חומר רקע
1
ד' בחשוון תשע"ח
24
באוקטובר
2017
אל
: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת
: הייעוץ המשפטי לוועדה
מעצר מינהלי והגבלות מינהליות : הכנה לקריאה השנייה והשלישית
הצעת חוק לתיקון )חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים–
סעיפים115
ו-
120
המפוצלים מהצעת חוק המאבק בטרור (מ-
949
)
נוסח מעודכן
לדיון הקבוע ליום25.10.17
לפני
כ
שנה ,חוקקה הכנסת את חוק המאבק בטרור ,התשע"ו-
2016
.במסגרת דיוניה בהצעת החוק
הממשלתית (מ-
949
) החליטה ועדת החוקה לפצל את סעיף
120
להצעת החוק ,שעניינו תיקון חוק
סמכויות שעת חירום (מעצרים )בעניין מעצר מנהלי וצווי הגבלה וצמצום ,ולהתעמק בנושא זה בנפרד .
בהצעת החוק ,מוצע לקבוע ,ראשית ,כי הסמכות הקיימת להורות על מעצר מנהלי לפי חוק סמכויות
שעת-חירום (מעצרים) ,התשל"ט-
1979
(להלן – החוק ,חוק המעצרים ,או חוק המעצר המנהלי ,)ייקבע
כהסדר קבע ,ללא תלות בקיומו של מצב חירום ;ושנית ,מוצע לקבוע כי לשר הביטחון סמכות להורות
בצו על הגבלות מינהליות ,מטעמי ביטחון (כגון הגבלות על תנועה ,על החזקת חפצים ,על קיום קשר
עם אנשים מסוימים ועוד.) עד היום צווי הגבלה לא עוגנו בחקיקה ישראלית , והוצאתם נעשתה רק
)מכוח תקנות ההגנה (שעת חירום מתקופת המנדט .
כפי שציינו במ
סמכי ה רקע,הקודמים שהופצו לחברי הוועדה השאלה המרכזית שניצבת בפני המחוקק
כעת דומה בשני חלקי ההצעה :כיצד אפשר לקבוע בחקיקה הסדר שמאזן
באופן
ראוי בין הפגיעה
בזכויות הפרט לבין הסכנה הצפויה לביטחון המדינה ?ולי בא מקרים ראוי לתת סמכות לגורם מינהלי
לפגוע בזכויות הבסיסיות של האזרח (כבוד האדם ,חופש התנועה ,חופש העיסוק ,הזכות לחירות ,
הזכות לקניין ,)ואיך מבטיחים כי השימוש בסמכות ייעשה רק במקרים המתאימים ,החריגים ,ואחרי
הליך ראוי שמבטיח בחינה ביקורתית של שיקול הדעת י המ
נהלי?
יש עוד לזכור כי ברוב המכריע של
המקרים, צו המעצר או צו ההגבלה ניתן על יסוד ראיות חסויות שאינן מוצגות
לאותו אדם או לסנגורו.
בדיונים שנערכו בוועדה ביום16.5.2017
,
6.6.2017
, ו-
20.6.17
, נדונו
סוגיות הקשורות לצווי מעצר
מינהלי
: עילת המעצר, טיב הראיות, הגורם המצוו 'ה, תקופת המעצר, ועדיפות להליך הפלילי (ור
נוסחים שהופצו לקראת כל דיון). בדיון האחרון בנושא , נטיית רוב חברי הוועדה הייתה לאשר הסדר
שמרכיביו העיקרים הם כדלקמן:
-
;יבוטל הקשר בין מעצר מנהלי ובין מצב חירום, ויתווסף לחוק סעיף מטרה
-
,שר הבטחון יורה על צו מעצר
ו
זה יאוש ר
על ידי
,)נשיא בית המשפט המחוזי (כפי שקיים היום
לבקשת ראש השב"כ ובהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, או אחד
מהמשנים שלהם;
-
יתווסף סעיף שעניינו מתן;עדיפות להליך פלילי
-
עילת המעצר תשלב בין "אפשרות קרוב
ה
לוודאי לפגיעה חמורה בביטחון המדינה או ביטחון
הציבור
" ובין רשימת עבירת ספציפיות וחמורות1
;
1 ה:כוונה היא לעבירות טרור חמורות לפי חוק המאבק בטרור
2
-
לתקופת המעצר לא ייקבע גבול עליון בחוק, ו אולם הצו הראשוני יהיה לתקופה שלא תעלה
)על ששה חודשים (כפי שקיים היום , וכן הארכות הצו יהיו לפרקי זמן שלא יעלו על ששה
חודשים בכל פעם. ז את, לצד הביקורת השיפוטית
הקבועה בחוק אחת לשלושה חודשים;
-
נציגי הממשלה הת בקשו לשקול קיצור תקופת הזמן המרבי שלפני הבאת העצור בפני בית
המשפט לאישור הצו
, והוצעו חלופות שונות לעניין זה ; בעקבות כך, הממשלה הסכימה לקבוע
תקופת מעצר ראשונית של36
שעות (ו-
24
)שעות לגבי קטין
(סעיף4
לחוק היום קובע כי אדם
שנעצר יובא תוך48
.)שעות בפני ביהמ"ש
הוחלט כי
הוועדה תחזור לנקודות שנשארו פתוחות לעניין
צווי מעצר,, ולניסוח הסופי בעניין בהמשך .
בדיון ביום17.7.2017, החלה הוועדה לדון בעניין של צווי הגבלה:
הסמכות להטיל צווי הגבלה מוסדרת כיום בתקנות ההגנה ,)(שעת חירום1945
, חקיקה ראשית
מנדטורית, שעם הקמת המדינה הפכה-
מכוח הוראת סעיף11
,לפקודת סדרי השלטון והמשפט
תש"ח-
1948
-
לחלק מן המשפט הישראלי. תקנות108
עד110
מאפשרות לשר הביטחון או למפקד
צבאי להוציא "צווי צמצום" או "צווי השגחה", כאשר הדבר "נחוץ או מועי ל... לשם הבטחת שלומו
."של הציבור, הגנתה של ישראל, קיומו של הסדר הציבורי או דיכויים של התקוממות, מרד או מהומה
צווים אלה יכולים להטיל על אדם מגוון רחב של מגבלות, כגון חובה לגור במקום מסוים, איסורי
.תנועה שונים, ועוד
לפי ההצעה הממשלתית, מוצע לתקן את חוק המ
עצרים המנהליים ולהוסיף כי לשר הבטחון סמכות
להטיל על אדם רשימה פתוחה של הוראות או מגבלות "המתחייבת מטעמי ביטחון המדינה או ביטחון
הציבור ,"וזאת באותן עילות רחבות שבגינן רשאי הוא להורות על מעצר מנהלי (יצוין שהעילות הן
מצומצמות יותר בהשוואה לעילות הקבועות היום בתקנות
)ההגנה (שעת חירום .)
רשימת ההגבלות
המוצעת על ידי המדינה כוללת, לדוגמא, הגבלת יציאה ממקום או מאזור מסוים, איסור יציאה
מהארץ, איסור להחזיק חפצים מסוימים או להשתמש בשירותים מסוימים, איסור להתקשר עם אדם
מסוים, הגבלות ביחס לעיסוק, ועוד. וזה נוסח הסעיף המ
וצע
על ידי הממשלה(כתיקון לסעיף 2 לחוק:)
"(א) היה לשר הבטחון יסוד סביר להניח שטעמי בטחון המדינה או בטחון הציבור
מחייבים שאדם פלוני יוחזק במעצר או יוגבל באופן אחר ,רשאי הוא ,בצו בחתימת
ידו ,להורות על מעצרו של אותו אדם או להטיל עליו אחת או יותר מההגבלות
המנויות להלן ,הכל כפי שייקבע בצו ולתקופה שתיקבע בו לפי הוראות סעיף קטן
(א1
)ובמידה שלא תעלה על הנדרש לצורך השגת מטרת הצו:
רשאי הוא ,בצו
בחתימת ידו ,להורות על מעצרו של האדם לתקופה שתצויין בצו ושלא תעלה על ששה
חדשים."
(1)
'עבירה המהווה מעשה טרור שדינה, לאחר החמרת הענישה לפי סימן ב' בפרק ג לחוק המאבק בטרור , מאסר
חמש שנים או יותר;
(2)
עבירה לפי סעיפים20
,
21
,
22(ב) ו-
,)(ג23
,
25
,
28
,
29
,
30
או31
לחוק המאבק בטרור;
וכן העבירות
שלהלן [אם נעברו בנסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש לפגיעה בביטחון המדינה]:
(1)
עבירה לפי סימן ב' או סימן ד' בפרק ז' לחוק העונשין, למעט סעיפים102
,)(ב103
,
111
סיפה
,לעניין גרם ברשלנות של מסירת ידיעה113א ו-
115
;(א) רישה
(2)
עבירה לפי סעיפים107
,
143
,
144
,
300
,
305
,
329
,
330
,
369
עד375
,
454
,
456
ו-
497
לחוק
;העונשין
(3)
עבירה לפי סעיפים2
,
2
,א3
,
4
,
5
,
6 ו-8 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-
1954
.
3
ברור כי הסמכות להגביל את חופש התנועה של אדם ,את חופש העיסוק שלו ,ולהתערב בכל פרט ופרט
בחייו ,היא מרחיקה לכת .ועל אף שצו הגבלה הוא "מידתי "יותר מאשר צו מעצר ,שכן הגבלת החירות
במעצר היא הפגיעה העוצמתית ביותר באדם ,עדיין הפגיעה עקב הטלת צו הגבלה עלולה להיות חמורה
ביותר .יש גם לקחת בחשבון את החשש שצווי הגבלה לא יוטלו כתחליף לצווי מעצר ,אלא ירחיבו את
המעגל של אנשים שמפוקחים על ידי רשויות הביטחון .לכן ,ברי כי הסמכות צריכה להיות מופעלת
רק במקרים קיצוניים ,בעילות ברורות ובהליך ברור שמותווה על ידי המחוקק ,ותחת פיקוח הדוק.
בכלל זה , הצענו לפני הדיון
הקודם כי הוועדה תדון בנושאים הבאים:
האם העילה לצו ההגבלה צריכה
;להיות אותה עילה כמו במעצר מנהלי האם הגורם המחליט לעניין צווי הגבלה יהיה אותו גורם
שמחליט על מעצר מנהלי (שר הביטחון, באישור ראש השב"כ והיועץ המשפטי לממשלה/פרקליט
)המדינה
; ומה תהייה תקופת צו הגב.לה
ישיבת הוועדה מיום
17.7.2017
:
ב
דיון האחרון ,
הציע יו"ר הוועדה להבחין בין צווי הגבלה לפי חומרתם, כך שצווים חמורים יותר יהיו
.כפופים למבחנים מחמירים יותר מיתר צווי ההגבלה במסגרת הצווים החמורים הוצע לכלול צו של
מעצר בית מלא (ההגבלה
ה חמורה ביותר ,)במדרג ,הרחקה מהבית
ו
מניעת
פרנסה
מ
אדם . (הוצע גם
להתייחס בנפרד להרחקה מהלימודים, ככל ש מדובר בקטינים–
ואולם בנושא זה נציע לחברי הוועדה
להקדיש בהמשך דיון נפרד לעניין יישום החוק–
על כל חלקיו–
.)כאשר מדובר בקטינים
נציין גם כי נציגי
הממשלה התבקש
ו להבי א נתונים סטטיסטיים עדכניים לגבי מספר הבקשות לצווי
הגבלה שהוגשו על ידי השב"כ
, מספר הבקשות שהת
קב לו, ומספר הבקשות שצומצמו, כולל סוגי
.הצווים
:עמדת הממשלה המעודכנת
,לקראת ישיבה זו נמסר לנו על ידי נציגי הממשלה כי יש נכונות לעשות
ה בחנה בחוק בין קטגוריה של
"צווים "חמורים-
שתכלול צו למעצר בית מלא, וצו הרחקה מהבית–
ובין
יתר הצווים.
לשיטת נציגי
,הממשלה אין אפשרות להכניס לקטגוריה של צווים "חמורים" את
.הפגיעה במקור פרנסתו של אדם
זאת , שכן קשה להגדיר ,קטגוריה זה
ו
כמעט כל צו הגבלה יכול לפגוע,, במידה כזו או אחרת
בפרנסה
של אדם , בעוד שבמקרים רבים– אדם יכול להמשיך ולהפעיל את עסקו או למלא את תפקידיו
גם
כאשר הוא כפוף לצו הגבלה,
כתלות
בטיב העיסוק שלו ובנסיבות הספציפיות . החשש בהקשר זה הוא
מהתדיינות רבה על
אפיון הצו
"כ"חמור באופן שישלי
ך בדיעבד על הליכי אישור הצו , להבדיל מקביעת
מבחן חד משמעי ומובהק
באשר לסוגי הצווים המצריכים התייחסות נפרדת .
נציגי הממשלה הציעו כי לגבי הצווים "החמורים", בנוסף לאישור של שר הביטחון, יתקבל אישור של
עובד בכיר בשב"כ להגשת הבקשה וה
סכמה של פרקליט בכיר שהוסמך לכך ; כמו כן, לגבי הצווים
החמורים, עילת הצו תהיה "אפשרות ממשית" לפגיע
ה בבטחון ה
מדינה או בטחון הציבור,
כאשר לגבי
,הצווים הרגילים, עילת הצו תהייה "אפשרות סבירה" לאותה פגיעה; לבסוף ,על פי הצעת הממשלה
תקופת הצו לגבי הצווים"החמורים"
תעמוד על9
חודשים (ולגבי קטין4
חודשים), כאשר תקופת הצו
"הרגיל"
תעמוד על12
חודשים
(ולגבי קטין6
)חודשים , עם תקופות הארכה של ששה חודשים בכל
פעם .
נעבור אם
כן לפרק לרכיבים השונים את עמדת הממשלה, תוך התייחסות נפרדת לכל רכיב ור.כיב
4
נ ושאים לדיון לסעיף2
:א
צו הגבלה
1
.סוגים של צווים:
*עמדת הממשלה(
ככל שתעשה
ה"בחנה בין צווים "חמורים" לבין צווים "רגילים):
הצווים "החמורים" יכללו מעצר בית מלא והרחקה מהבית; כל יתר הצווים ייחשבו צווים
""רגילים
*לדיון –
האם הוועדה סבורה
שיש להוסיף לרשימת הצווים החמורים גם צו של הרחקה מעבודה
או
ש
לילת פרנסתו של אדם .
2
.הגורם המחליט:
*
:ההצעה הממשלתית
שר הביטחון רשאי להטיל על אדם אחת או יותר מההגבלות המנויות להלן
*עמדת הממשלה(
ככל שתעשה
ה"בחנה בין צווים "חמורים" לבין צווים "רגילים):
שר הביטחון, לבקשת עובד בכיר בשב"כ שהוגשה בהסכמת
פרקליט בכיר
שהוסמך
לעניין זה יאשר את הצווים החמורים
שר הביטחון יאשר את הצווים הרגילים
*נוסח מוצע לדיון מטעם הייעוץ המשפטי:
,נוכח חומרתם, והגבלת החירות הגלומה בהם
נציע כי הצווים "החמורים" י
שוא רו
על ידי אותו גורם שמאשר צווי מעצר מינהלי (לבקשת ראש השב"כ ובהסכמת היועץ
המשפטי לממשלה [או משנהו שהסמיך לכך או פרקליט המדינה או משנהו שהסמיך
)]לכך
בנוסף, נציע כי גורם אחד, מחוץ למשרד הביטחון, יראה גם
את צווי ה
ה
גבלה
הרגילים
, כדי לוודא פיקוח אפקטיבי בתוך ה
רשות המבצעת
3
.העילה וטיב הראיות:
*
:ההצעה הממשלתית
יסוד סביר להניח ש
טעמי בטחון המדינה או בטחון הציבור מחייבים שאדם פלוני
...
יוגבל באופן אחר
*עמדת הממשלה(
ככל שתעשה
ה"בחנה בין צווים "חמורים" לבין צווים "רגילים):
צווים חמורים–
"אפשרות ממשית" לפגיעה
בבטחון המדינה או בטחון הציבור
צווים רגילים– "אפשרות סבירה" לפגיעה בבטחון המדינה או בטחון הציבור
*נוסח מוצע לדיון מטעם הייעוץ המשפטי:
צווים חמורים -
נציע כי עילת הצו תהיה דומה לעילה להוצאת צו
מעצר מנהלי , ואולם
בלא דרישה שהחשש יתייחס ל
ביצוע עבירה ספציפי
ת :
"
אם שוכנע כי יש
אפשרות קרובה לוודאי לפגיעה
חמורה בביטחון המדינה או ביטחון
הציבור
אם לא יוטל על האדם הגבלה כאמור"
"לעניין הצווים הרגילים, נציע כי העילה תהייה "אפשרות ממשית" או "חשש ממשי
.לאותה פגיעה חמורה
5
4
.תקופת ההגבלה:
*
:ההצעה הממשלתית
12
חודשים
*עמדת הממשלה(
ככל שתעשה
ה"בחנה בין צווים "חמורים" לבין צווים "רגילים):
צווים חמורים–
9 חודשים
צווים רגילים–
12
חודשים
*נוסח מוצע לדיון מטעם הייעוץ המשפטי:
מכיוון שמדובר במספר קטן יחסית של צווים, נדמה כי אפשר לקבוע לגבי שני סוגי
הצווים כי
תקופת הצו תה
יה דומה לתקופת המעצר במעצר מנהלי, קרי: 6
חודשים
)(ואולם ללא ביקורת כל שלושה חודשים כפי שנעשה בצווי מעצר
5
.תנאי של מידתיות:
,ובמידה שלא תעלה על הנדרש לצורך השגת מטרת הצו ובלבד שאין הגבלה אחרת
שפגיעתה באדם פחותה ויש בה כדי להשיג את מטרת
".הצו
6
.
הביקורת
השיפוטית
בהצעה הממשלתית מוצע לקבוע כי הביקורת על צווי ההגבלה תיעשה על ידי בית המשפט
המחוזי
בשבתו כבית משפט
לעניינים מינהליים
(עמדה זו נותרה בעינה הן לגבי צווים "רגילים" והן לגבי צווים
"חמורים", אם ת
י עשה
ה)בחנה כזו בחוק . המשמעות היא שבית המשפט לא בוחן את ההצדקה לצו
ההגבלה עצמו אלא רק את סבירות ההחלטה של הרשות המינהלית מבלי לשים את עצמו בנעלי
הרשות. מנגד, במעצר מנהלי, בית המשפט
פירש בהרחבה את סמכויותיו לעניין הביקורת על צו
המעצר ,ורואה את עצמו כחלק מהליך האישור של הצו .ן לכ על בית המשפט המחוזי לבחון את
הראיות מחדש ., כאילו הוא מקבל את ההחלטה
לטעמנו ,
גם אם
הביקורת השיפוטית
לא תהיה ברמה של
אישור הצו
כמו במעצר מינהלי, הרי שלא
ניתן להסתפק בביקורת מינהלית בלבד .הפגיעה בזכויות של הפרט עקב הוצאת צו הגבלה היא קשה
–
אף אם היא לא מגיעה לפגיעה המוחלטת בזכות
לחירות–
ולכן הביקורת צריכה להיות
מקיפה
ומשמעותית.
2 בנוסף ,כיוון שמדובר ב"סל "של כלים מנהליים מרחיקי לכת ,שעומדים על רצף לפי
חומרתם ,ראוי שגורם אחד יהיה זה שמכריע לגבי המגבלה המתאימה והמידתית ביותר באותו מקרה ,
כאשר הוא רואה את מגוון ההגבלות האפשריות ,מצווי הגבלה ועד צו מעצר ,וכן יהיה רשאי לשנות
את התנאים שנקבעו בצו .
לכן נציע כי הביקורת השיפוטית על צווי הגבלה תעשה גם היא על ידי בית המשפט המחוזי, בדרך של
ערעור (פנ
י .)יה יזומה של המוגבל
2 יצוין כי גם בחוק המאבק בטרור ,הביקורת השיפוטית בעניין הסדרי חילוט שנקבעו בחוק אינה ביקורת רגילה ,אלא
ביקורת
de novo
)"("מורחבת ,למרות שהיא נעשית בבית משפט לעניינים מינהליים:
"
64
.ביקורת שיפוטית מינהלית מורחבת
בעתירה על החלטה של שר הביטחון לפי פרק זה רשאי בית משפט לעניינים מינהליים לאשר את החלטת השר ,לשנותה ,
לבטלה או לקבל החלטה אחרת במקומה ,ובלי לגרוע מכלליות האמור רשאי בית המשפט לשקול כל שיקול שהיה השר
רשאי לשקול לשם כך."
6
*ההצעה הממשלתית :
ביקורת על ידי עתירה לבית
משפט לעניינים מנהליים
:*נוסח מוצע לדיון מטעם הייעוץ המשפטי ערעור לבית המשפט
"ביקורת שיפוטית
על צו
הגבלה
4א.
)(א
הוטל על אדם הגבלות על פי צו שר הבטחון לפי חוק זה, רשאי
הוא לערער עליו בפני נשיא בית משפט מחוזי ,שיהיה מוסמך לאשרו, לבטלו
או לשנות תנאים בו.
)(ב
סעיף זה אינו גורע מסמכותו של שר הבטחון לבטל צו שנתן לפי חוק
.זה, בין לפני אישורו לפי סעיף זה ובין לאחריו"
7
.רשימת ההגבלות
בדיון הקודם, הוסכם כי הרשימה של הגבלות לא תהייה רשימה פתוחה (ופריט12
)המוצע יימחק ,
,ואולם מוצע כי תיערך בחינה נוספת של נוסח ההגבלות, לאחר
י שת עשה קטגוריזיציה של צווים
""חמורים" וצווים "רגילים.
:נוסח מוצע
...
רשאי הוא, בצו בחתימת ידו, להורות על מעצרו של אותו אדם או להטיל עליו
אח
ת או יותר מההגבלות המנויות להלן...
(1)
הגבלת יציאתו ממקום או מאזור מסוים;
(2)
איסור יציאה מהארץ;
(3)
איסור להיכנס או להיות נוכח במקום או באזור מסוים;
(4)
חובה לגור או להימצא במקום או באזור מסוים;
(5)
הגבלה אחרת ביחס לתנועה במקום או באזור מסוים;
(6)
חובה לדווח מראש למשטרת ישראל או לגורם אחר שייקבע בצו על כוונה
לצאת ממקום או להיכנס למקום מסוים ;
(7)
חובה להפקיד את הדרכון בידי משטרת ישראל או בידי גורם אחר שייקבע
בצו;
(8)
איסור להחזיק חפצים או חומרים מסוימים או להשתמש בהם;
(9)
איסור להשתמש בשירותים מסוימים או לבצע פעולות מסוימות;
(
10
)
איסור להתקשר עם אדם מסוים או עם קבוצת אנשים;
(
11
)
הגבלה ביחס לעבודה או לעיסוק;
(
12
)
כל הוראה או הגבלה אחרת המתחייבת מטעמי ביטחון המדינה או ביטחון
הציבור;".
*נציין כי הממשלה מבקשת להוסיף סעיף חדש, ולפיו הגבלה של איסור יציאה מהארץ תהיה גם
:בחתימת ידו של שר הפנים מראש, אלא במקרים דחופים
(א2
) על()אף האמור בסעיף קטן (א), הוצאת צו כאמור בסעיף (א2
,), תהיה גם בחתימת ידו של שר הפנים; ואולם
נוכח שר הביטחון כי יש צורך דחוף בהוצאת צו כאמור ללא דיחוי, יוציא את הצו, והוא יובא לחתימת שר הפנים
בתוך48
.שעות ממועד הוצאתו
7
תיקונים נוספים
בנוסף להצעות המפורטות לעיל, נציע
לדון במספר נושאים נוספים:
א.
חובת שימוע לפני הארכת צו הגבלה
ההצעה הממשלתית מוסיפה לחוק את סעיף2
.א שעניינו זכות שימוע לפני מתן צו הגבלה
:נציע להוסיף כי חובה זו תחול גם לפני הארכת צו ההגבלה
(הכחול–
הנוסח הממשלתי המוצע; התוספת שלנו–
)באדום
זכות שימוע
2א.
שר הביטחון לא ייתן צו הגבלה,
וכן לא יאריך את תקפו של הצו כאמור
בסעיף2
)(ב, אלא לאחר שנתן לאדם שלגביו ניתן הצו הזדמנות לטעון את טענותיו ;
נוכח שר הביטחון כי מתן זכות שימוע כאמור עלול לסכל את מטרת הצו ,רשאי הוא
ליתן את הצו אף בלא מתן זכות שימוע ,ובלבד שייתן זכות כאמור לאדם שלגביו ניתן
הצו ,סמוך לאחר מכן ולא יאוחר מ-
30
ימים לאחר מועד מתן הצו.
*
נציין כי
מ וצע גם לתקן 'את ס11
לחוק, ולקבוע כי הסמכות לערוך שימוע לפי סעיף זה
.ניתנת לאצילה
ב.
סמכויות שוטר ו
סעיף העונשין
בהצעה הממשלתית
מוצע להוסיף לחוק המעצרים המנהליים את סעיף קטן 3(ב ,)ולקבוע את
הסמכויות שנתונות לשוטר לצורך ביצוע צווי הגבלה – כולל סמכות להיכנס לכל מקום ,לערוך
חיפוש בכל מקום ,לדרוש מסמכים ,וכן "לבצע כל פעולה סבירה אחרת הנדרשת לשם פיקוח
על קיום ההגבלות המנויות בצו( "ור 'נוסח ,מצ"ב .)מוצע לדון בצורך בסעיף "סל "כזה לעניין
סמכויות השוטר .
בנוסף ,מוצע לקבוע כי העונש על הפרת צו הגבלה יהיה מאסר של עד 4
שנים (הנוסח
הממשלתי המקורי ביקש לקבוע עונש של עד שנתיים מאסר ,וכעת הממשלה מבקשת לקבוע
עונש של 4 שנים):
"עונשין
9א. הפר אדם שלגביו הוצא צו הגבלה הוראה מהוראות הצו ,דינו – מאסר שנתיים."
*כעת מבקשת הממשלה לקבוע עונש של ארבע
שנות מאסר.
עונש זה דומה לעונש הקבוע בסעיף
287
לחוק העונשין על הפרת הוראה חוקית :
"
287
.
)(א
המפר הוראה שניתנה כשורה מאת בית משפט או מאת פקיד או אדם
הפועל בתפקיד רשמי ומוסמך לאותו ענין, דינו-
.מאסר שנתיים
)(ב המפר הוראה מהוראות צו שניתן מאת בית
,משפט לשם הגנה על חייו
גופו או שלומו של אדם אחר מפני המפר, דינו–
.מאסר ארבע שנים"
נציע לוועדה לדון ב
עונש המתאים להפרת הצו ,בהתחשב בכך שס
עיף
287
(ב )
לחוק העונשין
מתייחס לצו שניתן על ידי בית משפט, בעוד ש
צווי הגבלה הם צווים
שניתנו על ידי גורם
מינהלי.
ג.
:תיקונים עקיפים
חלק י 'לתקנות ההגנה (שעת-חירום ,)
1945
מסמיך את שר הבטחון או ה
מפקד ה
צבאי
להוציא "צווי צמצום "לשם "הבטחת שלומו של הציבור ,הגנתה של ישראל ,קיומו של
8
הסדר הציבורי או דיכויים של התקוממות ,מרד או מהומה( "ר 'נוסח ,מצ"ב). כאמור ,
התיקון המוצע אמור להחליף תקנות אלה ,ולכן יש לבטלן.
תקנה 6 לתקנות שעת חירום (יציאה לחוץ לארץ ,)התש"ט-
1948
,מסמיכה את שר
הפנים לאסור את יציאתו של אדם מישראל אם קיים יסוד לחשש לפגיעה בביטחון
המדינה (ר 'נוסח ,מצ"ב). בסעיף
115
להצעת החוק הממשלתית ,מוצע לבטל תקנה זו ,
שכן ההסדר המוצע מסמיך את שר הביטחון להטיל צווי הגבלה שכוללים איסור יציאה
מהארץ ,שכן שר הביטחון הוא הגורם המתאים ביותר לבחון את הפגיעה הביטחונית
הפוטנציאלית .לאחר שפורסמה הצעת החוק ,ביקשה הממשלה ,בנוסף לאמור ,לקבוע
בחוק המעצרים המנהליים כי הוצאת צו איסור יציאה מהארץ תהיה גם בחתימת שר
הפנים ,אלא במקרים דחופים (ור 'סעיף 2(א2
)המוצא לחוק המעצרים המנהליים ,
מצ"ב .)
בס
עיף
130
להצעת החוק הממשלתית ,מוצע לתקן את חוק בתי משפט לעניינים
מינהליים ,ולקבוע בתוספת כי בית המשפט לעניינים מינהליים מוסמך לדון בעתירה
נגד צו הגבלה שהוטל לפי סעיף 2(א )לחוק המעצרים המינהליים .כאמור לעיל ,לטעמנו
אין מקום לביקורת מינהלית על צווי ההגבלה –
וראוי שהביקורת השיפוטית תהיה
ביקורת ערעורית לבית המשפט המחוזי .
* נציין שנותרו מספר נושאים רוחביים
שעלו בדיונים הקודמים והדיון בהם לא הושלם ,
ונציע שנחזור אליהם
בדיונים הבאים .
כמו כן, כשיושלם הדיון בנושאים העקרוניים
בנושאים לעיל, נידרש לתיקונים נוספים הנובעים מכך(
שמופיעים בנוסח שהופץ לקראת
הדיון האחרון).