חומר רקע
הצעת תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה) (תיקון מס'....)- יירוט כלי טי ס
דברי הסבר כלליים
יירוט כלי טיס אזרחי הינו פעולה המבוצעת בדרך כלל על ידי כלי טיס צבאי של מדינה, כאשר היא מבקשת להסיט כלי טיס אזרחי ממסלולו או כאשר היא מבקשת להנחית את כלי הטיס בשטחה. פעולה זו כרוכה בסיכונים לבטיחות התעופה האזרחית עקב קשיי הזיהוי של הכלי המיורט, התקשורת בין כלי הטיס המיירט לבין כלי הטיס המיורט ותהליכי הטיסה הבלתי שגרתיים הכרוכים בה, ולפיכך ניתנה לה תשומת לב מיוחדת באמנת התעופה האזרחית הבינ"ל שנחתמה בשיקגו ב- 7.12.1944 ושישראל צד לה (להלן- "אמנת שיקגו"), וכן בתקינה הבינלאומית שמוציא ארגון תעופה האזרחית הבינלאומית (ICAO ) לפי סעיף 37 לאמנה, והמאוגדת בנספחי האמנה.
כך, סעיף 3bis לאמנת שיקגו קובע כי יש להימנע מלבצע שימוש בנשק כלפי כלי טיס אזרחיים בטיסה וכי ביירוט כלי טיס אזרחי אין לסכן את ביטחונם של בני האדם שעל כלי הטיס. עוד נקבע בסעיף זה כי המדינות החברות מכירות בכך כי במסגרת מימוש ריבונותה של מדינה עומדת לה הזכות לדרוש מכלי טיס אזרחי נחיתה בשדה תעופה בשטחה וכן לתת לו הוראות נלוות, אם אותו כלי טיס אזרחי טס מעל שטחה הריבוני ללא הרשאה, או שיש לה יסוד סביר להניח כי נעשה בו שימוש שאינו תואם את מטרות אמנת שיקגו.
כן התחייבו המדינות החברות לפרסם תקנות בנושא יירוט כלי טיס.
וזה לשון הסעיף:
a) The contracting States recognize that every State must refrain from resorting to the use of weapons against civil aircraft in flight and that, in case of interception, the lives of persons on board and the safety of aircraft must not be endangered. This provision shall not be interpreted as modifying in any way the rights and obligations of States set forth in the Charter of the United Nations.
b) The contracting States recognize that every State, in the exercise of its sovereignty, is entitled to require the landing at some designated airport of a civil aircraft flying above its territory without authority or if there are reasonable grounds to conclude that it is being used for any purpose inconsistent with the aims of this Convention; it may also give such aircraft any other instructions to put an end to such violations. For this purpose, the contracting States may resort to any appropriate means consistent with relevant rules of international law, including the relevant provisions of this Convention, specifically paragraph a) of this Article. Each contracting State agrees to publish its regulations in force regarding the interception of civil aircraft.
נספח 2 לאמנת שיקגו כולל את התקינה הבינלאומית בנושא "חוקי אוויר" (Rule of the Air) וכולל, בין שאר, סטנדרטים בעניין הוראות ביצוע (תמרונים) ונהלי דיבור בקשר לכלי הטיס המיירט ולכלי הטיס המיורט.
בהתאם לסעיף 12 לאמנת שיקגו שכותרתו "חוקי האוויר" – Rule of the Air - ניתן מעמד ייחודי לחוקי האוויר הבינלאומיים שנקבעו בנספח 2 לאמנה.
סעיף 12 לאמנה קבע כי המדינות החברות מתחייבות לשמור על אחידות גבוהה, ככל הניתן, של התקינה הלאומית בנושא חוקי האוויר, בהלימה עם הוראות נספח 2 לאמנה.
עוד נקבע בו כי מעל הים הפתוח (כלומר, מעל שטחי ים שאינם בשטחה הריבוני של אף מדינה) חלים חוקי האוויר הבינ"ל (כפי שנקבעו בנספח 2 לאמנה):
Each contracting State undertakes to adopt measures to insure that every aircraft flying over or maneuvering within its territory and that every aircraft carrying its nationality mark, wherever such aircraft may be, shall comply with the rules and regulations relating to the flight and maneuver of aircraft there in force. Each contracting State undertakes to keep its own regulations in these respects uniform, to the greatest possible extent, with those established from time to time under this Convention. Over the high seas, the rules in force shall be those established under this Convention. Each contracting State undertakes to insure the prosecution of all persons violating the regulations applicable.
הדין הבינ"ל:
הסטנדרטים העיקריים בנספח 2 לאמנה המסדירים את נושא היירוט הינם כלהלן:
סעיף 3.8 לנספח 2 לאמנה:
סטנדרט 3.8.1 קובע כי נושא היירוט יוסדר במדינות המתקשרות על ידי תקנות ונהלים הולמים, אשר לוקחים בחשבון את הוראת סעיף 3(d) לאמנת שיקגו, לפיו כאשר מדינה מתקשרת קובעת תקנות לכלי הטיס המדינתיים שלה, הדבר יעשה תוך התחשבות הולמת בבטיחות הטיס של תעופה אזרחית:
Interception of civil aircraft shall be governed by appropriate regulations and administrative directives issued by Contracting States in compliance with the Convention on International Civil Aviation, and in particular Article 3(d) under which Contracting States undertake, when issuing regulations for their State aircraft, to have due regard for the safety of navigation of civil aircraft. Accordingly, in drafting appropriate regulations and administrative directives due regard shall be had to the provisions of Appendix 1, Section 2 and Appendix 2, Section 1.
סטנדרט 3.8.2 קובע כי טייס מפקד של כלי טיס אזרחי מיורט יציית לסטנדרטים בסעיפים 2 ו- 3 לתוספת 2 לנספח 2, וכי פרשנות ומענה לסימנים חזותיים תהיה כמוגדר בסעיף 2 לתוספת 1 לנספח 2.
התוספת הראשונה (appendix 1) לנספח 2 לאמנה:
תוספת זו מכילה, בין היתר, פירוט בטבלאות של האותות הניתנים בעת יירוט על ידי כלי הטיס המיירט, ותגובות כלי הטיס המיורט, ופירושם, וכמו כן פירוט האותות הניתנים בעת ירוט על ידי כלי הטיס המיורט ותגובות כלי הטיס המיירט ופירושם.
התוספת השנייה ( appendix 2) לנספח 2 לאמנה:
סעיף 1 - כולל הוראות כלליות לכלי הטיס המיירט (הצבאי) אשר נדרשות להיות מעוגנות בנהלים פנימיים של צה"ל, ואין עניינן בכלי הטיס המיורט (האזרחי);
סעיף 2.1 כולל הוראות לכלי הטיס המיורט (האזרחי);
סעיפים 2.2 ו- 2.3 כוללים הוראות למקרה שבו התקבלו בכלי הטיס המיורט הוראות העומדות בסתירה לאלה שניתנו מאת כלי הטיס המיירט;
סעיף 3 כולל הוראות למקרה שבו אין שפת דיבור משותפת בין כלי הטיס המיורט למיירט .
בנוסף, בסטנדרטים 2.24.2.1 ו- 2.24.2.2 לנספח 11 לאמנה, המאגד את התקינה הבינלאומית בנושא שירותי תעבורה אווירית (Air Traffic Services), נקבעו חובות יחידת נת"א בעת אירוע יירוט – אם במרחב האווירי בו היא נותנת שירותי נת"א ואם ברחב אחר .
לבסוף, בסעיף 2.1.32 לתוספת 2 לחלק הראשון לנספח 6 לאמנה (המאגד את התקינה הבינלאומית החל על הפעלת מטוסים בתובלה אווירית מסחרית בינ"ל (operation of aircraft – international commercial air transport - airplanes ), נקבעו חובות מחזיק רישיון הפעלה אווירית לעניין גיבוש ועדכון ספר העזר למבצעים (הסע"מ) שברשותו, בהתאם למידע וההוראות הנוגעות לעניין יירוט כלי טיס אזרחי כפי שהן קבועות בנספח 2 לאמנה, לרבות נהלים מתאימים לטייס המפקד של כלי הטיס המיורט ואותות חזותיים שייעשה בהם שימוש.
דיני הטיס הישראליים:
הפרק החמישי לתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב – 1981 (להלן- "תקנות ההפעלה" או "התקנות") מסדיר את הנושא של יירוט כלי טיס בישראל.
הפרק כולל כיום 5 תקנות, כדלקמן:
(1) תקנה 117 – "חובות טייס כלי טיס מיורט" - המפרטת כאמור את חובות ופעולות טייס של כלי טיס מיורט, והיא תואמת את סעיף 2.1, פסקאות משנה (1) עד (4) בתוספת 2 לנספח 2 לאמנה.
(2) תקנה 118 – "הוראות סותרות" - הקובעת הוראות לעניין פעולות שעל טייס של כלי טיס מיורט לבצע כאשר הוא מקבל הוראות סותרות באלחוט או בראיה ממקור אחר. הוראה זו תואמת את סעיפים 2.2 ו- 2.3 בתוספת 2 לנספח 2 לאמנה.
(3) תקנה 119 – "משמעות המונח יירוט" – התקנה מפרטת כי המונח "יירוט" אינו כולל שירותי יירוט או ליווי לכלי טיס במצוקה. ההוראה תואמת את ההערה שבסטנדרט 3.8.1 בנספח 2 לאמנה.
(4) תקנה 120 – "חובות בעל רישיון הפעלה" - בעל רישיון הפעלה אווירית נדרש לעגן את ההוראות בנושא היירוט בנוהל לשעת חירום בתוך ספר העזר למבצעים שלו, אשר נדרש להימצא בכלי הטיס בעת טיסה; כמו כן, אנשי צוות אוויר המועסקים על ידו ועובדים אחרים שעשויה להם נגיעה לעניין נדרשים לעבור הדרכה בנושא זה. הוראה זו תואמת את סעיף 2.1.32 בתוספת 2 לחלק הראשון בנספח 6 לאמנה.
(5) תקנה 121 – "אותות ליירוט כלי טיס" – התקנה מפרטת בטבלה את האותות השונים המועברים בין כלי טיס מיירט לכלי טיס מיורט במהלך היירוט, ואת פרשנותם ומשמעותם. התקנה מבוססת על הטבלה בתוספת 1 לנספח 2 לאמנה.
הפערים בין הדין הבינ"ל לדין המקומי:
ההוראות הקיימות כיום בפרק ה- 5 לתקנות ההפעלה אינן מצויות בהלימה מלאה לסטנדרטים הבינ"ל החלים על הנושא כמפורט לעיל, וכמו כן חסרות הוראות בפרק זה.
משכך, יש צורך לבצע בפרק מספר תיקונים ושינויים על מנת שתתקיים התאמה בין הדין הישראלי לבין סטנדרטים הבינלאומיים, בהקשר היירוט , כפי שיפורט להלן.
כמו כן, מבוקש להוסיף 2 תקנות חדשות בפרק ה- 5 לתקנות ההפעלה:
האחת, עניינה תקשורת רדיו ביירוט. הפרק אינו מיישם הוראה בדבר תקשורת רדיו במהלך יירוט, המבוססת על סעיף 3 בתוספת השנייה לנספח 2 לאמנה.
השנייה, עניינה פירוט חובותיה של יחידת הנת"א כאשר היירוט מבוצע במרחב אווירי שבאחריותה או במרחב אווירי שלא באחריותה (בתנאי, כמובן, שנודע לה על כך), בהתאם להוראות סטנדרטים 2.24.2.1 ו- 2.24.2.2 בנספח 11 לאמנה.
דברי הסבר מפורטים
לתיקון תקנה 117 בתקנות העיקריות- חובות טייס כלי טיס מיורט:
לתיקון כותרת השוליים והרישה:
סטנדרט 3.8.2 לנספח 2 קובע את חובת הטייס המפקד של כלי הטיס המיורט לציית להוראת סעיפים 2 ו- 3 לתוספת 2 בנספח 2 לאמנה, ולפרש ולהגיב לסימנים חזותיים כאמור בסעיף 2 לתוספת 1 בנספח 2 באמנה.
"3.8.2 The pilot-in-command of a civil aircraft, when intercepted, shall comply with the Standards in Appendix 2, Sections 2 and 3, interpreting and responding to visual signals as specified in Appendix 1, Section 2."
החובה לקיים את סעיף 2.1 לתוספת 2 בנספח 2 לאמנה עוגנה בתקנה 117 לתקנות ההפעלה, אך היא מוטלת כיום על "טייס" ולא על "טייס מפקד" כהוראת הסטנדרט.
לפיכך, מבוקש לתקן את תקנה 117 כך שהחובות מכוחה יוטלו על הטייס המפקד, וכן לתקן את כותרת השוליים בהתאם לכך, באופן שבמקום "חובות כלי טיס מיורט" כותרת המשנה תבהיר כי החובה החוקית חלה על הטייס המפקד, ותנוסח באופן בהיר יותר, כך: "חובות טייס מפקד של כלי טיס מיורט".
להוספת פיסקה (5):
בסעיף 2.1 בתוספת 2 לנספח 2 לאמנה נקבעה רשימת הפעולות שעל כלי טיס מיורט לבצע.
בפסקה (e) לסעיף 2.1 נקבע:
"e) if equipped with ADS-B or ADS-C, select the appropriate emergency functionality, if available, unless otherwise instructed by the appropriate air traffic services unit."
מערכות כאמור הינן מערכות המספקות, בין היתר, מידע על מיקומו ועל מצבו של כלי הטיס המיורט, ובחירת פונקציית החירום המתאימה ע"י הטייס מספקת מידע ליחידת הנת"א המתאימה בדבר היותו של כלי הטיס מיורט.
תקנה 117 לתקנות ההפעלה מיישמת את מרבית הוראות סעיף 2.1 בתוספת השנייה לנספח 2 לאמנה, אך חסרה בה הוראה המיישמת את פיסקה 5 דלעיל.
משכך, מבוקש להוסיף לרשימת הפעולות שעל טייס כלי טיס מיורט לבצע, הוראה לפיה אם כלי הטיס מצויד במערכת עקיבה אוטומטית תלויה (automatic dependent surveillance) מסוג Bׁ- ׁׁbroadcast – משודרת, או מסוג C- contract- מוסכמת (להלן - "ADS-B או "ADS-C), הטייס ייבחר בפונקציית החירום המתאימה, זולת אם ניתנו הוראות אחרות על-ידי יחידת נת"א.
לתיקון תקנה 118 לתקנות העיקריות – הוראות סותרות
סעיפים 2.2 ו- 2.3 לתוספת 2 לנספח 2 לאמנה קובעים את הפעולות הנדרשות מכלי טיס מיורט כאשר הוא מקבל הוראות באלחוט מכל מקור שהוא (למשל – מיחידת הנת"א האזרחית) הסותרות את ההוראות שקיבל מכלי הטיס המיירט (בין באלחוט ובין באותות חזותיים):
2.2 If any instructions received by radio from any sources conflict with those given by the intercepting aircraft by visual signals, the intercepted aircraft shall request immediate clarification while continuing to comply with the visual instructions given by the intercepting aircraft.
2.3 If any instructions received by radio from any sources conflict with those given by the intercepting aircraft by radio, the intercepted aircraft shall request immediate clarification while continuing to comply with the radio instructions given by the intercepting aircraft.
כאמור, לפי סטנדרט 3.8.2 לנספח 2 החובה לציית לסעיפים אלה מוטלת על הטייס המפקד של כלי הטיס המיורט.
תקנה 118 לתקנות ההפעלה מטילה את החובה לציית להוראות אלה על "טייס", ולא על הטייס - המפקד. לפיכך מוצע לתקנה ולהטיל החובה על הטייס המפקד כנדרש בסטנדרט הבינלאומי. מוצע להתאים את כותרת השוליים בהתאם לכך.
בנוסף, בהתאם ללשון הסטנדרטים דלעיל, מבוקש לחדד ולהבהיר כי חובת הטייס המפקד של כלי הטיס המיורט היא להמשיך לציית להוראות כלי הטיס המיירט (ולא לאלה שניתנו על ידי הגורם האחר), בין אלה שניתנו באלחוט ובין שניתנו באמצעות אותות חזותיים. משכך, מבוקש לתקן את "הטייס" בעלמא ל"הטייס המפקד של כלי הטיס המיורט" באופן בהיר ומפורש; וכן להוסיף את התיבה "באותות ראייה או באלחוט", כך שיובהר כי על הטייס המפקד של כלי הטיס המיורט למלא אחר הוראות כלי הטיס המיירט, שניתנו לו בין באותות חזותיים ובין בקשר באלחוט, ולא לשעות להוראות של גורמים אחרים, כמו יחידת הנת"א או יחידת הבקרה, אם סותרות את הוראות הכלי המיירט.
לתיקון תקנה 120 בתקנות העיקריות – חובות בעל רישיון הפעלה:
התקנה מחילה חובה על בעל רישיון הפעלה אווירית להכליל נהלים בנושא היירוט בספר העזר למבצעים (סע"מ) שלו (פיסקה 1 לתקנה), חובה לוודא שאנשי צוות האוויר ועובדים אחרים בקיאים בנהלי היירוט ועברו לשם כך הדרכות מתאימות ומספקות (פיסקה 2), וכן חובה שנהלים כאמור יימצאו בכלי הטיס בעת טיסה (פיסקה 3).
לתיקון כותרת השוליים ורישה התקנה:
יש להבהיר כי החובה החוקית חלה על בעל רישיון הפעלה אווירית, שכן המונח "בעל רישיון הפעלה" ובכך להתאים התקנה למינוח בחוק הטיס. הכוונה לכל מי שמפעיל כלי טיס בהפעלה מסחרית לפי הפרקים התשיעי (בלונים ואז"מים), האחד עשר (הפעלה חקלאית) השנים-עשר (מוניות אוויר) והשלושה עשר (הפעלת מטוסים גדולים בתובלה אווירית מסחרית) לתקנות ההפעלה.
משכך, מבוקש לתקן את כותרת השוליים ולהוסיף בסופה את המילה "אווירית" וכן את רישה התקנה בהתאמה.
לתיקון בפיסקה (1):
מבוקש לדייק במינוח המשפטי ובמקום "סימן" לרשום "פרק".
להחלפת תקנה 121 בתקנות העיקריות – אותות ליירוט כלי טיס:
סעיף 2 לתוספת 1 לנספח 2 לאמנת שיקגו קובע את האותות (signals) בהם יש להשתמש במקרה של יירוט.
בסעיף 2.1 פורטו אותות שיוזם כלי הטיס המיירט ותגובות כלי הטיס המיורט ופירושן.
בסעיף 2.2 פורטו אותות שיוזם כלי הטיס המיורט ותגובות כלי הטיס המיירט ופירושן.
"שפה משותפת" באמצעות אותות חזותיים שכאלה חיונית בהקשר זה, ותכליתה יצירת קשר בין כלי הטיס מיירט לכלי הטיס המיורט, בנסיבות בהן תקשורת בדיבור אינה אפשרית מטעמים שונים, ומניעת פגיעה מיותרת בכלי הטיס המיורט כאשר לא נוצרה עמו תקשורת בדיבור.
הוראות תקנה 121 לתקנות ההפעלה הנוכחיות אינן מעודכנות ביחס להוראות טבלה 2 לתוספת 1 כאמור.
כך למשל, התקנה הנוכחית אינה כוללת את חובת כלי הטיס המיירט לנצנץ באורות הניווט גם ביום וגם בלילה; התקנה אינה כוללת הוראות ייחודיות לכלי הטיס המיירט כאשר כלי הטיס המיורט הוא להליקופטר; התקנה אינה כוללת התייחסות לשינויים ביירוט בשל תנאי מזג אוויר ועוד.
לפיכך, מבוקש להחליף את התקנה בתקנה חדשה המפנה לטבלה מספר 2 בתוספת ה- 1 לנספח 2 לאמנה, בהתאם לעדכונה מעת לעת.
בשל החשיבות הרבה בהתאמה מלאה לאמנה בנושא זה מוצעת שאיבת ההוראות לתקנות ההפעלה על דרך ההפניה למסמך המחייב- הוא הטבלה האמורה.
להוספת תקנה 121א לתקנות העיקריות- תקשורת רדיו ביירוט:
סעיף 3 לתוספת 2 לנספח 2 לאמנת שיקגו קובע הוראות לעניין תקשורת רדיו ביירוט, כאשר אין שפה משותפת בין כלי הטיס המיירט למיורט כלהלן:
3. Radio communication during interception
If radio contact is established during interception but communication in a common language is not possible, attempts shall be made to convey instructions, acknowledgement of instructions and essential information by using the phrases and pronunciations in Table A2-1 and transmitting each phrase twice:
הוראה זו נועדה להבטיח תקשורת מינימלית נדרשת בין כלי הטיס המיירט לכלי הטיס המיורט באמצעות מונחים ברורים ומוסכמים בשפה האנגלית, בכלי פרשנות מוסכמת וידועה, גם כאשר הטייסים אינם דוברים אותה שפה.
הוראה זו אינה קיימת בתקנות ההפעלה.
לפיכך, מבוקש להוסיף את תקנה 121א, כתקנה חדשה בפרק ה – 5, בה ייקבע כי באותם מקרים בהם מתאפשרת, במהלך יירוט, תקשורת רדיו, ולו חלקית, הטייסים ינסו לעשות שימוש בשפה תעופתית משותפת הקבועה בטבלה האמורה, תוך הפנייה לטבלה האמורה (טבלה מספר 1 – 2 A בסעיף 3 בתוספת 2 שבנספח 2 לאמנה).
בנוסף, במטרה להבטיח עד כמה שאפשר את רציפות ובהירות התקשורת, מוצע לקבוע, בהתאמה מלאה לסטנדרט הבינ"ל בנושא, כי כל שידור יבוצע פעמיים.
בנוסף, מוצע לקבוע כי הטבלה תפורסם בנוהל ENR 1.12 לפרק EN-ROUTE (ENR) לפמ"ת הבינלאומי (המפורסם באתר האינטרנט של רת"א), כפי שנעשה כבר היום כמתחייב מנספח 15 לאמנה.
להוספת תקנה 121ב לתקנות העיקריות – חובות יחידת הנת"א:
סעיף 2.24.2 לנספח 11 לאמנה עניינו יירוט כלי טיס והוא מרכז את הפעולות הנדרשות מיחידת הנת"א בנושא זה.
ליחידות הנת"א יש אפשרות ליצירת קשר הן עם כלי הטיס המיורט והן עם יחידת בקרת היירוט הצבאית – היחידה שנמצאת בקשר עם כלי הטיס מיירט. לפיכך ביכולתה לממסר הודעות בין כלי הטיס המיורט למיירט, ולסייע בשמירת בטיחות הטיסה של כלי הטיס המיורט.
סטנדרטים 2.24.2.1 ו- 2.24.2.2 בנספח 11 לאמנה קובעים את הפעולות שיחידת הנת"א נדרשת לבצע מקום שמתרחש יירוט כלי טיס אזרחי – סטנדרט 2.24.2.1 עניינו פעולותיה של יחידת נת"א כאשר כלי טיס מיורט במרחב האווירי שבו היא נותנת שירותי נת"א; סטנדרט 2.24.2.2 עניינו פעולותיה של יחידת נת"א כאשר נודע לה על כלי טיס מיורט במרחב אווירי שאינו בתחום אחריותה.
2.24.2.1 As soon as an air traffic services unit learns that an aircraft is being intercepted in its area of responsibility, it shall take such of the following steps as are appropriate in the circumstances:
a) Attempt to establish two-way communication with the intercepted aircraft via any means available, including the emergency radio frequency 121.5 MHz, unless such communication already exists;
b) Inform the pilot of the intercepted aircraft of the interception;
c) Establish contact with the intercept control unit maintaining two-way communication with the intercepting aircraft and provide it with available information concerning the aircraft;
d) Relay messages between the intercepting aircraft or the intercept control unit and the intercepted aircraft, as necessary;
e) In close coordination with the intercept control unit take all necessary steps to ensure the safety of the intercepted aircraft;
f) Inform ATS units serving adjacent flight information regions if it appears that the aircraft has strayed from such adjacent flight information regions.
2.24.2.2 As soon as an air traffic services unit learns that an aircraft is being intercepted outside its area of responsibility, it shall take such of the following steps as are appropriate in the circumstances:
a) Inform the ATS unit serving the airspace in which the interception is taking place, providing this unit with available information that will assist in identifying the aircraft and requesting it to take action in accordance with 2.24.2.1;
b) Relay messages between the intercepted aircraft and the appropriate ATS unit, the intercept control unit or the intercepting aircraft.
הוראות אלה אינן מיושמות כרגע בדיני הטיס.
לפיכך, מוצעת תקנה 121ב אשר תעגן את חובות יחידת הנת"א כאמור, בהתאם להוראות סטנדרטים 2.24.2.1 ו- 2.24.2.2 בנספח 11 לאמנה.
לתקנת משנה (א):
מוצע להסדיר את חובות יחידת הנת"א שהיירוט מתרחש במרחב אווירי שבתחום פיקוחה, בהתאם לסטנדרט 2.24.2.1 בנספח 11 לאמנה.
עיקרי החובות הן:
תנסה ליצור קשר דו – כיווני עם כלי הטיס המיורט;
תודיע לטייס של כלי הטיס המיורט אודות היירוט;
תיצור קשר עם יחידת בקרת היירוט ותספק לה מידע זמין בנוגע לכלי הטיס המיורט;
תעביר הודעות בין כלי הטיס המיירט או יחידת בקרת היירוט, לבין כלי הטיס המיורט;
תנקוט בכל האמצעים על מנת לשמור על בטיחות כלי הטיס המיורט;
תעדכן את יחידת הנת"א המפקחת על מרחב אווירי סמוך, אם נראה שכלי הטיס סוטה לעבר אותו מרחב;
לתקנת משנה (ב):
התקנה דנה בחובות יחידת הנת"א שהיירוט מתרחב במרחב אווירי שהיא אינה מספקת בו שירותי נת"א, אלא במרחב אחר, והיא מיישמת את סטנדרט מס' 2.24.2.2 לעיל.
עיקרי החובות הן:
תודיע ליחידת הנת"א המפקחת על המרחב האווירי שבו מתרחש היירוט אודות היירוט, תספק לה את כל המידע הזמין שיש ברשותה הנוגע לעניין אשר יכול לסייע בזיהוי כלי הטיס ותבקש ממנה לנקוט בכל הפעולות הנדרשות;
תעביר הודעות בין כלי הטיס המיורט ויחידת הנת"א המתאימה, לבין יחידת בקרת היירוט או כלי הטיס המיירט.
לתקנת משנה (ג):
בהתאם לסטנדרטים הבינ"ל דלעיל, אירוע יירוט מערב גם "יחידת בקרת יירוט" – על פי רוב יחידה צבאית שעומדת בקשר עם כלי הטיס הצבאי המיירט ויוזמת ומנהלת את אירוע היירוט.
לפיכך, מוצע להגדיר את המונח "יחידת בקרת היירוט" לצורך תקנה זו - כך שיובהר כי הכוונה ליחידת הבקרה הצבאית אשר במרחב האווירי המסור לאחריותה מתרחש אירוע היירוט (המערב כשלעצמו כלי טיס מיורט- אזרחי, ומיירט- צבאי).
לסעיף התחילה:
מבוקש שהתקנות ייכנסו לתוקף 30 ימים מיום הפרסום- ברירת המחדל לפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בנושא חקיקת משנה, שכן אינן מצריכות היערכות מיוחדת לדידה של רת"א, רש"ת, חיל האוויר או גורמים בעלי עניין בעולם התעופה, מאחר וממילא בתחום זה של יירוט פועל השטח בהלימה לסטנדרטים הבינ"ל, ואירועי יירוט אינם עניין שכיח כשלעצמו.