חומר רקע

תל אביב , ט"ז חשון ,תשע"ח 5 נובמבר , 7102 נייר עמדה- תמיכת התאחדות התעשיינים ב תקנות בתי המשפט(אגרות()תיקון מס')התשע"ז- 7102 –תובענות ייצוגיות התאחדות התעשיינים מבקשת להביע תמיכה בטיוטת הת קנה שבנדון ובתכליתה ה חשובה וה צודקת וכפי שנימק משרד המשפטים בדברי ההסבר להצעה .התקנה תעלה לאישור ועדת ח וקה ,חוק ומשפט ביום שלישי ה- 12 לנובמבר , 7102 .  מטרת תקנה זו היא טיפול ראשון והכרחי בתופעה הנרחבת , הידועה וההרסנית של הגשת תביעות ייצוגיות בחוסר תום לב(תביעות סרק ) וזאת ללא פגיעה בהמשך השימוש החשוב בכלי התובענה הייצוגית במקרים המוצדקים , לשמם נחקק החוק.  בשנים האחרונות חלה עליה חדה במספרן של הבקשות לאישור תובענות הייצוגיות .הצפה של ממש . כך למשל בארבע השנים7107-7105 הוגשו751% יותר תביעות מאשר בשש השנים הראשונות לאחר חקיקת החוק . בשנת7105 הוגשו כ- 0835 ייצוגיות לעומת053 בשנת7112 . כפי שמצוין גם בדברי ה הסבר להצעה , רובן המכריע של התביעות הייצוגיות שהוגשו בעשור האחרון הסתיימו בפשרות או בסילוק תביעה ובעיקרן עקב תביעת סרק . כך למשל מתוך416 הליכים שהסתיימו ב- 7106 42% הסתיימו מבלי שכלל התבררו בבית המשפט( 870 הסתלקויות , 71 דחייה על הסף , 48 דחית בקשה .)  המגזר הע סקי כאחד נמצא זה מספר שנים תחת מתקפת תביעות סרק קנטרניות ולעתים אף הזויות . כך למשל אנו עדים לתופעת התביעות הייצוגיות הסדרתיות ,תופעה שגובלת בעבריינות של ממש- עורך דין בודד המגיש עשרות בקשות לאישור תובענות ,הנסמכות על תצהירים זהים כאשר השוני היחידי הוא פרט י התובע והנתבעת . למעשה מייצג תובעים פיקטיביים המתבקשים לחתום על התצהיר . התנהלות זו נעשית מתוך כוונה ברורה להפעיל לחץ סחטני על הנתבעים(ברובם קטנים ובינוניים )ולגרוף כסף קל לכיסם.  דוגמא נוספת היא תביעות בסכומים אסטרונומיים המוגשות נגד עסקים ברובם קטנים ובינוניים אף כאשר אומדן כספי של העבירה שנעברה לכאורה עומד על סכום מזערי או כאשר העברה שנעברה בתום לב היא זניחה ופנייה מקדימה הייתה מביאה לתיקונה המידי . תובענות מנותקות ומופרזות אלו עשויות להביא לפגיעה אנושה בעסק אשר אין לו את היכולת הכלכלית להתמודד עם בקשת אישור בעשרות מיליוני שקלים.  תביעות הסרק מסבות נזק עצום לתעשיין ש הרי מעבר לעלות המיותרת ב ניהולן , הזמן הנדרש לכך והפרסום הרע(שלא לצדק) , הן גם גורמות לעלייה בפרמיות הביטוח , פגיעה בהערכת שווי חברת והעלאת דירוג הסיכון שלהם– כל אלו בעלי אפקט הרסני על פיתוח עסקים בישראל.  יודגש , מי שניזוק היום מלבד העסקים ובתי המשפט שזמנם נשחת לריק אלו הצרכנים שהרי עלויות ניהול ההליך המיותר והיקר מגולגלות עליהם .  חשוב להבהיר ,הצעת החוק מבטיחה מניעת פגיעה בתביעות צודקות :ראשית , נקבע תשלום אגרה בשני שלבים זאת על מנת שלא ל יצור הרתעה של תובעים ייצוגיים אשר ימנעו מהגשת תובענות ייצוגיות טובות בשל עלות האגרה. ככל שעילת תביעתו של התובע הייצוגי טובה ובהתאם להצלחתו בהליכים המתנהלים בבית המשפט , הרי שנטל זה עשוי לעבור אל הנתבע .שנית ,לבית המשפט סמכות לפטור מתשלום המחצית השנייה של הא גרה ,כולה או חלקה , מטעמים מיוחדים שיירשמו. תקנה זו לא תפגע כהוא זה בכלי התובענה הייצוגית שכולנו מכירים בחשיבותו אלא ,בתקווה , תביא לצמצום תביעות הסרק החוזרות ונשנות ולרו ו חת בתי המשפט ,העסקים והצרכן!