חומר רקע
הצעת חוק מגבלות על השעיית עובדים בטרם הגשת כתב אישום, התשע"ז–
2017
/(פ4378
)
*
נוסח לדיון הקבוע ליום24.10.17
* נציין שיושב ראש הוועדה מבקש לקבוע בחוק מנגנון חדש לעניין השעיית עובדים ב
כלל הגופים הציבוריים –
כולל עובדי מדינה–
ולפיו יוקם בית דין מיוחד שידון
ב
סמכות לה שעות עובד בשל חקירה פלילית שמתנהלת נגדו
(מעבר לסמכות "מינהלית" ל השעייה ראשונית במשך45
ימים ), בדומה להסדר שקיים בסעיף20
לחוק הרשויות
המקומיות (משמעת), התשל"ח-
1978
.)(נוסח הסעיף, מצ"ב
יש לדון בהצעה זו בנפרד, שכן היא
ש
ונה משמעותית מ
ההסדר שהוצע בהצעת החוק שעברה בקריא
ה טרומית ,
ומעלה שאלות חדשות כבדות משקל ,; ככל שהוועדה תבקש לקדם את הצעת החוק בנוסח שעבר בקריאה הטרומית
:להלן הערותינו לנוסח המוצע
הכנסת
העשרים
:יוזם
חבר הכנסת דוד ביטן
______________________________________________
פ/
4378/20
הצעת חוק מגבלות על השעיית עובדים בטרם הגשת כתב אישום, התשע"ז–
2017
מטרת החוק
1.
חוק זה מטרתו לאזן בין
רצונו של המעסיק להשעות עובד ממקום עבודתו בשל
עבירה חמורה שהוא חשוד בביצועה ובין חזקת החפות העומדת לזכותו של
העובד, ההגנה על כבודו, חירותו, שמו ה.טוב ופרטיותו
הגדרות
1
2. בחוק זה –
*הערה :נציין
ש
ההסדר המוצע
מתערב בהסכמים
קיימ ים שהם פרי
משא ומתן בין נציגי
עובדים ובין
המעבידים.
בנו,סף
יש לזכור כי
החוק
עדיין
מ אפשר
,לגופים לשלול
,בהסכם עם העובדים
את האפשרות
,להשעות את העובד
ובמקום זאת
ל
פטרו.
""השעיה–
התליית יחסי העבודה,מקום בו קבועה אפשרות זו בהסכם קיבוצי
צו הרחבה או חוזה עבודה;
2
"עוב ב ד "גוף ציבורי–
גרסה :'א עובד בגוף
המנוי בפרט (ח) לתוספת הראשונה ב
חוק המרשם הפלילי
,ותקנת השבים
ה
תשמ"א-
1981
,
:'[גרסה ב שהוא תאגיד
שהוקם בחוק,]
למעט
עובד שחל עליו
חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג–
1963
1.
[*הכוונה היא שההסדר החדש יחול רק על
גוף
שרשאי לקבל
מידע מהמרשם
הפלילי לפי החוק
)(ולא על כל גוף שממומן על ידי המדינה
. מדובר
בגופים
המנוי
ים בתוספת הראשונה, בתוספת השנייה או בתוספת
החמישית של החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-
1998
(ור' פירוט בסוף המסמך).
נציע עוד לשקול שההסדר יחול רק על
ת
אגיד
שהוקם בחוק
, ולא על כל גוף המנוי בתו
ספת
)ההסדר לא יחול על עובדי מדינה, שכפופים לחוק שירות המדינה (משמעת,
ולפיו
נציב השירות רשאי להשעות עובד בכפוף לתנאים הקבועים בחוק.]
השעיית עובד בשל
הליכים פליליים
*הערה: נציין שסעיף
זה מאפשר
השעיית
עובד במשך45
ה
ימי
ם
הראשונים.בכל מצב
'בנוסף, ס4
להלן
מאפשר השעייה
במגוון רחב של
מצבים , שיכול
שהיום, לפי
ההסכמים
הקיימים
בשוק , אין המעסיק
רשאי להשעות את
העובד.
לכן נציע
לשקול לקבוע כי
החוק המוצע יחול רק
מקום שאין הסדר
לעניין זה בהסכם
ו/או שהחוק לא
יתייחס למצב של
השעיה
פני ל
הגשת
כתב אישום.
3.
)(א
על אף האמור
בכל הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה עבודה החלים על
,עובד
לא יושעה עובד בגוף ציבורי
(להלן–
)עובד
בשל חקירה פלילית
שמתנהלת
נגדו, בטרם הוגש כתב אישום, אלא לתקופה שאינה עולה על45
.ימים
גרסה ב': לקבוע כי ההסדר שבחוק יחול רק במצב
ש
התנאים ל
הסדר השעייה
א ינם מפורטים
בהסכם/ח
וזה.
גרסה
ג': לקבוע כי החוק יקבע הסדר רק לעניין השעיה לאחר הגשת כתב
.אישום, ולא לעניין השעיה בזמן החקירה
)(ב
הוגש כתב אישום נגד עובד, רשאי מעסיק
או גורם מוסמ
ך מטעמו
להשעות את העובד מעבודתו אם סבר כי מפאת חומרת האישומים המיוחסים
לו בכתב האישום אין הוא
ראוי להמשיך
לשמש בתפקידו במקום העבודה.
)(ג
מעסיק לא ישעה עובד כאמור בסעיף)קטן (ב
זה (*בין אם בחקירה ובין
)אם לאחר כתב אישום אלא לאחר שהוצגו בפני העובד הטעמים להשעייתו
.וניתנה לעובד הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין ההשעיה
1
'ס"ח התשכ"ג, עמ50
.
3
)(ד בעת בחינת החלטה על השעי
ה כאמור
,[האם הכוונה היא לכל השעייה
או רק לאחר הגשת כתב אישום]?
,, ישקול המעסיק, בין היתר
את השיקולים
:הבאים
*הערה: נציין
שאין
למעסיק זכות מוקנית
לקבל את המידע
שמבקשים ממנו
לשקול. הוא יוכל
לשקול את האמור רק
אם המשטרה
והפרקליטות תוכל
לשתף פעולה (ולעתים
באמ צע ניהול תיק
פלילי, וקל וחומר
באמצע חקירה, אין
אפשרות לקבל את כל
המידע הרלבנטי.)
(1)
העבירות המיוחסות לעובד
בכתב האישום
, נסיבותיהן, היקפן
;והתמשכותן
"זה כלול ב"היקף
.העבירות
(2)
מספר ה עבירות;המיוחסות לעובד בכתב האישום
(3)
הזיקה בין האישומים המי
וחסים לעובד בכתב האישום ובין
;סמכויותיו ותפקידיו כעובד במקום העבודה
(4)
פרק הזמן שחלף מהמועד שבו בוצעו העבירות המיוחסות לעובד
בכתב האישום;
* למה הכוונה?
(5)
האפשרות שהעובד יחזור לעבודתו
בתום תקופת ההשעיה;
(6)
חלופות להשעיית העובד, לרבות האפשרות
להעביר את העובד
.למשרה או לעבודה אחרת במקום העבודה
4
השעי
י
ת עובד ב זמן
חקירה פלילית
במקרים חריגים
* שוב, נציין
שסעיף
זה מאפשר השעיה
,בתקופת החקירה
גם כאשר העבירות
אינן קשורות
לתפקידו , במגוון
.רחב של עבירות פשע
* מוצע לדון ברשימת
,העבירות
וההצדקה
:לרשימה
יש
גופים
בש הם אין זה ראוי
שאדם החשוד
ב עבירה כלכלית
ימשיך ויעבוד במקום
,בזמן החקירה ויש
גופים שגם עובד
שנחקר בגין
עביר
ו ת
אלימות
יכול
להמשיך לעבוד בהם
ללא פגיעה באותו
גוף. נעיר עוד שגם
,בתוך אותו גוף יש
שיקולים שונים
בהקשר לתפקידים
שונים (לדוגמא, אם
מדובר בדוב ר של
,הארגון
שהוא
,"הפנים" של הארגון
לעומת פקיד בארכיון
שאינו בקשר רצוף
עם הציבור.) ל אור
זאת, ר' הצעות
ח לופיות המופיעות
.בסוף הנוסח
4.
)(א על אף האמור בסעיף 3
)(א,
מעסיק ראשי רשאי להשעות עובד
בשל
חקירה פלילית
שמתנהלת נגדו חקירה פלילית
, אף
בטרם הוגש נגדו כתב
,אישום
אף לתקופה העולה על45
,ימים אם ה
עביר ה
המיוחס
ת
לו
קשור
ה
[במישרין] לת
פקידו,
אם הוא חשוד
במקרים חריגים ובנסיבות של חשד
לב
ביצוע עבירה מסוג פשע שהיא עבירת מין, עבירת אלימות, עבירת גניבה
[*הפרת אמונים/שוחד ]או עבירה של פגיעה בביטחון המדינה [*לדיון
: האם
לכתוב הגדרה ברורה של העבירות, או להשאיר את זה ל
שיקול דעת של
]?המעסיק ופרשנות של בתי המשפט ,
;או במקרים חריגים אחרים
וכן עבירות
הקשורות במישרין
לתפקידו במקום העבודה ;על השעיה כאמור יחולו הוראות
סעיף3(ג) ו-
.(ד), בשינויים המחויבים
*
סעיף זה אף
מחייב
השעיה במקרים
מסוימים, גם אם אין
לעבירה קשר
.לתפקידו
(ב )
בלי לגרוע מהוראות סעיף
קטן)(א
ועל אף האמור בסעיף3
)(א ,מעסיק
ישעה עובד אשר במסגרת עבודתו
א
חראי על קטין או חסר ישע, ונפתחה נגדו
חקירה פלילית בנסיבות של חשד לביצוע עבירת מין או עבירת
אלימות חמורה
בקטין או בחסר י
ש
ע אשר
עליו
הוא אחראי או היה אחראי במסגר,ת עבודתו
אלא אם כן שוכנע המעסיק
כי קיימים טעמים חריגים
מיוחדים אשר יפורטו
בכתב, המצדיקים שלא להשעותו, או לחלופין, מצדיקים את הפסקת השעייתו.
)(ג
בסעיף זה–
""אחראי על קטין או חסר ישע" ו"חסר ישע–
כהגדרתם בסעיף368א לחוק
העונשין
, התשל"ז–
1977
2;
2
'ס"ח התשל"ז, עמ226
.
5
*
יש לדון ברשימת
העבירות
"ע "בירת מין או אלימות חמורה–
עבירה לפי סעיפים203
,ב298
,
300
,
305
,
329
,
333
,
335
,
345
,
346
,
347
,
347
,א348
,
351
,
368
,ב368ג, ו-
377א
לחוק העונשין
, התשל"ז–
1977
.
זכויותיו
הסוציאליות של
עובד מושעה
* לא ברור למה
הכוונה . יש לחדד
.סעיף זה בדיון
5.
הושעה
ד עוב, יחולו לגביו
ההסדרים הסוציאליים החלים עליו לפי ,כל דין
צו
ההרחבה, הסכם קיבוצי או חוזה.עבודה החלים עליו
התגברות
*נזכיר
שסעיף זה
מ בהיר שהחוק
גובר גם על
הסכם
ש
מגביל
את
האפשרות להשעות
עובד;
לכן הצענו
לעיל כי החוק לא
יחול במצב שיש
הסכם קיבוצי
בעניין.
6.
,הוראות חוק זה גוברות על כל הוראה סותרת אחרת הקבועה בהסכם קיבוצי
צו הרחבה או חוזה .עבודה
סמכות המשטרה
להרחיק עובד
*
נציין
ש סעיף זה
א ינו מפרט את
ההשלכות
הפרקטיות של
הרחקתו.
7.
אין בחוק זה כד
י לגרוע מסמכות המשטרה לפנות לבית המשפט בכדי לבקש
.את הרחקתו של העובד ממקום העבודה
תחולה
8. הוראות חוק זה יחולו על עובד שההחלטה על השעייתו[, או החלטה על חידוש
השעייתו או הארכתה,] התקבלה לאחר יום פרסומו של חוק זה וכן על עובד
שההחלטה על השעייתו התקבלה לפני יום פרסומו של חוק זה, ובלבד
שהתקבלה החלטה על חידוש השעייתו או הארכתה לאחר יום פרסומו של חוק
זה.
;* מוצע לדון בתחולה הרטרואקטיבית של ההסדר המוצע
* מוצע להוסיף גם סעיף תחילה כדי לאפשר לגופים להתאים את עצמם לחוק
.החדש
6
*
מוצע לדון גם
ב
הצעה חילופית להסדרת הנו ,שא ולפיה על כל גוף שמקבל מידע מהמרשם הפלילי
לקבוע נהלים ברורים וידועים מראש לעניין השימוש באותו מידע בקשר להשעיית עובד :
"
לא יימסר מידע פלילי לגוף או לבעל תפקיד מכוח
פרט (ח) לתוספת הראשונה ב חוק המרשם הפלילי
,ותקנת השבים
ה
תשמ"א-
1981
,[גרסה ב': לא יעשה גוף... ש
ימוש במידע הפלילי שנמסר לו
לשם השעייה
עובד ]אלא אם כן נקבעו הנחיות או נהלים פנימיים לעניין שקילת מידע פלילי בקשר להשעיית עובד , בשים
ל לב ,חזקת החפות העומדת לזכותו של העובד
ההגנה על כבודו, חירותו, שמו הטוב ופרטיותו
, ול זיקה בין
העבירות
המיוחס
ות לעובד ובין סמכויותיו ותפקידיו "
גרסה
ב :'להוסיף ס
עיף הדומה לסעיף המוצע ב
ס '
36
ל
הצעת חוק המרשם הפלילי , שמתווה את
השיקולים שעל אותו גוף לשקול בעת שימוש במידע הפלילי:
אמות מידה
לשקילת מידע
פלילי
36
.
(א)
נמסר מידע פלילי על אדם ... [ל גוף או לבעל תפקיד מכוח)פרט (ח
לתוספת הראשונה ב,חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים לשם
]השעייה ישקול
מקבל המידע את המידע ,בהתחשב בשיקולים המנויים להלן ,בכפוף להוראות
בעניין שקילת מידע פלילי הכלולות בסעיפי ההסמכה או בחיקוקים המנויים
בהם ,ככל שישנן ובהתאם להנחיות או נהלים פנימיים שחלים על מקבל
המיד
ע....
:
* י ש לשקול להוסיף
שיקול ים נוספים
לעניין זה
(1)
מהות העבירה וחומרתה ,לרבות סוג העבירה והערך החברתי
שנפגע מביצוע העבירה;
(2)
משך הזמן שחלף מיום ביצוע העבירה;
(3)
גילו של האדם ביום ביצוע העבירה;
(4)
קיומם של פרטי רישום פלילי או פרטי רישום משטרתי נוספים,
מספר פרטי הרישום ומהותם.
(ב)
נוסף על אמור בסעיף קטן (א ,)ישקול מקבל המידע את הזיקה בין
המידע הפלילי על האדם לבין הזכות המבוקשת ,בהתחשב בשיקולים אלה:
(1)
האינטרס הציבורי שבשלו נמסר המידע;
(2)
החובות והאחריות הכרוכים בזכות המבוקשת;
(3)
החשש ,אם קיים ,לפגיעה בשלומו או בביטחונו של אדם ,בשלום
הציבור או בביטחונו או ברכוש ;
(4)
מידע על אודות שיקומו של האדם ונסיבותיו האישיות ,ככל
שביסס אותן לפני מקבל המידע.
(ג)
הוראות סעיפים קטנים (א )ו-(ב )יחולו ,בשינויים המחויבים ,גם לגבי
מידע פלילי שנמסר לשם השתתפות במכרז לפי סעיף
14
.
7
* סעיף20
לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח-
1978
)החלת הוראות חוק שירות המדינה (משמעת
20
. בכפוף להוראות חוק זה יחולו הוראות חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-
1963
(להלן–
חוק
המשמעת), למעט סעי פים19
עד30
, על עובדי הרשויות המקומיות, על חברי בית הדין ועל ההליכים בבית
הדין, וסמכויות בית הדין יהיו כסמכויות בית הדין למשמעת לפי חוק המשמעת, הכל בשינויים ובתיאומים
:שיקבע שר הפנים באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת ובשינויים אלה
(1) במקום האמור
בסעיף47(א), (א1), (ב), (ה) ו-(ה1
) בחוק המשמעת, לענין סמכות ראש הרשות
המקומית ובית הדין להשעות עובד שהחלה נגדו חקירה פלילית, או שהוגש נגדו כתב אישום, יחולו
:הוראות אלה
)(א
החלה חקירה פלילית של המשטרה נגד עובד רשות מקומית, בעבירה שמפאת חומרתה
או נסיבותיה
אין הוא ראוי להמשיך לשמש בתפקידו, רשאי ראש הרשות המקומית, לאחר
שהתייעץ עם היועץ המשפטי של הרשות המקומית, להשעות את העובד לתקופה שלא תעלה
על45
ימים; בית הדין רשאי להורות על הארכת תקופת ההשעיה, לפי בקשת ראש הרשות
המקומית, לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה
.על שישה חודשים
)(ב
הוגש כתב אישום נגד עובד רשות מקומית, רשאי בית הדין, לבקשת ראש הרשות
המקומית, להורות על השעיית העובד, אם נוכח בית הדין כי בנסיבות הענין מדובר באישום
בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה אין העובד ראוי להמשיך לשמש בתפקידו; השעיה
כאמור תימשך
לא מעבר לחמישה עשר ימים מיום גמר ההליכים בכתב האישום, ואולם אם
הוגשה קובלנה נגד העובד על עובדות שעלו במהלך החקירה הפלילית או הדיון בבית המשפט
;בתוך חמישה עשר הימים האמורים, תימשך ההשעיה לא מעבר לגמר ההליכים המשמעתיים
)(ג (1)
הוגש כתב אישום נגד עובד רשות מקומית, אשר במסגרת עבודתו אחראי על קטין
או חסר ישע, בחשד לביצוע עבירת מין או אלימות חמורה בקטין או בחסר ישע אשר
עליו הוא אחראי או היה אחראי במסגרת עבודתו, יודיע ראש הרשות המקומית על כך
;לבית הדין למשמעת מיד לאחר שנודע לו הדבר
(2) בית הדין למשמעת יקי ים דיון במעמד הצדדים בעניין השעיית העובד, בהקדם
( האפשרי לאחר שקיבל את הודעת ראש הרשות המקומית כאמור בפסקת משנה1
) או
;לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו
(3)
( מצא בית הדין למשמעת שהוגש כתב אישום כאמור בפסקת משנה1
), יורה על
השעיית העובד לתקופה כאמור בפס קת משנה (ב) סיפה, אלא אם כן שוכנע כי קיימים
טעמים מיוחדים המצדיקים שלא להשעותו ובכללם האפשרות להעבירו לעבודה אחרת
כאמור בסעיף47
(ד) לחוק המשמעת, וכי לא ייגרם נזק לקטין או לחסר ישע שעליו הוא
אחראי במסגרת עבודתו, לרבות במסגרת עבודה אחרת שאליה הועבר, בשל אי-
ה;שעייתו, והכל לאחר שנתן לעובד הזדמנות להביא לפניו את טענותיו
(4) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע
מהסמכות להשעות עובד לפי פסקת משנה
(1
)(א), או לפי סעיף48
;לחוק המשמעת
(5)
בפסקת משנה זו, "אחראי על קטין או חסר ישע", "חסר ישע" ו"עבירת מין או
אלימות חמו "רה–
כהגדרתם בסעיף47(א1
()
5
;) לחוק המשמעת
(2)
( בבקשות לפי פסקה1
) ידון אחד מאלה: אב בית הדין, ממלא מקומו, או חבר בית הדין הכשיר
;להתמנות שופט בית משפט שלום שאב בית הדין הסמיכו לכך
(3)
( עובד שהושעה לפי הוראות פסקה1), רשאי לפנות לבית הדין למשמעת בתום שי שה חודשים
מיום מתן ההחלטה על השעייתו בבקשה להפסיק את ההשעיה; החליט בית הדין לדחות את הבקשה
רשאי העובד לפנות כאמור אחת לתשעה חודשים החל ממועד דחיית הבקשה, אך אם לא התגלו
.עובדות חדשות או השתנו הנסיבות
8
:* רשימת הגופים לפי חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים
תו
ספת ראשונה
1.
מש.רד ראש הממשלה
2.
מ.שרד הבטחון
3.
"מ.פעלי מערכת הבטחון" ומפעלים המייצרים מוצרים עבור מערכת הבטחון, כפי שיוגדרו בצו על ידי שר הבטחון
4.
ל.שכת נשיא המדינה
5.
מ.שרד החוץ
6.
ה
גופים כדלקמן, למעט במק
ומ ות ובנושאים כפי שייקבע על ידי
ה:ממשלה
(א)
;רשות שדות התעופה
(ב)
חברת נמל כהגדרתה בחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-
2004
(להלן–
)חוק רשות הספנות והנמלים;
(ג)
;חברות תעופה
(ד)
;חברות ספנות
)(ה
;)(נמחקה
)(ו
;גוף המפעיל מסוף מטענים מוטסים מישראל
)(ז
מינהלת המעברים שבמשרד הביטחון, ככל שנוגע לאבטחת המעברים, למעט אבטחת מידע, לפי החלטת
( ממשלה מיום י"ג בכסלו התשס"ו14
בדצמבר2005
.)
תו
ספת שניה
1.
מ.שרדי ממשלה שאינם מנויים בתוספת הראשונה
2.
ה.סוכנות היהודית לארץ ישראל
3.
.תאגיד השידור הישראלי ותאגיד החדשות
4.
ה.רשות השניה לטלוויזיה ולרדיו
5.
ב.נק ישראל
6.
קמ.ורות, חברת המים בע"מ
7.
ח.ברת החשמל לישראל בע"מ
8.
ב,זק, החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, חברת פלאפון תקשורת בע"מ
חברת סלקום ישראל בע"מ, חברת פרטנר
( תקשורת בע"מ, בזק בינלאומי, ברק אי.טי.סי1955
), החברה לשירותי בזק בינלאומיים, קווי זהב שירותי תקשורת
בינלאומיים בע"מ, חברת מירס תקשורת בע"מ, וכן בעל רישיון כאמור בסעיף13
,)לחוק התקשורת (בזק ושידורים
התשמ"ב-
1982, אשר ניתנ ו לגביו הוראות כאמור בסעיף13
.(ב) לחוק האמור
9.
.חברת דואר ישראל בע"מ
10
.
פ
י גלי
ל.ות מסופי נפט וצינורות בע"מ
11
.
ח ברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ וכן גורם מפעיל כהגדרתו בחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם
מפעיל, ה
תשע"ז-
2017
.
12
.
ח.ברת תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ
13
.
.א
;חברת בתי זיקוק לנפט בע"מ
.ב
.חברת פז בית זיקוק אשדוד בע"מ
14
.
.)(נמחק
15
.
ה גופים כדלקמן, למעט במקומות ובנושאים כפי שייקבע על ידי
ה:ממשלה
(א)
רש;ות שדות התעופה
(ב)
;חברת נמל כהגדרתה בחוק רשות הספנות והנמלים
(ג)
;חברות תעופה
(ד)
חברות
;ספנות
)(ה
;)(נמחקה
)(ו גוף המפעיל מסוף מטענים מוטסים מישראל ונמצא בשטח נמל התעופ
ה בן-
;גוריון
)(ז חברת נ מלי ישראל– פיתוח ונכסים בע"מ;
(ח)
מינהלת המעברים שבמשרד הביטחון, ככל שנוגע לאבטחת המעברים, למעט אבט חת מידע, לפי החלטת
( ממשלה מיום י"ג בכסלו התשס"ו14
בדצמבר2005
.)
16
.
.המוסד לביטוח לאומי
17
.
.רשות מקרקעי ישראל
18
.
.המרכז למיפוי ישראל
19
.
.חברת רכבת ישראל בע"מ
20
.
חברת נתיבי הגז הטבעי לישרא.ל בע"מ
21
.
.מפעיל מיתקן יבשתי לעיבוד גז טבעי המתקבל מצנרת מהים או ממדינה זרה, מכוח רישיון או על פי דין
22
.
.רשות המסים בישראל
23
.
.חברת תרכובות ברום בע"מ
תוספת חמישי
ת
:הגופים כדלקמן במקומות ובנושאים כפי שתקבע הממשלה
1.
.משרד האוצר
2.
.רשות האוכלוסין וההגירה
3.
.הרשות לניהול המאגר הביומטרי
4.
רשות התקשוב הממשלתי–
.מערך ממשל זמין
5.
.בנק ישראל
6.
.חברת בתי זיקוק לנפט בע"מ
7.
.חברת פז בית זיקוק אשדוד בע"מ
8.
חברת החשמל.לישראל בע"מ
9.
חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ וכן גורם מפעיל כהגדרתו בחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי
גורם מפעיל, התשע"ז-
2017
.
10
.
.מגן דוד אדום
11
.
.מקורות חברת מים בע"מ
12
.
.נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ
9
13
.
.רכבת ישראל בע"מ
14
.
.רשות שדות התעופה
15
.
.תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ
16
.
.הבורסה לניירות ערך
17
.
.חיפה כימיקלים בע"מ
18
.
.דשנים וחומרים כימיים בע"מ
19
.
בעלי החזקות כמשמעותם בחוק הנפט, התשי"ב-
1952
:
I/10
,""אשקלוןI/12
,""תמרI/13
,""דליתI/7
,""נועה
I/14
"לוויתן צפון" ו-
I/15
"לוויתן דרום", לעניין
.המערכות הממוחשבות החיוניות המופעלות בקשר לחזקות אלה
20
.
.חברת נמל אשדוד וחברת נמל חיפה
21
.
.הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
22
.
.חברת נת"ע, נתיבי תחבורה עירוניים
23
.
.משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
24
.
.רשות המסים בישראל
25
.
.חברת תרכובות ברום בע"מ