חומר רקע
1
23
באוקטובר2017
ג' בחשוון התשע"ח
אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך הכנה לדיון בהצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-
2016
הקבוע ליום
.2017
10
.4
2 –
סעיף229
–
הגנת בית מגורים; סעיפים358
-
63
3
,
365
,
367
-
369
(תיקונ)ים עקיפים
סעיף229
המוצע: הגנת בית מגורים
בישיבת הוועדה מיום16.5.2017
החל דיון ראשוני בסעיף העוסק בהגנת בית מגורים (סעיף229
.)המוצע
במהלך הדיון, הובעה ביקורת על נוסח הסעיף בהצעת החוק אשר ביקש למעשה לשמר את המצב המשפטי
.הקיים נוכח הביקורת נתבקשו נציגי
הממשלה לגבש הצעה מעודכנת לסעיף האמור
. בהתאם לכך, מש רד
המשפטים העביר את ההצעה שלהלן , אשר הדיון בה החל בישיבת הוועדה הקודמת(מ יום2.10.2017
) ,
ו יתחדש
בפתח הישיבה הקרובה:
הגנת בית מגורים
229
.
)(א היו כלולים בנכסי קופת הנשייה מקרקעין המשמשים, כולם או חלקם, למגורי
חייב שהוא יחיד, תיעשה מכירתם באישור של בית המשפט.
)(ב בית המשפט לא יורה כא מור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שקיים דיון
בעניין
ונתן לחייב ולנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם.
)(ג
בית המשפט לא יאשר מכירת זכות מקרקעין
כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם
מצא כי התקיימו כל אל
הו:
(1)
התועלת שתצמח לנושים ממכירת הזכות האמורה עולה על הנזק
שייגרם
לחייב,
כתוצאה
מכך, בהתחשב, בין היתר בגילו של החייב ובני
משפחתו ובנסיבותיו האישיות של החייב ובני משפחתו ובכלל זה מצבם
;הבריאותי
(2)
לא קיימת אפשרות סבירה לפרוע את החוב בדרך אחרת שפגיעתה
;בחייב פחותה
(3)
לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו יהיה מקום מגורים סביר באזור
מגוריהם התואם את צרכיהם, או שהועמד לרשותם סידור חלופי לתקופה
שיקבע בית המשפט בהתאם להוראות פסקאות (ד) ו-
(ה) (בסעיף זה– סידור
;)חלופי
)(ד על הסידור החלופי להעמיד לרשות החייב ובני משפחתו הגרים עמו מקום
מגורים סביר באזור מגוריהם התואם את צ
רכ ו.יהם, כפי שיקבע בית המשפט
)(ה
תקופת הסידור החלופי תהיה תיקבע בהתאם להוראות
אלו
ה אל:
2
(1)
לעניין חייב שנחה דעתו של בית המשפט שתהיה לו יכולת לממן מקום
מגורים סביר לעצמו ולבני משפחתו לאחר תום הליכי חדלות הפירעון, בין
באמצעות יכולת השתכרותו העתידית ובין ב
אמצעות הכנסה או זכויות
אחרות – לתקופה של ארבע שנים , ורשאי הוא לקבוע
תקופה קצרה או ארוכה
יותר אם מצא כי יש הצדקה לכך
, בין היתר על יסוד השיקולים המפורטים
( בפסקה4).;
,בבחינת יכולת השתכרותו העתידית יביא בית המשפט בחשבון
בין היתר, את גילו של החייב
, מצבו הבריאו
תי וקרבתו לגיל פרישה;.
(2)
לעניין חייב שלא נחה דעתו של בית המשפט שתהיה לו יכולת לממן
מקום מגורים סביר לעצמו ולבני משפחתו לאחר תום הליכי חדלות הפירעון
בין באמצעות יכולת השתכרותו העתידית ובין באמצעות הכנסה או זכויות
אחרות – לתקופה שיקבע בית המשפט, ורשאי הוא לקבוע כי תקופת הסידור
;החלופי תהיה לכל ימי חייו של החייב
(3)
בבחינת יכולת השתכרותו העתידית של החייב יביא בית המשפט
בחשבון, בין היתר, את גילו של החייב וקרבתו לגיל פרישה;
(4)
בית המשפט רשאי לקבוע תקופת סידור חלופי קצרה או ארוכה
יותר
מהאמור בסעיפים קטנים(1
;)
במסגרת שיקוליו לעניין
ל
קביעת תקופת
( הסידור החלופי לפי סעיף קטן1
( ) או2) ישקול בית המשפט, בין היתר, את
:אלה
)(א
;גילו של החייב ובני משפחתו ובכלל זה קרבתו לגיל הפרישה
)(ב
נסיבותיו האישיות של החייב ובני משפחתו
וצרכיה
ם בהווה
,ובעתיד ובכלל זה לרבות;מצבם הבריאותי
)(ג אם התקיים בחייב תנאי מהתנאים להארכת תקופת
התשלומים הקבועים בסעיף163
.)(ג
)(ו
.הוראות סעיף זה יחולו גם על מקרקעין שדיני הגנת הדייר חלים עליהם
)(ז
הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין מימוש של משכנתה או
משכון של מקרקעין
'של החייב המשמשים, כולם או חלקם, למגורי חייב, ויחולו לגביהם הוראות סימן א
לפרק ו', ולעניין דיור חלופי הוראות סעיף38(ג) לחוק ההוצאה לפועל, בשינויים
.המחויבים
הערות :
ה סעיף המוצע מבקש
להגדיר את נקודת האיזון בין זכויות הנושה לבין זכויות החי יב בעת מימוש
דירת מגוריו של החייב במסגרת הליכי חדלות פירעון.
מצד אחד, ניצבת
זכותו של החייב לקורת גג ,
שהוכרה כחלק מזכות היסוד של אדם
לכבוד . מנגד, עומדת
זכותם של הנושים לקניין , שאף היא
.מצויה תחת הגנת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
כאמור, ההסדר המקורי
שנכלל בה צעת החוק היה מבוסס במידה רבה על
ההסדר הקיים כיום .
,ואולם
ההסדר המוצע עתה מבקש לערוך שינויים משמעותיים בדינים אלה.
3
לשם הנוחות, נשוב ונזכיר את ההוראות השונות החלות בדין
כיום
על מימוש דירת מגורים של חייב
(במסגרת הליך פשיטת רגל או מחו
צה
:)לו
1.
סעיף33
לחוק הגנת
הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-
1972
: הסעיף
פורש בפסיקה כ קובע שמי
שמתגורר בדירה שיש לו בה זכות בעלות או חכירה לדורות
שנרשמו
,במרשם המקרקעין יהפוך
להיות
דייר מוגן בדירה לאחר מימושה בהליך הוצאה לפועל או בפשיטת רגל 1
. דייר כאמור נהנה
מהגנה רחבה, ואין אפשרות לפנותו
,מהנכס (אלא בתנאים שבחוק). ניתן לפיכך למכור את הנכס
אך הוא יימכר כשהוא "תפוס" דבר המוריד משמעותית את ערכו. זכויותיו של דייר מוגן שנפטר
.עוברות לבן זוגו, ילדיו או קרוביו שהתגוררו עמו בששת החודשים שלפני שנפטר
ההגנה לא תחול כאשר מי שבעלותו בנכס אינה
רשומה ב
טאבו על שמו,
אלא למשל על שם חברה
משכנת.
,בנוסף
על-
פי סעיף33
()(ג2
) לחוק הגנת הדייר, ניתן לכלול בשטר משכנתא הוראה
הקובעת שההגנה לא
ת חול על המשכנתא, ואכן הבנקים כוללים כעניין שבשגרה תנאי כזה
.בשטרות המשכנתא לכן, ככלל, ההגנה שבחוק הגנת הדייר אינה חלה על דירה הנמכרת
במסגרת מימוש משכנתא.
2.
סעיף86א לפקודת פשיטת הרגל : קובע כי
בית המשפט
יאשר מימוש
דירת מגורים
של פושט
רגל, רק אם שוכנע שיהיה לו, לבן זוגו ולבני משפח
ת" ,ו הגרים עמו
מקום מגורים סביר ", או
" הועמד לרשותם
סידור חלוף ". יש לשים לב שהסעיף עוסק רק בדירה
המשמשת למ
גורים .
בנוסף, רמת הדיור החלופי שיש לספק אינה מושפעת מרמת הדיור הקיים של החייב. היא עשויה
להיות ברמה נמוכה מדירת החייב במקרה שהתגורר בבית גדול שמעבר לצרכיו, והיא עשויה
.להיות גבוהה ממנה אם החייב התגורר בדירה קטנה שלא סיפקה כראוי את צרכיו
3.
סעיף38
לחוק ההוצא
ה לפועל : הסעיף מבחין בין מימוש דירה עם משכנתה לבין מימוש דירה
.ללא משכנתה
א.
במימוש דירת מגורים ללא משכנתה –
לפי סעיף38
,(א) לחוק
רשם ההוצאה לפועל
לא יאשר
,את המימוש ואת פינוי החייב ובני משפחתו אלא לאחר שהוכח, להנחת דעתו, שיהיה לחייב
ולבני משפחתו הגרים עמו"מ
קום מגורים סביר "
או שיש
להם "
יכולת כלכלית המאפשרת
מימון מקום מגורים סביר"
, או שהועמד לרשותם"סידור חלוף ."
ב.
במימוש דירת מגורים עם משכנתה –
סעיף38
(ג) לחוק קובע כי במקרה כזה ניתן לקבוע בשטר
המשכנתה כי לא יחול ההסדר שבסעיף38(א) אלא הסדר אחר של הגנת דירת מגור ים: שלפיו
שווי הסידור החלוף יהיה
בסכום המאפשר לחייב לשכור דירת מגורים באזור מגוריו
התואמת את צורכי החייב ובני משפחתו
הגרים עמו למשך
תקופה שלא תעלה על
18
חודשים .
הרשם רשאי לקבוע
תקופה ארוכה יותר
אם יש
נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת .
הסעיף כולל דרישה להסביר לחי
יב את משמעות הדבר בשפה ברורה המובנת לו .
ההסדר
המתואר נוסף לחוק בתיקון משנת2008
'(תיקון מס29
לחוק ההוצאה לפועל), והוא חל רק
על משכנתאות שניתנו אחרי יום16.5.2009
.
לסיכום– לפי הדין הקיים:
כאשר מדובר בבעלות או בחכירה לדורות בנכס מקרקעין שנרשם בטאבו, תחול
ההגנה הרחבה
הכלולה בסעיף33
.לחוק הגנת הדייר, אלא אם נקבע אחרת בהסכם המשכנתא
1 ע"
א4
3295/9
פרמינגר
'נ מור(, פ"ד נ5
)
111
(
1997
.)
4
אם לא חלה ההגנה של סעיף33
לחוק הגנת הדייר, אזי במקרה הרגיל, יחול סעיף38
(א) לחוק ההוצאה
לפועל על מימוש של דירת מגורים
מחוץ להליך של פשיטת רגל (כשנושה אינדיבידואלי,, דוגמת ספק
מב קש לממש את דירת המגורים של החייב כדי לכסות על חוב שלא שולם לו). סעיף86
א לפקודת
פשיטת הרגל יחול כשמימוש דירת המגורים מתבקש במסגרת הליך קולקטיבי של
פשיטת רגל .
להבדיל מכך, כשעל הנכס יש משכנתה, או משכון, יחול סעיף38
(ג) לחוק ההוצאה לפועל כך שהנושה
המובטח יחו יב במתן הגנה של דיור חלופי לתקופה מירבית של18
חודשים, בין אם מדובר בהליך
.כינוס אינדיבידואלי ובין אם במסגרת הליך קולקטיבי של פשיטת רגל
ביקורת על הדין הקיים :
1.
על הדין הקיים נמתחה ביקורת חריפה בפסיקה ובספרות,
וביקורת זו אף קיבלה ביטוי במהלך
ישיבת הוועדה
מ יום16.5.2017
.שעסקה בסעיף
2.
בכל הנוגע להגנה הרחבה הניתנת במסגרת סעיף33
לחוק הגנת הדייר
נטען כי מדובר בסעיף
,ארכאי שאינו מתאים למציאות של ימינו
וכי הוא מוביל ל
תוצאות לא שוויוניות. למשל , הוא
מעניק הגנה רחבה מאוד לבעלים של נכס מגורים רשום בטאבו, אף אם מדובר ,בדירת פאר, ומנגד
,אין הוא מעניק כל הגנה לבעלים של דירה צנועה הרבה יותר, אם אינה רשומה בטאבו. כמו כן
עלו טענות ביחס לקשיים בהחלתו על יחסי שיתוף במקרקעין–
במצב של גירושין או פירוק
.שותפות
3.
בכל הנוגע ל סעיפים86א לפקודת פשיטת הרגל ו-
38(א) לחוק ההוצאה לפועל –
נטען שהסעיפים
אינם מפורטים ומפורשים מספיק ואינם מבנים את שיקול הדעת של בתי המשפט. כתוצאה מכך
קיים שוני רב בהיקף ההגנה הניתן בפועל מכוח סעיפים אלה–
הן מבחינת משך התקופה
.שבמהלכה סופק הדיור החלופי והן מבחינת טיבו של אותו דיור
כך למשל במקרה אחד נפסק כי
הדיור
החלופי
אינו חייב
להיות תואם בגודלו, ברמתו ובטיב הזכות המוענקת בו למקום המגורים
.שנמכר2
לצד זאת הובעה הדעה כי הזכות לדיור חלופי חייבת ,להיות דומה לזכות בנכס שמושכן
.ולפיכך כשהחייב היה בעליו של הנכס, על תקופת הדיור להיות לכל ימי חייו3
4.
בין היתר,הוצע בפסיקה
למען קידום האחידות והוודאות, להשתמש ברשימה של שיקולים
לעניין סידור המגורים החלופי , שניתן יהיה להתחשב בהם הן בשאלה
אם לממש
את דירת
המגורים, והן בשאלת
היקף הדיור החלופי4
.
ההסדר המעודכן המוצע
כעת:
בהתאם לבקשת הוועדה, הנוסח המוצע כעת מבהיר בצורה קונקרטית
יותר
באילו תנאים יאשר בית
המשפט מכירת מקרקעין המשמשים למגורי החייב, ומהו היקף סידור המגורים החלופי שיש להבטיח
לו, ומצד שני, מבקש לבטל את ההגנה הרחבה המוענקת לחייב במסגרת סעיף33
.לחוק הגנת הדייר
על-פי ההצעה, בית המשפט יאשר מכירת מקרקעין המשמשים למגורי החיי
ב רק אם מצא כי:
התועלת
שתצמח לנושים כתוצאה מהמכירה תעלה על הנזק שיגרם לחייב כת
ו צאה מכך; לא קיימת אפשרות
סבירה לפרוע את החוב בדרך אחרת שפגיעה פחותה; ויהיה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו מקום
2 ראו ל משל
עמדת הרוב ב רע"א7700/95
נגולה נ' חזן(, פ"ד נ1
)
338
,
343
(
1996
.)
3
עמדת השופט טירקל (במיעוט) ברע"א
נג
ולה ; רע"א11152/05
בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' פלונית
,(פורסם בנבו31.7.2006
)
שם פסק השופט רובינשטיין דיור חלופי לכל החיים לחייבת– אלמנה שדרגת נכותה הי תה100%
.
4
רע"א
נגולה ', בעמ343
.
5
מגורים סביר או סידור מגורים חלופי
.באזור מגוריהם, התואם את צרכיהם כמ ו כן, בית המשפט לא
.יורה על מכירה כאמור אלא לאחר שקיים דיון במעמד החייב והנושים
בכל הנוגע לתקופת סידור המגורים החלופי, מוצע לקבוע כי לגבי חייב שנחה דעתו של בית המשפט
כי יש לו אופק השתכרות שיאפשר לו לממן בעתיד מקום מגורים סביר לעצמו ולבני משפחתו–
יועמד
לרש ותו סידור מגורים חלופי
לארבע שנים . לגבי חייב אחר–
יקבע בית המשפט תקופה אחרת שיכולה
להיות גם
לכל ימי חייו של החייב.
כמו כן, מוצע לפרט את השיקולים העיקריים לקביעת אורך התקופה שבה ימומן לחייב ולמשפחתו
.סידור מגורים חלופי
כאמור, עוד מוצע לקבוע כי ההסדר שתואר לעיל יחול על
כל מקרקעין המשמשים למגורים , לרבות
כאלה שחל עליהם סעיף33
.לחוק הגנת הדייר
זהו שינוי משמעותי ביחס לדין הקיים.
לבסוף, מוצע לקבוע כי ההסדר שתואר לעיל לא יחול על מקרקעין המשמשים למגורי החייב, שיש
עליהם משכנתא או משכון, וימשיך לחול עליהם ההסדר המעו גן בסעיף38
.(ג) לחוק ההוצאה לפועל
לדיון :
1.
מוצע לקבל נתונים אודות מימושי דירות מגורים של חייבים–
במסגרת ההוצאה לפועל ובפשיטות
רגל. כמה מימושי דירות מגורים היו בשנים האחרונות? כמה מהם במסגרת מימוש משכנתה? כמה
קיבלו הגנה של דייר מוגן מכוח סעיף33
?
2.
בכל הנוג
ע לסעיף-
קטן (ג) המוצע–
באילו מצבים ניתן להניח כי בית המשפט יקבע כי התועלת שתצמח
לנושים ממכירת המקרקעין עולה
על הנזק שיגרם לחייב,
או כי קיימת אפשרות סבירה לפרוע את
?החוב בדרך אחרת האם יש מקום
לקבוע במפורש במסגרת סעיף-
:קטן זה "רצפה", קרי שווי דירה
מסוים שמת חתיו
אין לאפשר מימוש?
3.
ל עניין( סעיף קטן
ז( )
החלת סעיף38
)(ג
)לחוק הוצל"פ –
א.
האם נשקלה האפשרות
להחיל גם על מקרקעין שיש עליהם משכון או משכנתא
את ההסדר
המוצע כאן, בשינויים המתחייבים מקיומו של שעבוד ספציפי על הדירה?
ב.
מהם"השינויים המחויבים" שמוצע לקרוא לתוך הסעי ף ביחס לסעיף38
(ג) לחוק ההוצאה לפועל
–
?האם מדובר בדרישות ההליכיות בלבד
ג.
בסעיף38
()(ג2
)(ב) לחוק ההוצאה לפועל הוסמך שר המשפטים לקבוע תקנות ובהן תנאים לעניין
התאמתה של דירת מגורים לצורכי החייב ובני משפחתו ולעניין הדרך והמועד לביצוע התשלומים
בעבור הסידור החלוף .
?מדוע לא הותקנו תקנות אלה
6
חלק י"ג :תיקונים עקיפים
סעיף358
:המוצע ביטול פקודת פשיטת הרגל
ביטול פקודת פשיטת
הרגל
358
.פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש ,]התש"ם–
1980
– בטלה , למעט סעיף97
לפקודה.
הער
ה:
מכיוון שהחוק המוצע מבקש להחליף את ההסדר המעוגן בפקודת פשיטת הרגל, מוצע לבטל את הפקודה
כליל. עם זאת, לבקשת משרד המשפטים, הוחרג מהביטול סעיף97
לפקודה5
אשר עוסק בביטול המחאה כללית
בלתי רשומה, בשל הרלוונטיות שלו גם לאחר ביטול הפקודה (וכך גם הסעיף המקביל–
סעיף356
לפקודת
.)החברות
לדיון :
1.
האם?אין הוראות נוספות בפקודת פשיטת הרגל שיש להן חשיבות גם לאחר חקיקת הצעת החוק דנן
2.
יש חוקים רבים המפנים להוראות פקודת פשיטת הרגל, למשל, חוק בתי המשפט, פקודת מס הכנסה
וכיו"ב, אשר אין אליהם התייחסות בתיקונים העקיפים המוצעים. האם אין מקום לערוך את
ההתאמות הדרושות גם בחוקים אלה?
סעיף359
:המוצע
תיקון פקודת
החברות
במסגרת התיקון העקיף לפקודת החברות
מ וצע לבטל את כל
ההוראות העוסקות בפירוק חברות. לע-
,פי ההצעה
תחולת ההסדר בפקודת החברות על פירוק
ב מצב של
חדלו
ת פירעון
אמור להיות
מ וחלף
על-
ידי
הצעת החוק דנן ,
ו
פירוק שלא בשל חדלות פירעון
(למשל, פירוק מרצון או
פירוק מטעמי צדק ויושר) א
מור להיות מוחלף על-
ידי
ה סדר חדש שיתווסף בתיקון עקיף
ל
חוק החברות . ההוראות היחידות שהוצע להותיר בפקודת החברות לאחר
התיקון המוצע הן ההוראות הנוגעות לשעבודים
ש יתבטלו.כשיסתיים הליך חקיקתו של חוק המשכון החדש
ואולם, מתוך רצון להשלים בהקדם את העבודה על
,הצעת החוק נשקלת כעת האפשרות
לפצל
מהצעת החוק את
התיקון העקיף שהיה אמור להסדיר את הפירוק של חברות סולבנטיות, שאינן חדלות פירעון . אם יוחלט כן יהיה
צורך.לערוך מספר שינויים בתיקונים העקיפים שלהלן
תיקון פקודת
החברות
359
.בפקודת החברות [נוסח חדש ,]התשמ"ג–
1983
–
(1)
בסעיף 1
,ההגדרות "דיבידנד" ,"חברה לא-מוגבלת" ,"חברה מוגבלת" ,"חברה
מוגבלת בערבות" ,"חברה פרטית" ,"חברה ציבורית ,"
"הכונס הרשמי "ו"משתתף",
בחברה שבפירוק – יימחקו;
5 ביטול המחאה כללית בלתי רשומה
97
.
)(א
המחה אדם לאחר זכויות קיימות או עתידות לבוא והוכרז לאחר מכן פושט רגל, לא תהיה להמחאה תוקף
כלפי הנאמן לענין הזכויות שלא נפרעו לפני תחילת פשיטת הרגל, אלא אם נרשמה ההמחאה בזמן ובדרך שנקב עו
.בתקנות
)(ב
האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על המחאת זכויות כלפי חייבים שפורטו בהמחאה ושזמן פרעונן חל בשעת
ההמחאה או לפניה, או זכויות קיימות או עתידות לבוא לפי חוזים שפורטו בהמחאה, או המחאת זכויות הכלולה
בהעברת עסק בתום-
.לב ובתמורה
7
לדיון :
,כמפורט לעיל האם עדיין יש צורך למחוק את ההגדרות הללו אם יוחלט שלא מבטלים לחלוטין
את סעיפים195
–
201
, וכן את ההוראות לעניין פירוק
של חברה סולבנטית?
(2)
בסעיף
178
(א ,)במקום "המפרק "יבוא "הנאמן לפי חלק שמיני א 'לחוק
החברות ,התשנ"ט–
1999
,או לפי פרק ו 'לחלק ב 'לחוק הליכי חדלות פירעון ושיקום
כלכלי ,התשע"ו–
2016
;"
התיקון המוצע ש ל סעיף178
:(א) רישא מבקש לקבוע כך
"
שעבוד מן המנויים להלן, שיצרה חברה רשומה בישראל, יהיה בטל כלפי המפרק
הנאמן לפי
חלק שמיני א 'לחוק החברות ,התשנ"ט–
1999
,או לפי פרק ו 'לחלק ב 'לחוק הליכי חדלות פירעון
ושיקום כלכלי ,התשע"ו–
2016
וכל נושה של החברה, במידה שהוא מ טיל ערובה על נכסיה או
מפעלה, זולת אם פרטי השעבוד שנקבעו והמסמך היוצר אותו או מעיד עליו, אם היה מסמך
כזה, נמסרו לרשם או נתקבלו אצלו, בדרך ובמועד האמורים בסעיף179
, לשם רישום כנדרש
לפי פקודה זו; ואלה השעבודים:
."...
לדיון: אם יוחלט להותיר בתוקף,, בשלב זה
את
ההוראות העוסקות בפירוק של חברה סולבנט
ית
יהיה
צריך לתקן את הסעיף כך שהן
המפרק
והן הנאמן לפי פרק ו' לחלק ב' לחוק הליכי חדלות פירעון ושיקום
,כלכלי יהיו הגורמים
שהשעבודים יהי.ו בטלים כלפיהם
:ההסדר המוצע לעניין אכיפת זכויות של בעלי איגרות חוב שהובטחו בשיעבוד צף
(3)
בסעיף
194
,
6 האמור בו יסומן
("א ")ואחריו יבוא:
("ב)
על אף האמור בסעיפים195
עד201
,הורה בית משפט שהוגשה לו
בקשת אכיפה כאמור בסעיף קטן (א )על מינוי כונס לשם אכיפת זכויותיהם
של בעלי איגרות חוב שהובטחו בשעבוד צף על כלל נכסי התאגיד או על
מרביתם –
(1)
יחולו על הכונס ,ובכלל זה על דרך מינויו וזהותו ,הוראות פרק
ו 'לחלק ב 'לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,התשע"ו–
2016
(בסעיף
זה –
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ;)בעל איגרת חוב המובטחת
בשעבוד צף רשאי להציע מועמד שישמש כונס ,בהתאם להוראות ף סעי
33
)(ג _ק פר הב האמור;
(2)
יראו את החברה כאילו ניתן לגביה צו לפ
תיחת הליכים לפי חוק
חדלות פירעון ושיקום כלכלי והליכי אכיפת הזכויות בידי הכונס
יתנהלו בהתאם להוראות אותו חוק .
6
סעיף194
לפק
ודת החברות קובע היום כך" :
194
.מ קום שאיגרות חוב מובטחות בשעבוד צף, בשעבוד הון שטרם ,נדרש תשלומו
בדרישות תשלום שטרם נפרעו או במוניטין, אין לאכוף את זכויותיהם של בעלי איגרות החוב לגבי השעבוד אלא ברשות בית
המשפט; ואם הוגשה לבית המשפט בקשת אכיפה, רשאי בית המשפ ט ליתן כל סעד
ש אפשר לקבלו על פי בקשה כאמור בבתי
.".המשפט באנגליה, כולל מינוי כונס ומתן צו למכירת הנכסים וחלוקתם
8
(ג)
השר7
,, באישור ועדת החוקה רשאי לקבוע הוראות לעניין שכרו של כונס
שמונה לפי סעיף זה והוצאותיו, ובכלל זה את ההליך לקביעתם;".
(4)
סעיפים
195
עד
201
– בטלים
הערות :
במסגרת סעיף359
(3
) להצעה
ה וצע לתקן את סעיף194
לפקודת החברות שעניינו אכיפת זכויות של
,בעלי איגרות חוב המובטחות בשעבוד צף
ולקבוע כי על חברה שמונה לה כונס נכסים לאכיפת שעבוד
,צף יחולו כל הוראות חוק חדלות הפירעון המוצע כאילו ניתן לגביה צו לפתיחת הליכים
במקום
ההוראות העוסקות באכיפת הזכויו
ת של בעל השעבוד הצף בידי הכונס המעוגנות בפקו
ד.ת החברות
הנימוק לכך הוא כי הליכי הכינוס דומים במהותם להליכי חדלות פירעון שכן גם
בהליכים אלה, נכס י
החברה מועברים לידי בעל תפקיד חיצוני, לטובת הנושים. התיקון המוצע נועד גם למנוע אפשרות
ש נושה בעל שעבוד צף יפנה להליך כינוס לפי פקודת החברות כדי לעקוף
את דיני חדלות הפירעון.
כיום, ההוראות הפרטניות הכרוכות באכיפת שעבוד צף מעוגנות בסעיפים201-195
לפקודת החב .רות
ואולם, ברוח הצעתו של פרופ' לרנר, מתבקש עתה לערוך שינוי מסוים בהצעה ולקבוע כי החלת
הוראות חוק חדלות הפירעון על הליכי האכיפה של שעבוד צף רק כאשר מדובר באכיפת שעבוד צף
שחל על כלל נכסי התאגיד (שעבוד שוטף כללי– שש"כ) או מרביתם , ולא להחילם במצב שבו מדובר
באכיפת שעבוד צף חלקי.
ביסוד הבחנה זו עומדת ההנחה כי כאשר השעבוד הצף הוא על כלל נכסי
התאגיד או מרביתם, ההליך אכן דומה במהותו להליך חדלות פירעון שבו מכנסים את נכסי התאגיד
ומממשים אותם. מנגד, כאשר השעבוד הצף מוחל רק על חלק מנכסי התאגיד מדובר בהליך מצומצם
יותר
.ולא ברור האם יש הצדקה להחיל עליו את מכלול ההוראות החלות בהליכי חדלות פירעון
:יש לשים לב כי קבלת עמדה זו תוביל ליצירת שני מסלולים של כינוס נכסים
מסלול אחד
לפי חוק
חדלות הפירעון החדש שיחול על מינוי נאמן לנכסי התאגיד בחדלות פירעון ועל מינוי כונס נכסים
לאכיפ ,ת שש"כ או שעבוד החל על מרבית נכסי התאגיד
ומסלול נפרד
לכינוס נכסים במצב של שעבוד
צף חלקי. המסלולים נפרדים הן בהיבטים של אופן מינוי הנאמן או הכונס, קביעת שכרו, הדיווחים
.שעליו לדווח וכיוצ"ב, והן בהיבטים המהותיים של אכיפת השעבוד
לדיון :
1.
האם הותרת שני מסלולים נפרדים לא עלולה ליצור
ב
עיה פרקטית? בפרט, התדיינו
ת
משפטית באשר
למסלול המתאים בכל מקרה ומקרה?
2.
לעניין
הצעה של הנושה
בעניין זהות הכונס–
האם אין מקום להפנות במפורש לסעיף33
?(ג) להצעה
3.
כמו כן, יש מקום להתאים את הסעיף העוסק בשכרו של הנאמן לתיקונים שנעשו בסעיף39
.להצעה
(5)
פרקים י"א עד י"ז – בטלים.
הערות:
7
.השר לפי פקודת החברות הוא שר המשפטים
9
פרקים י"א עד י"ז לפקודת החברות קובעים היום את ההסדר המקיף לעניין
פירוק חברות (בשילוב
עם הוראות נוספות לעניין הבראה–
.)בחוק החברות, ותחולה חלקית של הוראות פקודת פשיטת הרגל
הסדר הפירוק האמור כולל הן פירוק בשל חדלות פירעון של החברה, והן בעילות אחרות: פירוק
מרצון; פירוק בשל החלטת בית משפט כי מן הצדק והיושר
שהחברה תפור ק; ופירוק "טכני" בשל כך
.שהחברה לא התחילה בעסקיה בתוך שנה מיום שהתאגדה או שהפסיקה את עסקיה למשך שנה8
הצעת החוק כוללת הצעה להסדיר את כל סוגי הפירוקים האמורים: פירוק במצב של חדלת פירעון
)יוסדר במסגרת חוק חדלות הפירעון המוצע; ופירוק אחר (כאמור–
באמצעות הסדר אחר שיכלל
בתיקון עקיף לחוק החברות (כפי שמוצע בסעיף360
.)להצעה
עתה נשקלת האפשרות לפצל מהצעת החוק את התיקון העקיף לחוק החברות המבקש להסדיר
פירוק חברות שלא במסגרת חדלות פירעון .
אם יוחלט לעשות כן יהיה צורך להותיר את פרקים י"א
עד י"ז על כנם ככל שהם נוגעים לפיר וק
שאינו
.במסגרת חדלות פירעון של החברה
סעיף360
המוצע: תיקון
חוק החברות
תיקון חוק החברות
360
.בחוק החברות ,התשנ"ט–
1999
–
נוכח האפשרות כי
יפוצל התיקון העקיף שהיה אמור להסדיר את הפיר וק של חברות סולבנטיות, שאינן חדלות
פירעון,
,בשלב זה
מ ובאות להלן לדיון בוועדה רק הפסקאות בסעיף360
.אשר אינן קשורות לתיקון עקיף זה
סעיף360
(
13
:) המוצע
(
13
)
בסעיף
345כג ,אחרי "לפי פקודת החברות "יבוא "למעט סעיפים
352
עד
356
לפקודה האמורה ,"אחרי "לפי העניין "יבוא "הממשיכ
ות לחול לפי סעיף
374
(1
)לחוק
חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,וכן ההוראות לפי חלק ד 'לחוק האמור "ובמקום "יגברו
ההוראות לפי פרק זה "יבוא "יגברו ההוראות לפי פרק זה ;ההוראות לפי חלק שמיני
א 'לחוק זה ,לא יחולו על פירוק של חברה לתועלת הציבור;"
נוסח משולב:
סעיף345כג
לחוק החברות–תחולת הוראות פקודת החברות
על
חברות לתועלת הציבור:
)(א
הוראות לפי פקודת החברות ל
מעט סעיפים
352
עד
356
לפקודה האמורה
לענין פירוק בידי בית
משפט
או פירוק מרצון, לפי הענין הממשיכות לחול לפי סעיף
374
(1
)לחוק חדלות פירעון ושיקום
כלכלי ,וכן ההוראות לפי חלק ד 'לחוק האמור ,יחולו
על פירוקה של חברה לתועלת הציבור
בשינויים המחויבים, אלא אם כן נקבע אחרת
,לפי פרק זה ואולם בכל סתירה
בין ההוראות
האמורות להוראות לפי פרק זה, יגברו הוראות לפי פרק זה; ההוראות לפי חלק שמיני א 'לחוק זה ,
לא יחולו על פירוק של חברה לתועלת הציבור.
הערות :
,בדין הקיים סעיף345
כג לחוק החברות מחיל את הוראות
פקודת החברות
לעניין הליכי חדלות פירעון של
.חברה לתועלת הציבור
8
ראו סעיף257
.לפקודת החברות
10
התיקון העקיף המוצע, מבקש להמשיך ולהחיל את הוראות
פקודת החברות
על הליכי חדלות פירעון של
,חברות לתועלת הציבור, גם לאחר חקיקת חוק חדלות פירעון
בכפ וף להוראות המעבר לעניין ביטול
הפקודה הקבועות בסעיף374
(1
)
.לחוק המוצע זאת, על-
פי דברי ההסבר, נוכח הכוונה של משרד המשפטים
להשלים גיבושו של תיקון חקיקה כולל בעני
י.ננן של חברות אלה
עם זאת, כדי ליצור אחידות בין נושים של תאגידים שונים, מוצע כבר בשלב זה להחיל את הוראות חלק
'ל ד חוק חדלות פירעון העוסקות
ב נשייה גם על הליכי חדלות פירעון של חברות לתועלת הציבור (במקום
סעיפים356-352
.)לפקודה
עוד מוצע כי הוראות
חלק שמיני א' לחוק החברות (ש מוצע להוסיף כתיקון עקיף), המסדיר פירוק
תאגיד
בעילות שאינן חדלות
פירעון
, לא יחול.ו על חברה לתועלת הציבור
לדיון:
1.
באיזה שלב מצויה הצעת החוק הנפרדת?העוסקת בחברות לתועלת הציבור
2.
מדוע
הוחלט להחיל רק את חלק ד' של חוק חדלות פירעון על פירוקן של חברות לתועלת הציבור ולא את
יתר ההסדרים המעוגנים בחוק ,? האם אין חשש לחוסר איזון בהסדר כתוצאה מהחלת רק הסדר אחד
?והותרת יתר ההסדרים בעינם
3.
אם יוחלט לפצל מהצעת החוק את התיקון העקיף לחוק החברות המסדיר פירוק במצב שאינו חדלות
.פירעון, יהיה צורך להשמיט את הסייפא המחריגה הסדר זה מתחולה על חברות לתועלת הציבור
סעיף360
(
15
)ו-(
16
)המוצע
ים :
(
15
)
בסעיף
350
–
(א)
בסעיף קטן (א ,)אחרי "לבין סוג פלוני שבהם "יבוא "שאינם הסדר חוב
כהגדרתו בסעיף
318
לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או תכנית לשיקום
כלכלי כהגדרתה בסעיף 4
לחוק האמור ,"המילים "של נושה "
–
יימחקו,
ובמקום "מפרק "יבוא "נאמן;"
(ב)
בסעיף קטן (ט ,)במקום "את המפר
ק וכל משתתף "יבוא "גם את
הנאמן;"
(ג)
בסעיפים קטנים (ט1
)ו-(י ,)המילים "או לפי סעיף
350יג "
– יימחקו;
(ד)
בסעיף קטן (יא ,)במקום ההגדרה "חברה "יבוא:
""חברה "
–
לרבות חברת חוץ המנהלת עסקים או שיש לה נכסים,
בישראל ,גם אם לא נרשמה לפי סעיף
346
;";
(ה)
בסעיף קטן (יב ,)במקום "לעניין תביעות חוב וכינוס אסיפות "יבוא
"לעניין כינוס אסיפות;"
(
16
)
סימנים ב 'ו-ג 'לפרק שלישי בחלק תשיעי – בטלים;
11
נוסח משולב:
סעיף350
לחוק החברות-
פשרה או הסדר– הוראות כלליות:
)(א
הוצעו פשרה או הסדר בין החברה לבין נושיה א ו בעלי מניותיה, או בינה לבין סוג פלוני שבהם
שאינם
הסדר חוב כהגדרתו בסעיף
318
לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או תכנית לשיקום כלכלי כהגדרתה
בסעיף 4 לחוק האמור
, רשאי בי ת
המשפט, על פי בקש
ה של
,החברה של נושה או של בעל מניה, או של
נאמן
מפרק ,אם החברה היא בפירוק
והל רות על כינוס אסיפות של אותם נושים או בעלי מניות, לפי הענין, בהתאם
להוראות סעיף קטן (א1
.) ובדרך שיורה בית המשפט
...
(
ט) אם בכל אסיפת סוג שכונסה לפי סעיף קטן (א) הסכימו לפשרה או להסדר רוב מספרם של המשתתפים
בהצבעה למעט הנמנעים שבידם יחד שלושה רבעים של ה
רע ך המיוצג בהצבעה, ובית המשפט אישר את
הפשרה או ההס
ד
ר, ה
ר
י הם מחייבים את החברה ואת כל הנושים או בעלי המניות או הסוג שבה
ם ,ל ,פי הענין
ואם היא בפירוק- את המפרק וכל משתתף גם את הנאמן.
(ט1)
)בית המשפט שאישר פשרה או הסדר לפי סעיף קטן (ט או לפי סעיף350
יג
מוסמך לד ון במחלוקת
.שהתגלעה בנוגע לפרשנות הפשרה או ההסדר לאחר אישורם או בנוגע ליישומם
(
)י
ש צו )ניתן לפי סעיף קטן (ט או לפי סעיף350
)(יג ;לא יהיה לו תוקף לפני שהוגש לרשם העתק מאושר שלו
העתק הצו יצורף לכל עותק של תקנון החברה ש
יו
צא לאחר מתן הצו ,ואם
אין לחברה תקנון- ל לכ
עותק
של מסמך שעל פיו התאגדה החברה ושעל פי
ו ה.יא פועלת, שיוצא כאמור
)(יא בפרק זה–
""חברה- כל חברה הניתנת לפירוק לפי פקודת החברות
לרבות חברת חוץ
המנהלת עסקים או שיש לה נכסים, בישראל, גם אם לא נרשמה לפי סעיף346
;
""הסדר- לרבות ארגו ן מחדש של הון המניות בדרך של איחוד מניות מסוגים
.שונים או בדרך של חלוקת מניות לסוגים שונים, או בשתי הדרכים כאחת
)(יב
השר רשאי לקבוע הוראות לענין ביצוע פרק זה, לרבות לענין
תביעות חוב ו כינוס אסיפות וכן לענין סדרי
דין, מינוי בעל תפקיד, הוראות בדבר שיפוי וביטו
ח לבעל תפקיד וקביעת סמכויותיו על ידי בית המשפט.
הערות :
סעיף350
לחוק החברות
עוסק ב :שני סוגי הסדרים האחד-
הקפאת הליכים
ו
הסדרי חוב , והשני
– הסדרים אחרים המתרחשים בחייה של החברה כגון שינוי מבנה ההון או מיזוג .
מכיוון שההסדר לעניין הקפאת הליכים והסדרי חוב נכ ,לל בחוק חדלות הפירעון המוצע בסעיף
360
(
16
) להצעה מוצע
לבטל
את סעיפים350
א עד350
ל כד.חוק החברות העוסקים בהסדרים אלה
לעומת זאת, מכיוון שהסדרים אחרים בחייה של חברה שאינם קשורים בחדלות פירעון אינם
מוסדרים במסגרת החוק החדש, במסגרת סעיף360
(
15
) מוצע
לקבוע ב
סעיף
350
לחוק החברות
כי הוא
יחול מעתה רק על פשרה או הסדר שמטרתם שינויים כאמור , ולערוך את ההתאמות
הכרוכות בכך, לרבות, הקביעה שייזומם של הסדרים אלה
ייעשה בידי החברה,
בעל מניה (או נאמן
)הנכנס בנעלי החברה ., ולא בידי הנושים
עם זאת, הנושים עדיין עשויים להיות צד להלי
ך ואיש
ור ם
עשוי להידרש באמצעות אסיפה לפי סעיף350
.(ט) לחוק
סעיף360
(
17
:) המוצע
(
17
)
אחרי סעיף
351
יבוא:
"סימן ה': החלת הוראות על חברת חוץ ותאגידים
אחרים
12
החלת ההוראות על
חברת חוץ ותאגידים
אחרים
351א.
(א)
הוראות פרק זה יחולו ,בשינויים המחויבים, גם
על חברת חוץ המנהלת עסקים או שיש לה נכסים,
בישראל ,גם אם לא נרשמה לפי הוראות סעיף
346
.
(ב)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א ,)רשאי השר,
בצו ,להחיל את הוראות פרק זה גם על תאגיד מסוים
אחר;".
הערות: מוצע להחיל את הוראות הפרק העוסק בהסדרים שלא בחדלות פירעון
גם על חברת חוץ המנהלת עסקים
או שיש לה נכסים בישראל, גם אם לא נרשמה בישראל לפי סעיף346
לחוק החברות, וזאת בדומה להרחבת
התחולה המוצעת במסגרת סעיף5
.לחוק
סעיף361
:המוצע
:תיקון חוק ההוצאה לפועל
,בחוק חדלות פירעון המוצע מוצע להעביר את הטיפול בחייבים בעלי חובות בהיקף נמוך לסמכות רשם ההוצאה
.לפועל
חלק ניכר מ התיקונים המהותיים לחוק ההוצאה לפועל
נועדו
להתאים את חוק ההוצאה לפועל לכך, בנוסף
.יש תיקונים והתאמות נוספות כמפורט להלן
יצוין כי
התיקונים המהותיים הנכללים בסעיף זה נדונו וסוכמו בישיבת הוועדה מיום7.3.2017
.
סעיף361
(1)-(2
:) המוצע
תיקון חוק ההוצאה
לפועל
361
.בחוק ההוצאה לפועל ,התשכ"ז–
1967
9 –
(1)
בסעיף 1 –
(א)
אחרי ההגדרה "חוק בתי המשפט "יבוא:
""חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי "
–
חוק חדלות פירעון ושיקום
כלכלי, התשע"ו–
2016
;";
(ב)
אחרי ההגדרה "חוק פסיקת ריבית והצמדה "יבוא:
""הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי "
–
הממונה
כהגדרתו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;";
(2)
בסעיף 7א(א ,)ברישה ,במקום "בשיעורים שנקבעו כאמור בסעיף 7(א ")יבוא
"בשיעורים שנקבע
ו בהוראת תשלום לפי סעיף
69א ,"אחרי "תוך
20
ימים מיום
המצאת האזהרה "יבוא "או במועד אחר שנקבע בה "ובמקום "לבקשה יצורפו "יבוא
"והכל בכפוף לתקופות לתשלום החוב הפסוק כמפורט בסעיף 7א1
ולשיעורים
כמפורט בו ;לבקשה יצורפו;":
9 ס '"ח התש"ם, עמ210
.
13
נוסח משולב
לסעיף7א(א) לחוק ההוצאה לפועל:
בקשת
חייב לצו
תשלומים:
7
.א
)(א
חיי
ב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או
בשיעורים שנקבעו כאמור בסעיף7
)(א בשיעורים
שנקבעו בהוראת תשלום לפי סעיף
69א10
, יגיש לרשם ההוצאה לפועל, תוך20
ימים מיום המצאת האזהרה או
במועד אחר שנקבע בה
, בקשה לתשלום החוב הפסוק במו
עדים ובשיעורים שי
צי ;ע בהתאם ליכולתו לבקשה
יצורפו: והכל בכפוף לתקופות לתשלום החוב הפסוק כמפורט בסעיף 7א1
ולשיעורים כמפורט בו ;לבקשה
יצורפו:
...
הערות :
התיקון המוצע לסעיף7א(א ) מבקש לקבוע כי חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או
לפי השיעורים שנ קבעו בהוראת תשלום לפי סעיף69
א, יגיש תוך20
ימים מיום המצאת האזהרה או
,במועד אחר שנקבע בה, בקשה לתשלום החוב במועדים ובשיעורים בהתאם ליכולתו אך הפריסה
המבוקשת מוגבלת לשיעורים הקבועים בסעיף7א1 המוצע לחוק ההוצאה לפועל –
.ראו להלן
סעיף361
(3
:) המוצע
-
(3)
אחרי סעיף 7א יבוא:
"התקופות לתשלום
החוב הפסוק ושיעורי
התשלום
7א1. התקופה לתשלום החוב הפסוק בבקשת חייב לפי סעיף
7א(א )לא תעלה על תקופה כמפורט להלן:
(1)
שנתיים – אם סכום החוב אינו עולה על
20,000
שקלים חדשים;
(1
2)
3
שנים –
אם סכום החוב עולה לע
20,000
שקלים חדשים ו
אינו עולה על
100,000
שקלים חדשים;
(2
3)
4
שנים –
אם סכום החוב עולה על
100,000
שקלים חדשים.
הודעת חייב על כך
שאין ביכולתו לשלם
את החוב הפסוק
7א2.
(א)
חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק
במלואו או בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי
סעיף
69א ,וכן אין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק
בתקופות או בשיעורים כאמור בסעיף 7א1
,יגיש הודעה
על כך לרשם ההוצאה לפועל .
(ב)
הגיש חייב לרשם ההוצאה לפועל הודעה על כך
שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק ,לפי הוראות
סעיף קטן (א ,)יחולו הוראות אלה :
10
"
69
.א
מנה
ל מערכת ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כללים בדב
ר הוראות לתשלום חובות פסוקים לרבות הפרש
י הצ מדה וריבית
מו צ דה, במלואם או בשיעורים, במועדים ובתנאים שיקבע; הכללים יחולו על תשלום כל חוב, למעט חוב שחייב בו תאגיד, אלא
אם כן ציווה רשם ההוצאה לפועל אחרת, לענין חוב פלוני, על פי בקשת הזוכה או החייב; הכללים יפורסמו
".ברשומות
14
(1)
אם סך חובותיו של החייב עולה על
25,000
שקלים חדשים ו
אינו עולה על
150,000
שקלים חדשים ,יראו את הודעתו כבקשה לצו
לפתיחת הליכים לפי סימן א 'לפרק י"ב בחלק ג'
לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ;החייב יצרף
להודעה את המסמכים שיש לצרף לבקשת יחיד
לצו לפתיחת הליכ
ים לפי סעיף
104
לחוק
האמור;
(2)
אם סך חובותיו של החייב עומד על
150,000
שקלים חדשים או יותר ,תמסור לו
לשכת ההוצאה לפועל מידע לגבי האפשרות
להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לממונה על
הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,לפי פרק ב'
לחלק ג 'לחוק חדלות פירעון וש
יקום כלכלי;".
הערות :
סעיף7א2
קובע את העקרון ולפיו אם חייב אינו יכול לשלם את החוב הפסוק במלואו, בשיעורים
שנקבעו בהודעת התשלום לפי סעיף69
,א לחוק ההוצאה לפועל או בשיעורים שנקבעו בסעיף7א1
, אזי
עליו להגיש הודעה על כך לרשם ההוצאה לפועל. אם היקף חובותיו
אינ
ו עולה
על150,000
₪
יראו
בהודעה על אי
יכולתו לשלם בבחינת בקשה לפתיחה בהליכי חדלות פירעון
ויהיה עליו לצרף את
המסמכים הנדרשים לשם פתיחה בהליכים מסוג זה.
אם היקף חובותיו
עולה
על150,000
₪
, אזי
תימסר לו הודעה על האפשרות
לפתוח בהליכי חדלות פירעון, ואולם לא תהיה
"פתיחה "אוטומטית
.של הליכים אלה
סעיף7א1
המוצע קובע את התקופות והשיעורים המרביים לתשלום חוב פסוק בבקשת חייב לצו
תשלומים לפי סעיף7
.)א(א
על-
,פי הדין הקיים
אי עמידה ב תקופות המפורטות כיום בסעיף69ג(א) לחוק ההוצאה לפועל
מובילה
להכרזה על החייב כחייב
מוגבל באמ
צעים לפי אותו הסעיף.
11
ואולם, על-
'פי תיקון מס47
לחוק
ההוצאה לפועל,
בתוך שלוש שנים
מ מועד כניסת התיקון לתוקף (קרי: ספטמבר2018
) תבוטל
האפשרות להכריז על חייב
כ מוגבל באמצעים, והתחליף המוצע לכך הוא פתיחה בהליכי.חדלות פירעון
כאמור, הנוסח של שני הסעיפים הללו נדון וסו כם בישיבת הוועדה מיום7.3.2017
,ו בפרט הורדת
"המדרגה" הראשונה
בסעיף7א1, כך שתתאפשר פריסה
של החוב עד שלוש שנים
על סכום הקטן מ-
100,000
₪
מבלי שזה ייחשב.לבקשה לפתיחה בהליכי חדלות פירעון
11 "
69
.ג)(א
רשם ההוצאה לפועל רשאי להכריז על חייב, שהגיש בקשה למתן צו תשלומים לפי חוק זה, כחייב מוגבל
באמצעים (להלן–
חי
יב מוגבל באמצעים ), אם ביקש לפרוס את תשלום חובו לתקופה העולה על אחת מהמפורטות להלן, לפי
:הענין
(1)
שנת יים– אם סכום החוב אינו ע ולה על20,000
;שקלים חדשים
(2)
3 שנ ים– אם
סכום החוב עולה על20,000
שקלים חדשים ואינו עולה על100,000
;שקלים חדשים
(3)
4 שנ ים– אם
סכום החוב עולה על100,000
ש
קלים ח
דש".ים
15
סעיף361
(4)- (6
:) המוצע
(4)
בסעיף
27
(ג ,)במקום הסיפה החל במילים "על מי שהוכרז "יבוא "על מי שניתן
לגביו צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ועל הליך שעוכב בידי
בית משפט לפי החוק האמור;"
(5)
בסעיפים
53
(ג) ו-
60
(ג ,)במקום "לכונס הנכסים הרשמי "יבוא "לממונה על
הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי;"
(6)
בסעיף
76
(ג ,)במקום הסיפה החל במילים "תחול עד לסכום "יבוא "תחול עד
לסכום של
26,000
שקלים חדשים;"
נוסח משולב:
סעיף27(ג) לחוק ההוצאה לפועל - מכירת המעוקלים :
)(א
ציווה רשם ההוצאה לפועל על מכירת מיטלטלין של החייב, לא יימכרו המיטלטלין אלא בתום14
ימים מיום
הוצאתם ממקום הימצאם, אלא אם כן ציווה רשם ההוצאה לפועל או בית משפט מוסמך, לבקשתו של מי שעלול
להיפגע מהמכירה (בסעיף זה– המבקש), על השהיית המכירה לתקופה שיקבע (להל ן–
צו השהיית מכירה); ובלבד
שהשהיית מכירה בצו של רשם ההוצאה לפועל תהיה לתקופה שלא תעלה על30
.ימים
)(ב
צו השהיית מכירה יפקע ללא מתן צו נוסף, אם המבקש לא הפקיד בידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל, תוך שבעה
ימים מיום מתן הצו, ערבון שייקבע לכיסוי מלוא ההוצאות של שמי רת המיטלטלין, ירידת ערכם ואחסונם בתקופת
.ההשהיה
)(ג
הור אות סעיף זה לא יחולו
על מי שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ועל
הליך שעוכב בידי בית משפט לפי החוק האמור
על מי שהוכ
רז פ ושט רגל ועל
הל יך שעוכב בצו
ש ל בית משפט לפי
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-
1980
."
סעיף76
(ג) לחוק ההוצאה לפועל- ריבוי הליכים ופסקי דין :
(.
)..
)(ג
אין
בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכות קדימה או מעדיפותו של זוכה או נושה על פי כל דין אחר ואולם, זכות
קדימה לעניין חוב בשל אי-תשלום שכר עבודה כהגדרתו בחוק הגנת הש
כר, התשי"ח-
1958, תחול עד לסכום של
26,000
שקלים חדשים
שחל לגביו דין קדימה בהתאם להוראות סעיף78
(1
,]) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש
התש"ם-
1980
.
הערות :
התיקו
ים נ
לסעיפים27
,)(ג53(ג) ו-
60
)(ג
נועדו לערוך את ההתאמות הדרושות למינוחים של חוק חדלות
פירעון–
" החלפת המונח "פושט רגל" במונח
מי שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ,"
."והחלפת המונח "כונס הנכסים הרשמי" במונח "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי
סעיף76
לחוק קובע הוראות החלות כאשר יש כמה זוכים הפועלים כנגד אותו חייב. סעיף76(ג) מב היר
כי ההסדר הייחודי העוסק במצב של ריבוי זוכים אינו יכול לגרוע מזכות קדימה או עדיפות נושה על-
פי
.כל דין אחר
ואולם, על-פי הדין הקיים, דין הקדימה המוענק לשכר עבודה מוגבל לתקרה הקבועה בס עיף
78
(1) לפקודת פשיטת הרגל12
. מכיוון ש
חוק חדלות פירעון המוצע מתבקש לבטל א
ת הפקודה האמורה,
מוצע לתקן את סעיף76
(ג) כך שהתקרה המגבילה את דין הקדימה לחוב על שכר עבודה תעמוד על26,000
.שקלים חדשים
על-
,פי דברי ההסבר סכום זה זהה לסכום שלא ניתן לעקל משכר עבודה חודשי לפי סעיף
12 "
78
.לח
ובות המפורטים להלן יהיה בחלוקת נכסיו של פושט רגל דין קדימה לכל שאר החובות ל:פי סדר עדיפות זה
(1
()
)א ש,כר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר ת
שי"ח-
1958, שמגיע לעובד בעד התקופה שלפני הג שתה של בקשת פשיטת
הרגל, ובלבד שסך-
כל השכר שיש לו דין קדימה לא יעלה על25,630
;שקלים חדשים בעד שכר עבודה"
16
8 לחוק הגנת השכר, התשי"ח–
1958
(המפנה לחוק הבטחת הכנסה
, התשמ"א–
1981
.)
סעיף361
(7)-(9
:) המוצע
(7)
בסעיף
77א ,במקום "בפנייה להליכי פשיטת רגל "יבוא "בפנייה להליכי חדלות
פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,"במקום "בהליכי פשיטת רגל "יבוא
"בהליכים כאמור "ובמקום "לשם פתיחת הליכי פשיטת רגל "יבוא "או לממונה על
הליכי חדלות פירעון ושי
קום כלכלי לשם פתיחת הליכי חדלות פירעון כאמור ;"
(8)
בסעיף
81ב1(ג()
2
,)במקום "או ניתן "יבוא "ניתן "ובסופו יבוא "או ניתן לגבי
החייב צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;"
(9)
בתוספת השנייה ,בחלק א '
–
(א)
במקום פרט 2 יבוא:
"
2. המ מונה על הליכי חדלות
פירעון ושיקום כלכלי
מידע על מתן צו לפתיחת
הליכים לפי חוק חדלות פירעון
;".ושיקום כלכלי
(ב)
בפרט
20
,בטור ב ,'במקום הסיפה החל במילים
""הליך חדלות
פירעון ""יבוא
""הליכי חדלות פירעון "
– הליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות
פירעון ושיקום כ
לכלי ,הליכי פירוק לפי חוק העמותות ,התש"ם–
1980
,או
פקודת האגודות השיתופיות או הליכי כינוס נכסים לפי פקודת החברות [נוסח
חדש ,]התשמ"ג–
1983
".
נוסח משולב:
סעיף77
א לחוק ההוצאה לפועל-
:יידוע בדבר פנייה להליכי פשיטת רגל
"
נוכח רשם ההוצאה לפועל, לאחר שבירר את יכולתו של החייב לקיים את פסק הדין במעמד חקירת
יכולת, בירור או הבאה, כי אין תועלת בניהול הליכי הוצאה לפועל נגד החייב וסבר כי בנסיבות העניין
יהיה
בפנייה להליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
בפנייה להליכי פשיטת רגל כדי
להביא תועלת, ימסור לחיי ב ולזוכה מידע בדבר האפשרות לפתוח
בהליכים כאמור
בהליכי פשיטת רגל ;
,הרשם רשאי להורות על השהיית הליכי הוצאה לפועל, כולם או חלקם, אם שוכנע כי הדבר מוצדק
לתקופה סבירה שיקבע, שתאפשר פנייה לבית המשפט
או לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי
לשם פתיחת הליכי חדל
ות פירעון כאמור
לשם פתיחת הליכי פשיטת רגל."
סעיף81ב1(ג )
לחוק ההוצאה לפועל- אופן הוצא
ה לפועל של משכנתה או משכון לגב י
דירת
:מגורים
..."
)(ג
על
אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-
(ב), ניתן יהיה להגיש בקשה לביצוע מיידי של משכנתה
על מלוא חוב ההלוואה, בכל אחד מהמק:רים האלה
...
(2)
מונ
ה כונס נכסים לדירת המגורים,
או ניתן צו כינוס של כלל נכסי החייב, בהליך
אחר, לפי כל דין או ניתן לגבי החייב צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;
...
ה
תוספת השניה לחוק ההוצאה לפועל (גור
מים שניתן לקבל מהם מידע בדבר מצבו הכלכ
לי של החייב
וסוג)המידע שניתן לקבל מהם:
2.
כונס הנכסים הרשמי
מידע על הכרזת פשיטת רגל, צו כינוס, צו פירוק, צו פירוק זמני
.וצו הקפאת הליכים
17
2.
הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי-
מידע על מתן צו לפתיחת הליכים
.לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
20
.
הנהלת בתי המשפט -
פסקי דין בתובענות לסעד כספי או לסעד בעל שווי כספי
שהחייב צד להן, ערבויות, ערבונות או פקדונות שניתנו ב הן, הליכי חדלות פירעון המתנהלים נגד החייב
והחלטות שהתקבלו בהם; לעניין,זה
""הליך חדלות פירעון–
הליך של פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת
הרגל [נוסח חדש], התש"ם-
1980, הליך של פירוק לפי פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-
1983
, חוק
העמותות, התש"ם-
1980, או פקודת האגודות
השיתופיות, הליך של כינוס נכסים לפי פקודת החברות, או
הליך של פשרה או ה
סדר לפי הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות, התשנ"ט-
1999
""הליכי חדלות
פירעון "
– הליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,הליכי פירוק לפי חוק העמותות ,
התש"ם–
1980
,או פקודת ה
אגודות השיתופיות או הליכי כינוס נכסים לפי פקודת החברות [נוסח חדש ,]
התשמ"ג–
1983
.
הערות:
.השינויים המוצעים נובעים מהשוני במונחים בין החוק החדש והחקיקה הקיימת
סעיף362
המוצע–
:תיקון פקודת האגודות השיתופיות
תיקון פקודת
האגודות השיתופיות
362
.בפקודת האגודו
ת השיתופיות –
(1)
בסעיף 2 –
(א)
אחרי ההגדרה "חבר "יבוא:
"
"חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי "
–
חוק חדלות פירעון ושיקום
כלכלי ,התשע"ו–
2016
;";
(ב)
אחרי ההגדרה "יישוב קהילתי "יבוא:
"
"הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי "
–
הממונה
כהגדר
תו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;";
(2)
בסעיף
48
(3
)
–
(א)
בפסקה (1
,)במקום "ישמש המפרק הרשמי "יבוא "ישמש הממונה על
הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי "ובמקום "שאינו המפרק הרשמי "יבוא
"שאינו הממונה;"
(ב)
בפסקה (2
,)במקום "המפרק הרשמי "יבוא "הממונה על הליכי חדלות
פירעון ושיקום כלכלי;"
(ג)
בפסקה (3
)
–
(1)
בפסקת משנה (ג ,)הסיפה החל במילים "בתנאי כי "
– תימחק;
(2)
פסקת משנה (ד )
– תימחק;
(3)
אחרי סעיף
48א יבוא:
18
"סדר הפירעון
בפירוק אגודה
שיתופית
48א1. סדר הפירעון בהליכי פירוק אגודה שית
ופית לפי פקודה
זו יהיה בהתאם להוראות סימן ב 'לפרק ה 'בחלק ד'
לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ;".
(4)
בסעיף
59
(1
)
–
(א)
בפסקת משנה (ב ,)במקום "כשמפרק העסקים הרשמי "יבוא
"כשהממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי;"
(ב)
בפסקת משנה (ג ,)במקום "מפרק העסקים הרשמי "יבוא "הממונה על
הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי."
נוסח משולב:
סעיף48
לפקודת האגודות השיתופיות–כמס:ויותיו של מפרק
48
.
)...(
(3) מ
ש קיבל צו לפירוק
עסק
ים תוקף, תהא למפרק שנתמנה ע"י הרשם עפ"י סעיף-
( קטן2
) הסמכות–
...
(ג) ל
ח
קור בכל התבי
עות נגד האגודה, ולהחליט בצו לפי הוראות פקודה זו בשאלה למי מן התובעים זכו ת
הקדימה על פני חב
רו:
נתב אי כי לחובות דלקמן, כפי שהיו קיימים בעת הינתן הצו לפירוק עסקיה של האגודה, יהא דין קדימה
על פני כל החובות האחרים—
(I)
לכ המסים, תשלומי המכס והבלו וכל שאר ה;כספים המגיעים לממשלה מן האגודה
(
II
)
לכ הארנונות המקומיות המגיעות מ
ן ה;אגודה לעיריה או למועצה מקומית
(ד) של לם תביעות נגד האגודה (לרבות ריבית עד לתאריך צו פירוק העסקים), כל תביעה לפי דין הקדימה
שלה, אם ישנו כזה, בין במלואן או בחלקן, לפי שיעור מסויים, ככל אשר ירשה האקטיב של האגודה, ואם
תישאר יתרה לאחר תשלו ם
התביעות, תשמש הי
תרה
לתשלום ריבית החל מתאריך אותו צו בשיעור שייקבע
;על ידו, ולעולם לא יעלה השיעור הזה על השעור הקבוע בחוזה
סדר הפירעון בפירוק אגודה
שיתופית
48א1. סדר הפירעון בהליכי פירוק אגודה שיתופית י לפ פקודה זו יהיה בהתאם
להוראות סימן ב 'לפרק ה 'בחלק ד 'לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;".
הערות :
חוק חדלות פירעון המוצע אינו חל על אגודות שיתופיות
ומוצע
ש פירוקן של אגודות אלה ימשיך להיות
מוסדר בפקודת האגודות השיתופיות (לצד תקנות האגודות השיתופיות (פירוק), תשמ"ד-
1984
) ,ולהתקיים
בפני
רשם האגודות השיתופיות .ו
אולם , כדי לייצר אחידות
בין נושים
של תאגידים מסוגים שונים, מוצע
להחיל את
סדר הפירעון של הנושים
אשר נקבע בחוק( חדלות הפירעון על פירוק אגודות שיתופיות בדומה
.)למוצע ביחס חברות לתועלת הציבור בהתאם
, מוצע לתקן את סעיף
48
(3
)
,לפקודת האגודות השיתופיות
כך שלא תהיה תחולה להוראות בדבר דין קדימה הקבועות בפקודה, ובמקומן להוסיף את סעיף48א1
המוצע
המחיל על אגודות שיתופיות את הסדר דין הקדימה הנכלל.בחוק חדלות פירעון
כמו כן , מוצע לערוך
את ה התאמות.המינוחיות הנדרשות כתוצאה מהחלת חוק חדלות הפירעון החדש
לדיון :
1.
מדוע הוחלט
להחיל רק את ההסדר בחוק חד לות פירעון העוסק בדין קדימה על פירוקן של אגודות
?שיתופיות ולא את יתר ההסדרים
נוכח הדימיון שבין חלק מהא גודות השיתופיות ובין תאגידים–
האם
19
אין מקום להחיל לפחות על חלק מהאגודות השיתופיות(
בהתאם לרשימת הסיווגים
הנכללת ב תקנות
האגודות השיתופיות (סוגי אגודות), תשנ"ו-5
199
), את הוראות חוק חדלות פירעון במלואו?
2.
מה היקף השינוי בסדר הקדימה ביחס לדין הקדימה הקיים כיום בקשר?לאגודות שיתופיות
3.
מדוע מוצע להחיל על אגודות שיתופיות רק את
סימן ב 'לפרק ה 'בחלק ד 'לחוק חדלות פירעון ושיקום
כלכלי
, ולא את חלק ד' כולו כפי שמו צע להחיל?על עמותות וחברות לתועלת הציבור
סעיף363
המוצע–
:תיקון עקיף לפקודת הנזיקין
תיקון פקודת
הנזיקין
363
.בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] ,סעיף
21
– בטל.
הערות:
,במקור במסגרת הצעת ה חוק ממשלתית הוצע
לבטל כליל
את סעיף21
לפקודת הנזיקין
ה מסדיר הגשת
תביעות נזיקין בידי
פושט הרגל או נגדו ,וזאת נו כח ההצעה לכלול במסגרת הגדרת"חוב" םג חו ב שאינו
קצוב
, אשר יה
יה בר תביעה במסגרת חדלות פירעון ,בשונה מהדין הקיים שבו
, על-
פי סעיף72
(1
)
לפקודת
פשיטת הרגל, מוחרגים חובות נזיקיים מהליכי חדלות פ ירעון(ההחרגה היא ביחס ל "תביעות לדמי נזק
"...בלתי קצובים שאינם נובעים מחוזה או הבטחה).
ואולם, מכיוון שהס עיף עוסק גם בתביעות נזיקיות
ה מוגשות
על-ידי החייב עצמו , מוצע עתה שלא לבטל
את הסעיף, אלא להותירו בתוקף לעניין תביעות המוגשות
בידי החייב .
יצוין כי
פסק ה דין המנחה בעניין
ז ה העוסק
ב זכותו של פושט הרגל לקבל לידיו פיצויים בגין נזקי גוף ולא להקנותם לנאמן
ה יא הלכה ותיקה
שזכתה לביקורת לא מעטה(ע"
א38/68
הנא
מן בפש"ר של ידידיה ראובן נ' ידידיה ר
ובן א
, פ"ד כב(2
)
141
(
1968
); ראו למשל
,לאחרונה )'פשר (חי58264-10-15
קוגן
נ' הכונס הרשמי מחוז חיפה (
ניתן ביום
11.6.2017
)).
,ואולם
.לא נראה כי יש מקום לעסוק בכך במסגרת תיקון עקיף זה
הנוסח המעודכן המוצע
ש ל סעיף21
לפק
ודת הנזיקין להלן:
21
.על
,אף האמור בפקודת פשיטת רגל1936
,מי ש
ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות
פירעון ושיקום כלכלי ,התשע"ו–
2016
יכול
פושט ר גל להיות תובע ונתבע לתבוע ,על עוולה אך לא
תוגש תובענה על עוולה לזכותם של נכסי פושט רגל או לחובתם ;
ואולם–
(1)
ה
זכות לתבוע על עוולה שגרמה נזק ממון לנכסי פושט רגל תעבור לידי הנאמ
ן
או תמומש
;בידיו
(2)
פ
סק דין על עוול ה
שניתן לחובתו של פושט רגל לפני מתן צו כינוס נכ סים יהא ניתן
;להוכחה בפשיטת רגל
(2
3) ס עיף זה כפוף להוראות סעיף19
[סעיף זה עוסק
בהשפעת המוות
של התובע או הנתבע
]על עילת התביעה.
מכיוון שכעת נשקלת האפשרות לפצל מהצעת החוק גם את סעיף364
,הכולל תיקון עקיף לחוק ניירות ערך
.בשלב זה, לא נתייחס אליו במסמך ההכנה
20
סעיף365
המוצע– תיקון עקיף לחוק העמותות:
תיקון חוק העמותות365
.בחוק העמותות ,התש"ם–
1980
13 –
(1)
בסעיף13
" (ב), במקום "פושט רגל" יבוא
ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,התשע"ו–
2016
".
(1)
בסעיף13
" (ב), במקום "פושט רגל" יבוא
ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,התשע"ו–
2016
".
(3
1)
בסע
יף
39ד(א()
4
,)במקום "פושט רגל "יבוא "ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים
לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,התשע"ו–
2016
"ואחרי "צו פירוק "יבוא "או
צו לפתיחת הליכים לפי החוק האמור;"
(4
2)
בסעיף
54
,במקום "
352
עד
356
ו-
373
"יבוא "ו-
373
"ואחרי
("להלן – פקודת
החברות ")יבוא "הממשיכות לחול לפי סעיף
374
(1
)לחוק חדלות פירעון ושיקום
כלכלי ,התשע"ו–
2016
,וכן הוראות חלק ד 'לחוק האמור."
נוסח משולב:
סעיף54
לחוק העמותות –תחולת הוראות:
54
.על
פירוק עמותה לפי צו בית המשפט יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים258
,
263
,
264
,
267
,
270
,
276
,
281
,
285
,
300
עד305
,
307
,
312
,
313
,
315
עד317
,
336
,
352
עד356
ו-
373
עד378
לפקודת החברות
"[נוסח חדש], תשמ
ג-
1983
(
להלן–
)פקודת החברות הממשיכות לחול לפי סעיף
374
(1
)לחוק חדלות פירעון
ושיקום כלכלי ,התשע"ו–
2016
,וכן הוראות חלק ד 'לחוק האמור ,
.והתקנות שהותקנו על פיהם
הערות :
( השינויים המוצעים בס"ק1
( ) עד3
) הם התאמות הנובעות מהוספת המונחים הנכללים בחוק חדלות
.פירעון החדש
( השינוי בס"ק4
) מהותי יותר-
בדין הקיים, סעיף54
לחוק העמותות מחיל הוראות שונות בפקודת
החברות העוסקות בחדלות פירעון על עמותו
ת. על-פי המוצע, הוראות אלה
ימשיכו לחול גם לאחר
חקיקת חוק חדלות פירעון, בכפוף להוראות המעבר לעניין ביטול הפקודה הקבועות בסעיף374
(1
) לחוק
המוצע. זאת, על-
פי דברי ההסבר, נוכח הכוונה של משרד המשפטים להשלים גיבושו של תיקון חקיקה
כולל בעני
י.ננן של חברות אלה
עם זא ת, כדי ליצור אחידות בין נושים של תאגידים שונים, מוצע כבר בשלב זה להחיל את הוראות
חלק ד' לחוק חדלות פירעון העוסקות בסדר הנשייה גם על הליכי חדלות פירעון של חברות לתועלת
הציבור (במקום סעיפים356-352
.)לפקודה
לדיון:מדוע הוחלט להחיל רק את ההסדר בחוק חדלות פירעו ן העוסק בדין קדימה על פירוקן של
?עמותות ולא את יתר ההסדרים
מ כיוון שסעיף366
– ת יקון עקיף לחוק הביטוח הלאומי כרוך בשאלות הקשורות בדין קדימה
ש טרם הוכרעו, אין
הוא מובא לדיון.כעת
13 ס
"ח הת 'שנ"ה, עמ210
'; התשע"ו, עמ251
.
21
סעיף 7
6
3
המוצע–
:תיקון עקיף לחוק הסכמים בנכסים פיננסיים
תיקון חוק הסכמים
בנכסים פיננסיים
367
.בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים ,התשס"ו–
2006
14 –
(1)
בסעיף 1 –
(א)
במקום ההגדרה "בעל תפקיד "יבוא:
""בעל תפקיד "
–
כונס נכסים שמונה לפי פקודת החברות או נאמן
שמו
נה לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;";
(ב)
בהגדרה "הליכי חדלות פירעון ,"במקום "הליכי פירוק או "יבוא
"הליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או הליכי"
והסיפה החל במילים "או הליכים לפי "
– תימחק;
(ג)
אחרי ההגדרה "חוק החברות "יבוא:
""חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי "
–
חוק חדלות פירעון ושיקום
כלכלי ,התשע"ו–
2016
;";
(2)
בסעיף 3
,במקום "סעיפים
360
עד
365
לפקודת החברות "יבוא "סעיפים
67
או
96
לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי."
הערות:
התיקונים המוצעים מבקשים
לערוך התאמות הנדרשות בחוק, בעקב ות חקיקת חדלות פירעון המוצע, על
המונחים
הנכללים בו.
סעיף
368
המוצע–
:תיקון עקיף לחוק מערכות תשלומים
תיקון חוק מערכות
תשלומים
368
.בחוק מערכות תשלומים ,התשס"ח–
2008
15 –
(1)
בסעיף 1
,אחרי ההגדרה "הנגיד "יבוא:
""חוק החברות "
– חוק החברות ,התשנ"ט–
1999
;";
""חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי "
–
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי,
התשע"ו–
2016
;";
(2)
בסעיף 8(1
,)אחרי "הליכי פירוק "יבוא "לפי חלק שמיני א 'לחוק החברות או
הליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;"
(3)
בפרק ד ,'בכותרת ,במקום "והליכ
י פירוק "יבוא "והליכי חדלות פירעון או
פירוק ;"
14 ס '"ח התש"ע, עמ452
'; התשע"ב, עמ583
.
15 ס '"ח התשע"ד, עמ92
.
22
(4)
בסעיף
15
–
(א)
בכותרת השוליים ,במקום "הליכי פירוק "יבוא "הליכי חדלות פירעון
או פירוק;"
(ב)
בסעיף קטן (א ,)אחרי "במערכת מבוקרת מיועדת "יבוא "צו לפתיחת
הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או סעד זמני לפי סעיף
20
(א()
3)
לאותו חוק (בפרק זה – צו לפתיחת הליכים )או ,"אחרי "צו פירוק "יבוא "לפי
סעיף
342יא לחוק החברות "ובמקום "המפרק "יבוא "הנאמן;"
(ג)
בסעיף קטן (ב ,)במקום "סעיף
268
לפקודת החברות [נוסח חדש,]
התשמ"ג–
1983
,לא יחול "יבוא "סעיף
29
לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
וסעיף
342יג לחוק החברות לא יחולו "ובמקום "מתן צו הפירוק "יבוא "מתן
הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק;"
(ד)
בסעיף קטן (ג ,)במקום "מתן צו הפירוק "יבוא "מתן הצו לפתיחת
הליכים או צו הפירוק;"
(ה)
בסעיף קטן (ד )
–
(1)
ברישה ,במקום "מתן צו הפירוק "יבוא "מתן הצו לפתיחת
הליכים או צו הפירוק "ובמקום "המפרק "יבוא "הנאמן;"
(2)
בפסקאות (1
)ו-(2
,)במקום "מתן צו הפירוק "יבוא "מתן הצו;"
(ו)
בסעיף קטן (ז ,)במקום "במתן צו פירוק "יבוא "במתן צו לפתיחת
הליכים או צו פירוק ,"במקום "בטר
ם מתן צו הפירוק "יבוא "בטרם מתן
הצו ,"במקום "ביום הפירוק "יבוא "ביום הפירוק או ביום מתן הצו לפתיחת
הליכים "ובמקום "על אודות מתן צו הפירוק "יבוא "על אודות מתן הצו
לפתיחת הליכים או צו הפירוק;"
(ז)
בסעיף קטן (ח()
1
,)במקום "מתן צו הפירוק "יבוא "מתן הצו לפת
יחת
הליכים או צו הפירוק."
נוסח משולב:
סעיף15
לחוק מערכות תשלומים– הליכי חדלות פירעון או פירוק
פירוק:
)(א
ניתן לגבי משתתף במערכת מבוקרת מיועדת צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או סעד
זמני לפי סעיף
20
(א()
3
)לאותו חוק (בפרק זה – צו לפתיחת הליכים )או צו פירוק לפי סעיף
342יא לחוק החברות
(בפרק זה–
משתתף בהליכי פירוק), יודיע על כך
הנאמן
המפרק , מיד, לבנק ישראל, ובנק ישראל יודיע על כך מיד
למפעיל המערכת; מפעיל המערכת יודיע על כך למשתתפי המערכת, בהתאם לכללי המערכת, ככל שנקבעה בכללים
אלה חובת הודעה.כאמור
23
)(ב
סעיף
29
לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי וסעיף
342יג לחוק החברות לא יחולו
סעיף268
לפקודת החברות
[נוסח חדש], התשמ"ג-
1983
,
לא יחול לגבי פעולות תשלום של
משתתף בהליכי פירוק , שנעשו בטרם
מתן הצו
לפתיחת הליכים או צו הפירוק
מתן צו הפירוק , ואולם בית משפט רשאי להורות על ביטול פעולה כאמור אם נוכח
שנעשתה בחוסר תום לב, בלא תמורה או כדי לתת עדיפות לנושה פלוני או למי שערב לחובו או מתוך אילוץ או
.שידול שלא כדין מצד אותו נושה או מטעמו
)(ג מפעיל של מערכת מבוקרת מיועדת לא יבצע הוראת תשלום
שנתן משתתף בהליכי פירוק בט רם
מתן הצו לפתיחת
הליכים או צו הפירוק
מתן צו הפירוק , ביום שלאחר מתן הצו האמור ואילך או לאחר שחלפה שעה מהמועד שבו
קיבל מפעיל המערכת הודעה, בכתב, מבנק ישראל על אודות מתן צו הפירוק מתן הצו לפתיחת הליכים או צו
הפירוק , לפי המוקדם מביניהם, והוראות סעיף14(א) לא י.חולו על הוראת תשלום כאמור
)(ד על אף הוראות סעיף14
(ב), חיוב שבשלו ניתנה הוראת תשלום למערכת מבוקרת מיועדת בידי משתתף בהליכי
פירוק, בטרם
מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק
מתן צו הפירוק
, לא ייחשב לפי הוראות הסעי ף האמור כחיוב
שקוים בין המשתתפים במערכת, כלפי
ה
נאמן
המפרק:, אלא אם כן מתקיימים שניים אלה
(1
)
במועד
מתן הצו
מתן צו הפירוק נחשב החיוב, לפי כללי המערכת, כחיוב שקוים, כאמור בסעיף14
;)(ב
(2
)
מלוא התשלום לצורך ביצוע הוראת התשלום הועבר לזכות מפעיל המערכת או לזכות המשתתף האחר, בטרם
מתן הצו
מתן צו הפירוק.
)(ה
נח שב חיוב לפי הוראות סעיף14(ב) וסעיף קטן
(ד) כחיוב שקוים, רשאי מפעיל המערכת, על אף הוראות סעיף
.קטן (ג), ובכפוף לכללי המערכת, לבצע את הוראת התשלום שניתנה בקשר לחיוב
)(ו
הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-
(ד) אין בהם כדי לגרוע מהוראות סעיף14
.)(א
)(ז אין
במתן צו לפ
תיחת הליכים או צו פירוק
במתן צו פירוק
לגבי משתתף במערכת מבוקרת מיועדת כדי לגרוע
מזכותו של מפעיל המערכת לנכות מזכויות המשתתף כלפיו שנוצרו
בטרם מתן הצו
בטרם מתן צו הפירוק , את
התחייבויות המשתתף כלפיו שנוצרו
ביום הפירוק או ביום מתן הצו לפתיחת הליכים
ביום הפירוק או במהלך שעה
לאחר שמפעיל המערכת קיבל הודעה, בכתב, מבנק ישראל
על אודות מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק על
אודות מתן צו הפירוק , לפי המוקדם מביניהם, ובלבד שנקבע בכללי המערכת כי שווי ההתחייבויות או הזכויות של
מפעיל המערכת כלפי משתתף במערכת יהיה שווי התחייבוי ותיו או זכויותיו, בניכוי ההתחייבויות או הזכויות של
.המשתתף כלפיו
)(ח
לעניין סעיפים קטנים (ג) ו-
)(ז–
(1
)
יראו את מועד תחילתו של היום שלאחר
מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק
מתן צו הפירוק , לגבי מערכת
מבוקרת כאמור בסעיף2(ב), כמועד תחילתו של היו האמור לפי ש עון ישראל או לפי שעון המדינה שבה מנוהלת
;המערכת, לפי המאוחר
(2
)
יראו הודעה שנשלחה בידי בנק ישראל למפעיל של מערכת מבוקרת מיועדת, באמצעות מערכת אלקטרונית
המשמשת את בנק ישראל ואת המערכת המבוקרת המיועדת לשם העברת הוראות תשלום, כהודעה שהתקבלה בידי
מפעיל המערכת במועד שבו נשלחה, אלא אם כן הוכיח מפעיל המערכת שלא קיבל את ההודעה או שקיבל אותה
.במועד אחר, והכל מטעמים שלא יכול היה למנעם באמצעים נאותים
הער
ה:
התיקונים המוצעים מבקשים
לערוך התאמות הנדרשות בחוק,
בעקבות ביטול פקודת פשיטת הרגל וחלקים
נרחבים מפקודת החברות, וכ.ן בעקבות חוק חדלות פירעון המוצע, על המונחים וההסדרים הנכללים בו
לדיון :
אם אכן יפוצל בשלב זה התיקון העקיף לחוק החברות העוסק בפירוק במצב שבו אין חדלות פירעון, יהיה
צורך לערוך מספר
ה תאמות.בתיקון העקיף המוצע
סעיף
369
המוצע–
:תיקון לחוק בנק ישראל
תיקון חוק בנק
ישראל
369
.בחוק בנק ישראל ,התש"ע–
2010
16
17
–
(1)
בסעיף
37
–
16 דיני
מדינת ישראל, נוסח חדש34
', עמ639
.
17 ס '"ח התש"ך, עמ70
.
24
(א)
בכותרת השוליים ,אחרי "ניירות ערך "יבוא "או פיקדון כספי;"
(ב)
בסעיף קטן (א ,)אחרי "שועבדו ניירות ערך "יבוא "או שועבד פיקדון
כספי ,"במקום "כאמור בפרק זה "יבוא "מכוח סמכותו לפי דין ,"אחרי
"ובלבד שניירות הערך "יבוא "או הפיקדון הכספי "ואחרי "לחוק ניירות ערך"
יבוא "או מופקדים בחשבון המתנהל בבנק ישראל ,לפי העניין;"
(ג)
בסעיף קטן (ב ,)לאחר המילים
אחרי "של ניירות ערך "יבוא "או פיקדון
כספי;"
(ד)
בסעיף קטן (ג ,)אחרי "בבעלותו הבלעדית של הבנק "יבוא "או העברת
הפיקדון הכספי המשועבד לחשבון כאמור;"
(ה)
בסעיף קטן (ד ,)אחרי "זכות בנייר ערך "יבוא "או בפיקדון כספי,"
אחרי "חשבון של ניירות ערך "יבוא "או של פיקדון כאמור "ובמקום "על
ניירות הערך שבו "יבוא "על ניירות הערך או הכספים שבו ,לפי העניי
ן;"
(ו)
בסעיף קטן (ה ,)במקום "וחוק החברות "יבוא "חוק החברות וחוק
חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,התשע"ו–
2016
(בפרק זה – חוק חדלות פירעון
ושיקום כלכלי ,")ובמקום "ומימושו "יבוא "או פיקדונות כספיים ומימושו;"
(2)
אחרי סעיף
37
יבוא:
"סייג לתחולת
הוראות חוק חדלות
פירעון ושיקום כלכלי
37א .
(א)
נוצר לטובת הבנק שעבוד כערובה לאשראי שנתן
לתאגיד מכוח סמכותו לפי דין ,או הייתה לבנק זכות
עיכבון בשל אשראי שנתן כאמור או זכות קיזוז כנגד
אשראי שנתן כאמור ,ונפתחו לגבי התאגיד הליכי
חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,לא
יחולו על הבנק הוראות החוק האמור לעניין נושה
מובטח ,נושה בעל זכות עיכבון או נושה בעל זכות קיזוז,
והוא יהיה רשאי להיפרע את חובו וכן לממש את
השעבוד ,זכות העיכבון או זכות הקיזוז בדרך שהיה
רשאי לממשם לולא התנהלו לגבי התאגיד הליכי חדלות
פי
רעון כאמור.
(ב)
חב תאגיד לבנק חוב שנוצר בשל מתן אשראי
בידי הבנק מכוח סמכותו לפי דין ,לא יחולו הוראות
חלק י 'לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לעניין חוב
כאמור או לעניין שעבוד נכס כערובה לאשראי שניתן
כאמור ,זכות עיכבון לגבי נכס בשל מתן אשראי כאמור
או זכות קיזוז כנגד אשראי כאמור".
25
נוסח משולב:
סעיף37
(א) לחוק בנק ישראל–
"שעבוד ניירות ערך
או פיקדון כספי
:להבטחת אשראי
(א) שועבדו ניירות ערך
או שועבד פיקדון כספי
כנגד מתן אשראי בידי הבנק
מכוח סמכותו לפי דין
כאמור בפרק זה ,
יהיה כוחו של השעבוד יפה כלפי נושים אחרים של המשעב ד ויראו אותו כשעבוד קבוע, ובלבד שניירות הערך
או
הפיקדון הכספי
רשומים לזכות הבנק אצל מתווך פיננסי כהגדרתו בסעיף50א לחוק ניירות ערך או מופקדים
בחשבון המתנהל בבנק ישראל ,לפי העניין".
)(ב על אף הוראות סעיף19(ב) לחוק המשכון, התשכ"ז-
1967
(בסעיף זה– חוק המשכון ), לא יממש הבנק שעבוד
של ניירות ערך
או פיקדון כספי
שנעשה כערובה למתן אשראי כאמור בפרק זה, לפי סעיף17
(ג) לחוק המשכון, אלא
לאחר שמסר הודעה על כוונתו לעשות כן, שני ימי עסקים מראש, למשעבד ולכל אדם שזכותו עלולה להיפגע מן
המימוש; ואולם רשאי הבנק לממש שעבוד כאמ ור בלא מסירת הודעה מראש אם לדעת הנגיד או מי שהוא הסמיך
לכך מבין עובדי הבנק, עיכוב במימוש השעבוד עלול לפגוע באופן משמעותי ביכולת לפרוע את ההתחייבות
המובטחת באמצעות מימוש השעבוד, ובלבד שהבנק ימסור הודעה על המימוש סמוך לאחר ביצועו, למשעבד ולכל
אדם שזכותו עלול.ה להיפגע מן המימוש
)(ג לעניין החובה ליתן הודעה לפי סעיף זה, העברה של ניירות הערך המושעבדים לבנק לחשבון בבעלותו הבלעדית
של הבנק או העברת הפיקדון הכספי המשועבד לחשבון כאמור
.לא תיחשב כמימוש
)(ד
הוראות סעיף זה יחולו גם לעניין זכות בנייר ערך או בפיקדון כספי
, וכן לעניין חשבון של ניירות ערך או של
פיקדון כאמור ,על ניירות הערך או הכספים שבו ,לפי העניין
על ניירות הערך שבו.כפי שיהיו מפעם לפעם
)(ה
הוראות סעיף זה יחולו על אף הוראות כל דין, לרבות פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-
1983
, חוק המשכון
חוק החברות וחוק חדלו
ת פירעון ושיקום כלכלי ,התשע"ו–
2016
(בפרק זה –
חוק חדלות פירעון ושיקום
כלכלי)וחוק החברות , ואולם אין בהן כדי לגרוע מזכותו של הבנק לפעול לעניין שעבוד ניירות ערך
או פיקדונות
כספיים ומימושו
ומימושו.בהתאם להוראות כל דין אחר
הערות
סעיף37
לחוק בנק ישראל עוסק בש עבוד ניירות ערך להבטחת אשראי שניתן על ידי בנק ישראל. ניירות
ערך אלה נחשבים למשכון מופקד לפי סעיף4(2
) לחוק המשכון, ולפיכך כוחם יפה כלפי נושים אחרים של
.החייב אף ללא רישום
מוצע להחיל את הוראות סעיף37
גם לגבי "פיקדון כספי". אלו הם כספים שאינם
מופקדים בעין ו אולם יכולים לשמש .כערובה לאשראי שניתן בידי בנק ישראל
בנוסף, מוצע לקבוע כי
ההסדר האמור
יחול לגבי כל אשראי שניתן על ידי הבנק על פי דין, לרבות פקודת
,הבנקאות וחוק מערכות תשלומים ולא רק על אשראי
נית ש ן בהתאם לפרק ה' לחוק בנק ישראל, כפי
.שהמצב כיום
,בנוסף מוצע להוסיף את סעיף37א לחוק ,ול פיו בנק ישראל יהיה רשאי לממש שעבודים, זכות עיכבון או
זכות קיזוז בגין אשראי שהעניק לתאגיד, אף במצב שבו התאגיד מצוי בהליכי חדלות פירעון, או במו"מ
,מוגן מכוח חלק י' לחוק ולא יהיה כפוף למגבלות על מימוש שחלות על נושים מובטחים אחרים על-
פי
.החוק על-
פי דברי ההסבר, הנימוק לכך הוא ,שבנק ישראל מעמיד אשראי שלא במטרה להשיא רווחים
אלא כחלק מהגשמת מטרות חשובות עליהן הוא מופקד מכוח תפקידו הציבורי. לכן, הפסדים שיגרמו
.לבנק עקב הגבלות על יכולתו לגבות את החוב, עלולים להביא להשלכות שליליות רחבות במשק
לדיון : מדוע מוצדק להחריג את בנק ישראל מהמגבלות החלות על
גופי מדינה אחרים , שאף הם אינם
פועלים במטרה להשיא רווחים ?
האם הדבר נובע
מן הנסיבות שבהן נוצרים השעבודים לטובת בנק ישראל
–
ניסיון
לחלץ גו
רם מפוקח מקשיים כספיים?