חומר רקע
אוקטובר ,
2017
עתיד ההשכלה הטכנולוגית בישראל
%
17
מפרידים בין רמת הפריון של מדינות הOECD
לבין זו של ישראל. פער אשר הולך ומתרחב במהלך השנים1
.
מדובר בעובדה עגומה במיוחד בהתייחס ל מידה הרבה בה ישראל נשענת על ההון האנושי שלה כבסיס
משמעותי לצמיחת המשק, העלאת הפריון ו
יכול
ו.ת ההשתכרות של הפרט
מחקרים שנערכו בנושא מצביעים על
כך כי במערכות ה
ה שכלה
ה
טכנולוגי
ו
ה ת ו
מקצועי
ו
ת איכותיות בעולם
–
התשואה של שנת השכלה לפרט ולמשק
זהה לתשואת שנת השכלה אקדמית2. מזכ"ל ה-
OECD, אנחל גורייה
התייחס
לסוגיה זו
בעת ביקורו בישראל
,בתחילת החודש
וקבע
כי כישורים ומיומנו
יות של הפרט בשוק העבודה המודרני הינם המטבע החדש שקובע את
מידת הפריון והתחרויות של מדינה.
כל אלו מעלים סימני שאלה רבים ביחס להשקעה הממשלתית הנמוכה של
מדינת ישראל בהשכלה טכנולוגית שהינה כ40%
.ביחס להשקעה בהשכלה אקדמית
תת התקצוב החמור לאורך
עשרות שנים לצד תהליך מקביל של אקדמיזציה שחקו עד דק את מעמדה ואיכותה
של מערכת ההשכלה הטכנולוגית
. צעירים מוכשרים מבכרים לימודים אקדמיים כללי
י
ם על-
פני לימודים
.טכנולוגיים מקצועיים במערכת קלוקלת זו דוגמה טובה לתופעה זו אנו רואים ב התגייסות הרחבה של המשק
ו
הממשלה להבטחת בוגרי אקדמיה בתחומי ה3
STEM
עבור שימור תנופת ההיי-
,טק בעוד מערך ההשכלה
הטכנולוגית נותר ללא כל מענה. הדבר מדגיש
ביתר שאת את אי ההשקעה המתמשכת של המדינה בהשכלה
הטכנולוגית, אשר על פי מחקרם של פלד ובנטל מ-
2016
מהווה את אחד מצווארי הבקבוק להגדלת הפ ריון של
המשק הישראלי בכלל והתעשיות מסורתיות בפרט4.
שנים רבות בהן הרגולטור סבל מקיפאון מחשבתי, חוסר מעוף
ב תכנון מדיניות ארוכת טווח וניתוק מהנעשה
בשטח, יצרו סטגנציה ואי תפקוד מערכתי . די להביט בממוצע הארצי של46%
מקבלי הדיפלומות ובעובדה
שביותר ממחצית המכללות אחוזי הד
יפלום נמוכים מ-
40%
. נתונים אלו מדברים בעד עצמם. בנוסף, ההתנהלות
הפדגוגית של המכללות הטכנולוגיות רבות
דומה במובנים רבים לזו של בתי ספר תיכוניים, דבר המתבטא
בלמידה
המו
כוונת למבחני הגמר הממשלתיים גרידא ,נקיטת גישת הוראה צרה וחוסר אמון בסטודנטים במקום
,בפיתוח חשיבה הקניית .כישורים טכנולוגיים והכרות עם התעשייה בשטח,לבסוף
פריסתן הגיאוגרפית הרחבה
של63
המכללות הטכנולוגיות
אינה יוצרת נגישות אלא דווקא מנציח
ה את אי השוויון החברתי-
,כלכלי
משום
ש הבטחת איכות ההוראה והלמידה של מקצועות ההשכלה הטכנולוגית
דורשת השק
עה משמעותית בתשתיות
ובסגל , אשר לא
מת .קיימת בפועל לצערנו, למרות הסכם הרפורמה שנחתם בתשע"ד, חקיקת חוק זכויות
הסטודנט התשס"ז-
2007
וחוק הטכנאים וההנדסאים התשע"ג-
2012
, מערכת ההשכלה הטכנולוגית טרם נרפאה
מתחלואיה אשר משפיעים על כל היבטי פעילותה ובעיקר על הסטודנטי.ם, המשק והפריון של מדינת ישראל
התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל פועלת זה מספר שנים לקידום ההשכלה הטכנולוגית בישראל
.ולביסוסה כמערכת איכותית ויעילה למשק והחברה הישראליים ,לאור כל האמור לעיל אנו סבורים כי יש להחיל
על מערכת ההשכלה הטכנולוגית רפורמה
מקיפ
ה והוליסטית אשר ת
ענה על סוגיות השורש תו( :כלול1
) עדכון
( ;מבני ורגולטורי2
)
( ;הרחבה תקציבית ועדכון מודל התקצוב3
) השוואת זכויות הסטודנטים והבוגרים
( ;ההנדסאים4
( ;) השבחת איכות ההוראה5
.) פיתוח מדיניות ארוכת טווח ושדרת השכלה טכנולוגית
לראייתנו בהנהגת רפורמה ז ו טמונים שלושה יתרונות מובהקים. ראשית השבחת איכות ההשכלה הטכנולוגית
,מבחינה מקצועית, תשתיתית ותקציבית אשר תמצב אותה כחלופה אמיתית למערכת ההשכלה האקדמית; שנית
כפועל יוצא המערכת תצליח למשוך צעירים איכותיים ותהווה מנוע צמיחה נוסף
;למשק בכלל ולתעשייה בפרט
שליש
ית, מערכת השכלה טכנולוגית איכותית
תוכל להוות
צוהר ל
עולם ה
השכלה
הגבוהה וקרש קפיצה
למוביליות חברתית-
כלכלית עבור אלפי צעירים בישראל אשר אינם מהווים כיום
חלק מ50%
הנכנסים בשערי
ה
אקדמיה ותתרום לשילובם של מגזרים שונים בחברה הישראלית במשק .
1 איתן רגב וגלעד ברנד( .
2015
). הגורמים להתרחבות פערי הפריון בין ישראל לOECD
.: השוואה ענפית רב שנתית. מכון טאוב
2
(.צבי אקשטיין, אביחי ליפשיץ, קרן שגיא ותום טרילניק2016
.)ה.שכלה גבוהה טכנולוגית ומקצועית. מכון אהרן למדיניות כלכלית, המרכז הבינתחומי הרצליה
3
, Engineering and Mathematics
Science, Technology
.
4 פרופ' זאב תדמ.ור(
2016
.). הכשרה מדעית וטכנולוגית: להרחיב את צווארי הבקבוק.מוסד שמואל נאמן למחקר ומדיניות לאומית
התאחדות הסטודנטים והסט :ודנטיות סבורה כי על הרפורמה לכלול את השינויים הבאים
.עדכון המבנה הרגולטורי
בהתאם להמלצת ה-
OECD
מ-
2014
ולדו"ח הוועדה להסדרת המשילות של
,מערכת ההשכלה הגבוהה יש להרחיב את סמכויות מועצת ההנדסאים והטכנאים בחוק ולאפשר לה
.לפקח על עבודת מה"ט ולהתוות מדיניות ארוכת טווח
.צמצום מספר המכללות הטכנולוגיות
כיום לומדים כ-
30,000
סטודנטים הנדסאים ב63
מכללות
טכנולוגיות ברחבי הארץ לרבות סמינרים חרדים לבנות. היחס בין מספר הסטו ,דנטים למספר המכללות
פריסתן הגיאוגרפית ואיכות התשתיות וההוראה אינם מספקים מודל פיננסי יציב ובר קיימא למכללות או
בסיס ראוי ללימודים גבוהים איכותיים. יש לצמצם את מספר המכללות במסגרת תהליך מדורג שיאפשר
,לסטודנטים הלומדים כיום במערכת להשלים את לימודיהם
ובד בבד
יבטיח שיפור מהיר ואיכותי
לסטודנטים חדשים, הנגשה פריפריאלית אמיתית
ואת יציבות המוסדות
.לאורך זמן
מיסוד שותפות אינטגרלית עם התעשייה
במהלך הלימודים, לרבות עדכון תכני הלימוד, ליווי מעשי
במהלך הלימודים ו .משוב מהמעסיקים
פיתוח ומיסוד ממשקי עבודה בין מה"ט במשר ד העבודה והרווחה ומשרד החינוך האמון על
מכללות טכנולוגיות לצעירים (י"ג-
.)י"ד שתי מערכות מקבילות אלו חייבות ליצר תיאום לימודי ומקצועי
.ביניהן, בהובלתן של מה"ט והמועצה
הגדלת התקצוב ו
בניית מודל תקצוב חדש.
פערי התקצוב בין סטודנט הנדסאי שהינו כ7,150
₪
לבין
ס טודנט אקדמי שהינו47,000
₪
,בממוצע
מנציחים את הלקויים התשתיתיים והפדגוגיים מהם סובלים
.הסטודנטים והמכללות כאחד על כן יש להרחיב את תקציב מערכת ההשכלה הטכנולוגית
תוך יצירת
.מודל תקצוב יעיל, מבוסס תפוקות, המאפשר יציבות פיננסית ומעודד איכות ומצוינות הרחבה זו ת אפשר גם
תמיכה ב
פרויקטים רב-
שנתיים כגון קידום נשים בהשכלה הטכנולוגית, תמרוץ לימודים במקצועות בעלי
,חשיבות לאומית/משקית, הנגשת ההשכלה הטכנולוגית והקמפוסים לסטודנטים עם מוגבלויות אוכלוסיות
עם ייצוג חסר .ועוד
יישום מלא של ,חוק זכויות הסטודנט התשס"ז2007
.בעו ד החוק על תקנותיו הינו מציאות מוכרת
בקרב סטודנטים באקדמיה, הוא אינו מיושם במלואו במכללות טכנולוגיות ובכך נוצר אי שוויון בפני החוק
.בין סטודנטים הנדסאים לאקדמיים בולטות במיוחד
אי-יכולת ם של סטודנטים להתאגד ואי השלמת תקנון
והטמעת התקנות למשרתים במילואים ולסטו דנטים בתהליכי הורות כחמש שנים לאחר
עדכון ה חוק בנושא
.זה
הרחבת
מפעל המלגות להנדסאים ו
תקציב קרן הסיוע .
על רקע מיעוט המלגות בארץ להנדסאים
ופניית רוב מפעל המלגות לסטודנטים הלומדים במוסדות מוכרי מל"ג, הרחבת תקציב קרן הסיוע
להנדסאים תאפשר חלוקת מלגות רב ות יותר בכמות ובהיקף המלגה אשר יסייעו לסטודנטים
מרקע סוציו-
אקונומי נמוך להתמודד עם הקשיים הכלכליים העומדים לפתחם .
השבחת איכות ההוראה
.והלמידה
על שיפור תחום זה להתבצע במספר אפיקים מקבילים: שיפור
תהליכי הפיקוח והערכת האיכות של הרגולטור על המגמות המקצועיות, שיפור אמ צעי ועזרי ההוראה לסגל
המרצים במכללות ., שיתוף התעשייה בביצוע פרויקט הגמר ועוד
פיתוח מדיניות ארוכת טווח ו
שדרת השכלה טכנולוגית .
בוגרי
הנדסאים
אשר מבקשים להתפתח
מקצועית ולהרחיב את השכלתם לתואר ראשון נתקלים בתקרת זכוכית הן בשל היעדר שדרת השכלה
טכנולוגית בישראל ,
והן בשל מידת המוביליות המועטה ואפיקי המעבר המצומצמים בין מערכת ההשכלה
ה
טכנולוגית ומערכת ההשכלה האקדמית. ה דבר מחייב כיום רבים
לפנות ללימודים מתקדמים בחו"ל
.ובמקביל מרתיע צעירים מלפנות למסלול ההשכלה הטכנולוגית מלכתחילה
על הרגולטור לבנות תכנית
רב שנתית לפית .וח מערכת ההשכלה הטכנולוגית בישראל בשיתוף עם משרדי הממשלה הרלוונטיים
מדיניות זו צריכה להתבסס על מסקנות ועדת האקרדיטציה ולכלול בין היתר בניית שדרת השכלה
טכנולוגית ע"י פתיחת שנה שלישית ללימודי הנדסאות מתקדמים
ו .פתיתת אפיקי מעבר לאקדמיה