חומר רקע

ניכור הורי – דף עמדה הועדה המיוחדת לזכויות הילד בנושא מעורבות הרשויות, למען הילד, בעת משברי גירושין והתמודדות עם תופעת "ניכור הורי" שיעור הגירושין הגבוה בישראל הוא הגורם לעליה במספר הילדים שעוברים להתגורר דרך קבע עם הורה אחד, כאשר עם ההורה השני הם יפגשו בהתאם לחלוקת זמנים הנקבעת בין ההורים עצמם או כאשר אין הסכמה ביניהם, ע"י בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבנים. במרבית המשפחות ההורה המשמורן -היא האימא. השפעת תקשורת הורית סבירה על הילדים מחקרים הצביעו בבירור על כך שילדים שהצליחו לנהל מערכת יחסים בריאה עם שני ההורים התרחשה כאשר הוריהם הצליחו לנהל תקשורת הורית סבירה ביניהם לאחר הפרידה. זאת, לעומת מקרים שבהם קיימים עוינות ומאבק מתמשך בין ההורים, במסגרתם חשופים הילדים להסתה ושטיפות מוח נגד אחד ההורים או של שניהם. לעיתים הילד לא מסוגל לשאת מבחינה רגשית ופסיכולוגית את ההסתה ו'בוחר צד'. אזי, נוצרת תסמונת הניכור ההורי שהינה תופעה שתוצאתה היא התנכרות מצד הילד לאחד מהוריו. רמות שונות של ניכור הורי מהלך התסמונת מלווה ברמות חומרה שונות, כך לדוגמה: ברמה הנמוכה הילד יכול שלא להישמע לדברי הוריו באופן חלקי, ברמה חמורה יותר יתכן שהילד יסרב לקבל כל מרות מצד ההורים או אחד מהם, וברמה החמורה ביותר הילד יכול לסרב באופן טוטאלי לכל קשר עם הוריו או עם אחד מהם. חוסר היכולת של הילד להכיל את הכאב והמצוקה שהוא חש בשל הארס ההסתה והלחצים המופעלים עליו מה שיכול לפגוע אנושות גם בקשר שלו עם ההורה המסית בסופו של יום. הנזק שנגרם לילדים הנזק שנגרם לילדים כתוצאה מהניכור ההורי מתבטא בכמה וכמה רבדים. הוא פוגע בקשר של הילדים עם ההורה שנגדו הוא מוסת. נפגעת גם מערכת הקשר עם ההורה המסית ובנוסף, ישנה פגיעה ממשית בהתפתחות הרגשית והקוגנטיבית של הילדים עצמם. ילדים מנוכרים מסגלים דרכי חשיבה קיצוניות ומעוותות. בוחן המציאות שלהם נפגע באופן שבו נפער פער בין הקיים במציאות לקיים בדמיונם. הילדים מפתחים חוסר אמפתיה ורגישות לסביבתם וכן חוסר יכולת להבין את האחר. במקרים מסוימים, הילדים מפתחים הערכה מופרזת ליכולות שלהם מההורה המסית ומתנהגים בכוחניות. הילדים "מעתיקים" את אישיותו של ההורה המסית ואינם פנויים לעצב אישיות משלהם. הגבולות החשובים להתפתחות הילדים מיטשטשים, באופן שטיב הקשר שלהם עם כל אחד מהוריהם הוא אחר, בקיצוניות. הילדים אינם מצליחים להתגבר על המשבר מרגע פרידת הוריהם ואילך, מה שלא מאפשר להם לנהל אורח חיים שגרתי ותקין. נוצרת פגיעה ממשית בהבנת הילדים את כל מה שקשור במערכות יחסים. הם נעשים חשדניים והם בעיקר הופכים להיות סקפטיים לגבי סיכויי ההצלחה בהן בשל העובדה שהיו חשופים למודל מעוות. מפגש האבות הסובלים מניכור הורי והמערכת בעוד שאין הבדל במוטיבציות הנפשיות והאישיותיות של הורים מנכרים משני המגדרים (גברים ונשים). קיימים הבדלים מובהקים בסוגיית הניכור ההורי כלפי אימהות וכלפי אבות ברמת המערכת והיחס המוטה כלפי האבות כפי שהם חשים אותו. מהלך של סכסוכי גירושין ידוע ככר נרחב להגשת תלונות שווא כלפי אבות, שם נזרע זרע הניתוק. ברגע שמוגשת תלונה, בדרך כלל יתקבל צו הרחקה (או מעצר) שלעיתים קרובות עשוי להתארך וממשיך את הנתק בין הילדים לאביהם. מרגע שיוצא צו הרחקה כלפי האב המואשם באלימות/בהתעללות הרי שהילד עשוי להסיק מכך שההורה המורחק, בד"כ האב, הוא אכן המקרבן. ובכך הגורמים המטפלים- מסלימים למעשה את המשבר ומגדילים את הניכור. בכל התקופה הזו, האבא לא נפגש עם ילדיו, מה שמשאיר "כר פורה" להתחלת הניתוק והניכור של הילדים מהאבא. תקופה כזו עשויה לארוך חודשים רבים, בהם גם הילדים וגם האבות חווים סבל רב ובלתי אנושי שמקשה לאחר מכן על החזרת הקשר למקומו הטבעי והרציף. מענה מקצועי ראשוני חיוני בשלב הראשון באמצעות עמותת לצדכם מטרת הקמת העמותה לסיוע לגברים נפגעי אלימות פיזית, מינית ואבות בהליכי גירושין היא גם למנוע מקרים אלה של ניכור הורי ובעת הצורך גם לטפל ולסייע לאב להתחבר עם ילדיו. ניכור הורי הנו תהליך מתפתח מחד אבל ניתן לזהות סימנים מיד בתחילת התהליך שאנשי המקצוע חייבים למנוע מהם להסלים. לכן הזיהוי וההתערבות בשלב הראשוני הם קריטיים למניעת התפתחות התופעה. אנחנו מציעים לקיים פיילוט בשיתוף עם משרד הרווחה בטיפול בתופעה. התלונות שמגיעות למשטרה יועברו לטיפולינו המידי, ובשיתוף פעולה עם המשטרה והרווחה - ניתן יהיה לטפל בכל המשפחה סימולטנית. הפנייה של אבות לעמותה, אבחון על ידי אנשי מקצוע מנוסים את מידת "המסוכנות" או אי המסוכנות של האבות ושיתוף פעולה עם מערכת הרווחה והעו"סים לסדרי דין יכולה להביא להפחתה של אבות רבים הסובלים מניכור הורי בצורה דרמטית. לסיכום כאנשי מקצוע אנחנו מחויבים להגנה על נשים מאלימות, הגנה על גברים מתלונות שווא והגנה על הילדים מפני ניתוק מאחד ההורים. אנו רואים בניכור ההורי טקטיקה אלימה של הורים כמו כל אלימות אחרת בין בני-זוג שעונשה בצידה. מאחר ואנחנו סבורים שרוב רובה של תופעת הניכור קשורה בדרך שבה מוסלם המאבק בין ההורים על ידי הגורמים המטפלים לרבות המשטרה וכו'. המרכזים המוצעים עשויים להוריד גם נטל משמעותי מעל המשטרה, לטפל כירורגית ובצורה יותר יעילה ופחות פוגענית במשפחות.