חומר רקע

היועצת המשפטית לוועדת הכספים סימוכין:03968817 ‏יום שלישי 07 נובמבר 2017 ‏‏י"ז חשון תשע"ח לכבוד חברי ועדת הכספים נכבדיי, הנדון: גביית היטל על העסקת עובדים זרים למבקשי מקלט בעלי אישור זמני לקראת הדיון בהצעה לדיון מהיר בנושא שבנדון להלן סקירה משפטית קצרה: היטל העסקת עובדים זרים ונקודות זיכוי 1. סעיף 45 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו- 20049, תשס"ג- 2003 קובע שמעסיק חייב בהיטל בשיעור של 20% מסך כל ההכנסה של עובד זר ששילם בשנת המס ואם העובד מועסק לפי היתר להעסקת עובד זר במסעדות האתניות, בתעשיה או בבנין- 15%. 2. סעיפים 33א, 34-36 לפקודת מס הכנסה קובעים נקודות זיכוי לתושב ישראל. 3. עד שנת 2014 עובדים זרים היו זכאים לנקודות זיכוי בשיעור של 2.25 מכח כללי מס הכנסה. 4. בשנת 2014 תוקנו התקנות ונקבע בהן שרק עובדים זרים בתחום הסיעוד זכאים ל- 2.25 נקודות ועובדות זרות חוקיות זכאיות ל- 1/2 נקודת זיכוי. בשנת 2017 תוקנו התקנות ונקבע בהן שבשנת 2017 עובדים זרים חוקיים בתחום הסיעוד זכאים ל- 2.25 נקודות זיכוי, ועובדים ועובדות זרות חוקיים בתחומים אחרים זכאים ל-1/2 נקודה ובשנת 2018 ל-1 נקודה. 5. ההגדרה של עובד זר חוקי לפי התקנות היא מי ששהייתו בישראל מותרת לפי כל דין, הוא אינו מומחה חוץ והוא קיבל אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1 לעבודה בישראל. רקע 6. בשנת 2014 הוציאה רשות המסים שומות לפי מיטב השפיטה ביחס לשנים 2008 עד 2011 למעסיקים שונים שהעסיקו עובדים יוצאי סודאן ואריתריאה בעלי רישיונות שהייה זמניים בשל אי תשלום היטל העסקת עובדים זרים מכח סעיף 45 האמור לגביהם. בנוסף, רשות המסים קבעה שלא ניתן להעניק להם נקודות זיכוי. 7. המעסיקים ערערו על השומות בבתי המשפט המחוזיים השונים. 8. בתי המשפט המחוזיים פסקו כי אין מקום לפטור את המעסיקים מתשלום היטל בשל העסקתם. אך בחלק מהפסיקות בבתי המשפט המחוזיים התקבלה הטענה של המעסיקים כי העובדים מבקשי המקלט האמורים זכאים לנקודות זיכוי. על פסקי הדין של בית המשפט המחוזי הוגשו ערעורים שונים לביהמ"ש העליון על ידי חברת כח האדם, איגוד המסעדות בישראל, ארגון חברות הניקיון, בתי מלון שונים באילת וחברות ניקיון שונות. 9. לטענת המערערות לא היה מקום לחייבן בתשלום היטל בגין העסקת עובדים יוצאי אריתריאה וסודאן מכח החוק. לטענתם, העובדים האמורים הם "שוהים מוגנים" אשר שונים מעובדים זרים. לטענת המערערות תכליתו של היטל העסקת עובד זר נועדה לשמש תמריץ שלילי להעסקתם של עובדים זרים על פני ישראליים. ההיטל לא נועד להעשיר את קופת המדינה. ככל שהמדינה החליטה שלא לגרש את העובדים האריתראים, מתאיין הטעם לתמריץ שלילי כנגד העסקתם. כמו כן, נטעם כי ההיטל פוגע ביכולתם של עובדים אלה לפרנס את עצמם והדבר מנוגד לרוח המשפט הבינלאומי. 10. לענין נקודות הזיכוי טוענות המערערות כי יש לזכות את העובדים כתושבים בהתאם לפקודת מס הכנסה או לחילופין יש לראותם כתושבי חוץ הזכאים על פי כללי מס הכנסה. 11. בנוסף, טענו המערערות כי המדינה יצרה הסתמכות אצל המעסיקים בכך שהתמהמה בבדיקתן של בקשות המקלט המוגשות מטעם שוהים אלה וכן לא הרחיקה אותם. אף רשות המסים לא הבהירה מראש אלו מיסים בכוונתה להשית על מעסיק שבחר להעסיק עובדים אלה, אלא בדיעבד באופן שגרר ריביות וקנסות. 12. רשות המסים בתשובתה לביהמ"ש ציינה שיש להחיל את ההיטל גם על עובדים אלה אף שהם מחזיקים ברישיון זמני שכן עסקינן במי שנכנסו לישראל שלא כדין ואינם מועסקים מכח היתר. כמו כן, ציינה כי השתת ההיטל הולמת את מדיניותה של המדינה ביחס לתופעת ההסתננות לישראל. אין המדובר בפליטים ככל שלא הוכר מעמדם על ידי המדינה, ולכן יש לראות בהם עובדים זרים. לענין נקודות הזיכוי אין לראות בהם תושבים לפי הגדרת הפקודה ואין לראות בהם תושבי חוץ ולכן אינם זכאים לנקודות זיכוי. 13. לאחר שביהמ"ש קיים דיונים בנושא, הוחלט לתת לרשות המסים שהות לשקול פתרון מוסכם לסוגיות שהעלו המערערות נוכח התרשמות ביהמ"ש שקיימת "עמימות מצבית" לגבי המסתננים. 14. לאחר החלטה זו רשות המסים הודיעה לביהמ"ש שלא מצאה לנכון לפטור את המערערות מתשלום ההיטל וכי שינוי שיעורי המס שלא בדרך של חקיקה עלול לפתוח פתח לא רצוי לדרישות דומות בעתיד בהקשרים אחרים. לגבי נקודות הזיכוי הודיעה רשות המסים שתזכה את העובדים הללו בנקודות אם נקודות הזיכוי אכן יגיעו לעובדים בפועל לאחר ניכוי המס במקור, וככל שמדובר בעובדים שאינם מחזיקים ברישיון שאוסר עליהם עבודה או ששוהים במתקן חולות. פסק הדין בענין סעד ואח' נגד רשות המסים 15. כב' השופט רובינשטיין ציין כי לאחר התלבטות לא מועטה הוא החליט לדחות את הערעור, בין היתר לאור עמדתה המעודכנת של רשות המסים לענין נקודות זיכוי. 16. ביהמ"ש ציין הפרשנות של חוק היטל עובדים זרים מתיישב יותר עם החלתו על העובדים המגיעים מאריתריאה ומסודן על פני אי החלתו ביחס אליהם. עם זאת, ביהמ"ש מציין כי " אשר להתנהלותה של רשות המסים לא אכחד, כי העיון בפסקי הדין שניתנו בבתי המשפט המחוזיים.. המתארים כיצד נכללו היטלים בגין שנות מס ממושכות.. במסגרתן של שומות שהוצאו למערערות במרוכז, עלול לעורר אי נוחות. אכן ניתן לתמוה מדוע נגבו ההיטלים מן המערערות אך בדיעבד וזאת בתוספת קנסות וריבית, מקום בו חבותן בגין העסקתן של העובדים היתה ברורה וידועה לרשות המסים מקדמת דנא". 17. לפיכך כב' השופט רובינשטיין קובע כי לא מצא לנכון להיעתר לטענת המערערות אך מציין: "עם זאת, ואחר שאמרנו כל אלה ראוי בגדרי הגינות כי בעת הגביה תתחשב הרשות באי הבהירות שנוצרה גם בעקבות פסיקות סותרות בנושאי קנסות וריביות, כמובן בכל מקרה לגופו. לענין זה מתבקש כי דרג בכיר ארצי ברשות המסים יתן דעתו וינחה כדי שהגביה תהיה צודקת". 18. כב' השופט מלצר מוסיף שאף הוא שותף לתחושת חוסר הנוחות שעלול להתעורר נוכח התנהלותה של רשות המסים אשר גבתה מהמערערות היטלים בדיעבד בתוספת קנסות וריבית. כמו כן הוא מוסיף: "ואולם בשים לב ל"עמימות המצבית" המאפיינת את העובדים מושא ענייננו: למעמדם היחודי, ולחשש מכך שההיטל, כולו או חלקו, בתוספת קנסות וריבית עלול להיות "מגולגל" בסופו של יום בדרך כלשהי על העובדים הנ"ל, אף שיש איסור על כך בחוק- ייתכן שיש מקום לקבוע שעל אף שניתן להשית היטלים בדיעבד, הרי שבמצבים מסוימים כאשר פקידי השומה עושה זאת בשלב מאוחר, בתוספת קנסות וריבית, יהא בכך משום חוסר תום לב מצדו במשמעות ובנפקות המשפטית של ביטוי זה.. מחשבה זו עניינה איפוא לעתיד לבוא, ולא לענייננו שלנו". 19. כב' השופט שהם מציין כי "יש מקום להתחשבות רבה 'בגדרי הגינות' בהטלת קנסות וריביות על המעסיקים תוך בחינת כל מקרה ומקרה לגופו". 20. לגבי נקודות הזיכוי ביהמ"ש מציין כי טוב עשתה המדינה בהחלטתה לזכות בנקודות זיכוי מכח הכללים לפנים משורת הדין, וכי גם כאן מדובר בהגינות הרשות. סוגיות לדיון 21. ראשית, יש לבדוק עם רשות המסים האם לאחר מתן פסק הדין היא בחנה כפי שביהמ"ש הנחה אותה את הפחתת הקנסות והריביות על השומות שהוצאו ביחס להיטלים או את ביטולם והן לגבי ההתמודדות הנכונה עם הסוגיה הרטרואקטיבית. 22. מוצע לקבל נתונים באלו סכומים מדובר בחלוקה בין המצב הרטרואקטיבי למצב הנוכחי, בכמה מעסיקים מדובר, ומהם סכומי הקנסות והריביות. מוצע גם לקבל תשובות מרשות המסים לענין ההתנהלות המאוחרת שנחשפה בפסק הדין לשם לימוד לקחים למקרים עתידיים אחרים. 23. במהלך הדיון יש לשקול האם ישנו צורך בתיקון חקיקה הן להבהרת הסיטואציה לענין נקודות זיכוי שבסופו של דבר יינתנו על ידי רשות המסים לפנים משורת הדין והן לענין השאלה מהו הרציונל בהטלת ההיטל במקרים כגון אלו והאם דרוש תיקון בנושא זה. בכבוד רב, שגית אפיק