חומר רקע

קורבנות העינויים בסיני: לקראת פתרון מחנות העינויים בסיני בישראל חיים כיום כמה אלפי אנשים גברים, נשים, ואף ילדים – שהינם ניצולים של מחנות העינויים בסיני. הקורבנות, מבקשי מקלט שאינם ברי הרחקה לארצות מוצאם (אריתראה וסודן), נחטפו בעת מנוסתם, נשבו ועונו. העינויים כללו אלימות פיסית, נפשית, ומינית קשה, לרבות קשירות בשלשלאות לתקופות של ימים עד חודשים, הרעבה, הצלפות, כוויות, איומים בהרג ובקצירת איברים, ומעשי אונס. מי שמשפחתו הצליחה לשלם עבורו את כופר הנפש לחוטפים – ניצל והגיע לגבול הבטוח הקרוב ביותר, ישראל. ניצולי מחנות העינויים בסיני חיים בינינו כשהם נושאים צלקות פיזיות ונפשיות קשות ביותר וזקוקים לסיוע קשוב וייחודי. חלקם מצויים במצבים סוציאליים מורכבים, סובלים מטראומות קשות, וזקוקים לטיפול רפואי ולמנגנוני תמיכה פיזיים ונפשיים שיסייעו להם לשקם את חייהם. מעטים מתוכם – רק כ 500 איש ואישה – הוכרו על ידי מדינת ישראל כקורבנות סחר וזכאים לשנת שיקום במקלט ייעודי לשנה אחת בלבד. כל השאר נותרים ללא מענה הולם לטראומה והפגיעות שחוו והם משוללים זכויות או גישה מספקת לשירותי בריאות ורווחה. בהיעדר נגישות לשירותי בריאות ורווחה, ובהיעדר מענים ייעודיים, אנשים אלו נותרים חשופים לפגיעות נוספות, למצוקה קיצונית, ולהדרדרות נוספת במצבם. ראייה לטווח ארוך תאשר כי מתן עזרה וסיוע לניצולי מחנות העינויים הינה כדאית לא רק לניצולים עצמם, אלא גם לחברה הישראלית בכללה. הבנה זו הביאה את מדינת ישראל לעשות צעדי ענק במציאת מענים ומתן סעד לקורבנות הסחר בבני אדם. כעת אפשר וצריך להשתמש בתשתיות ובידע הקיים כדי לתת מענה גם לאלו שעברו עינויים בסיני ושלא הוכרו כקורבנות סחר. הצעה לפיתרון: מודל מודולארי של מענים לקורבנות העינויים בסיני החיים בישראל אנו מאמינות כי רק על-ידי יצירת שיתופי פעולה ויצירת שיח מקצועי ובונה אמון בין רשויות המדינה וארגונים מהמגזר השלישי יהיה באפשרותנו לקדם פתרון יעיל, הוגן, וחסכוני עבור ניצולי העינויים. המודל שאנו מציעות נשען על ההבנה כי נדרש להתאים את המענים לצרכים המשתנים של קורבנות העינויים החיים בישראל, לדפוסי ולנסיבות חייהם, כמו גם לתשתיות הקיימות בישראל. עבודתינו עם קורבנות העינויים מעלה כי כל ניצולי העינויים זקוקים בראש ובראשונה למספר תנאים הכרחיים לשם תחילת שיקום חייהם: הם זקוקים למעטפת יציבות בסיסית, שתאפשר להם (1) לזכות באשרות שהייה לתקופות ארוכות יותר, (2) הגנה מפני כליאה, (3) ונגישות לשירותי הבריאות והרווחה בקהילה. עבור מרבית ניצולי העינויים, הנגשה של מענים אלו יספיקו לייצובם ויאפשרו להם להתחיל לשקם את חייהם. חלק מהניצולים, להערכתנו כמה מאות מתוכם, יזדקקו בנוסף למעטפת היציבות הבסיסית, גם לליווי צמוד יותר במסגרת אמבולטורית של מרכז-יום ייעודי, בדומה למרכז היום לשורדים שמפעיל "מסיל"ה". לבסוף, מיעוט מקרב הניצולים, כמאה מתוכם, מצויים כבר כיום במצב אקוטי אשר מחייב טיפול אינטנסיבי במסגרת של מקלט, בדומה למענים שמוגשים לקורבנות סחר מוכרים בישראל. המודל המוצע הוא מודל גמיש שמאפשר מתן טיפול ייעודי, ההולם את צרכי המטופל באופן שלא גוזל משאבים מיותרים; הוא מאפשר "מוביליות", דהינו מאפשר להמשיך לזכות בליווי תמיכה וטיפול גם כאשר מצבו של מטופל אקוטי משתפר, והוא כבר יכול להמשיך לחיות בקהילה. הפיתרון המוצע עושה שימוש בתשתיות קיימות – בכלל זה שירותי הבריאות והרווחה הציבוריים, המקלטים לקורבנות סחר, מרפאת "גשר" לבריאות הנפש, ומרכז היום לשורדים של מסיל"ה; הוא משתמש בניסיון הנצבר של אנשי המקצוע וארגוני הסיוע שעובדים עם הקהילה, ומניח שיתוף פעולה בין החברה האזרחית למדינה, מפיק לקחים הן מהעבודה עם קורבנות סחר, הן מהניסיון הקליני הטיפולי,  והן מהעבודה הקהילתית של ארגוני הסיוע. מן הראוי להדגיש כי מטרת המודל הזה היא לא רק לתת מענה לצרכים של המקרים האקוטים שזקוקים לטיפול אינטנסיבי כמו אשפוזי - אלא גם להבטיח שמספרם של מי שזקוקים לשיקום אינטנסיבי במקלט לא יגדל לאורך זמן: למנוע היום הדרדרות עתידית של המטופלים, על ידי הנגשת שירותים כרגע גם למי שמתמודד בצורה נאותה ללא שיקום במקלט. קריאה לשיתוף פעולה בשנה האחרונה נעשו מאמצים, בעיקר ביוזמתה של היחידה המתאמת למאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים, להקים צוות חשיבה ועבודה בינמשרדי, שאמון על גיבוש מענים לקורבנות העינויים בסיני. אנו מברכות על הדיאלוג הפורה שנוצר בנושא בין המשרדים, וכמו כן בין ארגוני החברה האזרחית לבין המשרדים. אנו קוראות להמשך וחיזוק שיתופי הפעולה לשם הקמת ממשקים שיאפשרו יישום של המענים הנחוצים. לפרטים נוספים: ד"ר זואי גוטצייט [email protected] 0523283682