חומר רקע

מנגנון לגישור ובניית הסכמות ב התחדשות עירונית נייר עמדה עמוד1 מתוך8 משרדי מרכז הגישור של מוזאיקה: רח' פייר קניג32 (בית מרים), קומה4, ירושלים .מען למכתבים: ת.ד53413 , ירושלים91533 :| טלפון02-6732122 | פקס02-6727581 דוא"ל : [email protected] :| אינטרנטgishur.org.il - www.mosaica מנגנון גישור ובניית הסכמות בתהליכי התחדשות עירונית במסגרת הצ"ח 'פינוי ובינוי (פיצויים) (תיקון מס4 )) (פינוי בשל סירוב בלתי סביר – נייר עמדה – תקציר מנהלים תהליך החקיקה של חוק הדייר הסרבן עורר בת חילת דרכו ביקורת רבה מצד גופים חברתיים שונים , .שחשו כי הכוח שנותן החוק בידי בית המשפט הוא כוח מופרז ,נשקלה הוספת סייגים שונים לחוק שיגנו מפני הפעלת כוחו המלא של החוק במקרים שבהם דיירים שונים יוגדרו כ'סרבנים', למרות שהתנגדותם נובעת מסיבות שאינן כלכ ,ליות (כגון קשישים ,מיעוטים דיירים מודרים חברתית או .)תרבותית וכיו"ב ,מגוון הסייגים שהוצעו, כמו גם המנגנון המוצע בחוק עצמו עוסקים במקרים פרטניים ו אינם מצי עים פתרון מערכתי ומקיף ל התנגשות בין זכויות הדיירים המתנגדים לזכויות הדיירים המבקשים לקיים פרויקט התחדש.ות פרויקטים רבים מגיעים לידי האטה, עצירה ואף כשלון בגלל ניהול לא מיטבי של הסכסוכים הטבועים בפרויקטים אלה בפרט, ותהליכי המשא ומתן השזורים .בפרויקטי התחדשות עירונית בכלל .'מקצתם של הסכסוכים המתקיימים בתהליכי התחדשות עירונית נובעים מחמדנות, או 'סחטנות כוחו ה מלא של חוק הדייר הסרבן נדרש לאיזון התנגשות הזכויות במקרים כאלה. אך הרוב המכריע של הסכסוכים בתהליכים אלה נובע מסיבות אחרות– תקשורת לקויה, חוסר במידע אמין ובלתי .תלוי, חוסר איזון בין הדיירים לבין היזם והגורמים האחרים הסדרתו של מנגנון גישור ובניית הסכמות כחל ק טבוע ב תהליכי התחדשות עירונית, יוכל לתת מענה מערכתי ומקיף למרבית הסכסוכים בתהליכים אלה. החל משלביו הראשונים של הפרויקט עד שלבי הביצוע ואף לאחריהם. בפרט, ובהקשר ישיר לחוק זה, מומלץ להתנות את הפניה לערכאות .משפטיות כנגד דיירים סרבנים, במיצויו של הליך גישור:דרישה זו תביא ליתרונות רבים - הפרדה בין 'סרבנים' המונעים מסיבות חמדניות ('סחטנים'), לבין מתנגדים שניתן לקרב ביניהם לבין הפרויקט בדרכים של הסכמה ומציאת פתרונות יצירתיים אשר נותנים מענה .לצרכיהם - לגיטימציה רחבה יותר להפעלת כוחו המלא של החוק במקרים שכן מגיעים לערכאות .המשפטיות - עידוד שימוש בכלים של גישור ובניית הסכמות בפרויקטים של התחדשות עירונית– שיביאו לשיפור הפרויקטים בהיבטי ישימות, כלכליות, מניעת נזק חברתי והגברת התועלת הקהילתית והעירונ ית. הסדרת המנגנון יכולה להתבסס באופן כמעט מלא על מנגנונים קיימים– מאגר היועצים של משרד השיכון ו/או המינהלות המקומיות להתחדשות עירונית, מרכזי גישור בקהילה ברחבי הארץ, משרדי .גישור ומגשרים פרטיים, אנשי מקצוע העוסקים בתחום וצברו בו נסיון המסמך המלא כולל פירוט על המחסור בטיפול מקצועי בהיבט החברתי של תהליכי התחדשות ,עירונית.על מנגנון הגישור המוצע, על אופן מתן שירותי הגישור, ועל עמותת מוזאיקה פרטי קשר: עידו קלינברגר– ראש תחום התחדשות ע ירונית , מוזאיקה– 7840819 - 054 , [email protected] רות נחנסון-אנקרי – מנהלת ארצית, מוזאיקה– 6668380 - 054 , [email protected] מנגנון לגישור ובניית הסכמות ב התחדשות עירונית נייר עמדה עמוד2 מתוך8 משרדי מרכז הגישור של מוזאיקה: רח' פייר קניג32 (בית מרים), קומה4, ירושלים .מען למכתבים: ת.ד53413 , ירושלים91533 :| טלפון02-6732122 | פקס02-6727581 דוא"ל : [email protected] :| אינטרנטgishur.org.il - www.mosaica התחדשות עירונית ללא היבט חברתי ממוסד בשנים האחרונות ניצבת החברה הישראלית בפני שוקת שבורה בכל הנוגע להיבטים החברתיים של תהליכי התחדשות עירונית. המקור לבעיה זו בכך ש היבטים אלה לא נלקחו ב חשבון בחקיקה המקורית שעיצב ה .את דמותם של תהליכי ההתחדשות הקיימים כיום מערכת ההתחדשות העירונית מורכבת כיום מגופים פרטיים הפועלים למטרות רווח וממערכת תכנון ממסדית– אשר לשניהם לא ניתנו מעולם כלים מקצועיים מסודרים להתמודדות עם הגורם השלישי במערכת זו– .בעלי הדירות וקהילות התושבים בשנים האחרונות החלה תנופה משמעותית בהתייחסות להיבטים החברתיים של תהליכי התחדשות עירונית .החל מפעילות של גופי מגזר שלישי וחברה אזרחית , דרך התמקצעות של גופי שלטון מקומי ועד הגדלת המעורבות של משרד השיכון ו תהליכי החקיקה המתקיימים בשנתיים האחרונות (חוק )'הרשות להתחדשות עירונית, חוק המארגנים וכו. כל זאת מתוך זיהוי הנזקים שנגרמים לתושבים וקהילות כמו גם לתהליכי ההתחדשות עצמם, לאור העובדה שאין מענה מקצועי לניהול ההיבט .החברתי בתהליכים אלה התחדשות עירונית גורמת לסכסוכים הפוגעים בישימות ה פרויקטים מעצם ההתבססות של תהליכי התחדשות עירונית על כוחות השוק הפרטי ועל מערכת תכנון שאינה ,מכירה שיקולים חברתיים מייצרים פרויקטים אלה מלכודת של חוסר-איזון ותת- ייצוג של צרכי בעלי הדירות וקהילות התושבים . בנוסף לכך מבנה תהליכי ההתחדשות כיום גורם לפילוג כמעט ,מיידי בין תושבים ל מחנאות לו יריבות ,ל ,סכסוכים ל הפעלת לחצים עד כדי אלימות ופגיעה אנושה בקהילה וביחסי השכנות . עם חלוף הזמן, מתחמי התחדשות רבים חווים התפוררות של הקהילה . מערכת זו, מלבד העובדה שגורמת ,לנזקים חברתיים וקהילתיים משמעותיים מאוד מייצר ת התנגדות רבה בקרב התושבים לקיום הפרויקטים מלכתחילה. תופעה זו מכונה לעתים''סרבנות (מונח שהחלתו על אדם נתונה ע"פ חוק בסמכותו של ביהמ"ש, אך נעשה בו שימוש תכוף להפעלת )לחץ על תושבים המהססים להצטרף לפרויקט מסוים. 'רוב ה'סרבנים' אינם 'סחטנים אנו מוצאים כי התנגדות תושבים נוב עת ברוב המכריע של המקרים מתקשורת לקויה בין בעלי הדירות לבין עצמם , לבין נציגות התושבים , לבין היזם ואף הרשות המקומיות. תקשורת לקויה זו מושפעת בין השאר גם מהגיוון החברתי-כלכלי-תרבותי במתחמים אלה , מן הלחץ המשמעותי שפרויקטים אלה מפעילים על תושבי המתחמים ומן המידע המגמתי שהתושבים מקבלים ממקורות המידע העיקרי שזמין עבורם– המדיה והיזמים .התקשורת הלקויה פוגעת ביכולת ההתארגנות של התושבים ו פוגעת ביכולתו של הפרויקט לתת מענה ראוי לצרכים של הדיירים השונים, ולפיכך מביאים להתנגדות רבה לפרויקטים עד כדי .''סרבנות בני ,גוד לדעה הרווחת רק במקרים מעטים ."מאוד מצאנו כי דיירים המתנגדים לפרויקט עושים זאת ממניע כלכלי "סחטני ברוב המכריע של המקרים מדובר בתושבים שצרכיהם לא הובנו, שהודרו מן הקבוצה המקדמת את הפרויקט מכיוון שלא תמכו בו מהרגע הראשון, שמשתייכים למיעוט כלשהו, שהסתכסכו עם נציגות התושבים , שמדובר בקבוצות חלשות החוששות מאוד מהשינוי וכיו"ב. רבים מהם אינם מתנגדים כלל .לפרויקט באופן עקרוני, אלא לדרך שבה מנוהל הפרויקט הקיים טיפול נכון ב'דייר הסרבן' / המתנגד כמנוע לצמיחת והצלחת הפרויקט כולו בשנתיים האחרונות מקודם .""חוק הדייר הסרבן מגמ ת חיזוק סמכויותיו של בית המשפט במסגרת ,חוק זה עד כדי האפשרות לחייב חתימה ואף לפנות 'סרבנים' בכ וח, היא צעד הנותן מענה חשוב לצורך בטיפול במתנגדים ששיקוליהם האישיים הכלכליים פוגעים ברווחת שכניהם (המכונים )'לעתים קרובות 'סחטנים. מנגנון לגישור ובניית הסכמות ב התחדשות עירונית נייר עמדה עמוד3 מתוך8 משרדי מרכז הגישור של מוזאיקה: רח' פייר קניג32 (בית מרים), קומה4, ירושלים .מען למכתבים: ת.ד53413 , ירושלים91533 :| טלפון02-6732122 | פקס02-6727581 דוא"ל : [email protected] :| אינטרנטgishur.org.il - www.mosaica אך נראה כי סמכות מפליגה זו היא כלי רדיקלי במרבית המקרים, שבהם תקשורת אפקטיבית וטובה יותר בין המעורבים יכולה לא רק להביא אותם לידי הסכמה מרצון ובשיתוף פעולה, אלא לפרויקט שהוא כולו חברתי יותר. פרויקט ה משמר ומעצים את יחסי הקהילה והשכנות, במקום לפורר אותם. יתרה מכך, ו חשוב לא פחות ,פרויקטים המבוססים על רצון והסכמה ועל תקשורת ,מוצלחת יותר בין הגופים יהיו כנראה תמיד יעילים וקצרים יותר, כלכליים יותר, ויתנו מענה טוב יותר לצרכים עירוניים . במילים אחרות– פרויקטים המבוססים על הסכמה נותנים מענה טוב יותר לצרכים של כל המעורבים– .המדינה, העירייה, היזם והתושבים קודם גישור ובניית הסכמות– ורק אח"כ פניה לביהמ"ש אנו רואים במיסוד מנגנון גישור ובניית הסכמות כלי חשוב לקידום פרויקטים הוגנים ומאוזנים של .התחדשות עירונית הכוונה למ נ גנון קבוע וממוסד בתהליכים אלה כבר מתחילתם , ובפרט טרם הפניה לערכאות 'אל מול דיירים 'סרבנים . מנגנון כזה יוכל לתת מענה וסיוע למחלוקות שונות ,שמתעוררות כמעט בכל פרויקט התחדשות עירונית, לסייע בפעילותה התקינה של נציגות תושבים ,להגביר את השקיפות וההוגנות לקדם תהליכי משא ומתן פר ודוקטיביים ולאפשר לתהליך להיות מותאם יותר לצ רכי הדיירים. מנגנון כזה יסייע במניעה של התנגדויות רבות מלכתחילה, וישמש .כחלופה ראשונה ליישוב מחלוקות מול דיירים מתנגדים לפני פניה לערכאות משפטיות שלב של יישוב המחלוקת בהסכמה יאפשר ניסיון כנה, מקצועי ובלתי תלוי להביא את הצדדים לתקשורת אפקטיבית, להבנת צרכים הדדיים ומכך לידי הסכמה מרצון .מנגנון כזה יקטין משמעותית את פגיעת ם של תהליכי ההתחדשות בזכויות האזרחים ו ,בעלי הדירות יקטין משמעותית את פגיעת ה'סרבנים' באיכות וכמות הפרויקטים המבשילים לידי ביצוע, י אפשר מענה אנושי וחברתי להתנגדויו ת ול 'סרבנות' וי פתור מקרים רבים של אי-הסכמה ללא צורך בהפעלת כוחו .המלא של החוק מנגנון זה יסייע גם לברור את הסרבנים שמונעים משיקולים כלכליים בלבד ויהפוך .את השימוש בכוחו המלא של החוק במקרים של סרבנות מטעמי 'סחטנות' ללגיטימי יותר מנגנון זה הופך אף רלוונטי עוד יותר לאור הלחץ המופעל כיום על- ידי גופים רבים להוריד את סף אחוזי החתימות הנדרשות לפניה לערכאה משפטית כנגד'סרבנים'. המנגנון המוצע גישור ובניית הסכמות לאורך הפרויקט אנו מציעים למסד ב חוק )(אם במסגרת החוק המכונה "הדייר הסרבן" או במסגרת אחרת מנגנון לגישור ובניית הסכמות , אשר יהיה זמין עבור הצדדים השונים בתהליך כבר מתחילתו ,(תושבים )נציגויות, יזמים, גורמים עירוניים וכיו"ב. המנגנון יאפשר מפגש של הצדדים עם מגשרי התחדשות עירונית (כפי שיוגדר ו בהמשך) וינסו ליישב את המחלוקת ביניהם בדרך של הגעה להסכמות בסיו ע צד של יש י אובייקטיבי ובלתי- .תלוי המנגנון יהיה זמין עבור הצדדים השונים לכל אורך התהליך ולפיכך יוכל לסייע באתגרים הרבים הקיימים בשטח לתהליך ההתחדשות– החל משלב ההתארגנות המאופיין במחלוקות רבות בין הדיירים לבין עצמם ובינם לבין הנציגות; דרך שלב ההתארגנות ומיסוד הנציגו ת, שלב שמצריך הסכמה על סדר עדיפויות לבניין כולו – 'כולל התומכים, המתנגדים, המגזרים השונים וכו ; שלב יצירת קשר עם אנשי מקצוע כגון עורך- ;דין; שלב יצירת הקשר וקבלת הצעות מיזמים ובחירת יזם שלב המשא ומתן מול היזם; וכלה בהתמודדות משותפת של היזם והדיירים עם התנגדו יות .ו'סרבנות' כמפורט בסעיף הבא ככל שהפרויקט יבוסס על הגעה להסכמות דרך שיח אפקטיבי, ימנעו רבות מן המחלוקות וההתנגדויות מראש, הפרויקט יתנהל ב יעילות גבוהה יותר והמחלוקות שתגענה להתמודדות .במערכת המשפט יהיה מעטות יותר וכאלה שהסעד המשפטי אכן נדרש ומוצדק בהן מנגנון לגישור ובניית הסכמות ב התחדשות עירונית נייר עמדה עמוד4 מתוך8 משרדי מרכז הגישור של מוזאיקה: רח' פייר קניג32 (בית מרים), קומה4, ירושלים .מען למכתבים: ת.ד53413 , ירושלים91533 :| טלפון02-6732122 | פקס02-6727581 דוא"ל : [email protected] :| אינטרנטgishur.org.il - www.mosaica 'גישור ובניית הסכמות מול 'דיירים סרבנים פניה לסעד משפטי ,מכל סוג שהוא גורמת כמעט תמיד להחרפה משמעותית של המחלוקת. לפיכך רצוי לקיים את המאמץ ליישוב המחלוקת בהסכמה עוד לפני הפניה לבית המשפט. לכן מומלץ כי במקרה של הגעה לשלב בפרויקט שבו מורגשת היתקלות בהתנגדות מתמדת, יחויבו הצדדים לנסות וליישב את המחלוקת בדרך של הסכמה, עוד בטרם הפניה לסעד משפטי . ,למעשה הפניה לבית המשפט תהא מותני ,ת בניסיון ליישוב המחלוקת בהסכמה (כפי שמתקיים כיום בתהליכי גירושין .)לדוגמה יתרה מכך, חיוב הנסיון בהגעה להסכמות לפני הפניה לערכאות, יעו דדו את הגורמים השונים לפנות להליכים כאלה כבר בשלבים מוקדמים– מה שיכול לשפר ולייעל את הפרויקטים .כבר מתחילתם במידה ולאחר כמות מפגשים)מינימלית (שתפורט להלן לא הצליחו הצדדים להגיע להסכמה, יוכלו הצדדים לבחור אם להמשיך בהליך גישור ובנייתה סכמות או לפנות לבית המשפט לביצוע ההליך המשפטי. במידה ויסכימו הצדדים להמשיך את הליך הגישור יוכלו להמשיך בו עד להגעה להסכמות או עד להכרזה רשמית מצ.דם על סיום התהליך במידה ומדובר בהתנגדות מאורגנת המייצגת את כל המתנגדים, מספר המפגשים המינימלי יעמוד על לפחות מפגש אח ד פרטני עם כל נציגות ( נציגות)המתנגדים והנציגות המקדמת את הפרויקט , ולפחות3 מפגשים רחבי משתתפים עם כל הנציגים ו/או עם כל גורם רלוונטי אחר . במידה ומדובר בהתנגדות שאינה מאורגנת, מספר המפגשים המינימלי יהא מפגש פרטני אחד לפחות עם כל דייר מתנגד, מפגש פרטני אחד לפחות עם הנציגות, ומפגש אחד לפחות בין הנציגות לבין כל אחד מן .הדיירים הסרבנים אספקת שירותי גישור ובניית הסכמות טיפול במחלוקות העוסקות בעולם ההתחדשות העירונית מצריכים מומחיות בתחום. מומחיות זו מורכבת מהיכרות עם התכנים המקצועיים הרלוונטיים לתהליכי התחדשות עירונית וכן ושימוש בכלים לבניית הסכמות וגישור.בין מספר גדול של אנשים ובעלי עניין על מנת להבטיח מתן מענה מקצועי למקרים אלה, אנו ממליצים על ההגדרה הבאה לתפקיד מגשר התחדשות עירונית ועל המנגנון הבא למתן השירותים: - השירותים יינתנו דרך השוק הפתו ח, עם הסדרה חלקית דרך רשימת גופים / מגשרים שעומדים בקריטריונים וסטנדרטים מקצועיים. הרשימה תנוהל במאגר היועצים של משרד השיכון ו/או במאגר נותני השירות של המינהלת להתחדשות עירונית / מחלקת התכנון המקומית. הציבור יוכל לבחור את הגופים המוכרים דרך הרשימה או גופים אחרים בשוק הפרטי), אך יומלץ לפנות אך ורק לגופים / מגשרים מוכרים (לטובת מניעת משוא פנים. - ככלל , ישנו יתרון בעבודה עם גופים מסודרים הקיימים כיום ועוסקים באופן פעיל ביישוב מחלוקות בתהליכי התחדשות עירונית, כגון מרכזי גישור בקהילה, רכזים ויועצים חברתיים הפועלים מטעם מינהלות עירוניות להתחדשות עירונית, עובדים קהילתיים מטעם הרווחה ברשויות המקומיות, משרדי גישור המתמחים בתחום.וגופי מגזר שלישי .אנו ממליצים כי מנגנון ההסדרה יבוסס על אמות מידה רלוונטיות לגופים אלה להלן אמות :המידה המומלצות לגופים אלה o עמידה בתנאי ניהול ,תקין לפי ההגדרות החלות על ארגונים מסוגים שונים (חברה .)'עמותה וכו o ותק מוכח של3 .שנים לפחות בתחום הגישור o ,פעילות מוכחת מזה שנתיים לפחות בתחום יחסי שכנות, גישור בסכסוכי שכנים בניית הסכמות בבתים משותפים וכיו"ב (יוכח ע"י שליחת עותקים של הסכמים ו/או מכתבי המל.)צה מנגנון לגישור ובניית הסכמות ב התחדשות עירונית נייר עמדה עמוד5 מתוך8 משרדי מרכז הגישור של מוזאיקה: רח' פייר קניג32 (בית מרים), קומה4, ירושלים .מען למכתבים: ת.ד53413 , ירושלים91533 :| טלפון02-6732122 | פקס02-6727581 דוא"ל : [email protected] :| אינטרנטgishur.org.il - www.mosaica o קיומו של מנגנון אינטייק (קבלת פניות, איסוף נתונים וגיוס משתתפים) בתוך .הארגון שיעסוק בקבלת התיקים ואיסוף המידע הרלוונטי o :סטנדרט מקצועי גבוה המבוסס על  שימוש במגשרים בעלי הסמכה של קורס בסיסי בגישור וגם קורס .)פרקטיקום בגישור (ממוסדות מוכרים  מחויבות לקיו ם של השתלמויות מקצועיות לצוות המגשרים בהיקף שלא יפחת מ- 12 שעות שנתיות והשתתפות של המגשרים הרלוונטיים בלא פחות מ-8 .שעות שנתיות  הפעלה של מנגנוני סופרוויז'ן (פיקוח מקצועי) פנימיים לפיתוח האיכות .המקצועית של צוות המגשרים  ביצוע גישורים אלה על-ידי צוות של שני מ.)גשרים (גישור בזוג o התחייבות לכללי אתיקה סדורים שיוגדרו על מנת להציב סטנדרט גבוה של אתיקה בהליכי גישור בתנאים המורכבים של תהליכי התחדשות עירונית (זירה עתירת אינטרסים ומשאבים). [לדוגמה– התחייבות להחתמת יזמים על הצהרה הקשורה במימון הליך גישור על-ידי צד ג' ב על עניין, על- מנת לאפשר גישור ].אובייקטיבי ומקצועי במימון היזם - .מעבר לכך, חשוב שתהיה אפשרות לעבוד גם מול מגשרים בודדים להלן אמות ה מידה ה מקצועיות המוצעות למגשרים בתחום התחדשות עירונית (מומלץ להתייחס אליהם )כתנאי סף הכרחיים: o השכלה ונסיון תעסוקתי– נדרשת השכלה מוכחת ונסיון מקצועי באחד מהתחומים הבאים:  מגשר (בעל תעודת קורס גישור בסיסי), בעל נסיון של3 שנים לפחות בגישור פעיל, ביצע מעל30 .גישורים יתרון לבעלי תעודת קורס התמחות .""פרקטיקום בגישור  עובד קהילתי (בעל תואר בעבודה סוציאלית באוריינטציה קהיל תית), בעל נסיון של לפחות3 .שנים בעבודה שכונתית / עם תושבים / עם קהילות  מנחה קבוצות בעל תעודה מטעם מוסד מוכר, בעל נסיון של3 שנים לפחות, ביצע מעל ל- 30 .הנחיות קבוצה  יועץ לשיתוף ציבור, בעל השכלה רלוונטית, בעל נסיון של3 ,שנים לפחות ביצע מעל ל- 10 תהליכי שיתו ף ציבור בסדר גודל שכונתי לפחות. o נסיון מוכח של שנתיים לפחות בעבודה עם תושבים בתהליכי גישור מרובה משתתפים, או בניית הסכמות, או דיאלוג קהילתי לסיוע בפתרון מחלוקות בין שכנים ו/או בבתים משותפים ו/או בקהילות מגורים משותפים (הנסיון יוכח באמצעות הסכמים, ת יעוד תהלי כים )או המלצות חתומות. o יתרון משמעותי לבעלי הכשרה מקצועית בתחום תהליכי התחדשות עירונית בת 15 שעות לפחות , בדגש על ההיבטים הח.ברתיים של תהליכים אלה o התחייבות לכללי אתיקה סדורים שיוגדרו על מנת להציב סטנדרט גבוה של אתיקה בהליכי גישור בתנאים המורכבים של תהליכי הת חדשות עירונית (זירה .)עתירת אינטרסים ומשאבים מנגנון לגישור ובניית הסכמות ב התחדשות עירונית נייר עמדה עמוד6 מתוך8 משרדי מרכז הגישור של מוזאיקה: רח' פייר קניג32 (בית מרים), קומה4, ירושלים .מען למכתבים: ת.ד53413 , ירושלים91533 :| טלפון02-6732122 | פקס02-6727581 דוא"ל : [email protected] :| אינטרנטgishur.org.il - www.mosaica ניהול שירותי יישוב המחלוקת ,כאמור אנו רואים לנכון להציע כי רשימת הגופים שיספקו את השירותים תנוהל במסגרת מאגר היועצים של משרד השיכון . כמו כן ניתן יהיה לנהל רשימות כאלה במסגרת המינהלות המקומיות להתחדשות עירונית שקמות בימים אלה . ההתמחות המקצועית נופלת תחת שטח השיפוט המקצועי של משרד השיכון,ושל המינהלות וכן במשרד השיכון כבר קיימת תשתית פעילה של מאגר יועצים מסוגים שונים המצויים בהתקשרות פעילה עם המשרד , ובחלק מן המינהלות מנוהלות או ינוהלו רשימות דומות. ,הדבר יאפשר גם מעבר לפניה למנגנונים אלה מן הציבור, גם הפעלה שלהם .במתחמים שונים במתחמי התחדשות שבהם פועל משב"ש גוף או אדם המעוניינים לקיים הליך ליישוב מחלוקת בפרויקט התחדשות עירונית יוכלו לפנות למשרד השיכון או למינהלת המקומית להפניית המקרה לגוף המופיע ברשימת היועצים , או לבקש .את רשימת היועצים ולבחור מתוכה בעצמו רשימת היועצים תכלול את כל הגופים אשר קבלו אישור ממשרד השיכון או מן המינהלת המקומית. מימון ה הליכים במתחמים שבהם אין עדיין יזם פעיל אנו רואים ל נכון להציע במסגרת תקצוב המינהלות המקומיות להתחדשות עירונית, שירות לגישור ובניית הסכמות , שיינתן בחינם לתושבים המוכיחים צורך בשירות כזה [שירותי גישור ובניית הסכמות ניתנים במינהלת להתחדשות עירונית בירושלים– אם במסגרת הפניה של יועץ חברתי / עובד קהילתי למתחם, .]ואם במסגרת של מינוי גוף שיבצע בו גישור או תהליך בניית הסכמות ,כמו כן בישראל קיימת רשת של37 מרכזי גישור ודיאלוג בקהילה פעילים (ועוד כ- 15 בתהליכי הקמה) הפועלים ברשויות המקומיות. מרכזים אלה מתמחים ביישוב מחלוקות ובניית הסכמות בהתמקדות בצרכים של האוכלוסיה המקומית השונה בכל מקום. לאחר התמקצעות קצרה יוכלו מרכזים אלה לפתח שיתופי פעולה מקומיים ולספק את המענה לצורך במנגנון יישוב סכסוכים מוסדר. לטובת התמקצעות, בחלק מן המרכזים מתן השירו.ת יצריך תקצוב במתחמים שבהם ישנו יזם פעיל באופן כללי, כמתבקש מן האתיקה המקצועית הנהוגה בהליכי גישור, כל הצדדים המשתתפים בהליך גישור, נושאים בעלותו באופ ן שווה. הגדרה זו כוללת כל צד המשתתף בהליך גישור או בניית הסכמות– .היזם, התושבים, הנציגות, העירייה וכל גורם אחר עם זאת, בפרויקטים של התחדשות עירונית נהוג כי היזם נושא בכל הוצאותיהם של הדיירים ( כולל גם בהליכים משפטיים נגד בעלי דירות ''סרבנים) , ולכן גם במקרה זה י י שא היזם בכל עלויות הליך יישוב המחלוקת עבור התושבים . לאור ניגוד העניינים החריף הטמון במצב זה (ואשר משפיע מאוד על יחסי האמון בין הגורמים השונים בפרויקטים הללו), חשוב יהיה להכניס מנגנונים למיתון השפעתו הכלכלית של היזם על תוצאות ה הליך. מומלץ, בין השאר, כ י המגשר יחתי ם את היזם המ:ממן את ההליך על הצהרה שתבהיר כי היזם - מממן את תהליך הגישור , תוך התחייבות מראש לממן את מס' המפגשים המינימלי הנדרש על- פי החוק'מול כל אחד מן ה'סרבנים )(כפי שהוצע לעיל ובשאיפה להשלים את הלי ך הגישור עד מיצוי ו. - מודע לכך שתוצאותיו של הליך הגישור הן רצוניות ומתקבלות על-ידי הצדדים וכי ל מגשר אין כל השפעה או אחריות על תוצאות התהליך, פרט למחויבות מקצועית לסיוע לצדדים להגיע לפתרונות מוסכמים ללא הפעלת לחץ מצידו או מצד כל גורם אחר, כולל היזם )(כמקובל בגישור. אנו ממליצים כי תעריפי ההליכים לגישור ובניית הס כמ ות יוסדרו במסגרת המנגנון .ר צוי שההס דרה תגדיר שכר מינימלי, את הדרך להגדיר את מספר הצדדים המשתתפים בהליך והדרך לגביית התשלום .ה מנגנון ישען על תקדימים קיימים, כגון הסדרת תשלום ל מגשרי בבתי המשפט( פרויקט מנגנון לגישור ובניית הסכמות ב התחדשות עירונית נייר עמדה עמוד7 מתוך8 משרדי מרכז הגישור של מוזאיקה: רח' פייר קניג32 (בית מרים), קומה4, ירושלים .מען למכתבים: ת.ד53413 , ירושלים91533 :| טלפון02-6732122 | פקס02-6727581 דוא"ל : [email protected] :| אינטרנטgishur.org.il - www.mosaica מהו"ת), תשלום למגשרי משפחה בתיקי גירושין, תשלום ליועצים שונ ים בתהליכ י תכנון וכיו" .ב מ כל מקום, מומלץ כי את עלויות הש תתפות הדיירים השוני ם יממן הי.זם הליך הגישור / בניית ההסכמות ברוב המקרים התנגדות לתהליכי התחדשות עירונית איננה מאורגנת, והמתנגדים השונים אינם ,פועלים בהכרח בשיתוף פעולה. לפיכך המגשר יפתח בשיחה נפרדת אחת לפחות עם כל אחד מן הגורמים הרלוונטיים (כגון דיירים סרבנים שונים, נציגות הדיירים, מנהל הפרויקט מטעם היזם וכיו"ב). לאחר סבב שיחות זה, יחליט המגשר אם לטפל בכל אחד מן הסכסוכים בנפרד או לטפל .בחלקם או בכולם בתהליך אחד ככלל, יוכל ההליך להתקיים בין כל שני גור מים או יותר, בפגישות רחבות ובפגישות מצומצמות, בין אם בין הדיירים בלבד או בנוכחות היזם, הרשות המקומית או כל גוף רלוונטי אחר– וכל זאת לפי שיקול דעתו של.המגשר ,)במידה וקיימת במתחם נציגות תושבים לגיטימית (שהוסמכה בבחירות ובחתימה על פרוטוקול תהא נציגות זו גוף רלוונטי להשתתפות בהליך הגישור. כמו כן, במידה וקיימת נציגות המאגדת את .המתנגדים, תהא גם היא רלוונטית להשתתפות בהליך הגישור מגשר שיסכים לקבל על עצמו את התיק יתחייב לבצע בו את הליך הגישור או בניית ההסכמות עד .מיצויו, או עד שיחליטו הצדדים להפסיקו המגשר יוכל להפסיק את ההליך במידה וימצא כי מסיבה כלשהי לא יוכל לקיים את ההליך באתיקה ובמקצועיות מלאה (כמשתמע מהגדרת תפקידו של .)מגשר ע"פ חוק הליך הגישור או בניית ההסכמות יכלול שיחות הכנה עם הצדדים השונים, פגישות נפרדות של המגשר עם הצדדים, פגישות משותפות, זיהוי ב עלי עניין נוספים רלוונטיים ושילובם בתהליך .וכיו"ב ההליך ימשיך להתקיים כל עוד קיימת הסכמה בין הצדדים כי יש בו צורך. ההליך יסתיים כאשר: (א) הצדדים אינם מסכימים על המשך הצורך בו; (ב) הצדדים הגיעו להסכמה, (ג) המגשר מפסיק את ההליך משום שאינו חש שההליך יכול להמש.יך להתקיים במקצועיות ובאתיות כנהוג בגישור– בתום ההליך יוכלו הצדדים לבחור לסכם ביניהם הסכמות בעל- פה, להביא את ההסכמות ביניהם לידי הסכם כתוב ואף להגיש הסכם זה לביהמ"ש לאישורו ולמתן תוקף פס"ד .לאמור בו במידה וירצה אחד הצדדים לפנות לסעד משפטי כנגד דייר סרבן, יצטרך להוכיח כי קוימו לפחות4 מפגשים בניהול מיישב מחלוקת (על- ידי חתימתו של המגשר על טופס המתעד את קיומם של4 .המפגשים) ובנוכחותו של הדייר הסרבן נשוא התביעה על מוזאיקה מוזאיקה נוסדה בשנ ת2002 ע" י הרב מיכאל מלכיאור ,פרופ 'אלי ויזל ופרופ 'אביעד הכהן, במטרה לקדם עקרונות של יישוב סכסוכים בין עמים ,אומות וקהילות על בסיס שיח דתי , ערכים אוניברסאליים וערכים יהודיים של כבוד ,פיוס וצדק. מתוך תפיסה זו , מוזאיקה פועלת בשני ערוצים מרכזיים : היוזמה הדתית לשלום והמרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה. החזון של המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה של מוזאיקה הוא להוות חלופה קהילתית ל מניעה , ניהול ו יישוב סכסוכים, מתוך רצון לעודד הידברות ושיח שיתופי כדרך ליישוב מחלוקות בין קבוצות וקהילות מתרבויות שונות. וכן מתוך רצון לשפר את איכות החיים של כלל התושבים ע" י הנחלת השפה הגישורית וערכים של כבוד הדדי ,קבלת השונה ,סובלנות ,הקשבה והשתתפות. מוזאיקה מעורבת בתהליכי התחדשות עירונית מזה למעלה מ- 7 שנים, בכל רבדי העשיה: מוזאיקה מלווה תושבי במתחמי ה;תחדשות עירונית פעילים כותבת דו"חות אפיון חברתיים למתחמי התחדשות ומקדמת הליכי תכנון המתייחסים להיבטים חברתיים וקהילתיים ; מסייעת מנגנון לגישור ובניית הסכמות ב התחדשות עירונית נייר עמדה עמוד8 מתוך8 משרדי מרכז הגישור של מוזאיקה: רח' פייר קניג32 (בית מרים), קומה4, ירושלים .מען למכתבים: ת.ד53413 , ירושלים91533 :| טלפון02-6732122 | פקס02-6727581 דוא"ל : [email protected] :| אינטרנטgishur.org.il - www.mosaica בהקמה והכשרה של תושבים ושל נציגויות תושבים; מכשירה אנשי מקצוע מתחומים שונים ;בהיבטים חברתיים של התחדשות עירונית מכשירה יועצים חברתיים למתחמי התחדשות ע;ירונית מייעצת ומכשירה עיריות ומינהלות עירוניות להתחדשות עירונית; מייעצת ופועלת בשיתוף פעולה רחב עם גופי אקדמיה ומחקר, גופי מגזר שלישי וגופים שונים העוסקים בתחום; וכן מייעצת ופועלת .בשיתוף פעולה עם משרדי ממשלה כגון משרד הבינוי והשיכון, משרד הרווחה ועוד המר כז ליישוב סכסוכים בהסכמה פועל ב- 5 מישורים עיקריים: 1. הנחיית תהליכי יישוב סכוסכים :המרכז מתמחה במגוון שיטות ליישוב סכסוכים בהסכמה ביניהם גישור ,בניית הסכמות ,התחדשות עירונית ,תהליכי צדק מאחה , דיאלוג קהילתי וכיוצ"ב ,במגוון תחומים :משפחה ,קהילה ,שכנים ,בינוי ,אזרח מול ממסד , תלונות ציבור ,צרכנות ועוד. התהליכים מונגשים ומותאמים לקהלים השונים מבחינה שפתית ,פיזית ,ותרבותית . 2. מרכז ידע : מוזאיקה פועלת לפיתוח מודלים חדשים ליישוב סכסוכים בהסכמה, ולכתיבה .של התורה המקצועית והידע המתפתח בשטח 3. מרכז קורסים והכשרות : מוזאיקה מפעילה מערך ארצי של קורסים והכשרות לאנשי מקצוע , לבעלי תפקידים, לנבחרי ציבור ולתושבים, במטרה להנחיל את השפה הגישורית ולתת כלים מקצועיים בתחומי ההתמחות של המרכז לאנשי מקצוע, מתנדבים ותושבים .ברחבי הארץ 4. :ייעוץ וליווי מקצועי מוזאיקה מלווה מקצועית36 מרכזי גיש ור ודיאלוג בהקהילה ברחבי הארץ, אחראית על ההכשרות של הצוותים המקצועיים במרכזים ומסייעת ליוזמות חדשות להקמת מרכזים. כמו כן, מוזאיקה מעניקה שירותי ייעוץ וליווי לאנשי מקצוע וארגונים .ברחבי הארץ העוסקים בתחומי הליבה של הארגון 5. קידום מדיניות : השפעה על מדינית וחק יקה בכל הנוגע להטמעת סעיפי גישור, חקיקה המכירה בכלים ובמתודות של יישוב סכסוכים בהסכמה , בכל התחומים והארגונים הרלוונטיים. פרטי קשר: עידו קלינברגר– ראש תחום התחדשות ע ירונית , מוזאיקה– 7840819 - 054 , [email protected] רות נחנסון-אנקרי – מנהלת ארצית, מוזאיקה– 6668380 - 054 , [email protected]