חומר רקע
1
דו"ח מצב ה
פגים
תאריך ה
פרסום: נובמבר 2017
:מס"ד06
_
11-2017
:פרסומים קודמים01
_
2012
-
11
]קישור
[
02
_
2013
-
11
]קישור
[
3
0
_
4
201
-
11
]קישור
[
4
0
_
5
201
-
11
]קישור
[
5
0
_
6
201
-
11
]קישור
[
תקציר מנהלים
דו"ח מצב הפגים
מתפרסם ע
ל ידי "ה
פורום למען פגים בישראל"
מידי שנה
)החל משנת 2012
;
נתונים
השוואתיים
–
החל משנת 2008
(
. הדו"ח
נותן
סקירה מקיפה
ש
ל מצב הפגים בישראל
לשנת הדו"ח )או לשנים
קודמות, בהתאם לזמינות הנתונים(
ו
מתייחס למגוון ההיבטים הקשורים לבריאותם ואיכות חייהם של הפגים ובני
משפחותיהם,
החל מהטיפול הראשוני והמעקב ההתפתחותי שמקבל היילוד, וכלה בתנאים הסוציאליים להם
זכאים הפגים ומשפחותיהם
.
הדו"ח
מתייחס, בין היתר,
גם
ל
רמת התחלואה והתמותה, איכות הטיפול הרפואי
והזכויות הסוציאליות שמקבלים הפגים והוריהם.
ממצאי הדו"ח העיקריים
שיעור דימומים תו
ך מוחיים גבוה בפגים במשקל לידה נמוך
–
שיעור התחלואה מדימומים תוך-
מוחיים
בפגים הנולדים בשבועות 24-28
להריון גבוה פי3
ואף יותר מאשר במערב )למשל, השיעור בישראל גבוה
פי 5
מיפן ופי3
משבדיה(. שיעור התחלואה בישראל עומד על כ-
20%
בהשוואה ל-
6%
בלבד במדינות
ה
מערב.
דימום תוך-מוחי עלול לגרום
לליקויים נוירולוגיי
ם
קשים
ואף למוות. כדי להוריד את שכיחות
הדימומים, יש להקפיד על טיפול קפדני, מתוכנן ומושכל בפג בימים הראשונים לחייו ולשם כך מחוייבת
זמינות רציפה של האחות ויחס של 1:1
אחות-
.פג של כמקובל בפגיות במערב
שיפור בשיעור
הזיהומים הנרכשים
–
שכיחות
זיהומים נרכשים בדם
בפגים במשקל לידה מתחת ל-
1.5
ק"ג ירד בכ-
50%
במהלך
שלוש
השנים האחרונות הודות לפרויקט הלאומי להורדת שכיחות זיהומים
בפגיות "לגעת באפס" בהובלת איגוד הניאונטולוגים והאחיות. למרות ירידה מבורכת זו, שיעור הזיהומים
הנרכשי
ם, בדגש על זיהומים מעירויים מרכזיים, עדין גבוה פי 2-3
.מהמקובל במערב
מחסור ברופאי יילודים
–
קיים מחסור של כ-
35%
) מהרופאים הניאונטולוגים
כ-
100
רופאים( הנחוצים
לטיפול בפגים.
בפועל
המחסור אף חריף יותר, מכיוון שבמדינת ישראל חסרים 60
רופאי ילדים לטיפול
ביילודי
ם הבשלים לאחר לידתם ולקראת שחרורם )תינוקות שנולדו במועד(, והרופאים הניאונטולוגים
בפגיות
–
החסר
כח ות-
אדם מלכתחילה
–
נאלצים
לטפל אף בהם על
-
חשבון זמינותם לפגים המאושפזים
בפגיות.
מחסור קריטי במיטות טיפול נמרץ בפגיות בבתי החולים של הכללית
–
קיים מחסור של כ-
70%
במיטות טיפול נמרץ בפגיות בבתי-
) החולים של שירותי בריאות כללית23
מיטות טיפול נמרץ מתוך82
מיטות נדרשות(, בעוד שבבתי החולים האחרים יש איוש של
למעלה מ-
90%
.מהמיטות
מחסור באחיות בפגיות
ב
אזור ה
דרום
–
בישראל חסרות כ-
730
אחיות בפגיות, כ-
40%
מהאחיות
הנדרשות. מ
חסור זה חריף יותר בבתי-
החולים באזור הדרום )קפלן וסורוקה( בהם60%
מהאחיות
הנדרשות חסרות.
בנק חלב אם
-
הקמת בנק חלב אם בישראל היא הכרחית כדי לאפשר שימוש נכון תחת פיקוח בתרומות
חלב אם, החיוניות להתפתחות ילדים בכלל ופגים בפרט.
לאחרונה, החליט משרד הבריאות להק
ים בנק
חלב אם תוך מספר חודשים בניהול מגן דוד אדום.
שימוש תחת פיקוח ב
תרומ
ו
ת חלב אם
י
ביא לצמצום
התחלואה וקיצור משך האשפוז של הפגים. על המדינה להסדיר את המנגנון שיתקצב את התפעול השוטף
של הבנק.
2
ממצאי הדו"ח, נתונים ו
הסבר
: ים
תחום
הסבר
שנה
נתון
משמעות
מספר
לידות
נתוני
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
,
לידות חי על פי שנה,
)דצמבר 6
201
.(
מספר ה
י
ילודים בשנת 2016
היה
187,446
.
2016
183,249
מספר הפגים
על פי הגדרות בינלאומיות והגדרות משרד הבריאות בישראל, פג
הינו יילוד שנולד לפני השבוע ה-
37
) להריון36
שבועות
+
6
.(ימים
אחוז ליד
ו
ת הפגים מסך הלידות אינו משתנה, ועומד על
בין 7%
-
10%
,אחוזים
לפי הערכות מומחים בתחום.
בשנת 2015
,
7.41%
מכלל הלידות היו של פגים. הערכת מספר לידות הפגים
בשנת 2016
)ונתונים נוספים בהמשך הדו"ח המתבססים על
הערכה זו(
מתבססת על חלקם היחסי בשנת 2015
שכן ע
ד למועד
פרסום דו"ח זה טרם התקבלו
נתוני
ה
לידות שדווחו ורוכזו בתחום
המידע באגף המחשוב והמידע במשרד הבריאות.
2016
13,578
שיעור אירועי
הזיהומים בדם
)תחלואה( של
פגים
)עד 1.5
(ק"ג
ש
יעור
ה
זיהומים
בדם )אלח דם( ה
נרכשים בזמן השהות בפגיה
)מתוך הפגים שאושפזו במחלק
ה לטיפול נמרץ ליילוד ושרדו
לפחות 3
ימים
/72
(שעות
ו
טרם עזבו את ביה"ח בפעם הראשונה
)מסד הנתונים
פרסומי מכון גרטנר לחקר אפידימיולוגיה ומדיניות
בריאות במרכז הרפואי ע"ש שיבא
(.
שיעור הזיהומים בדם עמד
בשנת 2015
על16.4%
)
244
מקרים מתוך1489
,
2.2
ל-
1000
ימי אשפוז
.(
מ
נתוני
תוכנית
"
לגעת באפס
"
)מעודכנים
עד אוגוסט 2017
( עולה
כי
הושגה ירידה
בשכיחות הזיהומים
כבר לרמה של 2
מקרים
בלבד
ל-
1000
ימי אשפוז
.
שיעור הזיהומים שקשורים לעירוי / צנתר מרכזי
ה
יה
בשנת 2014
6.3
ל-
1,000
ימי צנתר ומנתוני2017
עולה כי הושגה ירידה לרמה
של3
מקרים ל-
1,000
.ימי צנתר
2015
16.4%
מניתוח מדדי תחלואה בילודים הנולדים במשקלי לידה מתחת ל-
1500
גרם ע"י
המרכז הלאומי לבקרת מחלות בישראל
זה כ-
20
,שנה
עלתה תמונה
מטריד
ה
שאחד מכל 4-5
ילודים לוקה בזיהום
בדם במהלך אשפוזו בפגייה. מציאות זו
סיכנה
את חיי
הפגים,
ה
אריכה את אישפוזם ועלולה לפגוע באיכות חייהם בעתיד.
הודות לתוכנית הלאומית "לגעת באפס" שיזם
האיגוד הנאונטולוגי
בשיתוף האחיות באוגוסט 2014
–
הושגה ירידה של50%
בשיעור
הזיהומים במהלך
שלוש
השנים האחרונות. למרות ירידה מבורכת
זו, שיעור הזיהומים הנרכשים,
בדגש על זיהומים מעירוי מרכזי, עדין
גבוהים פי 2-3
מהמקובל בעולם המערבי
.
כך למשל שיעור
הזיהומים מעירוי מרכזי / צנתר בעולם המערבי עומד על 0.5-1
מקרים ל
-
1,000
ימי אשפוז, פי3
.פחות מבארץ
יש להקפיד על מניעת זיהומים באמצעות מתן עצמאות טיפולית
מלאה בכל עמדת ילו
, ד
הפסקת השימוש בעמדות ציוד מרוכזות
והפרדה בין אזור "נקי" לאזור "מזוהם" בכל עמדת ילוד.
שיעור
ד
ימומים
תוך-מוחי
ים
של
פגים
בתינוקות שנולדו בשבועות מוקדמים
)24-28
(
מקובל בעולם
ששיעור הדימומים התוך-
מוחיים עומד על6-8%
.
בישראל, שיעור
הדימומים הוא 20%
- יות
ר מפי 3
)לשם השוואת
הנתונים לעולם
המערבי, שונתה קבוצת ההשוואה לפגים שנולדו בשבוע 24-28
,
במקום ילודים מתחת ל-
1.5
.(ק"ג
20%
דימום משמעותי תוך-
מוחי עלול
לגרום
לליקויים נוירולוגיי
ם
קשים
)
כגון
שיתוק מוחין( ואף למוות.
בישראל, שיעור הדימומים גבוה פי 3
ואף יו
תר בהשוואה ל
מערב )למשל השיעור בישראל גבוה פי 5
מביפן ופי3
.(מבשבדיה
כדי להוריד את שכיחות הדימומים התוך
מוחיים יש להקפיד על תכנון קפדני ומושכל של הטיפול בפג בימים
הראשונים לחייו. צורך זה מחייב זמינות מיידית של האחות ויחס
אחות פג של 1:1
כמקובל במדינות המערב
.
לאור הצלחת התוכנית "לגעת באפס" שהורידה את שיעור הזיהומים
הנרכשים בפגיות, יזם האיגוד הניאונטולוגי בשיתוף עם האיגוד
למיילדות ולגניקולוגיה ובידיעת משרד הבריאות תוכנית לאומית
חדשה בשם "שומרי הראש"
. התוכנית
שמה לה למטרה להפחית
את שיעור התחלואה של פגים מדימומ
ים תוך
-מוחיים
ל-
6-7%
בתוך
שלוש שנים מהתנעת התוכנית
. יישום התוכנית מחייב הקצאת
משאבים ייעודיים להצלחתה.
תמות
ת פגים
)עד 1.5
(ק"ג
אחוזי התמותה נמדדים אך ורק בקרב
פגים עד משקל 1.5
ק"ג
שנפטרו במהלך האשפוז בפגיה.
שאר נתוני התמותה של פגים
)עד שבוע 37
(להריון
מ
וטמעים בנתוני התמותה הכלליים של
ילודים, לפיכך מדובר למעשה באחוזי תמותה גבוהים יותר
מהנתון שמוצג.
2015
237
על פי הערכות, שיעור התמותה קשור קשר גורדי לצפיפות ולמחסור
בכוח-
,אדם בפגיות. בנוסף
שיעור התמותה של הפגים
בישראל
בשבועות מוקדמים ובמשקלים נמוכים
מאוד
גבוה מהשיעור
ב
מדינות ה
מערב
)למשל פי 30%
-
50%
מקנדה ופי3-5
מאשר
ביפן(.
מחסור ברופאי
יילודים
אחוז הניאונטולוגים החסר בכל מערכת הטיפול ביילוד. חוזר
הפגיות שהופץ בדצמבר 2013
קבע, בין היתר, את התקינה
המומלצת לרופאים, אחיות, מיטות ותשתיות פרא
-רפואיות. לגב
י
רופאים, נקבע בחוזר כי התקן מחייב 278
רופאים נאונטולוגים
ונמצא שבשנת 2017
היו183
תקני
רופאים בלבד
)144
מומחים
ו-
39
(מתמחים
, 65%
.ממה שנקבע בתקן
2017
35%
הרופאים הקיימים אינם משמשים כרופאים ייעודים רק בפגיו
ת, אלא
הם "נמתחים" גם למשמרות ולמתן ייעוץ
במח
לקות יילודים.
כלומר
בפועל המחסור
אף
חריף
יותר
מכיוון שחסרים 60
רופאי ילדים
לטיפול ביילודים הבשלים לאחר לידם ולקראת שחרורם )תינוקות
שנולדו במועד( והרופאים הניאונטולוגים בפגיות
–
החסר
ות
כח אדם
מלכתחילה
–
נאלצים לטפל אף בהם על חשבו
ן ז
מינותם לפגים
המאושפזים בפ
גיות.
מחסור באחיות
טיפול נמרץ
ליילוד
אחוז האחיות החסר במערכת. חוזר הפגיות שהופץ בדצמבר
2013
,קבע, בין היתר, את התקינה המומלצת לרופאים, אחיות
מיטות ותשתיות פרא-
רפואיות. לגבי אחיות, נקבע בחוזר כי התקן
מחייב 1834
אחיות
)נתון שעודכן השנה על-
(ידי משרד הבריאות
.
בשנת 2017
נמצא כי היו רק1100
אחיות
בלבד, מתוכן רק 723
הן אחיות שעברו הכשרה על בסיסית לטיפול בפגים. כלומר רק
40%
מהאחיות שנקבע שצריך
–
עובדות בפועל.
בבתי החולים
בדרום )סורוקה וקפלן( המחסור אף חריף יותר ומגיע לכ-
60%
.
2017
40%
האחיות המגיעות לפגייה נשלחות
לאחר תקופת ניס
יון של שנה-
שנתיים לקורס על בסיס
י הנמשך כשנה ומכשיר את האחיות לעבוד
כאחיות טיפול נמרץ בפגייה. רק בתום הקורס מסוגלות האחיות
לטפל בפגים המורכבים. המשמעות היא שמשך הכשרת האחות
לעבודה עצמאית בפגייה נמשכת כ-
3
.שנים
251
מיטות פגיה הוגדרו כבר בריש
יונות בתי החולים כמיטות טיפול
נמרץ בפג וביילוד אך
במשך שנים
משרד האוצר
נמנע מל
תקצב
לבתי החולים את תוספת תקני האחיות הנדרשת לשם שדרוג
מיטות אלה למיטות טיפול נמרץ.
לאחר
מאבק ארוך של הפורום
למען הפגים בישראל
ו
סדרת דיונים
ומ
שא-ומתן
בהובלת משרד הבריאות והאוצר
ו
בשיתוף הסתדרות
האחיות,
הוכפלו
ת
קני האחיות ביחידות לטיפול נמרץ פגים. 121
תקנים חדשים לטיפול נמרץ פגים
צפויים להתווסף
בשלוש פעימות
החל מחודש ינואר 2018
. השינוי המרכזי
שנ
קבע ההסכם הוא
הגדרה חדשה של תקינת האחיות בפגיות, תוך מעבר מתקינה של
1.4
,אחות לעמדת פג
לתקינה של 2.5
אחיות לכל עמדת פג
כאמור.
משרד הבריאות
נדרש
לפקח על יישום ההסכם ולוודא
הוספת אחיות בכל הפגיות, כולל אלה שבבתי החולים של שירותי
בריאות כללית ואלה המנוהלות על-
.ידי עמותות
3
מחסור במיטות
טיפול נמרץ
ליילוד
בבתי
החולים של
שירותי בריאות
כללית
א
חוז מיטות האשפוז החסר במערכת. חוזר הפגיות שהופץ
בדצמבר 2013
,קבע, בין היתר, את התקינה המומלצת לרופאים
אחיות, מיטות ותשתיות פרא
-
,רפואיות. לגבי מיטות טיפול נמרץ
נקבע בחוזר כי התקן מחייב 308
מיטות
טיפול נמרץ
ונמצא כי
בשנת 2017
היו304
מיטות
. לגבי מיטות
טיפול
מיוחד
, נקבע
בחוזר תקן של 887
מיטות
כלליות
ובפועל בשנת 2017
נמצא כי
היו 730
מיטות
בלבד
.
בעוד שבבתי החולים האחרים יש איוש
של למעלה מ-
90%
המיטות
, הרי ש
בבתי החולים של שירותי בריאות כללית
ק
יים
מחסור של כ
-
70%
במיטות טיפול נמרץ בפגיות-
23
מיטות טיפול
נמרץ מתוך 82
מיטות נדרשות
.
2017
70%
הנתון הכללי
של מחסור במיטות טיפול נמרץ
אינו משקף את
המציאות החמורה בבתי-
.החולים של שירותי בריאות כללית
מהנתון
הכללי עולה כביכול ש
אין חוסר
ב
מיטות אבל
נתון זה אינו משקף את
הויסות
הלקוי
בין בתי
-
החולים
השונים בהתאם לכמות
הלידות
בפועל
.
עיוות זה נוצר משום שב
רשיונות בתי החולים יש תת תקינה
של מיטות טיפול נמרץ,
בהשוואה לכמות הלידות.
מתמחים
מספר המתמחים
ביחס למספר הדרוש
.
קיים צורך מינימאלי של 20
מתמחים במקצוע הניאונטולוגיה
)טיפול נמרץ של היילוד(, מדי שנה.
קיים היום מחסור
של 25
.מתמחים ביחס לצורך המינימאלי הדרוש
2017
25
-
תוספת המתמחים החל משנת2012
נזקפת להגדרת
הניאונטולוגיה כמקצוע במצוקה.
למרות מגמת השיפור במספר
המתמחים
בשנים האחרונות
, מאז החלטת משרד האוצר על קיצוץ
המענקים והתמיכה לרופאים בפריפריה ולמקצועות במצוקה,
מסתמ
נת סכנה ממשית להמשך קיומו של מקצוע הנאונטולוגיה
בכלל ובפריפריה בפרט.
פרישת
נאונטולוגים
אחוז הנאונטלוגים שעתידים לפרוש בחמש השנים הקרובות. ישנם
כיום 120
נאונטולוגים
ו
מתוכם 106
.פעילים25%
מתוכם
צפויים
לפרוש
בחמש השנים הקרובות, מה שמחייב עתודה שנתית
מספ
קת על-
.מנת שהתחום לא יקלע למצוקה ומשבר
2017
25%
אחוז
הפגים
שאינם
זכאים
לתמיכה כספית
מ
לאה מביטוח
לאומי
בשנת 2016
נולדו2,851
פגים שמשקל הלידה שלהם מתחת ל-
1750
.גרם
הפגים שנולדו מעל ל
-
1,750
גרם, אינם זכאים
לתמיכה כספית
מלאה
עבור טיפולים ואשפוזים.
בשנת
2016
,
10,727
.פגים לא היו זכאים לתמיכה כספית מלאה מביטוח לאומי
2016
80%
הביטוח הלאומי מעביר לביה"ח תמיכה כספית למימון הטיפול
בפגים, באופן דיפרנציאלי )ללא קשר לשבוע ההריון(: עבור יילודים
שנולדו מתחת ל
-
1,750
גרם ושרדו4
ימים מועברים210,000
ש"ח. עבור יילוד
ים שנולדו מעל 1,750
גרם, מועברים14,000
ש"ח
בלבד
.
בשנת 2014
הוחלט להעניק20
מיליון ש"ח כתמריץ עבור
פגיות שידורגו בחציון הראשון על
-פי קטגוריות של כוח
-
,אדם
תשתיות, ציוד רפואי ושיעור זיהומים. בשנת 2015
הועלה הסכום ל
-
40
.מיליון ש"ח
בשנת 2016
הועלה הסכום ל-
60
מ
יליון ש"ח.
אחוז
הפגים
שאינם מקבלי
ם
טיפול ראשוני
מיטבי
היכן מטפלים )פגיה או מחלקה רגילה(? מי מטפל? )
ניאונטולוג או
רופא ילדים(, מועד השחרור
?
)שחרור מוקדם או מעקב(
–
כל אלה
משתנ
לע ים- פי
מדיניות ביה"ח ושיקולי תפוסה.
יילודים שנולדו:
לפני השבוע ה-
34
להריון
)שבוע 33
+
6
ימים( זכאים ל
-:
1
(.
(טיפול מקצועי ייעודי ביחידה לטיפול נמרץ )פגיה
הכולל
השגחה רפואית צמודה, ציוד מתאים וכדומה. 2
(.
טיפול
על-
ידי
ניאונטולוג
מומחה. 3
(.
.מעקב
4
(.
:מועד שחרור
לאחר
כחודשיים.
א
חרי השבוע ה
-
35
להריון )עד השבוע36
+
6
ימים( זכאים ל-:
1
.
( טיפול רגיל במחלקת יילודים: לרבות סיכון מוגבר עקב זיהומים
וחוסר מיומנות מתאימה. 2
:.( צוות רפואי יילודים
אחיות שלא
הוכשרו לטיפול חירום בפג, תינוקייה פתוחה )
מבקרים רבים
-
עלול
להשפיע על הסטריליות
(, סיכון מוגבר להדבקה בזיהומים. 3
(.
:שחרור מוקדם
בין 72
–
48
שעות
.
2016
62%
מאחר שאין אחידות בסטנדרט הטיפול בפגים שנולדו בשבוע34
,
הרי שאופן הטיפול בהם משתנה בין בתי החולים ותלוי במשתנים
זרים כגון תפוסה, גישת אנשי הצוות, מגבלות כוח
-
.אדם וכדומה
מכאן שמספר הפגים שאינם מקבלים טיפול ראשוני מיטבי הוא אף
גבוה
יותר
.
מס
פר
הפגים
ש
זכאים להגנה
מפני
וירוס
RSV
במימון
ממשלתי
סל הבריאות מעניק זכאות
לחיסון
במימון ממשלתי
ל
יילודים שנולדו
עד השבוע ה-
32
+) להריון6
(ימים
אך טרם מלאו להם 12
חודשים עד ה-
1
בנובמבר באותה השנה
,
וכן
י
ילודים שנולדו
עד
השבוע ה-
34
+) להריון6
(ימים
אך טרם מלא
ו להם 6
חודשים עד
ה-
1
(בנובמבר באותה השנה )עונת פעילות היתר של הוירוס
.
2016
3,338
וירוס ה-
RSV
קשור ל
סיכון מוגבר לתחלואה
בפגים
-
,אשפוזים
אשפוזים ב
טיפול נמרץ והשלכות בריאותיות עתידיות
.
אחוז
הפגים
שאינם
זכאים
לתזונה
מתאימה
והדרכה
מקצועית
האם הפג יקבל
העשרה תזונתית מתאימה לצרכיו, והדרכה של
דיאטנית?
משתנה ע"פ מדיניות ביה"ח ושיקולי תפוסה.
יילודים
שנולדו לפני השבוע ה
-
34
להריון )שבוע33
+
6
ימים( זכאים
לתזונה המותאמת למצבם הרפואי, ליווי והדרכה מקצועית: 1
(.
.העשרה תזונתית מותאמת למצב הפג וצרכיו2.( הזנה תוך
-
.ורידית3.( תיאום תזונתי של דיאטנית
)בחלק מבתי החולים
בלבד(
, ליווי והדרכה מקצועית.
יילודים שנולדו אחרי השבוע ה-
34
) להריון
ו
עד שבוע 36
+
6
(ימים
מאושפזים לרב במחלקות היילודים ולכן אינם מקבלים התאמה
תזונתית
, ליווי והדרכה
.
תזונת
ה
יילודים
:
רגילה
)
חלב אם או
תחל
יף מזון
.(
2016
75%
2ייעוצי הנקה
לפגים במשקל
לידה נמוך
במהלך
השבועיים
הראשונים
ללידתם
מסקר שביצע משרד הבריאות
בשנה החולפת
עולה כי אמהות
לפגים מקבלות לפחות שני ייעוצי הנקה מיועצת הנקה מוסמכת
במהלך השבועיים הראשונים לחיי הפג.
2017
מלא
אחוז הפגים
שאי
נם ניזונים
מחלב אם בעת
שחרורם
לחלב אם
חשיבות מוכחת במניעת
תמותה,
תחלואה ו
זיהומים
ובקיצור משך האשפוז של פגים
.
ממדגמים חלקיים של האיגוד
הניאונטולוגי עולה כי רק כ-
50%
מהפגים משתחררים מבית
-
החולים כשהם ניזונים מחלב אם, וזאת למרות שהיעד הבינ"ל הוא
90%
.
הנתונים
מתייחסים ליילודים
במשקל לידה של פחות מ-
1.5
.ק"ג
2017
50%
.תזונת חלב אם אמורה להיכנס כמדד איכות לאומי בשנים הקרובות
במדינות המפותחות קיים בנק
חלב אם שייעודו לספק חלב אם
מאימהות תורמות עבור פגים מאושפזים שלאימותיהן אין יכולות
לשאוב חלב.
הנושא אמור לקבל תנ
ופה משמעותית גם בישראל
לאור החלטת
משרד הבריאות להקים בנק חלב אם תוך מספר
חודשים בניהול מגן דוד אדום. שימוש תחת פיקוח בתרומות חלב
אם יביא לצמצום התחלואה וקיצור משך האשפוז של הפגים. על
המדינה להסדיר את המנגנון שיתקצב את התפעול השוטף של
הבנק.
זכאות ל
חופשת
לי
דה בהתאם
למשך האשפוז
חופשה בתשלום להורים ליילוד משך כל תקופת האשפוז בביה"ח.
הליווי הנדרש וההכרח בטיפול צמוד
-
ארוכים משמעותית אצל
פגים. מחסור בימי חופשה מתאימ
ים
פוגע בזכויותיהם של הורי
הפגים ומלווה בפגיעה תעסוקתית )מקום העבודה( ובהוצאות
כספיות גבוהות.
2016
יש זכאות
תיקון לחוק משנת 2012
מאפשר קבלת תשלום דמי לידה )הארכת
חופשת לידה בתשלום, בהתאם לזמן האשפוז )מ-
6
ועד20
שבועות
בהתאם לסוג הזכאות(
.
4
אחוז
הפגים
שאינם
זכאים
ל
מעקב
התפתחותי
ול
ליווי מקצועי
ייעודי
מעקב וליווי מקצועי ייעודי במימון משרד הבריאות )המ
כון
להתפתחות הילד, פיז
יות
רפיה, ריפוי בעיסוק ועוד(
–
ניתן
רק
לפגים שנולדו מתחת למשקל של
1.5
ק"ג
)ללא קשר לשבוע
ההריון(
, ולפגים שנולדו מתחת לשבוע 32+6
להריון
.
2016
82%
פגים
אשר
מקבלים מעקב במסגרת הרפואית הרגילה
של תחנות
טיפות החלב ורופאי הילדים בקהילה,
המ
עקב
אינו מספק מענה
מקיף לצרכי הפגים. הסיכון: השלכות בלתי-
הפיכות גם7
שנים
מאוחר יותר בחיי היילוד! )התפתחות פיזית, מוטורית, יכולות שפה
ועוד(.
בנובמבר 2016
, לאחר שנים של מאבק בנושא מצד הפורום למען
הפגים בישראל, פרסם משרד הבריאות חוזר למעקב וטיפול
ביילודים מ
ורכבים ופגים מורכזים עם שחרורם מאשפוז לקהילה
)מכונה "חוזר הפג בקהילה"(. החוזר מגדיר את השירותים
הרפואיים להם זכאים משפחות הפגים לקבל בקהילה, שירותים
שהינם הכרחיים וחיוניים להתפתחות הפגים. מטרת החוזר הינה
שמירת הרצף הטיפולי בפג במעבר מאשפוז לקהילה וקביעת
המ
עקב הנדרש אחר היילודים במסגרת קופות החולים ובמכונים
להתפתחות הילד.
ב
סקר שערכה לאחרונה עמותת לה"ב ,
ש
ביקש לבחון את יישום
"חוזר הפג בקהילה"
נמצא כי
על אף שחלפה שנה מיום הוצאת
החוזר על ידי משרד הבריאות
–
החוזר
אינו מיושם במלואו לטובת
הטיפול בפגים לאחר השחרו
ר. ב
סקר, אשר נערך בשיתוף המכון
להתפתחות הילד במרכז הרפואי שיבא
, נמצא כי
כ-
45%
מהפגים
לא קיבלו זימון לפיזיותרפיה לפי הנחיות החוזר )עד חודש
מהשחרור(
,
מעל 70%
מהפגים לא זומנו כלל למעקב תזונאית
כ , -
80%
מההורים לפגים לא זומנו כלל להערכה של עובד סוציאלי
בהתאם להנ
חיות החוזר
וכ-
90%
מהפגים לא זומנו כלל לאבחון
אצל קלינאית תקשורת.
ממצאי הסקר מראים שנושא המשכיות הטיפול בפג בקהילה טרם
יושם במלואו, ורק חלק מקופות החולים החלו בצעדים ליישום
בשטח של החוזר. עמותת לה"ב פועלת מול משרד הבריאות
והאוצר כדי
לוודא כי יוקצו המשאבים הדרושים ליישום החוזר לצורך
שמירת הרצף הטיפולי ההכרחי להתפתחות הפגים.
זמן המתנה
לבדיקת רופא
במכון
להתפתחות
הילד
ממדגם שבוצע
בשנת 2015
בבית-
חולים ברזילי עולה כי זמן
ההמתנה הממוצע לביקור ראשון במכון להתפתחות הילד הוא
122
יום, זמן ההמ
תנה הממוצע לפיזיותרפיה וריפוי ועיסוק הוא
147
יום וזמן ההמתנה הממוצע לבד
יקת רופא התפתחותי הוא
192
.יום
מהערכות המומחים לא חל שינוי משמעותי גם בשנה
החולפת. יש להמשיך ולעקוב אחר נושא זה מחשש שהבעיה
אף
תחריף לאור סגירת מכונים להת
פתחות הילד
בשנה החולפת
וכוונת מ
שרד הבריאות לסגור מכונים נוספים מסיבות כלכליות
ותקציביות.
2016
משמעותי
לפי הנחיות האיגוד הנאונטולוגי, כפי שנוסחו ב
חוזר
לטיפול הפג
בקהילה, פג צריך להגיע לביקור ראשון במכון להתפתחות הילד
הכולל בדיקה של פיזיותרפיסט ורופא התפתחותי בתוך כחודש
)לפג
מורכב( או 3
(חודשים )לפג רגיל
מיום שחרורו מהפגייה. מנת
וני
המדגם עולה כי במציאות ההמתנה אורכת כשישה
חודשים.
חוזר
הפג בקהילה מגדיר
קווים מנחים לרצף טיפולי בפג בקהילה לאחר
שחרורו מהפגייה בבית-החולים
אך
כאמור יש לוודא את יישומו
ולדאוג להקצאת המשאבים הדרושים להבטחת רצף ט
יפולי מיטבי.
כיסוי ביטוחי
מרבית חברות הביטוח בישראל עדיין מסרבות באופן גורף
לבקשות לביטוח פרטי עבור פגים
, כאשר סיבת הסירוב היא -
""פגות
.
היעדר התחרותיות בתחום כמו גם התנאים המגבילים
לביטוח
)תקופת אכשרה ארוכה, התניית ביטוח קודם של ההורים
וכדומה( מכביד
ים
על מצבם של ההורים, שממילא נאלצים
להתמודד עם נטל כלכלי משמעותי יותר בשל הפגות.
2017
לקוי
מיגון מלא
לפגיות
אחוז הפגיות הלא ממוגנות.
נכון לשנת 2017
–
17
מתוך27
הפגיות אינן ממוגנות. הפגיות
הממוגנות הן: איכילוב, רמב"ם, שערי צדק, אסף הרופא, מאיר,
קפלן, העמק
, פוריה ובני ציון
, הדסה עין כרם
.
2017
63%
עופרת יצוקה, עמוד ענן, צוק איתן
–
כל אלה המחישו בשנים
האחרונות את החשיבות של מיגון בתי-
חולים בכל רחבי הארץ
בכלל, ומיגון הפגיות
–
המחלקה הרגישה ביותר
בבתי-
החולים
-
בפרט. בכל פגיה יש עשרות פגים שחלקם שוקלים מאות ג
רמים
בודדים בלבד
ו
מחוברים למכונות הנשמה
.
כל מעבר של
פגים מאז
ור
לאזור כרוך בסיכון חייהם.
למרות זאת, טרם נמצא מימון ממשלתי
למיגון מלא של כל הפגיות ומרבית
הנהלות בתי-
החולים נדרשות
לפנות לפילנתרופים על-
.מנת לממן מיגון פגיות
הימצאות אזור
בטוח בסמוך
לפגייה
אחו
ז הפגיות שלא רק שאינן ממוגנות, הרי שאפילו אין להן בסמוך
להן אזור בטוח בשעת חירום.
מתוך 27
פגיות רק ב
-
5
מהפגיות הלא ממוגנות, יש אתר חלופי
בשעת חירום. כלומר, 13
פגיות לא רק שאינן ממוגנות, הרי שגם
אין להן אזור בטוח אליו ניתן להעביר את הפגים בשעת חירום.
הפגיו
ת שיש להן אתר חלופי בחירום הן:
סורוקה, ברזילי, כרמל,
זיו ונהריה.
2017
48%
ישנן מספר פגיות שנמצאות בתהליכי תכנון
כיום
לרבות מיגון
)סורוקה, ברזילי, שיבא, שניידר, הלל יפה ולניאדו(
.
ביות מלא
מחקרים מוכיחים כי נוכחות רציפה משלבת ופעילה בטיפול בפג
ומגע עור
בעור )שיטת ה"קנגורו"( הינה חיונית להתפתחותו ארוכת
הטווח של הילוד, מפחיתה זיהומים, מעודדת הנקה ומקצרת את
משך האשפוז.
2017
לקוי
בניגוד לעולם המערבי, בישראל
–
ההורים לא משולבים מספיק
בטיפול בפג. המצב הנהוג כיום, של הפרדת ההורים הוא לא ראוי
ולא רצוי. לשם
כך יש לעצב פגיות באופן שיתאים לנוכחות ההורים
וכן לגבש תוכנית הכשרה של הצוות עבור ההורים כדי שיהיו
שותפים בטיפול בתינוקם.
חדרי משפחה
יחידניים
חדרי משפחה
יחידניים
מתפקדים כחדרי טיפול נמרץ לכל דבר
ועניין כאשר הפג שוהה בהם יחד עם משפחתו.
2017
אין
פגיות מפו
תחות בעולם מאפשרות תמהיל של אולמות עם עמדות
אשפוז לפגים בשילוב חדרים יחידניים המאפשרים אפס הפרדה בין
הפג להוריו, כחלק מהצוות המטפל.
כיום יש חדר משפחה יחידני
אחד בבית-חולים הדסה עין-
כרם, אך גם הוא הוסב להיות כזה ולא
תוכנן מראש. ארבעה בתי חולים נוספים נמצאים
כיום בשלבי תכנון
וגיוס משאבים לחדרי משפחה יחידניים )שיבא, הלל יפה, סורוקה
וברזילי(.
הארכת חופשת
הלידה לפגים
שמאושפזים
מעל 20
שבועות
כיום, הזכאות להארכת חופשת הלידה היא החל מהיום ה-
15
ד וע
20
שבועות אשפוז הפגים. חלק מהפגים מאושפזים פחות מ-
15
ימים )וראוי ה
יה שהיו מקבלים הארכת גם על תקופה זו(, וחלק
אחר מאושפזים למעלה מ-
20
שבועות וראוי כי מלוא ההארכה
המגיעה והנדרשת
–
תינתן.
2017
אין
בשנת 2016
הוגשה
הצעת חוק
להארכת חופשת לידה לפגים
שמאושפזים מעל 20
שבועות
ועד 30
.שבועות
תשלום מלא
בגין שמירת
הריון
כיום, שמ
ירת הריון בתשלום נכנסת לתוקף רק אם חלפו 30
ימים
מיום האישור של רופא הנשים לשמירת הריון בגין סכנה לעובר או
ליולדת.
במקרה של לידה מוקדמת, הלידה המוקדמת צריכה
להיות הוכחה מספקת לכך שהיה צורך אמיתי בשמירת ההריון
–
בשל סכנה לעובר או ליולדת
–
ולכן
במקרה של לידת
– פג
יש
להכיר בתקופת השמירה לצורך תשלום דמי שמירת הריון מהיום
הראשון.
2017
אין
בשנת 2016
הוגשה
הצעת חוק המבקשת להעניק תשלום ליולדת,
שנזקקה לשמירת הריון וילדה פג, על כל תקופת שמירת הה
י
ריון,
החל מיומה הראשון
5
קצבה ייעודית
לטיפול בפג
כיום פגים אינם נחשבים
ילודים עם צרכים מיוחדים. פג משתחרר
מבית חולים עם רשימה ארוכה מאוד של בדיקות ומעקבים, אך
להורים לפגים לא מוענקות זכויות שונות מ
אלה של
הורים לילודים
רגילים.
ראוי כי להורים לפגים יוענקו זכויות שיאפשרו להם לטפל
בפגים בצורה המיטבית ביותר תוך פגיעה מינימאלית בפר
נסת
המשפחה כגון קצבה, מספר מוגדל של ימי מחלת ילד וזכויות
נוספות מתוקף הגדרה של ילודים עם צרכים מיוחדים.
2017
אין
בכוונת העמותה לפנות לביטוח הלאומי
בדרישה למתן
קצבה
ייעודית לטיפול בתינוק שנולד פג, מתוך
הכרה ב
צרכיו הייחודים
וב
קושי המשפחתי שנוצר עקב לידת פג
, כמו גם מספר מוגדל של
ימי מחלת ילד
.
ה
רחבה, עובדות ונתונים וה
סברים נוספים
על סעיפי הטבלה
:
כללי
ככל שרבו
מחקרים ומעקבים על אוכלוסייה הפגים בגילאים ובמשקלים שונים, נתגלה כי יש לתת לפגים
הנולדים קרוב למועד
)נולדו
בין
השבוע ה-
34
ל
שבוע ה-
37
ל
הריון(, טיפול
דומה לטיפול שמקבלים פגים שנולדו בשבועות מוקדמים יותר )מתחת לשבוע ה-
34
(להריון
ובמשקלים נמוכים יות
ר )מתחת למשקל של 1,500
גרם(. כיום, על פי הגדרות בינלאומיות ומשרד הבריאות, פג הינו יילוד שנולד
מתחת לשבוע ה-
37
) להריון36
+שבועות6
.(ימים
תחלואה ותמותה
היבטי
התחלואה
המדווחים, מצביעים
על
מגמת שיפור מסויימת בשיעור התחלואה כתוצאה מזיהום בדם.
עם זאת בכל הנוגע
לדימומים תוך-
.מוחיים מסכני חיים התמונה עגומה ביותר
חשוב להתייחס
גם
לנושא האשפוזים החוזרים
כאשר
אשפוז חוזר כתוצאה
מדלקת ריאות מהוות את הביטוי החמור ביותר של
תחלואה
בקרב פגים.
יש לציין כי אח
וזי התמותה מחושבים רק ע"פ נתונים הנאספים אודות תמותת פגים במשקל של עד 1.5
ק"ג. שאר נתוני התמותה
של פגים מוטמעים בנתוני התמותה הכלליים של ילודים אך ע"פ ההנחות מדובר במספר גבוה יותר של תמותת פגים )עד שבוע 37
להריון
(.
מחסור ב
צוותים רפואיים
(רפואת הפג והיילוד )ניאונטולוגיה
מוגדרת כא
מ ת ח
המקצועות הרפואיים
המצויים
במצוקה
חריפה, הנובעת מ
חוסר משמעותי
בתשתיות
,
ציוד
וכוח אדם. עובדה זו צוינה
בעבר
במספר ד
"
וחות של מבקר המדינה, בדו
"
ח ועד
ת אמוראי
לבחינת הרפואה הציבורית
ומעמד הרופא
, בה
ובהס
כם בוררות הרופאים
)2008
.(
בדצמבר2013
הפיץ משרד הבריאות חוזר הקובע את הסטנדרטים לפגיות
וה ,
מכיר
, בין היתר,
בעמדות טיפול נמרץ לפגים
המחייבות
תקינה מיוחדת נוספת. כדי לעודד את בתי החולים לפתח את הפגיות על פי הסטנדרטים, פותח מודל תמרוץ הקובע
קריטריונים לדירוג
הפגיות ולמתן תוספת מענק לפגיות שידורגו בחציון העליון )מודל התמריצים לפגיות(. השפעת המודל לשיפור
התשתיות בפגיות תיבחן בשנים הקרובות.
לאחר
מאבק ארוך של הפורום למען הפגים בישראל ו
סדרת דיונים ומ
שא-ומתן
בהובלת משרד הבריאות והאוצר
ו
בשיתוף
הסתדרות האחיות,
הוכפלו
תקני האחיות ביחידות לטיפול נמרץ פגים. 121
תקנים חדשים לטיפול נמרץ פגים
צפויים להתווסף
בשלוש פעימות החל מחודש ינואר 2018
. השינוי המרכזי
שנקבע ההסכם הוא
הגדרה חדשה של תקינת האחיות בפגיות, תוך מעבר
מתקינה של 1.4
,אחות לעמדת פג
לתקינה של 2.5
אחיות לכל עמדת פג
כאמור. למשרד הבריאות נדרש לפקח על יישום ההסכם
ולוודא הוספת אחיות בכל הפגיות, כולל אלה שבבתי החולים של שירותי בריאות כללית ואלה המנוהלות על-
.ידי עמותות
תמיכה
כספית
מ
הביטוח הלאומי
עבור
מימון
הטיפול בפגים
עבור
ילוד שנולד עד משקל 1,750
גרם ושרד4
ימים ללא קש
ר לשבוע ההריון,
מעביר המוסד לביטוח לאומי ל
בית החולים 210,00
ש"ח
עבור מימון הטיפול בו
)סל הלידה(.
לעומת זאת, עבור
ילוד שנולד מעל משקל 1,750
גרם, בית החולים מקבל14,000
ש"ח
ללא קשר לשבוע ההריון )מקופות
-
.(החולים
על פי הערכות אחרונות )אגף התקציבים, מש' הבריאו
ת 2012( קיים צורך מיידי בתוספת מינימאלית של עוד כ-
50,000
₪
לכל פג
)שנולד במשקל לידה מתחת ל 1750
גרם( וזאת כדי לחפות עבור החוסר בתקציב לטיפול בכל שאר הפגים שנולדו במשקלי לידה
גבוהים יותר.
בשנת2014
הוחלט להעניק20
מיליון ש"ח כתמריץ עבור פגיות שידורגו בחציון
הראשון על-פי קטגוריות של כוח-
,אדם, תשתיות
ציוד רפואי ושי
עור זיהומים
, בשנת 2015
הועלה הסכום ל-
40
מיליון ש"ח
ובשנת 2016
ל-
60
מיליון ש"ח
.
זכאות ל
טיפול ראשוני: המחלקה בה מאושפז היילוד והצוות המטפל בו
פג
שנולד
מתחת לשבוע 34
יהיה מאושפז בפגיה/מחלקה לטיפול נמ
רץ ביילוד, בה יש צוות רופאים ואחיות שהתמחו בלידה מוקדמת,
בעוד שפג הנולד בשבוע 35
ומעלה או בשבוע34
לעיתים-
יכול להתאשפז במחלקת יילודים רגילה, בה הוא מטופל כמו תינוק בריא
שנולד בזמן!
כ
מו כן, בניגוד לפג שיכול להימצא חודשיים בפגיה לטיפול ומעקב, הרי שפג בשבוע
35
,המועבר לתינוקייה רגילה
לרב
משוחרר כבר לאחר 72
שעות, למר
ות שהוא עדיין פג!
6
פג מתחת לשבוע34
יהיה מאושפז בפגיה / טיפול נמרץ ביילוד. במחלקה זו יש צוות רופאים ואחיות שהתמחו בבעיות המאפיינות
לידה מוקדמת. ישנה חשיבות מכרעת לכך שהצוות הרפואי והסיעודי, המטפל ב
אוכלוסיית הפגים, יכיר היטב את אופי המחלות וקצב
ההתפתחות הפיזיולוגי וידע לזהות כל שינוי או מצוקה. בפגיות תנאי האשפוז נקיים )אין ריבוי מבקרים( כדי למנוע זיהומים וכדי להעניק
לפגים את הסביבה האופטימלית לה הם זקוקים )סביבה שקטה ורגועה עד כמה שאפשר(. בנוסף, הצי
וד הרפואי הקיים בפגיות
)מוניטורים, עריסות חימום וכדומה( מתאים יותר לצורכי הפגים.
פג הנולד בשבוע35
ומעלה, יכול להגיע לאחר לידתו למחלקת היילודים הבשלים )תינוקייה( )לפי מדיניות
ואפשרויות
ה
תפוסה
בי ב
ה"ח
בו
נולד(. ברגע שהפג מגיע לתינוקייה הוא מטופל כשם שמטופל ת
ינוק בריא שנולד בזמן! בתינוקייה, 3-4
אחיות מטפלות ב
כ -
60
מיטות, מה שמקשה מאד על יחס אישי
ו
איננו מאפשר
עירנות של הצוות לכל שינוי במצב הפג או לסימני מצוקה. הצוות הסיעודי
בתינוקייה, אמנם הוכשר בתחום הפדיאטריה, אך אינו מוכשר
ומנוסה
ספציפית לטיפול חירום בפג. במח
לקת היילודים אין מכשור
מתאים למעקב אחר הפג וחסרים הת
נאים האופטימליים להתפתחותו בימים הראשונים
לאחר הלידה. בנוסף, בתינוקיי
ה
ריבוי מבקרים
)
צוות הרפואי ובני משפחה
( אשר עלול לה
שפיע על תנאי הסטריליות )זיהומים(
.
שחרור מהמחלקה- בניגוד לפג, שיכול להימצא חודש או ח
ודשיים בפגייה, פג בשבוע 35
המועבר לתינוקייה יכול להיות משוחרר
כבר לאחר
48
או72
!שעות, למרות שהוא עדיין פג
וירוס ה-
RSV
נגיף
ה -
RSV
הינו ויר
וס הפוגע בדרכי הנשימה התחתונות
ו
מביא לסימפטומים של שיעול וצינון בילד רגיל, אך בתינוק שרי
אותיו עוד לא
בשלו, הסיכון
משפיע על כל מערכת הנשימה של הי
י
לוד, קרי יכולת העברת החמצן. הוירוס הינו אחד הגורמים השכיחים להתפתחות
דלקת ריאות בפגים מתחת לגיל 5
ולאשפוז במחלקת ילדים ובטיפול נמרץ וכן להנשמה. כמובן שאשפוז מגדיל את הסיכויים של הפג
להידבק בזיהום נרכש בבית החולים.
הוירוס,
נחש
ב לגורם העיקרי לתחלואה בקרב פגים
)דלקות ריאה(.
זכאות לתזונה מתאימה ו
לליווי תזונתי הולם
פגים הינם ילודים בעלי סיכון תזונתי מוגבר הן בשל הצרכים המוגברים להם זקוקים והן בשל קשיים סביב האכלה וסיכון מוגבר
לעליית מזון מן הקיבה בשל חוסר בשלות.
תזונת הפג מהווה ח
לק עיקרי מהטיפול בפג החל מיום לידתו, במהלך אשפוז הפגייה ולאחר
שחרורו לביתו. הבשלת התיאום בין רפלקס המציצה, נשימה ובליעה מתפתח רק סביב שבוע 34
, על כן כל הפגים מתחת לשבוע
זקוקים וזוכים לסיוע ומעקב בכל הקשור לתזונתם והאכלתם. חלק מן הפגים אינם מגיעים לאשפוז בפ
גייה אלא מגיעים למחלקת ילודים
שם מספר האחיות נמוך עוד יותר מבפגייה. פגים אלה לא יקבלו את המעקב הדרוש לנושא האכלה ובמידה ויעלו קשיים -
הזמן עד
אשר הצוות יהיה ער לנושא -
.עלול להיות קריטי לבריאות התינוק
גם כאשר הפגים משתחררים לקהילה -
רבים מהם חווים עיכובים
בהדבקת קצב עלייה במשקל וקשיים מגוונים סביב נושא האכלה, נושא שללא ליווי מתאים למשפחה עלול להוביל לבריאות לקויה,
עיכובים התפתחותיים ו/או קשיים בקשר הורה
-
.ילד
הארכת חופשת לידה והקלת הנטל הכלכלי עקב לידת פג
ת נ בש2010
הגישה ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, הצעת חוק בדבר
הארכת חופשת הלידה להורים לפגים
. עיקרה:
הורים שבנם היילוד
מאושפז בבית החולים אינם זכאים לחופשה בתשלום משך כל תקופת האישפוז*.
הור
ים לפגים אלו, זקוקים לשהות ארוכה יותר עם ילדיהם, וזאת בשל הצרכים המיוחדים של הפגים, הגוזלים מהמשפחה משאבים
פיזיים ונפשיים כאחד.
על פי ההצעה, להורים לפגים זכות זהה לזו של הורה "רגיל" על מנת שיוכלו ללוות את ילדם לכלל הטיפולים
והמעקבים שהינם מנת חלקו של הפג בשנתו הראשונה מבלי שהדבר יפגע במקום עבודתם ובזכויותיהם כהורים עובדים.
לאחר
מו"מ שארך כשנה עם הממשלה ומשרד האוצר, התקבלה
הצעת
חו ה
ק של
ח"כ
לוי-
אבקסיס, ביום הפג2012
.
על פי החוק
החדש, ליולדות תהיה זכאות מלאה להארכת חופשת הלידה בתשלום, בדיוק על פי משך תקופת האשפוז של היילוד )עד 20
שבועות
בהן האם זכאית לתשלום מלא של דמי לידה(
.
כל זכויותיה של העובדת במקום העבודה יישמרו בתקופת ההארכה, לרב
ות הפרשות
לקופת גמל על-ידי המעסיק וזכויות התלויות בוותק
.
בשנת 2016, הגישה חה"כ לוי-
אבקסיס שתי הצעות חוק נוספות שמטרתן להקל על הנטל המוטל על הורי הפגים. הצעה אחת שמה לה
למטרה להאריך את חופשת הלידה להורים לפגים המאושפזים מעל 20
שבועות
)ועד 30
שבועות בהארכה ז
ו(
והשנייה מבקשת
להעניק ליולדת, שנזקקה לשמירת הריון וילדה פג, תשלום על כל תקופת שמירת ההריון, החל מיומה הראשון
**
. בנוסף, בכוונת עמותת
לה"ב לפנות לביטוח הלאומי בדרישה למתן קיצבה ייעודית לטיפול בתינוק שנולד פג, מתוך הכרה בצרכיו הייחודיים ובקושי המשפחתי
שנוצר
עקב לידת הפג
, כמו גם מספר מוגדל של ימי מחלת ילד
.
* כש
ילוד
מתאשפז האם זכאית להאריך את חופשת הלידה בתשלום בעוד תקופה של עד 4
) שבועות
סה"כ
עד 18
שבועות חופשת לידה בתשלום מלא(. הצעת החוק
נועדה להסיר את מגבלת 4
השבועות ותינוק שמתאשפז מיד לאחר לידתו
–
האם תהיה
זכאית להארכת חופשת הלידה משך כל תקופת האשפוז ומהרגע שהתינוק
ישתחרר מבית-החולים היא תמשיך להיות
זכאית ל-
14
.שבועות חופשת לידה
** אישה שניתנה לה שמירת הריון ולא עברו 30
ימים של שמירה בטרם ילדה, לא מקבלת דמי שמירת הריון בגין התקופה שהיתה בשמירה. במקרה של לי
דה מוקדמת,
הלידה המוקדמת צריכה להיות הוכחה מספקת לכך שהיה צורך אמיתי בשמירת ההריון ולכן במקרה של לידת פג
–
יש להכיר בתקופת השמירה לצורך תשלום דמי
שמירת הריון מהיום הראשון.
מעקב התפתחותי
הפג
ים
זקוק
ים
למעקב מקצועי ייעודי כדי להבטיח גדילה והתפתחות תקינות. ב
פועל, פגים שנולדו כשמשקלם נמוך מ-
1.500
,ק"ג
זכאים למעקב במרפאת מעקב פגים בבית החולים או בקהילה, הכולל מעקב גדילה של ניאונטולוג, מעקב במכון להתפתחות הילד
ושירותי פסיכולוג, תזונאית, פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק. לעומתם, פגים שנולדו במשקל גבוה יותר, נמצאים במעקב
של טיפת חלב ורופא
ילדים, כפי שמגיע לתינוק רגיל שנולד בזמן, ואינם מקבלים את השירותים המקצועיים הנוספים.
מעקב התפתחותי שאינו תואם את
צרכיו של הפג משפיע לאורך כל שנותיו הראשונות של הפג ופוגע ביכולתו ובתפקודו גם בגן ובבית הספר )גנים מיוחדים, כיתות
מיוחדות, הפר
עות למידה, הפרעות רגשיות(.
7
פגים שנולדו מתחת ל
משקל של
1,500
גרם
זכאים למעקב במרפאת פגים בית החוליםו/או בקהילה. במסגרת זו, רופא ניאונטולוג
עוקב אחר הגדילה וההתפתחות שלהם אחת לשבועיים/ 3
שבועות/ חודש, בהתאם לצורך של הפג. כמו כן, הם זכאים למעקב במכון
להתפתחות
הילד-
.מרכז מולטידיסיפלינרי, הנותן מענה כולל של פסיכולוג, תזונאית, פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק
פגים שנולדו במשקל גבוה יותר )בשבועות מאוחרים יותר
משבוע 32
( נמצאים במעקב של טיפת חלב ורופא ילדים בקהילה, כפי
שמגיע לתינוק שנולד בזמן. מעקב זה מתרחש בתדירות נמוכה, ה
רופאים המבצעים אותו אינם מומחים לניאונטולוגיה או למעקב פגים
והורים שרוצים להגיע גם
למערך הרפואי התומך, כמו פסיכולוג או
פיזיותרפיה
, מקבלים את כל אחד מערוצי התמיכה במקומות שונים,
לעיתים לאחר קשיים מול קופות החולים
או לאחר פנייה ליועצים חיצוניים שאינם מוסמכים
ומורשים לטיפול בפג
,
דבר הפוגע באיכות
הטיפול.
בנובמבר2016
, לאחר שנים של מאבק בנושא מצד הפורום למען הפגים בישראל, פרסם משרד הבריאות חוזר למעקב וטיפול
ביילודים מורכבים ופגים מורכזים עם שחרורם מאשפוז לקהילה )מכונה "חוזר הפג בקהילה"(. החוזר מגדיר את השירותים
הרפואיים
להם זכאים משפחות הפגים לקבל בקהילה, שירותים שהינם הכרחיים וחיוניים להתפתחות הפגים. מטרת החוזר הינה שמירת הרצף
הטיפולי בפג במעבר מאשפוז לקהילה וקביעת המעקב הנדרש אחר היילודים במסגרת קופות החולים ובמכונים להתפתחות הילד.
ממצאי סקר שנערך השנה מראים
שנושא המשכיות הטיפול בפג בקהילה טרם יושם במלואו, ורק חלק מקופות החולים החלו
בצעדים ליישום בשטח של החוזר. עמותת לה"ב פועלת מול משרד הבריאות והאוצר כדי לוודא כי יוקצו המשאבים הדרושים ליישום
החוזר לצורך שמירת הרצף הטיפולי ההכרחי להתפתחות הפגים.
כיסוי ביטוחי
פרטי
מרבית
חברות הביטוח מפלות לרעה את אוכלוסיית הפגים ומסרבות באופן גורף לבקשות ביטוח עבורם
כאשר
סיבת הדחייה
היא
"פגות". פניות
רבות
שהועברו לעמותת לה"ב )למען הפגים בישראל( מעלות תמונה עגומה של מדיניות ביטוחית,
שמפלה לרעה
פגים,
ללא כל קשר למצבם הבריאותי, וג
ם בהיעדר סיבוכים בפגייה וכאשר התפתחות התינוק תקינה.
היעדר התחרותיות בתחום כמו גם
התנאים המגבילים לביטוח )תקופת אכשרה ארוכה, התניית ביטוח קודם של ההורים וכדומה( מכבידים על מצבם של ההורים, שממילא
נאלצים להתמודד עם נטל כלכלי משמעותי יותר בשל הפגות.
מיגון פגי
ות
המצב הבטחוני בשנים האחרונות, ומצבי הלחימה הרבים השפיעו על יישובים רבים בכל רחבי הארץ.
עופרת יצוקה, עמוד ענן, צוק איתן
–
כל אלה המחישו את החשיבות של מיגון בתי
-
חולים בכל רחבי הארץ בכלל, ומיגון הפגיות
–
המחלקה הרגישה ביותר בבתי
-
החולים
שמטופליה אינם ניידים
–
בפרט. בכל פגיה יש עשרות פגים שחלקם שוקלים מאות גרמים בודדים בלבד ומחוברים למכונות הנשמה.
כל
מעבר של פגים מאזור לאזור כרוך בסיכון חייהם
. למרות זאת, טרם נמצא המימון הממשלתי למיגון כל הפגיות, ומרבית הנהלות בתי-
החולים נדרשות לפנות לפילנתרופים על-מנת לממן מיג
ון
פגיות. נכון לשנת 2016
–
17
מתוך27
הפגיות אינן ממוגנות
, ורק ב-
5
נוספות
יש אתר חלופי בשעת חירום.
* * *
הפורום למען הפגים בישראל הנו גוף ייצוגי שייעודו העלאת מודעות וקידום בריאות
ם
ואיכות חייהם של הפגים ומשפחותיהם
, לרבות צ
יונו של יום הפג הבינלאומי
בישראל, מידי שנה.
החברים בפורום: ח"כ
אורלי לוי
-אבקסיס
,
יו"ר ה
ועדה לזכויות הילד בכנסת ישראל,
האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה
ו
עמותת לה"ב
-
למען
הפגים בישראל.
פרטים נוספים
אודות יום הפג הבינלאומי ומטרותיו,
הפורום
למען הפגים וסדר היום )אג
'נדה( שלו
,
נותני ה
חסות לפעילות
, קוים מנחים ומידע
נוסף
,
ניתן למצוא
תחת "יום הפג
הבינלאומי"
באתר
לה"ב
: www.pagim.net
או ב
אתר
האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה
: www.neonatology.co.il