חומר רקע
1
13
בנובמבר
2017
כ"ד
בחשוון
התשע"ח
אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך הכנה לדיון בהצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-
2016
הקבוע ליום
.2017
11
.
14
סעיפים362
-
363
,
365
-
9
6
3
)(תיקונים עקיפים,
סעיפים371
עד375
(תחילה, תחולה הוראות מעבר והוראת שעה ) וכן מיזוג הצעת
/חוק פ2010/20
; דיון המשך בעניין: סעיף349
(ערעורים) וכן בעניין התוספת הראשונה
סעיף362
המוצע–
:תיקון פקודת האגודות השיתופיות
תיקון פקודת
האגודות השיתופיות
362
.בפקודת האגודות השיתופי
ות –
(1)
בסעיף 2 –
(א)
אחרי ההגדרה "חבר "יבוא:
"
"חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי "
–
חוק חדלות פירעון ושיקום
כלכלי ,התשע"ו–
2016
;";
(ב)
אחרי ההגדרה "יישוב קהילתי "יבוא:
"
"הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי "
–
הממונה
כהגדרתו בחוק ח
דלות פירעון ושיקום כלכלי;";
(2)
בסעיף
48
(3
)
–
(א)
בפסקה (1
,)במקום "ישמש המפרק הרשמי "יבוא "ישמש הממונה על
הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי "ובמקום "שאינו המפרק הרשמי "יבוא
"שאינו הממונה;"
(ב)
בפסקה (2
,)במקום "המפרק הרשמי "יבוא "הממונה על הליכי חדלות
פירעון ושיקום כלכלי;"
(ג)
בפסקה (3
)
–
(1)
בפסקת משנה (ג ,)הסיפה החל במילים "בתנאי כי "
– תימחק;
(2)
פסקת משנה (ד )
– תימחק;
(3)
אחרי סעיף
48א יבוא:
"סדר הפירעון
בפירוק אגודה
שיתופית
48א1. סדר הפירעון בהליכי פירוק אגודה שיתופית לפי פקודה
זו יהיה בהתאם להוראות סימן ב 'לפרק ה 'בחלק ד'
לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ;".
2
(4)
בסעיף
59
(1
)
–
(א)
בפסקת משנה (ב ,)במקום "כשמפרק העסקים הרשמי "יבוא
"כשהממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי;"
(ב)
בפסקת משנה (ג ,)במקום "מפרק העסקים ה
רשמי "יבוא "הממונה על
הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי."
נוסח משולב:
סעיף48
לפקודת האגודות השיתופיות–כמס:ויותיו של מפרק
48
.
)...(
(3) מ
ש קיבל צו לפירוק
עסק
ים תוקף, תהא למפרק שנתמנה ע"י הרשם עפ"י סעיף-
( קטן2
) הסמכות–
...
(ג) ל
ח
קור בכל התביעות נגד ה
אגודה, ולהחליט בצו לפי הוראות פקודה זו בשאלה למי מן התובעים זכו ת הקדימה על פני
ור חב:
נתב אי כי לחובות דלקמן, כפי שהיו קיימים בעת הינתן הצו לפירוק עסקיה של האגודה, יהא דין קדימה על פני כל החובות
האחרים—
(I)
לכ המסים, תשלומי המכס והבלו וכל שאר הכספים המג;יעים לממשלה מן האגודה
(
II
)
לכ הארנונות המקומיות המגיעות מ
ן ה;אגודה לעיריה או למועצה מקומית
(ד) של ,לם תביעות נגד האגודה (לרבות ריבית עד לתאריך צו פירוק העסקים), כל תביעה לפי דין הקדימה שלה, אם ישנו כזה
בין במלואן או בחלקן, לפי שיעור מסויים, ככל אשר ירשה
האקטיב של האגודה, ואם תישאר יתרה לאחר תשלו ם ,התביעות
תשמש הי
תרה
לתשלום ריבית החל מתאריך אותו צו בשיעור שייקבע על ידו, ולעולם לא יעלה השיעור הזה על השעור הקבוע
;בחוזה
סדר הפירעון בפירוק אגודה
שיתופית
48א1. סדר הפירעון בהליכי פירוק אגודה שיתופית לפי פקודה וז יהיה בהתאם
להוראות סימן ב 'לפרק ה 'בחלק ד 'לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;".
הערות :
חוק חדלות פירעון המוצע אינו חל על אגודות שיתופיות
ומוצע
ש פירוקן של אגודות אלה ימשיך להיות מוסדר בפקודת
האגודות השיתופיות
(לצד
תקנות האגודות השיתופיות (פירוק), תשמ"ד-
1984
,)
ולהתקיים בפני .רשם האגודות השיתופיות
ואולם , כדי לייצר אחידות
בין נושים
של תאגידים מסוגים שונים, מוצע להחיל את
סדר הפירעון של הנושים
אשר נקבע
בחוק חדלות הפירעון על פירוק אגודות שיתופיות (בדומה למוצע ביחס
ל.)חברות לתועלת הציבור בהתאם , מוצע לתקן את
סעיף
48
(3
)
,לפקודת האגודות השיתופיות כך שלא תהיה תחולה להוראות בדבר דין קדימה הקבועות בפקודה, ובמקומן
להוסיף את סעיף48א1 המוצע,
המחיל על אגודות שיתופיות את הסדר דין הקדימה הנכלל.בחוק חדלות פירעון
כמו כן , מוצע לערוך
את ה התאמות
המינוחיות הנדרשות כתוצאה מהחלת ח.וק חדלות הפירעון החדש
לדיון :
1.
מדוע הוחלט להחיל רק את ההסדר בחוק חדלות פירעון העוסק בדין קדימה על פירוקן של אגודות שיתופיות ולא את יתר
?ההסדרים נוכח הדימיון שבין חלק מהאגודות השיתופיות ובין תאגידים–
האם אין מקום להחיל לפחות על חלק
מהאגודות השיתופיות (בהתא
ם לרשימת הסיווגים הנכללת ב
תקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות), תשנ"ו-
1995
), את
?הוראות חוק חדלות פירעון במלואו
2.
מה היקף השינוי בסדר הקדימה ביחס לדין הקדימה הקיים כיום בקשר?לאגודות שיתופיות
3.
מדוע מוצע להחיל על אגודות שיתופיות רק את
סימן ב 'לפרק ה 'בחלק ד' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי , ולא את חלק
3
ד' כולו כפי שמו צע להחיל?על עמותות וחברות לתועלת הציבור
סעיף363
המוצע–
:תיקון עקיף לפקודת הנזיקין
תיקון פקודת
הנזיקין
363
.בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] ,סעיף
21
– בטל.
הערות:
במסגרת הצעת החוק ממשלתית הוצע
לבט
ל כליל
את סעיף21
לפקודת הנזיקין המסדיר הגשת תביעות נזיקין בידי פושט
הרגל או נגדו, וזאת נוכח ההצעה לכלול במסגרת הגדרת "חוב" גם חוב שאינו קצוב, אשר יהיה בר תביעה במסגרת חדלות
פירעון
. זאת בשונה מהדין הקיים שבו, על-
פי סעיף72
(1) לפקודת פשיטת הרגל, מוחרגים חוב ות נזיקיים מהליכי חדלות
פירעון (ההחרגה היא ביחס ל"..."תביעות לדמי נזק בלתי קצובים שאינם נובעים מחוזה או הבטחה).
ואולם, מכיוון שסעיף21
האמור
עוסק גם בתביעות נזיקיות המוגשות
על-ידי החייב עצמו, מוצע עתה
שלא לבטל את
הסעיף, אלא להותירו בתוקף לעניין תביעות המוג שות
בידי החייב .
יצוין כי פסק הדין המנחה בעניין זכותו של פושט הרגל
לקבל לידיו פיצויים בגין נזקי גוף ולא להקנותם לנאמן היא הלכה ותיקה (ע"א38/68
א הנ 'מן בפש"ר של ידידיה ראובן נ
ידידיה ראובן(, פ"ד כב2
)
141
(
1968
)) ,
אשר
זכתה לביקורת לא מעטה .
,ראו למשל לאחרונה
פ )'שר (חי15
-
10
-
58264
קוגן
נ' הכונס הרשמי מחוז חיפה
(ניתן ביום11.6.2017
.))
נוכח הביקורת נשקלת במשרד המשפטים אפשרות לערוך תיקון נרחב
.יותר בסעיף
הנוסח המוצע המעודכן של סעיף21
:לפקודת הנזיקין להלן
21
.על
,אף האמור בפקודת פשיטת רגל1936
,מי ש
ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום
כלכלי ,התשע"ו–
2016
יכול פושט רגל להיות תובע ונתבע לתבוע ,על עוולה אך לא תוגש תובענה על עוולה לזכותם
;של נכסי פושט רגל או לחובתם ואולם–
(1)
ה
זכות לתבוע על עוולה שגרמה נזק ממון לנכסי פושט רגל תעבור לידי הנאמ
ן או ת;מומש בידיו
(2)
פ
סק דין על עוול ה שניתן לחובתו של פושט רגל לפני מתן צו כינוס נכסים יהא ניתן להוכחה בפשיטת
;רגל
(2
3) ס עיף זה כפוף להוראות סעיף19
[סעיף זה עוסק בהשפעת המוות של התובע או הנתבע על עילת
]התביעה.
סעיף364
המוצע–
תיקון עקיף
לחוק ניירות ערך:
נש קל פיצול
של ה תיקון
ה עקיף
לחוק ניירות ערך
. על כן אין בשלב זה התייחסות במסמך ההכנה לסעיף .
סעיף365
המוצע– תיקון עקיף לחוק העמותות:
תיקון חוק העמותות365
.בחוק העמותות ,התש"ם–
1980
1 –
(1)
בסעיף13
" (ב), במקום "פושט רגל" יבוא
ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,התשע"ו–
2016
".
(1)
בסעיף13
" (ב), במקום "פושט רגל" יבוא
ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,התשע"ו–
2016
".
1 ס '"ח התשנ"ה, עמ210
'; התשע"ו, עמ251
.
4
(3
1)
בסעיף
39ד(א()
4
,)במקום "פושט רגל "יבוא "ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים
לפי חוק חדל
ות פירעון ושיקום כלכלי ,התשע"ו–
2016
"ואחרי "צו פירוק "יבוא "או
צו לפתיחת הליכים לפי החוק האמור;"
(4
2)
בסעיף
54
,במקום "
352
עד
356
ו-
373
"יבוא "ו-
373
"ואחרי
("להלן – פקודת
החברות ")יבוא "הממשיכות לחול לפי סעיף
374
(1
)לחוק חדלות פירעון ושיקום
כלכלי ,התשע"ו–
2016
,וכן הוראות חלק ד 'לחוק האמור."
נוסח משולב:
סעיף54
לחוק העמותות –תחולת הוראות:
54
.על
פירוק עמותה לפי צו בית המשפט יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים258
,
263
,
264
,
267
,
270
,
276
,
281
,
285
,
300
עד305
,
307
,
312
,
313
,
315
עד317
,
336
,
352
עד56
3 ו-
373
עד378
"לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ
ג-
1983
(
להלן–
)פקודת החברות הממשיכות לחול לפי סעיף
374
(1
)לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,התשע"ו–
2016
,וכן הוראות
חלק ד 'לחוק האמור., והתקנות שהותקנו על פיהם
הערות :
( השינויים המוצעים בס"ק1
( ) עד3) הם התאמות
.הנובעות מהוספת המונחים הנכללים בחוק חדלות פירעון החדש
( השינוי בס"ק4
) מהותי יותר–
בדין הקיים, סעיף54
לחוק העמותות מחיל הוראות שונות
בפקודת החברות
העוסקות
בחדלות פירעון על עמותות. על-פי המוצע, הוראות אלה ימשיכו לחול גם לאחר חקיקת חוק חדלות פירעון, בכפוף
להוראות המעבר לעניין ביטול הפקודה הקבועות בסעיף374
(1) לחוק המוצע. זאת, על-
פי דברי ההסבר, נוכח הכוונה
של משרד המשפטים להשלים גיבושו של תיקון חקיקה כולל בעני
י.נן של חברות אלה
עם זאת, כדי ליצור אחידות בין נושים של תאגידים שונים, מוצע כבר בשלב זה להחיל את הו ראות חלק ד' לחוק חדלות
פירעון העוסקות בסדר הנשייה גם על הליכי חדלות פירעון של חברות לתועלת הציבור (במקום סעיפים356-352
.)לפקודה
לדיון:
מדוע הוחלט להחיל רק את ההסדר בחוק חדלות פירעון העוסק בדין קדימה על פירוקן של עמותות ולא את יתר
?ההסדרים
סעיף366
– תיקו
ן עקיף לחוק הביטוח הלאומי
תיקון חוק הביטוח
הלאומי
366
.בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב ,]התשנ"ה–
1995
2
3–
(1)
בסעיף 1 –
(א)
אחרי ההגדרה "חוק הגנת השכר "יבוא:
""חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי "
–
חוק חדלות פירעון ושיקום
כלכלי ,התשע"ו–
2016
;";
(ב)
ההגדרה "פקודת פשיטת הרגל "
– תימחק;
(2)
בכותרת פרק ח ,'במקום "בפשיטת רגל "יבוא "בהליכי חדלות פירעון;"
2 ס '"ח התשס"ו, עמ286
'; התשע"ב, עמ508
.
3 ס '"ח התשס"ח, עמ184
'; התש"ע, עמ475
.
5
(3)
בסעיף
182
–
(א)
במקום פסקה (1
)יבוא:
("
1)
צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,ואם
נפטר המעביד –
צו לניהול העיזבון בה
ליך חדלות פירעון לפי החוק
האמור;";
(ב)
בפסקה (2
,)במקום "לפירוק חברה ,שותפות או אגודה "יבוא "לפירוק
אגודה;"
(ג)
פסקה (3
)
– תימחק ;
(4)
בסעיף
189
(א ,)במקום "הנאמן בפשיטת רגל ,מפרק החברה "יבוא "הנאמן
בהליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מפרק "והמילים "או
מפרק השותפות ,כונס נכסיה או מנהל עסקיה "
– יימחקו;
(5)
בסעיף
192
–
(א)
בסעיף קטן (א )
–
(1)
פסקה (1
)
– תימחק;
(2)
בפסקה (2
,)במקום "יום מתן צו הכינוס כמשמעותו בפקודת
פשיטת הרגל "יבוא "יום מתן הצו לפתיחת הליכים פי ל חוק חדלות
פירעון ושיקום כלכלי ,"במקום "בסעיף
182
(2
)עד (4
")יבוא "בסעיף
182
(2
)ו-(4
")ובמקום "בפשיטת הרגל "יבוא "בהליכי חדלות
הפירעון;"
(ב)
סעיף קטן (ב )
– בטל;
(6)
בסעיף
193
,במקום "בהליכי פשיטת הרגל "יבוא "בהליכי חדלות הפירעון;"
(7)
בסעיף
311
–
(א)
במקום כותרת השוליים יבוא "חייב בהליכי חדלות פירעון;"
(ב)
במקום הסיפה החל במילים "לכונס הרשמי "יבוא "לנאמן בהליכי
חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;"
(8)
בסעיף
367
(ג ,)במקום "לפי פקודת פשיטת הרגל "יבוא "לפי חוק חדלות פירעון
ו
שיקום כלכלי או "והמילים "או פקודת החברות "
– יימחקו.
6
:נוסח משולב
פר
ק ח': בי
טו
ח זכוי
ות עובדי ם
בפשי טת רגל בהליכי חדלות פירעון
ובפירוק תאגיד
...
182
.
מבוט ח
יהיה
זכאי
לגמל ה לפי
פרק זה אם ניתן לגבי מע
בי דו של
העו
בד המ
בו
טח אחד מ ,אלה
:לפי הענין
(1)
צ
ו הכרז
ה כפו
טש ר גל לפי
תדו פק טישפ ת הרגל, ואם נפטר המעביד, צו ניהול העזבון
בפשיטת רגל לפי הפקודה האמו
הר צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום
כלכלי ,ואם נפטר המעביד – צו לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון לפי החוק האמור;
(2)
צ
ו שני
ןת לפי פק
וד
ת החב
רות
לפירוק,חברה שו
תפות
או
אגודה ש
ה סד ונ לפי החוק
עו ה
תמא
ינ לע הא
גודו
ת (
להלן- אגוד
ה עו
תמא
נית
) והוא פ
ירוק ש
נע
שה בידי בית המשפ
ט
או בהש
ג;חתו
(3)
צ
ו לפיר
וק שותפו ת
לפי פק
וד
ת ה
שות
פויות ;תפ נ רקה שותפות בלא
ש נתמנה כונס
נכסים או מנהל עס קים, רואים
ל
ענין פס
ק( ה1) כל שו
ת
ף כמעבי
ד
ו של ע ובד
שהשו תפות
העסיקה;
(4)
צ
ו לפיר
קו אגוד
ה שי
תו
פית ל
פי פ
קודת האג
דו ו
ת ה
שיתופ
יות;
(5)
צ
ו לפיר
וק עמותה ש
ניתן ל
פי
סעיף49
(4
.) לחוק העמותות
189
.
(א)
ה
זכאי ל
גמ
לה לפי פ רק זה
יג
יש תביעתו למוסד באמצעות ה נאמן
בהליכי חדלות פירעון לפי
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מ
פרק פש ב
יטת רג ,ל
מפרק ה
חב,רה
האגודה העותמאנית או
האגודה ה
שיתופי ,ת
או מפרק ו הש
תפות ,
כונס
נכסי
ה או מנהל ע
יה קס (ל
כל אחד מאל יי ה
קר א להלן-
המפרק), הכל לפי הענין כ
אמ ור בסעיף182
.
(ב)
ה
גמלה ל
פי פרק ז ה תשולם
ר ל ק גבי
ח
ובות בעד שכר עבו
דה א
ו פי
צויי פיטורים או לק ופת
גמל
שהמפרק קיבל את תביעתם לפי הדין החל עליו, ולענין גמלה לפי סעי
ף
185
- רק למי
שהמפרק
א
ישר שהו
א חבר א
דה וג ש
יתופית כהג
דר
תו
בסעיף185
,)(א
והכל ב
כפו
ף להחלטת פק
יד התבי
עו ת לפי
הו
ראות ס
עי ף298
.
(ג)
ה
מפרק י
ר עבי למו
סד את הת
הע בי וריצב
ף דין וחש
בון על
הגמלה שיש
םלשל לתו
עב ובצי
ו ן
הסכומים שיש ל
נ
כותם לא
ור ה
ו
ראו
ת
סעיף188
.
(ד)
ה שא ר שר י
לקב
ו פר ע
טים שי לו כל ל ש בתביעה ובד
ןי שחו בון כאמור
בס
עי ף קטן (ג) או
את
ספטה ים
ל
הגש
ת.ם
192
.
(א)
ש
ילם המ
וס
ד גמלה ל
פי פרק ז
ה, יעברו זכויותיו של הזכאי לה למוסד לצורך גביית ה
מהמפרק
, ו
אולם -
(1)
א ם עלה
סכ
ום חוב ש
כר העב
ה וד ופיצויי הפיטורים גי מה
ע ל
עו
בד ממע
בי דו על
הס
כום המרבי של הגמלה האמו
ר ב סעיף183
(להפרש האמור ייק
אר להלן בסעיף הז -
ית
רת החוב), יע
בר ו למוסד זכויותיו של העובד בדין קדימה רק לגבי
הסכום שב
ו ו ע לה
הסכום המרבי
ל ד ש ין
הקדימה ע
ל יתר
ת וב חה;
(2)
ה
מוסד ל א
יהיה ז
כא
י לגב
ו ת
מהמפר ק
את הפר
שי ההצ מדה
ששילם לז
כאי לגבי
ה
תקופה שלאח
ר יום מתן צו נ הכי
וס כמש
מעותו פק ב
וד
ת פשי
טת הרגל
הצו לפתיחת
הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
, או לג
ב
י התקופ
ה
שלאחר
י ום מתן
צ ו כאמור
בסעיף182
(2
)
עד
ו-(4), לפי ה
ענין, אלא ב
מידה ש
המ
ק פר החל
יט לשלם ר
ית בי
, ה פרשי
צמ ה
דה או שי רפה הצ
מד
ה ורי
בי לג ת
בי התקופה האמ
ו םג רה לית
ר הנושי ט שי פב ם גרה ת ל
בהליכי חדלות הפירעון.או בפירוק התאגיד, לפי הענין
(ב)
ב
סעיף ז" ,ה
ן די ימ קד "ה- כוי ז
ות
יו של עובד
לפי סעיף78
(1
) לפקודת פשיטת הרגל, לפי
סעיף354
()(א1) לפקודת החברות, לפי עיף ס
54
לח
וק העמות
ות
, לפי תקנ
ות מכוח פקודת דו אג ה ות
השית
יו פו ת
הנו
תנות די
ן מה ידק לש
כר עבודה או לפיצ
וי
י פי
ט
ורים, או לפי סעי
ף
27
ל חוק פיצויי
פיטור
ים.
7
193
.
הס
מכות ל
דו
ן ולפס
וק בכל ת
וב
ענה לפי פרק זה תהיה ל
מי שבידו סמכות ש
ט יפו בה ליכי פשיטת
רה גל חדלות הפירעון או פירוק
הת
אגיד כ
אמ
ור בסע
יף
182
.
חייב בהל
יכי חדלות פירעון
311
.
זכ
ותו של דא
ם לג
לה מ לא ת
ה קנ ו לנאמן בהליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום
כלכלי
לכו
נס הרשמי או לנ
אמ
ן בהלי
כי לפ ם
י פקודת פש
יט גל הר ת.
367
.
(א)
פ
קודת ה
מס
ים (גבי ,)ה
להוציא ס עיף12
שב
ה, תחו
ל על דמי ביטוח כ
א ילו היו מס
כמשמעותו בפקו.דה האמורה
(ב)
ה
שר ר שאי למנות אדם שיהיו
לו הסמ
יו כו ת של פקיד גביה או ממונה על הגביה לענין
,הפקודה האמורה והו
א ימלא לצורך ףי סע זה את ה
תפ קידים
המ וטלים
על
פקיד
גב יה או ממונה על
הגביה לפי הפקודה ה.אמורה
(ג)
ל
ענין ג
בי
ית חוב
ות
, אשר פי ל פקודת פשיטת הרגל לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
או
, פקוד
ת ה
אגודות השיתופ
ות י
או
דו פק
ת החבר
ות
, סי
ול קם
ק ודם
וק ליסל ית
ר ה חובות– דין
דמי
ביט
וח כדין מס המגיע לאוצר המד
ינ.ה
הערות:
עי קר התיקונים המוצעים הם תיקונים טכניים הנובעים מן הצורך להתאים את המונחים בחוק הביטוח הלאומי לאלה
הקיימים בחוק
.החדש
ב יטול סעיף192
()(א1) לחוק הביטוח הלאומי נובע
מן הצורך להתאים את
ח וק הביטוח הלאומי
להוראות דין הקדימה המוצעות
.בחוק חדלות הפירעון
לדיון : נראה כי יש לערוך:התאמות נוספות בחוק הביטוח הלאומי למונחים של החוק החדש, כמפורט להלן
335
. הוראות יסוד
(א )בד עו וא ד וב ע צע
מאי נ אי ש ו
תוש
ב יש
ראל ישתלמו בע
דו
.דמי ביטוח אימהות
(ב)
מ
בוטח כ
הג
דרתו ב
סע יף65
()(א1) י
שת
למו בעדו דמי ביטוח ילדי.ם
(ג)
מ
בוטח ל
פי פרק ה
' י שתלמו
בע
דו דמי ביטוח נפגעי עבוד
ה.
(ד)
מ
בוטח ל
יפ פר
ק ו
' י שולמו
עב דו
דמי ביטוח נפגעי
.תאונות
(ה) מ
בוטח ל
פי סק פ( ה1) לה
גד
רת טח בו מ ש בסעיף158
למעט בעל שליטה בחברת מעטים
יש תלמו
.בעדו דמי ביטוח אבטלה
(ו)
ע
ובד המ
בו
טח לפי פ
רק ח' למעט בעל שליטה בחברת מעטים י
שת
למו ב
עד
ו דמי ביט
ו
ח זכויו
ת
די בוע פש ב ם
יטת רגל וב
רו פי גיד את ק.
(ז)
מבו
טח ל
פי פ
רק ט
תש ' י
למו ו עד ב דמי בי
ט
וח נ.כות
(ח) בו מ
טח ב
יט
וח סיע
וד ישתלמ ו.בעדו דמי ביטוח סיעוד
(ט) מ
בוטח ל
פי פרק י
"א
למעט
עק רת בית ואלמנה בת קצבה כהגדרתן בסעיף238
ישתלמו בעדו
דמי ביטוח אזרחים ותיקים וש
אי ,רים ודמי ביטוח אימהות
בי שה ן מ וא
בוטח ג
ם לפ י
פרק
ג' ובין
ש.אינו מבוטח לפיו
(י)
א
ין הור
או
ת סעיף ה ג ז
ע ור
ות זו מזו.
337
. שיעור דמי ביטוח
)(א (1)
שיעורי דמי הביטוח החודשיים לפי סעיף335
לענין עובד הם אחוזים כאמור בלוח י', מהכנסתו
.החודשית
(
2
)
שיעורי דמי הביטוח השנתיים לפי סעיף335
לענין מבוטח אחר הם אחוזים כאמור
בלוח י', מהכנסתו השנתית כשהיא מחולקת לתקופות
.שנקבעו לצורך תשלום מקדמות
(ב)
ה
שר, באישו ר
ועדת ה כספים
של ה
כנסת, ר
שא
י לשנו
ת בצו את ש יעורי
דמ
י הב
וח יט האמור
ים
בלו'ח י
, ו
אולם שינו י שיעורי דמי
חוטי הב לענין זכו
יו עו ת בדים
בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד ייעשה אל חר
התייעצות ע
ם שר האוצר, ו
ל
ענין ח טו בי סיעו
ד - סהב כמת
שר
.האוצר
8
(ג)
ש
ונה שיעור דמי הביטוח מ
כו
ח סעיף קטן (ב), ישונה, באותה דרך ובאופ
ן יחסי
, ש
יעור ד מי
הב
יטוח ע שמ ביד
כה ינ משכ
רו של ע
דבו פי ל
סעיף342(ג.)
'לוח י:
שיעור דמי ביטוח בעד אפריל שנת2011
ואילך
7
זכויות
עובדים
בפשיטת
רגל
ובפירוק
תאגיד
0.06
-
-
0.01
-
-
-
-
0.02
סעיף67
3
המוצע–
:תיקון עקיף לחוק הסכמים בנכסים פיננסיים
תיקון חוק הסכמים
בנכסים פיננסיים
367
.בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים ,התשס"ו–
2006
4 –
(1)
בסעיף 1 –
(א)
במקום ההגדרה "בעל תפקיד "יבוא:
""בעל תפקיד "
–
כונס נכסים שמונה לפי פקודת הח
ברות או נאמן
שמונה לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;";
(ב)
בהגדרה "הליכי חדלות פירעון ,"במקום "הליכי פירוק או "יבוא
"הליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או הליכי"
והסיפה החל במילים "או הליכים לפי "
– תימחק;
(ג)
אחרי ההגדרה "חוק החב
רות "יבוא:
""חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי "
–
חוק חדלות פירעון ושיקום
כלכלי ,התשע"ו–
2016
;";
(2)
בסעיף 3
,במקום "סעיפים
360
עד
365
לפקודת החברות "יבוא "סעיפים
67
או
96
לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי."
נוסח משולב לסעיף1
:)(ב
""הליכי חדלות פירעון–
הליכי פירוק או חדלות פירעון ושיקום כלכלי או הליכי
כינוס
נכסים, לפי פקודת
החברות
או הליכים לפי הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות;
נוסח משולב לסעיף3
: ויתור על נכס מכביד - בעל תפקיד אינו רשאי לוותר על חלק מהעסקאות הכלולות בהסכם מסגרת, מכוח
סמכותו לוותר על
נכס מכביד לפי כל דין, לרבות לפי
סעיפים360
עד365
לפקודת החברות
סעיפים67
או96
לחוק חדלות פירעון
ושיקום כלכלי.
הערות: ב תיקונים המוצעים מתבקשות.התאמות הנדרשות בחוק בעקבות חקיקת חדלות פירעון המוצע, על המונחים הנכללים בו
4 ס '"ח התש"ע, עמ452
'; התשע"ב, עמ583
.
9
סעיף368
המוצע– תיקון עקיף לחוק מע:רכות תשלומים
תיקון חוק מערכות
תשלומים
368
.בחוק מערכות תשלומים ,התשס"ח–
2008
5 –
(1)
בסעיף 1
,אחרי ההגדרה "הנגיד "יבוא:
""חוק החברות "
– חוק החברות ,התשנ"ט–
1999
;";
""חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי "
–
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי,
התשע"ו–
2016
;";
(2)
בסעיף 8(1
,)אחרי "הליכי פירוק "יבוא "לפי חלק שמיני א 'לחוק החברות או
הליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;"
(3)
בפרק ד ,'בכותרת ,במקום "והליכי פירוק "יבוא "והליכי חדלות פירעון או
פירוק ;"
(4)
בסעיף
15
–
(א)
בכותרת השוליים ,במקום "הליכי פירוק "יבוא "הליכי חדלות פירעון
או פירוק;"
(ב)
בסעיף קטן (א ,)אחרי "במערכת מבוקרת מיועדת "יבוא "צו לפתיחת
הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או סעד זמני לפי סעיף
20
(א()
3)
לאותו חוק (בפרק זה – צו לפתיחת הליכים )או ,"אחרי "צו פירוק "יבוא "לפי
סעיף
342יא לחוק החברות "ובמקום "המפרק "יבוא "הנאמן;"
(ג)
בסעיף קטן (ב ,)במקום "סעיף
268
לפקודת החברות [נוסח חדש,]
התשמ"ג–
1983
,לא יחול "יבוא "סעיף
29
לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
וסעיף
342יג לחוק החברות לא יחולו "ובמקום "מתן צו הפירוק "יבוא "מתן
הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק;"
(ד)
בסעיף קטן (ג ,)במקום "מתן צו הפירוק "יבוא "מתן הצו לפתיחת
הליכים או צו הפירוק;"
(ה)
בסעיף קטן (ד )
–
(1)
ברישה ,במקום "מתן צו הפירוק "יבוא "מתן הצו לפתיחת
הליכים או צו הפירוק "ובמקום "המפרק "יבוא "הנא
מן;"
(2)
בפסקאות (1
)ו-(2
,)במקום "מתן צו הפירוק "יבוא "מתן הצו;"
5 ס '"ח התשע"ד, עמ92
.
10
(ו)
בסעיף קטן (ז ,)במקום "במתן צו פירוק "יבוא "במתן צו לפתיחת
הליכים או צו פירוק ,"במקום "בטרם מתן צו הפירוק "יבוא "בטרם מתן
הצו ,"במקום "ביום הפירוק "יבוא "ביום הפירוק או ביום מתן הצו לפתיחת
הליכים "ובמקום "על אודות מתן צו הפירוק "יבוא "על אודות מתן הצו
לפתיחת הליכים או צו הפירוק;"
(ז)
בסעיף קטן (ח()
1
,)במקום "מתן צו הפירוק "יבוא "מתן הצו לפתיחת
הליכים או צו הפירוק."
נוסח משולב:
סעיף15
לחוק מערכות תשלומים– הליכי
חדלות פירעון
או פירוק
פירוק:
(ה)
)(א
ניתן לגבי משתתף במערכת מבוקרת מיועדת צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או סעד זמני לפי
סעיף
20
(א()
3
)לאותו חוק (בפרק זה – צו לפתיחת הליכים )או צו פירוק לפי סעיף
342יא לחוק החברות
(בפרק זה–
משתתף
בהליכי פירוק), יודיע על כך
הנאמן
המפרק , מיד, לבנק ישראל, ובנק ישראל יודיע על כך מיד למפעיל המערכת; מפעיל המערכת
.יודיע על כך למשתתפי המערכת, בהתאם לכללי המערכת, ככל שנקבעה בכללים אלה חובת הודעה כאמור
)(ב
סעיף
29
לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
][הקפאת הליכים נגד תאגיד וסעיף
342יג לחוק החברות לא יחולו
סעיף268
לפקודת
החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-
1983
,
לא יחול לגבי פעולות תשלום של משתתף בהליכי פירוק, שנעשו בטרם
מתן הצו לפתיחת
הליכים או צו הפירוק
מתן צו הפירוק ,, ואולם בית משפט רשאי להורות על ביטול פעולה כאמור אם נוכח שנעשתה בחוסר תום לב
ב.לא תמורה או כדי לתת עדיפות לנושה פלוני או למי שערב לחובו או מתוך אילוץ או שידול שלא כדין מצד אותו נושה או מטעמו
)(ג מפעיל של מערכת מבוקרת מיועדת לא יבצע הוראת תשלום שנתן משתתף בהליכי פירוק בטרם
מתן הצו לפתיחת הליכים או צו
הפירוק
מתן צו הפירוק
, ביום שלאחר
,מתן הצו האמור ואילך או לאחר שחלפה שעה מהמועד שבו קיבל מפעיל המערכת הודעה
בכתב, מבנק ישראל על אודות מתן צו הפירוק מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק , לפי המוקדם מביניהם, והוראות סעיף14
)(א
.לא יחולו על הוראת תשלום כאמור
)(ד על אף הוראות סעיף14
(ב), חיוב שבשלו ניתנה הוראת תשלום למערכת מבוקרת מיועדת בידי משתתף בהליכי פירוק, בטרם
מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק
מתן צו הפירוק , לא ייחשב לפי הוראות הסעיף האמור כחיוב שקוים בין המשתתפים
במערכת, כלפי
הנאמן
המפרק:, אלא אם כן מתקיימים שניים אלה
(1
)
במועד
מתן הצו מת ן צו הפירוק נחשב החיוב, לפי כללי המערכת, כחיוב שקוים, כאמור בסעיף14
;)(ב
(2
)
מלוא התשלום לצורך ביצוע הוראת התשלום הועבר לזכות מפעיל המערכת או לזכות המשתתף האחר, בטרם
מתן הצו מתן צו
הפירוק.
)(ה נחשב חיוב לפי הוראות סעיף14(ב) וסעיף קטן (ד) כחיוב שקוים, רשאי
מפעיל המערכת, על אף הוראות סעיף קטן (ג), ובכפוף
.לכללי המערכת, לבצע את הוראת התשלום שניתנה בקשר לחיוב
)(ו
הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-
(ד) אין בהם כדי לגרוע מהוראות סעיף14
.)(א
)(ז אין
במתן צו לפתיחת הליכים או צו פירוק
במתן צו פירוק לגבי משתתף במערכת מבוקרת
מיועדת כדי לגרוע מזכותו של מפעיל
המערכת לנכות מזכויות המשתתף כלפיו שנוצרו
בטרם מתן הצו
בטרם מתן צו הפירוק , את התחייבויות המשתתף כלפיו שנוצרו
ביום הפירוק או ביום מתן הצו לפתיחת הליכים
ביום הפירוק או במהלך שעה לאחר שמפעיל המערכת קיבל הודעה, בכתב, מבנק
ישראל
על אודות מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק
על אודות מתן צו הפירוק , לפי המוקדם מביניהם, ובלבד שנקבע בכללי
המערכת כי שווי ההתחייבויות או הזכויות של מפעיל המערכת כלפי משתתף במערכת יהיה שווי התחייבויותיו או זכויותיו, בניכוי
ההתחייבויות או הזכויות של המשתתף כלפ.יו
)(ח
לעניין סעיפים קטנים (ג) ו-
)(ז–
(1
)
יראו את מועד תחילתו של היום שלאחר
מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק
מתן צו הפירוק , לגבי מערכת מבוקרת כאמור
בסעיף2
(ב), כמועד תחילתו של
היו
ם היו האמור לפי שעון ישראל או לפי שעון המדינה שבה מנוהלת המערכת, לפי המאוח;ר
(2
)
יראו הודעה שנשלחה בידי בנק ישראל למפעיל של מערכת מבוקרת מיועדת, באמצעות מערכת אלקטרונית המשמשת את בנק
ישראל ואת המערכת המבוקרת המיועדת לשם העברת הוראות תשלום, כהודעה שהתקבלה בידי מפעיל המערכת במועד שבו
נשלחה, אלא אם כן הוכיח מפעיל המערכת שלא קיבל את
ההודעה או שקיבל אותה במועד אחר, והכל מטעמים שלא יכול היה
.למנעם באמצעים נאותים
11
הער
ות:
חוק מערכות תשלומים, התשס"ח-
2008
עוסק במערכות תשלומים מורכבות בהן יש חשיבות גבוהה לוודאות .
סעיף15
לחוק עוסק
.בהליכי פירוק ובהשפעתם על תשלומים שבוצעו במערכות התשלומים
ה תיקונים המוצעים בסעיף
מבקשים
לערוך
את ה התאמות
הנדרשות בחוק בעקבות חקיקת חוק חדלות פירעון המוצע וכן.ביטול פקודת פשיטת הרגל וחלקים נרחבים מפקודת החברות
לדיון :
אם אכן יפוצל בשלב זה התיקון העקיף לחוק החברות העוסק בפירוק
של חברות סולבנטיות , יהיה צורך לערוך
מספ ר
התאמות.בתיקון העקיף המוצע
סעיף
369
המוצע–
:תיקון לחוק בנק ישראל
תיקון חוק בנק
ישראל
369
.בחוק בנק ישראל ,התש"ע–
2010
6
7–
(1)
בסעיף
37
–
(א)
בכותרת השוליים ,אחרי "ניירות ערך "יבוא "או פיקדון כספי;"
(ב)
בסעיף קטן (א ,)אחרי "שועבדו ניירות ערך" יבוא "או שועבד פיקדון
כספי ,"במקום "כאמור בפרק זה "יבוא "מכוח סמכותו לפי דין ,"אחרי
"ובלבד שניירות הערך "יבוא "או הפיקדון הכספי "ואחרי "לחוק ניירות ערך"
יבוא "או מופקדים בחשבון המתנהל בבנק ישראל ,לפי העניין;"
(ג)
בסעיף קטן (ב ,)לאחר המילים
אחרי "של ניי
רות ערך "יבוא "או פיקדון
כספי;"
(ד)
בסעיף קטן (ג ,)אחרי "בבעלותו הבלעדית של הבנק "יבוא "או העברת
הפיקדון הכספי המשועבד לחשבון כאמור;"
(ה)
בסעיף קטן (ד ,)אחרי "זכות בנייר ערך "יבוא "או בפיקדון כספי,"
אחרי "חשבון של ניירות ערך "יבוא "או של פיקדון כאמ
ור "ובמקום "על
ניירות הערך שבו "יבוא "על ניירות הערך או הכספים שבו ,לפי העניין;"
(ו)
בסעיף קטן (ה ,)במקום "וחוק החברות "יבוא "חוק החברות וחוק
חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,התשע"ו–
2016
(בפרק זה – חוק חדלות פירעון
ושיקום כלכלי ,")ובמקום "ומימושו "יבוא "או פ
יקדונות כספיים ומימושו;"
(2)
אחרי סעיף
37
יבוא:
6 דיני
מדינת ישראל, נוסח חדש34
', עמ639
.
7 ס '"ח התש"ך, עמ70
.
12
"סייג לתחולת
הוראות חוק חדלות
פירעון ושיקום כלכלי
37א .
(א)
נוצר לטובת הבנק שעבוד כערובה לאשראי שנתן
לתאגיד מכוח סמכותו לפי דין ,או הייתה לבנק זכות
עיכבון בשל אשראי שנתן כאמור או זכות קיזוז כנגד
אשראי ש
נתן כאמור ,ונפתחו לגבי התאגיד הליכי
חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,לא
יחולו על הבנק הוראות החוק האמור לעניין נושה
מובטח ,נושה בעל זכות עיכבון או נושה בעל זכות קיזוז,
והוא יהיה רשאי להיפרע את חובו וכן לממש את
השעבוד ,זכות העיכבון או זכות הק
יזוז בדרך שהיה
רשאי לממשם לולא התנהלו לגבי התאגיד הליכי חדלות
פי
רעון כאמור.
(ב)
חב תאגיד לבנק חוב שנוצר בשל מתן אשראי
בידי הבנק מכוח סמכותו לפי דין ,לא יחולו הוראות
חלק י 'לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לעניין חוב
כאמור או לעניין שעבוד נכס כערובה לאשראי שניתן
כאמור ,זכות עיכבון לגבי נכס בשל מתן אשראי כאמור
או זכות קיזוז כנגד אשראי כאמור".
נוסח משולב:
סעיף37
(א) לחוק בנק ישראל–
"שעבוד ניירות ערך
או פיקדון כספי
:להבטחת אשראי
(א) שועבדו ניירות ערך
או שועבד פיקדון כספי
כנגד מתן אשראי בידי הבנק
מכוח סמכותו לפי דין
כאמור בפרק זה , יהיה כוחו של
השעבוד יפה כלפי נושים אחרים של המשעבד ויראו אותו כשעבוד קבוע, ובלבד שניירות הערך
או הפיקדון הכספי
רשומים לזכות
הבנק אצל מתווך פיננסי כהגדרתו בסעיף50א לחוק ניירות ערך או מופקדים בחשבון המתנהל בבנק ישראל ,לפי העניי
ן".
)(ב על אף הוראות סעיף19(ב) לחוק המשכון, התשכ"ז-
1967
(בסעיף זה–
חוק המשכון), לא יממש הבנק שעבוד של ניירות ערך
או
פיקדון כספי
שנעשה כערובה למתן אשראי כאמור בפרק זה, לפי סעיף17
(ג) לחוק המשכון, אלא לאחר שמסר הודעה על כוונתו
לעשות כן, שני ימי עסקים מראש , למשעבד ולכל אדם שזכותו עלולה להיפגע מן המימוש; ואולם רשאי הבנק לממש שעבוד כאמור
בלא מסירת הודעה מראש אם לדעת הנגיד או מי שהוא הסמיך לכך מבין עובדי הבנק, עיכוב במימוש השעבוד עלול לפגוע באופן
,משמעותי ביכולת לפרוע את ההתחייבות המובטחת באמצעות מימוש השעבוד ובלבד שהבנק ימסור הודעה על המימוש סמוך
.לאחר ביצועו, למשעבד ולכל אדם שזכותו עלולה להיפגע מן המימוש
)(ג לעניין החובה ליתן הודעה לפי סעיף זה, העברה של ניירות הערך
המושעבדים
ושו המ
עבדים
לבנק לחשבון בבעלותו הבלעדית של
הבנק או העברת הפיקדון הכספי המשועבד לחשבון כאמור
.לא תיחשב כמימוש
)(ד
הוראות סעיף זה יחולו גם לעניין זכות בנייר ערך או בפיקדון כספי
, וכן לעניין חשבון של ניירות ערך או של פיקדון כאמור ,על
ניירות הערך או הכספים שבו ,לפי העניין
על ניירות הערך שבו.כפי שיהיו מפעם לפעם
)(ה
הוראות סעיף זה יחולו על אף ה
וראות כל דין, לרבות פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-
1983
, חוק המשכון
חוק החברות
וחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,התשע"ו–
2016
(בפרק זה – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי)וחוק החברות , ואולם אין בהן
כדי לגרוע מזכותו של הבנק לפעול לעניין שעבוד ניירות ערך
או פיקדונ
ות כספיים ומימושו
ומימושו.בהתאם להוראות כל דין אחר
13
הערות:
סעיף37
לחוק בנק ישראל עוסק בשעבוד ניירות ערך להבטחת אשראי שניתן על ידי בנק ישראל. ניירות ערך אלה נחשבים
למשכון מופקד לפי סעיף4(2) לחוק המשכון, ולפיכך כוחם יפה כלפי נושים אחרים של החייב אף ללא
.רישום
מוצע להחיל
את הוראות סעיף37
גם לגבי "פיקדון כספי" – אלו הם כספים שאינם מופקדים בעין
ואולם יכולים לשמש כערובה לאשראי
.שניתן בידי בנק ישראל
בנוסף, מוצע לקבוע כי
ההסדר האמור
יחול לגבי כל אשראי שניתן על ידי הבנק על פי דין, לרבות פקודת הבנקאות וחוק
מע ,רכות תשלומים ולא רק על אשראי
נית ש.ן בהתאם לפרק ה' לחוק בנק ישראל, כפי שהמצב כיום
כמו כן ,
מוצע להוסיף את סעיף37א לחוק ,ול פיו בנק ישראל יהיה רשאי לממש שעבודים, זכות עיכבון או זכות קיזוז בגין
,אשראי שהעניק לתאגיד גם אם
התאגיד מצוי בהליכי חדלות פירעון
. בעת ה
מימוש
לא יהיה בנק ישראל כפוף למגבלות על
מימוש שחלות על נושים מובטחים אחרים על-פי החוק ,
ואף
הוראות חלק י' לחוק
הנוגעות למשא ומתן מוגן לא יחולו על
שעבוד שכזה.
על-
פי דברי ההסבר, הנימוק לכך הוא שבנק ישראל מעמיד אשראי שלא במטרה להשיא רווחים, אלא כחלק מהגשמת
מט רות חשובות עליהן הוא מופקד מכוח תפקידו הציבורי. לכן, הפסדים שיגרמו לבנק עקב הגבלות על יכולתו לגבות את
.החוב, עלולים להביא להשלכות שליליות רחבות במשק
לדיון :
?מהן הנסיבות שבהן נוצרים שעבודים מן הסוג הנדון בתיקון מדוע מוצדק להחריג את בנק ישראל מהמגבלות
החלו ת על
גופי מדינה אחרים שאף הם אינם פועלים במטרה להשיא רווחים ?
האם
הטעם לכך הוא ש שעבודים לטובת בנק
ישראל
נוצרים בקשר עם
ניסיון לחלץ גורם מפוקח מקשיים כספיים?
?האם זה מחייב מתן עדיפות כאמור
סעיף370
המוצע–
תיקון
לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות:
לעת עתה
לא יתקיים דיון בסעיף זה
.משום שנשקל פיצולו מהצעת החוק
חלק י"ד :תחילה ,תחולה ,הוראות מעבר והוראת שעה
סעיף
371
המוצע– תחילה ותחולה:
371
.
(א)
תחילתו של חוק זה שנה
שמונה עשר חודשים
מיום פרסומו (להלן – יום התחילה ,)והוא יחול על
הליכי חדלות פירעון שהחלו ום בי התחילה ואילך.
(ב)
על הליכי פירוק לפי פקודת החברות ,על הליכי פשרה או הסדר שניתן במסגרתם צו הקפאת הליכים
לפי חוק החברות ועל הליכי פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש ,]התש"ם–
1980
8 (להלן – פקודת
פשיטת הרגל )שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה ,ימשיכ
ו לחול הוראות הדין שחלו עליהם ערב יום
התחילה.
הערות:
נוכח השינויים המהותיים והמקיפים המוצעים בהצעת החוק, מוצע לאפשר תקופת התארגנות של18
חודשים
. כמו כן,
מוצע כי על
הליכי חדלות פירעון שהיו תלויים ועומדים קודם ליום התחילה ימשיכו לחול אותן הוראות שחלו עליהם קודם ליום התחילה .
8 ס '"ח התשי"ז, עמ145
.
14
סעיף
372
המוצע– הוראות מעבר לעניין שעבוד צף:
372
.
חל על נכס מנכסיו של תאגיד שעבוד צף שנרשם כדין לפני יום פרסומו של חוק זה (בסעיף זה –
יום
הפרסום )ומתקיים אחד מאלה ,לא יחולו בהליכי חדלות הפירעון המתנהלים לגבי התאגיד ההגבלות לעניין
שעבוד צף שבסעיף
244
וההוראות לעניין חובות בדין קדימה שבסעיף
234
,ויחולו לגביו ההוראות לעניין
חובות בדין קדימה הקבועים בסעיף
354
לפקודת החברות ,כנוסחה ערב יום התחילה:
(1)
השעבוד הצף ניתן בין השאר כערובה להבטחת פירעונו של חוב בשל אשראי שניתן לפני יום
הפרסום ;לע
ניין זה ,שונה מועד הפירעון או שיעור הריבית אחרי יום הפרסום יראו את האשראי כאילו
ניתן לאחר יום הפרסום ;
(2)
הליכי חדלות הפירעון נפתחו לא יאוחר מתום חמש שנים מיום הפרסום.
הערות:
מוצע לקבוע הוראת מעבר
העוסקת בתנאים ל מימוש
שעבוד צף,
שתכליתה להבטיח שהשינוי
ב ,הסדר החל על שעבוד צף
לרבות הגבלת זכותו של בעל השעבוד הצף לפירעון של רק75%
מהתמורה שהתקבלה ממימוש נכסי השעבוד הצף (סעיף
244) וכן האפשרות לפרוע חובות בדין קדימה מנכסי השעבוד הצף אם אין די בקופת הנשייה לצורך פרעונם
(סעיף234
) ,
יחולו רק באופן
פרוספקטיבי (צופ)ה פני עתיד .
על-
פי ההצעה, בכל הנוגע לשעבוד צף
שנרשם לפני יום פרסומו של החוק , יחול הדין הישן, אם השעבוד ניתן כערובה ביחס
לאשראי שניתן
לפני יום פרסום החוק ,או
אם האשראי ניתן
לאחר
,יום פרסום החוק
אך
הליכי חדלות הפירעון החלו עד
חמש שנים מיום פרסום החוק (על-פי
)ההצעה, שלוש וחצי שנים מיום כניסת החוק לתוקף.
הוראה זו יכולה לחול למשל
במצב שבו נרשם שעבוד צף כללי על נכסי התאגיד
לפני יום פרסום החוק, וההלוואה ממחוזרת ב מהלך חמש השנים שלאחר
.מכן
מובהר כי הוראה זו חלה ברמה התאגידית– כלומר, אם יש לתאגיד שעבוד צף אחד שלגבי ו יש להחיל את הדין הישן יחול
הדין הישן לעניין
כל חובות התאגיד המשועבדים בשעבוד צף .
לדיון : מדוע נשמר הדין הישן ביחס להלוואות
ל משך5
שנים ,מיום פרסום החוק
ו אף ביחס לכל השעבודים הצפים של
התאגיד?
האם אי
ן מדובר בתקופה ארוכה מדי בהתחשב בכך שממועד הפרסום כבר אין
?הסתמכות על הדין הישן
סעיף
373
המוצע– הוראות מעבר לעניין פשיטת רגל:
373
.
(א)
נקבעה בחיקוק לפני יום התחילה הוראה הנוגעת לפושט רגל ,לפשיטת רגל או להליכים לפי פקודת
פשיטת הרגל ,יראו אותה ,החל ביום התחילה ,כהוראה הנוגעת ליחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים פי ל
חוק זה או להליכי חדלות פירעון המתנהלים לגבי יחיד לפי חוק זה ,בהתאמה.
(ב)
צו כינוס שניתן ליחיד לפי פקודת פשיטת הרגל לפני יום התחילה ,יראו אותו לעניין סעיף
163
(ג()
4)
כצו לפתיחת הליכים אחר.
הערות:
מוצע לקבוע הוראה כללית לגבי האופן בו יקראו מונחים בחוק פשיטת הרגל בדברי חקיקה
אחרים
בהם מוזכרת הפקודה והמונחים
המרכזיים.בה, לאחר כניסתו של החוק לתוקף
הוראה זו מצטרפת לתיקונים העקיפים העורכים התאמות של המונחים בפקודת
.פשיטת הרגל לחוק החדש בחלק קטן מהחוקים הרלוונטיים
15
כמו כן, מובהר כי צו כינוס ייחשב לצו פתיחת הל יכים גם לעניין הארכת תקופת התשלומים כאשר "ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת
הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חדלות הפירעון" (סעיף163
()(ג4
.)) להצעה
סעיף
374
המוצע– הוראות מעבר לעניין ביטול פקודת החברות:
374
.
על אף הוראות סעיף
359
[
תיקון
עקיף ל
פקודת החברו
ת] –
(1)
בתקופה של חמש שנים מיום התחילה ,ימשיכו לחול על עמותה וחברה לתועלת הציבור הסדרי
הפירוק שחלו בעניינן לפי פקודת החברות ,ערב תחילתו של חוק זה ,בהתאם להוראות פרק ז 'לחוק
העמותות או הוראות הפרק הראשון א 'בחלק התשיעי לחוק החברות, לפי העניין ;השר רשאי, בצו,
,באישור ועדת חוקה
להאריך את התקופה לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים כל אחת;
(2)
סעיף
369
לפקודת החברות ימשיך לעמוד בתוקפו לגבי חברות שנמחקו בהתאם לסעיף
368
לפקודה
האמורה לפני יום תחילתו של חוק החברות.
הערות:
)לסעיף קטן (א– כזכור, במסגרת התיקו .ן העקיף לפקודת החברות מוצע לבטל את כל ההוראות העוסקות בפירוק חברות
על-
פי ההצעה, תחולת ההסדר בפקודת החברות על
פירוק במצב של חדלות פירעון אמור להיות מוחלף על-
ידי הצעת החוק
דנן ,ופירוק שלא בשל חדלות פירעון (למשל, פירוק מרצון או פירוק מטעמי צדק ויושר) אמור לה
יות מוחלף על-
ידי הסדר
חדש שיתווסף בתיקון עקיף
לחוק החברות.
ואולם, כפי שצוין כבר לעיל ביחס לסעיף365
המוצע, מוצע כי ההסדר המעוגן
בפקודת החברות ימשיך לחול על עמותות
(מכ
ו )ח פרק ז' לחוק העמותות
ו על
חברות לתועלת הציבור
(מכוח הפרק הראשון
א' בחלק התשיעי לחוק החבר
ות) למשך חמש שנים
. במהלך תקופה זו אמור
משרד המשפטים להשלים גיבושו של תיקון
.חקיקה כולל בעניינן של חברות אלה
עוד מוצע כי השר יהיה רשאי בצו להאריך את התוקף של.הסדר זה לתקופה שלא תעלה על חמש שנים
)לסעיף קטן (ב– מוצע כי
סעיף369
ש
עניינו בביטול מחיקת חברה שבו טלה לפי סעיף368
,לפקודת החברות ימשיך לחול
משום שהוא מעניק זכות למשך20
.שנים מיום המחיקה להגיש בקשה לביטולה
סעיף
375
המוצע– הוראת שעה לעניין גמלה לפי פרק ח 'לחוק הביטוח הלאומי:
הוראת שעה לעניין
גמלה לפי פרק ח '
לחוק הביטוח
הלאומי
375
.בתקופה של שלוש שנים מיום התחילה יחולו לעניין גמלה לפי פרק ח 'לחוק הביטוח
הלאומי הוראות אלה:
(1)
המוסד לביטוח לאומי שהגיש תביעת חוב הנובעת מתשלום גמלה כאמור,
יסווג ,לצורך אישור הצעת תכנית לשיקום כלכלי לפי הוראות סימן ג 'לפרק ז 'בחלק
ב 'לחוק זה ,כאסיפת סוג נפרדת;
(2)
חוק הביטוח הלאומי ייקרא כך:
(א)
בסעיף
180
,בהגדרה "שכר עבודה ,"אחרי "ולהוציא תגמול לפי פרק
י"ב "יבוא "אך לא יותר מהשכר הממוצע כפול שניים;"
16
(ב)
בסעיף
183
,האמור בו יסומן
("א ")ואחריו יבוא:
("ב )
על אף האמור בסעיף קטן (א ,)לא הורה בית המשפט ,בצו
לפ
תיחת הליכים לפי פרק ד 'לחלק ב 'לחוק חדלות פירעון ושיקום
כלכלי ,על פירוק התאגיד –
(1)
לא ישולם חוב שכר העבודה כאמור בסעיף קטן (א )בעד
תקופה שלפני 4 החודשים שקדמו בתכוף למועד מתן הצו;
(2)
סכום פיצויי הפיטורים וכן כל סכום מחוב שכר העבודה
שמקורו ב
זכויות הנובעות מסיום יחסי עבודה ישולם לפי
הוראות סעיף קטן (א )רק אם הורה הנאמן בהליכי חדלות
הפירעון לגבי התאגיד לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי על
פיטורי העובד".
:נוסח משולב
פרק ח': ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד
...
הגדרות
180
.
בפרק זה-
""עובד-
;'מי שמבוטח או היה מבוטח כעובד לפי פרק ה
""מעביד של עובד-
;לרבות מי שהיה מעבידו
""שכר עבודה-
כמשמעותו בסעיף1
לחוק הגנת השכר, לרבות סכום שלפי כל דין רואים אותו כשכר עבודה ולהוציא תגמול
לפי פרק י"ב, אך לא יותר מהשכר הממוצע כפול שניים . פחת שכר העבודה של עובד משכר המינימום שלו הוא זכאי לפי חוק שכר
.מינימום, יהיה שכר העבודה שכר המינימום האמור
...
שיעור הגמלה לעובד
183
.
)(א
הגמלה שתשולם לפי פרק זה לעובד תהיה סכום חוב שכר העבודה ופיצויי הפיטורים שמעבידו חייב לו, עד סכום
שלא יעלה על
הסכום הבסיסי כפול13
לגבי כל עובד, בכפוף להוראות סעיף189
(ב), ובלבד שחוב שכר העבודה כאמור לא ישולם בעד תקופה
שלפני12
החודשים שקדמו בתכוף למועד שבו נותקו יחסי עובד ומעביד, או למועד מתן צו לפי הוראות סעיף182
, לפי המוקדם
.מביניהם
("ב )
על אף הא
מור בסעיף קטן (א ,)לא הורה בית המשפט ,בצו לפתיחת הליכים לפי פרק ד 'לחלק ב 'לחוק חדלות
פירעון ושיקום כלכלי ,על פירוק התאגיד –
(1)
לא ישולם חוב שכר העבודה כאמור בסעיף קטן (א )בעד תקופה שלפני 4 החודשים שקדמו בתכוף
למועד מתן הצו;
17
(2)
סכום פיצויי הפיטורים וכן כל סכום מחוב שכר העבודה שמקורו בזכויות הנובעות מסיום יחסי
עבודה ישולם לפי הוראות סעיף קטן (א )רק אם הורה הנאמן בהליכי חדלות הפירעון לגבי התאגיד לפי חוק חדלות
פירעון ושיקום כלכלי על פיטורי העובד".
הערות:
פרק ח' לחוק הביטוח הלאו מי קובע את זכאותו של עובד לגמלה במקרה שהמעביד נקלע לחדלות פירעון. זכאות זו קמה
.רק אם הוכרז המעביד כפושט רגל או אם ניתן צו לפירוק על ידי בית המשפט,בהתאם לכך על פי הדין הקיים,
העובדים
אינם זכאים לגמלה במקרה של שיקום והבראה .
מתן גמלה רק במצב של פירוק ולא ב מצב של שיקום והבראה
יוצר עיוות במערך התמריצים של עובדים . במצב זה הם
עלולים לפעול לפירוק התאגיד כדי לקבל ,מהמוסד לביטוח לאומי גמלה
גם אם ה
אינטרס ארוך ה טווח שלהם ושל יתר
הנושים הוא לאפשר הבראה של המעביד. בנוסף, קיים קושי עם הבחנה זו משום שבמקרים רבים הפער
בי ן הליכי פירוק
ובין הליכי שיקום
אינו משמעותי כל כך. לבסוף
י , ת מרוץ העובדים לפעול לפירוק התאגיד עומד בניגוד למגמת הצעת החוק
.להעניק עדיפות לשיקום על פני פירוק
,בהתאם לכך
מוצע לשנות את הדין הקיים ולקבוע כי בכל מקרה בו ניתן לגבי המעסיק צו לפתיחת הליכים, יהיו זכ אים
עובדי המעסיק לגמלת הביטוח הלאומי – בין אם מדובר בפירוק ובין אם שיקום . מאחר שתיקון זה כרוך בעלות תקציבית
לא מועטה (וכן בשל החשש לניצולו לרעה –
השימוש בהליכי שיקום כאמצעי "לגלגל" את תשלום המשכורות למוסד
לביטוח לאומי
) מוצע בשלב זה לקבוע את התיקון בהוראת ש .עה למשך שלוש שנים שבמהלכן ייבחנו השלכותיו
בנוסף מוצע להעניק לביטוח הלאומי, במהלך תקופת הוראת השעה, מעמד מיוחד–
של אסיפת סוג נפרדת-
באישור תכנית
לשיקום כלכלי של תאגיד ,
באופן שיאפשר לו למנוע את אישורן של תכניות לשיקום כלכלי שבהן נעשה ניצול לרעה של
גמלת ה .ביטוח הלאומי
,יחד עם זאת ,על פי דברי ההסבר ,בשל ההכבדה על קופת הביטוח הלאומי, מוצע להגביל את תשלום הגמלה האמורה
:באופן הבא
1
.
מוצע להגביל את סכום הגמלה שישולם
לכפל השכר הממוצע במשק , העומד נכון ליום1.1.17
על9,543
₪
-
כלומר19,086
₪. הגבלה זו תחול הן לענ ,יין פירוק והן לעניין שיקום
ועל כן מהווה שינוי ביחס ל דין הקיים בפירוק
והטלת מגבלה חדשה בהליכים אלה.
2.
כאשר מדובר בהליכי שיקום
יוגבל תשלום הגמלה ל-4 ה
חודשים שקדמו לצו לפתיחת הליכים (וזאת בניגוד ל-
12
.)החודשים שבהם מוענקת גמלה במצב של פירוק
3. תשלום שעניינו פיצויים בשל סיום יחסי העבודה יוגבל למקרים בהם הנאמן הורה על פיטור
י
ו של העובד
, זאת
מאחר שאין לכאורה הצדקה להעניק לעובד גמלה אם הוא ממשיך
להיות מועסק .
לדיון:
1.
האם מוצדק להגביל את הגמלה המשולמת לעובדים במקרה של הליכי פירוק ושיקום
לכפל השכר הממוצע במשק (כ-
19,000
₪
)?
יצוין
שביחס ל
חלק מה גמלאות אחרות הניתנות מכוח ,חוק הביטוח הלאומי"התקרה"
עומדת על פי5
מ"השכר הבסיסי" (קרוב ל-
44,000
₪
). בכלל זה למשל, גמלה המשולמת
בתקופת הלידה וההורות(
סעיף53
ל חוק הביטוח
הלאומי), או
גמלה המשולמת למשרתים במילואים (סעיף270
לחוק הביטוח הלאומי).
2.
האם ראוי להגביל את הגמלה המשולמת לשכר
במצב של שיקום ל-4
?חודשים בלבד
האם אין מצבים שבהם התקופה שבה
לא משולמות משכורות לעובדים עולה?על ארבעה חודשים
3.
האם אין מקום לקבוע כי התפטרות של עובד על רקע אי תשלום משכורתו היא עילה מספקת לתשלום פיצויי פיטורין, ואין
לחייבו להמתין לפיטוריו או לפירוקו של התאגיד לצורך קבלת חלק הגמלה
הנובע מסיום יחסי העבודה ?
18
הצעת מיזוג להצעת חוק/פ2010/20
'של חה"כ ניסן סלומינסקי ואח
( ביום י"ג באב התשע"ה29.7.15
)
הונחה על שולחן הכנסת
הצעת חוק
הביטוח הלאומי (תיקון–
גמלה לעובדים בעסק בהליכ י
הבראה), התשע"ה–
2015
(
/פ2010/20
)
שיזמו חברי הכנסת ניסן סלומינסקי
ו .יואב בן צור עניינה של ההצעה במתן זכאות לגמלה
של הביטוח הלאומי, אף אם לא פורקה החברה, אם ניתן לגבי מעסיקו של העובד המבוטח צו להקפאת הליכים לפי סעיף350
ב
לחוק החברות, התשנ"ט–
1999, ובתנאים נו ספים המצויים בהצעה. מאחר שהצעת החוק הממשלתית מסדירה את אותו הנושא
ביחס לחוק החדש–
.מוצע למזג את הצעת החוק הפרטית והממשלתית
דיון המשך ב
נושאים נוספים :
סעיף349
:המוצע
ערעור על החלטת בית המשפט
ערעור על החלטת
בית המשפט
349
.
(א)
פסק דין של בית משפט מחוז
י
בערכאה ראשונה
שניתן לפי חוק זה ניתן לערעור
לפני בית המשפט העליון ,ופסק דין של בית משפט שלום שניתן לפי חוק זה ניתן
לערעור לפני בית משפט מחוזי ;לעניין זה יראו כפסק דין ,בין השאר ,החלטות
כמפורט להלן:
(1)
החלטה בבקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סעיפים
18
או
116
;
(2)
החלטה בבקשה להפסקת כהונתו של הנאמן לפי סעיפים
55
או
140
;
(3)
החלטה שלא להביא הצעת תכנית לשיקום כלכלי או הסדר חוב
לאישור הנושים וחברי התאגיד ,לפי סעיפים
83
(ג )או
322
(ג;)
(4)
החלטה לעניין אישור תכנית לשיקום כלכלי או הסדר חוב ,לפי סעיפים
86
עד
88
או
324
;
(5)
החלטה לעניין הפסקת הפעלת התאגיד ועל פירוקו לפי סעיף
94
;
(6)
החלטה לעניין הפסקת הליכי הפירוק של תאגיד ועל הפעלת התאגיד
לשם שיקומו הכלכלי ,לפי סעיף
98
;
(7)
החלטה בבקשה לחיסול תאגיד לפי סעיף
99
;
(8)
החלטה בבקשה לביטול צו לפת
יחת הליכים לפי סעיפים
108
,
183
ו-
286
;
(9)
צו לשיקום כלכלי לפי סעיף
161
;
(
10
)
החלטה לעניין שינוי צו לשיקום כלכלי לפי סעיף
170
;
(
11
)
החלטה לעניין ביטול הפטר לפי סעיף
176
;
(
12
)
החלטה לעניין הקצב
ה לזכאי
מזונות לפי סעיף179
;
(
13
)
החלטה לעניי
ן העברת ניהול ההליכים מרשם ההוצאה לפועל לבית
משפט לפי סעיף207
;
19
(
14
)
החלטה לעניין הגנת בית מגורים לפי סעיף229
;
(5
1)
החלטה
בדבר עיכוב יציאה מהארץ
לפי סעיף284
;
(6
1
12
) החלטה בדבר מעצר לפי סעיף
285
.
(ב)
ערעור כאמור בסעיף קטן (א()
5
1
12
)
( או6
1
)יידון בדן יחיד.
(ג)
החלטה אחרת של בית משפט מחוזי שניתנה לפי חוק זה ופסק דין של בית
משפט מחוזי בערעור, ניתנת
ניתנים לערעור לפני בית המשפט העליון אם ניתנה רשות
לכך מאת
נשיא בית המשפט העליון או מאת
שופט של בית המשפט העליון שנשיא
בית המשפט העליון קבע לכך ,
ובפסק דין– גם אם ניתנה רשות לכך בגוף פסק הדין;
החלטה אחרת של בית משפט שלום שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט
מחוזי אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי שנשיא בית המשפט
המחוזי קבע לכך.
)**(
רשות כאמור בסעיף קטן (ג) לגבי החלטה אחרת
תינתן אם שוכנע בית המשפט
,כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי
יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך
.נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (ג ,)לא תינתן רשות ערעור על סוגי החלטות ששר
המשפטים קבע, בצו
, באישור ועדת החוקה ;נקבע סוג החלטה בצו כאמור ,יחול הצו
על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו.
)(ה אין באמור בסעיף קטן (ד) כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על
החלטה כאמור באותו סעיף קטן במסגרת
ערעור על פסק הדין.
נקודות פתוחות לדיון :
1.
אילו מהערעורים ידונו בדן יחיד? האם תהיה הבחנה לעניין זה בין ערעורים הנדונים בבית המשפט המחוזי (שבו לרוב בית
?)המשפט דן בדן יחיד) ובין בית המשפט העליון (שבו הכלל הוא דיון בהרכב שלושה
2.
האם
ההנחה היא שבהיעדר קביעה אחר ,ת
תקנות סדר הדין האזרחי
,חלות על כלל השאלות העולות בהקשר של ערעורים
,ובכלל זה
המועדים להגשת ערעור , דיון מקדמי בערעור וכיוצא באלה? האם יש צורך להוסיף הוראה כפי שנעשה בחוק בתי
:משפט לענינים מינהליים לפיה"הורא
ות חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-
1984, יח
ולו
על הליך לפי חוק זה אם אין
בחוק זה הוראה אחרת לענין הנדון ואם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם הוראות חוק זה?"
9
3.
במקרים שבהם בית המשפט המחוזי נותן פסק דין בערעור, האם אין מקום לקבוע כי הוא יהיה רשאי לתת רשות ערעור
בגוף פסק הדין? כך קבוע גם היום
לגבי הליכים אזרחיים בסעיף41
.(ב) לחוק בתי המשפט
4.
האם אין מקום לקבוע מהו המבחן המהותי למתן רשות ערעור? הנוסח המוצע בתוספת לסעיף קטן (ג) נסמך על הקיים
בסעיף41
.(ב) לחוק בתי המשפט
9
סעיף14
לחוק בתי
חוק בתי משפט לענינים מינהליים, תש"ס-
2000
.
20
5.
האם אין מקום להוסיף הוראה הקובעת שגם במצבים שבהן השר יקבע בצו שלא ינתן רשות ע רעור, אין בכך כדי למנוע
ערעור על ההחלטה במסגרת ערעור על פסק הדין (כמו שיש בסעיף41
?)(ד) לחוק בתי המשפט
התוספת הראשונה
המוצע
ת :
גורמים שמהם הממונה יכול לבקש מידע אודות החייב ופירוט המידע
על-
פי המוצע בסעיף104
()(ב3
) שכבר נדון בוועדה (בישיבה מיום8.11.2016
,)
יחיד המבקש לפתוח הליכי חדלות פירעון צריך
לצרף לבקשתו תצהיר, דוח מפורט בדבר מצבו הכלכלי ו כתב ויתור על סודיות המתייחס למידע ספציפי–
מידע לעניין
כתובתו, נכסיו, חובותיו, גובה הכנסתו ומקורות הכנסתו, זאת ביחס לגוף ציבורי כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות10
;וכן
מידע לע ,ניין מצבו הכלכלי ולעניין יציאותיו וכניסותיו לישראל, מן הגופים המפורטים בטור הראשון לתוספת הראשונה
בהתאם למפורט בטור השני לתוספת הראשונה
. כתב הסודיות מחריג מידע המצוי בידי רשות המסים.
בדברי ההסבר מובהר כי ניתן לאסוף את המידע גם בלא כתב ויתור על סודיות, שהר י במצב שבו הבקשה מוגשת על ידי
הנושה, החייב
אינו
חותם על כתב ויתור על סודיות כאמור. בהתאם לכך, תכלית כתב הוויתור היא רק
להבהיר
לחייב מה
.יהיה היקף המידע שיימסר לגביו
לבקשת הממשלה, בעת הדיון בוועדה בסעיף104
()(ב3
) לא נדונה התוספת הראשונה
המפרטת איזה מידע ני תן לקבל מכל
,גוף המנוי בתוספת.ומוצע לדון בה כעת
בקשת היחיד
לממונה
104
.
(א)
היחיד רשאי להגיש לממונה בקשה לצו לפתיחת הליכים (בחלק זה – בקשת
יחיד ,)בהתקיים
כל
אלה :
)...(
(ב)
לבקשה יצרף היחיד את אלה:
)...(
(3)
כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע ב
עניינים כמפורט
בפסקאות שלהלן
ומהגורמים כמפורט להלן בהן:
(א)
מידע לעניין כתובתו ,נכסיו ,חובותיו ,גובה הכנסתו ומקורות
הכנסתו –
מכל גורם, לרבות גוף ציבורי כמשמעותו בחוק הגנת
הפרטיות ,התשמ"א–
1981
11
,אך למעט גוף המנוי בטור א 'בחלק א'
לתוספת הראשונה ורשות ה
מסים
;בישראל
(ב)
מידע לעניין מצבו הכלכלי ו כן מידע
לעניין יציאותיו מישראל
וכניסותיו לישראל –
מכל גורם המנוי בטור א 'בחלק א 'לתוספת
הראשונה בעניינים ה
מפורט
ים בטור ב 'שלצדו.
תוספת ראשונה
'חלק א
10 הגדרת
גוף ציבורי בסעיף23
( לחוק הגנת הפרטיות1)
משרדי הממשלה ומוסדות מדינה אחרים, רשות מקומית וגוף אחר הממלא תפקידים ציבוריים
( ;על פי דין2)
גוף ששר המשפטים קבע בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ובלבד שבצו ייקבעו סוגי המידע והידיעות שהגוף יהיה
רשאי למ.סור ולקבל
11 ס '"ח התשמ"א, עמ128
.
21
(סעיף104
()(ב3
)))(ב
'טור א
הגורם
'טור ב
סוג
המידע
1.
המוסד לביטוח לאומי
,מידע על מקורות ההכנסה וגובהה
המעסיק, מספר חשבון בנק ומצב
.תעסוקתי
2.
הממונה
מידע על הליכי חדלות פירעון קודמים
.לגבי היחיד
3.
רשות האוכלוסין וההגירה
מידע על יציאות מישראל ועל כניסות
.לישראל
4.
רשם החברות מידע על מניות ב בעלות היחיד ועל היות
.היחיד נושא משרה בחברה
5.
רשם השותפויות
.מידע על זכויות היחיד בשותפות
6.
הרשם כהגדרתו בחוק הספנות (כלי
שיט), התש"ך–
1960
מידע על זכויות לגבי כלי שיט הרשומות
.על שם היחיד
7.
מנהל רשות שדות התעופה או עובד
הרשות שהמנהל הסמיכו לעניין ניהול
,פנקס הרישום כהגדרתו בחוק הטיס
התשע"א–
2011
, בהתאם להוראות
סעיף169(א) לאותו חוק
מידע על זכויות היחיד לגבי כלי טיס
.הרשומות על שם היחיד
8.
רשות הרישוי
מידע על כלי רכב הרשומים על שם
.היחיד
9.
הרשם כמשמעותו בחוק רישום ציוד
הנדסי, התשי"ז–
1957
מידע על
ציוד כמשמעותו בחוק האמור
.הרשום על שם היחיד
10
.
רשות מקרקעי ישראל
מידע על זכויות היחיד לגבי מקרקעין
.שבניהול רשות מקרקעי ישראל
11
.
רשם המקרקעין
מידע על זכויות היחיד הרשומות בפנקסי
.המקרקעין
22
12
.
תאגיד המנהל אצלו, לרבות באמצעות
נציגו או בא כוחו, רישו ם של זכויות
המיועדות להירשם בפנקסי המקרקעין
על פי הסכם למכירת דירה, או תאגיד
שהתחייב בחוזה עם משרד הבינוי
והשיכון או עם רשות מקרקעי ישראל
שעניינו מכירתם, השכרתם או ניהולם
של מקרקעין, לטפל ברישום הזכויות
כאמור בפנקסי המקרקעין
מידע על זכויות היחיד לגבי מקר קעין
.הרשומות אצל התאגיד
13
.
רשם המשכונות
מידע על משכונות הרשומים על נכסי
היחיד [או
משכונות הרשומים
לטובתו?].
14
.
בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק
פנים–
ארציים נייחים או למתן שירותי
רדיו טלפון נייד לפי חוק התקשורת
(בזק ושידורים), התשמ"ב–
1982
מידע על סך התשלומים שחויב בהם
היחיד במהלך השנה שקדמה למועד מתן
.הצו לפתיחת הליכים
15
.
בעל רישיון חלוקה ובעל רישיון הספקה
,כהגדרתם בחוק משק החשמל
התשנ"ו–
1996
מידע על סך הוצאות היחיד בשל צריכת
חשמל במהלך השנה שקדמה למועד מתן
.הצו לפתיחת הליכים
16
.
חברת כרטיסי אשרא
י
מידע על סך הוצאות היחיד במהלך
השנה שקדמה למועד מתן הצו ועל
הלוואות שהיחיד קיבל מהחברה שטרם
.נפרעו
17
.
תאגיד בנקאי
,זכויות היחיד אצל התאגיד הבנקאי
ערבויות בנקאיות תקפות שניתנו לבקשת
,היחיד
והלוואות
שהיחיד קיבל
.מהתאגיד הבנקאי וטרם נפרעו
18
.
מבטח כהגדר תו בחוק הפיקוח על
שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–
1981
זכויות היחיד כלפי המבטח, ערבויות
תקפות שניתנו לבקשת היחיד והלוואות
.שהיחיד קיבל מהמבטח ושטרם נפרעו
19
.
חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח
,)על שירותים פיננסיים (קופות גמל
התשס"ה–
2005
זכויות היחיד בקופת
גמל המנוהלת בידי
החברה המנהלת והלוואות שהחייב קיבל
מהחברה המנהלת או מכספי קופת הגמל
.שבניהולה ושטרם נפרעו
[כולל גם ק
רן השתלמות]?
23
20
.
הנהלת בתי המשפט
פסקי דין בתובענות לסעד כספי או לסעד
,בעל שווי כספי שהיחיד צד להן וערבויות
.ערבונות או פקדונות שניתנו בהן
[
?מה לגבי הליכים תלויים ועומדים]
21
.
המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות
מידע על חובות היחיד שנגבים באמצעות
המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות
.ועל כספים המגיעים ליחיד מהמרכז