חומר רקע
חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000
פרק א': פרשנות
1. בחוק זה –
"אבן חן" – אבן המנויה בתוספת ראשונה א';
מיום 14.5.2012
תיקון מס' 10
ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 366 (ה"ח 319)
הוספת הגדרת "אבן חן"
"אבנים יקרות" – אבן חן או יהלום, בין אם הם משובצים בתכשירים או בחפצים אחרים ובין אם לאו, אלא אם כן הם משובצים או מיועדים להיות משובצים בכלי עבודה;
מיום 14.5.2012
תיקון מס' 10
ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 366 (ה"ח 319)
הוספת הגדרת "אבנים יקרות"
"אמצעי שליטה", בתאגיד – כל אחד מאלה:
(1) הזכות למנות מורשי חתימה בשם התאגיד, אשר ביכולתם לכוון, באמצעות זכות החתימה, את פעילות התאגיד, למעט זכות מינוי המוענקת לדירקטוריון או לאסיפה הכללית של חברה או לגופים מקבילים של תאגיד אחר;
(2) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
(3) הזכות למנות דירקטורים של חברה או נושאי משרה מקבילים של תאגיד אחר, או את המנהל הכללי של התאגיד;
(4) הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
(5) הזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו, בעת פירוקו;
מיום 4.8.2016
תיקון מס' 16
ס"ח תשע"ו מס' 2561 מיום 14.7.2016 עמ' 965 (ה"ח 1016)
הוספת הגדרת "אמצעי שליטה"
"בורסה" – כהגדרתה בסעיף 1 לחוק ניירות ערך;
"בנק הדואר" – החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם באותו חוק מטעם החברה הבת, כמשמעותה בסעיף 88יא לחוק האמור;
מיום 14.5.2012
תיקון מס' 10
ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 366 (ה"ח 319)
החלפת הגדרת "בנק הדואר"
הנוסח הקודם:
"בנק הדואר" - כמשמעותו בחוק בנק הדואר, תשי"א-1951;
מיום 31.1.2018
תיקון מס' 11
ס"ח תשע"ב מס' 2373 מיום 31.7.2012 עמ' 583 (ה"ח 664)
צו תשע"ג-2013
ק"ת תשע"ג מס' 7273 מיום 30.7.2013 עמ' 1564
צו תשע"ד-2014
ק"ת תשע"ד מס' 7335 מיום 30.1.2014 עמ' 585
צו (מס' 2) תשע"ד-2014
ק"ת תשע"ד מס' 7403 מיום 31.7.21014 עמ' 1570
צו תשע"ה-2015
ק"ת תשע"ה מס' 7488 מיום 1.2.2015 עמ' 832
צו (מס' 2) תשע"ה-2015
ק"ת תשע"ה מס' 7534 מיום 20.7.2015 עמ' 1384
צו תשע"ו-2016
ק"ת תשע"ו מס' 7611 מיום 31.1.2016 עמ' 683
צו (מס' 2) תשע"ו-2016
ק"ת תשע"ו מס' 7695 מיום 31.7.2016 עמ' 1704
צו תשע"ז-2017
ק"ת תשע"ז מס' 7771 מיום 31.1.2017 עמ' 643
צו (מס' 2) תשע"ז-2017
ק"ת תשע"ז מס' 7841 מיום 26.7.2017 עמ' 1386
החלפת הגדרת "בנק הדואר"
הנוסח החדש:
"בנק הדואר" – החברה הבת כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986;
הנוסח הקודם:
"בנק הדואר" – החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם באותו חוק מטעם החברה הבת, כמשמעותה בסעיף 88יא לחוק האמור;
"בעל שליטה" –
(1) יחיד בעל היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי של תפקיד של נושא משרה בתאגיד;
(2) בלי לגרוע מכלליות האמור בפסקה (1), יראו יחיד כבעל שליטה בתאגיד אם הוא מחזיק 25% או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, ואין אדם אחר המחזיק אמצעי שליטה מאותו הסוג בשיעור העולה על שיעור החזקותיו; לעניין זה, "החזקה" – לרבות החזקה יחד עם אחרים כמשמעותה בחוק ניירות ערך;
(3) בלי לגרוע מכלליות האמור בפסקאות (1) ו-(2), בתאגיד שבו אין יחיד כאמור בהן, יראו כבעל שליטה את יושב ראש הדירקטוריון בחברה ונושא משרה מקביל וכן את המנהל הכללי, ואם אין כאלה – את נושא המשרה שיש לו שליטה אפקטיבית בתאגיד;
מיום 5.2.2017
תיקון מס' 16
ס"ח תשע"ו מס' 2561 מיום 14.7.2016 עמ' 965 (ה"ח 1016)
הוספת הגדרת "בעל שליטה"
"חבר בורסה" – מי שחבר בבורסה לפי הכללים שנקבעו בתקנון הבורסה לפי סעיף 46 לחוק ניירות ערך, למעט תאגיד בנקאי;
"חברה בעלת רישיון זירה" – חברה בעלת רישיון זירה לפי סעיף 44יג לחוק ניירות ערך;
מיום 26.5.2015
תיקון מס' 8
ס"ח תש"ע מס' 2243 מיום 15.6.2010 עמ' 544 (ה"ח 491)
הוספת הגדרת "חברה בעלת רישיון זירה"
"חוק איסור מימון טרור" – (נמחקה);
מיום 1.8.2005
תיקון מס' 4
ס"ח תשס"ה מס' 1973 מיום 10.1.2005 עמ' 88 (ה"ח 43)
הוספת הגדרת "חוק איסור מימון טרור"
מיום 1.11.2016
תיקון מס' 15
ס"ח תשע"ו מס' 2556 מיום 23.6.2016 עמ' 927 (ה"ח 949, ה"ח 967, ה"ח 782)
מחיקת הגדרת "חוק איסור מימון טרור"
הנוסח הקודם:
"חוק איסור מימון טרור" – חוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005;
"חוק הבנקאות (רישוי)" – חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;
מיום 14.5.2012
תיקון מס' 10
ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 366 (ה"ח 319)
הוספת הגדרת "חוק הבנקאות (רישוי)"
"חוק החברות" – חוק החברות, התשנ"ט-1999;
מיום 14.5.2012
תיקון מס' 10
ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 366 (ה"ח 319)
הוספת הגדרת "חוק החברות"
"חוק המאבק בטרור" – חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016;
מיום 1.11.2016
תיקון מס' 15
ס"ח תשע"ו מס' 2556 מיום 23.6.2016 עמ' 927 (ה"ח 949, ה"ח 967, ה"ח 782)
הוספת הגדרת "חוק המאבק בטרור"
"חוק מס ערך מוסף" – חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975;
מיום 14.5.2012
תיקון מס' 10
ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 366 (ה"ח 319)
הוספת הגדרת "חוק מס ערך מוסף"
"חוק העונשין" – חוק העונשין, תשל"ז-1977;
"חוק ניירות ערך" – חוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968;
"חוק שירותים פיננסיים מוסדרים" – חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016;
מיום 1.6.2017 עד יום 1.6.2018
תיקון מס' 17 הוראת שעה
ס"ח תשע"ו מס' 2570 מיום 1.8.2016 עמ' 1135 (ה"ח 975)
הוספת הגדרת "חוק שירותים פיננסיים מוסדרים"
מיום 1.6.2018
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ו מס' 2570 מיום 1.8.2016 עמ' 1130 (ה"ח 975)
הוספת הגדרת "חוק שירותים פיננסיים מוסדרים"
"נותן שירותי אשראי או שירותי פיקדון ואשראי" – בעל רישיון למתן אשראי או רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, כהגדרתם בסעיף 1 לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים וכן מי שעיסוקו במתן אשראי או במתן שירותי פיקדון ואשראי כהגדרתם בסעיפים 11א ו-25א לחוק האמור ואינו בעל רישיון לפי אותו חוק, ולמעט תאגיד בנקאי וכל גוף אחר המנוי בתוספת השלישית;
מיום 1.6.2017 עד יום 1.6.2018
תיקון מס' 17 הוראת שעה
ס"ח תשע"ו מס' 2570 מיום 1.8.2016 עמ' 1135 (ה"ח 975)
תיקון מס' 17 הוראת שעה (תיקון)
ס"ח תשע"ז מס' 2591 מיום 29.12.2016 עמ' 155 (ה"ח 1083)
הוספת הגדרת "נותן שירותי אשראי"
"יהלום" – גביש שקוף, צבעוני או אטום של פחמן במבנה מונוקריסטליני או פוליקריסטליני, שהוא בעל קשיות העולה על קשיות כל פחמן אחר, לרבות גביש שיוצר בידי אדם;
מיום 14.5.2012
תיקון מס' 10
ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 366 (ה"ח 319)
הוספת הגדרת "יהלום"
"כספים" – מזומנים, המחאות בנקאיות והמחאות נוסעים המחאות נוסעים, ניירות ערך למוכ"ז, שטרות סחירים, כרטיס תשלום שהמנפיק מתיר לעשות בו שימוש בידי כל אדם וכל אמצעי תשלום אחר שהמנפיק מתיר לעשות בו שימוש בידי כל אדם; לעניין הגדרה זו, "כרטיס תשלום" – לוחית או חפץ אחר המיועדים לרכישת נכסים או שירותים או למשיכת מזומנים, שניתן לצבור בהם ערך כספי;
מיום 14.5.2012
תיקון מס' 10
ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 366 (ה"ח 319)
הוספת הגדרת "כספים"
"חלפן כספים" – (נמחקה);
מיום 1.5.2002
תיקון מס' 1
ס"ח תשס"ב מס' 1841 מיום 1.5.2002 עמ' 386 (ה"ח 3084)
מחיקת הגדרת "חלפן כספים"
הנוסח הקודם:
"חלפן כספים"- מי שעוסק במתן שירות של המרת מטבע;
"נותן שירותי מטבע" – מי שחלה עליו חובת רישום כאמור בסעיף 11ג;
מיום 1.5.2002
תיקון מס' 1
ס"ח תשס"ב מס' 1841 מיום 1.5.2002 עמ' 386 (ה"ח 3084)
הוספת הגדרת "נותן שירותי מטבע"
מיום 1.6.2018
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ו מס' 2570 מיום 1.8.2016 עמ' 1130 (ה"ח 975)
תיקון מס' 17 (תיקון)
ס"ח תשע"ז מס' 2591 מיום 29.12.2016 עמ' 151 (ה"ח 1083)
החלפת הגדרת "נותן שירותי מטבע" בהגדרת "נותן שירותים פיננסיים"
הנוסח החדש:
"נותן שירותים פיננסיים" – נותן שירותים פיננסיים כהגדרתו בחוק שירותים פיננסיים מוסדרים וכן מי שעיסוקו במתן שירות פיננסי כהגדרתו בחוק האמור ואינו בעל רישיון לפי אותו חוק, ולמעט תאגיד בנקאי וכל גוף אחר המנוי בתוספת השלישית;
הנוסח הקודם:
"נותן שירותי מטבע" – מי שחלה עליו חובת רישום כאמור בסעיף 11ג;
"שירותי מטבע" – שירות כמפורט בסעיף 11ג(א)(1) עד (8);
מיום 1.5.2002
תיקון מס' 1
ס"ח תשס"ב מס' 1841 מיום 1.5.2002 עמ' 386 (ה"ח 3084)
הוספת הגדרת "שירותי מטבע"
מיום 14.5.2012
תיקון מס' 10
ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 366 (ה"ח 319)
"שירותי מטבע" – שירות כמפורט בסעיף 11ג(א)(1) עד (5) (8);
מיום 1.6.2018
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ו מס' 2570 מיום 1.8.2016 עמ' 1131 (ה"ח 975)
מחיקת הגדרת "שירותי מטבע"
הנוסח הקודם:
"שירותי מטבע" – שירות כמפורט בסעיף 11ג(א)(1) עד (8);
"מנהל תיקים" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה- 1995;
"מפעיל מערכת לתיווך באשראי" – בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי לפי פרק ג'3 לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים, וכן מי שעיסוקו בהפעלת מערכת לתיווך באשראי או מערכת חברתית לתיווך באשראי כהגדרתן בסעיף 25יז לחוק האמור, אף אם אינו בעל רישיון לפי אותו חוק, ולמעט תאגיד בנקאי וכל גוף אחר המנוי בתוספת השלישית;
מיום 1.2.2018 עד יום 1.6.2018
הוראת שעה תשע"ז-2017
ס"ח תשע"ז מס' 2655 מיום 6.8.2017 עמ' 1088 (ה"ח 1127)
הוספת הגדרת "מפעיל מערכת לתיווך באשראי"
"סוחר באבנים יקרות" – כל מי שעיסוקו בביצוע עסקאות באבנים יקרות, גם אם אין זה עיסוקו היחיד, ובלבד שביצע, במהלך שנה קלנדרית החלה בתקופה שתחילתה במועד שייקבע בצו לפי סעיף 8א, עסקה באבנים יקרות, אחת או יותר, בתמורה לכספים למזומנים בסכום כולל השווה ל-50,000 שקלים חדשים לפחות;
מיום 14.5.2012
תיקון מס' 10
ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 366 (ה"ח 319)
הוספת הגדרת "סוחר באבנים יקרות"
"עסקה באבנים יקרות" – הקניה או קבלה של בעלות באבן יקרה, אחת או יותר, ובלבד שמסירת האבן היקרה או מסירת התמורה בכספים במזומנים היתה בישראל, לרבות הקניה של בעלות כאמור עקב מימוש שעבוד של אבן יקרה שנעשה בידי מי שאינו תאגיד בנקאי;
מיום 14.5.2012
תיקון מס' 10
ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 366 (ה"ח 319)
הוספת הגדרת "עסקה באבנים יקרות"
"פעולה ברכוש" – הקניה או קבלה של בעלות או של זכות אחרת ברכוש, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, וכן פעולה ברכוש שהיא מסירה, קבלה, החזקה, המרה, פעולה בנקאית, השקעה, פעולה בניירות ערך או החזקה בהם, תיווך, מתן או קבלת אשראי, ייבוא, ייצוא ויצירת נאמנות, וכן ערבוב של רכוש אסור עם רכוש אחר, גם אם הוא אינו רכוש אסור;
"פקודת הסמים המסוכנים" – פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973;
"פקודת מעצר וחיפוש" – פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969;
"פקיד מכס" – מי שהמנהל, כהגדרתו בפקודת מס הכנסה, הסמיכו לענין חוק זה1;
מיום 14.5.2012
תיקון מס' 10
ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 366 (ה"ח 319)
"פקיד מכס" - מי שהמנהל, כהגדרתו בפקודת המכס בפקודת מס הכנסה, הסמיכו לענין חוק זה;
"פרטי זיהוי" – לרבות הליך של הכרת הלקוח;
מיום 2.9.2015
תיקון מס' 13
ס"ח תשע"ד מס' 2468 מיום 7.8.2014 עמ' 742 (ה"ח 687)
הוספת הגדרת "פרטי זיהוי"
"רכוש" – מקרקעין, מיטלטלין, כספים וזכויות, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור, וכל רכוש שצמח או שבא מרווחי רכוש כאמור;
"תאגיד בנקאי" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א-1981, וכן תאגיד עזר כהגדרתו באותו חוק, שהואגד בישראל, וסולק כהגדרתו בסעיף 36ט לאותו חוק.
מיום 19.7.2017
תיקון מס' 22
ס"ח תשע"ז מס' 2649 מיום 19.7.2017 עמ' 1038 (ה"ח 1098)
"תאגיד בנקאי" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א-1981, וכן תאגיד עזר כהגדרתו באותו חוק, שהואגד בישראל, וסולק כהגדרתו בסעיף 36ט לאותו חוק.
פרק ב': עבירות
2. (א) בפרק זה, "עבירה" – עבירה כמפורט בתוספת הראשונה.
(ב) לענין פרק זה יראו כעבירה גם עבירה כאמור בסעיף קטן (א) שנעברה במדינה אחרת ובלבד שהיא מהווה עבירה גם לפי דיני אותה מדינה.
(ג) התנאי האמור בסעיף קטן (ב) סיפה, לא יחול לענין העבירות המפורטות בפסקה (18) לתוספת הראשונה, ולענין העבירות המפורטות בפסקאות (19) ו-(20) לאותה תוספת הקשורות לעבירה שבפסקה (18).
3. (א) העושה פעולה ברכוש, שהוא רכוש כאמור בפסקאות (1) עד (4) (בחוק זה – רכוש אסור), במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, דינו – מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין –
(1) רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, בעבירה;
(2) רכוש ששימש לביצוע עבירה;
(3) רכוש שאיפשר ביצוע עבירה;
(4) רכוש שנעברה בו עבירה.
(ב) (1) העושה פעולה ברכוש או המוסר מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיפים 7 או 8א או כדי שלא לדווח לפי סעיף 9, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון, לפי הסעיפים האמורים, דינו – העונש הקבוע בסעיף קטן (א)מאסר חמש שנים או קנס פי שמונה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "מסירת מידע כוזב" – לרבות אי מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח.
(2) המוסר מידע כוזב כאמור בפסקה (1), לגבי רכוש אסור, דינו – העונש הקבוע בסעיף קטן (א).
מיום 14.5.2012
תיקון מס' 10
ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 367 (ה"ח 319)
3. (א) העושה פעולה ברכוש, שהוא רכוש כאמור בפסקאות (1) עד (3) (4) (בחוק זה - רכוש אסור), במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, דינו - מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין –
(1) רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, בעבירה;
(2) רכוש ששימש לביצוע עבירה;
(3) רכוש שאיפשר ביצוע עבירה;
(4) רכוש שנעברה בו עבירה.
(ב) העושה פעולה ברכוש או המוסר מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיף 7 סעיפים 7 או 8א או כדי שלא לדווח לפי סעיף 9, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון, לפי הסעיפים האמורים, דינו - העונש הקבוע בסעיף קטן (א); לענין סעיף זה, "מסירת מידע כוזב" - לרבות אי מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח.
4. העושה פעולה ברכוש, בידיעה שהוא רכוש אסור, והוא מסוג הרכוש המפורט בתוספת השניה ובשווי שנקבע בה בשווי של 50,000 שקלים חדשים או יותר, דינו – מאסר שבע שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "ידיעה" – למעט עצימת עיניים כמשמעותה בסעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין.
5. לענין סעיפים 3 ו-4 די אם יוכח שעושה הפעולה ידע כי הרכוש הוא רכוש אסור, גם אם לא ידע לאיזו עבירה מסוימת קשור הרכוש.
6. (א) לא יישא אדם באחריות פלילית לפי סעיף 4 אם עשה אחת מאלה:
(1) דיווח למשטרה בדרך ובמועד שייקבעו, לפני עשיית הפעולה ברכוש, על הכוונה לעשות בו פעולה, ופעל לפי הנחיותיה לגבי אותה פעולה, או דיווח למשטרה כאמור, אחרי עשיית הפעולה ברכוש, סמוך ככל האפשר בנסיבות הענין, לאחר עשייתה;
(2) דיווח לפי הוראות סעיפים 7 או 8א – אם הוראות הסעיפים חלות עליו.
(ב) השר לביטחון הפנים, בהתייעצות עם שר המשפטים, יקבע את המועד ואת דרכי הדיווח לפי סעיף קטן (א)(1).
מיום 14.5.2012
תיקון מס' 10
ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 367 (ה"ח 319)
(2) דיווח לפי הוראות סעיף 7 סעיפים 7 או 8א - אם הוראות הסעיף הסעיפים חלות עליו.
פרק ג': הטלת חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים
מיום 14.5.2012
תיקון מס' 10
ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 367 (ה"ח 319)
החלפת כותרת פרק ג'
הנוסח הקודם:
פרק ג': חובות המוטלות על נותנים שירותים פיננסיים
סימן א': חובות המוטלות על נותני שירותים פיננסיים
מיום 14.5.2012
תיקון מס' 10
ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 367 (ה"ח 319)
הוספת כותרת סימן א'
מיום 1.6.2018
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ו מס' 2570 מיום 1.8.2016 עמ' 1131 (ה"ח 975)
סימן א': חובות המוטלות על נותני שירותים פיננסיים גופים פיננסיים
7. (א) לשם אכיפתו של חוק זה יורה נגיד בנק ישראל בצו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, לגבי סוג ענינים ופעולות ברכוש שיפורטו בצו, כי תאגיד בנקאי –
(1) לא יעשה פעולה ברכוש במסגרת השירות הניתן על ידו אלא אם כן יהיו בידיו פרטי הזיהוי, כמפורט בצו, של מקבל השירות מאת התאגיד הבנקאי; הנגיד יקבע בצו מיהו מקבל השירות לענין זה; קביעה זו יכול שתכלול נהנה מהפעולה ויוצר נאמנות או הקדש (בסעיף זה – מקבל השירות); היה מקבל השירות תאגיד או שהפעולה נעשתה לבקשת תאגיד או באמצעות חשבונו של תאגיד, יכול שהקביעה תכלול בעל שליטה בתאגיד; לענין פסקה זו, "נהנה" – אדם שבעבורו או לטובתו מוחזק הרכוש או נעשית פעולה ברכוש, או שביכולתו לכוון פעולה ברכוש, והכל במישרין או בעקיפין, ולעניין תאגיד – גם בעל שליטה בתאגיד;
(2) ידווח באופן שייקבע בצו על הפעולות ברכוש של מקבל השירות שיפורטו בצו לרבות פעולות כאמור שלא הושלם ביצוען;
(3) ינהל רישומים וישמור עליהם באופן ולתקופה שייקבעו בצו, בענינים אלה:
(א) פרטי הזיהוי כאמור בפסקה (1);
(ב) הפעולות שנקבעה לגביהן חובת דיווח כאמור בפסקה (2);
(ג) כל ענין אחר, שייקבע בצו, הדרוש לשם אכיפתו של חוק זה.
(ב) לשם אכיפתו של חוק זה יקבע שר בצו, לגוף מהגופים כמפורט בתוספת השלישית הנמצא באחריותו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, חובות זיהוי, דיווח, רישום ושמירה, כאמור בסעיף קטן (א), שיחולו עליו בשינויים המחויבים, לפי העניין, ורשאי השר לקבוע חובות שונות כאמור לנותני שירותים פיננסיים שונים הנכללים באותו הגוף; כן יקבע שר כאמור את דרכי מילוין של החובות שנקבעו בצו.
(ג) על אף הוראות כל דין, ניתן לקבוע בצו, סוגי דיווח שגילוי של כל דבר הנוגע אליהם, לרבות בירור פנימי לקראת הכנת דיווח, תוכן הדיווח או דבר קבלתה של בקשה הנוגעת לדיווח, וכן מתן זכות עיון במסמכים המעידים עליהם, אסורים או מוגבלים; המגלה דבר או המאפשר עיון בדיווח בניגוד לצו שניתן לפי סעיף קטן זה, דינו – מאסר שנה.
(ד) דיווח לפי סעיף זה יועבר למאגר המידע כאמור בסעיף 28.
(ה) הדרכים והמועדים להעברת דיווח למאגר המידע ייקבעו על ידי שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, וכן בהתייעצות עם –
(1) נגיד בנק ישראל – לענין תאגיד בנקאי;
(2) השר שבאחריותו נמצא אותו גוף – לענין גוף מהגופים המפורטים בתוספת השלישית.
מיום 1.5.2002
תיקון מס' 1
ס"ח תשס"ב מס' 1841 מיום 1.5.2002 עמ' 386 (ה"ח 3084)
(א) לשם אכיפתו של חוק זה יורה נגיד בנק ישראל בצו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, לגבי סוג ענינים ופעולות ברכוש שיפורטו בצו, כי תאגיד בנקאי -
(1) לא יעשה פעולה ברכוש במסגרת השירות הניתן על ידו אלא אם כן יהיו בידיו פרטי הזיהוי, כמפורט בצו, של מקבל השירות מאת התאגיד הבנקאי; הנגיד יקבע בצו מיהו מקבל השירות לענין זה (בסעיף זה- מקבל השירות); קביעה זו יכול שתכלול את הנהנה מהפעולה וכן, אם הפעולה נעשתה לבקשת תאגיד או באמצעות חשבונו של תאגיד, יכול שתכלול את מי שיש לו שליטה בתאגיד הנגיד יקבע בצו מיהו מקבל השירות לענין זה; קביעה זו יכול שתכלול נהנה מהפעולה ויוצר נאמנות או הקדש (בסעיף זה - מקבל השירות); היה מקבל השירות תאגיד או שהפעולה נעשתה לבקשת תאגיד או באמצעות חשבונו של תאגיד, יכול שהקביעה תכלול את מי שיש לו שליטה בתאגיד; לענין פסקה זו -
(א) "נהנה"- כמשמעותו בחוק הנאמנות, התשל"ט-1979.
(א) "נהנה" - אדם שבעבורו או לטובתו מוחזק הרכוש או נעשית פעולה ברכוש, או שביכולתו לכוון פעולה ברכוש, והכל במישרין או בעקיפין;
(ב) "שליטה" - כהגדרתה בחוק ניירות ערך, וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי החוק האמור;
(2) ידווח באופן שייקבע בצו על הפעולות ברכוש של מקבל השירות שיפורטו בצו;
(3) ינהל רישומים וישמור עליהם באופן ולתקופה שייקבעו בצו, בענינים אלה:
(א) פרטי הזיהוי כאמור בפסקה (1);
(ב) הפעולות שנקבעה לגביהן חובת דיווח כאמור בפסקה (2);
(ג) כל ענין אחר, שייקבע בצו, הדרוש לשם אכיפתו של חוק זה.
(ב) לשם אכיפתו של חוק זה יקבע שר בצו, לגוף מהגופים כמפורט בתוספת השלישית הנמצא באחריותו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, חובות זיהוי, דיווח, רישום ושמירה, כאמור בסעיף קטן (א), שיחולו עליו; כן יקבע שר כאמור את דרכי מילוין של החובות שנקבעו בצו והפיקוח על מילוין.
מיום 14.5.2012
תיקון מס' 10
ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 367 (ה"ח 319)
(א) לשם אכיפתו של חוק זה יורה נגיד בנק ישראל בצו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, לגבי סוג ענינים ופעולות ברכוש שיפורטו בצו, כי תאגיד בנקאי -
(1) לא יעשה פעולה ברכוש במסגרת השירות הניתן על ידו אלא אם כן יהיו בידיו פרטי הזיהוי, כמפורט בצו, של מקבל השירות מאת התאגיד הבנקאי; הנגיד יקבע בצו מיהו מקבל השירות לענין זה; קביעה זו יכול שתכלול נהנה מהפעולה ויוצר נאמנות או הקדש (בסעיף זה - מקבל השירות); היה מקבל השירות תאגיד או שהפעולה נעשתה לבקשת תאגיד או באמצעות חשבונו של תאגיד, יכול שהקביעה תכלול את מי שיש לו שליטה בתאגיד; לענין פסקה זו -
(א) "נהנה" - אדם שבעבורו או לטובתו מוחזק הרכוש או נעשית פעולה ברכוש, או שביכולתו לכוון פעולה ברכוש, והכל במישרין או בעקיפין;
(ב) "שליטה" - כהגדרתה בחוק ניירות ערך, וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי החוק האמור;
(2) ידווח באופן שייקבע בצו על הפעולות ברכוש של מקבל השירות שיפורטו בצו לרבות פעולות כאמור שלא הושלם ביצוען;
(3) ינהל רישומים וישמור עליהם באופן ולתקופה שייקבעו בצו, בענינים אלה:
(א) פרטי הזיהוי כאמור בפסקה (1);
(ב) הפעולות שנקבעה לגביהן חובת דיווח כאמור בפסקה (2);
(ג) כל ענין אחר, שייקבע בצו, הדרוש לשם אכיפתו של חוק זה.
(ב) לשם אכיפתו של חוק זה יקבע שר בצו, לגוף מהגופים כמפורט בתוספת השלישית הנמצא באחריותו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, חובות זיהוי, דיווח, רישום ושמירה, כאמור בסעיף קטן (א), שיחולו עליו בשינויים המחויבים, לפי העניין; כן יקבע שר כאמור את דרכי מילוין של החובות שנקבעו בצו.
(ג) על אף הוראות כל דין, ניתן לקבוע בצו, סוגי דיווח שגילוים, או העיון בהם אסור שגילוי של כל דבר הנוגע אליהם, לרבות בירור פנימי לקראת הכנת דיווח, תוכן הדיווח או דבר קבלתה של בקשה הנוגעת לדיווח, וכן מתן זכות עיון במסמכים המעידים עליהם, אסורים או מוגבלים; המגלה דבר או המאפשר עיון בדיווח בניגוד לצו שניתן לפי סעיף קטן זה, דינו - מאסר שנה.
מיום 31.1.2017
תיקון מס' 19
ס"ח תשע"ז מס' 2601 מיום 31.1.2017 עמ' 373 (ה"ח 1080)
(ב) לשם אכיפתו של חוק זה יקבע שר בצו, לגוף מהגופים כמפורט בתוספת השלישית הנמצא באחריותו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, חובות זיהוי, דיווח, רישום ושמירה, כאמור בסעיף קטן (א), שיחולו עליו בשינויים המחויבים, לפי העניין, ורשאי השר לקבוע חובות שונות כאמור לנותני שירותים פיננסיים שונים הנכללים באותו הגוף; כן יקבע שר כאמור את דרכי מילוין של החובות שנקבעו בצו.
מיום 5.2.2017
תיקון מס' 16
ס"ח תשע"ו מס' 2561 מיום 14.7.2016 עמ' 965 (ה"ח 1016)
(א) לשם אכיפתו של חוק זה יורה נגיד בנק ישראל בצו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, לגבי סוג ענינים ופעולות ברכוש שיפורטו בצו, כי תאגיד בנקאי –
(1) לא יעשה פעולה ברכוש במסגרת השירות הניתן על ידו אלא אם כן יהיו בידיו פרטי הזיהוי, כמפורט בצו, של מקבל השירות מאת התאגיד הבנקאי; הנגיד יקבע בצו מיהו מקבל השירות לענין זה; קביעה זו יכול שתכלול נהנה מהפעולה ויוצר נאמנות או הקדש (בסעיף זה – מקבל השירות); היה מקבל השירות תאגיד או שהפעולה נעשתה לבקשת תאגיד או באמצעות חשבונו של תאגיד, יכול שהקביעה תכלול את מי שיש לו שליטה בעל שליטה בתאגיד; לענין פסקה זו –
(א) "נהנה" – אדם שבעבורו או לטובתו מוחזק הרכוש או נעשית פעולה ברכוש, או שביכולתו לכוון פעולה ברכוש, והכל במישרין או בעקיפין;
(ב) "שליטה" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי החוק האמור;
מיום 1.6.2018
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ו מס' 2570 מיום 1.8.2016 עמ' 1131 (ה"ח 975)
הטלת חובות על נותני שירותים פיננסיים גופים פיננסיים
7א. מי שחלות עליו חובות לפי סעיף 7 ידריך את עובדיו בדבר דרכי מילוין, בהתאם לצו לפי אותו סעיף, וכן יפקח על מילוי החובות.
מיום 14.5.2012
תיקון מס' 10
ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 367 (ה"ח 319)
הוספת סעיף 7א
8. (א) תאגיד שחלות עליו חובות לפי הוראות סעיפים 7 ו-7א ימנה אחראי למילוי החובות; נגיד בנק ישראל או השר שבאחריותו נמצא אותו תאגיד, לפי העניין, רשאים לקבוע בצו לפי אותו סעיף תנאי כשירות למינוי אחראי כאמור.
(ב) אחראי למילוי החובות יפעל לקיום החובות המוטלות על התאגיד לפי הוראות סעיפים 7 ו-7א.
מיום 14.5.2012
תיקון מס' 10
ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 367 (ה"ח 319)
8. (א) תאגיד שחלות עליו חובות לפי הוראות סעיף 7 סעיפים 7 ו-7א ימנה אחראי למילוי החובות; נגיד בנק ישראל או השר שבאחריותו נמצא אותו תאגיד, לפי העניין, רשאים לקבוע בצו לפי אותו סעיף תנאי כשירות למינוי אחראי כאמור.
(ב) אחראי למילוי החובות יפעל לקיום החובות המוטלות על התאגיד לפי הוראות סעיף 7, להדרכת העובדים לקיום החובות כאמור ולפיקוח על מילוין סעיפים 7 ו-7א.
סימן ב': חובות המוטלות על סוחרים באבנים יקרות
מיום 15.9.2015
תיקון מס' 10
ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 367 (ה"ח 319)
הוספת סימן ב'
8א. (א) לשם אכיפתו של חוק זה יורה שר התעשייה המסחר והתעסוקה (בסימן זה – השר) בצו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, לגבי סוגים של עסקאות באבנים יקרות שיפורטו בצו אשר נעשו בתמורה לכספים למזומנים בסכום העולה על הסכום שייקבע בצו, כי סוחר באבנים יקרות –
(1) לא יעשה עסקה כאמור, אלא אם כן יהיו בידיו פרטי הזיהוי, כמפורט בצו, של הלקוח וכן של מי שהעביר את התמורה בעד העסקה; השר יקבע בצו מיהו לקוח לעניין זה; קביעה כאמור יכול שתכלול בעל שליטה;
(2) ידווח, באופן שייקבע בצו, על ביצוע העסקה;
(3) ינהל רישומים וישמור עליהם, באופן ולתקופה שייקבעו בצו, בעניינים אלה:
(א) פרטי הזיהוי כאמור בפסקה (1);
(ב) פרטי הדיווח כאמור בפסקה (2);
(ג) כל עניין אחר, שייקבע בצו, הדרוש לשם אכיפתו של חוק זה.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א)(1), בעסקאות בסיכון נמוך רשאי סוחר באבנים יקרות לעשות עסקה לפני שיש בידיו את פרטי הזיהוי כאמור באותו סעיף קטן; השר יקבע בצו את הנסיבות שבהן יחולו הוראות סעיף קטן זה ואת המועדים לקבלת פרטי הזיהוי.
(ג) על אף ההוראות לפי סעיף קטן (א)(1), סוחר באבנים יקרות החבר בגוף המנוי בתוספת שלישית א' רשאי להתקשר בעסקה באבנים יקרות אף אם לא זיהה את האדם שעמו הוא עומד להתקשר בעסקה באבנים יקרות באמצעות אמצעי זיהוי שנקבע בצו לפי אותו סעיף קטן, ובלבד שזיהה אותו באמצעות מסמך או תג מזהה שהנפיק גוף המנוי בתוספת שלישית א' שהסוחר חבר בו, או גוף אחר מטעמו ובשליטתו של גוף כאמור, לשם כניסה למקום שבו הגוף מנהל את פעילותו, ושהתקיימו לגבי הגוף כאמור תנאים אלה:
(1) הכניסה למקום שבו הוא מנהל את פעילותו מותנית בזיהויו של הנכנס בידי אותו גוף או בידי גוף אחר מטעמו ובשליטתו;
(2) (א) הוא שומר את נתוני הזיהוי של הנכנסים למקום כאמור בפסקה (1) חמש שנים לפחות;
(ב) הרשות המוסמכת רשאית לדרוש מגוף כאמור את נתוני הזיהוי של הנכנסים למקום שבו הוא מנהל את פעילותו, הנוגעים לדיווח שמועבר לרשות המוסמכת, והוא ימסרם לרשות המוסמכת בהתאם לדרישתה.
(ד) על אף הוראות כל דין, ניתן לקבוע בצו לפי סעיף קטן (א), סוגי דיווח שגילוי של כל דבר הנוגע אליהם, לרבות בירור פנימי לקראת הכנת דיווח, תוכן הדיווח או דבר קבלתה של בקשה הנוגעת לדיווח, וכן מתן זכות עיון במסמכים המעידים עליהם, אסורים או מוגבלים; המגלה דבר או המאפשר עיון בדיווח בניגוד להוראות כאמור, דינו – מאסר שנה.
(ה) דיווח לפי סעיף זה יועבר למאגר המידע כאמור בסעיף 28, בדרך ובמועד שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ועם השר, באופן שיקבע.
(ו) הוראות סעיפים 7א ו-8 יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין סוחר באבנים יקרות; ואולם לעניין תאגיד שהוא סוחר באבנים יקרות, הסמכות לקבוע כשירות למינויו של אחראי למילוי חובות כאמור בסעיף 8 תהיה נתונה לשר.
מיום 15.9.2015
תיקון מס' 10
ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 367 (ה"ח 319)
הוספת סעיף 8א
מיום 5.2.2017
תיקון מס' 16
ס"ח תשע"ו מס' 2561 מיום 14.7.2016 עמ' 965 (ה"ח 1016)
(א) לשם אכיפתו של חוק זה יורה שר התעשייה המסחר והתעסוקה (בסימן זה – השר) בצו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, לגבי סוגים של עסקאות באבנים יקרות שיפורטו בצו אשר נעשו בתמורה לכספים בסכום העולה על הסכום שייקבע בצו, כי סוחר באבנים יקרות –
(1) לא יעשה עסקה כאמור, אלא אם כן יהיו בידיו פרטי הזיהוי, כמפורט בצו, של הלקוח וכן של מי שהעביר את התמורה בעד העסקה; השר יקבע בצו מיהו לקוח לעניין זה; קביעה כאמור יכול שתכלול את מי שעמו עומד הסוחר באבנים יקרות להתקשר בעסקה באבנים יקרות או מי שבעבורו או שלטובתו נעשית העסקה כאמור, במישרין או בעקיפין; היה הלקוח תאגיד או שהעסקה באבנים יקרות נעשתה לבקשת תאגיד, יכול שהקביעה כאמור תכלול את מי שיש לו שליטה בתאגיד; לעניין זה, "שליטה" – כהגדרתה בסעיף 7(א)(1)(ב) בעל שליטה;
סימן ג': חובות המוטלות על נותן שירות עסקי
מיום 2.9.2015
תיקון מס' 13
ס"ח תשע"ד מס' 2468 מיום 7.8.2014 עמ' 742 (ה"ח 687)
הוספת סימן ג'
8ב. (א) בפרק זה –
"לקוח" – מי שמבקש שירות עסקי מנותן השירות העסקי, ואינו מעסיקו;
"נותן שירות עסקי" – עורך דין או רואה חשבון, שמבצע או מתבקש לבצע, בעבור לקוח, שירות עסקי במסגרת שירות מקצועי מטעמו;
"פעולות בפיקוח בית משפט" – פעולות המבוצעות על פי הוראות כל דין תחת פיקוח בית משפט, לרבות פעולות במסגרת כינוס נכסים, פירוק חברות, צו הקפאת הליכים לפי סעיף 350(ב) לחוק החברות, אפוטרופסות או ניהול עיזבון;
"שירות עסקי" – כל אחת מהפעולות המפורטות להלן:
(1) קנייה, מכירה או חכירה לדורות של נכסי דלא ניידי;
(2) קנייה או מכירה של עסק;
(3) ניהול נכסי הלקוח, ובכלל זה ניהול כספים, ניירות ערך ונכסי דלא ניידי, וכן ניהול חשבונות של לקוח בתאגיד בנקאי או באחד מהגופים המנויים בפרטים 1 עד 4 ו-6 לתוספת השלישית;
(4) קבלה, החזקה או העברה של כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגיד;
(5) הקמה או ניהול של תאגיד, עסק או נאמנות לאחר.
(ב) לשם אכיפתו של חוק זה יורה שר המשפטים, בצו, לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים, כי נותן שירות עסקי –
(1) לא ייתן שירות עסקי אלא אם כן יהיו בידיו פרטי הזיהוי, כמפורט בצו, של הלקוח ושל מי שבעבורו או שלטובתו ניתן השירות העסקי, במישרין או בעקיפין, היה הלקוח תאגיד או שהשירות העסקי ניתן לבקשת תאגיד, יכול שהקביעה כאמור תכלול את מי שיש לו שליטה בתאגיד; לעניין זה, "שליטה" – כהגדרתה בסעיף 7(א)(1)(ב);
(2) ינהל רישומים וישמור עליהם באופן ולתקופה שייקבעו בצו, בעניינים אלה:
(א) פרטי הזיהוי כאמור בפסקה (1);
(ב) כל עניין אחר, שייקבע בצו, הדרוש לשם אכיפתו של חוק זה.
(ג) שר המשפטים רשאי לקבוע את המועדים לביצוע החובות שנקבעו בצו כאמור בסעיף קטן (ב).
(ד) הוראות לפי סעיף קטן (ב) לא יחולו על פעולות המבוצעות במסגרת שירות הניתן למדינה או למשרד ממשלתי או על פעולות בפיקוח בית משפט.
(ה) נותן שירות עסקי ידריך את עובדיו בדבר דרכי מילוין של חובות לפי סעיף זה, בהתאם לצו לפי סעיף זה, וכן יפקח על מילוי החובות.
(ו) אין בהוראות חוק זה או בהוראות צו שהוצא מכוחו כדי לפגוע בחיסיון לפי הוראות סעיף 48 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.
מיום 2.9.2015
תיקון מס' 13
ס"ח תשע"ד מס' 2468 מיום 7.8.2014 עמ' 742 (ה"ח 687)
הוספת סעיף 8ב
פרק ד': חובת דיווח על כספים בעת הכניסה לישראל והיציאה ממנה
9. (א) (בוטל).
(ב) אדם הנכנס למדינת ישראל או היוצא ממנה חייב לדווח על כספים שעמו בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה, אם שווי הכספים הוא בשיעור הקבוע בתוספת הרביעית.
(ג) חובת הדיווח על הכנסת כספים לישראל ועל הוצאת כספים מחוץ לישראל בשיעור האמור בסעיף קטן (ב), תחול גם על אדם המכניס כספים לישראל או המוציא כספים ממנה, בדואר או בדרך אחרת.
(ד) (1) חובת הדיווח לפי סעיף זה לא תחול על אלה:
(א) בנק ישראל;
(ב) תאגיד בנקאי;
(ג) אדם המכניס כספים לישראל או המוציא כספים ממנה באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות מי ששר האוצר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, קבע בצו.
(2) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לפטור מחובות דיווח לפי סעיף 7.
(ה) שר האוצר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, יקבע את דרכי הדיווח לפי סעיף זה, ורשאי הוא, בהתייעצות עם השר הנוגע בדבר, לקבוע תחליף דיווח לענין הכנסת כספים לישראל.
(ו) דיווח לפי סעיף זה יועבר למאגר המידע כאמור בסעיף 28 בדרכים ובמועדים שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ושר האוצר.
(ז) דרישת הדיווח לפי סעיף זה והפעלת סמכות לפי סעיף 11(א) יהיו, ככל שניתן, בשפה המובנת לאדם החייב בדיווח לפי סעיף זה או האדם שכלפיו מופעלת הסמכות.
מיום 14.5.2012
תיקון מס' 10
ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 369 (ה"ח 319)
ביטול סעיף קטן 9(א)
הנוסח הקודם:
(א) בפרק זה, "כספים" - מזומנים, המחאות בנקאיות והמחאות נוסעים.
10. המפר חובת דיווח שהוטלה עליו לפי סעיף 9, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס בשיעור האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, או פי עשרה מהסכום שלא דיווח עליו, הכל לפי הסכום הגבוה יותר.
11. (א) הופרה חובת דיווח שהוטלה לפי סעיף 9, רשאי שוטר או פקיד מכס לתפוס בלא צו של שופט את הכספים העולים על הסכום הפטור מדיווח; כספים שנתפסו יישארו בשמירת המשטרה או המכס לפי הוראות סעיף זה.
(ב) לא הוטל עיצום כספי או לא הוגש כתב אישום, בתוך 10 ימים מיום תפיסת הכספים, יוחזרו הכספים לאדם שממנו נתפסו; ואולם רשאי בית המשפט, על פי בקשת שוטר או פקיד מכס, להורות על המשך תפיסת הכספים לתקופה שלא תעלה על 10 ימים נוספים כדי לאפשר הטלת העיצום הכספי או הגשת כתב אישום, לפי הענין.
(ג) בית המשפט, הדן בבקשה כאמור בסעיף קטן (ב), יחליט בבקשה לאחר ששמע את טענותיו של האדם שממנו נתפסו הכספים, ושל מי שטוען לזכות בכספים אם הוא ידוע.
(ד) בית המשפט רשאי, בכל עת, לצוות על החזרת הכספים או חלק מהם, בתנאים שיקבע, לאחר קבלת ערובה או בלא ערובה.
(ה) הוגש כתב אישום נגד מפר הוראות סעיף 9, יחולו על הכספים שנתפסו הוראות הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש בשינויים המחויבים; לענין זה, "חפץ" – לרבות כספים, כהגדרתם בסעיף 9 החלות לעניין חפץ שנתפס, בשינויים המחויבים.
(ו) הרשיע בית המשפט את המפר והטיל עליו קנס, או שהוטל עליו עיצום כספי, ולא שולם הקנס או העיצום הכספי במועד שנקבע לכך, ניתן לגבות את הקנס או את העיצום הכספי מתוך הכספים שנתפסו או מתוך הערובה שניתנה לפי סעיף קטן (ד).
(ז) כספים שנתפסו לפי סעיף זה ולא הוחזרו, יועברו לקרן שהוקמה לפי סעיף 36ח לפקודת הסמים המסוכנים.
. . . . .
מיום 1.5.2002
תיקון מס' 1
ס"ח תשס"ב מס' 1841 מיום 1.5.2002 עמ' 391 (ה"ח 3084)
הוספת סעיף 11יב
מיום 14.5.2012
תיקון מס' 10
ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 371 (ה"ח 319)
הוספת פסקה 11יב(א)(1א)
מיום 1.5.2002
תיקון מס' 1
ס"ח תשס"ב מס' 1841 מיום 1.5.2002 עמ' 391 (ה"ח 3084)
הוספת סעיף 11יב
מיום 14.5.2012
תיקון מס' 10
ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 371 (ה"ח 319)
הוספת פסקה 11יב(א)(1א)
פרק ד'2: הממונה, מפקחים וסמכויותיהם
מיום 1.5.2002
תיקון מס' 1
ס"ח תשס"ב מס' 1841 מיום 1.5.2002 עמ' 391 (ה"ח 3084)
הוספת פרק ד'2
11יג. (א) בפרק זה, "הממונה" – כל אחד מאלה:
(1) לענין תאגיד בנקאי – המפקח על הבנקים;
(2) לענין חבר בורסה, חברה בעלת רישיון זירה ומנהל תיקים – יושב ראש רשות ניירות ערך;
(3) לענין מבטח וסוכן ביטוח – הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון כמשמעותו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 (להלן – הממונה על שוק ההון);
(4) לענין קופת גמל וחברה המנהלת קופה כאמור – הממונה על שוק ההון;
(5) לענין בנק הדואר – שר התקשורת או עובד ציבור שהוא הסמיך לכך;
(6) לענין נותן שירותי מטבע – הרשם של נותני שירותי מטבע כמשמעותו בסעיף
11ב;
(6א) לעניין נותן שירותי אשראי או שירותי פיקדון ואשראי – המפקח על נותני שירותים פיננסיים שמונה לפי החוק האמור;
(7) לענין גוף שהוסף לתוספת השלישית לפי סעיף 33(ב) – השר שבאחריותו נמצא אותו גוף או עובד ציבור שהוא יסמיך לכך;
(8) לעניין סוחר באבנים יקרות – המפקח על היהלומים שמינה שר התעשייה המסחר והתעסוקה;
(9) לעניין נותן שירות עסקי – עובד משרד המשפטים שמינה שר המשפטים.
(ב) הודעה על הסמכת ממונה לפי פסקאות (5), (7) ו-(9) לסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות על ידי השר שבאחריותו נמצא הגוף המדווח לפי פרק ג' (להלן – הגוף שבפיקוח).
מיום 1.5.2002
תיקון מס' 1
ס"ח תשס"ב מס' 1841 מיום 1.5.2002 עמ' 391 (ה"ח 3084)
הוספת סעיף 11יג
מיום 26.5.2015
תיקון מס' 8
ס"ח תש"ע מס' 2243 מיום 15.6.2010 עמ' 544 (ה"ח 491)
(2) לענין חבר בורסה, חברה בעלת רישיון זירה ומנהל תיקים – יושב ראש רשות ניירות ערך;
מיום 2.9.2015
תיקון מס' 13
ס"ח תשע"ד מס' 2468 מיום 7.8.2014 עמ' 743 (ה"ח 687)
(9) לעניין נותן שירות עסקי – עובד משרד המשפטים שמינה שר המשפטים.
(ב) הודעה על הסמכת ממונה לפי פסקאות (5) ו-(7) פסקאות (5), (7) ו-(9) לסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות על ידי השר שבאחריותו נמצא הגוף המדווח לפי פרק ג' (להלן – הגוף שבפיקוח).
מיום 15.9.2015
תיקון מס' 10
ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 371 (ה"ח 319)
הוספת פסקה 11יג(א)(8)
מיום 1.11.2016
תיקון מס' 18
ס"ח תשע"ו מס' 2582 מיום 21.8.2016 עמ' 1263 (ה"ח 1032)
(3) לענין מבטח וסוכן ביטוח – המפקח על הביטוח הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון כמשמעותו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 (להלן – הממונה על שוק ההון);
מיום 1.6.2017 עד יום 1.6.2018
תיקון מס' 17 הוראת שעה
ס"ח תשע"ו מס' 2570 מיום 1.8.2016 עמ' 1135 (ה"ח 975)
תיקון מס' 17 הוראת שעה (תיקון)
ס"ח תשע"ז מס' 2591 מיום 29.12.2016 עמ' 155 (ה"ח 1083)
הוספת פסקה 11יג(א)(6א)
הנוסח:
(6א) לעניין נותן שירותי אשראי או שירותי פיקדון ואשראי – המפקח על נותני שירותים פיננסיים שמונה לפי החוק האמור;
מיום 1.2.2018 עד יום 1.6.2018
הוראת שעה תשע"ז-2017
ס"ח תשע"ז מס' 2655 מיום 6.8.2017 עמ' 1088 (ה"ח 1127)
(6א) לעניין נותן שירותי אשראי או שירותי פיקדון ואשראי לעניין נותן שירותי אשראי, נותן שירותי פיקדון ואשראי או מפעיל מערכת לתיווך באשראי – המפקח על נותני שירותים פיננסיים שמונה לפי החוק האמור;
מיום 1.6.2018
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ו מס' 2570 מיום 1.8.2016 עמ' 1131 (ה"ח 975)
החלפת פסקה 11יג(א)(6)
הנוסח החדש:
(6) לעניין נותן שירותים פיננסיים – המפקח על נותני שירותים פיננסיים שמונה לפי חוק שירותים פיננסיים מוסדרים;
הנוסח הקודם:
(6) לענין נותן שירותי מטבע – הרשם של נותני שירותי מטבע כמשמעותו בסעיף 11ב;
11יג1. (א) הממונה על נותני שירות עסקי רשאי לקבל מהגורמים המנויים בפסקאות שלהלן, לגבי בעלי המקצוע המנויים לצדם, מידע בדבר זהות בעלי המקצוע, כתובותיהם, פרטי התקשרות אחרים עמם, השעיה או ביטול של רישיונותיהם, וכל מידע נוסף שקבע שר המשפטים, בצו:
(1) לשכת עורכי הדין – לגבי עורכי דין;
(2) מועצת רואי החשבון – לגבי רואי חשבון.
(א1) לצורך מילוי תפקידיו לפי חוק זה –
(1) רשאי הממונה לתת הוראות הנוגעות לדרכי היישום וההפעלה של החובות החלות לפי חוק זה על בעלי המקצוע או הגופים שעליהם הוא ממונה, של נושאי משרה בהם ושל כל מי שמועסק על ידם; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל בעלי המקצוע או הגופים כאמור או לסוג מסוים מהם; בפסקה זו, "בעל מקצוע" – נותן שירות עסקי כהגדרתו בסעיף 8ב(א) או סוחר באבנים יקרות;
(2) תהיה נתונה לממונה הסמכות לפי סעיף 11יד(ב)(1).
(א2) (1) הוראות הממונה לפי סעיף קטן (א1)(1) שהן הוראות בנות פועל תחיקתי אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
(2) הוראות הממונה כאמור בפסקה (1) וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרדי הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של הממונה, ורשאי השר שבאחריותו נמצא הממונה לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.
(ב) לשם מילוי תפקידה רשאית לשכת עורכי הדין או מועצת רואי החשבון, לפי העניין, לקבל מהממונה על נותני שירות עסקי, מידע בדבר החלטות של ועדה להטלת עיצום כספי לפי פרק ה', בכל הנוגע לנותן שירות עסקי שהוא עורך דין או רואה חשבון, לפי העניין.
(ג) על אף האמור בסעיף 31א, נקבע כלל משמעתי האוסר על נותן שירות עסקי לבצע פעולה שהוא מעריך שיש בה משום הפרה של הוראות חוק זה, והתעורר אצל הממונה על נותני שירות עסקי חשש כי נותן שירות עסקי הפר את הכלל האמור, רשאי הוא לפנות לגורם המוסמך בבקשה לפתוח בהליך משמעתי נגד נותן השירות העסקי, ובלבד שבפנייה ייכללו רק פרטי המידע שעוררו את חששו של הממונה; לעניין זה, "גורם מוסמך" – מי שמוסמך לפתוח בהליך משמעתי נגד עורך דין או רואה חשבון, לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, או חוק רואי חשבון, התשט"ו-1955, לפי העניין.
מיום 2.9.2015
תיקון מס' 13
ס"ח תשע"ד מס' 2468 מיום 7.8.2014 עמ' 743 (ה"ח 687)
הוספת סעיף 11יג1
11יד. (א) (1) לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה ימנה הממונה מפקחים אשר יפעילו את סמכויותיהם לגבי הגוף שבפיקוח לפי חוק זה;
(2) מי שאינו עובד ציבור לא יתמנה למפקח אלא אם כן משטרת ישראל לא התנגדה למינוי מטעמים של שלום הציבור;
(3) לא יתמנה מפקח אלא אם כן קיבל הכשרה מתאימה כפי שיקבע הממונה.
(ב) לצורך מילוי תפקידיו רשאי מפקח –
(1) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו מידע ומסמכים המתייחסים לפעולותיו של הגוף שבפיקוח לענין מילוי חובותיו לפי חוק זה; בסעיף זה, "מסמכים" – לרבות חומר מחשב ופלט;
(2) להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שבו יש לו יסוד להניח פועל הגוף שבפיקוח, לדרוש שיוצגו לפניו כל המסמכים הקשורים לפעילותו של הגוף שבפיקוח לענין מילוי חובותיו לפי חוק זה, ולערוך בדיקה במקום; ואולם לא ייכנס מפקח למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט;
(3) לתפוס מסמך, אם יש לו יסוד להניח כי הופרה הוראה מהוראות פרקים ג' ו-ד'1; ואולם אין לתפוס מסמך אם ניתן להסתפק בהעתק מאושר ממנו.
(ב1) שר המשפטים יקבע תקנות לעניין הפעלת סמכות בידי מפקח לפי סעיף קטן (ב)(2), לגבי גוף שבפיקוח שהוא נותן שירות עסקי.
(ב2) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(3), היה הגוף שבפיקוח נותן שירות עסקי שהוא עורך דין, יחולו, לעניין עיון ותפיסת מסמכים, הוראות סעיפים 235א עד 235ד לפקודת מס הכנסה, השינויים המחויבים.
(ג) לענין סעיף זה, "חומר מחשב" ו"פלט" – כהגדרתם בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995.
(ד) היו לממונה או למפקח סמכויות פיקוח על הגוף שבפיקוח מכוח דין אחר, רשאי הוא להפעילן גם לענין פיקוח לפי חוק זה.
מיום 1.5.2002
תיקון מס' 1
ס"ח תשס"ב מס' 1841 מיום 1.5.2002 עמ' 391 (ה"ח 3084)
הוספת סעיף 11יד
מיום 14.5.2012
תיקון מס' 10
ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 371 (ה"ח 319)
(ב) לצורך מילוי תפקידיו רשאי מפקח –
(1) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו מידע ומסמכים המתייחסים לפעולותיו של הגוף שבפיקוח לענין מילוי חובותיו לפי חוק זה; בסעיף זה, "מסמכים" - לרבות חומר מחשב ופלט;
(2) להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שבו יש לו יסוד להניח פועל הגוף שבפיקוח, לדרוש שיוצגו לפניו כל המסמכים הקשורים לפעילותו של הגוף שבפיקוח לענין מילוי חובותיו לפי חוק זה, ולערוך בדיקה במקום; ואולם לא ייכנס מפקח למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט;
(3) לתפוס מסמך, אם יש לו יסוד להניח כי הדבר דרוש כדי למנוע הפרת הוראות כי הופרה הוראה מהוראות פרקים ג' ו-ד'1; ואולם אין לתפוס מסמך אם ניתן להסתפק בהעתק מאושר ממנו.
מיום 2.9.2015
תיקון מס' 13
ס"ח תשע"ד מס' 2468 מיום 7.8.2014 עמ' 744 (ה"ח 687)
הוספת סעיפים קטנים 11יד(ב1), 11יד(ב2)
מיום 1.6.2018
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ו מס' 2570 מיום 1.8.2016 עמ' 1131 (ה"ח 975)
(ב) לצורך מילוי תפקידיו רשאי מפקח –
(1) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו מידע ומסמכים המתייחסים לפעולותיו של הגוף שבפיקוח לענין מילוי חובותיו לפי חוק זה; בסעיף זה, "מסמכים" – לרבות חומר מחשב ופלט;
(2) להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שבו יש לו יסוד להניח פועל הגוף שבפיקוח, לדרוש שיוצגו לפניו כל המסמכים הקשורים לפעילותו של הגוף שבפיקוח לענין מילוי חובותיו לפי חוק זה, ולערוך בדיקה במקום; ואולם לא ייכנס מפקח למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט;
(3) לתפוס מסמך, אם יש לו יסוד להניח כי הופרה הוראה מהוראות פרקים ג' ו-ד'1 פרק ג'; ואולם אין לתפוס מסמך אם ניתן להסתפק בהעתק מאושר ממנו.
11טו. (א) על תפיסת מסמך לפי סעיף 11יד(ב)(3), בשל הפרה של הוראות פרק ד'1, יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, בשינויים המחויבים.
(ב) על תפיסת מסמך לפי סעיף 11יד(ב)(3), בשל חשד להפרת חובה לפי פרק ג', יחולו הוראות אלה:
(1) המפקח ימסור את המסמך שנתפס לממונה, אשר רשאי לשמרו עד אשר יגישו לועדה המוסמכת להטיל עיצום כספי, כאמור בפרק ה' (בסעיף זה – הועדה);
(2) הוגש המסמך לועדה, תקבע הועדה, בהחלטתה לענין הטלת עיצום כספי, אם להחזיר את המסמך למי שממנו נלקח או להמשיך לשמרו;
(3) לא הגיש הממונה את המסמך לועדה בתוך שישה חודשים מיום תפיסתו, יוחזר המסמך למי שממנו נלקח;
(4) מי שמרשותו נתפס מסמך לפי סעיף 11יד(ב)(3) רשאי לערער לפני בית משפט שלום ולבקש את החזרתו; החליטה הועדה שלא להחזיר את המסמך, יוגש הערעור בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה לו החלטת הועדה.
מיום 1.5.2002
תיקון מס' 1
ס"ח תשס"ב מס' 1841 מיום 1.5.2002 עמ' 392 (ה"ח 3084)
הוספת סעיף 11טו
מיום 1.6.2018
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ו מס' 2570 מיום 1.8.2016 עמ' 1131 (ה"ח 975)
ביטול סעיף קטן 11טו(א)
הנוסח הקודם:
(א) על תפיסת מסמך לפי סעיף 11יד(ב)(3), בשל הפרה של הוראות פרק ד'1, יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, בשינויים המחויבים.
פרק ה': עיצום כספי
12. בפרק זה –
"הממונה" – כל אחד מאלה:
(1) הממונה כהגדרתו בסעיף 11יג;
(2) לענין פרק ד' – המנהל כהגדרתו בפקודת מס הכנסה;
(3) עובד של כל אחד מהמנויים בפסקאות (1) ו-(2) שהם הסמיכו להיות ממונה לענין פרק זה;
"ועדה" – ועדה להטלת עיצום כספי לפי פרק זה.
מיום 1.5.2002
תיקון מס' 1
ס"ח תשס"ב מס' 1841 מיום 1.5.2002 עמ' 393 (ה"ח 3084)
החלפת הגדרת "הממונה"
הנוסח הקודם:
"הממונה" –
(1) לעניין תאגיד בנקאי- המפקח על הבנקים;
(2) לענין גוף מהגופים המפורטים בתוספת השלישית- השר שבאחריותו נמצא אותו גוף, או מי שכל אחד מהם הסמיכו לכך מבין עובדי משרדו;
(3) לענין פרק ד'- מנהל המכס או מי שהוא הסמיך לכך מבין עובדי אגף המכס והמע"מ;
מיום 14.5.2012
תיקון מס' 10
ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 371 (ה"ח 319)
"הממונה" - כל אחד מאלה:
(1) הממונה כהגדרתו בסעיף 11יג;
(2) לענין פרק ד' - מנהל אגף מכס ומע"מ המנהל כהגדרתו בפקודת מס הכנסה;
(3) עובד של כל אחד מהמנויים בפסקאות (1) ו-(2) שהם הסמיכו להיות ממונה לענין פרק זה;
13. (א) נגיד בנק ישראל, שר המשפטים, שר התעשייה המסחר והתעסוקה, שר האוצר והשר שבאחריותו נמצא גוף מן הגופים המפורטים בתוספת השלישית, יקימו, כל אחד לגבי הגופים שבאחריותם, ועדה שתהיה מוסמכת להטיל עיצום כספי לפי פרק זה.
(ב) כל ועדה תהיה בת שלושה חברים והם: הממונה, והוא יהיה היושב ראש, עובד שמינה הממונה מבין עובדי משרדו, ולעניין ועדה שהקים שר התעשייה המסחר והתעסוקה – עובד שמינה השר כאמור, מבין עובדי משרדו, לאחר התייעצות עם הממונה, ומשפטאי שמינה שר המשפטים מבין עובדי משרדו.
(ג) שר המשפטים יקבע את סדרי עבודתה של הועדה ואמות מידה להטלת העיצום הכספי לאחר התייעצות כלהלן:
(1) לענין ועדה לפי סעיף 14 – עם נגיד בנק ישראל, עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה או עם השר שבאחריותו נמצא גוף מהגופים המפורטים בתוספת השלישית, לפי העניין;
(2) לענין ועדה לפי סעיף 15 – עם שר האוצר.
(ד) החלטות ועדה יתקבלו ברוב דעות.
מיום 1.5.2002
תיקון מס' 1
ס"ח תשס"ב מס' 1841 מיום 1.5.2002 עמ' 393 (ה"ח 3084)
(א) נגיד בנק ישראל, והשר שבאחריותו נמצא גוף מהגופים המפורטים בתוספת השלישית והשר שבאחריותו נמצא אגף המכס ומע"מ או גוף מן הגופים המפורטים בתוספת השלישית, יקימו, כל אחד לגבי הגופים שבאחריותם, ועדה שתהיה מוסמכת להטיל עיצום כספי לפי פרק זה.
(ב) כל ועדה תהיה בת שלושה חברים והם: הממונה, והוא יהיה היושב ראש, עובד שמינה הממונה מבין עובדי משרדו, ומשפטאי שמינה שר המשפטים מבין עובדי משרדו.
(ג) שר המשפטים, בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל לענין תאגיד בנקאי, ולענין גוף מהגופים המפורטים בתוספת השלישית, בהתייעצות עם השר שבאחריותו נמצא אותו גוף, יקבע את סדרי עבודתה של הועדה ואמות מידה להטלת העיצום הכספי.
(ג) שר המשפטים יקבע את סדרי עבודתה של הועדה ואמות מידה להטלת העיצום הכספי לאחר התייעצות כלהלן:
(1) לענין ועדה לפי סעיף 14 - עם נגיד בנק ישראל ועם השר שבאחריותו נמצא גוף מהגופים המפורטים בתוספת השלישית;
(2) לענין ועדה לפי סעיף 15 - עם שר האוצר.
מיום 14.5.2012
תיקון מס' 10
ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 371 (ה"ח 319)
(א) נגיד בנק ישראל, שר התעשייה המסחר והתעסוקה והשר שבאחריותו נמצא אגף המכס ומע"מ או גוף מן הגופים המפורטים בתוספת השלישית, יקימו, כל אחד לגבי הגופים שבאחריותם, ועדה שתהיה מוסמכת להטיל עיצום כספי לפי פרק זה.
(ב) כל ועדה תהיה בת שלושה חברים והם: הממונה, והוא יהיה היושב ראש, עובד שמינה הממונה מבין עובדי משרדו, ולעניין ועדה שהקים שר התעשייה המסחר והתעסוקה – עובד שמינה השר כאמור, מבין עובדי משרדו, לאחר התייעצות עם הממונה, ומשפטאי שמינה שר המשפטים מבין עובדי משרדו.
(ג) שר המשפטים יקבע את סדרי עבודתה של הועדה ואמות מידה להטלת העיצום הכספי לאחר התייעצות כלהלן:
(1) לענין ועדה לפי סעיף 14 – עם נגיד בנק ישראל ועם עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה או עם השר שבאחריותו נמצא גוף מהגופים המפורטים בתוספת השלישית, לפי העניין;
(2) לענין ועדה לפי סעיף 15 – עם שר האוצר.
מיום 2.9.2015
תיקון מס' 13
ס"ח תשע"ד מס' 2468 מיום 7.8.2014 עמ' 744 (ה"ח 687)
(א) נגיד בנק ישראל, שר המשפטים, שר התעשייה המסחר והתעסוקה והשר שבאחריותו נמצא אגף המכס ומע"מ או גוף מן הגופים המפורטים בתוספת השלישית, יקימו, כל אחד לגבי הגופים שבאחריותם, ועדה שתהיה מוסמכת להטיל עיצום כספי לפי פרק זה.
מיום 7.10.2016
תיקון מס' 14
ס"ח תשע"ו מס' 2546 מיום 7.4.2016 עמ' 712 (ה"ח 953)
(א) נגיד בנק ישראל, שר המשפטים, שר התעשייה המסחר והתעסוקה והשר שבאחריותו נמצא אגף המכס ומע"מ או שר האוצר והשר שבאחריותו נמצא גוף מן הגופים המפורטים בתוספת השלישית, יקימו, כל אחד לגבי הגופים שבאחריותם, ועדה שתהיה מוסמכת להטיל עיצום כספי לפי פרק זה.
14. (א) מצאה ועדה כי אדם הפר הוראות לפי סעיפים 7, 7א, 8א או 8ב, רשאית היא להטיל עליו, ואם הוא מועסק על ידי תאגיד – על התאגיד, עיצום כספי בשיעור שלא יעלה על פי עשרה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ב) מצאה ועדה כי תאגיד לא מינה אחראי למילוי החובות כאמור בסעיף 8(א) או 8א(ו), לפי העניין, רשאית היא להטיל על התאגיד עיצום כספי בשיעור שלא יעלה על הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
מיום 14.5.2012
תיקון מס' 10
ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 372 (ה"ח 319)
עיצום כספי על הפרת חובה לפי סעיפים 7 או 8 עד 8א
14. (א) מצאה ועדה כי אדם הפר הוראות לפי סעיף 7 סעיפים 7, 7א או 8א, רשאית היא להטיל עליו, ואם הוא מועסק על ידי תאגיד - על התאגיד, עיצום כספי בשיעור שלא יעלה על פי עשרה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ב) מצאה ועדה כי תאגיד לא מינה אחראי למילוי החובות כאמור בסעיף 8(א) או 8א(ו), לפי העניין, רשאית היא להטיל על התאגיד עיצום כספי בשיעור שלא יעלה על הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
מיום 30.3.2017
תיקון מס' 20
ס"ח תשע"ז מס' 2620 מיום 30.3.2017 עמ' 534 (ה"ח 1098)
עיצום כספי על הפרת חובה לפי סעיפים 7 עד 8א עד 8ב
14. (א) מצאה ועדה כי אדם הפר הוראות לפי סעיפים 7, 7א או 8א 7א, 8א או 8ב, רשאית היא להטיל עליו, ואם הוא מועסק על ידי תאגיד – על התאגיד, עיצום כספי בשיעור שלא יעלה על פי עשרה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ב) מצאה ועדה כי תאגיד לא מינה אחראי למילוי החובות כאמור בסעיף 8(א) או 8א(ו), לפי העניין, רשאית היא להטיל על התאגיד עיצום כספי בשיעור שלא יעלה על הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
15. (א) מצאה ועדה כי אדם הפר חובת דיווח לפי הוראות סעיף 9, רשאית היא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור שלא יעלה על מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין או עד פי חמישה מהסכום שלא דווח עליו, לפי הסכום הגבוה יותר.
(ב) הוטל על אדם עיצום כספי לפי סעיף זה והוא שילם אותו, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי.
16. (א) שר המשפטים, בהתייעצות כאמור בסעיף 13(ג), רשאי לקבוע, בגבולות העיצום הכספי המרבי כאמור בסעיפים 14 ו-15, שיעורי עיצום כספי שונים להפרות שונות של הוראות לפי סעיפים 7 עד 9, בהתחשב בהיקף ההפרה ובנסיבותיה, ובנסיבותיו של המפר, לרבות היות ההפרה הפרה חוזרת.
(ב) קבע שר המשפטים שיעורי עיצום כספי כאמור בסעיף קטן (א), לא יוטל על המפר עיצום כספי גבוה מהשיעור שנקבע לפי אותו סעיף קטן.
(ג) חישוב שיעור העיצום הכספי לפי פרק זה יהיה לפי שיעורו המעודכן של הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין ביום מתן ההחלטה על הטלתו; הוגש ערעור ובית המשפט הדן בערעור או הממונה הורו על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי – ייקבע שיעורו המעודכן של הקנס האמור לפי שיעורו ביום מתן ההחלטה בערעור.
(ד) לענין סעיף זה, "הפרה חוזרת" – הפרה שנעשתה בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.
מיום 1.5.2002
תיקון מס' 1
ס"ח תשס"ב מס' 1841 מיום 1.5.2002 עמ' 393 (ה"ח 3084)
16. (א) שר המשפטים, בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל, לענין תאגיד בנקאי, ולענין גוף מהגופים המפורטים בתוספת השלישית, בהתייעצות עם השר שבאחריותו נמצא אותו גוף שר המשפטים בהתייעצות כאמור בסעיף 13(ג), רשאי לקבוע, בגבולות העיצום הכספי המרבי כאמור בסעיפים 14 ו-15, שיעורי עיצום כספי שונים להפרות שונות של הוראות לפי סעיפים 7, 8 או 9, בהתחשב בהיקף ההפרה ובנסיבותיה, ובנסיבותיו של המפר, לרבות היות ההפרה הפרה חוזרת.
מיום 14.5.2012
תיקון מס' 10
ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 372 (ה"ח 319)
16. (א) שר המשפטים בהתייעצות כאמור בסעיף 13(ג), רשאי לקבוע, בגבולות העיצום הכספי המרבי כאמור בסעיפים 14 ו-15, שיעורי עיצום כספי שונים להפרות שונות של הוראות לפי סעיפים 7, 8 או 9 7 עד 9, בהתחשב בהיקף ההפרה ובנסיבותיה, ובנסיבותיו של המפר, לרבות היות ההפרה הפרה חוזרת.
17. בטרם תחליט הועדה להטיל עיצום כספי תיתן הזדמנות למי שבכוונתה להטיל עליו את העיצום הכספי לטעון את טענותיו; החליטה הועדה להטיל עיצום כספי, תמסור למפר דרישת תשלום בכתב, והעיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום קבלת הדרישה.
18. על גביית עיצום כספי יחולו הוראות פקודת המסים (גביה).
19. לא שולם העיצום הכספי במועד, ייתוספו עליו הפרשי ריבית והצמדה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א- 1961 (להלן – הפרשי הצמדה וריבית) עד לתשלומו.
20. (א) על דרישה לתשלום עיצום כספי ניתן לערער בפני בית משפט שלום.
(ב) הערעור יוגש בתוך 30 ימים מהיום שנמסרה הדרישה לתשלום העיצום הכספי.
(ג) אין בערעור כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הורו הועדה או בית המשפט אחרת.
(ד) התקבל הערעור, לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
(ה) על החלטת בית המשפט בערעור ניתן לערער ברשות, ובית המשפט ידון בערעור בשופט אחד.
. . . . .
פרק ז': פטור מאחריות וסמכויות עזר
24. (א) אי עשיית פעולה ברכוש, לרבות ברכוש אסור, גילוי, אי גילוי, דיווח או כל מעשה או מחדל אחר לפי הוראות חוק זה, בתום לב, אין בהם הפרה של חובות סודיות ונאמנות או של חובה אחרת לפי כל דין או הסכם, ומי שעשה או שנמנע מעשיה כאמור, לא יישא באחריות פלילית, אזרחית או משמעתית בשל המעשה או המחדל.
(ב) היה אדם פטור מאחריות אזרחית כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, אם נראה לו צודק לעשות כן בנסיבות הענין, ובמידה שנראית לו, לחייבו באחת מאלה:
(1) להשיב את מה שקיבל מהצד האחר או לשלם את שוויו; או,
(2) לקיים את החיוב שכנגד, כולו או מקצתו, אם הצד האחר ביצע את חיובו.
(ג) על אף הוראות חוק זה, יפעל עורך הדין על פי הוראות סעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961.
25. (א) על אף האמור בכל דין, אין לגלות, למעט למפקח שמונה לפי פרק ד'2, לצורך מילוי תפקידו, את זהותו של אדם שפעל כאמור בסעיף 6, אלא בהתאם לסעיף קטן (ב).
(ב) דיווח שהתקבל במשטרה לפי סעיף 6(1) או במאגר המידע לפי סעיף 7(ד), לא ייחשב כחומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשנ"ב-1992 ולא יהיה קביל כראיה בכל הליך משפטי, למעט –
(1) בהליך משפטי לפי חוק זה בשל הפרת חובת דיווח לפי סעיף זה או בשל דיווח כוזב או מטעה לפי חוק זה;
(2) כחומר מודיעיני שיוצג לעיון שופט בלבד במהלך דיון בבקשה לצו שיפוטי.
מיום 1.5.2002
תיקון מס' 1
ס"ח תשס"ב מס' 1841 מיום 1.5.2002 עמ' 393 (ה"ח 3084)
(א) על אף האמור בכל דין, אין לגלות אין לגלות, למעט למפקח שמונה לפי פרק ד'2, לצורך מילוי תפקידו, את זהותו של אדם שפעל כאמור בסעיף 6, אלא בהתאם לסעיף קטן (ב).
26. (א) סמכויות החיפוש והתפיסה לפי פקודת מעצר וחיפוש, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לענין רכוש שביחס אליו ניתן לתת צו חילוט לפי חוק זה.
(ב) לצורך אכיפת חוק זה יהיו לשוטר ולפקיד מכס הסמכויות שלפי סעיפים 174, 177, 184 ו-185 לפקודת המכס, ולענין זה יראו רכוש החשוד שהוא קשור בעבירה לפי חוק זה, כטובין שייבואם או שייצואם אסור.
(ג) לצורך אכיפת חוק זה תהיה לשוטר ולפקיד מכס סמכות החיפוש האמורה בסעיף 28(ב)(4) לפקודת הסמים המסוכנים; על חיפוש לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף 28(ה) ו-(ו) לאותה פקודה.
27. (א) לשם ביצוע הוראות חוק זה רשאי פקיד מכס לדרוש מאדם שהוא בעל טובין הנתונים לפיקוח רשות המכס או מאדם הנכנס לישראל או היוצא ממנה למסור לו מידע הנוגע לענין.
(ב) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי פקיד מכס שהוסמך לחקור (להלן – פקיד מכס חוקר) –
(1) לחקור אדם הקשור לעבירה; לשם כך יהיו לו הסמכויות של קצין משטרה לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), והוראות סעיפים 2 ו-3 שבה יחולו על החקירה;
(2) לדרוש מאדם כאמור בפסקה (1) להתייצב לפניו לשם חקירה;
(3) להיכנס למקום כדי לערוך בו חיפוש כאמור בסעיף 25 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים, אם אישר זאת ממונה אזורי (חקירות);
(4) לבקש משופט שלום לתת צו חיפוש לפי סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש;
(5) לתפוס חפץ הנוגע לעבירה לפי חוק זה או העשוי לשמש ראיה בהליך בשל עבירה כאמור.
(ג) על חיפוש ותפיסה לפי סעיף קטן (ב)(3) עד (5) יחולו הוראות סעיפים 23א, 24, 26 עד 29 ו-33 עד 42 לפקודת מעצר וחיפוש.
(ד) בסעיף זה, "עבירה" –
(1) עבירה לפי סעיפים 3 ו-4 שנעברה ברכוש שמקורו בעבירה לפי פרט (15) או (17) עד (17ג) לתוספת הראשונה;
(2) עבירה לפי סעיף 10.
(ה) בעבירה כאמור בסעיף קטן (ד)(1) יהיו לפקיד מכס חוקר סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן – חוק המעצרים), לשוטר, ולממונה אזורי (חקירות) ולסגנו יהיו גם סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לפי החוק האמור לקצין משטרה ולקצין הממונה, ויחולו הוראות חוק המעצרים, בשינויים המחויבים.
(ו) לענין סעיף זה יראו משרדי חקירות אזוריים כתחנת משטרה.
מיום 7.10.2016
תיקון מס' 14
ס"ח תשע"ו מס' 2546 מיום 7.4.2016 עמ' 713 (ה"ח 953)
סמכויות לגילוי עבירות מכס סמכויות פקיד מכס
(ד) בסעיף זה, "עבירה" –
(1) עבירה לפי סעיפים 3 ו-4 שנעברה ברכוש שמקורו בעבירה של הברחת טובין לפי סעיפים 211 ו-212 לפקודת המכס או לפי פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], תשל"ט-1979, וכן עבירות לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975, שנעברו בנסיבות מחמירות לפי פרט (15) או (17) עד (17ג) לתוספת הראשונה;
(2) עבירה לפי סעיף 10.
פרק ח': מאגר המידע, הרשות המוסמכת, העברת מידע ושמירתו
28. שר המשפטים יקים במשרד המשפטים, מאגר מידע של הדיווחים שיתקבלו לפי חוק זה ולפי חוק המאבק בטרור (בחוק זה – מאגר המידע); השר יקבע כללים לניהול המאגר ולהבטחת המידע שבו.
מיום 1.8.2005
תיקון מס' 4
ס"ח תשס"ה מס' 1973 מיום 10.1.2005 עמ' 88 (ה"ח 43)
28. שר המשפטים יקים במשרד המשפטים, מאגר מידע של הדיווחים שיתקבלו לפי חוק זה ולפי חוק איסור מימון טרור (בחוק זה - מאגר המידע); השר יקבע כללים לניהול המאגר ולהבטחת המידע שבו.
מיום 1.11.2016
תיקון מס' 15
ס"ח תשע"ו מס' 2556 מיום 23.6.2016 עמ' 927 (ה"ח 949, ה"ח 967, ה"ח 782)
28. שר המשפטים יקים במשרד המשפטים, מאגר מידע של הדיווחים שיתקבלו לפי חוק זה ולפי חוק איסור מימון טרור המאבק בטרור (בחוק זה – מאגר המידע); השר יקבע כללים לניהול המאגר ולהבטחת המידע שבו.
29. (א) שר המשפטים יקים, במשרד המשפטים, רשות מוסמכת לענין מאגר המידע (בחוק זה - הרשות המוסמכת); בראש הרשות יעמוד מי שכשיר להתמנות לשופט מחוזי והוא בעל הכישורים שיקבע השר; שר המשפטים ימנה את ראש הרשות המוסמכת באישור הממשלה; שמה של הרשות המוסמכת יהיה הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.
(ב) הרשות המוסמכת תנהל את מאגר המידע, תעבד את המידע שבמאגר ותאבטח אותו, תחליט בדבר העברת המידע לגורם המוסמך לפי חוק זה לקבלו ותעבירו לגורם כאמור, הכל לשם יישום חוק זה וחוק המאבק בטרור.
(ג) לא יועסק עובד ברשות המוסמכת אלא אם כן הודיע המפקח הכללי של משטרת ישראל, או מי שהוסמך על ידו לכך, שאין מניעה להעסיקו מטעמים של ביטחון הציבור.
(ד) הגישה למאגר המידע תהיה לבעלי תפקידים ברשות המוסמכת שקבע ראש הרשות המוסמכת בהסכמתו של המפקח הכללי של משטרת ישראל.
מיום 1.8.2005
תיקון מס' 4
ס"ח תשס"ה מס' 1973 מיום 10.1.2005 עמ' 88 (ה"ח 43)
(א) שר המשפטים יקים, במשרד המשפטים, רשות מוסמכת לענין מאגר המידע (בחוק זה - הרשות המוסמכת); בראש הרשות יעמוד מי שכשיר להתמנות לשופט מחוזי והוא בעל הכישורים שיקבע השר; שר המשפטים ימנה את ראש הרשות המוסמכת באישור הממשלה באישור הממשלה; שמה של הרשות המוסמכת יהיה הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.
(ב) הרשות המוסמכת תנהל את מאגר המידע, תעבד את המידע שבמאגר ותאבטח אותו, תחליט בדבר העברת המידע לגורם המוסמך לפי חוק זה לקבלו ותעבירו לגורם כאמור, הכל לשם יישום חוק זה וחוק איסור מימון טרור.
מיום 1.11.2016
תיקון מס' 15
ס"ח תשע"ו מס' 2556 מיום 23.6.2016 עמ' 927 (ה"ח 949, ה"ח 967, ה"ח 782)
(ב) הרשות המוסמכת תנהל את מאגר המידע, תעבד את המידע שבמאגר ותאבטח אותו, תחליט בדבר העברת המידע לגורם המוסמך לפי חוק זה לקבלו ותעבירו לגורם כאמור, הכל לשם יישום חוק זה וחוק איסור מימון טרור המאבק בטרור.
29א. ראש הרשות המוסמכת ועובד שהוסמך כאמור בסעיף 29(ד) להיות בעל גישה למאגר המידע, לא יהיו רשאים לעבוד או לקבל זכות או טובת הנאה מגוף מדווח לפי פרק ג', אלא אם כן עברה שנה מיום פרישתם מן הרשות המוסמכת או אם קיבלו היתר לכך מהועדה למתן היתרים שהוקמה בסעיף 11 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969.
מיום 1.5.2002
תיקון מס' 1
ס"ח תשס"ב מס' 1841 מיום 1.5.2002 עמ' 393 (ה"ח 3084)
הוספת סעיף 29א
29ב. השימוש בסמכות להעביר ולקבל מידע כאמור בסעיפים 30 ו-31, ייעשה באופן שאין בו כדי לפגוע, במידה העולה על הנדרש, בפרטיותו של אדם.
מיום 7.10.2016
תיקון מס' 14
ס"ח תשע"ו מס' 2546 מיום 7.4.2016 עמ' 713 (ה"ח 953)
הוספת סעיף 29ב
30. (א) על אף הוראות פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, לא תעביר הרשות המוסמכת מידע ממאגר המידע אלא לפי הוראות חוק זה ולרשויות כמפורט בו.
(ב) (1) לצורך ביצוע חוק זה, חוק המאבק בטרור, פקודת המסחר עם האויב וסימן א' בפרק ב' לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן רשאית הרשות המוסמכת להעביר למשטרת ישראל מידע מתוך מאגר המידע; העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים בהסכמת השר לביטחון הפנים; בכללים ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים במשטרת ישראל שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע;
(2) משטרת ישראל רשאית לכלול בבקשה ובנימוקיה מידע המצוי בידיה, לרבות מידע מן המרשם הפלילי, והרשות המוסמכת תהיה רשאית לעיין בו.
(ב1) (1) לצורך ביצוע סמכויות פקיד מכס חוקר לפי חוק זה, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לו מידע ממאגר המידע;
(2) העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר; בכללים ייקבעו, בין השאר, דרכי השימוש במידע בידי פקיד המכס החוקר, אבטחתו ושמירת סודיותו;
(3) הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו לעניין בקשות לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים;
(4) הרשות המוסמכת תמסור למשטרת ישראל הודעה בדבר העברת מידע לפקיד מכס חוקר לפי סעיף קטן זה; שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים, יקבע בכללים את נוסח ההודעה ואת פרטיה.
(ב2) (1) לצורך מניעה וחקירה של עבירות לפי חוק זה, לפי חוק המאבק טרור, לפי פקודת המסחר עם האויב ולפי סימן א' בפרק ב' לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן, רשאית הרשות המוסמכת להעביר למחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים (להלן – המחלקה לחקירת שוטרים), מידע ממאגר המידע.
(2) העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים; בכללים ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים במחלקה לחקירת שוטרים שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע, דרכי השימוש במידע בידי המחלקה לחקירת שוטרים, אבטחתו ושמירת סודיותו.
(3) הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו לעניין בקשות לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים.
(ב3) (1) לצורך ביצוע חוק זה, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לחוקר ניירות ערך מידע ממאגר המידע.
(2) העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר; בכללים ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע, דרכי השימוש במידע בידי החוקר, אבטחתו ושמירת סודיותו.
(3) הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו לעניין בקשות לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים.";
(ג) לצורך מניעה וחקירה של פעילות של ארגוני טרור וארגוני טרור מוכרזים, של מעשי טרור ושל מימון ארגונים או מעשים כאמור, מניעת סחר עם האויב, מניעת פעילות כלכלית עם גורם זר מסייע או של פגיעה בביטחון המדינה, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לשירות הביטחון הכללי מידע ממאגר המידע; העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים בהסכמת ראש הממשלה; בכללים ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים בשירות הביטחון הכללי שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע; הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו לענין בקשות לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים.
(ג1) (1) לצורך ביצוע תפקידיהם של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, של אמ"ן, ושל יחידה במלמ"ב שיקבע שר הביטחון בצו, בנוגע לפעילות של ארגוני טרור וארגוני טרור מוכרזים, בנוגע למעשי טרור ובנוגע למימון של ארגונים או מעשים כאמור, מניעת סחר עם האויב, מניעת פעילות כלכלית עם גורם זר מסייע וכן בנוגע לפגיעה בביטחון המדינה, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לגופים אלה מידע ממאגר המידע;
(2) העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים, בהסכמת ראש הממשלה – לגבי העברה למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, ובהסכמת שר הביטחון – לגבי העברה לאמ"ן וליחידה במלמ"ב שקבע שר הביטחון בצו; בכללים לפי סעיף קטן זה ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים בגופים האמורים שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע;
(3) הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו על בקשות לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים;
(4) פרטי היחידה במלמ"ב שקבע שר הביטחון בצו אינם טעונים פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר; כמו כן השר רשאי לקבוע כי מטעמים של שמירה על ביטחון המדינה חלק מכללים לפי סעיף זה אינם טעונים פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר.
(ג2) (1) לצורך פיקוח על ביצוע הוראות החוק ולצורך הטלת עיצום כספי לפי הוראות החוק, רשאית הרשות המוסמכת, ביוזמתה או לפי בקשה מנומקת, להעביר מידע ממאגר המידע לממונה כהגדרתו בסעיפים 11יג או 12, לפי העניין.
(2) שר המשפטים יקבע כללים בדבר סוג המידע והיקפו, אופן העברת המידע לממונה, דרכי השימוש בו בידי הממונה, שמירתו ואבטחתו.";
(ד) (1) החליטה הרשות המוסמכת שאין להעביר מידע כמבוקש, רשאי מבקש המידע לערור על החלטת הרשות בפני היועץ המשפטי לממשלה;
(2) היועץ המשפטי לממשלה רשאי לקבל את הערר, לדחותו או להתנות את העברת המידע בתנאים שיקבע;
(3) לצורך גיבוש החלטתו בערר, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לעיין במידע שבמאגר המידע.
(ה) (1) לצורך מניעה וחקירה של עבירות לפי חוק זה, לפי חוק המאבק בטרור, לפי פקודת המסחר עם האויב ולפי סעיף 29(א) לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן, ההגנה על ביטחון המדינה או המלחמה בארגוני טרור, בארגוני טרור מוכרזים ובמעשי טרור, רשאית הרשות המוסמכת, מיוזמתה, בנסיבות ומנימוקים שתפרט, להעביר מידע ממאגר המידע למי שמוסמך לקבל מידע לפי חוק זה;
(2) לצורך ביצוע סמכויות פקיד מכס חוקר לפי חוק זה, רשאית הרשות המוסמכת, מיוזמתה, בנסיבות ומנימוקים שתפרט, להעביר מידע ממאגר המידע לפקיד מכס חוקר; הרשות המוסמכת תמסור למשטרת ישראל הודעה בדבר העברת מידע לפקיד מכס חוקר לפי פסקה זו; שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים, יקבע בכללים את נוסח ההודעה ואת פרטיה.
(3) לצורך ביצוע חוק זה, רשאית הרשות המוסמכת, מיוזמתה, בנסיבות ומנימוקים שתפרט, להעביר מידע ממאגר המידע לחוקר ניירות ערך.
(ו) לצורך ביצוע חוק זה, חוק המאבק בטרור, פקודת המסחר עם האויב וסימן א' בפרק ב' לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן רשאית הרשות המוסמכת להעביר מידע ממאגר המידע שבהנהלתה לרשות מסוגה במדינה אחרת, ולבקש מידע מרשות כאמור, ובלבד שהמידע מתייחס לרכוש שמקורו בעבירה כאמור בסעיף 2 או לרכוש טרור; הוראות חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998, יחולו לענין זה.
(ז) מידע שהועבר למשטרת ישראל, לשירות הביטחון הכללי, למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, לאמ"ן, או ליחידה במלמ"ב שקבע שר הביטחון בצו לפי חוק זה או למחלקה לחקירת שוטרים, לא ייעשה בו שימוש אלא לשם ביצועו של חוק זה, חוק המאבק בטרור, פקודת המסחר עם האויב וסימן א' בפרק ב' לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן, לשם הגנה על ביטחון המדינה או לשם המלחמה בארגוני טרור, בארגוני טרור מוכרזים ובמעשי טרור; ואולם רשאים אלה, במסגרת תפקידיהם, לעשות בו שימוש לשם חקירת עבירות נוספות שלא לפי חוק זה ומניעתן, לשם גילוי עבריינים והעמדתם לדין, ולשם מניעה וחקירה של פעילות של ארגוני טרור או של פגיעה בביטחון המדינה, הכל בהתאם לכללים שייקבעו.
(ז1) מידע שהועבר לפקיד מכס חוקר לא ייעשה בו שימוש אלא לשם ביצוע סמכויות פקיד מכס חוקר לפי חוק זה; ואולם רשאי פקיד מכס חוקר, במסגרת תפקידיו, לעשות שימוש במידע שהעבירה לו הרשות המוסמכת לפי סעיף קטן (ב1) לשם חקירת עבירות נוספות שלא לפי חוק זה ומניעתן, או לשם גילוי עבריינים בעבירות נוספות והעמדתם לדין, והכול בהתאם לכללים שייקבעו, ובלבד שהעבירות הנוספות קשורות לחקירת העבירה שלגביה התבקש המידע.
(ז2) מידע שהועבר לחוקר ניירות ערך לא ייעשה בו שימוש אלא לשם ביצועו של חוק זה; ואולם רשאי חוקר ניירות ערך, במסגרת תפקידיו, לעשות שימוש במידע שהעבירה לו הרשות המוסמכת לפי סעיף קטן (ב3), לשם חקירת עבירות נוספות שלא לפי חוק זה ומניעתן, או לשם גילוי עבריינים בעבירות נוספות והעמדתם לדין, והכול בהתאם לכללים שייקבעו, ובלבד שהעבירות הנוספות קשורות לחקירת העבירה שלגביה התבקש המידע. (ח) על אף האמור בכל דין, אין להעביר מידע שהתקבל לפי סעיף זה לרשות אחרת אלא לשם ביצועו של חוק זה, חוק המאבק בטרור, פקודת המסחר עם האויב או סימן א' בפרק ב' לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן או למטרות המפורטות בסעיפים קטנים (ז) ו-עד (ז1ז2); אין בהוראות סעיף קטן (ז1) סעיפים קטנים (ז1) ו-(ז2) כדי לגרוע מסמכות משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי להעביר מידע לפקיד מכס חוקר לפי הוראות סעיף קטן זה או לחוקר ניירות ערך לפי הוראות אותם סעיפים קטנים לשם ביצוע המטרות המפורטות בסעיף קטן (ז).
(ט) שר המשפטים יקבע את העבירות הנוספות שניתן להשתמש במידע האמור לשם חקירתן או מניעתן כאמור בסעיפים קטנים (ז) ו-(ז1)עד (ז2).
(י) בסעיף זה –
"ארגון טרור", "ארגון טרור מוכרז", "מעשה טרור" ו"רכוש טרור" – כהגדרתם בחוק המאבק בטרור;
"בקשה מנומקת" – בקשה המפרטת את הנסיבות והנימוקים המצדיקים את העברת המידע בהתאם לסעיפים האמורים;
"אמ"ן" – אגף המודיעין במטה הכללי של צבא הגנה לישראל;
"מלמ"ב" – אגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון;
"גורם זר מסייע" ו"פעילות כלכלית" – כהגדרתם בחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן;
"חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן" – חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן, התשע"ב-2012;
"חוקר ניירות ערך" – עובד רשות ניירות ערך שיושב ראש הרשות מינה אותו לחוקר לפי סעיף 56א2 לחוק האמור, ושמפעיל סמכות הנתונה לו לפי דין לעניין עבירה המנויה בפסקה (4) להגדרה "עבירת ניירות ערך" שבאותו חוק;
"פקודת המסחר עם האויב" – פקודת המסחר עם האויב, 1939.
מיום 1.5.2002
תיקון מס' 1
ס"ח תשס"ב מס' 1841 מיום 1.5.2002 עמ' 393 (ה"ח 3084)
(ט) שר המשפטים יקבע את העבירות הנוספות שניתן להשתמש במידע האמור לשם חקירתן או מניעתן כאמור בסעיף קטן (ז); ואולם לא ייעשה שימוש במידע האמור למניעה או לחקירה של עבירות מס.
מיום 1.8.2005
תיקון מס' 4
ס"ח תשס"ה מס' 1973 מיום 10.1.2005 עמ' 88 (ה"ח 43)
(ב) (1) לצורך ביצוע חוק זה וחוק איסור מימון טרור רשאית הרשות המוסמכת להעביר למשטרת ישראל מידע מתוך מאגר המידע; העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים בהסכמת השר לביטחון הפנים; בכללים ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים במשטרת ישראל שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע;
(2) משטרת ישראל רשאית לכלול בבקשה ובנימוקיה מידע המצוי בידיה, לרבות מידע מן המרשם הפלילי, והרשות המוסמכת תהיה רשאית לעיין בו.
(ג) לצורך מניעה וחקירה של פעילות של ארגוני טרור וארגוני טרור מוכרזים, של מעשי טרור ושל מימון ארגונים או מעשים כאמור או של פגיעה בביטחון המדינה, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לשירות הביטחון הכללי מידע ממאגר המידע; העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים בהסכמת ראש הממשלה; בכללים ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים בשירות הביטחון הכללי שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע; הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו לענין בקשות לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים.
(ד) (1) החליטה הרשות המוסמכת שאין להעביר מידע כמבוקש, רשאי מבקש המידע לערור על החלטת הרשות בפני היועץ המשפטי לממשלה;
(2) היועץ המשפטי לממשלה רשאי לקבל את הערר, לדחותו או להתנות את העברת המידע בתנאים שיקבע;
(3) לצורך גיבוש החלטתו בערר, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לעיין במידע שבמאגר המידע.
(ה) לצורך מניעת עבירות לפי חוק זה ולפי חוק איסור מימון טרור, ההגנה על ביטחון המדינה או המלחמה בארגוני טרור, בארגוני טרור מוכרזים ובמעשי טרור, רשאית הרשות המוסמכת, מיוזמתה, להעביר מידע ממאגר המידע למי שמוסמך לקבל מידע לפי חוק זה.
(ו) לצורך ביצוע חוק זה וחוק איסור מימון טרור רשאית הרשות המוסמכת להעביר מידע ממאגר המידע שבהנהלתה לרשות מסוגה במדינה אחרת, ולבקש מידע מרשות כאמור, ובלבד שהמידע מתייחס לרכוש שמקורו בעבירה כאמור בסעיף 2 או לרכוש טרור; הוראות חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998, יחולו לענין זה.
(ז) מידע שהועבר למשטרת ישראל או לשירות הביטחון הכללי לפי חוק זה, לא ייעשה בו שימוש אלא לשם ביצועו של חוק זה וחוק איסור מימון טרור, לשם הגנה על ביטחון המדינה או לשם המלחמה בארגוני טרור או לשם המלחמה בארגוני טרור, בארגוני טרור מוכרזים ובמעשי טרור; ואולם רשאים אלה, במסגרת תפקידיהם, לעשות בו שימוש לשם חקירת עבירות נוספות שלא לפי חוק זה ומניעתן, לשם גילוי עבריינים והעמדתם לדין, ולשם מניעה וחקירה של פעילות של ארגוני טרור או של פגיעה בביטחון המדינה, הכל בהתאם לכללים שייקבעו.
(ח) על אף האמור בכל דין, אין להעביר מידע שהתקבל לפי סעיף זה לרשות אחרת אלא לשם ביצועו של חוק זה או חוק איסור מימון טרור או למטרות המפורטות בסעיף קטן (ז).
(ט) שר המשפטים יקבע את העבירות הנוספות שניתן להשתמש במידע האמור לשם חקירתן או מניעתן כאמור בסעיף קטן (ז).
(י) בסעיף זה, "ארגון טרור", "ארגון טרור מוכרז", "מעשה טרור" ו"רכוש טרור" – כהגדרתם בחוק איסור מימון טרור.
מיום 14.5.2012
תיקון מס' 10
ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 372 (ה"ח 319)
(ג1) (1) לצורך ביצוע תפקידיהם של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, של אמ"ן, ושל יחידה במלמ"ב שיקבע שר הביטחון בצו, בנוגע לפעילות של ארגוני טרור וארגוני טרור מוכרזים, בנוגע למעשי טרור ובנוגע למימון של ארגונים או מעשים כאמור, וכן בנוגע לפגיעה בביטחון המדינה, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לגופים אלה מידע ממאגר המידע;
(2) העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים, בהסכמת ראש הממשלה – לגבי העברה למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, ובהסכמת שר הביטחון – לגבי העברה לאמ"ן וליחידה במלמ"ב שקבע שר הביטחון בצו; בכללים לפי סעיף קטן זה ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים בגופים האמורים שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע;
(3) הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו על בקשות לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים;
(4) פרטי היחידה במלמ"ב שקבע שר הביטחון בצו אינם טעונים פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר; כמו כן השר רשאי לקבוע כי מטעמים של שמירה על ביטחון המדינה חלק מכללים לפי סעיף זה אינם טעונים פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר.
(ד) (1) החליטה הרשות המוסמכת שאין להעביר מידע כמבוקש, רשאי מבקש המידע לערור על החלטת הרשות בפני היועץ המשפטי לממשלה;
(2) היועץ המשפטי לממשלה רשאי לקבל את הערר, לדחותו או להתנות את העברת המידע בתנאים שיקבע;
(3) לצורך גיבוש החלטתו בערר, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לעיין במידע שבמאגר המידע.
(ה) לצורך מניעת עבירות לפי חוק זה ולפי חוק איסור מימון טרור, ההגנה על ביטחון המדינה או המלחמה בארגוני טרור, בארגוני טרור מוכרזים ובמעשי טרור, רשאית הרשות המוסמכת, מיוזמתה, להעביר מידע ממאגר המידע למי שמוסמך לקבל מידע לפי חוק זה.
(ו) לצורך ביצוע חוק זה וחוק איסור מימון טרור רשאית הרשות המוסמכת להעביר מידע ממאגר המידע שבהנהלתה לרשות מסוגה במדינה אחרת, ולבקש מידע מרשות כאמור, ובלבד שהמידע מתייחס לרכוש שמקורו בעבירה כאמור בסעיף 2 או לרכוש טרור; הוראות חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998, יחולו לענין זה.
(ז) מידע שהועבר למשטרת ישראל או לשירות הביטחון הכללי לשירות הביטחון הכללי, למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, לאמ"ן או ליחידה במלמ"ב שקבע שר הביטחון בצו לפי חוק זה, לא ייעשה בו שימוש אלא לשם ביצועו של חוק זה וחוק איסור מימון טרור, לשם הגנה על ביטחון המדינה או לשם המלחמה בארגוני טרור, בארגוני טרור מוכרזים ובמעשי טרור; ואולם רשאים אלה, במסגרת תפקידיהם, לעשות בו שימוש לשם חקירת עבירות נוספות שלא לפי חוק זה ומניעתן, לשם גילוי עבריינים והעמדתם לדין, ולשם מניעה וחקירה של פעילות של ארגוני טרור או של פגיעה בביטחון המדינה, הכל בהתאם לכללים שייקבעו.
(ח) על אף האמור בכל דין, אין להעביר מידע שהתקבל לפי סעיף זה לרשות אחרת אלא לשם ביצועו של חוק זה או חוק איסור מימון טרור או למטרות המפורטות בסעיף קטן (ז).
(ט) שר המשפטים יקבע את העבירות הנוספות שניתן להשתמש במידע האמור לשם חקירתן או מניעתן כאמור בסעיף קטן (ז).
(י) בסעיף זה –
"ארגון טרור", "ארגון טרור מוכרז", "מעשה טרור" ו"רכוש טרור" – כהגדרתם בחוק איסור מימון טרור;
"בקשה מנומקת" – בקשה המפרטת את הנסיבות והנימוקים המצדיקים את העברת המידע בהתאם לסעיפים האמורים;
"אמ"ן" – אגף המודיעין במטה הכללי של צבא הגנה לישראל;
"מלמ"ב" – אגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון.
מיום 10.4.2014
תיקון מס' 12
ס"ח תשע"ב מס' 2377 מיום 5.8.2012 עמ' 646 (ה"ח 696)
(ב) (1) לצורך ביצוע חוק זה וחוק איסור מימון טרור חוק איסור מימון טרור, פקודת המסחר עם האויב וסימן א' בפרק ב' לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן רשאית הרשות המוסמכת להעביר למשטרת ישראל מידע מתוך מאגר המידע; העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים בהסכמת השר לביטחון הפנים; בכללים ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים במשטרת ישראל שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע;
(2) משטרת ישראל רשאית לכלול בבקשה ובנימוקיה מידע המצוי בידיה, לרבות מידע מן המרשם הפלילי, והרשות המוסמכת תהיה רשאית לעיין בו.
(ג) לצורך מניעה וחקירה של פעילות של ארגוני טרור וארגוני טרור מוכרזים, של מעשי טרור ושל מימון ארגונים או מעשים כאמור, מניעת סחר עם האויב, מניעת פעילות כלכלית עם גורם זר מסייע או של פגיעה בביטחון המדינה, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לשירות הביטחון הכללי מידע ממאגר המידע; העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים בהסכמת ראש הממשלה; בכללים ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים בשירות הביטחון הכללי שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע; הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו לענין בקשות לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים.
(ג1) (1) לצורך ביצוע תפקידיהם של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, של אמ"ן, ושל יחידה במלמ"ב שיקבע שר הביטחון בצו, בנוגע לפעילות של ארגוני טרור וארגוני טרור מוכרזים, בנוגע למעשי טרור ובנוגע למימון של ארגונים או מעשים כאמור, מניעת סחר עם האויב, מניעת פעילות כלכלית עם גורם זר מסייע וכן בנוגע לפגיעה בביטחון המדינה, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לגופים אלה מידע ממאגר המידע;
(2) העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים, בהסכמת ראש הממשלה – לגבי העברה למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, ובהסכמת שר הביטחון – לגבי העברה לאמ"ן וליחידה במלמ"ב שקבע שר הביטחון בצו; בכללים לפי סעיף קטן זה ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים בגופים האמורים שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע;
(3) הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו על בקשות לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים;
(4) פרטי היחידה במלמ"ב שקבע שר הביטחון בצו אינם טעונים פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר; כמו כן השר רשאי לקבוע כי מטעמים של שמירה על ביטחון המדינה חלק מכללים לפי סעיף זה אינם טעונים פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר.
(ד) (1) החליטה הרשות המוסמכת שאין להעביר מידע כמבוקש, רשאי מבקש המידע לערור על החלטת הרשות בפני היועץ המשפטי לממשלה;
(2) היועץ המשפטי לממשלה רשאי לקבל את הערר, לדחותו או להתנות את העברת המידע בתנאים שיקבע;
(3) לצורך גיבוש החלטתו בערר, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לעיין במידע שבמאגר המידע.
(ה) לצורך מניעת עבירות לפי חוק זה ולפי חוק איסור מימון טרור לפי חוק איסור מימון טרור, לפי פקודת המסחר עם האויב ולפי סעיף 29(א) לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן, ההגנה על ביטחון המדינה או המלחמה בארגוני טרור, בארגוני טרור מוכרזים ובמעשי טרור, רשאית הרשות המוסמכת, מיוזמתה, להעביר מידע ממאגר המידע למי שמוסמך לקבל מידע לפי חוק זה.
(ו) לצורך ביצוע חוק זה וחוק איסור מימון טרור חוק איסור מימון טרור, פקודת המסחר עם האויב וסימן א' בפרק ב' לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן רשאית הרשות המוסמכת להעביר מידע ממאגר המידע שבהנהלתה לרשות מסוגה במדינה אחרת, ולבקש מידע מרשות כאמור, ובלבד שהמידע מתייחס לרכוש שמקורו בעבירה כאמור בסעיף 2 או לרכוש טרור; הוראות חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998, יחולו לענין זה.
(ז) מידע שהועבר למשטרת ישראל לשירות הביטחון הכללי, למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, לאמ"ן או ליחידה במלמ"ב שקבע שר הביטחון בצו לפי חוק זה, לא ייעשה בו שימוש אלא לשם ביצועו של חוק זה וחוק איסור מימון טרור חוק איסור מימון טרור, פקודת המסחר עם האויב וסימן א' בפרק ב' לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן, לשם הגנה על ביטחון המדינה או לשם המלחמה בארגוני טרור, בארגוני טרור מוכרזים ובמעשי טרור; ואולם רשאים אלה, במסגרת תפקידיהם, לעשות בו שימוש לשם חקירת עבירות נוספות שלא לפי חוק זה ומניעתן, לשם גילוי עבריינים והעמדתם לדין, ולשם מניעה וחקירה של פעילות של ארגוני טרור או של פגיעה בביטחון המדינה, הכל בהתאם לכללים שייקבעו.
(ח) על אף האמור בכל דין, אין להעביר מידע שהתקבל לפי סעיף זה לרשות אחרת אלא לשם ביצועו של חוק זה או חוק איסור מימון טרור חוק איסור מימון טרור, פקודת המסחר עם האויב או סימן א' בפרק ב' לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן או למטרות המפורטות בסעיף קטן (ז).
(ט) שר המשפטים יקבע את העבירות הנוספות שניתן להשתמש במידע האמור לשם חקירתן או מניעתן כאמור בסעיף קטן (ז).
(י) בסעיף זה –
"ארגון טרור", "ארגון טרור מוכרז", "מעשה טרור" ו"רכוש טרור" – כהגדרתם בחוק איסור מימון טרור;
"בקשה מנומקת" – בקשה המפרטת את הנסיבות והנימוקים המצדיקים את העברת המידע בהתאם לסעיפים האמורים;
"אמ"ן" – אגף המודיעין במטה הכללי של צבא הגנה לישראל;
"מלמ"ב" – אגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון;
"גורם זר מסייע" ו"פעילות כלכלית" – כהגדרתם בחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן;
"חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן" – חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן, התשע"ב-2012;
"פקודת המסחר עם האויב" – פקודת המסחר עם האויב, 1939.
מיום 7.10.2016
תיקון מס' 14
ס"ח תשע"ו מס' 2546 מיום 7.4.2016 עמ' 713 (ה"ח 953)
(ב1) (1) לצורך ביצוע סמכויות פקיד מכס חוקר לפי חוק זה, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לו מידע ממאגר המידע;
(2) העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר; בכללים ייקבעו, בין השאר, דרכי השימוש במידע בידי פקיד המכס החוקר, אבטחתו ושמירת סודיותו;
(3) הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו לעניין בקשות לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים;
(4) הרשות המוסמכת תמסור למשטרת ישראל הודעה בדבר העברת מידע לפקיד מכס חוקר לפי סעיף קטן זה; שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים, יקבע בכללים את נוסח ההודעה ואת פרטיה.
(ג) לצורך מניעה וחקירה של פעילות של ארגוני טרור וארגוני טרור מוכרזים, של מעשי טרור ושל מימון ארגונים או מעשים כאמור, מניעת סחר עם האויב, מניעת פעילות כלכלית עם גורם זר מסייע או של פגיעה בביטחון המדינה, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לשירות הביטחון הכללי מידע ממאגר המידע; העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים בהסכמת ראש הממשלה; בכללים ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים בשירות הביטחון הכללי שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע; הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו לענין בקשות לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים.
(ג1) (1) לצורך ביצוע תפקידיהם של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, של אמ"ן, ושל יחידה במלמ"ב שיקבע שר הביטחון בצו, בנוגע לפעילות של ארגוני טרור וארגוני טרור מוכרזים, בנוגע למעשי טרור ובנוגע למימון של ארגונים או מעשים כאמור, מניעת סחר עם האויב, מניעת פעילות כלכלית עם גורם זר מסייע וכן בנוגע לפגיעה בביטחון המדינה, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לגופים אלה מידע ממאגר המידע;
(2) העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים, בהסכמת ראש הממשלה – לגבי העברה למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, ובהסכמת שר הביטחון – לגבי העברה לאמ"ן וליחידה במלמ"ב שקבע שר הביטחון בצו; בכללים לפי סעיף קטן זה ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים בגופים האמורים שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע;
(3) הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו על בקשות לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים;
(4) פרטי היחידה במלמ"ב שקבע שר הביטחון בצו אינם טעונים פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר; כמו כן השר רשאי לקבוע כי מטעמים של שמירה על ביטחון המדינה חלק מכללים לפי סעיף זה אינם טעונים פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר.
(ד) (1) החליטה הרשות המוסמכת שאין להעביר מידע כמבוקש, רשאי מבקש המידע לערור על החלטת הרשות בפני היועץ המשפטי לממשלה;
(2) היועץ המשפטי לממשלה רשאי לקבל את הערר, לדחותו או להתנות את העברת המידע בתנאים שיקבע;
(3) לצורך גיבוש החלטתו בערר, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לעיין במידע שבמאגר המידע.
(ה) (1) לצורך מניעת עבירות מניעה וחקירה של עבירות לפי חוק זה לפי חוק איסור מימון טרור, לפי פקודת המסחר עם האויב ולפי סעיף 29(א) לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן, ההגנה על ביטחון המדינה או המלחמה בארגוני טרור, בארגוני טרור מוכרזים ובמעשי טרור, רשאית הרשות המוסמכת, מיוזמתה, בנסיבות ומנימוקים שתפרט, להעביר מידע ממאגר המידע למי שמוסמך לקבל מידע לפי חוק זה;
(2) לצורך ביצוע סמכויות פקיד מכס חוקר לפי חוק זה, רשאית הרשות המוסמכת, מיוזמתה, בנסיבות ומנימוקים שתפרט, להעביר מידע ממאגר המידע לפקיד מכס חוקר; הרשות המוסמכת תמסור למשטרת ישראל הודעה בדבר העברת מידע לפקיד מכס חוקר לפי פסקה זו; שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים, יקבע בכללים את נוסח ההודעה ואת פרטיה.
(ו) לצורך ביצוע חוק זה חוק איסור מימון טרור, פקודת המסחר עם האויב וסימן א' בפרק ב' לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן רשאית הרשות המוסמכת להעביר מידע ממאגר המידע שבהנהלתה לרשות מסוגה במדינה אחרת, ולבקש מידע מרשות כאמור, ובלבד שהמידע מתייחס לרכוש שמקורו בעבירה כאמור בסעיף 2 או לרכוש טרור; הוראות חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998, יחולו לענין זה.
(ז) מידע שהועבר למשטרת ישראל לשירות הביטחון הכללי, למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, לאמ"ן או ליחידה במלמ"ב שקבע שר הביטחון בצו לפי חוק זה, לא ייעשה בו שימוש אלא לשם ביצועו של חוק זה חוק איסור מימון טרור, פקודת המסחר עם האויב וסימן א' בפרק ב' לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן, לשם הגנה על ביטחון המדינה או לשם המלחמה בארגוני טרור, בארגוני טרור מוכרזים ובמעשי טרור; ואולם רשאים אלה, במסגרת תפקידיהם, לעשות בו שימוש לשם חקירת עבירות נוספות שלא לפי חוק זה ומניעתן, לשם גילוי עבריינים והעמדתם לדין, ולשם מניעה וחקירה של פעילות של ארגוני טרור או של פגיעה בביטחון המדינה, הכל בהתאם לכללים שייקבעו.
(ז1) מידע שהועבר לפקיד מכס חוקר לא ייעשה בו שימוש אלא לשם ביצוע סמכויות פקיד מכס חוקר לפי חוק זה; ואולם רשאי פקיד מכס חוקר, במסגרת תפקידיו, לעשות שימוש במידע שהעבירה לו הרשות המוסמכת לפי סעיף קטן (ב1) לשם חקירת עבירות נוספות שלא לפי חוק זה ומניעתן, או לשם גילוי עבריינים בעבירות נוספות והעמדתם לדין, והכול בהתאם לכללים שייקבעו, ובלבד שהעבירות הנוספות קשורות לחקירת העבירה שלגביה התבקש המידע.
(ח) על אף האמור בכל דין, אין להעביר מידע שהתקבל לפי סעיף זה לרשות אחרת אלא לשם ביצועו של חוק זה חוק איסור מימון טרור, פקודת המסחר עם האויב או סימן א' בפרק ב' לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן או למטרות המפורטות בסעיף קטן (ז) בסעיפים קטנים (ז) ו-(ז1); אין בהוראות סעיף קטן (ז1) כדי לגרוע מסמכות משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי להעביר מידע לפקיד מכס חוקר לפי הוראות סעיף קטן זה לשם ביצוע המטרות המפורטות בסעיף קטן (ז).
(ט) שר המשפטים יקבע את העבירות הנוספות שניתן להשתמש במידע האמור לשם חקירתן או מניעתן כאמור בסעיף קטן (ז) בסעיפים קטנים (ז) ו-(ז1).
מיום 1.11.2016
תיקון מס' 15
ס"ח תשע"ו מס' 2556 מיום 23.6.2016 עמ' 927 (ה"ח 949, ה"ח 967, ה"ח 782)
(ב) (1) לצורך ביצוע חוק זה, חוק איסור מימון טרור המאבק בטרור, פקודת המסחר עם האויב וסימן א' בפרק ב' לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן רשאית הרשות המוסמכת להעביר למשטרת ישראל מידע מתוך מאגר המידע; העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים בהסכמת השר לביטחון הפנים; בכללים ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים במשטרת ישראל שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע;
(2) משטרת ישראל רשאית לכלול בבקשה ובנימוקיה מידע המצוי בידיה, לרבות מידע מן המרשם הפלילי, והרשות המוסמכת תהיה רשאית לעיין בו.
(ב1) (1) לצורך ביצוע סמכויות פקיד מכס חוקר לפי חוק זה, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לו מידע ממאגר המידע;
(2) העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר; בכללים ייקבעו, בין השאר, דרכי השימוש במידע בידי פקיד המכס החוקר, אבטחתו ושמירת סודיותו;
(3) הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו לעניין בקשות לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים;
(4) הרשות המוסמכת תמסור למשטרת ישראל הודעה בדבר העברת מידע לפקיד מכס חוקר לפי סעיף קטן זה; שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים, יקבע בכללים את נוסח ההודעה ואת פרטיה.
(ג) לצורך מניעה וחקירה של פעילות של ארגוני טרור וארגוני טרור מוכרזים, של מעשי טרור ושל מימון ארגונים או מעשים כאמור, מניעת סחר עם האויב, מניעת פעילות כלכלית עם גורם זר מסייע או של פגיעה בביטחון המדינה, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לשירות הביטחון הכללי מידע ממאגר המידע; העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים בהסכמת ראש הממשלה; בכללים ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים בשירות הביטחון הכללי שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע; הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו לענין בקשות לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים.
(ג1) (1) לצורך ביצוע תפקידיהם של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, של אמ"ן, ושל יחידה במלמ"ב שיקבע שר הביטחון בצו, בנוגע לפעילות של ארגוני טרור וארגוני טרור מוכרזים, בנוגע למעשי טרור ובנוגע למימון של ארגונים או מעשים כאמור, מניעת סחר עם האויב, מניעת פעילות כלכלית עם גורם זר מסייע וכן בנוגע לפגיעה בביטחון המדינה, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לגופים אלה מידע ממאגר המידע;
(2) העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים, בהסכמת ראש הממשלה – לגבי העברה למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, ובהסכמת שר הביטחון – לגבי העברה לאמ"ן וליחידה במלמ"ב שקבע שר הביטחון בצו; בכללים לפי סעיף קטן זה ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים בגופים האמורים שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע;
(3) הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו על בקשות לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים;
(4) פרטי היחידה במלמ"ב שקבע שר הביטחון בצו אינם טעונים פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר; כמו כן השר רשאי לקבוע כי מטעמים של שמירה על ביטחון המדינה חלק מכללים לפי סעיף זה אינם טעונים פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר.
(ד) (1) החליטה הרשות המוסמכת שאין להעביר מידע כמבוקש, רשאי מבקש המידע לערור על החלטת הרשות בפני היועץ המשפטי לממשלה;
(2) היועץ המשפטי לממשלה רשאי לקבל את הערר, לדחותו או להתנות את העברת המידע בתנאים שיקבע;
(3) לצורך גיבוש החלטתו בערר, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לעיין במידע שבמאגר המידע.
(ה) (1) לצורך מניעה וחקירה של עבירות לפי חוק זה לפי חוק איסור מימון טרור המאבק בטרור, לפי פקודת המסחר עם האויב ולפי סעיף 29(א) לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן, ההגנה על ביטחון המדינה או המלחמה בארגוני טרור, בארגוני טרור מוכרזים ובמעשי טרור, רשאית הרשות המוסמכת, מיוזמתה, בנסיבות ומנימוקים שתפרט, להעביר מידע ממאגר המידע למי שמוסמך לקבל מידע לפי חוק זה;
(2) לצורך ביצוע סמכויות פקיד מכס חוקר לפי חוק זה, רשאית הרשות המוסמכת, מיוזמתה, בנסיבות ומנימוקים שתפרט, להעביר מידע ממאגר המידע לפקיד מכס חוקר; הרשות המוסמכת תמסור למשטרת ישראל הודעה בדבר העברת מידע לפקיד מכס חוקר לפי פסקה זו; שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים, יקבע בכללים את נוסח ההודעה ואת פרטיה.
(ו) לצורך ביצוע חוק זה, חוק איסור מימון טרור המאבק בטרור, פקודת המסחר עם האויב וסימן א' בפרק ב' לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן רשאית הרשות המוסמכת להעביר מידע ממאגר המידע שבהנהלתה לרשות מסוגה במדינה אחרת, ולבקש מידע מרשות כאמור, ובלבד שהמידע מתייחס לרכוש שמקורו בעבירה כאמור בסעיף 2 או לרכוש טרור; הוראות חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998, יחולו לענין זה.
(ז) מידע שהועבר למשטרת ישראל, לשירות הביטחון הכללי, למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, לאמ"ן או ליחידה במלמ"ב שקבע שר הביטחון בצו לפי חוק זה, לא ייעשה בו שימוש אלא לשם ביצועו של חוק זה, חוק איסור מימון טרור המאבק בטרור, פקודת המסחר עם האויב וסימן א' בפרק ב' לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן, לשם הגנה על ביטחון המדינה או לשם המלחמה בארגוני טרור, בארגוני טרור מוכרזים ובמעשי טרור; ואולם רשאים אלה, במסגרת תפקידיהם, לעשות בו שימוש לשם חקירת עבירות נוספות שלא לפי חוק זה ומניעתן, לשם גילוי עבריינים והעמדתם לדין, ולשם מניעה וחקירה של פעילות של ארגוני טרור או של פגיעה בביטחון המדינה, הכל בהתאם לכללים שייקבעו.
(ז1) מידע שהועבר לפקיד מכס חוקר לא ייעשה בו שימוש אלא לשם ביצוע סמכויות פקיד מכס חוקר לפי חוק זה; ואולם רשאי פקיד מכס חוקר, במסגרת תפקידיו, לעשות שימוש במידע שהעבירה לו הרשות המוסמכת לפי סעיף קטן (ב1) לשם חקירת עבירות נוספות שלא לפי חוק זה ומניעתן, או לשם גילוי עבריינים בעבירות נוספות והעמדתם לדין, והכול בהתאם לכללים שייקבעו, ובלבד שהעבירות הנוספות קשורות לחקירת העבירה שלגביה התבקש המידע.
(ח) על אף האמור בכל דין, אין להעביר מידע שהתקבל לפי סעיף זה לרשות אחרת אלא לשם ביצועו של חוק זה, חוק איסור מימון טרור המאבק בטרור, פקודת המסחר עם האויב או סימן א' בפרק ב' לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן או למטרות המפורטות בסעיפים קטנים (ז) ו-(ז1); אין בהוראות סעיף קטן (ז1) כדי לגרוע מסמכות משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי להעביר מידע לפקיד מכס חוקר לפי הוראות סעיף קטן זה לשם ביצוע המטרות המפורטות בסעיף קטן (ז).
(ט) שר המשפטים יקבע את העבירות הנוספות שניתן להשתמש במידע האמור לשם חקירתן או מניעתן כאמור בסעיפים קטנים (ז) ו-(ז1).
(י) בסעיף זה –
"ארגון טרור", "ארגון טרור מוכרז", "מעשה טרור" ו"רכוש טרור" – כהגדרתם בחוק איסור מימון טרור המאבק בטרור;
"בקשה מנומקת" – בקשה המפרטת את הנסיבות והנימוקים המצדיקים את העברת המידע בהתאם לסעיפים האמורים;
"אמ"ן" – אגף המודיעין במטה הכללי של צבא הגנה לישראל;
"מלמ"ב" – אגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון;
"גורם זר מסייע" ו"פעילות כלכלית" – כהגדרתם בחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן;
"חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן" – חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן, התשע"ב-2012;
"פקודת המסחר עם האויב" – פקודת המסחר עם האויב, 1939.
31. (א) הרשות המוסמכת רשאית לדרוש מרשות מס מידע הדרוש לה לצורך אכיפתו של חוק זה ושל חוק המאבק בטרור; שר האוצר, במסגרת סמכותו לפי הוראות הסודיות שבדיני המס, יבחן את הבקשה בהקדם האפשרי בנסיבות הענין, ומידע שהחליט למסרו יימסר לרשות בלא דיחוי.
(ב) שר המשפטים ושר האוצר רשאים לקבוע בכללים הליכים לטיפול מזורז בבקשות לפי סעיף קטן (א).
(ג) ראש הרשות המוסמכת רשאי לדרוש מהגופים שמוטלים עליהם חובות לפי פרק ג', מידע הדרוש לרשות כדי להשלים דיווח שהתקבל במאגר המידע, או הקשור לדיווח כאמור והמתייחס לאדם שלגביו התקבל הדיווח.
(ד) בסעיף זה, "רשות מס" – כמשמעותה בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), תשכ"ז-1967.
מיום 1.8.2005
תיקון מס' 4
ס"ח תשס"ה מס' 1973 מיום 10.1.2005 עמ' 88 (ה"ח 43)
(א) הרשות המוסמכת רשאית לדרוש מרשות מס מידע הדרוש לה לצורך אכיפתו של חוק זה ושל חוק איסור מימון טרור; שר האוצר, במסגרת סמכותו לפי הוראות הסודיות שבדיני המס, יבחן את הבקשה בהקדם האפשרי בנסיבות הענין, ומידע שהחליט למסרו יימסר לרשות בלא דיחוי.
מיום 1.11.2016
תיקון מס' 15
ס"ח תשע"ו מס' 2556 מיום 23.6.2016 עמ' 927 (ה"ח 949, ה"ח 967, ה"ח 782)
(א) הרשות המוסמכת רשאית לדרוש מרשות מס מידע הדרוש לה לצורך אכיפתו של חוק זה ושל חוק איסור מימון טרור המאבק בטרור; שר האוצר, במסגרת סמכותו לפי הוראות הסודיות שבדיני המס, יבחן את הבקשה בהקדם האפשרי בנסיבות הענין, ומידע שהחליט למסרו יימסר לרשות בלא דיחוי.
31א. (א) אדם שהגיע אליו מידע לפי פרקים ג', ד', או ד'2, תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או לפי צו בית משפט; העובר על הוראות סעיף קטן זה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
(ב) הגורם ברשלנות לגילוי מידע לאחר, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), תוך הפרת הוראה מהוראות שנקבעו לאבטחת מידע לפי חוק זה, או תוך הפרת כלל או נוהל שקבע ראש הרשות המוסמכת לפי הוראות כאמור, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד בנקאי או גוף המפורט בתוספת השלישית שהוא מוסד פיננסי ישראלי מדווח כהגדרתו בסעיף 135ב לפקודת מס הכנסה, רשאי להשתמש בפרטי זיהוי של מקבל שירות שהגיעו לידיו לפי פרק ג', במהלך עבודתו, לצורך זיהוי מקבל השירות כנדרש לפי הסכם פטקא או לפי הסכם יישום, בלבד, כהגדרתם בסעיף 135ב לפקודת מס הכנסה.
(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי ממונה כאמור בסעיף 11יג(6) או (9) לגלות מסמך שהגיע לידיו בתוקף תפקידו לפי חוק זה, אם ראה צורך בכך לצורכי הליך פלילי.מיום 1.5.2002
תיקון מס' 1
ס"ח תשס"ב מס' 1841 מיום 1.5.2002 עמ' 393 (ה"ח 3084)
הוספת סעיף 31א
מיום 4.8.2016
תיקון מס' 16
ס"ח תשע"ו מס' 2561 מיום 14.7.2016 עמ' 966 (ה"ח 1016)
הוספת סעיף קטן 31א(ג)
31ב. (א) ראש הרשות המוסמכת ידווח בכתב, מידי שנה, לועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת על כל אלה:
(1) מספר הדיווחים שהתקבלו ברשות המוסמכת לפי פרק ג' ולפי צווים שהוצאו מכוח סעיף 95 לחוק המאבק בטרור, לפי סוג הגוף המדווח שנקבע באותו פרק;
(2) מספר הדיווחים שהועברו לרשות המוסמכת לפי פרק ד';
(3) מספר בקשות מידע ומספר העברות מידע ממאגר המידע לגורמים הרשאים לקבל מידע כאמור, לפי הסיווג להלן:
(א) משטרת ישראל;
(ב) שירות הביטחון הכללי;
(ג) רשות חוץ, כאמור בסעיף 30(ו);
(ד) המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, ואמ"ן או יחידה במלמ"ב, כהגדרתם בסעיף 30(י);
(ה) פקיד מכס חוקר;
(ו) המחלקה לחקירת שוטרים;
(ז) חוקר ניירות ערך כהגדרתו בסעיף 30(י);
(4) מספר נותני שירותי מטבע שנרשמו לפי פרק ד'1;
(5) פעולות הפיקוח שדווחו לו לפי סעיף 31ג.
(ב) הועדה תדון בדיווח כאמור בסעיף קטן (א)(3) בדלתיים סגורות.
(ג) שר המשפטים ידווח בכתב, מדי שנה, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על כל אלה:
(1) מספר החקירות שנפתחו בשל חשד לעבירות שנעברו לפי סעיפים 3 או 4, שמקורן בעבירות לפי פרטים (17א) עד (17ג) לתוספת הראשונה, מספר כתבי האישום שהוגשו בשל עבירות כאמור ומספר פסקי הדין שהסתיימו בהרשעת הנאשם שניתנו בהליכים פליליים שהתקיימו בשל עבירות כאמור;
(2) היקף הרכוש שניתן לגביו סעד לחילוט רכוש לפי סעיף 36ו לפקודת הסמים המסוכנים, בהליכים פליליים לפי פסקה (1), והיקף הרכוש שבית המשפט הורה לחלט לפי סעיפים 21 ו-22 באותם הליכים;
(3) מספר החקירות שבהן נעשה שימוש במידע שהועבר מהרשות המוסמכת לפקיד מכס חוקר, מספר כתבי האישום שהוגשו בעקבות חקירות אלה ומספר פסקי הדין שהסתיימו בהרשעת הנאשם בעקבות חקירות אלה.
מיום 1.5.2002
תיקון מס' 1
ס"ח תשס"ב מס' 1841 מיום 1.5.2002 עמ' 394 (ה"ח 3084)
הוספת סעיף 31ב
מיום 1.8.2005
תיקון מס' 4
ס"ח תשס"ה מס' 1973 מיום 10.1.2005 עמ' 88 (ה"ח 43)
(א) ראש הרשות המוסמכת ידווח בכתב, מידי שנה, לועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת על כל אלה:
(1) מספר הדיווחים שהתקבלו ברשות המוסמכת לפי פרק ג' ולפי צווים שהוצאו מכוח סעיף 48(א) לחוק איסור מימון טרור, לפי סוג הגוף המדווח שנקבע באותו פרק;
מיום 14.5.2012
תיקון מס' 10
ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 372 (ה"ח 319)
הוספת פסקה 31ב(א)(3)(ד)
מיום 7.10.2016
תיקון מס' 14
ס"ח תשע"ו מס' 2546 מיום 7.4.2016 עמ' 714 (ה"ח 953)
הוספת פסקה 31ב(א)(3)(ה) וסעיף קטן 31ב(ג)
מיום 1.11.2016
תיקון מס' 15
ס"ח תשע"ו מס' 2556 מיום 23.6.2016 עמ' 927 (ה"ח 949, ה"ח 967, ה"ח 782)
(א) ראש הרשות המוסמכת ידווח בכתב, מידי שנה, לועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת על כל אלה:
(1) מספר הדיווחים שהתקבלו ברשות המוסמכת לפי פרק ג' ולפי צווים שהוצאו מכוח סעיף 48(א) לחוק איסור מימון טרור סעיף 95 לחוק המאבק בטרור, לפי סוג הגוף המדווח שנקבע באותו פרק;
מיום 1.6.2018
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ו מס' 2570 מיום 1.8.2016 עמ' 1131 (ה"ח 975)
מחיקת פסקה 31ב(א)(4)
הנוסח הקודם:
(4) מספר נותני שירותי מטבע שנרשמו לפי פרק ד'1;
31ג. (א) ממונה כהגדרתו בסעיף 11יג ומנהל אגף מכס ומע"מ יעבירו לראש הרשות המוסמכת דיווחים תקופתיים על פעולותיהם לענין יישום הוראות חוק זה.
(ב) שר המשפטים, בהסכמת נגיד בנק ישראל, והשר האחראי על הממונה, יקבע את הכללים והמועדים להעברת הדיווחים לרשות המוסמכת.
מיום 1.5.2002
תיקון מס' 1
ס"ח תשס"ב מס' 1841 מיום 1.5.2002 עמ' 394 (ה"ח 3084)
הוספת סעיף 31ג
פרק ט': הוראות שונות
32. (א) (1) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, למעט סימן ב' בפרק ג' ופרקים ד'1 ו-ד'2, והוא רשאי, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, להתקין תקנות ולקבוע כללים בכל ענין הנוגע לביצועו;
(2) שר התעשייה המסחר והתעסוקה ממונה על ביצוע סימן ב' בפרק ג', והוא רשאי, בהתייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, להתקין תקנות ולקבוע כללים בכל עניין הנוגע לביצועו.
(א1) (1) שר האוצר ממונה על ביצוע פרק ד'1, והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו; כן רשאי שר האוצר לקבוע אגרות לענין רישום נותן שירותי מטבע במרשם נותני שירותי מטבע, תיקון הרישום, הענקת תעודות רישום לסניפים ושינוין של תעודות רישום, אגרה שנתית, וכן תשלומים אחרים בעבור שירותים שנותן הרשם לפי חוק זה;
(2) לא שילם נותן שירותי מטבע אגרה שנתית שהיה עליו לשלם לפי פסקה (1) עד תום השנה שבעדה היה עליו לשלמה, יותלה רישומו במרשם החל במועד שנקבע לכך בהתראה שמסר לו הרשם, עד לתשלום האגרה והתוספת לאגרה.
(א2) (1) כל שר, שבאחריותו נמצא גוף מהגופים המפורטים בתוספת השלישית, ממונה על ביצוע פרק ד'2 לענין גוף שבאחריותו והוא רשאי, לענין הגוף שהוא אחראי עליו, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם השר לביטחון הפנים, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו;
(2) שר האוצר ממונה על ביצוע פרק ד'2 לענין תאגיד בנקאי; נגיד בנק ישראל רשאי, לענין תאגיד כאמור, בהתייעצות עם שר האוצר, שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, לתת בצו הוראות לביצועו;
(3) שר התעשייה המסחר והתעסוקה ממונה על ביצוע פרק ד'2 לעניין סוחר באבנים יקרות, והוא רשאי, לעניין סוחר כאמור, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם השר לביטחון הפנים, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
(ב) שר המשפטים יקבע את סדרי הדין בערעור על עיצום כספי לפי פרק ה'.
(ג) תקנות, כללים וצווים לפי חוק זה יהיו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
מיום 1.5.2002
תיקון מס' 1
ס"ח תשס"ב מס' 1841 מיום 1.5.2002 עמ' 394 (ה"ח 3084)
(א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, למעט פרקים ד'1 ו-ד'2, והוא רשאי, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, להתקין תקנות ולקבוע כללים בכל ענין הנוגע לביצועו.
(א1) שר האוצר ממונה על ביצוע פרק ד'1, והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו; כן רשאי שר האוצר לקבוע אגרות לענין רישום נותן שירותי מטבע במרשם נותני שירותי מטבע, תיקון הרישום, הענקת תעודות רישום לסניפים ושינוין של תעודות רישום, וכן אגרה שנתית.
(א2) (1) כל שר, שבאחריותו נמצא גוף מהגופים המפורטים בתוספת השלישית, ממונה על ביצוע פרק ד'2 לענין גוף שבאחריותו והוא רשאי, לענין הגוף שהוא אחראי עליו, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם השר לביטחון הפנים, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו;
(2) שר האוצר ממונה על ביצוע פרק ד'2 לענין תאגיד בנקאי; נגיד בנק ישראל רשאי, לענין תאגיד כאמור, בהתייעצות עם שר האוצר, שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, לתת בצו הוראות לביצועו.
מיום 14.5.2012
תיקון מס' 10
ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 373 (ה"ח 319)
(א) (1) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, למעט פרקים סימן ב' בפרק ג' ופרקים ד'1 ו-ד'2, והוא רשאי, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, להתקין תקנות ולקבוע כללים בכל ענין הנוגע לביצועו;
(2) שר התעשייה המסחר והתעסוקה ממונה על ביצוע סימן ב' בפרק ג', והוא רשאי, בהתייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, להתקין תקנות ולקבוע כללים בכל עניין הנוגע לביצועו.
(א1) (1) שר האוצר ממונה על ביצוע פרק ד'1, והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו; כן רשאי שר האוצר לקבוע אגרות לענין רישום נותן שירותי מטבע במרשם נותני שירותי מטבע, תיקון הרישום, הענקת תעודות רישום לסניפים ושינוין של תעודות רישום, וכן אגרה שנתית אגרה שנתית, וכן תשלומים אחרים בעבור שירותים שנותן הרשם לפי חוק זה;
(2) לא שילם נותן שירותי מטבע אגרה שנתית שהיה עליו לשלם לפי פסקה (1) עד תום השנה שבעדה היה עליו לשלמה, יותלה רישומו במרשם החל במועד שנקבע לכך בהתראה שמסר לו הרשם, עד לתשלום האגרה והתוספת לאגרה.
(א2) (1) כל שר, שבאחריותו נמצא גוף מהגופים המפורטים בתוספת השלישית, ממונה על ביצוע פרק ד'2 לענין גוף שבאחריותו והוא רשאי, לענין הגוף שהוא אחראי עליו, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם השר לביטחון הפנים, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו;
(2) שר האוצר ממונה על ביצוע פרק ד'2 לענין תאגיד בנקאי; נגיד בנק ישראל רשאי, לענין תאגיד כאמור, בהתייעצות עם שר האוצר, שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, לתת בצו הוראות לביצועו;
(3) שר התעשייה המסחר והתעסוקה ממונה על ביצוע פרק ד'2 לעניין סוחר באבנים יקרות, והוא רשאי, לעניין סוחר כאמור, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם השר לביטחון הפנים, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
מיום 1.6.2018
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ו מס' 2570 מיום 1.8.2016 עמ' 1131 (ה"ח 975)
(א) (1) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, למעט סימן ב' בפרק ג' ופרקים ד'1 ו-ד'2 ופרק ד'2, והוא רשאי, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, להתקין תקנות ולקבוע כללים בכל ענין הנוגע לביצועו;
(2) שר התעשייה המסחר והתעסוקה ממונה על ביצוע סימן ב' בפרק ג', והוא רשאי, בהתייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, להתקין תקנות ולקבוע כללים בכל עניין הנוגע לביצועו.
(א1) (1) שר האוצר ממונה על ביצוע פרק ד'1, והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו; כן רשאי שר האוצר לקבוע אגרות לענין רישום נותן שירותי מטבע במרשם נותני שירותי מטבע, תיקון הרישום, הענקת תעודות רישום לסניפים ושינוין של תעודות רישום, אגרה שנתית, וכן תשלומים אחרים בעבור שירותים שנותן הרשם לפי חוק זה;
(2) לא שילם נותן שירותי מטבע אגרה שנתית שהיה עליו לשלם לפי פסקה (1) עד תום השנה שבעדה היה עליו לשלמה, יותלה רישומו במרשם החל במועד שנקבע לכך בהתראה שמסר לו הרשם, עד לתשלום האגרה והתוספת לאגרה.
33. (א) שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, רשאי, בצו, לשנות את התוספות הראשונה והשניה.
(א1) שר התעשייה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, רשאי, בצו, לשנות את תוספת ראשונה א' ותוספת שלישית א'.
(ב) שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, רשאי, בצו, לשנות את התוספות השלישית והרביעית, ובלבד שלענין התוספת השלישית יתייעץ גם עם השר האחראי על הגוף שלגביו מבוקש השינוי.
(ג) שר המשפטים יפרסם ב-1 בינואר של כל שנה את הסכומים הנקובים בתוספות השניה והרביעית כפי שהם מעודכנים לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי, ובלבד שהמדד החדש עלה ב-10% או יותר לעומת המדד היסודי; הסכומים המעודכנים יעוגלו לכפולות של 5,000; בסעיף קטן זה -
"מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
"המדד היסודי" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולענין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתו של חוק זה - המדד שפורסם בחודש יולי של שנת 2000.
מיום 14.5.2012
תיקון מס' 10
ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 373 (ה"ח 319)
הוספת סעיף קטן 33(א1)
34. הוראות סעיפים 3 ו-4 יחולו גם על רכוש שמקורו בעבירה כהגדרתה בסעיף 2, שנעברה לפני תחילתו של חוק זה.
35. (א) שר המשפטים יקים את מאגר המידע ואת הרשות המוסמכת כמשמעותם בסעיפים 28 ו- 29 לא יאוחר מתום שמונה עשר חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
(ב) פרקים ג' עד ה' ייכנסו לתוקף במועד שיקבע שר המשפטים בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ועם נגיד בנק ישראל או השר הנוגע בדבר, לפי הענין; ובלבד שמועד כניסתם לתוקף של פרקים אלה יהיה בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (א) ולאחר הקמתם של הרשות המוסמכת ושל מאגר המידע.
(ג) שר המשפטים רשאי בצו, כאמור בסעיף זה, לקבוע מועדים שונים לכניסתם לתוקף של הפרקים האמורים או חלק מהם.
(ד) תחילתו של סעיף 4 יהיה במועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 6(ב).
36. על אף האמור בסעיף 14, בשנה הראשונה לכניסתם של סעיפים 7 ו-8 לתוקף, לא יוטל עיצום כספי על המפר בשל הפרתו הראשונה, אלא תישלח לו התראה בכתב על ההפרה.
פרק י': תיקוני חקיקה
37. בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973, בסעיף 36ח(ב), אחרי פסקה 4 יבוא:
"(5) ביצוע תפקידי המשטרה והמכס לפי פקודה זו ולפי חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000, לרבות חילוט רכוש לפי החוקים האמורים;
(6) ביצוע תפקידי הרשות המוסמכת לפי חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000, וכן מימון מאגר המידע לפי החוק האמור."
38. בחוק עזרה משפטית בין מדינות, תשנ"ח-1998, בתוספת השניה, אחרי פרט א' יבוא:
"ב. עבירות לפי סעיפים 3 ו- 4 לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000, שנעברו ברכוש שהוא רכוש אסור כמשמעותו בסעיף 3 לחוק האמור."
39. בחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, בסעיף 13(ה), אחרי פסקה (5) יבוא:
"(6) על מאגר מידע שהוקם לפי סעיף 28 לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000."
התוספת הראשונה
(סעיף 2)
פירוט עבירות
העבירות המפורטות להלן:
(1) עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים – שאינן עבירות של שימוש עצמי בסם, החזקת סם לשימוש עצמי, החזקת חצרים לצריכה עצמית של סם והחזקת כלים לשימוש עצמי בסם;
(2) עבירות של סחר בלתי חוקי בנשק, לפי סעיף 144 לחוק העונשין;
(2א) עבירה של שוד ים לפי סעיף 169 לחוק העונשין;
מיום 13.2.2010
צו תש"ע-2010
ק"ת תש"ע מס' 6857 מיום 14.1.2010 עמ' 634
הוספת פרט (2א)
(3) עבירות הקשורות למעשי זנות לפי סעיפים 199, 201, 202, 203, 203ב, 204 ו- 205 לחוק העונשין;
מיום 29.10.2006
תיקון מס' 6
ס"ח תשס"ז מס' 2067 מיום 29.10.2006 עמ' 6 (ה"ח 231)
(3) עבירות הקשורות למעשי זנות לפי סעיפים 199, 201, 202, 203, 203א, 203ב, 204 ו- 205 לחוק העונשין;
(4) עבירות של מכירה והפצה של חומר תועבה לפי סעיף 214 לחוק העונשין;
(5) עבירות הימורים, לפי סעיפים 225 ו- 228 רישה לחוק העונשין;
(6) עבירות שוחד, לפי סימן ה' לפרק ט' של חלק ב' לחוק העונשין;
(7) עבירות רצח וניסיון לרצח לפי סעיפים 300 ו- 305 לחוק העונשין;
(8) עבירות של פגיעה בחירות לפי סימן ז' לפרק י' של חלק ב' לחוק העונשין;
(9) עבירות של פגיעה ברכוש לפי סעיפים 384, 384א, 390 עד 393, 402 עד 404 ו-411 לחוק העונשין;
(10) עבירות גניבת רכב, קבלת רכב או חלקים גנובים ומסחר ברכב או בחלקים גנובים, כאמור בסימן ה'1 לפרק י"א שבחלק ב' לחוק העונשין, למעט עבירות לפי סעיפים 413ג, 413ד(א), 413ה, 413ו רישה ו- 413ז;
(11) עבירות לפי סימן ו' לפרק י"א של חלק ב' לחוק העונשין, למעט עבירות לפי סעיפים 416, 417 ו- 432;
(11א) עבירות לפי סעיפים 439 עד 444 לחוק העונשין;
מיום 11.4.2002
צו (מס' 2) תשס"ב-2002
ק"ת תשס"ב מס' 6161 מיום 11.4.2002 עמ' 598
הוספת פרט (11א)
(12) עבירות זיוף כספים ומטבעות, לפי סימנים א' ו- ב' לפרק י"ב של חלק ב' לחוק העונשין, למעט עבירות לפי סעיפים 463, 466, 467, 480, 481 ו- 482, וכן עבירה של התקנת מכשיר לעשיית בולים לפי סעיף 486;
(13) עבירות לפי סעיפים 16, 17 ו- 18 לחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו- 1986;
(14) עבירות לפי סעיפים 52ג, 52ד ו- 54 לחוק ניירות ערך, תשכ"ח- 1968;
(15) עבירות של הברחת טובין לפי סעיפים 211 ו- 212 לפקודת המכס, או לפי פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], תשל"ט- 1979;
(16) עבירות הקשורות להפרת זכויות יוצרים, פטנטים, מדגמים וסימני מסחר, לפי חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, חוק הפטנטים, תשכ"ז-1967, פקודת פטנטים ומדגמים, פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972, ופקודת סימני סחורות;
מיום 25.5.2008
תיקון מס' 7
ס"ח תשס"ח מס' 2119 מיום 25.11.2007 עמ' 48ג (ה"ח 196)
ת"ט תשס"ח-2007
ס"ח תשס"ח מס' 2122 מיום 27.12.2007 עמ' 82
(16) עבירות הקשורות להפרת זכויות יוצרים, פטנטים, מדגמים וסימני מסחר, לפי פקודת זכות יוצרים חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, חוק הפטנטים, תשכ"ז-1967, פקודת פטנטים ומדגמים, פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972, ופקודת סימני סחורות;
מיום 7.8.2018
תיקון מס' 23
ס"ח תשע"ז מס' 2662 מיום 7.8.2017 עמ' 1201 (ה"ח 928)
(16) עבירות הקשורות להפרת זכויות יוצרים, פטנטים, מדגמים וסימני מסחר, לפי חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, חוק הפטנטים, תשכ"ז-1967, פקודת פטנטים ומדגמים, פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972, ופקודת סימני סחורות;
(17) עבירה לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מס ערך מוסף, שנעברה בנסיבות מחמירות, או עבירה לפי סעיף 117(ב)(5) או (ב1) לחוק האמור שנעברה בנסיבות מחמירות הנוגעת להוצאת חשבונית מס או מסמך הנחזה כחשבונית מס, או ניכוי מס התשומות הכלול בחשבונית מס או במסמך הנחזה כחשבונית מס, בלי שנעשתה עסקה או בלי שמוציא החשבונית התחייב לעשות עסקה שלגביה הוצאו החשבונית או המסמך האמור;
מיום 7.10.2016
תיקון מס' 14
ס"ח תשע"ו מס' 2546 מיום 7.4.2016 עמ' 714 (ה"ח 953)
החלפת פרט (17)
הנוסח הקודם:
(17) עבירה לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ה-1975, שנעברה בנסיבות מחמירות;
(17א) עבירה לפי סעיף 117(ב)(1) או (3) עד (8) או (ב1) לחוק מס ערך מוסף (בפרט זה – עבירת מס), אם התקיים אחד מאלה:
(א) המס שלגביו נעברה עבירת המס הוא בסכום העולה על 480,000 שקלים חדשים בתקופה של 48 חודשים או 170,000 שקלים חדשים בתקופה של 12 חודשים;
(ב) עבירת המס או עבירה לפי סעיפים 3 או 4 שמקורה בעבירת המס נעברה בתחכום וכן המס שלגביו בוצעה עבירת המס הוא בסכום העולה על 120,000 שקלים חדשים;
(ג) עבירת המס או עבירה לפי סעיפים 3 או 4 שמקורה בעבירת המס נעברה בזיקה לארגון פשיעה או לארגון טרור; בפסקה זו –
"ארגון טרור" – כהגדרתו בחוק איסור מימון טרור;
"ארגון פשיעה" – כהגדרתו בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003;
(ד) עבירה לפי סעיפים 3 או 4 שמקורה בעבירת המס נעברה בידי מי שאינו האדם החייב במס;
מיום 7.10.2016
תיקון מס' 14
ס"ח תשע"ו מס' 2546 מיום 7.4.2016 עמ' 714 (ה"ח 953)
הוספת פרט (17א)
(17ב) עבירה לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה (בפרט זה – עבירת מס), אם התקיים בה אחד מאלה:
(א) ההכנסה שלגביה נעברה עבירת המס היא בסכום העולה על 2,500,000 שקלים חדשים בתקופה של ארבע שנים או בסכום העולה על 1,000,000 שקלים חדשים בתקופה של שנה;
(ב) עבירת המס או עבירה לפי סעיפים 3 או 4 שמקורה בעבירת המס נעברה בתחכום וכן ההכנסה שלגביה נעברה עבירת המס היא בסכום העולה על 625,000 שקלים חדשים;
(ג) עבירת המס או עבירה לפי סעיפים 3 או 4 שמקורה בעבירת המס נעברה בזיקה לארגון פשיעה או לארגון טרור כהגדרתם בפרט (17א);
(ד) עבירה לפי סעיפים 3 או 4 שמקורה בעבירת המס נעברה בידי מי שאינו האדם החייב במס;
מיום 7.10.2016
תיקון מס' 14
ס"ח תשע"ו מס' 2546 מיום 7.4.2016 עמ' 714 (ה"ח 953)
הוספת פרט (17ב)
(17ג) עבירה לפי סעיף 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (בפרט זה – עבירת מס), אם התקיים אחד מאלה:
(א) עבירת המס כללה השמטת שווי עסקה, בסכום העולה על מיליון וחצי שקלים חדשים;
(ב) עבירת המס כללה אי-דיווח על העסקה או דיווח כוזב של זהות הצדדים, והכול כששווי הנכס עולה על 100,000 שקלים חדשים;
(ג) עבירת המס או עבירה לפי סעיפים 3 או 4 שמקורה בעבירת המס נעברה בתחכום;
(ד) עבירת המס או עבירה לפי סעיפים 3 או 4 שמקורה בעבירת המס נעברה בזיקה לארגון פשיעה או לארגון טרור כהגדרתם בפרט (17א);
(ה) עבירה לפי סעיפים 3 או 4 שמקורה בעבירת המס נעברה בידי מי שאינו האדם החייב במס;
מיום 7.10.2016
תיקון מס' 14
ס"ח תשע"ו מס' 2546 מיום 7.4.2016 עמ' 715 (ה"ח 953)
הוספת פרט (17ג)
(18) עבירות לפי פקודת מניעת טרור, לפי תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, לפי סעיפים 8 ו-9 לחוק איסור מימון טרור לפי סימנים ב' עד ו' לפרק ז' של חלק ב' לחוק העונשין, או לפי סעיפים 20, 21, 22, 23, 25, 28, 29, 30, 31 ו-32 לחוק המאבק בטרור, או עבירה שהיא מעשה טרור לפי החוק האמור;
מיום 1.8.2005
תיקון מס' 4
ס"ח תשס"ה מס' 1973 מיום 10.1.2005 עמ' 88 (ה"ח 43)
(18) עבירות לפי פקודת מניעת טרור, לפי תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, לפי סעיפים 8 ו-9 לחוק איסור מימון טרור או לפי סימנים ב' עד ו' לפרק ז' של חלק ב' לחוק העונשין;
מיום 1.11.2016
תיקון מס' 15
ס"ח תשע"ו מס' 2556 מיום 23.6.2016 עמ' 927 (ה"ח 949, ה"ח 967, ה"ח 782)
(18) עבירות לפי פקודת מניעת טרור, לפי תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, לפי סעיפים 8 ו-9 לחוק איסור מימון טרור או לפי סימנים ב' עד ו' לפרק ז' של חלק ב' לחוק העונשין לפי סימנים ב' עד ו' לפרק ז' של חלק ב' לחוק העונשין, או לפי סעיפים 20, 21, 22, 23, 25, 28, 29, 30, 31 ו-32 לחוק המאבק בטרור, או עבירה שהיא מעשה טרור לפי החוק האמור;
(18א) עבירות לפי סעיפים 2, 3 ו-4 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003;
מיום 17.6.2003
תיקון מס' 2
ס"ח תשס"ג מס' 1894 מיום 17.6.2003 עמ' 507 (ה"ח 3155)
הוספת פסקה (18א)
(18ב) עבירה לפי סעיף 80(ב) לענין עובד זר או לפי סעיף 80(ג) לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959;
מיום 1.7.2006 עד יום 1.7.2011
הוראת שעה תשס"ד-2004
ס"ח תשס"ד מס' 1959 מיום 6.9.2004 עמ' 555 (ה"ח 96)
צו תשס"ט-2009
ק"ת תשס"ט מס' 6796 מיום 16.7.2009 עמ' 1145
הוספת פסקה (18ב)
מיום 13.2.2010
צו תש"ע-2010
ק"ת תש"ע מס' 6857 מיום 14.1.2010 עמ' 634
(18ב) עבירה לפי סעיף 80(ב) לענין עובד זר או לפי סעיף 80(ג) לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959; פסקה זו תעמוד בתוקפה תקופה של שלוש שנים, שתחילתה ביום תחילתו של חוק שירות התעסוקה (תיקון מס' 14), התשס"ד-2004; שר התעשיה המסחר והתעסוקה, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי בצו להאריך את תוקפה של פסקה זו לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים;
(18ג) עבירה של ביצוע עבודה או שימוש במקרקעין בלא היתר או בסטייה מהיתר לפי סעיף 204 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, או עבירה לפי סעיף 14 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, והכל בקשר לאתר לסילוק פסולת, לתחנת מעבר לפסולת, לאיסוף והובלה של פסולת ולעיבוד, ניצול ומחזור של פסולת, או בקשר לתחנת דלק וגז, לתדלוק דלק וגז, לשינוע דלק וגז, לאחסון דלק וגז, לחניית מכליות דלק וגז, למכירת דלק וגז, למסופי דלק, למילוי מכליות גז ולחלוקת גז; וכן עבירה לפי סעיף 111 לפקודת המכרות, בקשר לכריית חול;
מיום 13.2.2010
צו תש"ע-2010
ק"ת תש"ע מס' 6857 מיום 14.1.2010 עמ' 634
הוספת פרט (18ג)
מיום 25.10.2017
תיקון מס' 21
ס"ח תשע"ז מס' 2635 מיום 25.4.2017 עמ' 922 (ה"ח 1074)
(18ג) עבירה של ביצוע עבודה או שימוש במקרקעין בלא היתר או בסטייה מהיתר לפי סעיף 204 עבירה לפי סעיף 243 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, או עבירה לפי סעיף 14 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, והכל בקשר לאתר לסילוק פסולת, לתחנת מעבר לפסולת, לאיסוף והובלה של פסולת ולעיבוד, ניצול ומחזור של פסולת, או בקשר לתחנת דלק וגז, לתדלוק דלק וגז, לשינוע דלק וגז, לאחסון דלק וגז, לחניית מכליות דלק וגז, למכירת דלק וגז, למסופי דלק, למילוי מכליות גז ולחלוקת גז; וכן עבירה לפי סעיף 111 לפקודת המכרות, בקשר לכריית חול;
(18ד) עבירה לפי סעיף 3 לפקודת המסחר עם האויב, 1939;
מיום 13.7.2011
צו תשע"א-2011
ק"ת תשע"א מס' 7015 מיום 13.7.2011 עמ' 1162
הוספת פרט (18ד)
(18ה) עבירה לפי סעיף 29(א) לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן, התשע"ב-2012;
מיום 10.4.2014
תיקון מס' 12
ס"ח תשע"ב מס' 2377 מיום 5.8.2012 עמ' 646 (ה"ח 696)
הוספת פרט (18ה)
(18ו) עבירה לפי סעיף 7ג(ב) לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954, המובא בסעיף 1(1) לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה), התשע"ג-2013;
מיום 11.9.2013 עד יום 10.6.2015
הוראת שעה תשע"ג-2013
ס"ח תשע"ג מס' 2398 מיום 13.6.2013 עמ' 81 (ה"ח 722)
הוראת שעה (תיקון) תשע"ד-2013
ס"ח תשע"ד מס' 2419 מיום 11.12.2013 עמ' 85 (ה"ח 817)
הוספת פרט (18ו)
הנוסח:
(18ו) עבירה לפי סעיף 7ג(ב) לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954, המובא בסעיף 1(1) לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה), התשע"ג-2013;
מיום 9.11.2016
צו תשע"ז-2016
ק"ת תשע"ז מס' 7721 מיום 30.10.2016 עמ' 38
הוספת פרט (18ו)
(18ז) עבירה לפי סעיף 15ד(א) לחוק אשראי הוגן, התשנ"ג-1993;
מיום 9.11.2018
תיקון מס' 13
ס"ח תשע"ז מס' 2663 מיום 9.8.2018 עמ' 1223 (ה"ח 936)
הוספת פרט (18ז)
(19) עבירות של הלבנת הון לפי סעיף 3 לחוק, שמקורן באחת מהעבירות המפורטות בתוספת זו;
מיום 17.6.2003
תיקון מס' 2
ס"ח תשס"ג מס' 1894 מיום 17.6.2003 עמ' 507 (ה"ח 3155)
(19) עבירות של הלבנת הון לפי סעיף 3 לחוק, שמקורן באחת מהעבירות המפורטות בפרט זה בתוספת זו;
(20) קשר לעבור אחת העבירות המפורטות בתוספת זו.
מיום 17.6.2003
תיקון מס' 2
ס"ח תשס"ג מס' 1894 מיום 17.6.2003 עמ' 507 (ה"ח 3155)
(20) קשר לעבור אחת העבירות המפורטות בפרט זה בתוספת זו.
. . . .
התוספת השניה
(סעיף 4)
סוגי רכוש
א. סוגי רכוש כמפורט להלן, ובלבד ששווי הרכוש הוא 150,000 שקלים חדשים או יותר, בין בפעולה אחת ברכוש ובין בכמה פעולות ברכוש המצטברות לסכום האמור בתוך תקופה של שלושה חודשים:
(1) חפצי אמנות;
(2) כלי קודש ויודאיקה;
(3) כלי תחבורה, לרבות כלי שיט וכלי טיס;
(4) אבנים ומתכות יקרות;
(5) ניירות ערך;
(6) נכסי דלא ניידי;
(7) עתיקות;
(8) שטיחים.
ב. כספים, מעל לסכום של 500,000 שקלים חדשים, בין בפעולה אחת ברכוש ובין בכמה פעולות ברכוש המצטברות לסכום האמור בתוך תקופה של שלושה חודשים; ניתנו הכספים בתמורה לרכוש כאמור בפרט א', יחול לגביהם הסייג בדבר שווי הרכוש לפי אותו פרט; לענין זה, "כספים" - לרבות המחאות נוסעים, המחאות בנקאיות ונכסים פיננסיים שהם פיקדונות כספיים, חיסכון, השקעות בקופות גמל ובקופות פנסיה, וכן אופציות וחוזים עתידיים כהגדרתם בסעיף 64 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, תשנ"ד-1994.
מיום 1.1.2008
הודעה תשס"ח-2008
י"פ תשס"ח מס' 5766 מיום 20.1.2008 עמ' 1542
א. סוגי רכוש כמפורט להלן, ובלבד ששווי הרכוש הוא 120,000 135,000 שקלים חדשים או יותר, בין בפעולה אחת ברכוש ובין בכמה פעולות ברכוש המצטברות לסכום האמור בתוך תקופה של שלושה חודשים:
(1) חפצי אמנות;
(2) כלי קודש ויודאיקה;
(3) כלי תחבורה, לרבות כלי שיט וכלי טיס;
(4) אבנים ומתכות יקרות;
(5) ניירות ערך;
(6) נכסי דלא ניידי;
(7) עתיקות;
(8) שטיחים.
ב. כספים, מעל לסכום של 400,000 450,000 שקלים חדשים, בין בפעולה אחת ברכוש ובין בכמה פעולות ברכוש המצטברות לסכום האמור בתוך תקופה של שלושה חודשים; ניתנו הכספים בתמורה לרכוש כאמור בפרט א', יחול לגביהם הסייג בדבר שווי הרכוש לפי אותו פרט; לענין זה, "כספים" - לרבות המחאות נוסעים, המחאות בנקאיות ונכסים פיננסיים שהם פיקדונות כספיים, חיסכון, השקעות בקופות גמל ובקופות פנסיה, וכן אופציות וחוזים עתידיים כהגדרתם בסעיף 64 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, תשנ"ד-1994.
מיום 1.1.2011
הודעה תשע"א-2011
י"פ תשע"א מס' 6187 מיום 13.1.2011 עמ' 2018
א. סוגי רכוש כמפורט להלן, ובלבד ששווי הרכוש הוא 135,000 150,000 שקלים חדשים או יותר, בין בפעולה אחת ברכוש ובין בכמה פעולות ברכוש המצטברות לסכום האמור בתוך תקופה של שלושה חודשים:
(1) חפצי אמנות;
(2) כלי קודש ויודאיקה;
(3) כלי תחבורה, לרבות כלי שיט וכלי טיס;
(4) אבנים ומתכות יקרות;
(5) ניירות ערך;
(6) נכסי דלא ניידי;
(7) עתיקות;
(8) שטיחים.
ב. כספים, מעל לסכום של 450,000 500,000 שקלים חדשים, בין בפעולה אחת ברכוש ובין בכמה פעולות ברכוש המצטברות לסכום האמור בתוך תקופה של שלושה חודשים; ניתנו הכספים בתמורה לרכוש כאמור בפרט א', יחול לגביהם הסייג בדבר שווי הרכוש לפי אותו פרט; לענין זה, "כספים" - לרבות המחאות נוסעים, המחאות בנקאיות ונכסים פיננסיים שהם פיקדונות כספיים, חיסכון, השקעות בקופות גמל ובקופות פנסיה, וכן אופציות וחוזים עתידיים כהגדרתם בסעיף 64 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, תשנ"ד-1994.
התוספת השלישית
(סעיף 7(ב))
גופים נוספים שחלים עליהם חובות לפי פרק ג'
1. חבר בורסה.
1א. חברה בעלת רישיון זירה.
מיום 26.5.2015
תיקון מס' 8
ס"ח תש"ע מס' 2243 מיום 15.6.2010 עמ' 544 (ה"ח 491)
הוספת פרט 1א
2. מנהל תיקים.
3. מבטח וסוכן ביטוח כהגדרתם בסעיף 1 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשמ"א- 1981.
4. חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל),התשס"ה-2005, לגבי קופות הגמל שבניהולה.
מיום 24.12.2001
צו תשס"ב-2001
ק"ת תשס"ב מס' 6141 מיום 24.12.2001 עמ' 214
4. קופת גמל כמשמעותה לפי סעיף 47(א)(2) לפקודת מס הכנסה וחברה המנהלת קופות גמל לגבי קופות הגמל שבניהולה.
מיום 9.11.2005
תיקון מס' 5
ס"ח תשס"ה מס' 2024 מיום 10.8.2005 עמ' 915 (ה"ח 175)
4. קופת גמל כמשמעותה לפי סעיף 47(א)(2) לפקודת מס הכנסה וחברה המנהלת קופות גמל חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל),התשס"ה-2005, לגבי קופות הגמל שבניהולה.
5. נותן שירותי מטבע.
מיום 1.5.2002
תיקון מס' 1
ס"ח תשס"ב מס' 1841 מיום 1.5.2002 עמ' 395 (ה"ח 3084)
החלפת פרט 5
הנוסח הקודם:
5. חלפן כספים.
מיום 1.6.2018
תיקון מס' 17
ס"ח תשע"ו מס' 2570 מיום 1.8.2016 עמ' 1131 (ה"ח 975)
החלפת פרט 5
הנוסח הקודם:
5. נותן שירותי מטבע.
5א. נותן שירותי אשראי או שירותי פיקדון ואשראי.
מיום 1.6.2017 עד יום 1.6.2018
תיקון מס' 17 הוראת שעה
ס"ח תשע"ו מס' 2570 מיום 1.8.2016 עמ' 1135 (ה"ח 975)
תיקון מס' 17 הוראת שעה (תיקון)
ס"ח תשע"ז מס' 2591 מיום 29.12.2016 עמ' 155 (ה"ח 1083)
הוספת פרט 5א
6. בנק הדואר.
מיום 1.3.2006
תיקון מס' 3
ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 92 (ה"ח 64)
6. בנק הדואר החברה, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק.
מיום 14.5.2012
תיקון מס' 10
ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 373 (ה"ח 319)
החלפת פרט 6
הנוסח הקודם:
6. החברה, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק.
7. מפעיל מערכת לתיווך באשראי.
מיום 1.2.2018 עד יום 1.6.2018
הוראת שעה תשע"ז-2017
ס"ח תשע"ז מס' 2655 מיום 6.8.2017 עמ' 1088 (ה"ח 1127)
הוספת פרט 7
תוספת שלישית א'
(סעיף 8א(ב))
גופים שחברות בהם מאפשרת הקלה בזיהוי הלקוח במסגרת ביצוע עסקה באבנים יקרות
1. בורסת היהלומית הישראלית בע"מ
2. הבורסה – הלשכה הישראלית לאבני חן ויהלומים בע"מ
מיום 14.5.2012
תיקון מס' 10
ס"ח תשע"ב מס' 2355 מיום 14.5.2012 עמ' 374 (ה"ח 319)
הוספת תוספת שלישית א'
התוספת הרביעית
(סעיף 9(ב))
סכומי כספים החייבים בדיווח
100,00050,000 שקלים חדשים או יותר; אם האדם נכנס לראשונה למדינת ישראל על פי אשרת עולה לפי חוק השבות, תש"י-1950 – 1,250,000 שקלים חדשים או יותר; אם האדם נכנס למדינת ישראל משטחי עזה או יוצא ממנה לשטחי עזה או אם האדם נכנס למדינת ישראל דרך מסוף מעבר יבשתי או יוצא ממנה דרך מסוף כאמור – 12,000 שקלים חדשים או יותר.
בתוספת זו, "מסוף מעבר יבשתי" – כל אחד מאלה:
(1) מסוף מעבר רפיח;
(2) מסוף מעבר ניצנה;
(3) מסוף מעבר טבה;
(4) מסוף מעבר נהר הירדן;
(5) מסוף מעבר יצחק רבין.
מיום 1.1.2008
הודעה תשס"ח-2008
י"פ תשס"ח מס' 5766 מיום 20.1.2008 עמ' 1542
80,000 90,000 שקלים חדשים או יותר; אם האדם נכנס לראשונה למדינת ישראל על פי אשרת עולה לפי חוק השבות, תש"י-1950 - 1,000,000 1,125,000 שקלים חדשים או יותר.
מיום 1.1.2011
הודעה תשע"א-2011
י"פ תשע"א מס' 6187 מיום 13.1.2011 עמ' 2018
90,000 100,000 שקלים חדשים או יותר; אם האדם נכנס לראשונה למדינת ישראל על פי אשרת עולה לפי חוק השבות, תש"י-1950 - 1,125,000 1,250,000 שקלים חדשים או יותר.
מיום 12.7.2012 (בוטל)
צו תשע"ב-2012
ק"ת תשע"ב מס' 7142 מיום 12.7.2012 עמ' 1424
צו תשע"ג-2013
ק"ת תשע"ג מס' 7214 מיום 20.1.2013 עמ' 645
100,000 שקלים חדשים או יותר; אם האדם נכנס לראשונה למדינת ישראל על פי אשרת עולה לפי חוק השבות, תש"י-1950 - 1,250,000 שקלים חדשים או יותר; אם האדם נכנס למדינת ישראל משטחי עזה או יוצא ממנה לשטחי עזה – 12,000 שקלים חדשים או יותר.
מיום 19.2.2013
צו תשע"ג-2013
ק"ת תשע"ג מס' 7214 מיום 20.1.2013 עמ' 645
100,000 שקלים חדשים או יותר; אם האדם נכנס לראשונה למדינת ישראל על פי אשרת עולה לפי חוק השבות, תש"י-1950 – 1,250,000 שקלים חדשים או יותר; אם האדם נכנס למדינת ישראל משטחי עזה או יוצא ממנה לשטחי עזה – 12,000 שקלים חדשים או יותר.
בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984
51. (א) בית משפט שלום ידון באלה:
(1) (א) עבירות שעונשן קנס בלבד או מאסר לתקופה שאינה עולה על שבע שנים; למעט עבירות שהן עניין כלכלי לפי סעיף 42ב(א)(8), למעט העבירות המנויות בחלק א' של התוספת השניה, שעונשן מאסר לתקופה של חמש שנים או יותר, אם החליט פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט מחוזי, למעט עבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח-1988, למעט עבירה לפי פרק ב' או לפי סעיף 55 לחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014 ולמעט עבירה לפי סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003;
(ב) עבירות המנויות בחלק ב' לתוספת השניה, שעונשן מאסר לתקופה העולה על שבע שנים, ועבירות שהן עניין כלכלי לפי סעיף 42ב(א)(8), אם החליט פרקליט המדינה או פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט שלום, ובלבד שלא יוטל עונש מאסר לתקופה העולה על שבע שנים.
מיום 13.2.1992
תיקון מס' 16
ס"ח תשנ"ב מס' 1390 מיום 24.3.1992 עמ' 143 (ה"ח 2109)
החלפת פסקה 51(א)(1)
הנוסח הקודם:
(1) חטאים ועוונות; ואולם מותר להעמיד אדם לדין לפני בית משפט שלום בשל עבירה לפי סעיף מהסעיפים המנויים בתוספת השניה, שנסיבותיה אינן גוררות כפל עונש, אם החליט על כך פרקליט המחוז, ובלבד שלא יוטל מאסר של יותר מחמש שנים;
מיום 9.1.1994
תיקון מס' 18
ס"ח תשנ"ד מס' 1445 מיום 9.1.1994 עמ' 49 (ה"ח 2212)
(1) (א) עבירות שעונשן קנס בלבד או מאסר לתקופה שאינה עולה על שבע שנים; למעט העבירות המנויות בחלק א' של התוספת השניה, שעונשן מאסר לתקופה של חמש שנים או יותר, אם החליט פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט מחוזי ולמעט עבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988.
מיום 7.8.2001
תיקון מס' 31
ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 502 (ה"ח 2997)
תיקון מס' 31 (תיקון)
ס"ח תשס"ד מס' 1954 מיום 4.8.2004 עמ' 490 (ה"ח 114)
(ב) עבירות המנויות בחלק ב' לתוספת השניה, שעונשן מאסר לתקופה העולה על שבע שנים, אם החליט פרקליט המדינה או פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט שלום, ובלבד שלא יוטל עונש מאסר לתקופה העולה על שבע שנים.
מיום 17.6.2003
תיקון מס' 34
ס"ח תשס"ג מס' 1894 מיום 17.6.2003 עמ' 507
(א) עבירות שעונשן קנס בלבד או מאסר לתקופה שאינה עולה על שבע שנים; למעט העבירות המנויות בחלק א' של התוספת השניה, שעונשן מאסר לתקופה של חמש שנים או יותר, אם החליט פרקליט המדינה או פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט מחוזי ולמעט עבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988 למעט עבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988, ולמעט עבירה לפי סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003;
מיום 15.12.2010
תיקון מס' 59
ס"ח תש"ע מס' 2253 מיום 27.7.2010 עמ' 616 (ה"ח 484)
(א) עבירות שעונשן קנס בלבד או מאסר לתקופה שאינה עולה על שבע שנים; למעט עבירות שהן עניין כלכלי לפי סעיף 42ב(א)(8), למעט העבירות המנויות בחלק א' של התוספת השניה, שעונשן מאסר לתקופה של חמש שנים או יותר, אם החליט פרקליט המדינה או פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט למעט עבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988, ולמעט עבירה לפי סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003;
(ב) עבירות המנויות בחלק ב' לתוספת השניה, שעונשן מאסר לתקופה העולה על שבע שנים, ועבירות שהן עניין כלכלי לפי סעיף 42ב(א)(8), אם החליט פרקליט המדינה או פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט שלום, ובלבד שלא יוטל עונש מאסר לתקופה העולה על שבע שנים.
מיום 28.1.2016
תיקון מס' 82
ס"ח תשע"ו מס' 2525 מיום 28.1.2016 עמ' 358 (ה"ח 976)
(א) עבירות שעונשן קנס בלבד או מאסר לתקופה שאינה עולה על שבע שנים; למעט עבירות שהן עניין כלכלי לפי סעיף 42ב(א)(8), למעט העבירות המנויות בחלק א' של התוספת השניה, שעונשן מאסר לתקופה של חמש שנים או יותר, אם החליט פרקליט המדינה או פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט למעט עבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988, למעט עבירה לפי פרק ב' או לפי סעיף 55 לחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014 ולמעט עבירה לפי סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003;
(2) תביעות אזרחיות – למעט תביעות הנוגעות למקרקעין – כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין;
מיום 3.7.1985
תיקון מס' 1
ס"ח תשמ"ה מס' 1149 מיום 3.7.1985 עמ' 138 (ה"ח 1709)
(2) תביעות אזרחיות - למעט תביעות הנוגעות למקרקעין - כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,000,000 שקלים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך או הצמדה;
מיום 1.1.1986
צו תשמ"ו-1985
ק"ת תשמ"ו מס' 4881 מיום 12.12.1985 עמ' 266
(2) תביעות אזרחיות - למעט תביעות הנוגעות למקרקעין - כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,000,000 40,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך או הצמדה;
מיום 1.1.1988
צו (מס' 2) תשמ"ז-1987
ק"ת תשמ"ז מס' 5053 מיום 10.9.1987 עמ' 1262
(2) תביעות אזרחיות - למעט תביעות הנוגעות למקרקעין - כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 40,000 150,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך או הצמדה;
מיום 1.1.1990
צו (מס' 2) תשמ"ט-1989
ק"ת תשמ"ט מס' 5217 מיום 14.9.1989 עמ' 1386
(2) תביעות אזרחיות - למעט תביעות הנוגעות למקרקעין - כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 150,000 300,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך או הצמדה;
מיום 1.3.1991
צו תשנ"א-1991
ק"ת תשנ"א מס' 5338 מיום 28.2.1991 עמ' 694
(2) תביעות אזרחיות - למעט תביעות הנוגעות למקרקעין - כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 300,000 360,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך או הצמדה;
מיום 1.1.11992
צו תשנ"ב-1991
ק"ת תשנ"ב מס' 5411 מיום 31.12.1991 עמ' 624
(2) תביעות אזרחיות - למעט תביעות הנוגעות למקרקעין - כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 360,000 450,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך או הצמדה;
מיום 1.6.1993
צו תשנ"ג-1993
ק"ת תשנ"ג מס' 5525 מיום 1.6.1993 עמ' 866
(2) תביעות אזרחיות - למעט תביעות הנוגעות למקרקעין - כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 450,000 500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך או הצמדה;
מיום 1.6.1994
צו תשנ"ד-1994
ק"ת תשנ"ד מס' 5604 מיום 5.6.1994 עמ' 912
(2) תביעות אזרחיות - למעט תביעות הנוגעות למקרקעין - כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 500,000 600,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך או הצמדה;
מיום 1.6.1995
צו תשנ"ה-1995
ק"ת תשנ"ה מס' 5688 מיום 3.7.1995 עמ' 1578
(2) תביעות אזרחיות - למעט תביעות הנוגעות למקרקעין - כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 600,000 1,000,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך או הצמדה;
מיום 17.6.2001
צו תשס"א-2001
ק"ת תשס"א מס' 6105 מיום 21.5.2001 עמ' 796
(2) תביעות אזרחיות - למעט תביעות הנוגעות למקרקעין - כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 1,000,000 2,500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך או הצמדה;
מיום 3.2.2008
תיקון מס' 47
ס"ח תשס"ח מס' 2131 מיום 3.2.2008 עמ' 173 (ה"ח 183)
(2) תביעות אזרחיות - למעט תביעות הנוגעות למקרקעין - כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך או הצמדה שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין;
(3) תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שענינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין;
(3א) (נמחקה);
מיום 13.2.1992
תיקון מס' 16
ס"ח תשנ"ב מס' 1390 מיום 24.3.1992 עמ' 143 (ה"ח 2109)
הוספת פסקה 51(א)(3א)
מיום 7.8.1995
תיקון מס' 21
ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 397 (ה"ח 2330)
ביטול פסקה 51(א)(3א)
הנוסח הקודם:
(3א) תביעות למזונות;
(4) תביעה-שכנגד לתביעה אזרחית שנושאן אחד או שהן נובעות מאותן הנסיבות, יהיה שוויו של נושא התביעה-שכנגד אשר יהיה; היתה התביעה שכנגד עניין כלכלי כמשמעותו בסעיף 42ב, רשאי בית המשפט להעביר את התביעות לבית המשפט שהיה מוסמך לדון בתביעה שכנגד אם ראה כי חלקו של העניין הכלכלי בתביעות משמעותי;
מיום 5.12.1984
ת"ט תשמ"ה-1984
ס"ח תשמ"ה מס' 1127 מיום 5.12.1984 עמ' 12
(4) תביעה-שכנגד לתביעה אזרחית שנושאן אחר אחד או שהן נובעות מאותן הנסיבות, יהיה שוויו של נושא התביעה-שכנגד אשר יהיה;
מיום 15.12.2010
תיקון מס' 59
ס"ח תש"ע מס' 2253 מיום 27.7.2010 עמ' 616 (ה"ח 484)
(4) תביעה-שכנגד לתביעה אזרחית שנושאן אחד או שהן נובעות מאותן הנסיבות, יהיה שוויו של נושא התביעה-שכנגד אשר יהיה; היתה התביעה שכנגד עניין כלכלי כמשמעותו בסעיף 42ב, רשאי בית המשפט להעביר את התביעות לבית המשפט שהיה מוסמך לדון בתביעה שכנגד אם ראה כי חלקו של העניין הכלכלי בתביעות משמעותי;
(5) בעניני משפחה כמשמעותם בחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995, וזאת על אף האמור בפסקאות (2) ו-(3).
מיום 7.8.1995
תיקון מס' 21
ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 396 (ה"ח 2330)
הוספת פסקה 51(א)(5)
(א1) על אף הוראות סעיף קטן (א)(2) ו-(3), בית משפט שלום לא ידון בעניין כלכלי כמשמעותו בסעיף 42ב, אלא בתביעה שכנגד לפי הוראת סעיף קטן (א)(4) או אם הועבר אליו מבית המשפט המחוזי לפי הוראות סעיף 42ב(א)(6) או (7); ואולם, בית משפט שלום בשבתו כבית משפט לתביעות קטנות מוסמך לדון בעניין כלכלי כמשמעותו בסעיף 42ב(א)(1)(ג), אם אותו עניין מצוי בסמכותו לפי הוראות חוק זה.
מיום 15.12.2010
תיקון מס' 59
ס"ח תש"ע מס' 2253 מיום 27.7.2010 עמ' 616 (ה"ח 484)
ת"ט תשע"א-2010
ס"ח תשע"א מס' 2258 מיום 9.11.2010 עמ' 14
הוספת סעיף קטן 51(א1)
(ב) שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי בצו להגדיל את הסכום הנקוב בסעיף קטן (א)(2); בצו כאמור ניתן לקבוע, לכלל בתי המשפט או לבית משפט מסויים, כי ענין שהגדלת סמכות כאמור הוסיפה לבית משפט השלום ושהוגש לפני תחילתו של הצו לבית משפט מחוזי יידון בבית משפט השלום, ובלבד שטרם הוחל בו בשמיעת עדים.
(ג) בענינים המפורטים בפסקה (5) בסעיף קטן (א) ידון בית משפט שהוסמך כאמור בחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995.
תוספת שניה
(סעיף 51)
חלק א'
1. עבירות לפי חוק העונשין, תשל"ז-1977, הקבועות בסימן ה' לפרק ט' ובסעיפים 392, 393, 415, 423 ו-424.
2. עבירה לפי סעיף 3(ב)(1) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000.
חלק ב'
עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973.