החלטות ועדה
הכנסת
יושבת ראש הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
סימוכין:4071017
ירושלים, כ' בחשון התשע"ח
09 בנובמבר 2017
לכבוד
ח"כ נפתלי בנט
שר החינוך
מכובדי,
הנדון: מאפייני המבחנים לאיתור תלמידים מחוננים והתעשייה שנוצרה סביב ההכנה לקראתם
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד בראשותי, קיימה ביום י"ח בחשוון התשע"ח (7 בנובמבר 2017), ישיבה בנושא: "מאפייני המבחנים לאיתור תלמידים מחוננים והתעשייה שנוצרה סביב ההכנה לקראתם". בדיון השתתפו נציגי: משרד החינוך, מכון סאלד, מנהלי מרכזי מחוננים, פורום ועדי ההורים הישוביים ואקדמיה.
ההגדרה הכמותית למחוננות הינה יכולת אינטלקטואלית כוללת גבוהה מהממוצע, הניתנת למדידה במבחני אינטליגנציה. על פי גישה זו נהוג להגדיר 2% מהתלמידים בעלי ההישגים הגבוהים ביותר במבחנים האמורים. קיימת מחוננות גם בתחומי היצירתיות, המוסיקה והספורט, אך לאלה לא ניתן ביטוי במבחנים לאיתור מחוננים.
בישראל כ-15 אלף תלמידים הלומדים במסגרות ייחודיות למחוננים, מכיתה ג' עד י"ב. 75% מהתלמידים יוצאים יום בשבוע ללימודי העשרה במרכזי מחוננים ישוביים, 25% מהמחוננים לומדים בכיתות למחוננים בבתי ספר רגילים. חשוב לציין שאין מסגרות למחוננים במגזר החרדי.
מבחני איתור מחוננים נעשים בשני שלבים: שלב א', שלב הסינון, הנעשה בתוך בתי הספר. בשלב זה מאותרים 15% מהתלמידים בעלי ההישגים הקוגניטיביים הגבוהים ביותר; שלב ב', שלב האיתור, בו מוזמנים התלמידים שנבחרו בשלב א' למבחנים שנערכים על ידי זכייני משרד החינוך: מכון סאלד (למגזר היהודי) ומכון קרני (למגזר הערבי). בשלב זה מאותרים 2% הגבוהים ביותר כמחוננים ו-5% נוספים כמצטיינים.
בעבר, היתה שיטת האיתור אזורית, אך החל משנת 2014 מאותרים התלמידים שקיבלו את הציונים הגבוהים ביותר במבחני האיתור, מרשימה ארצית אחת. נקבעו ספי קבלה ארציים אחידים לכל הנבחנים, אך דיפרנציאליים – הן בהתאם למין הנבחן, כדי ליצור קבוצות שיוויוניות של בנים ובנות והן בהתאם למדד הטיפוח הבית ספרי – כדי לתת שיוויון הזדמנויות לילדים מרקע חברתי-כלכלי שונה.
לאחרונה, התפתחה תעשייה של הכנה למבחנים – באמצעות קורסים במכונים פרטיים, ספרים ולומדות מחשב, שעלותם מאות שקלים, כאשר ההורים הם הדוחפים את הילדים לעבור את הקורסים, ולא נותנים דעתם להשפעת המהלך על הילד. ל"תעשיית" ההכנה למבחן כמה השלכות:
תלמיד שלהוריו יכולת כלכלית ועבר הכנה, עשוי להצליח במבחן בשעה שתלמיד אחר, עם אותה יכולת קוגניטיבית לא יצליח במבחן – מה שמעלה את השאלה האם המבחנים אכן בוחנים מחוננות ?!
תלמיד שבזכות ההכנה למבחן יצליח לעבור את השלב השני, לא יחזיק מעמד בתכנית המחוננים לאורך זמן, ועלול לחוות תחושת כשלון. כך, רב הנזק הנפשי שנעשה לילד מהתועלת שבסיווגו כמחונן.
קיימים מקרים רבים בהם קיים פער בין היכולת הקוגניטיבית הגבוהה של הילד לבין יכולתו הרגשית. הורים שהשתתפו בדיון טענו שבמרכזי המחוננים לא ניתן מענה רגשי לילדים. מנגד, טענו מנהלי מרכזי מחוננים כי ההורים הם שדורשים השקעה בתכנים לימודיים, אך למרות דרישתם, בכל מרכז מועסקת יועצת ומושם דגש חזק על הצרכים הרגשיים של התלמידים, המתבטא, בין השאר, בשיעורי ציור דרמה וכיוצ"ב.
מנהלת מכון הכנה למבחנים ספרה שלא ניתן ב-3 מפגשים "להפוך ילדים למחוננים". לאור דבריה, נשאלה השאלה "למה בעצם נועדו קורסי ההכנה ?"
טענה נוספת שנשמעה היא שילדים מחוננים הם ילדים עם צרכים מיוחדים, אך למרות זאת, היועצות והמורים אינם מקבלים הכשרה בנושא.
להלן סיכום הדיון והחלטות הוועדה:
1. הוועדה מבקשת ממשרד החינוך לבחון האם המבחנים שתוארו הם המבחנים המתאימים לאיתור מחוננים, על פי ההגדרה הנוכחית של משרד החינוך.
2. הוועדה מבקשת שילדים מחוננים יקבלו מענה רגשי בתוך מרכזי המחוננים ולא רק מענה קוגניטיבי.
3. הוועדה מבקשת לפעול להסברה מול ההורים בנושא, בשים דגש על ההשלכות השליליות של הפעלת לחץ על הילד לקראת המבחן.
4. המגזר החרדי – הוועדה קובעת כי יש להקים מסגרות לתלמידים מחוננים מהמגזר החרדי.
5. הוועדה תתכנס בחודש מאי 2018 למעקב אחר הנושא.
אבקש התייחסותך, בהקדם.
בברכה,
ח"כ יפעת שאשא-ביטון