חומר רקע
כ"ג בחשון
התשע"ח
12
בנובמבר
2017
אל: חברי הוועדה המשותפת לדיון בהצעת חוק יסוד: ישראל– מדינת הלאום של העם היהודי
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך הכנה
ל דיון ביום13.11.17
- הצעת חוק-
יסוד: ישראל–
מדינת הלאום של העם היהודי
בדיו
ני הוועדה שהתקיי
מו
ביום23.10.17
ו-
30.10.17
,דנה
הוועדה בסמלים המובהקים ביותר המבטאים את
אופייה היהודי של המדינה במרחב הציבורי –
הדגל, הסמל, ההמנון, בירת המדינה, לוח השנה של המדינה, יום
העצמאות וימי זיכרון של המדינה, וימי המנוחה
של המדינה .
בדיון האחרון, החלה הוועדה לדון בסעיף7 להצע ת
החוק העוסק
בקשר עם התפוצות
, ולכן
בדיון הקרוב תמשיך הוועדה לדון בסעיף האמור; ובהמשך גם בסעיף6
המוצע
שעניינו
שבות וקיבוץ גלויות , וכן בסעיף5
המוצע בעניין
השפה .
,כמפורט ביתר הרחבה להלן
אנו סבורים כי סעיף6
)המוצע (שבות וקיבוץ גלויות משנה
את המצב הנורמטיבי
הקיים משום שהוא יוצר
מדרג בין זכותו של יהודי לשבות, וזכות
ם
של בני משפחה של יהודי .שאינם עצמם יהודים
)"כך, בעוד שהנוסח המוצע ("כל יהודי זכאי לעלות ארצה
מעניק מעמד חוקתי
לזכותו של יהודי
לשבות (על-
פי
חוק השבות מדובר ב
"מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינ)"ו בן לדת אחרת , הזכות של בני משפחה של
יהודי,
שאינם עצמם
יהודים לפי ההגדרה ההלכתית (בן זוג של יהודי ), בן לאב יהודי, נכד של יהודי וכיו"ב מוקנית
רק
ב חוק השבות עצמו שהוא חוק רגיל. אם הוועדה תרצה להימנע מיצירת מדרג מסוג זה ניתן לשקול שימוש
במונחים רחבים יותר ד וגמת הנוסח שבהכרזת העצמאות- "
מדינת
ישראל תה
א פתוחה לעליה יהודית
ולקיבוץ
גלויות
", או באמצעות הרחבת הזכאות הקבועה בסעיף ל"כל בן לעם היהודי" (הגדרה רחבה יותר,
אך עשויה
ש לא
לכלול את כל מי שנכנס
ב.)חוק השבות כיום
באשר לסעיף5
,)המוצע (השפה ,כמפורט בהרחבה להלן למרות ההתייחסות לעברית ולערבית כשפות רשמיות
בסימן82
ל
דבר המלך במועצה
,על ארץ ישראל1922
עד1947
, בפועל בחקיקה ובפרקטיקה הקיימת מוקנית
."עדיפות ברורה לשפה העברית והיא נחשבת ל"שפת המדינה ככל שהוועדה מבקשת לעגן בחוק היסוד את
ה עדיפות
של ה
שפה העברית על פני השפ ה הערבית, אך במקביל לשמר את המעמד המיוחד המוקנה לשפה הערבית
במדינה, עיקר הדיון יעסוק
ב אופן שבו יעוגן מקומה של השפה הערבית-
"האם כ
שפת רשמית", "
שפה רשמית
שנייה"", או שפה הנהנית מ
מעמד מיוחד
"במדינה.
א.
הקשר עם העם היהודי בתפוצות
כפי שהצגנו בהרחבה במסמך הרקע ש הופץ לקראת הדיון ביום30.10.17
,
הסעיף המוצע מדגיש את מחויבותה של
המדינה לכל יהודי העולם, ולקהילות יהודיות מחוץ לישראל, וכולל מחויבות לחיזוק זיקתם של יהודי התפוצות
למדינה, לשימור מורשתם התרבותית, היסטורית ודתית, וכן למתן הגנה ליהודים הנתונים בצרה בשל יהדותם .
בכך הוא נותן ביטוי להיבט מרכזי באופייה
היהודי
של המדינה, המקבל ביטוי הן במציאות והן באידיאולוגיה
המכוננת
ל ה ש
מדינה.
כאמור במסמך ההכנה הקודם, ניתן למצוא ביטוי למרכיבים השונים הנכללים בסעיף
.המוצע במדינות שונות בעולם
2
בדיון האחרון, הדוברים בוועדה
חידדו כי הסעיף
כולל שני עקרונות
קשורים ,: הראשון כי המדינה מבטיחה ליהודי
העולם כי" ,"לעולם לא עוד". כפי שאמר יו"ר הוועדה יהודי שנרדף על רקע יהדותו– מדינת ישראל מתערבת ".
והשני, כי המדינה מחויבת לכבד ולשמור על התרבות ועל המורשת של היהודים בכל העולם , ולחזק את הקשרים
בין יה
ודי העולם לבין יהודי מדינת ישראל .
הייתה הסכמה בוועדה שהעיקרון הראשון
יהיה
מעוגן בחוק היסוד
בצורה חזקה ,בעוד ש .העיקרון השני יכול למצוא את ביטויו במונחים "רכים" יותר
עוד נדונה השאלה האם הסעיף צריך להזכיר במפורש גם את מחויבותה של המדינה לשלומם של
כל אזרחיה .
לא
הייתה מחלוקת באשר לעצם קיומה של
מחויב
ו ת
כאמור , ואולם השאלה שעלתה היא האם יש מקום לכלול
התייחסות למחויבות דווקא בחוק יסוד זה.
,בהתאם לכך
להלן חלופות שונות לדיון
(כאמור, פירוט נוסף ביחס לסעיף המוצע ניתן למצוא במסמך ההכנה
:)לקראת הישיבה הקודמת של הוועדה
*נוסח מוצע לדיון :
8
]. הקשר עם העם היהודי [בעולם/בתפוצות
)(א
המדינה תשקוד על שלומם / תחתור לשלומם / מחויבת לשלומם של[
אזרחיה ושל] בני העם היהודי
.הנתונים בצרה ובשביה בשל יהדותם
)(ב
המדינה תפעל לחיזוק הזיקה/ תפעל לטיפוח הזיקה/ תפעל לשימור
הזיקה ב ין ישראל לבין יהדות
.התפוצות / בני העם היהודי בכל מקום שהם
)(ג המדינה תפעל לשימורה/ לטיפוחה של מורשת ישראל
/
המורשת התרבותית, וההיסטורית והדתית של
/העם היהודי בקרב יהדות התפוצות בני העם היהודי.בעולם
ב.
שבות וקיבוץ גלויות
סעיף6 המוצע, שעניינו הזכות לשבות ו
לקיבו
ץ גלויות, מהווה ביטוי נוסף ל
אופייה היהודי של המדינה , וקובע את
.העיקרון הבסיסי של מדינת הלאום של העם היהודי: כל יהודי זכאי לעלות למדינת ישראל
מקובל לומר של זכות זו
יש שתי פנים: ראשית, ש
המדינה מהווה מקלט לכל יהודי בעולם
. שנית , שהמדינה
"שייכת" במובן מסוי
ם לכל יהודי בעולם, ותמיד נתונה לו האפשרות לעלות לארץ .
כבר בהכרזת העצמאות יש
התייחסות מפורשת לעיקרון יסוד זה של מדינת הלאום היהודי ומצוין כי" :מדינת ישראל תהא פת וחה לעליה
יהודית ולקיבוץ גלויות
". בהמשך נקבעו הוראות מפורטות בעניין בחוק השבות, התש"י-
1950
(שקוב ע מי הם
)הזכאים לשבות,
ובסעיף2 ל
חוק האזרחות ,ה
תשי"ב-
1952
.)(המעניק אזרחות לכל עולה לפי חוק השבות
(1) החשיבות של חוק השבות במדינת ישראל
על החשיבות המיוחדת של חוק השבות במדינת ישראל, ניתן ללמוד מדבריו של רה"מ לשעבר ,דוד בן גוריון
בפתח
הדיון
בכנסת
בהצעת חוק השב
ות:, שם הסביר כי
3
"חוק השבות הוא מחוקי-השתיה של מדינת-ישראל .הוא מכיל ייעוד מרכזי של מדינתנו ,
הייעוד של קיבוץ גלויות
. חוק זה קובע, שלא המדינה מקנה ליהודי חוץ-
לארץ זכות להתיישב
.במדינה, אלא זכות זו טבועה בו כאשר הוא יהודי, אם רק ברצונו להצטרף לישובה של הארץ
במדינת-ישראל אין ליהודים זכות עדיפות על עדיפות אזרחים לא יהודים. מדינת-
ישראל מושתת
:על שוויון גמור בזכויות ובחובות של כל אזרחיה, גם יסוד זה נקבע בהכרזת העצמאות, וכה נאמר
'מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין' .
אולם אין המדינה מקנה ליהודי הגולה הזכות לשו
ב - זכות זו קדמה למדינת ישראל, והיא-
היא
שבנתה המדינה. זכות זו מקורה בקשר ההיסטורי שלא נפסק אף פעם בין העם ובין המולדת, גם
.משפט העמים הכיר בקשר זה הלכה למעשה"
1
אף בית המשפט העליון הדגיש בפסיקתו את החשיבות של חוק ה שבות כמרכיב מרכזי בהיותה של מדינת ישראל
.מדינה יהודית כדברי:הנשיא ברק "
זהו מפתח הכניסה למדינת ישראל, המהווה ביטוי מרכזי להיותה לא רק
מדינה דמוקרטית אלא גם מדינה יהודית
...
הוא מהווה'
אבן התשתית החוקתית למהותה של מדינת ישראל
כמדינתו של העם היהו
די'
...
הוא ביטוי לזכות ההגדרה העצמית של עם ישראל( "בג"
ץ2597/99
תאיס רודריגז
טושביים נ' שר הפנים , פסקה18
.)לפסק דינו
יתר על כן, בפסיקת בית המשפט הודגש כי למרות שחוק השבות אינו חוק יסוד, מקובל להתייחס אליו כקרוב
:מאוד לכך"אין לשכוח ,כי חוק השבות הוא מחו
קיה היסודיים ביותר של המדינה .אם תרצה ,זהו חוק היסוד
הראשון שלה "
(בג"צ
265/87
גרי לי ברספורד ואח 'נ 'משרד הפנים, פ"ד מג(4
)
793
,
845
).
(2) חוק השבות ועקרון השוויון
לאורך השנים, ה ועלו טענות כי הענקת עדיפות ליהודים בקבלת אזרחות
פ
וגעת ב
שוויון ,
במיוחד על רקע ההיקף
המצומצם של התאזרחות
לא-
יהודים
המבקשים להשתקע ב
מדינה .ואולם ,קיים קונצנזוס רחב בפסיקת בית
המשפט כי הזכות לשבות ,המעוגנת בחוק השבות ,איננה סותרת את הזכות לשוויון ,ו
מהווה ביטוי לגיטימי
ל
זכות להגדרה עצמית של העם היהודי:. כך למשל ציין בית המשפט באחד המקרים כי
"
כל עוד נתפס חוק השבות כחוק של עלייה ושיבה למולדת, ניתן לבסס את הלגיטימיות שלו כחוק
בעל משמעות היסטורית, המקבץ את הפזורה היהודית אל מדינת הלאום שלה. בכך נמצא רציונל
היסטורי– לאומי לאבחנה בין הקניית אזרחות מיי דית ליהודי הבא לישראל מכח שבות, לבין
.הקניית זכויות אזרחיות בדרכים מקובלות לתושבים אחרים, המותווית בחוק האזרחות
חוק
השבות כחוק של עליה ,אינו נוגד את הרציונל הבסיסי של שוויון בין כל האזרחים משהוא נועד
לתכלית מוגדרת של פתיחת שערי הארץ לעולה היהודי תוך הכרה ב
חשיבות הקמתו של בית
לאומי ליהודים הפזורים בעולם" (בג"
ץ2597/99
תאיס רודריגז טושביים נ 'שר הפנים ', פס9
.)לפסק דינה של השופטת פרוקצ'יה
(3) מבט משווה
כ פי שפורט במסמך ההכנה
ל דיון הקודם, גם
ב מדינות אחרות יש הוראות חוקיות או חוקתיות המעניקות
עדיפות
ב קבלת
אז רחות או תושבות לבני לאום
המדינה המבקשים להגר אליה ,
ואין
רואים בכך סתירה לעיקרון השוויון.
כך למשל, חוק האזרחות
הגרמני
קובע הוראות שמקנות אזרחות לצאצאי בעלי אזרחות גרמנית (ללא קשר למקום
הלידה), ובחוק הבסיסי קבועות הוראות שמרחיבות את הזכות לאזרחות גרמנית גם
למי שאיבדו אותה במהלך
מלחמת העולם השנייה2
; החוקה
הפולנית
כוללת הוראה בדבר הזכות של כל מי שמוצאו הפולני אושר לפי חוק
1
דברי הכנסת, כרך6
,
1950
', עמ2035
.
5, 7; Basic Law for the Federal Republic of Germany, Article 116.
-
The German Nationality Act, articles 1
2
4
להתיישב באופן קבוע בפולין (סעיף52
(5) לחוקה)
;
חוק האזרחות
היווני
מעניק הטבה למי שהוא "ממוצא אתני
"יווני המבקש להתאזרח במדינה ,
ופוטר אותו
מח ובת המתנה המוטלת על
אחרים המבקשים להתאזרח3;
באירלנד , חוק האזרחות
מאפשר לשר הפנים לפטור אדם ממוצא אירי מהתנאים הרגילים ל קבלת
אזרחות4
;
החוקה הארמנית קובעת
ש אדם
ממוצא ארמני יקבל אזרחות בנוהל מקוצר
(סעיף11
(3
)).
הנוסח המעודכן
של הצעת החוק שהונח על שולחן ה
וועדה
איחד את הסעיפים בעניין הזכות של כל יהודי לעלות
)לארץ (הזכות לשבות
והסעיף העוסק ב ,קיבוץ גלויות
כך :
קיבוץ גלויות
6.
.(א) כל יהודי זכאי לעלות ארצה ולקנות את אזרחות מדינת ישראל על פי חוק
.(ב) המדינה תפעל לקיבוץ גלויות ישראל
שאלות לדיון:
1
.
?מי נהנה מהזכות לשבות
,כידוע
השאלה "מיהו יהודי" היא שאלה מורכבת שהמחוקק ובתי המשפט התחבטו בה לא מעט ,
בפרט בהתחשב
בכך שהיא כרוכה בהענקת אזרחות
למי שמוגדר כ
"יהודי". הנוסח המקורי של חוק השבות
" קבע כי
כל יהודי זכאי
לעלות ארצה", אך לא כלל הגדרה של "יהודי ". רק בשנת1970, לאחר פסקי דין שונים שעסקו בסוגיה , הוסיף
:המחוקק שני סעיפים לחוק השבות כדי להבהיר מי זכאי לשבות
א. סעיף4
" :ב
לענין חוק זה" ,יהודי "
– מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר ,והוא אינו בן דת אחרת;"
ב. סעיף4
:)א(א(א )
"הזכויות של יהודי לפי חוק זה והזכ
ויות של עולה לפי חוק האזרחות ,תשי"ב-
1952
,
וכן הזכויות של עולה לפי כל חיקוק אחר ,מוקנות גם לילד ולנכד של יהודי ,לבן זוג של יהודי ולבן זוג של
ילד ושל נכד של יהודי ;להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון."
תיקון זה
מצד אחד הגדיר מיהו "יהודי" לפי הכלל ההלכתי שי הודי הוא בן לאם יהודיה או
מי שה
תגייר,
אלא אם
הוא בן דת אחרת (יצוין כי בפסיקה
.)של בתי המשפט ניתנה בהקשר זה הכרה גם בגיור שאינו אורתודוקסי מצד
שני ,
החוק העניק מעמד
שווה
לצרכי שבות לבני משפחה של יהודי, אף אם אינם נחשבים יהודים לפי ההגדרה
האמורה :
בן לאב
יהוד י, נכד של יהודי, בן זוג של יהודי, ובן זוג של ילד ושל נכד של יהודי (למעט מי שהמיר את
דתו). לתיקון היו תכליות שונות
ובהן הרצון למנוע התבוללות בקרב יהודי התפוצות, לעודד יהודים
הנשואים ללא-
יהודים ,לעלות לארץ וכן לאפשר למי שקשור לעם היהודי
במובן הלאומי לעלות למ
דינה , אף אם אינו יהודי במובן
" :ההלכתי (כפי שציינה השופטת נאור
ס עיף4
א(א) לחוק השבות מבטא את הרצון
לאפשר לכל מי שמקיים זיקה
מהותית לעם היהודי ,המתבטאת בקשר משפחתי ליהודי, לעלות לישראל" (בג"ץ
1188/10
ילנה פוזרסקי (האם )
נ .משרד הפנים , פסקה25
לפסק דינה).)
3 סע יף5 ל-
Greek Nationality Code
.
4
סעיף16
ל-
enship Act, 1956
Irish Nationality and Citiz
5
הסע יף
המוצע ב חוק היסוד
יוצר הבחנה בין הזכות של "יהודי "
– ביטוי שככל הנראה יפורש לפי ההגדרה שמופיעה
בחוק השבות – לעלות לארץ ,לבין הזכות של מי ש
אינם יהודים לפי ה
הגדרה ,גם אם הם שייכים ל"עם היהודי "
במובן הרחב (בן זוג של יהודי ,ילד ונכד של יהודי וכיוצא באלה .)זאת משום ש
מוצע מוענק מעמד חוקתי מפורש
רק ל"יהודי "על-פי חוק ,קרי :מי שנולד לאם יהודיה או התגייר .מנגד ,זכותם של בני משפחתו של יהודי שאינם
עונים להגדרה זו ,נותרת מעוגנת רק בחוק השבות עצמו ,כלומר: לא ברמה החוקתית .מבחינה זו ,התיקון המוצע
יוצר מדרג נורמטיבי שאינו קיים כיום בחוק השבות.
,נוכח האמור מוצע לדון באפשרות לקבוע בחוק היסוד כי כל מי שהיום זכאי לשבות לפי חוק השבות יהיה זכאי
גם לזכות "החוקתית" לשבות .
,לחלופין ניתן לקבוע בחוק היסוד כי הזכות לשבות ניתנת
ל"בן העם היהודי "
ללא
הגדרה של מונח
זה , ולהותיר את הפירוט ,בהסדרים הפרטניים של חוק השבות הכוללים גם
התייחסות ל בני
משפחה של יהודי (מכוח סעיף4
.)א(א) לחוק א פשרות נוספת היא
ל
נסח את הסעיף בצורה כללית ו"חגיגית"
יותר
כך שאינה מעניקה זכויות אישיות–
ראו.להלן
2.
האם יש לנסח את הסעיף כמקים
זכות אישית?
הנוסח המוצע של הסעיף מבוסס על סעיף1 של חוק השבות
, המקי
ם
זכות לפרט (ליהודי) לעלות ארצה ולקבל
.אזרחות בישראל
ואולם
, ראוי לשקול ה ,אם יש מקום לכלול בחוק היסוד סעיף המקנה זכויות מפורשות לפרטים
.והאם אין להעדיף קביעת העיקרון הכללי בחוק היסוד והותרת ההקניה של זכויות פרטניות לחוק השבות עצמו
בהקשר זה יש לקחת בחשבון כי מרבית סעיפי חוק היסוד אינם מקנים זכויות לפרטים אלא קובעים עקרונות
יסוד.שונים המבטאים את היותה של המדינה מדינת הלאום של העם היהודי
בהתאם לכך ,גם בסעיף הזה ,נוסח הסעיף היה יכול להיות כללי ו"חגיגי "יותר ,ולקבוע רק את העיקרון החוקתי
שעומד בבסיס חוק השבות, למשל כמו ה נוסח שהופיע בהכרזת" :העצמאות
מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה
יהודית ולקיבוץ גלויות"
.
,לחלופין ניתן לשקול נוסח הדומה להצעת
הרב שמואל יעקובוביץ
במסגרת הדיונים על
חוקה
בכנסת ה-
16
" :שערי מדי
תנ ישראל יהיו פתוחים לפני העם היהודי [והנלווים אליו]
."
3
.האם לכלול התייחסות מי ל שנרדף בשל היותו נחשב יהודי?
מוצע לדון בשאלה האם גם מי שאינו יהודי לפי המבחנים שייקבעו בחוק, אך נרדף משום
ש
נחשב יהודי , יהיה
זכאי לשבות . חוק השבות אינו כולל מבחן מסוג זה כיום, ואולם הצעה דומה
הופיעה בהצעת החוקה מהכנסת ה-
16
,
והיא מבטאת
את העיקרון שעליו עמד ה הוועדה בדיון האחרון ולפיו מדינת ישראל תהיה מקלט לכל מי שנמצא
בצרה ובשביה
בשל יהדותו.
4.
מתי אפשר לשלול
מ?יהודי את הזכות לשבות
כיוון שהנוסח המוצע של הסעיף,מעניק, כאמור
זכות חוקתית לפרט, אזי צריך לקבוע בחוק היסוד עצמו מהם
העקרונות שלפיו מאפשרים למחוקק או לרשות המבצעת
להגביל את אותה זכות .
כיום סעיף2
לחוק השבות קובע
את
ה
חריגים לעקרון השבות כך:
"
)(ב אשרת עולה תינתן לכל יהודי שהביע את רצונו להשתקע בישראל חוץ אם נוכח שר הפנ ים שהמבקש–
(1)
פועל נגד העם היהודי; או
6
(2)
עלול לסכן בריאות הציבור או בטחון המדינה; או
(3)
.בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור"
ללא התייחסות מפורשת בחוק היסוד לקריטריונים הכלליים המאפשרים את
הגבלת הזכות החוקתית לשבות ,
עלול להתעורר קושי עם הק.)ביעה של הגבלות על מימושה במסגרת חוק רגיל (דוגמת חוק השבות
בהתאם לכך, ניתן לשקול
קביעה מפורשת של אפשרויות ההגבלה
של הזכות לשבות המבוססת על העקרונות
שבסעיף2
,לחוק השבות/ו
או
להוסיף לחוק היסוד
פסקת הגבלה בדומה לזו הקיימת בחוק-
יסוד: כבוד האדם
וחירותו וחוק-י סוד: חופש העיסוק, המאפשרת הגבלת הזכות אם היא נעשית
בחוק ההולם את ערכיה של מדינת
ישראל ,שנועד לתכלית ראויה ,ובמידה שאינה עולה על הנדרש.
5. היחס בין שבות לבין אזרחות
על-
" פי הנוסח המוצע, לצד ההתייחסות לזכותו של כל יהודי לעלות לארץ, יש לו זכות
לקנות את אזרחות
מדינת
"ישראל על פי חוק . מוצע לדון בשאלה האם יש מקום להתייחס
ב חוק היסוד
לשאלת ההתאזרחות ,
והאם לא עדיף
להותיר את העיסוק
בכך לחוק ההתאזרחות,
העוסק במסלולים השונים לרכישת אזרחות (שאינם מוגבלים רק
.)למסלול השבות
ככל שתהיה כוונה בעתיד להטיל הגבלות על מועד קבלת האזרחות (למשל, בתום תקופה מסוימת
או לאחר לימוד
בסיסי של השפה ה .עברית), עיגון הזכות להתאזרחות בחוק היסוד עלול להקשות על כך מענה
אפשרי גם בהקשר זה יכול להינתן באמצעות הכללת
פסקת הגבלה
בחוק היסוד שתאפשר פגיעה בזכות
.ההתאזרחות שהיא מידתית ולתכלית ראויה
6. קיבו
ץ גלויות
לצד הזכות של הפרט לשבות, ה סעיף המוצע מטיל חובה על המדינה לפעול "לקיבוץ גלויות", כלומר: לסייע
.ליהודים ולעודד אותם לעלות לארץ, ככל שהם רוצים בכך
מוצע לדון בשאלה האם הוועדה מבקשת לעשות שימוש
בביטוי המוצע "תפעל" בעניין זה, או לקבוע" ביטויים
רכים" יותר.
6
.שבות ו
ק
יבוץ גלויות
נוסח ים מוצעים לדיון בסעיף קטן(א:)
)(א
כל יהודי זכאי לעלות ארצה, ולקנות את אזרחות מדינת ישראל ;פרטים ייקבעו בחוק.
גרסה ב':
)(א
כל בן עם ל היהודי
זכאי
לעל
ות ארצה, ולקנות את אזרחות מדינת ישראל ;פרטים ייקבעו בחוק.
גרסה ג'
:)(בנוסח של הכרזת העצמאות
)(א
מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות;
.פרטים ייקבעו בחוק
תוספות אפשריות לנוסח:
7
קביעת הגבלות" :
...זולת אם קיימת סבירות גבוהה שהמבקש יסכן את שלום הציבור ,בריאותו או בטחונו או
יפעל נגד המדינה או העם היהודי."
הענקת זכות בשל נרדפות: להוסיף כי "מי שנרדף משום ש
נחשב ל
יהודי "גם יהיה זכאי לשבות.
נוסחים מוצעים לדיון בסעיף קטן (ב)
:
)גרסה א': (ב
.המדינה תפעל לקיבוץ גלויות ישראל
'גרסה ב
: לכלול את ההתייחסות לק.)יבוץ גלויות בסעיף קטן (א
ג.
שפה
סעיף5 המוצע מבקש לקבוע את השפה העברית כשפת המדינה, ולצדה להעניק לערבית מעמד מיוחד במדינה.
קביעת השפה העברית כשפת המדינה נותנת ביטוי למרכזיות של השפה באופייה של ישראל כמדינה הלאום של
העם היהודי, ובחשיבות המיוחסת לתחיית הלש
ון
.העברית במפעל הציוני מתחילתו לצד מרכזיות ,השפה העברית
מוצע כאמור לעגן בחוק היסוד גם.את המעמד המיוחד שניתן לשפה הערבית
בכך הצעת החוק
מבקש
ת
לשקף את
ה
מצב הקיים , ואף הרצוי לדעת המציעים, של שתי השפות
כ
יום במדינת ישראל .
ה
מצב ה חוקי
ב עניין זה
הוא שריד של ההסדר המשפטי מתקופת המנדט. בת
קו ,פה המנדטורית
דבר המלך במועצה
,על ארץ ישראל1922
עד1947, קבע שלוש שפות רשמיות שוות מעמד
לעניין פרסומים של המדינה, ושימוש בשפות
בממשלה ובבית המשפט :אנגלית ,ערבית ועברית (כאשר האחרונות חלות באזורים שייקבעו) .
"
82
.שפות רשמיות
כל הפקודות ,המודעות הרשמיות והטפסים הרשמיים של הממשלה וכל המודעות הרשמיות של רשויות
מקומיות ועיריות בתחומים שייקבעו עפ״י צו מאת
הנציב העליון
יפורסמו באנגלית ובערבית ובעברית .
בהתחשב עם כל תקנות יש
תקין
הנציב העליון
אפשר להשתמש בשלש השפות במשרדי ה
ממשלה ובבתי
המשפט.
"..
דבר חקיקה זה נותר בתוקף מכוח סעיף11
לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-
1948
שהחיל את החקיקה
.המנדטורית, ככל שאין בו משום סתירה לחקיקה של מדינת ישראל, ובכפוף לשינויים הנובעים מהקמת המדינה
עם זאת, סעיף15(ב) לפקודת סדר השלטון והמשפט ביט ל את המעמד של
השפה האנגלית כשפה רשמית.
למרות ההפניה לשפה העברית והערבית בסימן
82
לדבר המלך במועצה כשפות רשמית ,בשורה של חוקים וכן
ה
פרקטיקה הקיימת במדינה
בתחומים רבים משקפת
עדיפות ברורה לשפה העברית. בכלל זה
ההליכים בבתי
המשפט מתנהלים בעברי ת (ביטוי לכך ניתן לראות למשל בסעיף140
,]לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב
התשמ"ב-
1982
" הקובע כי הוברר לבית המשפט שהנאשם
אינו
,יודע עברית
ימנה לו מתרגם
או יתרגם לו
בעצמו."); חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-
1961
קובע כתנאי לרישום מתמחה שלא למד במוסד אקדמי ישראלי
"
שהוכיח ידיעה מספיקה
בשפה העברית"
(סעיף26
(2) ו-(3
;))וחוק האזרחות, התשי"ב-
1952
קובע כתנאי
" להתאזרחות של בגיר כי הוא
יודע ידיעת-
מה את
השפה העברית " (סעיף5
()(א5
.))
שאלת מעמדה של השפה הערבית עלתה גם בפסיקתו של בית המשפט העליון. בפסק דין המשמעותי ביותר
בעשור ים האחרונים בעניין זה שעסק )בשאלת החובה להשתמש בשפה הערבית (לצד השפה העברית
ב
שילוט
8
בערים מעורבות5 ,
קבע בית המשפט כי יש להבטיח כיתוב שווה בערבית על שילוט עירוני בערים שיש בהן מיעוט
ערבי
מ
שמעותי ,וזאת בין היתר בהסתמך על הוראות
סעיף82
ל
דבר המלך במועצה ,וכן על י סוד
זכויות בני המיעוט
הערבי לכבוד ולשוויון.
,ואולם
על אף ש
סק פ דין ה נתן מקום חשוב לשפה הערבית, חזר בית המשפט הו
דגיש את
מעמד הבכורה של השפה העברית .
,כך" ציין הנשיא ברק כי
מדינת ישראל היא מדינה 'יהודית ודמוקרטית' (ראו
סעיף 1א 'לחוק-יסוד :כבוד האדם וחירותו .)חד א הביטויים החשובים של אופיה זה של מדינת ישראל הוא
בהיות שפתה העיקרית עברית '" (פס20
.)לפסק דינו ,לצד זאת עמד הנשיא ברק על המעמד המיוחד המוקנה
ל שפה הערבית בישראל והסביר:כי
"הייחוד של השפה הערבית הוא כפול :ראשית ,הערבית היא שפתו של המיעוט הגדול ביותר
בישרא
ל ,החי בישראל מימים ימימה .זוהי שפה הקשורה למאפיינים תרבותיים היסטוריים
ודתיים של קבוצת המיעוט הערבית בישראל .
...הרצון להבטיח דו-קיום בכבוד של צאצאיו של
אברהם אבינו ,תוך סובלנות הדדית ושוויון ,מצדיק הכרה בשפה הערבית בשילוט העירוני -
באותן ערים בהן ישנו מי
עוט ערבי ניכר (בין
%
6 ל-
%
19
מהאוכלוסיה )
- בצד אחותה הבכירה ,
העברית
...שנית ,הערבית הינה שפה רשמית בישראל
...רבות הן השפות אותן מדברים
הישראליים ,אך רק ערבית - בצד העברית - היא שפה רשמית בישראל .לערבית ניתן איפוא מעמד
מיוחד בישראל '" (פס25
.)לפסק דינו
הנו סח המוצע של סעיף5
לחוק היסוד חותר כאמור
לקבוע עקרונות אלה בחוק היסוד ו מבקש לקבוע:כך
שפה
5.
)(א
.עברית היא שפת המדינה
)(ב לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה, לדובריה זכות נגישות לשונית לשירותי
.המדינה; הכול כפי שייקבע בחוק
נוסח חלופי
: אין באמור בסעיף זה כדי לפגוע במעמד שניתן בפועל לשפה הערבית לפני
.תחילתו של חוק יסוד זה
שאלות לדיון:
1
.מהו
המעמד שיש להקנות
ל
שפה הערבית
כאמור , עד היום
למרות ש
גם
השפה העברית וגם השפה הערבית הוגדרו
כשפות "רשמיות", בפועל,
עברית היא
השפה העיקרית בישראל, ובוודאי
השפה העיקרית שמשמשת את השלטון המרכזי.
מציאות זו קיבלה ביטוי
בשורה של דברי חקיקה וכן בפסיקתו של.בית המשפט העליון
השאלה שהוועדה צריכה לתת את דעתה אליה
היא:
האם יש מקום לקבוע עתה במפורש בחוק היסוד את המעמד העדיף של השפה העברית? ואם כן–
איזה
?מעמד יש להקנות לשפה הערבית בין ההצ עות השונות שהועלו בהקשר זה הייתה ההצעה של המכון הישראלי
לדמוקרטיה במסגרת פרוייקט"חוקה בהסכ
מה"
לקבוע כי עברית היא "שפת המדינה" וכי ערבית היא "שפה
רשמית", או
ה צעה נוספת של 'פרופ אלכס יעקובסון הייתה
להתייחס לשפה הערבית כ .""שפה רשמית שנייה
בהנחה שהוועדה תבקש"לשדרג "
באופן פורמלי את מעמדה של השפה העברית ולקבוע כי ,"היא "שפת המדינה
לא ברור האם יש הבדל
מעשי רב בין הגדרת השפה הערבית כשפה הנהנית מ"מעמד מיוחד", או ההתייחסות אליה
5 בג "ץ4112/99
עדאלה
המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל
נ 'עיריית תל אביב יפו ,פ "ד
נו(5
)
393
(
2002
.)
9
כ"שפה רשמית". עם זאת, יתכן והבחירה לעשות שימוש במונח "שפה רשמית" או "שפה רשמית שנייה" יכול
להיתפס כמכבד יותר כלפי בני המיעוט הערבי
משום שהוא
מ שמר את
התייחסות הקיימת ל
שפה הערבית
בדבר
.המלך במועצה על ארץ ישראל
2
.מה המשמעות של הענקת זכות נגישות לשונית
הנוסח
המוצע מבקש להקנות
זכויות
של נגישות לשונית
לדוברי השפה הערבית בישראל . אין זה ברור מה
המשמעות המעשית של הענקת זכויות
"לנגישות לשוני
ת" לפרטים דוברי ערבית והאם ניתן לומר כי נגישות
זו
משקפת את המצב
.הקיים
בכל
מקרה רא
וי כי הוועדה תיתן דעתה
לכך, והיא יכולה לשקול
ג ל ם קבוע בסעיף
הפניה לחקיקה רגילה שתקבע את התנאים
ל
מתן נגישות לשונית ל
דוברי הערבית , או לקבוע את ההגבלות על זכות
.זו באמצעות פסקת הגבלה כללית
*נוסח מוצע לדיון :
5. שפה
(
)א
.עברית היא שפת המדינה
גרסה'א:
)(ב
לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה, לדובריה זכות נגישות לשונית לשירותי המדינה; הכול כפי שייקבע
.בחוק
'גרסה ב :
(ב) ערבית היא שפה רשמית/ שפה רשמית שנייה;
הסדרת השימוש בשפה הערבית במוסדות ממלכתיים או בפניהם
תהיה בחו.ק או על פיו
)(ג
אין באמור בסעיף זה כדי לפגוע במעמד שניתן בפועל לשפה הערבית לפני תחילתו של חוק יסוד זה.