חומר רקע

‏29‏ אוקטובר‏2017 ‏ט '‏חשון‏תשע"ח לכבוד יו"ר‏ועדת‏הכנסת,‏ח"כ‏יואב‏קיש‏ חברי‏ועדת‏הכנסת כנסת‏ישראל הנדון: הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לחקירת ארגוני זכויות האדם ,נכבדנו 1. לאחרונה ‏צפה ‏ועלתה ‏שוב ‏היוזמה ‏להקים ‏ועדת ‏חק י רה ‏פרלמנטרית ‏בעניין‏ סוגיית ‏"המימון ‏הזר" ‏ל עמותות ‏זכויות ‏אדם ‏("עמותות ‏השמאל"). ‏יוזמה‏ שבמהותה‏הוצעה‏גם‏בכנסת‏ה- 18‏ בשנת‏2011,‏ולבסוף‏נחסמה‏עקב‏התנגדות‏ .ראש‏הממשלה 2. אנו‏מתנגדים‏ליוזמה‏זו‏גם‏הפעם,‏ומבקשים‏לטעון‏כי ‏ הקמת‏ועדת‏חקירה‏שכזו‏ פוגעת‏בחופש‏הביטוי‏והההתארגנות,‏שכן‏היא‏במהותה‏רדיפה‏פוליטית‏גרידא.‏ ה נסיון ‏להלך ‏אימים ‏ולהביא ‏ל"משפט ‏ראווה" ‏ארגונים ‏שאין ‏כל ‏טענה ‏שהם‏ מבצעים ‏מעשים ‏בלתי ‏חוקיים, ‏בכדי ‏לביישם ‏או ‏לרדפם ‏היא ‏מסוכנת‏ לדמוקרטיה‏חופשית‏המאפשרת‏חופש‏ביטוי‏והתארגנות‏לאזרחיה.‏ 3. מעבר‏לכך,‏הקמת‏ועדת‏החקירה‏מהווה‏חריגה‏מסמכותה‏של‏הכנסת.‏גם‏אם‏ חוק‏יסוד‏הכנסת‏ל א‏קובע‏זאת‏באופן‏פורמלי,‏פרשנותו‏התכליתית,‏הלוקחת‏ בחשבון ‏את ‏מהותה ‏של ‏הכנסת ‏כגוף ‏שמחוקק ‏ומפקח ‏על ‏פעילות ‏הרשות‏ המבצעת, ‏חייבת ‏להיות ‏כי ‏הכנסת ‏אינה ‏מוסמכת ‏להקים ‏ועדת ‏חקירה‏ שמטרתה ‏לחקור ‏חקירות ‏פוליטיות ‏ארגונים ‏אזרחיים. ‏מהותה ‏של ‏ועדת‏ החקירה‏הפרלמנטרית‏היא‏פיקוח‏ע ל‏רשויות‏השלטון‏ולא‏על‏גופים‏פרטיים.‏ 4. כמו ‏כן, ‏רק ‏לאחרונה ‏(לפני ‏כשנתיים) ‏עבר ‏חוק ‏שמבקש ‏להסדיר ‏(שוב) ‏את‏ הדיווח‏של‏ארגונים‏על‏תרומות‏מ"ישות‏מדינתית‏זרה".‏במהלך‏הליך‏החקיקה‏ נטען‏שוב‏ושוב‏על‏ידי‏יוזמי‏החוק‏ומשרד‏המשפטים‏כי‏ברור‏שאין‏שום‏כוונה‏ להגביל ‏את ‏פעילות ‏ה ארגונים ‏עצמם ‏ שהיא ‏חוקית ‏ואף ‏חיונית ‏בדמוקרטיה ,‏ אלא‏אך‏ורק‏ליצור‏"שקיפות".‏ובכן,‏אם‏אין‏שום‏כוונה‏להגביל‏את‏הפעילות,‏ והארגונים‏פועלים‏בהתאם‏לחוק,‏איזה‏צורך‏ התעורר ו בו ‏ עדת‏חקירה?‏מה‏היא‏ ?"אמורה‏"לחשוף באשר לשאלת הארגונים העוסקים בדיני המלחמה 5. נציין‏כי‏גם‏אנו‏ס בורים‏שצה"ל‏הינו‏צבא‏מוסרי,‏המציית,‏באופן‏כללי,‏לדיני‏ המלחמה.‏אך‏אפילו‏צה"ל‏עצמו‏אינו‏טוען,‏ואי‏אפשר‏באופן‏סביר‏לטעון,‏שאין‏ חריגות‏ו"עשבים‏שוטים",‏אפילו‏בצבא‏מוסרי.‏עובדה‏היא‏כי‏מוגשים‏לעתים‏ כתבי ‏אישום ‏כנגד ‏חיילים ‏על ‏ידי ‏הפרקליט ‏הצבאי ‏הראשי ‏בגין ‏הפרת ‏דיני‏ מלחמה, ‏וכך‏ראוי,‏דווקא ‏בצבא‏מוסרי.‏העמדה ‏המהותית‏שבבסיס ‏ היוזמה ,‏ המכוונת‏להשתיק‏ארגונים‏אשר‏מסייעים‏לחשיפת‏אותם‏"תפוחים‏רקובים"‏‏ היא ‏שישראל ‏פטורה ‏מציות ‏לדיני ‏המלחמה ‏ושהפועלים ‏בשליחותה ‏חסינים‏ מחקירה‏ומהליכים‏משפטיים‏בגין‏חשדות‏להפרות‏של‏דינים‏אלה.‏‏עמדה‏זו‏–‏ שביסוד‏ה יוזמה ‏–‏ מנוגדת‏בתכלית‏לא‏רק‏למשפט‏הבין-לאומי,‏אלא‏גם‏למשפט‏ הישראלי, ‏המאמץ ‏את ‏הנורמות ‏של ‏המשפט ‏הבין-לאומי ‏המנהגי. ‏לכן ‏היא‏ .סותרת‏את‏עקרון‏היסוד‏של‏שלטון‏החוק 6. "מעבר לזאת, גם במבחן התוצאה מדובר ב"בומרנג- החלשת ארגוני זכויות האדם לא רק שלא תעזור למנ וע הליכים משפטיים כנגד ישראלים– ההיפך הוא הנכון. היא תאיץ את המאמצים הבין- לאומיים לנקוט הליכים משפטיים מחוץ לישראל נגד מנהיגים ומפקדים צבאיים ישראלים .‏הסיבה‏היא‏שהדרך‏ היחידה‏למנוע‏מאמצים‏כאלה‏היא‏לשכנע‏את‏הקהילה‏הבין-לאומית‏שישראל‏ עושה‏ככל ‏יכולתה‏לטפל‏בעצ מה‏בחשדות‏לפשעי‏מלחמה.‏ אם‏הכנסת‏פועלת‏ להצרת ‏צעדיהם ‏של ‏ארגוני ‏זכויות ‏האדם, ‏היא ‏מכשילה ‏את ‏היכולת ‏לחקור‏ ביעילות‏חשדות‏לפשעים.‏בכל‏הנוגע‏לרצועת‏עזה,‏הארגונים‏הללו‏הם‏הכתובת‏ הישראלית ‏היחידה ‏שבה ‏פלסטינים ‏יכולים ‏להתלונן ‏על ‏חשדות ‏כאלה. ‏בכל‏ הנוגע‏ליהודה ‏ושומרון,‏ארגונים‏אלה‏הם‏כתובת‏נוחה ‏ יותר‏מגורמי ‏השלטון‏ הישראלי, ‏שמטבע ‏הדברים ‏אינם ‏נהנים ‏מאמונה ‏של ‏האוכלוסייה ‏הכבושה.‏ ארגוני‏זכויות‏האדם‏ממלאים‏אפוא‏תפקיד‏חיוני‏ביותר‏ביכולתה‏של‏ישראל‏ למלא‏את‏חובתה‏לחקור‏כיאות‏חשדות‏לביצוע‏פשעי‏מלחמה.‏אם‏מכשילים‏את‏ פעילותם‏של‏הארגונים‏האלה‏–‏ וזו‏התכלית‏האמית ית‏של‏ההתקפה‏עליהם‏–‏ מכשילים ‏את ‏יכולת ‏החקירה ‏של ‏ישראל. ‏ללא ‏יכולת ‏חקירה ‏כזו ‏תבואנה‏ מדינות‏אחרות‏ותנקוטנה ‏אמצעים‏משפטיים‏כגון‏מעצר‏וחקירה‏של‏בכירים‏ .ישראלים,‏כדי‏למלא‏את‏החלל‏שמקדמי‏ועדת‏החקירה‏יוצרים 7. עצוב‏להיווכח‏בשימוש‏לרעה‏הנעשה‏בשמן‏של‏היהדות‏והציונות‏במ אבק‏נגד‏ זכויות ‏האדם. ‏ יהודים תרמו תרומה חשובה להתגבשות המסורת האוניברסלית של זכויות אדם, שהימין הקיצוני מבקש לקעקע .‏אימי‏מלחמת‏ העולם ‏השנייה, ‏ובייחוד ‏השואה, ‏עמדו ‏ביסוד ‏המהפכה ‏שהתרחשה ‏בעולם‏ לחיזוק‏מעמדן‏של‏זכויות‏האדם‏-‏ כל‏אדם,‏באשר‏הוא‏אדם‏-‏ שבאה‏לידי‏ביטוי‏ בהצהרה‏האוניברסלית‏על‏זכויות‏האדם‏משנת‏1948‏ ובהתפתחות‏משפט‏זכויות‏ האדם‏בעקבותיה.‏הגותם‏של‏גדולי‏הציונים‏כהרצל,‏כז'בוטינסקי,‏כבגין,‏הייתה‏ רוויה ‏תפיסה ‏ליברלית ‏מובהקת. ‏מי ‏שנושאים ‏עתה ‏את ‏שם ‏הציונות ‏לשווא,‏ מבקשים‏לקעקע‏את‏צביונה‏הליברלי‏של‏ישראל.‏ באשר ל התקפה על היועץ המשפטי לכנסת 8. בשולי ‏הדברים, ‏אנו ‏מבקשים ‏ להתנגד ‏ל טענות ‏ שהושמעו ‏ נגד ‏היועץ ‏המשפטי‏ לכנסת.‏ היועץ‏המשפטי‏ לכנסת‏ כתב ‏ בחוות‏דעת‏שהעביר‏ליושב‏ראש ‏ הכנסת‏כי‏ "לכנסת אין סמכות להקים ועדת חקירה בנושא שבנדון".‏ אתה ‏ חלק ת‏ על‏ תוכן‏ חוות ‏דעת , ‏והוס פת ‏ התקפה ‏גם ‏על ‏עצם ‏הוצאת ה, ‏תוך ‏ערעור ‏ משתמע ‏ על‏ .סמכותו‏של‏היועץ‏המשפטי‏לעניין‏זה 9. לדברים ‏אלה ‏אין ‏ כל ‏מקום. ‏אחד ‏מתפקידיו ‏של ‏היועץ ‏המשפטי ‏לכנסת, ‏לפי‏ סעיף ‏17 ()(ב1) ‏לחוק ‏הכנסת, ‏ הוא ‏ לייעץ"ליושב ראש הכנסת,‏ לנושאי‏ התפקידים ‏בה ‏ולמוסדות ‏הכנסת ‏ בכל עניני חוק ומשפט, הנוגעים ‏ לסמכויותיהם ‏ ולתפקיד יהם". ‏בחוות ‏דעתו ‏ליו"ר ‏הכנסת, ‏כל ‏שעשה ‏היועץ‏ "המשפטי ‏לכנסת ‏הוא ‏למלא ‏ באמונה ‏את ‏אחד ‏התפקידים ‏הסטטוטוריים‏ המרכזיים‏שהוטלו‏עליו‏בסעיף‏17(ב)‏לחוק‏הכנסת("‏ פסקה‏2‏ לפסק‏דינה‏של‏ השופטת‏חיות‏בהקשר‏דומה,‏בבג"ץ‏10042/16‏ צחי קוונטינסקי נ' כנסת ישראל ‏ ( 6.8.2017 )).‏ 10 . היועץ‏ המשפטי‏לכנסת‏אינו‏כובל‏את‏ידי ה‏של‏הכנסת‏–‏ זאת‏עושה‏החוק.‏היועץ‏ המשפטי‏רק‏ייעץ‏ליו"ר‏הכנסת ,‏ בעקבות שאלה שנשאל,‏ בנוגע‏לגדרי‏הסמכות‏ של‏הכנסת‏לעניין‏זה,‏כפי‏שמחייב‏אותו‏ תפקידו‏בהתאם‏ל סעיף‏17 )(ב(1)‏ לחו ק‏ הכנסת.‏ בהתקפה‏על‏היועץ‏המשפטי‏לכנסת‏ אתה‏ מבקש‏"להרוג‏את‏השל."יח ‏ .זאת‏התנהגות‏פסולה,‏אשר‏מכרסמת‏בשלטון‏החוק ‏‏ בכבוד‏רב‏‏ובברכה,‏ פרופ'‏מרדכי‏קרמניצר ד"ר‏עמיר‏פוקס,‏עו"ד ד"ר‏גיא‏לוריא ‏‏ סגן‏נשיא‏למחקר,‏ המכון‏הישראלי‏לדמוקרטיה המכון‏הישראלי‏לדמוקרטיה ‏‏ המכון‏הישראלי‏לדמוקרטיה