים, "גם אם ההתקוטטות אינה מאופיינת באלימות פיזית, אך היא בתדירות גבוהה, והיא קשה ואינה נפתרת בצורה יע ילה, הילדים בסיכון מוגדל לבעיות בריאות הנפש, אף כאשר מביאים בחשבון שיטות הוריות בלתי מספקות וכן נטיות גנטיות ".13 המצב חמור עוד יותר כאשר מתנהלים הליכים משפטיים טעונים רגשית. לעתים ההורים מוצפים רגשית עד כדי כך שאין להם פנאי להיענות לצורך הילדים באישור שיש ל הם הורים שאוהבים אותם. מצב זה מחריף כאשר יש צורך לחפש ולרהט דירה חדשה, י לה פגש עם יועצים ומגשרים, להתייעץ עם עורכי דין, להתכונן לדיונים בבית משפט ולהתייצב לדיונים, וכל זאת בד בבד עם עבודה שוטפת – כל אלה דורשים זמן רב . בעקבות מצב מורכב זה, הרבה ילדים סובלים .14 קשיים אלה מתעוררים כבר ב תחילת המשבר ו ממשיכים ל כל הפחות עד לסיום הסכסוך המשפטי , אם בהסכם ואם בפסק דין , אך כאשר אחד ההורים מנסה לשלול מהילד מערכת יחסים כלשהי עם ההורה האחר, התוצאה יכולה להיות סבל אדיר, כולל ניכור הורי וסרבנות קשר .15 משום כך ההורים חייבים לע צב את היחסים ביניהם בצורה אשר מקטינה ככל האפשר את התופעות הללו ואשר משמרת את ההזדמנויות של כל אחד מהם להעניק לילד את האהבה והחיבה הנחוצות לו. היחסים בין אחים משמשים לעתים קרובות גורם הממתן את התוצאות הקשות של משבר ופר י דת ההורים, ומשום כך מוטלת על ההורים הח ובה לעצב ההסדרים אשר יביאו בחשבון את היחסים של כל אחד מהילדים עם כל אחד מאֶ חיו . במקרים רבים חשוב לילדים שישהו יחד אצל כל אחד מההורים. אך יש מקרים ש בהם ילד מסוים יגור רוב הזמן אצל הורה מסוים ואחיו יהיה רוב הזמן אצל ההורה האחר . במצב זה רצוי שיהיו הילדים יחד בסופי שבוע או בחופשות. על ההורים לקבל החלטה מודעת, כחלק מתפקידם כהורים. יש משפחות שבהן קשרי הילדים עם הסבים שלהם הם חזקים, וכך גם עם אנשים אחרים במשפחות המורחבות, וקשרים אלה יכולים למתן את ה נזק כאשר היחסים בין ההורים במשבר. בית הסבים יכול לשמש מקלט רגוע כא שר המצב בבית סוער. לעומת זאת יש מקרים ש בהם הסבים מצדדים באופן מוחלט ב בנם או ב בתם, ויכול שאף ילבו את הלהבות. כך גם דודים ודודות, ואחרים. גם בתחום זה , ההורים נושאים במחויבויות. חשוב ל ילד לגדול על רקע יחסים טובים ומיטיבים עם בני המשפחה המורחבת, ו ש יחסים אלה נש ארים טובים למרות המשבר של ההורים . לכן כל הורה חייב לעשות את הנדרש כדי לטפח את היחסים האלה אצל שתי המשפחות, בתנאי שבני המשפחות יימנעו מכל ביטוי או התנהגות שעלולה לפגוע ביחסי הורה – ילד. _____________________________________ 13 מאמר :Anita Thapar, Gordon Harold, Frances Rice, Kate Langley, Michael O’Donovan. The contribution of gene–environment interaction to psychopathology, DEVELOPMENT AND PSYCHOPATHOLOGY (2007); 19 (04) DOI: 10.1017/S0954579407000491 . Science News 8 May 2013 . 14 דוד פינקלהור סקר בהרצאתו אתגר מניעת התעללות מינית The Challenge of Sexual Abuse Prevention את המחקרים העדכניים בנוגע להתעללות מינית בילדים . הוא ציין משבר ופרידה במשפחה כגו רם סיכון כי , בתקופה זו להורים פחות זמן ופחות זמינות להנחות את ילדיהם ולהגן עליהם . סמינר באוניברסיטה העברית בירושלים פגיעה מינית לילדים קטנים : למי אכפת ? ) מאי 2013 .( 15 לסקירת הפרוגנוזה והנזק לטווח הארוך של ניכור, ראה פרק 5 בספר BARBARA JO FIDLER, NICHOLAS BALA, MICHAEL A. SAINI, CHILDREN WHO RESIST POSTSEPARATION PARENTAL CONTACT (2013) . מדור ד יני משפח ה 130 רפואה ומשפט גיליון מס' 48 – א וקטובר 2015 הורים מסורים חייבים לבדוק היטב את הצורך של כל ילד לבלות זמן במחיצת כל אחד מההורים וכן ב משפחתו המורחבת, וזו אחת המשימות ההוריות החיוניות. גם משום כך מושגים של משמורת, מגורים, מגורים עיקריים, ביקורים, גישה, הורות משותפת, זמן שווה וכיו"ב פוגע ים ביכולת לעשות לטובת הילדים. כפי שהתברר מ ה נעשה באוסטרליה, הנ י סיון לחלק את זמנו של הילד ש ווה בשווה בין כל אחד מההורים נכשל .16 ההצעה בדבר עקרונות החוק בפירוק משפחות של המוסד האמריקאי למשפט –American Law Institute’s Principles of the Law of Family Dissolution, – ש לפיה הזמן אצל ההורים אחרי פירוד יבוסס על חלוקת הזמן בין ההורים כפי שהיתה לפני הפירו – ד the approximation rule – זכתה לביקורת חריפה מהמומחים בדבר, כ בלתי מתאימה, כבלתי ניתנת ליישום, וכמזמינה מניפולציה בתקופה ה סמוכה לפירוד. אימוץ כלל זה יוביל, ללא ספק, להתדיינות ב שאלה עובדתית מה הי י תה חלוקת המשימות ב משך חודשים או אפילו שנים לפני הפירוד. התד יינות זו אין בה התחשבות בשינויים האדירים בצורכי הילד ובזמינותם של ההורים ובמשאביהם, אשר נובעים מהפירוד .17 התדיינות כזו גם תעלה להורים ביוקר מבחינה רגשית וכלכלית , ותפחית את זמינותם לטפל בצ ו רכי הילדים. מהאמור לעיל ברור כי המחויבויות לדאוג לטובת הילד מתמשכות ותדירות, למן לידתו )ואפילו לפני לידתו, כי התפתחות העובר מושפעת בין היתר ממצבה הרגשי של האם18 ( ועד אשר יגיע לבגרות. משום כך למונח "זמן הורות" – parenting time – אין כל מקום. ההורה אינו מתפשט מהמחויבויות ההוריות ולובש אות ן מחדש לפי לוח זמנים של ימים ושעות שנק בע בהסכם או ב בית משפט. אדם אינו חדל להיות הורה, על כל הכרוך בכך, כאשר הילד יוצא לבית ספר או לפנימייה, או כאשר הוא שוהה אצל סבתו או אצל ההורה האחר. משום כך יש לנסח הסכמים וצווים שיפוטיים במונחים המשקפים מציאות זאת, כגון "זמן אצל א י מא", "זמן אצל אבא". בית וק שר כל ילד זקוק לבית. ברור לכ ו ל שכאשר ההורים אינם חיים יחד, על כל אחד מהם לספק מקום שבו יוכל הילד לשהות בנחת: קורת גג מתאימה לצורכי הילד שבו ירגיש "בבית". אולם לעתים הורים שבויים בסכסוך על חלוקת הרכוש או ב ו ויכוח בדבר המקום אשר יהיה ביתו ה"עיקרי" של הילד. כמ ו בכל הצרכים האחרים של הילד, המחויבות המשותפת של ההורים היא להחליט בדבר מקום המגורים המתאים, בתנאים ובמועדים המתאימים לצורכי הילד. אין צורך במונחים כמו " משמורן " . כן נחוצים שני בתים – "אצל א י מא" ו"אצל אבא" ובה – י עדר צורך פסיכולוגי מובהק ומוכח , אין צורך בבית "עיקרי" גם אם, בחישוב מתמטי, הילד מבלה בבית אחד שעות רבות יותר מאלו שהוא מבלה בבית ה שני. כל שינוי במקום מגורי הילד מחייב החלטה משותפת של ההורים. מלבד זאת, הורה אשר שוקל העברת מקום מגוריו חייב להביא בחשבון את ההשלכות, מבחינת ילדו, של המעבר. _____________________________________ 16 כך עולה בין היתר מהדוח מאנגליה – Final Report of the Family Justice Review by the Norgrove Committee , המסכם בדיקה של שיטת המשפט בענייני משפחה . בשנת 2006 נחקק באוסטרליה חוק הקובע הורות משותפת – shared parenting – אשר פרשנותה הייתה ספירת שעות אצל כל הורה , ללא קשר לאיכות הנעשה באותן שעות . הדבר גרם נזק לילדים כך . גם המונח "מערכת יחסים משמעותית" – –meaningful relationship אשר אף הוא הג דיל את מספר ההתדיינו . ת יו החוק תוקן תיקון ניכר בשנת 2011 . מתברר שמידע זה לא היה ידוע למחוקקים במדינת פלורידה, שם הוצע , בהצעת חוק של הסנאט אשר ד נה בעיקר בענייני מזונות, כי יש הנחה כי זמן שווה אצל כל אחד מההורים הוא לטובת הילד. המושל סירב לחתום , והחוק לא נחקק. ועדת נורגרוב סיכם כי "לא תהיה חקיקה אש ר יוצר או שיש חשש שייצור ההבנה כי יש זכות הורי ל...זמן שווה אצל כל הורה" )סעיף 4.40 .( 17 ו ראRichard A. Warshak, Punching the Parenting Time Clock: The Approximation Rule, Social Science, and the Baseball Bat Kids, 45(4) FAMILY COURT REVIEW 600–619 (2007) . 18 ו רא מחקרים אפיגנטיים , לדוגמה Fetal Exposure to Excessive Stress Hormones in the Womb Linked to Adult Mood Disorders (British Neuroscience Association, 2013, April 6). Science Daily. Retrieved April 10, 2013, from http://www.sciencedaily.com /releases/2013/04/130407090835.htm . מחויבויות הוריות: ניסוח הפרדיגמה החדשה ליחסי הורים-ילדים רפואה ומשפט גיליון מס' 48 – א וקטובר 2015 131 בתי המשפט רגילים לדון בבקשות להעתקת מקום מגורים, כאשר המבקש הוא ההורה שעמו מתגורר הילד , והוא מעוניין להתגורר במקום חדש עם הילד, במרחק ניכר ממקום מגורי ההורה האחר. השאלה ש בפני בית המשפט היא אם להתיר את המעבר. כאשר המעבר יחייב שינויים )בדרך כלל הפחתה( בתדירו ת המפגשים פנים אל פנים בין הילד להורה האחר, נאלץ בית המשפט למצוא איזון בין האינטרסים השונים. לא אחת העניין מוכרע לא על בסיס מחויבויותיהם של ההורים כלפי הילד אלא על בסיס האינטרסים )המכונים גם הזכויות( של ההורים – של ההורה שמעוניין לעבור לאוטונומיה ולהקים מש פחה חדשה או לשפר את מצבו הכלכלי מחד , ושל ההורה האחר לקיים מפגשים תכופים עם הילד, מאידך. ו בו יכוח על זכויות ההורים , צרכיו של הילד עלולים לה י עלם. הצרכים העיקריים של הילד במצב זה הם במערכות יחסים טובות וכן בקשר עם כל בני משפחתו, וכל שינוי בהסדרים אלה מחייב דיו ן יסודי בצרכים אלה. לעומת זאת , רק לעתים רחוקות מתייעץ ההורה , אשר הילד אינו מתגורר עמו דרך קבע , עם ההורה האחר לפני שהוא עובר לגור במקום מרוחק. יש מעט פסיקה בסוגיה כזו, כי הפרדיגמה הקיימת של משמורת נראית כמתן פטור להורה שאינו משמורן מכל מחויבות לקיים קשר מיט יב עם הילד. על בסיס המחויבויות ההוריות , כפי שמתואר במאמר זה, לא יהא ניתן להלום מצב שבו הורה יוכל חד -צדדי ת לצמצם את היקף מעורבותו בחיי הילד על ידי מעבר למקום רחוק, ללא התייעצות עם ההורה האחר, ולמקרה הצורך – ללא החלטה שיפוטית. זאת מן הטעם שילד , אשר היה רגיל להיות עם הורה לעתים קרובות , יינזק ככל שהקשר יפחת; מבחינתו של הילד, אין זה חשוב אם הוא נלקח למקום רחוק מאחד ההורים , או אם ההורה מתרחק ממנו. במילים אחרות, שני ההורים מחויבים, גם לאחר הפר י דה, לדאוג לשמיר ה על מגעים טובים ותכופים של כל אחד מהם עם הילד, והעתקת מ גוריו של הילד או של הורה מחייב ת בדיקה יסודית. כל הורה שמעוניין לשנות את מקום מגוריו הרחק מ מגורי ההורה ש הילד חי עמו , חייב לשוחח עם ה הורה האחר ולנהל מו"מ לקראת הסכם, אשר יובא לאישור בית המשפט. הפרדיגמה של מחויבויות הוריות מחייבת בדיקה מחדש של ההסדרים הבי ן-לא ומיים בנוגע לחטיפה. סעיף 5 ()א לאמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה ן בי -לאומית של ילדים )אמנת האג משנת 1980 ( מגדיר את זכויות המשמורת: "זכויות המתיחסות לגוף הילד ובפרט הזכות לקבוע את מקום מגוריו של הילד". מהדיון לעיל ברור ש גם אם הורה מוותר במפורש על סמכותו ל החליט בדבר מקום ה י מצאו של הילד )ובתי המשפט חייבים לה י זהר כששוקלים מתן אישור ל ויתור כזה, שיש בו משום הצהרה של אותו הורה שהוא משתמט מאחריותו ל קשר מיטיב עם הילד(, שני ההורים יהיו מוסמכים לבקש החזרתו של הילד למקום מגוריו הרגיל, ללא קשר להסכמים או ל פסקי דין בענ יין משמורת .19 חינוך, משחק, בריאות הי ענות לצרכים אלה, לפי ההגדרה הרחבה ביותר, היא מחויבותם של ההורים, אשר יכולים לה י עזר )ובעניינים מסוימים, לפי חוקי חינוך חובה או חוקים בדבר חיסונים מפני מחלות וכיו"ב, חייבים לה י עזר( באחרים במילוי תפקידיהם. ברמה הבסיסית ביותר מחויבים ההורים להגן על ילדיהם מפני נזק ופגיעה י . י תכן שהדבר נראה ברור כל כך עד שאין צורך לציינו , אך ילדים נחשפים לנזקים ממקורות שונים. כבר ציינו התוצאות החמורות מעצם הפר י דה וההתקוטטות בין ההורים, בין היתר בגלל צמצום הנגישות הרגשית והזמן שהילדים זקוקים להם . דברים אלה כרוכים בהפחתה בפיקוח, ולאחרונה גם בחשיפת הילדים לתכנים פוגעניים ב אינטרנט ובאמצעי התקשורת אלקטרוניים: פורנוגרפיה, התעללות – cyberbullying באמצעות פייסבוק ומסרונים, כולל העברת חומר בעל אופי מיני – sexting . _____________________________________ 19 מאמר המבוסס על הרצאה שנתתי בכנס של International Society of Family Law בישראל בינואר 2014 בנושא : Adapting the Hague Conventions to the Paradigm of Parental Responsibilities – דן בשינויים אשר יהיו נחוצים באמנות ן בי-לאומיות מתוך אימוץ שינוי הפרדיגמה של מחויבויות הוריות במקום מונחים כמו " משמורת " , " זכויות " וכו'. ניתן לעיון באתר www.philip-marcus.com . מדור ד יני משפח ה 132 רפואה ומשפט גיליון מס' 48 – א וקטובר 2015 הורים הדואגים ל ילד חייבים להיות מודעים לסכנות שבתחומים השונים שבחיי ילדם, וכן ל חולשות של כל ילד, הנובעות מאישיותו או מ אופיו של הילד, או מפירוק המשפחה . חובה עליהם לפעול יחד כדי למנוע נזק. הדבר נכון במיוחד כאשר הילד מעוניין לעסוק בפעילות אשר עלולה לחשוף אותו לסיכון; ההורים חייבים לנקוט עמדה ברורה ומאוחדת , על אף ה חיים בנפרד, שמא ינצל הילד את חילוקי הדעות בין ההורים ויסתכן. עם זאת אל להם להורים למנוע מהילד את צרכיו ההתפתחותיים, ובכלל זה הצורך להתנסות ולטעות. בתהליך קבלת החלטות דרושה מה הורי ם חשיבה משותפת על כל ההיבטים הרלוונטיים, ובכלל זה להתחשב ב עמד ותיו של הילד , ככל שהוא בוגר מספיק כדי שדעותיו תהיינה ראויות לשקילה . ומעל לכול על כל הורה להימנע מ לחתור תחת החלטות שנתקבלו יחד. תפקיד הורי חיוני לא פחות ה ו א לדאוג לחינוכו של הילד . אין בקיום החיובים על פי החוק של ביקור סדיר בגן ילדים ובבית ספר למשך שעות מסוי מות ובימים מסוימים בלבד כדי למצות את מחויבויות ההורים לחינוכו של הילד. המחויבות משתרעת על כל הימים ו על כל השנים, מינקות הילד ועד לבגרותו המשפטית. תפקיד ההורים כולל חינוך הילד לערכים אשר יביאו לכך שיהיה אדם מיטיב ואחראי בחברה האנושית )ובכלל זה גם הורה מיטיב (, וכן מחייב אותם לזהות ולפתח את כ י שרונותיו. גם כאשר ה הורים בעלי אמונות וסדרי ערכים שונים, אין בכך כדי לפטור אותם מהחובה המשותפת לספק לילד אורח חיים, גבולות ועקביות , אשר מובילים להרגשת ב י טחון אצל הילד. ב הצבת גבולות על ידי הוריו, וב קביעת תוצאות כאשר הוא עוב ר את הגבולות, הילד לומד משמעת עצמית. על ההורים לבחור יחד את צורת החינוך, הפורמלי והלא פורמלי, ו את המסגרות שבהן ישהה : פעוטון או מטפלת, גן ילדים, בתי ספר יסודיים ועל- ,יסודיים תנועות נוער, חינוך דתי/מוסרי, ואפילו הספרים שהילד יקרא ותכניות הטלויזיה ש בהן יצפה. בכל התחומים האלה על ההורים לקבל החלטות ביחד , תוך שקילת עמדותיו של הילד, ככל שרמת בגירותו מצדיקה זאת. יהיו בוודאי הבדלים בסגנון ההורי של האם ושל האב, וכללים שונים בבתים השונים )הבית של א י מא, הבית של אבא, הבית של סבתא וכיו"ב( ובמסגרות הפורמליות והלא פורמליות השונות . הנסיון מלמד ש ילדים מסוגלים בדרך כלל להתאים את עצמם למערכות כללים שונות. אסור להבדלים אלה לשמש סיבה שהורה אחד יבקר את ה נעשה במסגרת שבה הוא הסכים שה י לד ישהה , או יזלזל בערכים של המסגרת , או י חתור תחת החלטה משותפת שנתקבלה. במקרה הצורך על ההורה לשוחח עם ה הורה האחר, ואם יש בכך צורך, להעביר את ההכרעה לידי גורם שהוסכם ש הוא יחליט, או לבית המשפט, אשר יכריע על פי טובתו של ה ילד המסוים, אשר כוללת מתן משקל מתאים לרצונותיו. ואף כאן, אל לו להורה לחתור תחת ההחלטה או ההכרעה שנתקבלו כאמור. תפקידו של הילד לשחק , וזה צור ך התפתחותי הכרחי ; במ י לים אחרות, על ההורים לאפשר לו להתנהג כילד. שוב נראה שהדבר מובן מאליו, אולם בעולם הכאוטי של התקוטטויות בין ההורים ו של הליכים משפטיים בעקבותיהם, האספקט הילדותי של הילד עלול להיעלם. הילד זקוק לזמן לשחק , לבד וגם עם ילדים אחרים . אך יש הורים שרואים ב זמן המשחק זמן מבוזבז. לדוגמה, הורים ששרויים בהתדיינות עלולים להאשים זה את זה כאשר ההישגים של הילד אינם טובים , בטענה שההורה האחר מאפשר לילד לשחק ואינו מקפיד על שיעורי הבית. לעתים אי- ההצלחה בבית הספר נובעת, לפחות חלקית, מהמתח ו מ הקונפליקט בין ההורים. ויש הורים אשר מתעלמים מהצורך של הילד להיות ילד ומטילים עליו, בכוונה או שלא בכוונה, תפקידים בוגרים, ולעתים הוריים. לדוגמה, כאשר הורה מבקש מילדו להחליט עם מי הוא רוצה לשהות – עם מי יגור או עם מי יבלה בשבת או בחופשה – הוא מעמיד את הילד בתפקיד של מבוגר לה – חל יט בדבר – כאשר אין לו הכלים לשקול את כל השלכותיה של ההחלטה. נוסף על כך, כל החלטה שיחליט הילד תהיה החלטה גרועה. אם יעדיף את ההורה השואל, הוא עלול להרגיש שהוא בוגד בהורה האחר , ואם יחליט ש הוא רוצה להיות עם ההורה האחר, הוא עלול לחשוש שההורה ששאל יטען שהילד דחה אותו ובגד בו. אף כאן נראה בעליל המכשול שבהענקת זכויות לילד. מתן הזכות לילד להחליט אינו מתאים למצבו ולתפקידו. הגדרת זכות , כדרישה שניתן לעמוד על קיומ ה בידי אחר ב תביעה משפטית, מבליטה עד כמה שיח הזכויות אינו מחויבויות הוריות: ניסוח הפרדיגמה החדשה ליחסי הורים-ילדים רפואה ומשפט גיליון מס' 48 – א וקטובר 2015 133 מתאים. מ ה ינקות ועד לגיל ההתבגרות הרוב המכריע של היל דים אינם יכולים לזהות את זכויותיהם, שלא לדבר על יכולת לנסח אותן בצורה משכנעת מבחינה משפטית ; והמתבגר העומד על זכויותיו כנגד ההורים מצוי בעמדת של עימות, וו כחנות ויריבות כלפי אלה שאוהבים אותו ורוצים ב טובתו. למרבה הצער, יש גם מצבים פתולוגיים שבהם הורה אינו מסו גל, בגלל שהוא מוצף רגשית בשל ה לוחמה שבינו לבין ההורה האחר , למלא את תפקידו, ונטל התפקידים ה ה וריים , כגון טיפול בבית ובאחים, ואפילו לטפל בהורה, נופל על אחד הילדים . מן הילד ההורי הזה נשלל ת ילדותו . ההורים נושאים, מטבע הדברים, באחריות ובמחויבות המשותפת לדאוג לב ריאות הילד ולקבלת ההחלטות בנוגע לשמירת הבריאות – חיסונים וכד' – ולטפל בו אם הוא חולה. לפי הנ י סיון, בתחום זה רואים בעליל את הנזק שיכול לה י גרם מ מתן תואר של משמורן, או הורה אחראי, לאחד ההורים. הדבר מטעה הורים לחשוב שההורה המשמורן מורשה להחליט בעניינים רפואיים מבלי להתייעץ עם ההורה האחר ומבלי לדווח . מנגד, ההורה שאינו משמורן עלול לחשוב שאין לו אחריות לטפל ב צרכים הרפואיים של ילד, ואפילו לשמור עליו כשהוא חולה, אלא אם כן המחלה נופל ת ביום הביקור שלו . דווקא בזמן שהילד חולה הוא זקוק לשני ההורים . מגישות אלו ניזוק היל ד כפליים, כי בעניינים כאלה שיקול דעתם של שניים טוב מזה של אחד, וכך גם חלוקת הטיפול בין שני ההורים מאפשר ת לכל אחד גם לנוח מהטיפול. מחויבויות כלכליות מובנות מאליהן גם מחויבויות ההורים לדאוג לצרכים הפיזיים של הילד. הילד זקוק לגג מעל ל ראשו, לאוכל, לביגוד והנעל ה, ל ציוד, ל צעצועים וכו'. כאשר ההורים חיים בנפרד, כל אחד מהם מחויב לדאוג שקיימים אצלו התנאים הנחוצים לילד . לצרכים אלה עלות כלכלית ה מוטלת על כל אחד מההורים על פי הדין החל. לשיטתי, אין מקום להפרדה בין המחויבויות הכלכליות ל מחויבויות ההוריות אף במצב של פירוד בי ן ההורים. האקסיומה , ש לפיה ענייני מזונות ילדים שובצו בסיווג משפטי נפרד מהמחויבויות האחרות, בטעות יסודה. אין זה המקום לדון בסיבות ההיסטוריות להפרדה זו. עובדה היא שעל פי רוב תביעה למזונות הילד מוגשת כתביעה נפרדת מזו הנוגעת למשמורתו או ל מגוריו של הילד, ל ביקורי ל ם ו טיפול בו. בישראל תביעות מזונות נשלטות בידי חלק נפרד שבתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד –1984 ואינן משולבות עם יתר התקנות בענייני משפחה. גם הוקמו ועדות נפרדות, זו ש בראשותו של פרופסור דן שניט – הוועדה לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין , וזו ש בראשותו של פרופסור פנחס שיפמן – הוועדה לבחינת נושא מזונות הילדים בישראל. על כך יש להצטער, כי לביצוע כל אחת ממשימות ההורות צמודה עלות מסוימת. לית מאן דפליג שקביעת העלות של הזמן שהורה מבלה עם ילדו קשה ביותר. אבל יש לכאורה הפסד כספי כאשר ההורה הנדון היה יכו ל לעבוד ולהרוויח כסף באותם פרקי זמן. קל יותר לקבוע עלויות ישירות יותר – כמה ליטרים של מים צריך הילד לשת י יה ולרחצה, ומה צריכת החשמל שניתן לייחס לו , ומה עלות האוכל שלו, בגדיו ונעליו, כביסה וכיו"ב. לכל מדינה הכללים שלה , בדבר אמות המידה לקביעת העלויות של משימו ת ההורות, ולחלוקת העלויות בין הורים שחיים בנפרד. בארץ נעשה נסיון לבנות כלי ממוחשב לקביעת גובה המזונות ,20 .אך הדבר לא צלח הורים שחיים יחד מסדרים, בהסכמה משותפת מפורשת או מכללא, את הקיום הכלכלי של הבית, את השימוש שייעשה במשאבי ה ם, הכנסה ורכוש. כך הם חייבים להג יע להסדרים כאלה כאשר הם נפרדים. לצורך כך הם חייבים, למען ילדיהם, לשבת יחד ולהעריך ביושר את צ ו רכי הם הכספיים של הילדים, וביושר לחשוף את משאביהם. _____________________________________ 20 "קטני קטנים ", אשר פותח בסוף שנות התשעים למאה הקודמת . מדור ד יני משפח ה 134 רפואה ומשפט גיליון מס' 48 – א וקטובר 2015 שיחה זו צריכה להתקיים כחלק מהדיון במשימות ההוריות האחרות ולא בתהליך נפרד. כפי שצוין, לכל אחד מהצרכים של הילד עלות שניתן לבטא במונחים כלכליים, לפחות מבחינת צריכת הזמן והעלויות השוליות. ההפרדה בין מחויבויות כספיות לבין מחויבויות אחרות אין לה בסיס עיוני, ומשום כך הסכם בדבר חלק מהמחויבויות, כגון הזמן שהילד מבלה עם כל אחד מההורים, ללא התייחסות להשלכות הכלכליות, אינו יעיל. זה המצב במיוחד באותם מקרים ש בהם הורה מעוניין להעתיק את מקום מגוריו למקום רחוק מביתו של ההורה האחר, ויש להביא בחשבון את עלות הנסיעות ו את הזמן בנסיעה ב עת קביעת היקף הקשר בין הילד להורה. אולם גם כאשר ההורים מתגוררים בשכנות ל זה שני, יש הכרח לקבוע מי אחראי לב י צוע תשלומי שכר לימוד ועבור טיולים, נסיעות, ספרי לימוד וכיו"ב, ו ב מה תתבטא השתתפותו של ההורה האחר. ובה י עדר הסכמה, כאשר בית המשפט מתבקש לדון בעניינים אלה, יש הכרח ששופט אחד, מנוסה ומומחה בתחום, ידון בכל הסוגיות הקשורות למחויבויות הוריות, כולל המרכיבים הכספיים שבהן, עם שאר הסוגיות הכלכליות והרכושיות. זה , כמובן, המצב בישראל. אך ברוב המדינות המצב אינו כזה . יש מקומות ש בהם שופט עובר בין תחומי המשפט לפרקי זמן קצרים ברוטציה , ויושב בענייני משפחה למשך פרק זמן של שנתיים או פחות , ואין לו ידע בתחום ואינ ו מצליח )וגם לעיתים ו אינ מעוניי ן( לאגור נ י סיון בתחום. יש מקומות ש בהם השופט שומע רק את ענייני המשמורת, ושופט אחר דן בענייני רכוש או מזונות, ולעומת זאת יש מדינות ש בהן שופט יחיד דן בכל תחומי המשפט, פלילי ואזרחי, כלכלי ומקרקעין, משפחה ופשיטת רגל . שופט זה יתקשה לפתח ידע בתחום הרג יש של משפחות עם ילדים. יש מקומות ש בהם התיקים עוברים משופט לשופט במהלך הטיפול באותו עניין . הצרכים משתנים צו רכיהם של ילדים משתנים במהלך השנים גם . היכולות של ההורים למלא את תפקידיהם עלולות להשתנות. משום כך כל ההסדרים בענייני הילדים, אם מדובר בהסכם או בפסק דין שיפוטי, חייבים להיות פתוחים לשינוי ים במקרה של שינוי ניכר בנסיבות )תוך הבנה שיוטלו סנקציות כספיות על מי שפותח בהליכים מיותרים(. ראוי גם שכל הסדר כאמור יחייב בדיקה מחדש כל שלוש שנים, תוך מתן סמכות להורים להסכים כי בדיקה כזו אינה נחוצה , ולדחיית מועד הבדיקה מ פעם לפעם. טיפול והשגחה:העברת המחויבויות ההוריות כאשר רשויות הרווחה של המדינה סבורות שאיש מההורים אינו מסוגל למלא את המחויבויות ההוריות, ובעקבות זאת הילד סובל מהתעללות או מ הזנחה, חובה עליהן להתערב. אך ההתערבות חייבת להיות מוגבלת רק למידה הנחוצה: סיפוק אותם צרכים של הילד שההורים אינם מספקים, ולפרק הזמן הנחוץ; יש לשמר את האוטונומיה של ההורים למלא את תפקידיהם ההוריים עד כמה שהדבר אפשרי. כפי שתואר לעיל, הליך שיפוטי אשר נובע ממשבר במשפחה יש לציירו לא כו ו יכוח או כסכסוך אלא כבקשה לפתרון המשבר בין ההורים, וזאת כדי למנוע או לכל הפחות לצמצם את הו ו יכוח. בדומה לזה , בקשת המדינה בעניין טיפול בילד יש לנסחה לא כדרישה עוינת אלא כבקשה להעביר זמנית לאחרים – לבני המשפחה המורחבת, למשפחה אומנת, למוסד לילדים וכו' – רק אותן מחויבויות הוריות אשר בינתיים אין ביכולתם של ההורים למלא א ותן. בקשה כזו מאיימת על ההורים הרבה פחות מבקשה להעביר את הילד למשמורת רשות הסעד. אין בכך כדי להפריע לתכנון לקביעות; אדרב ה , בקשה מנוסחת ברגישות כאמור, יש בה כדי לעודד את ההורים לשתף פעולה עם בניית תכניות, ובין היתר להשתקם למען החזרת הילד במקום לאבד תק ו וה ו לסמוך על הרשויות שיטפלו בו. הערכת מסוגלות לבצע משימות הוריות מהאמור לעיל יהא זה ברור כי בהליכים מכל הסוגים, אלה שבין ההורים לבין עצמם ואלה שבין המדינה להורים )למעט בקשה לנתק את הילד ניתוק מוח ל ט מההורה ב הכרזתו בר אימוץ סגור(, הבדיקה לא נועדה להראות כי מי מה הורים בעל מסוגלות הורית מושלמת. במקרים ש בהם אין מנוס מהזמנת בדיקה על ידי שירותי הרווחה או חוות דעת של מומחה, היא צריכה להתייחס לא למסוגלות הורית באופן כללי אלא ליכולותיו של כל אחד מההורים מחויבויות הוריות: ניסוח הפרדיגמה החדשה ליחסי הורים-ילדים רפואה ומשפט גיליון מס' 48 – א וקטובר 2015 135 ול מוגבלויותיו, במילוי כל אחת ממחויבויותיו ההוריות, וכן ל יכולתו לשתף פעולה עם ההורה השני ו עם שירותי הרווחה, לפי העניין. מה ניתן לעשות? ניסוח מחדש של יחסי ילד – הורה במונחים של מחויבויות הוריות אין בו להשיג את המטרה של שינוי התפיסה של הורים את עצמם כלפי הילד וכל אחד כלפי זולתו, ללא שינוי מקביל בפתיחת הליכים בבית משפט. יש לעש ות כל מאמץ חינוכי כדי לשכנע את ההורים לסיים את המשבר ללא התדיינות בבית משפט. המודל האוסטרלי, של מרכזים ליחסי משפחה, בצירוף חובה לקבל אישור השתתפות בתכנית לסיום המשבר כתנאי לפתיחת הליכים בבית המשפט, הוכתר כהצלחה מרשימה .21 טכניקות של גירושין בהסכמהCollaborative Divorce מיועד ות גם לצמצום התדיינות, על המתחים והנזק לילדים הכרוכים בה. כל מדינה מחויבת לחסוך בהוצאותיה ככל שניתן, בין היתר ב חלוקת משאבים לתכניות שיחסכו הוצאות עתידיות. השקעת משאבים בחינוך לפרדיגמה החדשה, בשירותים לטיפול במשברים ובמצבי פר י דת הורים לפני שמגיעים המעורבים לבית המשפט, תחסוך משאבים רבים לאין ערוך מהתקציבים המושקעים במימון בתי המשפט, ב סיוע משפטי וכיו"ב. אין בכך משום אשליה שניתן להגיע לפתרונות ללא התדיינות בכל התיקים; אישיותו של אחד ההורים, או אישיויותיהם של שניהם, או נתונים אחרים, הופכים את ה התדיינות בבית המשפט לבלתי נמנעת במקרים רבים.22 במיוחד במקרים מסוג זה יש חשיבות רבה לניסוח המסמכים המוגשים לבית המשפט .23 במצב כיום בעל דין נאלץ להעלות, ממש בפתח ההליכים, בכתב בתביעה ובכתב ההגנה את כל טענותיו ומענותיו .24 המצב, אשר ממילא רווי מצוקה, מוחרף כשעולי ם עניינים אשר לרוב אין להם עניין לשיתוף ולחלוקה של מחויבויות הוריות. על פי המתווה של הפרדיגמה המוצעת, במסמכים המוגשים לבית המשפט יתוארו הצדדים לא על פי תפקידיהם בזירה המשפטית – תובע, נתבע, מבקש, עותר, משיב – אלא על פי היחס שלהם לילד אשר שמו יופיע בראש המסמ ך. המילה "נגד" לא תופיע. לכן המסמך הפותח את ההליך יוכתר כך: " בעניין: א.ב, ג.ד, ה.ו, )כולם קטינים( ובעניין ק.ר., הורה וגם ש.ת., הורה" _____________________________________ 21 REVIEW (2013) Patrick Parkinson, The Idea of Family Relationship Centres in Australia, 52(2) FAMILY COURTS ורא ו מאמרים נוספים באותה חוברת. 22 ביל אדי מצביע בספרו על נתון , המוכר לי מניסיון שיפוטי , ששיעורם של הורים הסובלים מהפרעות אישיות, שבעניינם אין מנוס מהתדיינות, גבוה מאוד BILL EDDY, THE FUTURE OF FAMILY COURT (Scottsdale Az., 2012) . 23 אימצתי חלק מהתיקונים לתקנות סדר הדין האזרחי , התשמ "ד–1984 שהוצעו בעקבות דוח ועדת שניט . אולם במאמר הנוכחי הצעתי שינויים מרחיקי לכת עוד יותר . תזכיר חוק אשר כולל הצעה לתיקון רדיקלי של יחסי הורים – ילדים מצוי כעת בתהליכי שקילה, אך למטרות חלק מה של זה אמר ההמלצות הן בעיקר במישור של סדרי . דין 24 וזאת בחיפזון , רב בגלל מירוץ הסמכויות . מדור ד יני משפח ה 136 רפואה ומשפט גיליון מס' 48 – א וקטובר 2015 המסמך הפותח יהיה בקשה ליישוב סכסוך ולא יכלול טענות ההורה נגד זולתו מכל סוג שהוא. כן יכלול המסמך תי אור המשפחה וכיצד הצדדי ם הפכו להיות בעלי מחויבויות הוריות לכל אחד מילדיהם , וכי ההורים חיים בנפרד או מי מהם מתכוון לפרדה. המגיש יצרף נוסח של הסכם שהוא מציע לשיתוף וחלוקת המחויבויות ההוריות לאחר הפרדה; גם מחלק זה של המסמך תיעדרנה טענות. ההורה השני יידרש להשיב, בצירוף נוסח חלופי שה וא מציע להסכם לשיתוף וחלוקת המחויבויות ההוריות, אף זאת ללא טענות. או אז יופנו ההורים לעובד סוציאלי ביחידת הסיוע, אשר ישוחח עמם וגם יהיה מוסמך לשוחח עם הילדים, וידווח לבית המשפט תוך פרק זמן קצוב בדבר הסיכויים להגיע להסדר מוסכם. אם יש הסכם מלא, או אפילו חלקי , בנוגע לשיתוף או חלוקה של המחויבויות ההוריות, יובא הדבר בפני שופט לאישור. אם אין הסכמה, יקיים השופט דיון מקדמי, ורק אם הוא יהיה סבור שהדבר הכרחי, יורשו הצדדים להציג את טענותיהם וראיותיהם, אך אלו מוגבלות לעניינים אשר ייקבעו ב בית המשפט כשנויים במחלוקת. השי נויים המוצעים במינוח ובסדרי דין יאפשרו לבתי המשפט לקבוע, סמוך מאוד לאחר פתיחת ההליכים, מה הם המקרים המסובכים המחייבים זמן שיפוטי רב, ולהקדיש את האמצעים העומדים לרשותו בהתאם, לשם הכרעה יעילה .25 סיכום מטרת מאמר זה היא להראות ש ב אימוץ הפרדיגמה של מחויבויות הורי ות, הכוללת שימוש זהיר במונחים ושינויים בתהליכים ליישוב משברים וסדרי דין מתאימים, ניתן לחולל שינוי שהשפעתו על טובת ילדים רבה. באמצעות חינוך לקראת שינוי בתפיסות נפוצות והעמדת שירותים נחוצים לרשות ן של משפחות במשבר, ניתן למנוע, או לכל הפחות לצמצם, את סבלם של י לדיהם. כך הדבר כאשר ילד עומד בפני בקשת שירותי הרווחה לשנות את סדרי החיים שלו בשל טענות של הזנחה או התעללות. הפרדיגמה המוצעת מדגישה את צורכי הילד ו את מחויבויות יהם של ההורים ומבוגרים אחרים וכן של בתי המשפט ושירותי הרווחה, לפעול למען טובתו של הילד, ו היא מחליפ ה את הדרך להגיע להחלטות בגינו מהשיטה של עימות לשיטה של שיח והסכמה. _____________________________________ 25 האמור בקטע זה נכתב לפני שנחקק חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה )הוראת שעה(, ה תשע"ה –2014 , אשר יש בו חלקים מסויימים מהאמור כאן.