חומר רקע

24 אוקטובר2017 ד' חשון, תשע"ח לכבוד לכבוד ד"ר יפעת שאשא-ביטון , ח"כ חברי הוועדה יו"ר הוועדה לזכויות הילד גב' קארין אלהרר , ח"כ כנסת ישראל מר יוסף ג'בארין , ח"כ גב' שולי מועלם-רפאלי, ח"כ מר מיכאל מלכיאלי , ח"כ מר אורי מקלב , ח"כ 'גב איילת נחמיאס ורבין , ח"כ מר חמד עאמר , ח"כ מר יואב קיש , ח"כ כנסת ישראל נכבדיי, :הנדון נייר עמדה– תופעת הניכור ההורי– המאבק על הקשר עם הילדים- כלים משפטיים לתקיפת התופעה הח"מ מתכבדת להגיש נייר עמדה "מטעם מרכז "עמית– מתגרשים כעמיתים לטובת הילדים, לצורך הדיון שיתקיים בוועד ה בנושא שבנדון, ביום24 ב אוקטובר 2017 . א. אקדמות מילין 1. הח"מ רתמה את כובע עריכת הדין, השכלתה האקדמאית בפסיכולוגיה ונסיון מקצועי בן למעלה מ- 20 ,שנים במטרה ל מנוע תופעות קשות וחריגות במהלך ולאחר הליכי ,הגירושין ובין היתר למיגור תופעת סרבנות הקשר והניכור ההורי באספקלריה של טובת הילדים , המצויים בתווך של סכסוכי הגירושין הרבים במדינת ישראל. לטובת פעי לות זו ,אף הוקם "מרכז "עמית– מתגרשים כעמיתים לטובת הילדים , וכן משרד הח"מ פועל בהתנדבות בתחום החקיקה; ניסוח הצעות חוק, חוות דעת, ניירות עמדה .ועוד בנושאים שונים 2. ודוק: ניסיון רב בטיפול בתיקים רבים של ניכור הורי במהלך ו ל אחר הליך הגירושין, מלמד כי ההורה המנכר עושה שימוש בילדו שלו ;למטרות זרות על- מנת לסחוט תנאי גירושין טובים יותר/ו או לפגוע בהורה המנוכר מתוך נקמנות איש.ית ועוד מירית ענתבי, עורכת דין ונוטריון יעקב פירוזמן, עורך דין ונוטריון יוסף פיימן גהוורי, עורך דין פרץ בכר, עורך דין ניר בן מאיר, עורך דין שירלי אזולאי, עורכת דין ,יעקב זליקוביץ עורך דין ישראלה רטה, עורכת דין Mirit Antebi, Adv. & Notary B.A, LL.B, LL.M Yacov Firouzman, Adv. & Notary LL.B Yosef Peiman Gahavari, Adv. LL.B, M.B.A Perets Becher, Adv. B.S.c, M.B.A, LL.B Nir Ben-Meir, Adv. LL.B Shirly Azulay, Adv. LL.B Yacov Zelkovich, Adv. LL.B Israela Rata, Adv. LL.B 2 3. ,כאמור המוטיב המרכזי ה מוביל את פעילות הח"מ למיגור תופעת סרבנות הקשר והניכור ההורי , בין יתר ,הנושאים הינו ראיית טובת הילד כערך עליון במטרה למנוע נזקים הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך , ככל שניתן, ובניסיון למ וע נ היווצרותן של אותן תופעות חמורות: ניכור הורי, סרבנות קשר , נתק מוחלט מההורה המנוכר. 4. ,חשוב להבין, כי תופעת הניכור ההורי גורמת קודם כל לפגיעה נפשית קשה בילדים לטווח הארוך הן בהיבט האישי, הן ביצירת קשר עם בני משפחה וחברים והחשוב מכל בהקמת תא משפחתי בעתיד, זאת ללא כל קשר בפגיעה הקשה מנשוא בכל ההיבטים כלפי ההורה המנוכר, הן בטווח הקצר והן בטווח .הארוך 5. המציאות דה-פקטו מלמדת ש במרבית המקרים בתי המשפט יאמינו לאם, ויורו על הפסקת המפגשים בין ,האב לילדיו יפנו את הצדדים ל אחד המכונים המתמחים באבחון וטיפול בבני המשפחה ,כ מומחה מטעם בית המשפט, לצורך קבלת חוות דעת הן בנוגע למסוגלות ההורית של כל אחד מ ההורים והן בנוגע לעצם .קיומו של ניכור הורי 6. וודאי מוכר לרבים מכם הסיפור הבא: גירושין, הילדים אינם מגיעים למפגשים שנקבעו בין ההורים עם )אב (בדרך כלל שכיח לגבי המגדר הגברי ובמקרים מעט יותר טובים מגיעים בחוסר רצון, מתלוננים ; "אני מגיע כי אני חייב, הכריחו אותי", לא מעוניינים בשום קשר עם האב ,לא רוצים לד בר ולשתף את האב ,בשום דבר לא מאפשרים ליצור עם האב כל קשר בכל ערוץ תקשורת; מסרונים, מיילים, שיחות בנייד ,וכיו"ב עד שלבסוף חדלים כלל מלהגיע אליו. האם טוענת בבית המשפט כי הילדים אינם רוצים, בשום ,אופן, על אף תחנוניה להיפגש עם האב, היא עושה הכל מבחינתה על מנת שיתקיימו הפגישות, ברוב המקרים תאשים את האב באי יכולתו ליצור קשר עם הילדים, תטיל את האשמה על האב לאור התנהגותו ,כלפיה ובפרט כלפי הילדים ובמקרים חריגים תעליל על ה אב שהוא !אלים ומתעלל 7. תהליך האבחון של ההורים בשיתוף הילדים אצל המומחה מטעם בית המשפט הינו תהליך ארוך שנמשך לפחות מספר חודשים, לאחר יו מ תקיים דיון קדם משפט, כאשר ברוב המקרים קיימת מחלוקת בין הצדדים לגבי חוות הדעת של המומחה או בהמלצת המומחה נדרשים להתבצע אבחונים נוספים ולצורך כך נדרשים מפגשים נוספים הפרוסים למספר חודשים נוספים. כך יוצא, שמח ד, ההורה המנו כר אינו רואה את יל ,דיו, ומאידך הנתק בי ן הילדים להורה המנוכר הולך ומעמיק עד למצב של ניכור הורי ברמה .חמורה, סרבנות מצד הילדים ליצור קשר עם ההורה המנוכר ובסוף מגיעים למצב של נתק מוחלט 8. זאת ועוד, קיימת בעיה במערכת המשפט במדינת ישראל, שבה השופטים נזהרים שלא לתת החלטה כבר בשלבים הראשונים של ההליכים, למרות שזה הכרחי ובעל משמעות קריטית, נוכח הממצאים המוצגים :בפניהם בכל הקשור לסממנים של הניכור ההורי. כמו שהפתגם הידוע" If it looks like a duck, walks like a duck and quacks like a duck, then what is it? " ,, קרי אם זה נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז, אז מה זה? אכן כן- זה ברווז . אבל הברווז הזה הוא ברווז ניכור הורי. 3 9. נוצר מצב אבסורדי, שההורה המנוכר אשר עושה את כל המאמצים הנדרשים הן בהיבט האישי, הן בהיבט ,הנפשי, הן בהיבט המקצועי והן בהיבט הכלכלי כה רב כ ,אבו ותסכולו עד שברוב המקרים מרים ידיים ומחליט להפסיק לעשות .שימוש בכלים המשפטיים העומדים לרשותו לשם הסדרת המפגשים עם ילדיו 10 . בנייר עמדה ז ה הח"מ תפרט בקצרה מהם הכלים העומדים לרשותו של האב כדי לתקוף את התופעה ולחייב את האם לדאו ג לקיומם של המפגשים בינו לילדיו , וכן מה על בית המחוקקים ומערכת המשפט בישראל לעשות לצורך מיגור התופעה ו/או ל צורך מתן מענה מי י די, בלוחות זמנים קצרים, על מנת שלא יגרם, בראש ובראשונה, נזק נפשי לטווח הארו ך .לאותם ילדים ולהורה המנוכר ב. לגופם של דברים ב.1. רקע – ה תופעה 11 . הגידול בשיעור הנישואין המסתיימים בגירושין , בצירוף העובדה שיותר ויותר אבות החלו לנהל מאבקים באשר משמורת משותפת ,זמני שהות שווים לגבי הילדים, הם שחשפו והעלו למעלה מעשור שנים אף "( "מדרגה, את התופעה הקרויה "סינדרום הניכור ההוריParental Alienation Syndrome"). את המונח ת ,בע לראשונה, פרופ' ריצ'רד גרדנר בשנת1995 , בהקשרן של תופעות שונות שנתגלו אצל ילדים בהקשר .לסכסוכים בין הורים, בפרט בנושא משמורת ילדים 12 . לטענת גרדנר, תסמונת הניכור ההורי עלולה להתרחש בכל עת, אולם היא ניכרת באופן מובהק בשעה שהצדדים פונים להליכים משפטיים. פסיכולוגי ם מציינים, כי תסמונת זו עלולה לעלות לא בהכרח במאבקים על משמורת ילדים, אלא גם במאבקים משפטיים בנושאים של פירוק שיתוף ומזונות. על- פי .גרדנר רק במקרים חמורים וקיצוניים ביותר יש להעביר את המשמורת לידי הצד המנוכר 13 . גרדנר הגדיר את סינדרום הניכור ההורי כהפרעה אשר ב יטויה בהתנכרות ובהשמצות חוזרות ונשנות של "הילד את אחד ההורים, המוגדר כ הורה המנוכר ", זאת ללא הצדקה אובייקטיבית. ההורה המנכר הוא .המשמיץ את ההורה השני עד כדי "שטיפת מוח" לילד או "חטיפה נפשית" של הילד 14 . על פי המלומדים זאב ברגמן ו אליעזר ויצטום , על הילד מופעלים אמצעים פסיכולוגיים שונים הגורמים לניתוקו מההורה המנוכר וגורמים לו לפתח תלות בהורה המנכר. כידוע, בסכסכים בין הורים שיש להם ,נגיעה לילד, יש אף ליתן משקל לרצונו של הילד. הבעיה מסתבכת כאשר מתגלה תסמונת ניכור הורי משום שהרצון של הילד הינו תוצר .מעוות של ההשפעות להן הוא נתון מצידו של ההורה המנכר 15 . ,ביטוי לתסמונת ניכור הורי נמצאת בין היתר, בסירוב של הילד לקיים קשר עם אחד ההורים. לפיכך נעשה שימוש במונח "סרבנות קשר" כביטוי לתסמונת ניכור הורי, אולם "סרבנות קשר" הינה אך מאפיין אחד בלבד של תסמונת ניכור.הורי 16 . פרופ ´ גרדנר הגדיר דרגות שונות של תסמונת ניכור הורי מבחינת חומרתה: קלה, מתונה וחמורה. עמדתו של גרדנר היא, כי כאשר מדובר במקרים חמורים של תסמונת ניכור הורי, יש להוציא את הילד 4 ממשמורתו של ההורה המשמורן ולהעבירו למשמורתו של ההורה המסורב. גרדנר מוסיף ומציין, כי העברה מיידית של קטין מהורה להורה, כאשר עסקינן במצב חמור של תסמונת ניכור הורי, הינה בעייתית. לדעתו, ניתן לפתור את הבעייתיות הקשורה בהעברה מיידית באמצעות השמת הילד בידי גורם .שלישי, שיכין את הילד לקראת המעבר להורה המסורב ב.2. ה כלים ה משפטיים הקיימים לתקיפת תופעת הניכור ההורי ב.2.א. סנקציות כספיות על ההורה המנכר 17 . מראשית שנות ה- 90, החל ו תי ב המשפט בישראל לאמץ את מונח "הניכור ההורי" ולעשות בו שימוש נרחב עד כדי הפעלת סנקציות כספיות על הצד המנכר ו/או העברת המשמורת להורה המנוכר, לשם מיגור .התופעה 18 . החלה להתפתח בפסיקה מגמה לפסוק הרתעה עונשית כנגד הפרות בדמות סנקציה כספית כנגד ההורה המפר את זמני השהות .החל ממתן החלטתו, אך לא בגין כל פגישה שסוכלה רטרואקטיבית 19 . כך, למשל, בתמ"ש 89790/00 פלוני נ' פלוני, הוטלה סנקציה כספית על אם אשר מנעה מהאב להיפגש עם ילדיו בסך300 .דולר בגין כל הפרה עתידית 20 . )בתמ"ש (כ"ס30855/07 השית כבוד השופט יעקב כהן קנס כספי בסך של3,000 ש"ח בגין הפרות האם לביקורי זמני שהות תוך ציטוט דברי כבוד נשיא בית המשפט ה )עליון (בדימוס השופט אהרון ברק בזו הלשון : "בית משפט יכול בנסיבות מתאימות, להטיל קנס בפועל על אתר בלא להמתין להפרה שתבוא לאחר הפרתו ובלבד שמטרת הקנס, אינה הענשה על התנהגות בעבר, אלא הרתעה כנגד הפרות נוספות ."בעתיד 21 . כמו כן, בתי המשפט החלו בהטלת סנקציה כספית ע בור כל הפרה עתידית של זמני שהות בטווח הסכומים של500 עד1500 .ש"ח עבור הפרה של כל מפגש 22 . אף ננקט צעד קיצוני של העברת המשמורת: בפסק הדין תמ"ש6680/02 'פלוני נ' פלונית שניתן ע"י כב השופטת ע. מילר, קבעה השופטת מילר כי משמורת הבן שמסורה לאב תעבור לאם בשל הסתה ח מורה .של האב כנגד האם 23 . 'כב השופט נפתלי שילה (בתמ"ש29511-09-13 ) ביטל חלק מחוב המזונות של האב כלפי ילדיו נוכח .התנהגותה של האם, שלאורך שנים הסיתה את הילדים נגדו, וגרמה לנתק מוחלט בינו לבין בתו הגדולה נקבע, שהילדים לא ייפגעו אם חוב העבר יבוטל, שכן כבר קיבלו את כל צרכיהם מהאם. אין גם חשש כי ביטול או הקטנת המזונות תביא להחרפת הקשר עם הילדים מאחר שהבת כבר בגירה ולא ניתן לכפות ,עליה קשר עם אביה. היות שגם היום הבת הגדולה עומדת בסירובה לשמור על קשר כלשהו עם אביה ומשהוכח כי האם דרשה ממנה שלא להודיע לאב כי עברה ללמוד בישראל, יש הצדקה שחוב המזונות .לבת יבוטל. יחד עם זאת, חובו של האב עבור מזונות הבן יעמוד בעינו 5 24 . ב פסק דין שיצא לאחרונה'של כב השופט נמרוד פלקס, מבית המשפט למשפחה בירושלים (תמ"ש4287- 07-15 ,)נתן פתרון של הטלת סנקציה כספית על הורה מנכר מבלי לפגוע כלכלית בעקיפין בילד. ב הליך זה , ההורה המנכר סירב להיפגש עם הגורם המטפל, ואף לא עודד את הקשר בין הילד לבין ההורה הלא- משמורן, למרות התראות חוזרות ונשנות של בית המשפט בעניין הטלת .סנקציות בסופו של יום, ב ית המשפט החליט להשתמש בכלים מכוח דיני ההוצאה לפועל והטיל עיכוב יציאה מהארץ והגבלת ההורה .המשמורן משימוש בכרטיסי חיוב לפי חוק ההוצאה לפועל ב.2.ב. הגשת תלונה במשטרה 25 . לדאבוננו, טרם נעשה שימוש בסעיף 337 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 , ,הפרת חובה של הורה או אחראי .כפתרון לסוגיית הניכור ההורי ב.2.ג. בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט 26 . ,)סנקציה כספית וסנקציה של מאסר בפועל. כבוד השופט הכהן (בית המשפט לענייני משפחה בירושלים קבע בהחלטתו כי לאחר ההפרה הרביעית תיאסר האם ל- 72 .שעות ב.2.ד. ביטול מזונות 27 . בית המשפט ביטל במספר הזדמנויות את מזונות הילד בגין סיכול זמני שהות. ב.2.ה. תביעה להעברת משמורת 28 . במקרים של תסמונת ניכור הורי חמורה, הגשת תביעה לבית המשפט להעברת משמורת הקטינים לידי .ההורה המנוכר ב.2.ו. משמורת משותפת 29 . ב דוח"ועדת שניט" ניתנה המלצה על הורות משותפת אשר עתידה למנוע את תסמין הניכור ההורי וכן הומלץ כי יעוגן בחוק מצב בו צד מפר את חובותיו כ לפי הילד ו/או ההורה השני, יהיה עליו לשאת בסנקציה ,כספית הן מדיני הנזיקין והן מדיני החוזים. כמו כן הומלץ על פיצוי כספי. קבלת המלצות הועדה עשויה להביא לידי מיגור תופעת הניכור ההורי, ,ולמצער הפחתה משמעותית בתופעה זו. ב.2.ז. תביעות נזיקין 30 . ההורה המנוכר רשאי להגיש תביעה נזיקית בגין הפרת חובה חקוקה של ההורה המנכר וכן פיצוי כספי הולם. בפסק דין של 'כב השופטת נילי מימון תמ"ש (י- )ם48750-07-12 היא נפסק סך של50,000 ש"ח פיצויים בגין הפרת חובה חקוקה על-ידי .ההורה המנכר 31 . במסגרת תביעה שנדונה בתמ"ש9120-02-13 בפני כב' השופטת אורית בן דור התבררה השאלה האם הסתה ומניעת קשר בין ילדים לאחד מההורים ויצירת ניכור הורי מקימה עוולה נזיקית, וכן התבררה שאלת מועד היווצרות עילת התביעה לצורך תחולת ההתיישנות, וסיווגה לצורך בחינת דין ההתיישנ ות 6 החל עליה, אם מעשה עוולתי נקודתי שבעטיו נגרם נזק מתמשך, או אם אירוע עוולתי מתמשך המוליד .עילות תביעה מתחדשות אשר נזק בצידן בכתב התביעה ביקש להשית על הנתבעת תשלום בסך500,000 ₪ בגין הנזק שנגרם לו בשל הסתת הילדים כנגדו, מניעת קשר וניכור הורי חמור שיצרה . לדבריו, התנהגות הנתבעת משך כל השנים מעת הפירוד ועד למועד הגשת התביעה תרמה תרומה מכרעת ליחס הילדים כלפיו, לסרבנות הקשר מצידם ולניכור ההורי החמור שגרמו לו נזק קשה מנשוא, אותו תרגם לראשי הנזק: אבדן שירותי בן ונזק שאינו ממוני. התובע ביקש להדגיש כי עמד במלא ח ובותיו ושילם את מזונות הילדים, אך גם זה לא מנע מהנתבעת להמשיך בהתנהלותה ולהביא בכך לאסון נוראי; התובע לא זכה לעמוד בקשר עם ילדיו ונעדר מכל צומת חשובה .בחייהם ועתה גם מחתונותיהם 32 . ברע"א3009/02 (פלונית נ' פלוני, פ"ד נו4 ) 872, נקבע כי: "המשפט רואה בקשר שבין ה ורה לילדו זכות טבעית בעלת ממד חוקתי, שלה שני פנים: האחד– זכותו של כל ילד להיות נתון למשמורת הוריו ולגדול ולהתחנך על- ידיהם; השני– זכותו של הורה, מכוח קשר דם, לגדל ולחנך את ילדו במשמורתו ולקיים .כלפיו את חובותיו 33 . הפסיקה הכירה בתופעת ההסתה המביאה לניכור הורי כמקימה עילת תביעה נזיקית, הבאה תחת עוולת הפרת חובה. במקרים בהם הופרו החלטות שיפוטיות להסדרי ראיה או לנקיטת אמצעים טיפוליים לצורך קיום הקשר עם ההורה המנוכר. גם בהעדר הפרת החלטות כאמור, אפשר שההסתה תבוא בגדר עוולת הרשלנות המעוגנת בסעיף35 לפקודת הנזיקין (רא ו למשל: תמ"ש (י- )ם48750-07-12 ( 'ש' נ' כ19.2.14 ;) תמ"ש (י- )ם) א.ל. נ' ש.ה.); תמ"ש (ת"א39866/06 )י' נ' י'); תמ"ש (כ"ס658-02-10 ס. ש. נ' י. ק. תמ"ש (י- )ם13993/02 .פלוני נ' פלונית 34 . ההכרעה בתיקים אלה והקביעה האם היתה הסתה שהביאה לסרבנות קשר ולניכור הורי והא ם היא עולה כדי עוולה נזיקית, נעשית על פי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה. במקרה זה בית המשפט לענייני משפחה .לא ממש נכנס לעובי הקורה היות והתביעה נופלת בסוגיית ההתיישנות ג. ה צעדים ה אופרטיביים הדרושים 35 . מיגור תופעת הניכור ההורי, ולמצער, מתן מענה מהיר ויעיל לתופעה מחייבים לפעול בש נ י מתווים :במקביל 35.1 . מתווה ל טווח קצר 35.1.1 . הנחיית גורמי השפיטה במערכת המשפט לקצר את המועדים לצורך קבלת חוות דעת מקצועיות מטעם המומחים ו/או גורמי רווחה במטרה ליתן מענה מהיר, למניעת תופעת .הניכור ההורי 35.1.2 . הטלת קנסות גבוהים וחיוב בסנקציות כספיות כנגד ההורה המנכר תוך שימוש בכל .האמצעים החוקיים העומדים למערכת השפיטה בהתאם לדין 7 35.1.3 . הפחתת גובה תשלום דמי המזונות באופן משמעותי, ובמקרים חריגים ביטול תשלום המזונות על- .ידי ההורה המנוכר 35.1.4 . הטלת סנקציות/הגבלות על ההורה המנכר; צו עיכוב יציאה מהארץ, אי מתן היתר שימוש בכרטיסי אשראי, אי מתן היתר לחידוש ר י.שיון נהיגה ועוד 35.1.5 . .במקרים קיצוניים העברת משמורת הילדים לצד ההורה המנוכר 35.2 . מתווה ל טווח הארוך 35.2.1 . תיקון קונסטיטוציוני של סעיפים בחוק ,חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ה תשכ"ב- 1962 , המעניק למערכת השפיטה את הסמכות להטיל סנקציות כלכליות ו/או .אחרות כלפי ההורה המנכר 35.2.2 . לחילופין, חיקוק"חוק הורים וילדיהם" ו" חוק,"תמיכה כלכלית בילד תוך יישום המלצות ועדת שניט בכל הנוגע לסנקציות כלפי הורה מנכר ו/או מי שאינו עומד בהסדרי .זמני שהות ד. במקום סיכום 36 . המאבק במיגור תופעות הניכור ההורי הינו בעל חשיבות ממעלה ראשונה, כאשר הדאגה לטובת הילדים .הינה ממעלה ראשונה ואמורה להיות נר לרגליהם של ההורים חשוב להבין, כי תופעת הניכור ההורי גורמת קודם כל לפגיעה נפשית קשה בילדים לטווח הארוך , הן בהיבט האישי, הן ביצירת קשר ע ם בני משפחה וחברים והחשוב מכל בהקמת תא משפחתי בעתיד, זאת ללא כל קשר בפגיעה הקשה מנשוא בכל .ההיבטים כלפי ההורה המנוכר, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך 37 . אין חולק, כי הגנה על זכות היסוד כבוד האדם וחירותו, של הקטינים כמו גם של ההורים ובני משפחותיהם הם מעקרונות היסוד בשיטת המשפט של מדינת ישראל ומעמודי התווך של כל חברה דמוקרטית באשר היא; לפיכך, על הרשות המחוקקת והמבצעת לפעול בכל האמצעים על מנת למגר את תופעת הניכור ההורי וסרבנות הקשר; ובסדר ,עדיפות עליון לטובת ילדי ישראל. הח"מ עומדת לרשות כם ,לשאלות ו/או הבהרות ,ככל שתידרשנה. בכבוד רב ובברכה, מירית ענתבי, עורכת דין 'מירית ענתבי ושות ,משרד עורכי דין ונוטריון