חומר רקע
2.11.17
יישום המלצות מחלקת המדינה של ארצות הברית לישראל בעניין המאבק בסחר בבני אדם
כפי שפורטו בדו"ח השנתי לעניין המאבק Trafficking in Persons Report 2017"
"
בשנים האחרונות השיגה ישראל התקדמות משמעותית במאבק בסחר בבני אדם, והוכרה כמדינה
העונה לדרישות המינימליות למאבק בסחר בבני אדם. זאת, כתוצאה מהקמת יחידות ייעודיות לחקירה, אכיפה ותיאום של המאבק בסחר בבני אדם בין הגורמים השונים; כתוצאה מהכשרות אפקטיביות של עובדי מדינה; כתוצאה מאימוץ מודלים המצמצמים את הסיכון לסחר בבני אדם (בצמצום הסדרי כבילה למעסיק, בחתימה על הסכמים בילטרליים, בשיתוף פעולה עם מדינות המוצא; בפיקוח על הנפקת אשרות, ועוד); כתוצאה מהצעת מערך מרשים של שיקום וסיוע לקרבנות (התורם גם לחקירת עבירות); וכתוצאה מעבודה קרובה ומשמעותית עם ארגוני החברה האזרחית ופעילים בשטח. הישגיה של ישראל ראויים לציון, וכדי לשמר הישגים אלו, יש מקום להמשיך ולשפר את המאמצים בתחום, וכן לתת מענה לבעיות חדשות שעולות.
אף שדו"ח מחלקת המדינה הוא מסמך קצר ותמציתי, ואינו מכסה את כלל הסוגיות הראויות להתייחסות, בכל זאת, עולות ממנו מספר המלצות מהותיות. בין היתר, עולה ממנו הדרישה לשיפור בנושאים הבאים:
שיפור ההגנה על קרבנות סחר
ישראל נדרשת לפעול באופן יזום כדי לזהות קרבנות התעללות וסחר מקרב מהגרים השוהים במדינה שלא כדין (עמ' 219 לדו"ח), ולהבטיח שלא יוחזקו במעצר הגירתי ולא יענשו. נזכיר כי בתקופה בה עוסק הדו"ח רוב קרבנות הסחר והעבדות מקרב המהגרים השוהים במדינה זוהו על-ידי ארגוני החברה האזרחית. כן נזכיר כי הגנה על קרבנות סחר מקרב מהגרים השוהים במדינה מחייבת להתייחס אליהם כאל אנשים פגיעים שיש להגן על זכויותיהם, וכי מדיניות הרואה בכלל אוכלוסיה זו "פושעים" או "מסתננים" אינה תורמת להגנה זו ורק מקשה על עמידה בחובותיה של ישראל.
כן נדרשת ישראל להמשיך ולספק הגנה לכל קורבנות הסחר, כולל מקלט וטיפול רפואי ופסיכו-סוציאלי (עמ' 219 לדו"ח). צורך זה הוצג בפירוט במספר פניות של ארגונים לאחרונה, ולהבנתנו אכן יש כוונה לנקוט בתקופה הקרובה צעדים משמעותיים לשיפור ההגנה והשיקום לקרבנות סחר, גישה לשירותי בריאות ושיקום, וכדומה. יש צורך לקדם במהירות צעדים אלו, ולהבטיח כי במסגרתם תוענק הגנה מלאה ואפקטיבית לכלל קרבנות הסחר, ויינתנו להם שירותי השיקום הנדרשים, במקלטים ומחוץ להם.
שיפור מנגנוני הזיהוי וההכשרות לגורמי האכיפה
נדרש להגביר את ההכשרה לגורמי אכיפת החוק, כולל פקידי המשטרה והשב"ס, בזיהוי קורבנות סחר (עמ' 219 לדו"ח). הכשרות בנושא מתקיימות, וטוב שכך, אך יש לתגברן, להעמיקן, ולהבטיח שהן מתבטאות בפעילות בשטח.
כמו כן, בדו"ח נדון הקושי הנובע מכך שקצין משטרה אחד בלבד מוסמך לראיין ולזהות קרבנות סחר בבני אדם ולהכיר בהם ככאלו, דבר היותר עיכובים ניכרים בהכרה בקרבנות סחר (עמ' 219 לדו"ח).
בהמשך לנקודה זו, נזכיר כי כחלק מהתכתבות עם המשרד לביטחון פנים בבקשה לתגבר את המערך לזיהוי ראשית ראיה לעבדות וסחר בבני אדם, הזכיר מ"מ מנכ"ל המשרד לביטחון פנים את מחויבות המשרד לביטחון פנים לקידום הסוגיה, וכן כי נשקלת האפשרות להרחיב את מנגנון הזיהוי ולשפרו. נקווה כי שיפורים אלו יינקטו בלא דיחוי, וככל שיתעכבו, יאומצו פתרונות ביניים.
נדרש להגדיל את מספר פקחי העבודה, העובדים סוציאליים והמתורגמנים בתחומי החקלאות, הבניין והסיעוד (עמ' 219 לדו"ח). כן יש צורך בשיפור ההכשרה של ממלאי תפקידים אלו לזיהוי קרבנות סחר והחזקה בתנאי עבדות, ובגישה מתאימה לאוכלוסיות פגיעות.
שיפור באכיפה
נדרש שיפור באכיפה כנגד סחר לעבודת כפייה ולתעשיית המין (עמ' 219 לדו"ח). בעניין זה נבקש להדגיש את הצורך בהגברת האכיפה לא רק כנגד מקרי הקצה של סחר בבני אדם, אלא כנגד עבירות נוספות היוצרות אקלים נוח לניצול ולהתפתחות סחר בבני אדם. כך, יש צורך בחקירה ואכיפה אפקטיבית ביחס לעבירות עושק, עיכוב דרכון, גביית דמי תיווך בלתי חוקיים מעובדות סיעוד , גרימה לעזיבת המדינה לצורך זנות או עבדות.
כמו כן, יש צורך לשפר את האכיפה כנגד הפרות זכויות מהגרי עבודה – תוצאה של הגברת מספר הפקחים ושיפור בהכשרתם (צעדים הנדרשים ממילא), ויצירת עבירה של אפס סובלנות לפגיעה בזכויות העובדים המוחלשים ביותר בישראל. פיקוח באתרי העבודה הינו אמצעי הכרחי ויש להגבירו ולשפרו. רק אכיפה אפקטיבית של עבירות כלפי עובדים אלו תגביר את ההרתעה, תעודד תלונות, ותגביר את אמון הקרבנות ובכך תאפשר לזהות מקרים קיצוניים של עבדות וסחר.
כן נזכיר כי מאז שפורקה זרוע סער של המשטרה נפגעה האכיפה כנגד עבירות סחר ועבדות. סוגיה זו עלתה מספר פעמים בשנים האחרונות, אך את הפער שנוצר בהיעדר של זרוע סער לא מילא שום גורם אחר (ולמצער, לא באופן אפקטיבי), והאמור בדו"ח מחלקת המדינה תומך במסקנה עגומה זו. כחלק מהגברת האכיפה, יש לתת פתרון לקושי משמעותי זה.
בתוך כך, נדרש שיפור בחקירה ואכיפה של תבניות חדשות של סחר בבני אדם, ונדרשת תגובה מהירה לתופעות אלו. סוגיה בולטת מהתקופה האחרונה בהקשר זה כרוכה, למשל, בעלייה בכניסה לישראל ממדינות מזרח אירופה מהן בוטלה הדרישה לאשרת תייר לפני שנים אחדות, וכתוצאה מכך הפכו אזרחיהן לפגיעים יותר לניצול לעבודת כפייה וניצול לזנות בישראל (ר' למשל עמ' 221 לדו"ח).
נדרש מענה לפגיעות המיוחדת של מבקשי מקלט מסודאן ואריתריאה, שלנוכח (היעדר) מעמדם בישראל הם פגיעים במיוחד לסחר למטרות זנות ועבודה בישראל (עמ' 221 לדו"ח). יצוין כי ההשפעות השליליות של מדיניות הממשלה כנגד מבקשי מקלט, והחשש הממשי שמדיניות זו תגביר את פגיעותם, עלתה לא אחת בהקשרים שונים. כך, למשל, ביחס להשלכות "חוק הפיקדון" שביישומו הוחל לאחרונה הוזכר החשש הכבד להפיכת נשים מבקשות מקלט לפגיעות לניצול לזנות וסחר, וכן החשש לניצול נשים וגברים בעבודות לא חוקיות – חששות שלא זכו למענה במסגרת העברת החוק או יישומו, וגם לא בתגובות המדינה לעתירה לבג"ץ בנושא.
הגנה על זכויות מהגרי עבודה ומניעת עבדות
סוגיה משמעותית שנדונה בדו"ח מחלקת המדינה היא הצורך בחתימת הסכמים בילטרליים להסדרת הגירת עבודה בתחום הסיעוד (עמ' 219 לדו"ח). הסכמים כאלו נחתמו בענפי הבניין והחקלאות, והייתה להם השפעה מיטיבה על מגזרים אלו. מזה מספר שנים מדובר על "פיילוט" לחתימה על הסכם בילטרלי בענף הסיעוד, אך לא הושגה התקדמות משמעותית בכיוון זה. זאת, אף שענף הסיעוד הוא הענף הגדול ביותר בו עובדים מהגרי עבודה בישראל, אף שהעובדות בו הן פגיעות במיוחד לניצול, ואף שגביית דמי תיווך גבוהים ולא חוקיים מהן יוצרת סיכון של ממש להחזקה בתנאי עבדות.
מעבר לסוגיית האכיפה שהוזכרה לעיל, יש צורך ליתן מענה לקשיים רוחביים היוצרים תשתית נוחה להתפתחות סחר בבני אדם , וכן לקשיים בענפי הבניין, החקלאות והסיעוד, בהם מועסקים מהגרי עבודה, ולצורך במאבק בסחר לזנות. לקשיים אלו יש צורך ליתן מענה כחלק מהתכנית הלאומית החדשה למאבק בסחר בבני אדם. להן מספר נוהלים ותנאים המעודדים עבדות –דמי תיווך הנגבים שלא כחוק מעובדי סיעוד , תקנות האזורים הגיאוגרפיים בענף הסיעוד, הבאת "משתלמים" לעבודה בחקלאות , ביטול אשרות כניסה ממזרח אירופה, כבילת עובדים בענף הבניין.
סיכום
המאבק בסחר בבני אדם ובעבדות מודרנית הינו מאבק דינמי, וכשם שהעבריינים מוסיפים לחפש ולמצוא דרכים חדשות לניצול, לכפייה ולעושק, כך על רשויות המדינה וגורמי האכיפה להמשיך ולפעול למאבק בסחר. מאבק זה הינו שילוב של מניעת פרקטיקות המעודדות ניצול, הרתעה ואכיפה פלילית אפקטיבית, והגנה על הקרבנות. אם הסוחר רואה בבני אדם אך חפץ, יעד לניצול, הרי שהמחויבות למאבק בסחר בבני אדם דורשת מאיתנו, מעל לכל, לראות בנפגעים, בלא תלות במוצאם, מעמדם ומינם - בני אדם. בני אדם שיש להם זכויות, שראויים להגנה, ושהם שותפים למאבק בסחר ובניצול.
בעת גיבוש מדיניות ובעת בחינת מדיניות קיימת – בין אם מדובר במדיניות כלכלית, מדיניות הגירה, יחסי חוץ או חלוקת משאבים - יש לבחון מדיניות זו גם מהפרספקטיבה של השפעתה על סחר בבני אדם, ולהבטיח כי המדיניות שמאומצת עולה בקנה אחד עם חובותיה של ישראל – חובתה המוסרית, כמו גם חובותיה לפי הדין המקומי והבין-לאומי. רק כך תוכל ישראל לשוב ולהיות מודל למאבק אפקטיבי בסחר בבני אדם.