חומר רקע

המועצה הלאומית לבטיחות בית ופנאי המועצה הלאומית לטראומה ורפואה דחופה המועצה הלאומית לבריאות הילד ולפדיאטריה היפגעות ילדים בישראל 2017 דו"ח 'בטרם' לאומה המלצה לציטוט .2017 ניר, נ., אופיר, י., וייס, א., לוי, ש. היפגעות ילדים בישראל: דו"ח 'בטרם' לאומה .2017 , אוקטובר1100 המרכז הלאומי לבטיחות ולבריאות ילדים, מס’ פרסום- 'תקוה: 'בטרם-פתח © כל הזכויות שמורות לארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים נטלי ניר יותם אופיר אושרי וייס שרון לוי עורכת: אסתי גולן 1100 מספר פרסום 2017 ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים, אוקטובר היפגעות ילדים בישראל 2017 דו"ח 'בטרם' לאומה חברי ועדת ההיגוי יו"ר, ד"ר יצחק ברלוביץ יו"ר המועצה הלאומית לבטיחות בית ופנאי, משרד הבריאות חברי ועדת ההיגוי לפי סדר הא"ב פרופ' מאיר אורן יו"ר המועצה הלאומית לטראומה ורפואה דחופה ויו"ר הוועדה היועצת לאירוע ביולוגי חריג, משרד הבריאות גב' אוליביה בלום מנהלת אגף בכיר דמוגרפיה ומפקד, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרופ' ידידיה בנטור מנהל המכון הארצי למידע בהרעלות, מרכז רפואי רמב"ם ד"ר בשארה בשארת יו"ר החברה לקידום בריאות האוכלוסייה הערבית, ההסתדרות הרפואית פרופ' אביב גולדברט מנהל מחלקה ילדים ב', המרכז הרפואי סורוקה ויו"ר חיפ"ק גב' אסתי גולן מנהלת אגף מחקר ופיתוח, ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים פרופ' דודי גרינברג יו"ר חטיבת הילדים, המרכז הרפואי סורוקה ד"ר ניהאיה דאוד המחלקה לבריאות הציבור, אוניברסיטת גוריון בנגב-בן פרופ' יהודה דנון נשיא אוניברסיטת אריאל, מייסד ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים פרופ' חזי וייסמן מנהל מלר"ד ילדים, מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל מר יעקב וכטל הממונה על התקינה, משרד הכלכלה והתעשייה מר רותם זהבי ממונה ארצי לבטיחות במוסדות חינוך, משרד החינוך גב' ציונה חקלאי מנהלת תחום מידע, משרד הבריאות פרופ' יעקב יהב חבר ועד מנהל, ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים גב' מירי כהן מנהלת תחום בכיר שרותי הצלה ועזרה ראשונה, משרד הבריאות פרופ' פרנסיס מימוני יו"ר המועצה הלאומית לפדיאטריה, משרד הבריאות פרופ' דרור מנדל מנהל מחלקה פגים וילודים, מנהל ביה"ח לילדים "דנה דואק", מרכז רפואי תל–אביב גב' אורלי סילבינגר מנכ"לית ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים פרופ' קובי פלג מנהל המרכז לחקר טראומה ורפואה דחופה, מכון גרטנר פרופ' משה רוח יו"ר מכבי שירותי בריאות וחבר ועד מנהל ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים גב' נעמה רותם ראש אגף בריאות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דברי יו"ר ומנכ"לית ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים , השישי במספר, המשקף את תמונת 2017 אנו מתכבדים להגיש לכם את דוח 'בטרם' לאומה המצב של היפגעות הילדים בישראל. 2000-( שנה15 בתמותת ילדים לאורך46% נתוני הדוח מראים כי חלה ירידה משמעותית של בנתוני אשפוז ילדים עקב 26% ). כמו כן נתוני הדוח מראים כי חלה ירידה משמעותית של2014 תאונות באותה תקופה. זוהי בשורה של ממש המראה כי בפעילות מתמשכת לאורך שנים ניתן לעשות שינוי שמשמעותו חשובה לכל כך הרבה ילדים ומשפחות בישראל. לאורך השנים פועל ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים בשיטתיות ובעקביות לאיסוף נתוני היפגעות של ילדים בישראל. נתונים אלה ואחרים מנותחים במחלקת המחקר בארגון, זאת מאחר ורק מידע מהימן ונתונים מבוססים יכולים להביא להתאמת תכניות לאוכלוסיות הפגיעות, ולסייע בהורדת ההיפגעות באופן משמעותי. דוח זה מוגש לכם שותפינו לדרך, הפועלים לצמצום תופעת היפגעות הילדים בתאונות ועוסקים בהצלת חיי הילדים. אנו רואים בדוח תשתית מקצועית חשובה למען הנושא. הדוח כולל מידע ונתונים רבים היכולים לסייע בקביעת מדיניות ובתוכניות לקידום בטיחות הילדים בישראל. ברצוננו להודות לשותפים שסייעו להוצאת הדוח ולחברי וועדת ההיגוי שליוו את כתיבתו באמצעות ניסיונם העשיר. אנו תקווה כי מלאכת איסוף וניתוח הנתונים תסייע לכל מי שרוצה ויכול להצטרף למען שינוי תרבות בטיחות הילדים ולמען הפחתת היפגעות הילדים מתאונות. בברכה, עופר נאמן יו"ר ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים אורלי סילבינגר מנכ"לית ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים תודות אנו רוצים להודות למי שלקחו חלק באיסוף הנתונים ותרמו לעיצוב ולהפקת הדו"ח איסוף הנתונים הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה גב' אוליביה בלום גב' נעמה רותם המרכז לחקר טראומה ורפואה דחופה, מכון גרטנר פרופ' קובי פלג גב' עדי גבעון גב' אירה רדומיסלנסקי משרד הבריאות גב' ציונה חקלאי ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים גב' נירי הראל גב' שרון רונן ייעוץ והפקה ייעוץ סטטיסטי מר סער גרשון ד"ר אריה רייטר עריכה לשונית גב' אילנה צ'יפמן עיצוב גרפי והפקה חברת 'דעתה' דבר יושבי ראש המועצות הלאומיות , תמונת מצב היפגעות הילדים בישראל הינו הדוח המקיף היחידי שמעניק 2017 דוח בטרם לאומה לכלל המערכות הציבוריות הדואגות לבטיחות הילדים במדינת ישראל תמונת מצב עדכנית ומפורטת בהיבט של היפגעות הילדים מתאונות לא מכוונות. השנים האחרונות חלה ירידה משמעותית בתמותה ובאשפוז 15 הדוח הנוכחי מדגיש כי במהלך של ילדים עקב היפגעות בלתי מכוונת. ירידה זו היא הודות לשיפור הטיפול במערכת הבריאות ובד בבד גם למאמצי המניעה של גופים רבים, שהובילו לצמצום ההיפגעות בקרב האוכלוסייה מהירידה 1.5 בישראל. יתרה מזו, הירידה בתמותה עקב היפגעות לא מכוונת בקרב ילדים היא פי בתמותת ילדים עקב מחלות. . OECD-למרות הירידה הניכרת, ישראל עדיין נמצאת במקום נמוך בהשוואה לשאר מדינות ה עלינו להמשיך לקדם ביתר שאת את עבודת המניעה בעיקר בהתייחסות להיפגעות הילדים בתאונות בית ופנאי, בהן טרם נמצא השיפור המיוחל. המלאכה עוד מרובה ואסור להרפות ידיים. כמו גם בתחומים אחרים במדינת ישראל, ילדים מהחברה הערבית, וילדים במעמד סוציו אקונומי נמוך נמצאים בסיכון גבוה יותר להיפגעות בהשוואה לכלל הילדים. דבר זה מדגיש ומבליט את הפערים החברתיים ואת המצאות התשתיות הלקויות בחלק מהרשויות בישראל. המועצות הלאומיות קוראות לממשלה ולשלטון המקומי להצטרף למלאכה החשובה, וביחד להוביל לטובת קידום בטיחות הילדים בישראל. אנו מברכים את משרד הבריאות על הובלת התכנית הלאומית לבטיחות ילדים ומחזקים את ידיו להצלחה ולהפחתת היפגעות ילדי ישראל מתאונות. פרופ' פרנסיס מימוני יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הילד ולפדיאטריה פרופ' מאיר אורן יו"ר המועצה הלאומית לטראומה ורפואה דחופה ד"ר יצחק ברלוביץ יו"ר המועצה הלאומית לבטיחות בית ופנאי תוכן עניינים תמונת מצב היפגעות ילדים בישראל תקציר 12 14 . מבוא1 16 הקדמה1.1 16 מטרות הדו"ח1.2 17 סיווגים והגדרות1.3 17 מקורות מידע1.4 18 הצגת הנתונים1.5 20 מבנה הדו"ח1.6 20 . מגמות בהיפגעות ילדים2 22 מקורות הנתונים, הגדרות ושיטה2.1 22 מגמות בפניות לחדר מיון, באשפוז ובתמותה של ילדים עקב היפגעות2.2 24 מגמות בתמותת ילדים מהיפגעות2.3 26 תמותה מהיפגעות בלתי מכוונות ביחס לתמותה ממחלות2.3.1 26 לאום2.3.2 29 קבוצות גיל2.3.3 30 תאונות מובילות2.3.4 31 זירת ההיפגעות2.3.5 35 מחוזות2.3.6 38 כלכלית- רמה חברתית2.3.7 40 . השוואות בינלאומיות3 42 מקורות הנתונים, הגדרות ושיטה3.1 42 OECD- תמותה מהיפגעות בלתי מכוונת בישראל ובמדינות ה3.2 43 OECD- שינויים ארוכי טווח בתמותה בישראל ובמדינות ה3.3 45 OECD- שינויים ארוכי טווח במנגנוני היפגעות עיקריים בישראל ובמדינות ה3.4 48 , קשרים בין מגמות בהיפגעות כתוצאה מתאונות דרכים, תאונות בית ופנאי3.5 היפגעות מכוונת ומחלות 49 . היפגעות ילדים לפי חומרת ההיפגעות4 52 מקורות הנתונים, הגדרות ושיטה4.1 52 חומרת ההיפגעות, מין וגיל4.2 54 חומרה וסיבת ההיפגעות4.3 56 . היפגעות ילדים לפי זירת ההיפגעות5 58 מקורות הנתונים, הגדרות ושיטה5.1 58 זירת ההיפגעות ודרגת החומרה של הפגיעה5.2 60 זירת ההיפגעות וסיבת ההיפגעות5.3 61 זירת ההיפגעות וגיל5.4 63 זירת ההיפגעות, סיבת ההיפגעות וגיל5.5 64 זירת ההיפגעות ולאום5.6 67 זירת ההיפגעות ועונה5.7 68 זירת ההיפגעות ויום בשבוע5.8 68 10היפגעות ילדים בישראל . היפגעות ילדים לפי קבוצות אוכלוסייה6 70 מקורות הנתונים, הגדרות ושיטה6.1 70 דפוסי היפגעות ילדים לפי לאום יישוב המגורים6.2 72 לאום יישוב המגורים וגיל6.2.1 73 לאום יישוב המגורים ומין6.2.2 74 לאום יישוב המגורים וזירת ההיפגעות6.2.3 74 לאום יישוב המגורים וסיבת ההיפגעות6.2.4 75 דפוסי היפגעות ילדים לפי קבוצות אוכלוסייה בלאום הערבי6.3 76 קבוצות אוכלוסייה בלאום הערבי וגיל6.3.1 77 קבוצות אוכלוסייה בלאום הערבי ומין6.3.2 78 קבוצות אוכלוסייה בלאום הערבי וזירת ההיפגעות6.3.3 78 קבוצות אוכלוסייה בלאום הערבי וסיבת ההיפגעות6.3.4 79 מגמות לפי קבוצות אוכלוסייה בלאום הערבי6.3.5 80 דפוסי היפגעות ילדים לפי רמת חרדיות בלאום היהודי6.4 81 רמת החרדיות של יישוב המגורים וגיל6.4.1 82 רמת החרדיות של יישוב המגורים ומין6.4.2 83 רמת החרדיות של יישוב המגורים וזירת ההיפגעות6.4.3 83 רמת החרדיות של יישוב המגורים וסיבת ההיפגעות6.4.4 84 מגמות לפי רמת החרדיות של יישוב המגורים6.4.5 85 . היפגעות ילדים בישראל לפי יישובים ומחוזות7 86 מקורות הנתונים, הגדרות ושיטה7.1 86 היפגעות לפי יישובים7.2 87 היפגעות לפי מחוזות ולפי לאום היישוב7.3 96 ביבליוגרפיה100 صورة عامة حول اصابات األطفال في اسرائيل An Overview of Child Injuries in Israel 103 109 11 2017 דו"ח 'בטרם' לאומה תמונת מצב היפגעות ילדים בישראל +6.8% ערבים – יהודים76.9% –31% –60% -26% -1.3% -46% יהודים ערבים אשפוז מיון תמותה הירידה בקרב ילדים יהודים גדולה מאשר אצל ילדים ערבים2 פי ירידה בתמותה ובאשפוז 2000-2014 במהלך השנים הפער כתוצאה מהבדלים בתאונות רכב מנועי תאונת דרכים הינה הסיבה השכיחה ביותר לתמותה 2,655,000 0-17 אוכלוסיית ילדי ישראל בגילאי 2012-2014 ממוצע שנים , מאגר תיעוד היפגעויות מהתקשורת. NAPIS ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים, מיזם- מקורות: תמותה מאגר מידע מרכזי אשפוזים, משרד הבריאות, שירותי מידע ומחשוב, תחום מידע. -אשפוז מאגר מידע ביקורים במיון, משרד הבריאות, שירותי מידע ומחשוב, תחום מידע. - פניות למיון (2014) הערכה על פי סקר דיווח עצמי של היפגעות בני נוער: הראל, יוסי ואחרים- טיפול רפואי בקהילה נוער בישראל – בריאות, רווחה נפשית וחברתית, ודפוסי התנהגויות סיכון בקרב בני נוער בישראל. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.- אוכלוסיית ילדים בישראל נפילה הינה הסיבה השכיחה ביותר לאשפוז מגמות לפי רמות היפגעות רמת היפגעות מספר ילדים בשנה תמותה אשפוז פניות לחדר מיון טיפול רפואי בקהילה 20,600 2012-2014 ממוצע שנים 202,000 2012-2014 ממוצע שנים 1,221,000 2014 שנת מגמות בתמותה מהיפגעות לפי לאום הפער גדל ירידה חדה בתמותה 2014 2000 אחוז השינוי 116 2013-2015 ממוצע שנים 12 –60% -28% 15-17 0-4 הירידה בהיפגעות בקרב ילדים מאשר2 גדולה פי15-17 בגילאי 0-4 אצל ילדים בגילאי 22 ישראל במקום בשיעורי התמותה מבין OECD- מדינות ה35 נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לתמותה בעלי שיעורי תמותה גבוהים באוכלוסייה היהודית x2 United States 7.6 Turkey 13.8 New Zealand 8.1 Norway 2.8 Sweden 2.7 Israel 4.4 Iceland 2.3 Italy 2.5 Mexico 14.4 Country Name 0.0 שיעורי תמותה מקרא הסיכון לתמותה של ילדים חרדים בהשוואה 2 גבוה פי15-17- ו0-4 בגילאי לילדים בכלל הישובים היהודיים ילדים באוכלוסייה 5 מתוך1 הערבית הינו בדואי ילדים ערבים שמתו 3 מתוך1 עקב היפגעות הינו בדואי הבדלים ניכרים בזירות ההיפגעות בין קבוצות אוכלוסיה בחברה הערבית בדואי במחוז דרום השוואה בינלאומית מגמות לפי קבוצות גיל אוכלוסיות בסיכון ילדים בדואים גילאים בסיכון עיקרי ילדים בחברה הערבית ילדים חרדים דרוזי, מוסלמי מעורב*-וערבי זירת הבית וחצר הבית גבוהים נמוכים בינוניים זירת הדרך 100,000- שיעור תמותה ל 2011-2013 ילדים *יישובים בהם אחוז התושבים המוסלמים, הנוצרים 80% או הדרוזים אינו עולה על 13 תקציר היפגעות בלתי מכוונת מהווה גורם מרכזי לתמותה ולתחלואה של ילדים ובני נוער בישראל ובעולם. הדו"ח הנוכחי מציג תמונת מצב עדכנית ומפורטת של ההיפגעות הבלתי מכוונת של ילדים ובני נוער בישראל על מנת לקדם מדיניות ופעילות מניעה ממוקדת ויעילה. בהסתכלות שנים אנו עדים להמשך ירידה משמעותית בתמותה ובאשפוז ילדים עקב 15 על מגמות לאורך היפגעות בלתי מכוונת. ירידה זו נזקפת הן לשיפורים בטיפולים הרפואיים והן למאמצי המניעה של מקרי תאונות בחברה. בהשוואת מגמות של תמותת ילדים ממחלות לתמותת ילדים , בתמותת ילדים 1.5 מהיפגעות בלתי מכוונת, נצפה לאורך השנים צמצום משמעותי יותר, פי מהיפגעות, ראייה נוספת להצלחות במניעת תאונות קשות בקרב ילדים ובני נוער. , OECD-הירידה בתמותת ילדים מהיפגעות בישראל דומה לירידה החציונית במדינות ה בשיעורי תמותת 22-, ישראל נמצאת במקום הOECD- מדינות ה35 . מתוך55%-העומדת על כ ילדים מהיפגעות, מה שמצביע על מקום ניכר לשיפור. בבחינת זירות ההיפגעות, נמצא כי בולט השיפור במגמות בתאונות דרכים בישראל לעומת תאונות בית ופנאי, בדומה לממצאים . OECD-במדינות ה שנים', אשר בולטת 4 באשר לקבוצות גיל, קבוצת סיכון בולטת הינה קבוצת הגיל 'לידה עד בעיקר בשיעור גבוה של היפגעות בזירת הבית וחצר הבית. נמצא כי בקרב קבוצת גיל זו חלה ירידה מתונה בלבד בתמותה מהיפגעות לאורך השנים, זאת בשונה משאר קבוצות הגיל, בהן חלו ירידות משמעותיות בתמותה מהיפגעות. בבחינת מגמות התמותה כתוצאה מהיפגעות בלתי מכוונת לאורך השנים עולה כי הירידה בתמותה בחברה הערבית חדה הרבה פחות בהשוואה לירידה בחברה היהודית. פערים בשיעורי ההיפגעות בין שתי האוכלוסיות, אשר נצפו בעבר, ממשיכים להתקיים ואף גדלים עם השנים, כך שילדים ובני נוער ערבים נמצאים תחת סיכון היפגעות מוגבר באופן גורף, ללא תלות בגילם, ביחס לילדים יהודים. יתר על כן, סיכון זה גובר ככל שעולה חומרת ההיפגעות. בהתאם, הפער בין ילדים ערבים לילדים יהודים בשיעורי התמותה גבוה יותר מהפער בשיעורי האשפוז, וזה גבוה יותר מהפער בשיעורי הפניות למיון. הממצאים הללו מצביעים על הבדלים בין החברה הערבית לחברה היהודית בהתנהגויות סיכון לצד הימצאות של תשתיות לקויות בבית ובדרך בסביבת ילדים. הירידה בתמותה מתאונות דרכים בקרב ילדים יהודים משמעותית הרבה יותר מזו שבקרב ). בקרב ילדים ערבים קיימת מגמת ירידה בתמותה כתוצאה מתאונות 2.7 ילדים ערבים (פי כהולכי רגל, אך לעומת זאת בתאונות במעורבות רכב מנועי לא חל שינוי, ואף נראה שישנה נטייה לעלייה קלה. נראה שהפער בין הירידה החדה מאד שהתרחשה בקרב ילדים יהודים בתמותה מתאונות רכב מנועי לבין העדר ירידה בקרב ילדים ערבים, מסביר את רוב הגידול בפער בין ילדים יהודים לילדים ערבים בשיעורי התמותה מהיפגעות בשנים האחרונות. בהתאם לממצאים הללו, נמצא כי סיכון התמותה של ילד ערבי בהשוואה לזה של ילד יהודי גבוה במיוחד בזירת הדרך, בעוד סיכון האשפוז גבוה במיוחד בזירת הבית. ממצאים אלה על זירת הדרך בחברה הערבית עשויים להיות מוסברים באמצעות נתונים דומים ממדינות שונות בהם צי הרכב גדל בקצב מהיר לצד תשתיות שעדיין לא מתפתחות באופן מספק ומתאים. ממצאים לאומיים על שיעורי חגירה וריסון נמוכים באופן משמעותי בקרב ילדים במגזר הערבי גם כן רומזים על הגורמים לסיכונים המוגברים של ילדים ערבים בזירת הדרך. בהסתכלות על קבוצות אוכלוסיה שונות בישראל, זוהו מספר תופעות המחייבות תכנון ייעודי ומותאם על מנת לצמצם היפגעות ילדים בקרב אותם קהילות: נמצא כי שיעור התמותה של ילדים המתגוררים ביישובים בדואים במחוז דרום גבוה משמעותית מהשיעור הממוצע בכלל היישובים הערביים. בקרב החברה הבדואית, הסיכון לתמותה של ילדים גבוה במיוחד עבור ). כמו כן, ביישובים בדואים 2.1 (פי10-14 ) ובקרב ילדים בגילאי2.0 (פי4 ילדים בגילאי לידה עד במחוז דרום, חלקן היחסי של היפגעויות המתרחשות בזירת הבית גבוה בהשוואה לחלקן היחסי בהיפגעות בכלל היישובים הערביים. מנגד, חלקן היחסי של ההיפגעויות המתרחשות בדרך ביישובים אלו נמוך. ממצא זה על היפגעויות ביישובים הבדואים במחוז דרום שונה באופן ניכר מיתר קבוצות האוכלוסייה בחברה הערבית, בהן אחוז ההיפגעויות המתרחשות בזירת הדרך גבוה מזה שבזירת הבית. על בסיס הממצאים הללו יש חשיבות מירבית להתאמת תוכניות מניעה ייעודיות וממוקדות עבור הקבוצות השונות בחברה הערבית בישראל, בהתאם למאפייני ההיפגעות של כל קבוצה. בחברה היהודית נמצא כי יישובים בעלי רמת חרדיות גבוהה מאופיינים בשיעורי תמותה גבוהים של ילדים עקב תאונות, אך בשיעורי אשפוז ופנייה למיון נמוכים בהשוואה ליישובים בהם אין רוב חרדי. יש לציין כי לא נבחנו בדו"ח זה שיעורי פניות למוקדי חירום בקהילה וייתכן כי הם עשויים להסביר פער זה. ממצאים אלו מעניינים לבחינה מעמיקה, היות ויתכן כי פערים אלו קשורים בין היתר להבדלים בדפוסי השימוש בשירותים רפואיים בקרב הקבוצות השונות. עוד נמצא כי ), 2.1 (פי4 ) ולידה עד2.0 (פי15-17 שיעורי ההיפגעות גבוהים במיוחד ביישובים אלו בקרב בני בהתאמה. הממצאים מצביעים על חשיבות התאמת תוכניות מניעה ממוקדות לקבוצות הגיל הללו בחברה החרדית. , בסיכומו של 2016 ממשלת ישראל אישרה את התוכנית הלאומית לבטיחות ילדים בדצמבר תהליך תכנון מפורט. התוכנית, אשר מנוהלת על ידי משרד הבריאות, כוללת יעדים ברורים ומדידים להיפגעות ובטיחות ילדים. קידום איסוף נתונים בכלל רמות החומרה על פי סטנדרט אשר מומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי יאפשר המשך מעקב אחרי Minimum Data Set המגמות לאורך זמן. מרכיב מרכזי שחשוב לקדם במסגרת התוכנית הלאומית לבטיחות ילדים הינו התמקדות בפעילות מניעה מוכחת שהינה ייעודית לקבוצות האוכלוסייה הנמצאות בסיכון הגבוה ביותר להיפגעות ואשר זוהו במסגרת הדו"ח הנוכחי. צעדים אלו יאפשרו לישראל להגיע אשר הצליחו לצמצם את שיעורי ההיפגעות בקרב ילדים OECD-להישגים הדומים למדינות ה באופן המשמעותי ביותר. 14היפגעות ילדים בישראל 15 2017 דו"ח 'בטרם' לאומה : מבוא1 פרק הקדמה 1.1 היפגעות בלתי מכוונת ממשיכה להיות גורם מרכזי למוות ותחלואה של ילדים בישראל ובעולם. לרוב הילד הנפגע הינו בריא ופעיל טרם ההיפגעות, והשלכותיה הינן ארוכות טווח ופוגעות באיכות החיים של הנפגע ומשפחתו. ארגון הבריאות העולמי הכריז על היפגעות ילדים "מגיפה" הפוגעת בחברה כולה. נתוני דו"ח היפגעות ילדים העולמי של ארגון הבריאות העולמי ילדים ובני נוער מתים כתוצאה מהיפגעות בלתי מכוונת 2,000 -מלמדים כי מידי יום למעלה מ שהיתה ניתנת למניעה, ומדי שנה מיליוני ילדים סובלים מנכויות וממוגבלויות כתוצאה ממנה ). Peden et al., 2008( Sethi,( שוויון חברתי-מבין הגורמים השונים לתמותת ילדים, היפגעות מושפעת במיוחד מאי ). כמו כן, למרות הירידה שחלה בתמותת ילדים עקב היפגעות לאורך השנים, מגמה זו 2008 ). המחקר מלמדKahn et al., 2015( בולטת יותר בחברות מפותחות לעומת חברות מתפתחות שקיים חוסר שוויון בגישה למשאבים הנדרשים לשמור על בריאות ובטיחות הילדים בחברה, כאשר קיימת גישה יותר טובה למשאבים הללו בקבוצות אוכלוסיה במעמד סוציואקונומי גבוה ). בקרב חברות מעוטות יכולת בולטת דלות המשאבים, הסיכונים Laflamme et al., 2010( .)Schwebel 2007( מוחשיים, כגון השגחה והדרכה-בסביבה, והמחסור במנגנונים בלתי תהליכים של גלובליזציה, עייור, עליה בנסועה ושינויים בסביבה עלולים אף הם להשפיע לרעה ).Towner 2008( על בטיחות ילדים ולהגביר את הפערים בין אוכלוסיות שונות היפגעות בתאונות דרכים הינה מגמה שהשתנתה לאורך השנים, עם התפתחותן של מדינות שונות. למרות שתאונות דרכים ממשיכות להיות גורם מוביל לתמותה של ילדים כתוצאה מהיפגעות ברחבי העולם, חל צמצום במגמת ההיפגעות מגורם זה לאורך השנים במדינות פי ארגון הבריאות -). עלPeden et al., 2008( המפותחות, כולל מדינות אירופה וארה"ב ממקרי התמותה מהיפגעות בדרכים הם במדינות ברמת הכנסה 90%-העולמי, למעלה מ WHO,( מכלי התחבורה בעולם54% נמוכה או בינונית, למרות שבמדינות אלה נמצאים רק ). מדינות מפותחות עם ציי רכב גדולים הפגינו ירידה באחוז תאונות הדרכים לקילומטר 2013 ). לצד ממצא זה ניתן לראות שחלקן שלEvans 2014( נסועה לאורך השנים, וכך גם בישראל תאונות בית ופנאי הולך ותופס חלק ניכר יותר בהיפגעות הילדים במדינות מפותחות. מגמה זו בולטת במיוחד בקרב קבוצות הגיל הצעירות ביותר. תופעת היפגעות הילדים בעולם, לצד הידע שהצטבר עם השנים על הדרכים לצמצום התופעה, הביאו ארגונים בינלאומיים לצאת בקריאה למדינות לפעול לקידום בטיחות ילדים ולמניעת היפגעותם. אסיפת הבריאות העולמית קיבלה החלטה על פעילות מקיפה למניעת היפגעות ). הברית האירופית לבטיחות ילדים, קידמה WHA64.A64.R27 (החלטה2011 ילדים במאי ולוותה ייזום תכניות לאומיות לבטיחות ילדים בקרב המדינות החברות בברית. 1 16 . זירת ההיפגעות3 הזירה או סוג המקום בו התרחשה ההיפגעות, כגון בית, כולל חצר הבית, מרחב ציבורי, או דרכים. . פעילות בעת ההיפגעות4 סוג הפעילות בה היה מעורב הנפגע בעת האירוע (למשל, נסיעה, רחצה, לימודים). . מוצר או גורם מעורב5 ,מוצר או גורם שמעורב במקרה ההיפגעות כולל חפצים, בעלי חיים וכד'. . כוונה1 פגיעות מכוונות הן כאלה הנגרמות בכוונה תחילה ידי אדם נגד עצמו (למשל, בהתאבדות) או נגד -על אדם אחר (למשל, במקרי אלימות). היפגעויות לא מכוונות או תאונות נגרמות במקרה. . סוג או מנגנון2 זיהוי הכוח החיצוני שגרם לפגיעה ולנזק שנגרם: נפילה, כלי רכב ממונע, חנק, שריפה, טביעה, הרעלה, וכד'. ,2012 בפברואר4289 'ממשלת ישראל נענתה לקריאה זו עם העברת החלטת ממשלה מס משרדי ממשלה וגופים לאומיים בהובלת 16 משרדית של-החלטה שהובילה לייזום שותפות בין משרד הבריאות. שותפות זו פעלה במהלך שנתיים לתכנון תכנית פעולה לאומית לניהול וקידום אישרה ממשלת ישראל בתקציב המדינה את התכנית 2016 בטיחות ילדים בישראל. בדצמבר הלאומית לבטיחות ילדים. משרד הבריאות ינהל את התוכנית ואת המעקב אחר יישומה, תוך מאמץ לקדם את יעדיו בתחום. בכך, ישראל מקדימה מדינות רבות המקדמות מדיניות למען בטיחות אזרחיהן הילדים. מטרות הדו"ח 1.2 המטרה העיקרית של דו"ח זה הינה הצגת תמונה מקיפה ועדכנית של היפגעות ילדים בישראל ברמות החומרה השונות. הדו"ח כולל בחינת מגמות היפגעות ילדים בישראל ובעולם לאורך זמן והתמקדות בתופעת ההיפגעות לפי משתנים מרכזיים, כולל זירה וקבוצת אוכלוסייה, בשנים האחרונות. עיקר ההתמקדות הינה בהיפגעות בלתי מכוונת, עם זאת, על מנת שניתן יהיה למקם את תופעת ההיפגעות הבלתי מכוונת בקרב ילדים בהקשרים רחבים יותר, בפרקים הראשונים של הדו"ח מוצגת תמונה כוללת של היפגעות ותחלואת ילדים בישראל ובעולם. סיווגים והגדרות1.3 . במהלך18-פי הגדרת החוק בישראל, ילד הינו קטין מגיל לידה ועד יום הולדתו ה-ילדים: על הדו"ח, כאשר מוצגות קבוצות גיל, קבוצת הגיל העליונה כוללת ילדים עד היום האחרון באותו .18- כוללת ילדים עד יום הולדתם ה15-17 שנתון. כך, לדוגמא, קבוצת גיל ידי מגע פיסי או חומר רעיל על פני -היפגעות: מוגדרת כפציעה חיצונית או פנימית שנגרמה על ). ארגון הבריאות העולמי ממליץ לסווג 2002 ,.הגוף או בתוכו, תוך גרימת נזק (צדקה, פ. והלפרין, ב International Classification( היפגעות על בסיס שיטת הסיווג הבינלאומית של פציעות חיצוניות פי המימדים הבאים:-. בשיטה זו היפגעות מסווגת על1)of External Injuries :ICECI .)Minimum Data Set( סיווג זה הינו סטנדרט מינימלי מומלץ לתיעוד ואיסוף נתוני היפגעות סטנדרט זה הותאם לשימוש בישראל על ידי ארגון 'בטרם' במסגרת המערך הלאומי לנתוני היפגעות ובטיחות ילדים ומהווה בסיס למחקר ולקבלת החלטות לקידום בטיחות ילדים ומניעת היפגעויות. פי המערכת הבינלאומית לסיווג -במרבית המאגרים בישראל סיווג ההיפגעות נעשה על ), שהופקה על ידי ארגון הבריאות ICD: International Classification of Diseases( מחלות החל השימוש במהדורה העשירית של הסיווג. בישראל ישנם מאגרים 1998 העולמי. בשנת העושים שימוש במהדורה התשיעית, ואחרים העושים שימוש במהדורה העשירית. סיווג נסיבות , External Codes (E-Codes(-ההיפגעות במקרה של גורם חיצוני נעשה בעזרת מטריצת ה .2המשלבת כוונה עם מנגנון ההיפגעות לאום: העיבודים בדו"ח, המבוססים על נתוני קובץ הפטירות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) ועל קובץ רישום טראומה שמנוהל במרכז לחקר טראומה ורפואה דחופה במכון גרטנר, מבוצעים בחלוקה לשתי קבוצות: א. יהודים ואחרים ב. ערבים. בכדי 'יהודים ואחרים' לאורך הדו"ח. -להקל על הקריאה, נעשה שימוש במינוח 'יהודים' במקום ב עיבודים המבוססים על נתוני 'מאגר תיעוד היפגעויות מהתקשורת' המנוהל על ידי ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים מבוצעים בחלוקה לשתי קבוצות: א. יהודים ב. ערבים. קבוצות אוכלוסייה: בדו"ח מוגש פרק ובו התייחסות ייחודית לקבוצות אוכלוסייה שונות. הנתונים המוצגים בו מתייחסים למועצות מקומיות ועיריות בלבד, ולא ליישובים במועצות אזוריות, כאשר החלוקה לקבוצות מבוססת על מאפייניה של הרשות. הסיווג מתייחס לשלוש אוכלוסיות: כלל האוכלוסייה, יהודים, וערבים. http://www.who.int/classifications/icd/adaptations/iceci/en/index.html : לפירוט שיטת הסיווג בהמלצת ארגון הבריאות העולמי, ראה1 .http://www.who.int/classifications/icd/adaptations/iceci/en/index.html : פירוט שיטת השיוך והקבצת מקרי התמותה מובא בפרסומי הלמ"ס וארגון הבריאות העולמי. ראה2 17 2017 דו"ח 'בטרם' לאומה : מבוא1 פרק . ערבים: ככלל, הרשויות הערביות פולחו תוך התייחסות לדת היישוב, על בסיס נתוני3 ". יוצאי הדופן הינם היישובים הבדואים2014 ,הלמ"ס מתוך "הרשויות המקומיות בישראל בדרום, הנכללים תחת קטגוריה נפרדת, בשל המאפיינים הייחודיים של אוכלוסייה זו. הרשויות הנוצריות והצ'רקסיות נוכו מן הניתוח בשל מספרן הקטן. פילוח יתר הרשויות בוצע כדלהלן: או יותר מתושביה הינם מוסלמים, 80%- רשות ערבית ש- א. מוסלמים או יותר מתושביה הינם דרוזים,80% -ב. דרוזים – רשות ערבית ש רשות ערבית שאחוז התושבים המוסלמים, הנוצרים או הדרוזים בה אינו - ג. ערבים מעורבים ,80% עולה על ד. בדואים בדרום – יישובים מוכרים בנגב בהם מתגוררים בדואים: חורה, לקיה, כסיפה, בנגב, רהט, שגב שלום, תל שבע.-ערערה . כלל האוכלוסייה: בהסתכלות על כלל האוכלוסייה פולחו הרשויות לשלוש קבוצות, על בסיס 1 ."2014 ,נתוני הלמ"ס מתוך "הרשויות המקומיות בישראל או יותר מתושביה הינם יהודים,80%-א. יהודים – רשות ש או יותר מתושביה הינם ערבים,80%-ב. ערבים – רשות ש ג. מעורבים – יתר היישובים. . יהודים: הרשויות היהודיות פולחו תוך התייחסות לרמת החרדיות. זו נקבעה על בסיס 2 אחוז הילדים ברשות הלומדים במוסדות לימוד הנמצאים תחת פיקוח חרדי, כמצוין בקובץ פי הפילוח שלהלן:-התלמידים של משרד החינוך לשנת הלימודים תשע"ה, על רמת חרדיות1 2 3 4 אחוז מהילדים ברשות לומדים במוסד לימוד תחת פיקוח חרדי 0%-25% 26%-50% 51%-75% 76%-100% מקורות מידע1.4 :בדו"ח הנוכחי, נעשו לראשונה מספר שינויים בנתוני התמותה . הפרדה של היפגעויות בלתי מכוונות מהיפגעויות מכוונות, כך שנתוני התמותה המוצגים 1 .לאורך הדו"ח מתייחסים להיפגעויות בלתי מכוונות בלבד . שימוש בשני מקורות נתונים להבנת תופעת התמותה מהיפגעות בלתי מכוונת: קובץ 2 הפטירות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) ומאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת' של ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים, כפי שמפורט למטה. שני שינויים אלו מסייעים לדיוק הממצאים ולהעשרתם, ובהתאם להבנה טובה ומלאה יותר של תופעת תמותה מהיפגעות בלתי מכוונת. יחד עם זאת, בשל אותם שינויים, על הקורא לשים לב לשתי נקודות בעת קריאתו את הדו"ח . מספר מקרי התמותה המוצג בפרק 'מגמות' והמבוסס על קובץ הפטירות נמוך 1 :הנוכחי . מספר 2 )יותר מהמספר שהוצג בדוחות קודמים (בשל ניכוי ההיפגעות המכוונת מהנתונים מקרי התמותה בלוחות המתבססים על מאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת' גבוה יותר באופן עקבי, בהיותו מאגר רחב ומלא יותר. . נתוני תמותת ילדים בישראל:1 א. קובץ הפטירות: מתעדכן בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) בהתאם לרישום פי סיבת המוות המובילה -הודעות הפטירה במשרד הפנים. סיבות המוות נרשמות בלמ"ס על פי סיווג המחלות הבינלאומי -בהודעת הפטירה, כפי שנרשם על ידי הרופא שקבע את המוות ועל פי סיווג-, נרשמות כל סיבות המוות וסיבת המוות המובילה על1998 ). החל מקובץ פטירותICD( . בנוסף, משלימה הלמ"ס מידע ממקורות אחרים, כגון: נתוני תאונות דרכים ממשטרתICD-10 ישראל, נתוני התאבדות ממשרד הבריאות, חקירות אפידמיולוגיות בלשכות הבריאות, המכון לרפואה משפטית במשרד הבריאות, בירורים בבתי חולים ועוד. הממצאים המוצגים בדו"ח זה .2000-2014 מתבססים על ממוצעים של השנים ב. מאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת': הינו חלק מהמערך הלאומי לנתוני היפגעות ובטיחות ילדים המנוהל על ידי ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים. מקור נתוני המאגר הינו כתבות בעיתונות הדפוס והאינטרנט, הארצית והמקומית, בשפות עברית, ערבית, אנגלית ורוסית. המומלץ על ידי ארגון הבריאות Minimum Data Set -המאגר נבנה על בסיס סטנדרט ה העולמי להבנת 'נסיבות ההיפגעות'. מאחר ונתוני התקשורת מתקבלים באופן שוטף, ניתן להציג באמצעותם תמונת היפגעות עדכנית וכן להרחיב ולהשלים את המידע המתקבל ממקורות אחרים. בהשוואה שנערכה בין נתוני המאגר לבין קובץ הפטירות של הלמ"ס, עבור , נמצא כי מספר מקרי התמותה במאגר התקשורת גדול בצורה משמעותית 2008-2014 השנים ממספר המקרים שסווגו ככאלה שנגרמו כתוצאה מהיפגעות בלתי מכוונת בידי הלמ"ס. . 2008-2015 הממצאים המוצגים בדו"ח מתבססים על השנים 18היפגעות ילדים בישראל כדי להציג נתונים שאינם מושפעים משינויים בגודל האוכלוסייה, שיעורי התמותה בחלק ילדים חושבו על 100,000-מהעיבודים מחושבים יחסית לגודל האוכלוסייה. שיעורי תמותה ל בסיס גודל האוכלוסייה לפי גיל בשנים הרלוונטיות, כפי שמפרסמת הלמ"ס. . נתוני אשפוז ילדים בישראל: 2 א. מאגר מידע אשפוזים: מנוהל במשרד הבריאות. המאגר כולל נתונים דמוגרפיים, נתונים בתי חולים. אפיון 24-לגבי אשפוזים, אבחנות ופעולות. הנתונים מתקבלים באופן שגרתי מ . הקריטריונים להגדרת היפגעות מבוססים על קודים E-Code-פי ה-סיבת ההיפגעות נעשה על ). ICD9= 800-999( של אבחנות המאגר מכיל נתונים המקיפים את החלק הארי של האשפוזים בבתי החולים הכלליים בישראל, ומשום כך ניתן ליצור באמצעותם תמונה רחבה של דפוסי האשפוזים עקב היפגעויות של ילדים .2012-2014 ושל היקפם. הממצאים המוצגים בדו"ח מתבססים על ממוצעים של השנים ב. קובץ רישום טראומה: מנוהל במרכז לחקר טראומה ורפואה דחופה במכון גרטנר, תל בתי חולים: שיבא, בי"ח לגליל 19-השומר. הקובץ כולל נתונים על נפגעי טראומה שאושפזו ב נצרת, העמק, לניאדו, -נהריה, שערי צדק, וולפסון, ברזילי, זיו, פוריה, ביה"ח הסקוטי-מערבי רמב"ם, יוספטל, קפלן, הלל יפה, הדסה, איכילוב, בלינסון, סורוקה ואסף הרופא. הקריטריון ).9ICD= 800-959( להגדרת היפגעות מבוסס על קודים של אבחנות קובץ הטראומה מכיל משתנים רבים ומאפשר הצגה מעמיקה של אפיוני המאושפזים וההיפגעויות. בנוסף, בקובץ נכללים גם נתונים על נפגעים שמתו בחדר מיון. בקובץ לא נכללים מקרים של חנק, הרעלות וטביעות, ובנוסף, פגיעות מכוונות לא תמיד מדווחות ככאלה. . 2010-2012 הממצאים המוצגים בדו"ח מתבססים על ממוצעים של השנים כדי להציג הבדלים לאורך זמן או הבדלים בין קבוצות שונות, שאינם מושפעים משינויים בגודל האוכלוסייה, בחלק מהעיבודים מחושבים שיעורי האשפוז יחסית לגודל האוכלוסייה. שיעורי ילדים חושבו על בסיס גודל האוכלוסייה לפי גיל בשנים הרלוונטיות, כפי 10,000-אשפוז ל שמפרסמת הלמ"ס. . נתוני פניות למרכזים לרפואה דחופה בישראל:3 הנתונים נמצאים במאגר מידע מרכזי של ביקורים בחדרי מיון, המנוהל בתחום מידע במשרד הבריאות וכולל נתונים דמוגרפיים ונתוני ביקור בחדרי מיון בבתי החולים לאשפוז כללי, בהתאם לרישום בבתי החולים. כל רשומה מייצגת פנייה למרכז לרפואה דחופה (מלר"ד), כך שחלק מהרשומות מתייחסות לפניות חוזרות של אותו פונה. לפיכך, הנתונים מייצגים את מספר הפניות ולא את מספר הפונים. מרבית בתי החולים אינם רושמים אבחנות במיון, לכן אפיון הביקורים במיון בגין פגיעה מבוסס על סיבות הכניסה לביה"ח בלבד. כמו כן, בתהליך הקבלה למלר"ד לא ניתן לקבוע באופן משמעי אם ההיפגעות שבגינה פנה הילד למלר"ד בבית החולים הייתה מכוונת או לא -חד מכוונת. באופן כללי, ניתן לקבוע כי הכוונה שבהיפגעות מתבהרת ככל שרמת החומרה של הפגיעה גבוהה יותר. אולם בשל העמימות שבהגדרת המושג "הכוונה בפגיעה", הדו"ח עוסק בכל הפניות למלר"ד בגין היפגעות, ללא הבחנה בין פגיעות מכוונות להיפגעויות לא מכוונות. כדי להציג הבדלים לאורך זמן או הבדלים בין קבוצות שונות, שאינם מושפעים משינויים בגודל האוכלוסייה, בחלק מהעיבודים מחושבים שיעורי הפניות למלר"ד יחסית לגודל האוכלוסייה. מאחר שהנתונים מתייחסים למספר הפניות ולא למספר הפונים, ואילו השיעור מחושב יחסית ילדים 10,000-לגודל האוכלוסייה, ישנה במדד זה הטיה מסוימת. שיעורי הפניות למלר"ד ל חושבו על בסיס גודל האוכלוסייה לפי גיל בשנה הרלוונטית, כפי שמפרסמת הלמ”ס. הממצאים . 2012-2014 המוצגים בדו"ח מתבססים על ממוצעים של השנים . נתונים בינלאומיים השוואתיים:4 1,800 שותפיםGBD . לפרויקטGlobal Burden of Disease (GBD( לקוחים מתוך מאגר נתוני מדינות והוא ממומן ע"י הקרן של ביל ומלינדה גייטס בשיתוף אוניברסיטת 120-חוקרים מ הינו המחקר האפידמיולוגי הבינלאומי המקיף ביותר GBD-וושינגטון וארגון הבריאות העולמי. ה והוא כולל מידע על תמותה ותחלואה ממחלות ומפציעות. המידע מוצג ברמה גלובלית וברמה 14 של אזורים ומדינות. הממצאים המוצגים בדו"ח מתבססים על נתונים עבור גילאי לידה עד . 1995-2013 , לשניםOECD של מדינות 19 2017 דו"ח 'בטרם' לאומה : מבוא1 פרק הצגת הנתונים1.5 ממדיים המתבססים על 'הערכים הידועים' במשתנים השונים-בדו"ח זה מוצגים לוחות דו ). משום כך, ייתכנו הבדלים missing values( 'ואינם כוללים מקרים שניתן להם הערך 'לא ידוע בסך המקרים שמופיעים בלוחות שונים. הנתונים במספר לוחות מבוססים על ממוצעים שעוגלו למספרים שלמים. לפיכך, ייתכן שהעמודות והשורות בלוחות אלה אינם מסתכמים לאותו המספר. השיעורים והאחוזים המוצגים בדו"ח מעוגלים, לעומת זאת, עד ספרה אחת אחרי הנקודה העשרונית. לכן, התפלגות המספרים השלמים והאחוזים אינם בהכרח בהלימה מלאה. לאורך הדו"ח, רצף השנים המוצג בכל תרשים ולוח מצוין בכותרותו. מבנה הדו"ח1.6 הדו"ח בנוי באופן שהולך ומתמקד: בראשיתו מוצגים עיקרי הממצאים והמלצות לפעולות עשרה -מניעה. לאחר מכן, מוצגות המגמות העיקריות של היפגעות ילדים בישראל לאורך חמש שנים, וסקירה השוואתית בינלאומית. בהמשך, מוגש פרק המתמקד בממד הזירה כמאפיין מוביל בהבנת תופעת ההיפגעות החשוב לפיתוח פעולות מניעה ממוקדות. כמו כן, מוצגים נתוני ההיפגעות של ילדים לפי קבוצות האוכלוסייה השונות בישראל. את הדו"ח חותם פרק העוסק בהתפלגות ההיפגעויות לפי יישובים ומחוזות. לאורך כל הדו"ח קיימת אינטגרציה של הנתונים מהמקורות השונים על מנת לספק תמונה הוליסטית של תופעת היפגעות ילדים בישראל. התקציר מסכם את עיקרי הממצאים ומציג קריאה לפעולה לקובעי מדיניות ואנשי מקצוע בישראל. : המבוא כולל התייחסות למטרות הדו"ח, סיווגים והגדרות של מושגים מרכזיים ותיאור 1 פרק מפורט של מקורות המידע. : מציג מגמות ושינויים לאורך זמן בשיעורי הפניות לחדר מיון, באשפוזים ובתמותה של 2 פרק ילדים עקב היפגעות. : השוואות בינלאומיות, בהן מוצגים היקפי התמותה כתוצאה מהיפגעות של ילדים בגילאי 3 פרק , ומוצג מיקומה היחסי של ישראל במדדי ההיפגעות השונים.OECD- במדינות ה14 לידה עד : מציג היפגעות לפי רמות החומרה, כולל התייחסות לשיעורים והתפלגויות הפניות 4 פרק לחדרי מיון, מקרי האשפוז והתמותה של ילדים עקב היפגעות. : מציג היפגעות ילדים בישראל תוך התמקדות בזירת ההיפגעות. הפרק כולל התייחסות 5 פרק לתמותה, אשפוז ומיון לפי זירות ההיפגעות ולפי משתנים נוספים כגון גיל, מין, מנגנון, ועונות השנה. : היפגעות ילדים לפי קבוצות אוכלוסייה. הפרק מתבסס על נתוני תמותה ואשפוז ומציג 6 פרק תמונה מקיפה של מאפייני ההיפגעות בקרב הקבוצות השונות. : היפגעות ילדים בישראל לפי יישובי המגורים של הנפגעים, כולל התפלגות הפניות 7 פרק למיון, אשפוזים ומקרי התמותה בכל יישוב. בנוסף, מוצגים נתוני היפגעות של ילדים לפי מחוזות גיאוגרפיים. בכל פרק מוצגות שיטות המחקר העיקריות ששימשו לעיבודים המוצגים. 20היפגעות ילדים בישראל 21 2017 דו"ח 'בטרם' לאומה : מבוא1 פרק : מגמות בהיפגעות2 פרק ילדים בפרק זה מוצגות מגמות בשיעורי הפניות לחדרי מיון, באשפוז ובתמותה של ילדים עקב היפגעות. בחלק הראשון מוצגות מגמות עבור שלושת רמות החומרה (פניה למיון, אשפוז ותמותה) במספרים גולמיים ובשיעורים. כמו כן, מוצגת השוואה של אחוז השינוי בהיפגעות לאורך השנים בין רמות החומרה השונות של ההיפגעות. בחלק השני של הפרק מוצגות בהרחבה קובץ - פי שני מקורות נתונים-מגמות בתמותת ילדים כתוצאה מהיפגעות בלתי מכוונת על פטירות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) ומאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת' של ארגון 'בטרם'. בחינת המגמות הינה של משתנים שונים, כדוגמת זירות היפגעות, קבוצות גיל, לאום וכו', בהתאם לשדות הנתונים בכל מקור נתונים. מקורות הנתונים, הגדרות ושיטה2.1 מקורות הנתונים בפרק מגמות שימשו מקורות הנתונים הבאים: )2004-2014( נתוני פניות למלר"ד בישראל – משרד הבריאות, מאגר מידע מרכזי ביקורים במיון )2000-2014( נתוני אשפוז ילדים בישראל – משרד הבריאות, מאגר מידע מרכזי אשפוזים ) ; ארגון 'בטרם' לבטיחות 2000-2014( נתוני תמותת ילדים בישראל – הלמ”ס, קובץ פטירות ) 2008-2015( 'ילדים, מאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת הגדרות ושיטה ממוצע נע תלת שנתי השיעורים ואחוזי השינוי המוצגים בתרשימים המופיעים בפרק זה מבוססים על ממוצעים נעים שנתי הוא ממוצע של שלוש שנים המחושב כדלהלן: השיעורים -שנתיים. ממוצע נע תלת-תלת השנה הקודמת, השנה הנוכחית והשנה - בכל אחת מהשנים מחושבים כממוצע של שלוש שנים חושב כממוצע של שיעורי 2005 הבאה. לדוגמא: הממוצע הנע של שיעור הפניות למיון בשנת חושב 2013 , והממוצע הנע של שיעור הפניות למיון בשנת2004-2006 הפניות למיון בשנים ומכאן השם ממוצע נע. לפיכך, הנתונים 2012-2014 כממוצע של שיעורי הפניות למיון בשנים של השנה הראשונה ושל השנה האחרונה משמשים אמנם לחישוב הממוצעים הנעים, אך הם לא מופיעים בפני עצמם בלוחות השונים בעמודה הרלוונטית המתייחסת לממוצעים נעים, וגם אינם מופיעים בתרשימים. השימוש בממוצעים נעים נועד למתן תנודתיות שעשוייה לנבוע מהבדלים מקריים בין השנים, בפרט בתמותה, המאופיינת במספר מקרים קטן. 22 ממוצע נע חמש שנתי כאשר נעשה שימוש בנתונים המתאפיינים בתאים סטטיסטיים קטנים מאד באופן יחסי, ואשר לפיכך, חשופים לתנודתיות אקראית רבה יותר לאורך השנים, חושבו בלוחות ובתרשימים חושב 2012 שנתיים. לדוגמא: הממוצע הנע של שיעור התמותה בשנת-ממוצעים נעים חמש , והממוצע הנע של שיעור הפניות למיון 2010-2014 כממוצע של שיעורי התמותה בשנים . לפיכך, הנתונים של 2009-2013 חושב כממוצע של שיעורי הפניות למיון בשנים2011 בשנת השנתיים הראשונות ושל השנתיים האחרונות משמשים אמנם לחישוב הממוצעים הנעים, אך הם לא מופיעים בפני עצמם בתרשימים או בלוחות. אחוז השינוי שנתי של שיעור -שנתי / החמש-אחוז השינוי מחושב כיחס באחוזים בין הממוצע הנע התלת שנתי של שיעור -שנתי / החמש-ההיפגעות בסוף התקופה הנחקרת לבין הממוצע הנע התלת המיוחסים לתחילת 100%-ההיפגעות בתחילת התקופה הנחקרת, כאשר מערך זה מוחסרים ה התקופה הנחקרת ומוגדרים כבסיס ההשוואה. לדוגמה, אחוז השינוי בשיעור ההיפגעות בין יחושב כך: 2005 לשנת2013 שנת מרבית התרשימים בפרק זה כוללים עמודה לצד התרשים ובה מצויין 'אחוז השינוי'. הערכים בעמודה זו מייצגים את השינוי לאורך כלל התקופה הנבחנת. קצב שינוי שנתי) ומחושב באמצעות -שנתי / חמש-קצב שינוי מבוסס על ממוצע נע של שיעורים (תלת נתוניהן של שתי שנים סמוכות, כך שהשיעור שנמצא בשנה המוקדמת יותר מוחסר מהשיעור בשנה המאוחרת יותר, והערך שמתקבל מחולק בשיעור שנמצא בשנה המוקדמת יותר. מחושב כך: 2006- ל2005 לדוגמא, קצב השינוי של שיעור התמותה בין השנים קצב שינוי ממוצע לאורך תקופה נחקרת מחושב על ידי סכימה של קצבי השינוי השנתיים על .3פני כל השנים וחלוקת הערך המתקבל במספר השנים הנכללות בתקופה הנחקרת שיעור כולל ארבע שנתי כאשר נעשה שימוש בנתונים המתבססים הן על תאים סטטיסטיים קטנים יחסית והן על מגמה לאורך שמונה שנים בלבד (כפי שהיה זמין במאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת'), חולק טווח שנתי עבור כל תקופה. השוואת השיעורים בין -השנים לשתי תקופות וחושב שיעור כולל ארבע התקופות סייעה ללמוד על המגמה תוך התגברות על תנודתיות אקראית בין השנים ועל טווח שנים מצומצם יחסית לחישוב שיעורים נעים. הערות במגמות המתייחסות לשלוש רמות החומרה (מיון, אשפוז ותמותה) כפי שהם מופיעים בפרק זה, הנתונים העוסקים ברמות מיון ואשפוז מתייחסים להיפגעות בלתי מכוונת ומכוונת כאחד. יחד עם זאת, הנתונים העוסקים ברמת התמותה מתייחסים להיפגעות בלתי מכוונת בלבד. הסיבה לכך הינה שבנתוני תמותה ישנה הפרדה לאורך השנים בין היפגעויות בלתי מכוונות להיפגעויות מכוונות. לעומת זאת, עבור נתוני אשפוז הפרדה כזו איננה זמינה בנתונים לאורך השנים, ובנתוני מיון לא קיימת הפרדה ברורה בין היפגעויות בלתי מכוונות למכוונות. בעת קריאת הנתונים המתייחסים לשלוש רמות החומרה כדאי לדעת כי בנתוני אשפוז פחות ממקרי ההיפגעות הינם מקרים המתייחסים להיפגעות מכוונת, ואילו בנתוני מיון 10%-מכ ממקרי ההיפגעות 30%- ממקרי ההיפגעות מתייחסים באופן ברור להיפגעות מכוונת וכ3%-כ נכללים תחת הקטגוריה 'כוונה לא ידועה', קטגוריה הכוללת מקרים שבשלב הקבלה למיון לא 'היפגעות מכוונת'.-'היפגעות בלתי מכוונת' או ל-ניתן היה לקבוע בבירור אם לשייכם ל יש לשים לב כי הממצאים הנוגעים לתמותה בפרק זה מבוססים על שני מקורות נתונים שונים: נתוני תמותה של הלמ"ס ונתוני מאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת', כאשר בנתוני מאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת' מספר מקרי התמותה גבוה יותר באופן עקבי לאורך השנים. מומלץ לזכור פער זה בין שני המקורות בעת קריאת הדו"ח וההתייחסות לנתונים ולממצאים. : 2007 ,-0.8% :2006 : קצב השינוי במיון: שנת2006-2010 לדוגמא, חישוב קצב שינוי ממוצע בפניות למיון בין השנים3 -0.54% = -2.7/5 :. קצב שינוי ממוצע-2.7% = . סה"כ קצב שינוי0.8% :2010 ,0.3% :2009 ,-1.8% :2008 ,-1.3% 23 2017 דו"ח 'בטרם' לאומה : מגמות בהיפגעות ילדים2 פרק מגמות בפניות לחדר מיון, באשפוז ובתמותה של2.2 ילדים עקב היפגעות מציג מספרים ושיעורים נעים עבור תמותת ילדים עקב היפגעות בלתי מכוונת (בשנים 1 לוח ) ופניות של ילדים למיון עקב 2000-2014 ), אשפוזי ילדים עקב היפגעות (בשנים2000-2014 חלה ירידה חדה2000-2014 עשרה השנים-). לאורך חמש2004-2014 היפגעות (בשנים ילדים עקב היפגעות בלתי מכוונת 138 מתו2000 בתמותה מהיפגעות בלתי מכוונת: בשנת לכל 6.4 שנתי הינו-. ממוצע השיעורים התלת2014 ילדים שמתו מסיבה זו בשנת83 לעומת בסוף 100,000 לכל3.5-) ויורד ל2000-2002( ילדים בתחילת התקופה הנחקרת100,000 עשרה-). כך, אחוז השינוי בשיעורי התמותה על פני חמש2012-2014( התקופה הנחקרת פי היחס באחוזים בין סוף התקופה הנחקרת לתחילת התקופה -השנים הנחקרות, המחושב על ). 1 (תרשים46.0% הנחקרת, מצביע על ירידה משמעותית של חלה 2006 יש לשים לב כי הירידה בשיעורי התמותה אינה אחידה או עקבית. למשל, בשנת . עם זאת, סביר 2009 , בה חלה עלייה לעומת שנת2010 , וכך גם בשנת2005 עלייה לעומת שנת שעליות אלה נובעות מתנודתיות מקרית ואין להסיק מהן על עליות בשיעורי התמותה באותן , מגמה של ירידה עקבית 1 שנים. באשר לנתוני האשפוז עקב היפגעות, מסתמנת, בהתאם ללוח ילדים בתחילת התקופה הנחקרת 10,000- אשפוזים ל112.2-ואחידה למדי בשיעורי האשפוז: מ 2012-( ילדים בסוף התקופה הנחקרת10,000 אשפוזים לכל82.9-) ישנה ירידה ל2000-2002( פי היחס-עשרה שנים אלה, המחושב על-). אחוז השינוי בשיעורי האשפוזים על פני חמש2014 ) לתחילת2012-2014 באחוזים בין סוף התקופה הנחקרת (ממוצע שיעורי האשפוז בשנים 26.1% ), מצביע על ירידה של2000-2002 התקופה הנחקרת (ממוצע שיעורי האשפוז בשנים ). מספר הפניות הגולמי של ילדים לקבלת טיפול במרכזים לרפואה דחופה (מלר"ד) 1 (תרשים ). עם זאת, כאשר שיעורי הפניות 1 (לוח2004-2014 עקב היפגעות אמנם גדל בין השנים מתוקננים ביחס לגודל האוכלוסייה, מסתמנת מגמה של יציבות עם נטייה לירידה קלה מאד. פי היחס באחוזים בין סוף התקופה הנחקרת -אחוז השינוי בשיעורי הפניות למיון, המחושב על ). 1 בפניות לחדר מיון (תרשים1.3% לתחילת התקופה הנחקרת מצביע על ירידה של בשיעורי 26%-ירידה של כ האשפוז עקב היפגעות לא חל שינוי משמעותי בפניות למיון עקב היפגעות 2000-2014 במהלך השנים 46%-ירידה חדה של כ בשיעורי התמותה עקב היפגעות בלתי מכוונת , אשפוזים של ילדים2004-2014 ,: פניות של ילדים לחדר מיון עקב היפגעות1 לוח , 2000-2014 , ותמותה של ילדים עקב היפגעות2000-2014 ,עקב היפגעות מספרים וממוצעים נעים תלת שנתיים של שיעורים מקרי תמותה אשפוזים פניות למיון שיעור 100,000-ל מספר שיעור 10,000-ל מספר שיעור 10,000-ל מספר שנה –138 – 24,402 – – 2000 6.4 150 112.2 24,510 – – 2001 6.2 130 110.1 24,318 – – 2002 5.9 130 109.5 24,115 – – 2003 5.5 137 109.2 25,274 – 177,312 2004 5.5 109 107.7 25,214 780.7 180,753 2005 5.0 135 104.3 24,049 772.7 182,666 2006 4.8 107 101.2 24,166 759.8 180,556 2007 3.8 100 98.5 24,262 745.4 180,989 2008 3.5 65 96.0 23,111 747.9 179,806 2009 3.2 96 92.6 23,405 758.6 190,565 2010 3.7 82 88.8 22,745 774.4 197,670 2011 3.5 104 85.5 21,649 776.2 203,366 2012 3.5 88 82.9 22,281 770.4 204,269 2013 – 83 – 22,102 – 205,738 2014 24היפגעות ילדים בישראל 0% 40% 80% 100% –1.3% –0.2% –26.1% –2.5% –46.0% –4.7% '13 '12 '11 '10 '09 '08 '07 '06 '05 '04 '03 '02 '01 60% 20% אחוז השינוי קצב שינוי ממוצע באחוזים נתונים לאורך התקופה הנבחנת מיון מקרא אשפוז תמותה . ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים. עיבודים מיוחדים לנתוני תמותה של הלמ"ס, נתוני אשפוזים של מאגר מידע מרכזי אשפוזים במשרד הבריאות, ונתוני מאגר מידע ביקורים במיון, משרד הבריאות, שירותי מידע ומחושב, תחום מידע:מקור 99% 74% 54% מוצגות זו לצד זו מגמות השינוי עבור רמות החומרה השונות של ההיפגעות (פניות1 בתרשים למיון, אשפוז ותמותה). בתרשים זה, מעבר להצגת אחוז השינוי עבור כל רמת חומרה של היפגעות, חושב גם קצב השינוי הממוצע לאורך התקופה הנחקרת כסכום של אחוזי השינוי . 4השנתיים על פני כל השנים מחולק במספר השנים קצב הירידה הממוצע בשיעורי התמותה היה 2002-2013 מהנתונים עולה כי במהלך השנים בשנה, כאשר 2.5% בשנה. לעומת זאת, קצב הירידה הממוצע בשיעורי האשפוז היה4.7% בארבע השנים הראשונות1%-קצב הירידה עלה לאורך התקופה, מקצב ירידה ממוצע של כ 3.5%- בארבע השנים שלאחריהן, ולקצב ירידה ממוצע של כ3%-לקצב ירידה ממוצע של כ -0.54% = -2.7/5 :. קצב שינוי ממוצע-2.7 = . סה"כ אחוזי שינוי0.8% :2010 ,0.3% :2009 ,-1.8% :2008 ,-1.3% :2007 ,-0.8% :2006 לדוגמא, חישוב קצב שינוי ממוצע בפניות למיון: אחוזי השינוי במיון: שנת4 10,000-שנתיים של שיעורים ל-, נתוני אשפוז ומיון מבוססים על ממוצעים נעים תלת100,000-שנתיים של שיעורים ל-*נתוני תמותה מבוססים על ממוצעים נעים תלת בארבע השנים האחרונות. לעומת זאת, באחוזי הפניות למיון לא מסתמנת מגמה ברורה: ירידה בלבד בהשוואה לתחילת התקופה הנחקרת, כאשר קצב הירידה הממוצע הוא 1.3%-של כ בשנה בלבד. 0.2% העובדה שהירידה בשיעורי התמותה גבוהה בהרבה מאשר הירידה בשיעורי האשפוז והפניות למיון מרמזת על כך שבנוסף לשיפור במניעת ההיפגעות חל שיפור גם באיכות הטיפול הרפואי ). בנוסף, חשוב לזכור שישנם גורמים נוספים שעשויים להשפיע על Siman-Tov et al. 2012( המגמות בשיעורי האשפוז והפניות למיון, כגון שינויים במדיניות האשפוז של בתי החולים או שינויים במידה שבה הציבור נוטה לפנות למרכזי טיפול בקהילה, כדוגמת מרכזי 'ט.ר.מ' או המרכזים של קופות החולים הגדולות, כחלופה לפנייה למיון. ביחס לתקופות הבסיס2001-2013 , אחוזי האשפוזים ואחוזי התמותה בשנים2005-2013 : השינוי השנתי באחוזי הפניות למיון בשנים1 תרשים 25 2017 דו"ח 'בטרם' לאומה : מגמות בהיפגעות ילדים2 פרק מגמות בתמותת ילדים מהיפגעות2.3 בחלק זה ייבחנו בהרחבה מגמות בתמותה מהיפגעות בלתי מכוונת של ילדים, לפי משתנים שונים כגון זירות היפגעות, קבוצות גיל, לאום וכו', ובהתבסס על שני מקורות נתונים: נתוני , ונתוני ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים, מאגר 'תיעוד 2000-2014 הלמ”ס, קובץ פטירות לשנים .2008-2015 היפגעויות מהתקשורת' לשנים השיעורים ואחוזי השינוי שמוצגים בלוחות ובתרשימים המופיעים בפרק זה מבוססים ברובם, שנתיים. יחד עם זאת, כאשר נעשה -כמו בחלקו הראשון של הפרק, על ממוצעים נעים תלת שימוש בנתונים המתאפיינים בתאים סטטיסטיים קטנים יחסית, החשופים לתנודתיות אקראית שנתיים. זאת ועוד: כאשר -רבה יותר בין השנים, חושבו בלוחות ובתרשימים ממוצעים נעים חמש נעשה שימוש בנתונים המתבססים הן על תאים סטטיסטיים קטנים יחסית והן על מגמה לאורך שמונה שנים בלבד (טווח המידע שהיה זמין במאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת'), חולק שנתי עבור כל תקופה. השוואת השיעורים -טווח השנים לשתי תקופות וחושב שיעור כולל ארבע בין התקופות סייעה ללמוד על המגמה תוך התגברות על תנודתיות אקראית בין השנים ועל שנתיים. -טווח שנים מצומצם יחסית לחישוב שיעורים נעים חמש פי היחס באחוזים בין סוף התקופה הנחקרת -אחוזי השינוי בלוחות ובתרשימים מחושבים על לתחילת התקופה הנחקרת, כתלות בשנים שלגביהם ישנם נתונים זמינים עבור כל מקור נתונים. קובץ פטירות, למ"ס- מגמות בתמותת ילדים מהיפגעות בלתי מכוונת בחלק זה נבחנו מגמות בתמותה מהיפגעות בלתי מכוונת של ילדים המתבססות על נתוני . המשתנים אליהם מתייחסות המגמות המוצגות בחלק זה הינם 2000-2014 הלמ"ס, לשנים לאום, קבוצות גיל וסוגי תאונות. בנוסף, ישנה התייחסות לחלק היחסי של התמותה מהיפגעות בלתי מכוונת מתוך כלל מקרי התמותה. תמותה מהיפגעות בלתי מכוונות ביחס לתמותה ממחלות2.3.1 מהירידה1.5 הירידה בתמותה מהיפגעות בלתי מכוונת לאורך התקופה הנחקרת גבוהה פי בתמותה ממחלות. בעוד שהירידה בתמותה מהיפגעות בלתי מכוונת גבוהה משמעותית בקרב ילדים יהודים לעומת ילדים ערבים, הירידה בתמותה ממחלות דומה בשתי האוכלוסיות. תמותת ילדים מהיפגעות בלתי מכוונת מהווה בשלוש השנים האחרונות של התקופה הנחקרת בשלוש השנים 12%- מכלל מקרי התמותה, לעומת חלק יחסי של כ9%-) כ2012-2014( , בחלק היחסי מכלל התמותה). לעומתה3%-הראשונות לתקופה הנחקרת (ירידה של כ מתוך 87%-תמותת ילדים ממחלות מהווה, בשלוש השנים האחרונות לתקופה הנחקרת, כ בשלוש השנים הראשונות לתקופה הנחקרת 86%-כלל מקרי התמותה, לעומת חלק יחסי של כ בחלק היחסי מכלל התמותה). 1%-(עלייה של כ עשרה השנים האחרונות, אחוז הירידה בשיעור - מלמדים כי לאורך חמש2 ותרשים2 לוח התמותה של ילדים מהיפגעויות בלתי מכוונות היה גבוה משמעותית מאחוז הירידה בשיעור בהתאמה). כלומר, הירידה בתמותה 31.2% לעומת46.0%( התמותה של ילדים ממחלות מהירידה בתמותה ממחלות. 1.5 מהיפגעויות בלתי מכוונות לאורך התקופה הנחקרת גבוהה פי מספרים שיעורים שנתיים-תלת חלק יחסי מתוך כלל התמותה יחס שיעורים מחלות / היפגעות בלתי מכוונת שנה היפגעות בלתי מכוונת מחלות היפגעות בלתי מכוונת מחלות היפגעות בלתי מכוונת מחלות 2000 138 786 - - - - - 2001 150 989 6.4 43.4 12.5% 84.9% 6.8 2002 130 1058 6.2 46.1 11.6% 86.5% 7.4 2003 130 1005 5.9 44.5 11.5% 86.7% 7.5 2004 137 930 5.5 41.1 11.6% 86.5% 7.5 2005 109 873 5.5 38.7 12.2% 85.7% 7.0 2006 135 877 5.0 37.3 11.5% 86.0% 7.5 2007 107 877 4.8 36.7 11.2% 85.9% 7.7 2008 100 872 3.8 36.3 9.1% 87.9% 9.7 2009 65 884 3.5 35.1 8.9% 88.0% 9.9 2010 96 832 3.2 34.3 8.4% 88.9% 10.6 2011 82 848 3.7 32.7 9.9% 87.4% 8.8 2012 104 813 3.5 31.1 9.9% 87.5% 8.9 2013 88 763 3.5 29.8 10.1% 87.0% 8.6 2014 83 798 - - - - - ,, מספרים2000-2014 ,: תמותה מהיפגעויות בלתי מכוונות ותמותה ממחלות2 לוח ילדים, חלק יחסי מתוך כלל התמותה ויחס שיעורים100,000-שיעורים ל 26היפגעות ילדים בישראל -השוואת יחס שיעורי התמותה ממחלות בין ילדים ערבים לילדים יהודים מלמד כי, לאורך חמש בממוצע לשלוש השנים 2.3 עשרה השנים הנחקרות, לא היה שינוי ביחס זה והוא עומד על האחרונות של התקופה הנחקרת (בדומה למדי ליחס הממוצע בשלוש השנים הראשונות ). כך, שלאורך התקופה הנחקרת, הירידה באחוזים בשיעור התמותה 2.4 -לתקופה הנחקרת בסיום התקופה 31%-ממחלות בקרב ילדים ערבים ויהודים הייתה דומה מאד ועמדה על כ הנחקרת. זאת לעומת פער גדול באחוזי הירידה בתמותה מהיפגעויות בלתי מכוונות בין ילדים ) 3 ותרשים3 ). (לוח60%( ) לילדים יהודים31%( ערבים שנתיים של - ביחס לתקופת הבסיס, מבוסס על ממוצעים נעים תלת2001-2013 : השינוי השנתי באחוזי התמותה מהיפגעויות בלתי מכוונות וממחלות בשנים2 תרשים ילדים100,000-שיעורים ל נראה כי יחס שיעורי התמותה בין ילדים ערבים ליהודים כתוצאה מהיפגעויות בלתי מכוונות בשלוש השנים 2.7 עשרה השנים הנחקרות, מיחס ממוצע של-עלה משמעותית לאורך חמש בשלוש השנים האחרונות לתקופה הנחקרת, 3.9 הראשונות לתקופה הנחקרת ליחס ממוצע של ממצא המעיד על שיפור משמעותי במניעת היפגעויות ילדים בחברה היהודית לעומת ילדים בחברה הערבית. .ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים. עיבודים מיוחדים לנתוני תמותה של הלמ"ס :מקור –31.2% –46.0% '13 '12 '11 '10 '09 '08 '07 '06 '05 '04 '03 '02 '01 אחוז השינוי מחלות מקרא היפגעויות בלתי מכוונות 69% 54% 0% 40% 80% 100% 20% 60% 55% 58% 51% 55% 59% 78% 75% 86% 86% 92% 97% 72% 75% 79% 81% 84% 85% 89% 86% 95% 103% 106% 27 2017 דו"ח 'בטרם' לאומה : מגמות בהיפגעות ילדים2 פרק מספרים תלת שנתי- שיעורים יחס שיעורים ערבים/יהודים יהודים ערבים יהודים ערבים שנה היפגעות בלתי מכוונת מחלות היפגעות בלתי מכוונת מחלות היפגעות בלתי מכוונת מחלות היפגעות בלתי מכוונת מחלות היפגעות בלתי מכוונת מחלות 2000 88 415 50 371 - - - - - - 2001 69 553 81 436 4.6 32.1 11.5 74.9 2.5 2.3 2002 64 578 66 480 4.1 34.1 12.0 79.0 2.9 2.3 2003 65 523 65 482 4.0 32.0 11.0 78.3 2.7 2.5 2004 68 467 69 463 3.8 29.1 10.0 73.1 2.6 2.5 2005 57 451 52 422 3.8 27.6 10.0 68.1 2.7 2.5 2006 65 468 70 409 3.4 27.3 9.2 63.6 2.7 2.3 2007 50 471 57 406 3.0 27.5 9.5 60.6 3.2 2.2 2008 39 485 61 387 2.3 27.1 7.6 60.1 3.3 2.2 2009 31 470 34 414 2.1 26.5 7.2 57.8 3.4 2.2 2010 44 461 52 371 2.0 25.7 6.5 57.0 3.3 2.2 2011 34 465 48 383 2.3 24.7 7.5 54.0 3.3 2.2 2012 48 448 56 365 1.9 23.3 7.9 52.2 4.1 2.2 2013 27 417 61 346 1.8 22.0 8.0 51.4 4.3 2.3 2014 32 422 51 376 - - - - - - : השינוי השנתי באחוזי התמותה מהיפגעויות בלתי3 תרשים 2001-2013 מכוונות וממחלות, בקרב יהודים וערבים, בשנים שנתיים -ביחס לתקופת הבסיס, מבוסס על שיעורים נעים תלת ילדים100,000-ל ילדים ויחס שיעורים100,000-, מספרים, שיעורים ל2000-2014 ,: תמותה מהיפגעויות בלתי מכוונות וממחלות, בקרב יהודים וערבים3 לוח –31.3% –30.7% –31.5% –60.1% '12 '13 '11 '10 '09 '08 '07 '06 '05 '04 '03 '02 '01 אחוז השינוי מחלות יהודים ערבים היפגעויות בלתי מכוונות .מקור: ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים. עיבודים מיוחדים לנתוני תמותה של הלמ"ס 0% 20% 40% 60% 100% 80% 120% 40% 69% 28היפגעות ילדים בישראל לאום2.3.2 עשרה שנים ניתן לראות שהירידה בתמותה מהיפגעות בלתי-בבחינת מגמות לאורך חמש לעומת ירידה 60%-מכוונת בקרב ילדים יהודים כפולה מהירידה בקרב ילדים ערבים (ירידה של כ בהתאמה).31%-של כ שיעורי התמותה מהיפגעות בלתי מכוונת בקרב ילדים ערבים 2000-2014 בכל אחת מהשנים היו גבוהים באופן בולט משיעורי התמותה בקרב ילדים יהודים. הפערים בין שתי קבוצות האוכלוסייה הם כאלו שהסיכון של ילד ערבי להיהרג כתוצאה מהיפגעות בלתי מכוונת גבוה ). זאת ועוד: 4 עשרה השנים הנחקרות (תרשים- מהסיכון של ילד יהודי, בממוצע לחמש3.0 פי נראה כי יחס הסיכונים בין ילדים ערבים לילדים יהודים גדל עם השנים, כאשר בשלוש השנים בממוצע לרעת הילדים הערבים (לעומת 3.9 האחרונות לתקופה הנחקרת יחס זה עומד על בממוצע עבור שלוש השנים הראשונות לתחילת התקופה הנחקרת).2.7 יחס של בשתי קבוצות האוכלוסייה מסתמנת אמנם מגמת ירידה בתמותה, אך הירידה בקרב הילדים עשרה השנים, בהשוואה בין תחילת התקופה הנחקרת -היהודים חדה יותר. כך, לאורך חמש ואילו בקרב ילדים ערבים על 60.1% לסופה, הירידה בהיפגעות בקרב ילדים יהודים עומדת על ). 4 בלבד (תרשים30.7% יש לשים לב שחלק גדול יחסית מהפער במגמות בין ילדים יהודים לילדים ערבים הינו נגזרת של השנתיים האחרונות. למעשה, ההפרש בירידה בשיעורי התמותה בין ילדים יהודים לילדים בלבד, בעוד יתר ההפרש, 15%- הינו כ2011 ערבים מתחילת התקופה הנחקרת ועד לשנת נוספים, נובע מהשנתיים האחרונות, עקב ירידה משמעותית בקרב ילדים 15% -העומד על כ יהודים ועליה קלה בקרב ילדים ערבים. יחד עם זאת, מוקדם עדיין להסיק מסקנות לגבי המגמה בכל אחת מהאוכלוסיות על בסיס השנתיים האחרונות, ומומלץ לפיכך להמשיך לעקוב אחר המגמות על מנת לקבל אינדיקציה טובה יותר לגביהן. ילדים ויחס שיעורים100,000 -, מספרים, ממוצעים נעים תלת שנתיים של שיעורים ל2000-2014 ,: תמותת ילדים מהיפגעות בלתי מכוונת בקרב יהודים ובקרב ערבים4 תרשים שנה שיעורים ממוצע שנתי-תלת ערבים סה"כ יהודים .מקור: ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים. עיבודים מיוחדים לנתוני תמותה של הלמ"ס 4.6 4.1 4.0 3.8 3.4 3.8 3.0 2.3 2.1 2.0 2.3 1.9 1.8 11.5 12.0 11.0 10.0 9.2 10.0 9.5 7.6 7.2 6.5 7.5 7.9 8.0 –60.1% –30.7% 3.0 9.1 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 6.4 6.2 5.9 5.5 5.5 5.0 4.8 3.8 3.5 3.2 3.7 3.5 3.5 4.7 ערבים סה״כ יהודים 50 81 66 65 69 52 70 57 61 34 52 48 56 61 51 58 88 69 64 65 68 57 65 50 39 31 44 34 48 27 32 52 138 150 130 130 137 109 135 107 100 65 96 82 104 88 83 110 יחס שיעורים ערבים/יהודים - 2.5 2.9 2.7 2.6 2.7 2.7 3.2 3.3 3.4 3.3 3.3 4.1 4.3 - 3 אחוז השינוי ממוצע ‘00-’14 מספרים 29 2017 דו"ח 'בטרם' לאומה : מגמות בהיפגעות ילדים2 פרק ., שבה שיעורי התמותה היו נמוכים באופן חריג2009 מלבד שנת5 שנה/מספרים שיעורים שנתי-ממוצע תלת 0-4 15-17 גילאי 0-4 אחוז השינוי .ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים. עיבודים מיוחדים לנתוני תמותה של הלמ"ס :מקור 10-14 5-9 5-9 10-14 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 45 56 51 48 43 45 55 43 41 21 41 34 44 45 48 27 29 23 22 28 16 32 16 19 19 14 12 23 11 15 22 26 15 22 32 18 16 18 12 8 21 13 15 16 7 15-17 44 39 41 38 34 30 32 30 28 17 20 23 22 16 13 –28.2% –49.8% –50% –63.5% 12.3 11.6 11.1 9.9 9.3 8.8 8.5 7 6 5.5 5.9 5.5 4.5 7.6 7.7 6.9 6.5 6.7 6.6 6.3 4.7 4.5 4.1 5 5 5.5 4.4 4 3.9 3.4 3.9 3.2 3.3 2.6 2.5 2.1 2.3 2.1 2.2 3.7 3.6 3.9 4.1 3.7 2.8 2.5 2 2.1 2.2 2.5 2.2 1.8 קבוצות גיל2.3.3 קבוצות הגיל הנמצאות בסיכון הגבוה ביותר לתמותה מהיפגעות בלתי מכוונת הינן 'לידה ילדים בהתאמה). 100,000 לכל4.5- ו5.6 שנים' (שיעורים של15-17'- שנים' ו4 עד ) לאורך התקופה 64%-עם זאת, בקרב בני הנוער חלה הירידה המשמעותית ביותר (של כ ).28% הנחקרת ואילו בקרב הקבוצה הצעירה חלה ירידה מתונה בלבד (של מציג מגמות בתמותת ילדים מהיפגעות בלתי מכוונת לפי קבוצות גיל. כיוון שמגמת 5 תרשים התמותה מהיפגעות בלתי מכוונת של ילדים בגילאי 'לידה עד שנה' דומה לזו של ילדים בגילאי מוצגות המגמות בתמותה של ילדים מהיפגעות בלתי מכוונת כאשר קבוצת 5 , בתרשים1-4 ,' שנים4 שנים מאוחדות בקבוצת גיל אחת – 'לידה עד1-4 הגיל 'לידה עד שנה' וקבוצת הגיל . בכל קבוצות הגיל מסתמנת מגמה של ירידה בשיעורי התמותה במהלך העשור: 0-4 להלן שנים) מגמת הירידה אינה אחידה ומאופיינת 10-14 - שנים ו5-9 , שנים0-4( בגילים הצעירים ) מסתמנת מגמה ברורה של ירידה עקבית 15-17 בתנודתיות, בעוד שבקרב בני הנוער (גילאי . עוד ניתן לראות כי לאורך התקופה הנבחנת היתה ירידה חדה מאוד 5בשיעורי התמותה בקרב 50%- סה"כ) לעומת ירידה של כ64%- (ירידה של כ15-17 בשיעור התמותה בקרב גילאי , בקרב קבוצת הגיל 28%- וירידה מתונה יחסית, של כ10-14- ו5-9 כל אחת מקבוצות הגיל . משמעות אחוזי ירידה אלו בקרב כל אחת מקבוצות הגיל היא שבעוד שבתחילת התקופה 0-4 50%- היה הגבוה ביותר (וגבוה בכ15-17 הנבחנת הסיכון להיפגעות בלתי מכוונת של גילאי ), הרי שבסוף התקופה הנבחנת המגמה התהפכה והסיכון של 0-4 יותר מאשר הסיכון של גילאי . כך, נכון להיום, קבוצת 15-17 מאשר הסיכון של גילאי20%- הפך להיות גבוה בכ0-4 גילאי , עם 0-4 הגיל אשר נמצאת בסיכון הגבוה ביותר להיפגעות בלתי מכוונת הינה קבוצת הגיל , עם שיעור תמותה של 15-17 ילדים, ואחריה קבוצת הגיל100,000 לכל5.5 שיעור תמותה של ילדים. 100,000 לכל4.5 ילדים100,000-, מספרים וממוצעים נעים תלת שנתיים של שיעורים ל2000-2014 ,: תמותת ילדים מהיפגעות בלתי מכוונת לפי קבוצות גיל5 תרשים 30היפגעות ילדים בישראל תאונות מובילות2.3.4 , בעוד הירידה53%-לאורך התקופה הנחקרת, הירידה בתמותה מתאונות דרכים עומדת על כ . הירידה בתמותה מתאונות דרכים 36%-בתמותה כתוצאה מתאונות בית ופנאי עומדת על כ נובעת במידה דומה יחסית מהירידה בתמותה מתאונות רכב מנועי והירידה בתמותה מתאונות כהולכי רגל. הירידה בתמותה מתאונות בית ופנאי נובעת בעיקר מירידה בתמותה מתאונות מ'סיבה לא מוגדרת', אם כי גם לירידה בתמותה מחנק תרומה לא מבוטלת לירידה בתאונות בית ופנאי. מציג נתונים על מספר הילדים שמתו כתוצאה מהיפגעות בתאונות דרכים ובתאונות 6 תרשים בית ופנאי ואת שיעוריהם באוכלוסייה, וכן את חלקה של התמותה בתאונות דרכים מכלל התמותה עשרה שנים אלה מסתמנת מגמה -. במהלך חמש2000-2014 מהיפגעות בלתי מכוונת בשנים של ירידה הן בשיעורי התמותה בתאונות דרכים והן בשיעורי התמותה בתאונות בית ופנאי. עשרה השנים הינו -, אחוז הירידה בתאונות דרכים על פני חמש6 כפי שניתן לראות בתרשים . עוד עולה כי בשלוש השנים האחרונות 35.9% ואחוז הירידה בתאונות בית ופנאי הינו53.0% ,51%-אחוז התמותה בתאונות דרכים מתוך כלל התמותה הינו נמוך באופן יחסי ועומד על כ בממוצע בשנים הקודמות בתקופה הנחקרת, דבר המעיד על מגמה של ירידה 60%-לעומת כ מסויימת בחלקה של התמותה מתאונות דרכים מתוך כלל התמותה. ילדים100,000-, מספרים וממוצעים נעים תלת שנתיים של שיעורים ל2000-2014 : תמותת ילדים מהיפגעות בלתי מכוונת עקב תאונות דרכים ותאונות בית ופנאי6 תרשים שנה/מספרים שיעורים שנתי-ממוצע תלת אחוז התמותה מתאונות דרכים מתוך כלל התמותה מהיפגעות בלתי מכוונת סה״כ תאונות דרכים תאונות דרכים סה"כ תאונות בית ופנאי .ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים. עיבודים מיוחדים לנתוני תמותה של הלמ"ס :מקור תאונות בית ופנאי 3.8 3.7 3.6 3.4 3.4 2.9 2.7 2.1 2.2 2.0 2.2 1.9 1.8 2001 2000 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 91 81 76 78 88 67 83 57 55 42 62 47 58 46 38 150 138 130 130 137 109 135 107 100 65 96 82 104 88 83 60.7% 58.7% 58.5% 60.0% 64.2% 61.5% 61.5% 53.3% 55.0% 64.6% 64.6% 57.3% 55.8% 52.3% 45.8% 6.4 6.2 5.9 5.5 5.5 5.0 4.8 3.8 3.6 3.2 3.7 3.5 3.5 59 57 54 52 49 42 52 50 45 23 34 35 46 42 45 –35.9% –53.0% 2.6 2.5 2.3 2.1 2.1 2.0 2.1 1.6 1.4 1.2 1.5 1.6 1.7 אחוז השינוי 31 2017 דו"ח 'בטרם' לאומה : מגמות בהיפגעות ילדים2 פרק תמותת ילדים בתאונות דרכים: במעורבות כלי רכב מנועי וכהולכי רגל )91%- ילדים בתאונות דרכים, מתוכם הרוב המכריע (כ969 נהרגו2000-2014 בין השנים ). 42%-) או בהיותם הולכי רגל (כ49%-נהרגו בתאונות בהן היה מעורב כלי רכב מנועי (כ מוצגות מגמות הירידה בשיעורי הילדים שנהרגו כהולכי רגל או במעורבות כלי 7 בתרשים ואחוז הירידה בתמותת נפגעים 55.6% רכב מנועי. אחוז הירידה בתמותת הולכי הרגל היה . 49.3% במעורבות כלי רכב מנועי היה תמותת ילדים בתאונות בית ופנאי: טביעה וחנק ) 25%( ילדים בתאונות בית ופנאי, מתוכם בכרבע מהמקרים685 נהרגו2000-2014 בין השנים לא הוגדרה סיבת ההיפגעות. נראה כי לאורך השנים חלה ירידה משמעותית בתאונות שלא הוגדרה להן סיבת היפגעות וכי ירידה זו אחראית למרבית הירידה בכלל תאונות בית ופנאי. מתוכן הסיבה היא טביעה או 58%-באשר לתאונות שכן הוגדרה עבורן סיבת ההיפגעות, בכ בהתאמה), אשר מהוות את שתי הסיבות העיקריות לתמותת ילדים 23%- וכ35%-חנק (כ מוצגות מגמות הירידה בשיעורי הילדים שמתו עקב טביעה או 8 בתאונות בית ופנאי. בתרשים שנתיים. - מבוססים על ממוצעים נעים חמש8 חנק. השיעורים ואחוזי השינוי המוצגים בתרשים שנתיים עבור המגמות בתמותה מטביעה ומחנק נעשה בשל -השימוש בממוצעים נעים חמש עשרה השנים בהתאמה) - לאורך כל חמש116- ו178( מספרים קטנים יחסית בסוגי תמותה אלה שנתיים. המעבר לממוצעים -אשר הניבו תנודתיות רבה גם בעת שימוש בממוצעים נעים תלת שנתיים מסייע במיתון התנודתיות שיכולה לנבוע מהבדלים מקריים בין השנים. -נעים חמש באשר לתמותה מחנק, נראה כי הייתה ירידה מסוימת לאורך השנים בשיעורי התמותה, כך . לעומת זאת, נראה 24.6% שאחוז הירידה בתמותה מחנק עומד בסוף התקופה הנחקרת על כי לא היה כל שינוי בשיעורי התמותה מטביעה לאורך השנים, ואף יש נטייה לעלייה קלה מאד בסוף התקופה הנחקרת. 4.5% של זאת ועוד, בחמש השנים האחרונות, אחוז התמותה מטביעה מתוך כלל התמותה מתאונות בית מהאחוז המקביל עבור השנים הקודמות בתקופה הנחקרת. עם זאת, יש 1.5 ופנאי הינו גבוה פי לסייג ממצא זה שכן ייתכן והוא קשור לכך שחלקה היחסי של ההיפגעות הלא מוגדרת בתאונות בית ופנאי ירד משמעותית עם השנים וכך עלו החלקים היחסיים של היפגעויות אחרות. תמותה עקב היפגעות בתאונות דרכים ובתאונות בית ופנאי בקרב יהודים וערבים עשרה שנים חלה ירידה משמעותית בשיעורי תמותה מתאונות דרכים -לאורך חמש ומתאונות בית ופנאי הן בקרב ילדים יהודים והן בקרב ילדים ערבים. יחד עם זאת, הירידה בתמותה מתאונות דרכים בקרב ילדים יהודים משמעותית הרבה יותר מזו שבקרב ילדים ), בעוד שהירידה בתמותה מתאונות בית ופנאי דומה בשתי האוכלוסיות. 2.7 ערבים (פי : תמותה של ילדים בתאונות דרכים במעורבות כלי רכב מנועי וכהולכי רגל, 7 תרשים ילדים100,000-שנתיים של שיעורים ל-, ממוצעים נעים תלת2001-2013 0 0.5 1 1.5 2 –49.3% –55.6% '13 '12 '11 '10 '09 '08 '07 '06 '05 '04 '03 '01 '02 אחוז השינוי מקרא רכב מנועי שנה הולכי רגל .ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים. עיבודים מיוחדים לנתוני תמותה של הלמ"ס :מקור שיעורים 0.7 1.6 0.9 1.8 ,2002-2012 ,: תמותת ילדים בתאונות בית ופנאי מטביעות ומחנק8 תרשים ילדים100,000-שנתיים של שיעורים ל-ממוצעים נעים חמש +4.5% –24.6% '12 '11 '10 '09 '08 '07 '06 '05 '04 '03 '02 אחוז השינוי טביעה שנה חנק .ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים. עיבודים מיוחדים לנתוני תמותה של הלמ"ס :מקור 0 0.1 0.2 0.3 0.5 0.4 מקרא שיעורים 0.29 0.51 0.39 0.49 32היפגעות ילדים בישראל תאונות דרכים תאונות בית ופנאי תאונות בית ופנאי ערבים יהודים תאונות דרכים יחס שיעורים ערבים/יהודים שנתי-שיעורים ממוצע תלת אחוז השינוי . ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים. עיבודים מיוחדים לנתוני תמותה של הלמ"ס:מקור תאונות בית ופנאי תאונות דרכים 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2.2 2.6 2.4 2.5 2.5 2.5 2.9 3.1 3.4 3.3 4.2 5.2 5.9 3.1 3.7 3.3 2.7 3.0 3.0 3.6 3.6 3.3 3.2 2.4 3.1 3.2 –27.0% –36.9% –73.5% –35.2% 5.2 5.3 4.7 3.9 4.0 3.9 4.3 3.4 2.8 2.4 2.6 3.1 3.4 6.3 6.7 6.3 6.1 6.0 5.2 5.2 4.2 4.4 4.1 4.9 4.7 4.6 1.7 1.5 1.4 1.4 1.3 1.3 1.2 1.0 0.8 0.8 1.1 1.0 1.1 2.9 2.6 2.6 2.4 2.4 2.1 1.8 1.3 1.3 1.2 1.2 0.9 0.8 יהודים ערבים שנה תאונות דרכים תאונות בית ופנאי תאונות דרכים תאונות בית ופנאי 2000 53 35 28 22 2001 45 24 46 35 2002 42 22 34 32 2003 40 25 38 27 2004 45 23 43 26 2005 34 23 33 19 2006 44 21 39 31 2007 27 23 30 27 2008 21 18 34 27 2009 22 9 20 14 2010 26 18 36 16 2011 19 15 28 20 2012 20 28 38 18 2013 13 14 33 28 2014 12 20 26 25 עולה כי בקרב ילדים יהודים מסתמנת מגמה של ירידה הן בשיעורי9 ומתרשים4 מלוח התמותה מתאונות דרכים והן בשיעורי התמותה מתאונות בית ופנאי, אם כי הירידה בשיעורי התמותה מתאונות דרכים רציפה ומשמעותית מהירידה בשיעורי התמותה מתאונות בית ופנאי: אחוזי הירידה בשיעורי התמותה בקרב ילדים יהודים בין תחילת התקופה הנחקרת וסוף בתאונות דרכים ובתאונות בית ופנאי, בהתאמה. 36.9%- ו73.5% התקופה הנחקרת היו עשרה השנים בשיעורי -גם בקרב ילדים ערבים מסתמנת מגמה של ירידה לאורך חמש ). יחד עם זאת, בקרב ילדים 35.2%( ) ובתאונות בית ופנאי27.0%( התמותה בתאונות דרכים ערבים הירידה בשיעור התמותה מתאונות דרכים הרבה פחות חדה בהשוואה לילדים יהודים. מאחוז 2.7 כך, אחוז הירידה בשיעורי התמותה בתאונות דרכים בקרב ילדים ערבים נמוך פי הירידה בקרב ילדים יהודים ואילו אחוז הירידה בשיעורי התמותה בתאונות בית ופנאי דומה למדי לאחוז הירידה בקרב ילדים יהודים. עשרה השנים כולן, עולה כי בשלוש השנים האחרונות הפער בסיכון -מהסתכלות לאורך חמש ) 5.1 לתמותה מהיפגעות בין ילדים ערבים ליהודים הינו גדול משמעותית לתאונות דרכים (פי ). זאת להבדיל מתחילת התקופה הנחקרת, בה 4 ) (לוח3.2 מאשר לתאונות בית ופנאי (פי הפער בסיכון לתמותה מהיפגעות בין ילדים ערבים ליהודים היה גדול משמעותית לתאונות בית ).2.4 ) מאשר לתאונות דרכים (פי3.4 ופנאי (פי : תמותת ילדים מתאונות דרכים ומתאונות בית ופנאי בקרב יהודים וערבים, 4 לוח , מספרים2000-2014 ילדים ויחס שיעורים100,000-שנתיים של שיעורים ל-, ממוצעים נעים תלת2001-2013 ,: תמותת ילדים מתאונות דרכים ומתאונות בית ופנאי בקרב יהודים וערבים9 תרשים 33 2017 דו"ח 'בטרם' לאומה : מגמות בהיפגעות ילדים2 פרק יהודים ערבים שנה תאונות הולכי רגל תאונות רכב מנועי תאונות הולכי רגל תאונות רכב מנועי 2000 21 28 16 12 2001 16 25 25 16 2002 8 26 21 10 2003 14 21 23 13 2004 15 29 26 11 2005 12 18 13 18 2006 13 26 17 20 2007 4 21 19 10 2008 6 15 17 14 2009 8 11 10 10 2010 4 20 22 10 2011 9 9 13 13 2012 7 12 14 21 2013 5 5 11 20 2014 7 5 14 9 תמותת ילדים במעורבות כלי רכב מנועי וכהולכי רגל לפי לאום הפער הגבוה בין ילדים ערבים לילדים יהודים בתאונות דרכים נגזר מיחס שיעורים גבוה ) והן בתאונות כהולכי רגל 4.9( בין שתי האוכלוסיות, הן בתאונות במעורבות רכב מנועי ). לאורך התקופה הנחקרת היה גידול בפערים אלה בין שתי האוכלוסיות, בפרט 5.7( בתאונות רכב מנועי. פער זה נגזר מירידה חדה מאד לאורך השנים בתמותה מתאונות ) לעומת חוסר שינוי כלל לאורך השנים בתמותה 77%-רכב מנועי בקרב ילדים יהודים (כ מסוג זה בקרב ילדים ערבים. על מנת להעמיק את ההבנה לגבי מגמת השינוי בשיעורי התמותה בתאונות דרכים בין ילדים מציגים מגמות בתמותת ילדים כהולכי רגל ובתמותת ילדים 10 ותרשים5 יהודים לערבים, לוח במעורבות כלי רכב מנועי, לפי לאום. עשרה השנים הנחקרות, שיעורי התמותה של ילדים ערבים, הן כהולכי רגל והן -לאורך חמש במעורבות כלי רכב מנועי, גבוהים בהרבה משיעורי התמותה בקרב ילדים יהודים. שיעורי התמותה של ילדים ערבים כהולכי רגל גבוהים משיעורי התמותה במעורבות כלי רכב מנועי, מלבד השנתיים האחרונות, בהן שיעורי התמותה של ילדים ערבים במעורבות רכב מנועי גבוהים יותר משיעורי התמותה שלהם כהולכי רגל. ייתכן ומסתמן שינוי מגמה, אם כי מוקדם עדיין לקבוע זאת. בקרב היהודים קיים דפוס הפוך: לאורך התקופה הנחקרת, שיעורי התמותה של ילדים כהולכי רגל נמוכים משיעורי התמותה במעורבות כלי רכב מנועי, אם כי בשנתיים האחרונות לתקופה הנחקרת ייתכן ומסתמן שינוי מגמה: קווי המגמה עבור שיעורי התמותה לשני סוגי תאונות דרכים אלה כמעט ומתלכדים ומעידים על שיעורים דומים למדי. הפערים בין ילדים יהודים לערבים (בפרט במעורבות רכב מנועי) לא הצטמצמו, אלא גדלו לאורך השנים: יחסי שיעורי התמותה בין ילדים ערבים ליהודים עבור תאונות במעורבות רכב בהתאמה לשלוש השנים הראשונות של התקופה 4.6- ו1.3 מנועי ותאונות כהולכי רגל עמדו על 4.9 הנחקרת, ואילו היחסים המקבילים בשלוש השנים האחרונות של התקופה הנחקרת הינם ). 10 בהתאמה (תרשים5.7-ו בקרב ילדים יהודים נצפו, לאורך השנים, מגמות ברורות של ירידה, הן בשיעורי התמותה כהולכי רגל והן בשיעורי התמותה במעורבות כלי רכב מנועי: אחוז הירידה בשיעור התמותה .76.9% , ואילו בתאונות במעורבות כלי רכב מנועי אחוז הירידה הינו65.4% כהולכי רגל הינו בקרב ילדים ערבים קיימת מגמה של ירידה בתמותה בתאונות כהולכי רגל, כך שאחוז הירידה -. לעומת זאת, בתאונות במעורבות רכב מנועי לא היה כל שינוי לאורך חמש48.9% עומד על בסוף התקופה 6.8% עשרה השנים הנחקרות ואף נראה כי ישנה נטייה לעלייה קלה של הנחקרת. נראה שהפער בין הירידה החדה מאד בתמותה מתאונות רכב מנועי בקרב ילדים יהודים לבין העדר ירידה בקרב ילדים ערבים מסביר את רוב הגידול בפער בין ילדים יהודים לילדים ערבים בשיעורי התמותה מהיפגעות בשנים האחרונות. : תמותה מתאונות דרכים כהולכי רגל ובמעורבות כלי רכב מנועי, בקרב יהודים 5 לוח , מספרים2000-2014 ,וערבים 34היפגעות ילדים בישראל יחס שיעורים ערבים/יהודים שנתי-שיעורים ממוצע תלת אחוז השינוי מקור: ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים. עיבודים מיוחדים לנתוני תמותה של הלמ"ס. תאונות רכב מנועי תאונות הולכי רגל 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 3.8 5.0 5.1 4.0 3.7 4.4 6.0 6.7 7.1 5.7 6.6 4.9 5.7 1.3 1.5 1.2 1.6 1.8 1.9 1.9 1.9 2.0 2.2 2.9 5.6 6.2 הולכי רגל רכב מנועי הולכי רגל ערבים יהודים רכב מנועי +6.8% –76.9% –65.4% –48.9% 0.9 0.8 0.8 0.8 0.8 0.6 0.4 0.3 0.3 0.4 0.4 0.4 0.3 1.6 1.5 1.5 1.4 1.5 1.3 1.2 0.9 0.9 0.7 0.7 0.5 0.4 3.6 3.9 3.8 3.3 3.0 2.5 2.7 2.3 2.4 2.2 2.4 1.8 1.8 2.2 2.2 1.9 2.2 2.6 2.2 2.5 1.7 1.7 1.6 2.1 2.6 2.4 שנתיים של שיעורים-, ממוצעים נעים תלת2001-2013 ,: מגמות בתמותת ילדים בתאונות דרכים כהולכי רגל ובמעורבות כלי רכב מנועי, בקרב יהודים וערבים10 תרשים ילדים ויחס שיעורים100,000-ל נתוני מאגר תקשורת, ארגון 'בטרם' - מגמות בתמותת ילדים מהיפגעות בלתי מכוונת לבטיחות ילדים בחלק זה נבחנו מגמות בתמותה מהיפגעות בלתי מכוונת של ילדים על בסיס נתוני מאגר . המשתנים אליהם מתייחסות המגמות 2008-2015 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת', לשנים חברתית, כולל התייחסות -המוצגות בחלק זה הינם: זירת ההיפגעות, מחוזות ורמה כלכלית ללאום בחלק מהמדדים. זירת ההיפגעות2.3.5 הירידה העיקרית בתמותה מהיפגעות בלתי מכוונת נגזרת מזירת 'הדרך', אשר אחראית מהירידה בשיעור התמותה לאורך התקופה הנחקרת. זירת ה'דרך' הינה גם 70%-לכ הזירה בה חל הגידול המשמעותי ביותר בפער בין ילדים ערבים ליהודים בשיעורי התמותה ). להבדיל, בזירת הבית וחצר הבית חל דווקא צמצום מסוים בפער בין 1.7 לאורך זמן (פי ).0.89 שתי אוכלוסיות אלה (פי בחינה של כלל הזירות בהן מתרחשות היפגעויות בלתי מכוונות מלמדת כי שלוש הזירות ממקרי התמותה מהיפגעות בלתי מכוונת, הן זירת הבית 90%-המרכזיות, האחראיות על כ וחצר הבית, זירת הדרך וזירת המרחב הציבורי. לפיכך, המגמות בחלק זה מתייחסות בנפרד לכל אחת משלוש זירות מרכזיות אלה ואינן מתייחסות באופן נפרד לזירות מוסד חינוכי, מקום עבודה ו'מקום אחר'. יחד עם זאת, למרות שזירות אלה אינן מקבלות התייחסות ייחודית, הן באות לידי ביטוי בקטגורית 'סך הזירות' המופיעה לאורך הלוחות הבאים בפרק זה. כלומר, קטגורית 'סך הזירות' כוללת את כלל זירות ההיפגעות: בית וחצר הבית, דרך, מרחב ציבורי, מוסד חינוכי, מקום עבודה ו'מקום אחר'. ), אנו רואים ששיעור התמותה בכל הזירות 11 שנתיים (תרשים-בבחינת ממוצעים נעים תלת 18.1% ילדים, המסתכם בירידה של100,000 לכל4.4 לשיעור של5.3 יחד ירד משיעור של בשיעור התמותה לאורך התקופה הנחקרת. הירידה הגדולה ביותר בשיעור התמותה הינה ילדים לאורך התקופה 100,000 לכל1.7 לשיעור של2.2 בזירת 'הדרך', ירידה משיעור של , ולמעשה 30.9% הנחקרת. כך, אחוז הירידה בשיעור התמותה בזירה זו לאורך השנים עומד על מכלל הירידה בתמותה לאורך התקופה הנחקרת. בזירת 'הבית וחצר 70%-זירה זו אחראית לכ בשיעור התמותה, ואילו בזירת 'המרחב הציבורי' חלה ירידה 10.6%-הבית' חלה ירידה של כ בשיעור התמותה.19.1%-של כ 35 2017 דו"ח 'בטרם' לאומה : מגמות בהיפגעות ילדים2 פרק 4.7 4.8 5.4 5.2 –10.6% –30.9% –19.1% אחוז השינוי סך הזירות שנה שיעורים שנתי-ממוצע תלת 4.4 5.3 1.8 1.8 1.9 1.7בית וחצר הבית 1.7 2.0 2.0 2.2דרך 0.7 0.8 1.0 0.9מרחב ציבורי 1.6 1.7 0.7 1.8 1.5 0.9 מקרא בית וחצר הבית דרך מרחב ציבורי 1.6 1.5 0.7 2.2 1.8 0.9 1.5 0 0.5 1 2.5 2 '13 '14 '12 '11 '10 '09 'מקור: ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים. עיבודים לנתוני תמותה ממאגר 'תיעוד היפגעויות ילדים מהתקשורת : מגמות בתמותה של ילדים מהיפגעות בלתי מכוונת בשלוש זירות11 תרשים 100,000-שנתיים של שיעורים ל-, ממוצעים נעים תלת2009-2014 ,מרכזיות ילדים שיעורי התמותה 2009-2014 מעלה כי בכל אחת מהשנים13- ו12 בחינה של תרשימים מהיפגעות בלתי מכוונת בקרב ילדים ערבים, בכל אחת משלוש הזירות המרכזיות, היו גבוהים משיעוריה בקרב ילדים יהודים. 2012-( ) לסוף התקופה הנחקרת2009-2011( כאשר משווים את תחילת התקופה הנחקרת ), נראה כי יחס הסיכונים בין ילדים ערבים לילדים יהודים גדל עם השנים, מיחס סיכונים 2014 ליחס סיכונים ממוצע המגיע2009-2011 לרעת הילדים הערבים בשנים2.6 ממוצע העומד על . הגידול בפער בין שתי האוכלוסיות, בין שתי 2012-2014 לרעת הילדים הערבים בשנים3.2-ל תקופות זמן אלה, נובע בעיקר מגידול משמעותי בפער בין שתי האוכלוסיות בזירת 'הדרך' (פי ) יחס השיעורים הממוצע 2012-2014( ). כך, בשלוש השנים האחרונות לתקופה הנחקרת1.7 בתחילת2.3 לרעת הילדים הערבים לעומת יחס שיעורים של4.0-בין שתי האוכלוסיות מגיע לכ התקופה הנחקרת. גם בזירת 'המרחב הציבורי' חל גידול מסוים בפער בין שתי האוכלוסיות, 1.7 , בהשוואה בין תחילת התקופה הנחקרת לסוף התקופה הנחקרת (יחסי שיעורים של1.3 פי , בין 0.89 בהתאמה). להבדיל, בזירת הבית וחצר הבית חל דווקא צמצום מסוים בפער, פי2.3-ו שתי האוכלוסיות, כך שבשלוש השנים האחרונות לתקופה הנחקרת יחס השיעורים הממוצע בין בתחילת 3.6 לרעת הילדים הערבים (לעומת יחס שיעורים של3.2-שתי האוכלוסיות מגיע לכ התקופה הנחקרת). מהתבוננות על ילדי החברה היהודית בלבד, לאורך התקופה הנחקרת, עולה כי חלה ירידה ילדים יהודים 100,000 לכל2.4 לשיעור של3.4 בתמותה מהיפגעות בלתי מכוונת, משיעור של ). הזירה בה חלה הירידה המשמעותית ביותר בשיעור התמותה בקרב ילדים יהודים 12 (תרשים ירידה בשיעור התמותה לאורך התקופה הנחקרת. בזירת 51.9% הינה זירת 'הדרך', עם בשיעור התמותה ואילו בזירת 'הבית וחצר הבית' 25.4%-'המרחב הציבורי' חלה ירידה של כ . 6.2%-לא חל כל שינוי בשיעור התמותה לאורך התקופה הנחקרת, ואף חלה עלייה קטנה של כ בהתבוננות על ילדי החברה הערבית בלבד, לאורך התקופה הנחקרת, עולה כי חלה ירידה ילדים ערבים 100,000 לכל8.4 לשיעור של9.5 בתמותה מהיפגעות בלתי מכוונת, משיעור של 16.5%( ). בזירת 'הדרך' ובזירת 'הבית וחצר הבית' נמצאו ירידות מתונות יחסית13 (תרשים בהתאמה) בהשוואה בין שלוש השנים הראשונות והאחרונות לתקופה הנחקרת. 14.4%-ו בזירת 'המרחב הציבורי' לא חל כל שינוי בשיעור התמותה לאורך התקופה הנחקרת ואף חלה .4.0%-עלייה קטנה של כ 36היפגעות ילדים בישראל : מגמות בתמותת ילדים יהודים מהיפגעות בלתי מכוונת בשלוש זירות12 תרשים 100,000-שנתיים של שיעורים ל-, ממוצעים נעים תלת2009-2014 ,מרכזיות ילדים : מגמות בתמותת ילדים ערבים מהיפגעות בלתי מכוונת בשלוש זירות 13 תרשים 100,000-שנתיים של שיעורים ל-, ממוצעים נעים תלת2009-2014 ,מרכזיות ילדים '13 '14 '12 '11 '10 '09 1.1 0.9 0.9 1.2 1.2 1.0 0.9 0.9 +6.2% –51.9% –25.4% אחוז השינוי מקרא 'ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים. עיבודים לנתוני תמותה ממאגר 'תיעוד היפגעויות ילדים מהתקשורת :מקור בית וחצר הבית דרך מרחב ציבורי בית וחצר הבית שנה 0.8 0.8 0.8 1.0 1.4 1.5 1.6 1.6 דרך 0.5 0.5 0.5 0.6 0.8 0.7 0.7 0.7 מרחב ציבורי 2.7 2.4 3 3.7 3.5 3.4סך הזירות 0 1 2 4 3 שיעורים שנתי-ממוצע תלת '13 '14 '12 '11 '10 '09 3.4 3.4 3.4 3.1 3.4 3.6 3.9 –14.4% –16.5% +4.0% אחוז השינוי 'מקור: ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים. עיבודים לנתוני תמותה ממאגר 'תיעוד היפגעויות ילדים מהתקשורת בית וחצר הבית שנה 3.6 3.1 3.1 3.6 3.6 3.2 3.7דרך 1.2 1.1 1.1 1.4 1.5 1.3 1.0 3.9 3.7 1.0 מרחב ציבורי 8.8 8.4 8.6 9.4 9.0 9.5סך הזירות 0 1 2 4 3 שיעורים שנתי-ממוצע תלת 37 2017 דו"ח 'בטרם' לאומה : מגמות בהיפגעות ילדים2 פרק : מגמות בתמותה מהיפגעות בלתי מכוונת לפי14 תרשים , בחלוקה לשתי תקופות זמן, מספרים 2008-2015 ,מחוזות 100,000-וממוצעים של שיעורים ל ' ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים. עיבודים לנתוני תמותה ממאגר 'תיעוד היפגעויות ילדים מהתקשורת:מקור מחוז ילדים100,000-ממוצעים של שיעורים ל מספרים יחס שיעורים 12'-15'/08'-11' צפון חיפה מרכז תל אביב דרום ירושלים יו"ש 4.6 4.1 2.9 2.6 7.4 4.0 6.6 4.0 4.1 3.1 7.3 4.6 4.7 4.0 118 83 41 44 92 71 38 35 109 118 68 64 25 26 0.69 1.02 0.71 0.85 1.01 0.87 0.85 2008-2011 2012-2015 מחוזות2.3.6 הירידה הגדולה ביותר בתמותה כתוצאה מהיפגעות בלתי מכוונת נצפתה במחוזות צפון ומרכז והיא נגזרת מירידה בשיעור התמותה הן של ילדים יהודים והן של ילדים ערבים. השינוי הינו תולדה -במחוזות דרום וחיפה לא היה כל שינוי בשיעור התמותה: בדרום חוסר השינוי -של חוסר שינוי בשתי אוכלוסיות הילדים (יהודים וערבים), ואילו במחוז חיפה חוסר הינו תולדה של מגמות מנוגדות בשתי האוכלוסיות: ירידה משמעותית בתמותה בקרב ילדים יהודים ועלייה משמעותית בקרב ילדים ערבים. בחלק זה המתייחס למחוזות, נבחנו מגמות לא לאורך שנים עוקבות, אלא בחלוקת תקופת ) לשתי תקופות עוקבות. התקופה הראשונה כוללת את ארבע 2008-2015( הזמן הנחקרת ) והתקופה השנייה כוללת את 2008-2011( השנים הראשונות לגביהן קיימים נתונים במאגר ). עבור כל תקופה חושב 2012-2015( ארבע השנים האחרונות לגביהן קיימים נתונים במאגר שנתי. באופן זה ניתן היה למתן תנודתיות שעשוייה לנבוע מהבדלים מקריים -שיעור כולל ארבע בין השנים, בפרט בתמותה בחלוקה למחוזות, המתאפיינת בתאים סטטיסטיים קטנים יחסית עבור שנה בודדת. מלמדת כי המחוזות בהם חלה הירידה הגדולה ביותר בשיעור התמותה 14 התבוננות בתרשים לשיעור 6.6 , הינם: מחוז צפון (משיעור של2008-2011 , בהשוואה לשנים2012-2015 בשנים 100,000 לכל2.9 לשיעור של4.1 ילדים) ומחוז מרכז (משיעור של100,000 לכל4.6 של בשיעור התמותה בהשוואה שבין 30%-ילדים). למעשה, בשני מחוזות אלה חלה ירידה של כ ארבע השנים הראשונות של התקופה הנחקרת לארבע השנים האחרונות שלה. במחוז תל אביב, מחוז ירושלים ומחוז יו"ש חלו גם כן ירידות בשיעורי התמותה מהיפגעות בלתי מכוונת בהשוואה שבין שתי התקופות. אולם, הירידות במחוזות אלה היו מתונות יותר ועמדו על . לעומת זאת, במחוז חיפה ובמחוז דרום לא חלו שינויים בשיעורי התמותה 13%-15%-כ מהיפגעות בלתי מכוונת, כך ששיעור התמותה בארבע השנים הראשונות לתקופה הנחקרת בהתאמה 7.4- ו4.1 במחוז דרום, זאת לעומת שיעורים של7.3 במחוז חיפה ועל4.0 עמד על בארבע השנים האחרונות לתקופה הנחקרת. 38היפגעות ילדים בישראל בחינה של השינוי בשיעורי התמותה בכל אחד מהמחוזות לפי לאום, כפי לשנים 2012-2015 , מעלה כי מגמת השינוי בין השנים15 שמופיע בתרשים שונה בקרב ילדים יהודים ובקרב ילדים ערבים.2008-2011 ) בשיעור50% עד40%-בקרב ילדים יהודים, ישנה ירידה משמעותית (של כ התמותה במחוזות צפון וחיפה, כך שבארבע השנים האחרונות של התקופה 100,000 לכל1.4- ו2.5 הנחקרת שיעורי התמותה במחוזות אלה עומדים על 2008- בהתאמה בשנים3.0- ו4.1 ילדים בהתאמה, לעומת שיעורים של ) 30%-. בקרב ילדים ערבים ישנה גם כן ירידה משמעותית (של כ2011 בארבע השנים הראשונות של8.3 בשיעור התמותה במחוז צפון, משיעור של בארבע השנים האחרונות של התקופה 5.9 התקופה הנחקרת לשיעור של ילדים. לעומת זאת, שלא כמו בקרב ילדים יהודים, במחוז 100,000 לכל חיפה חלה עלייה משמעותית בשיעור התמותה של ילדים ערבים, עליה , כך שבארבע השנים האחרונות לתקופה הנחקרת שיעור 60%-של קרוב ל 5.8 לעומת שיעור של9.2 התמותה של ילדים ערבים במחוז חיפה עומד על ילדים בארבע השנים הראשונות של התקופה. 100,000 לכל באשר למחוז מרכז, חלו ירידות בשיעורי התמותה הן בקרב ילדים יהודים, , בהשוואה בין ארבע השנים 40%-, והן בקרב ילדים ערבים, כ20%-כ הראשונות של התקופה הנחקרת לארבע השנים האחרונות של התקופה. לעומת זאת, במחוז דרום נראה כי הן בקרב ילדים ערבים והן בקרב ילדים יהודים לא חל שינוי משמעותי בשיעורי התמותה בהשוואה בין שתי התקופות. במחוז ירושלים נראה כי אין כל שינוי בשיעור התמותה בקרב ילדים יהודים ואילו בקרב ילדים ערבים ישנו שינוי מסוים, אולם יש לסייג זאת, שכן מקרי היפגעות של ילדים ערבים תושבי מזרח ירושלים לא בהכרח מדווחים ומיוצגים בתקשורת הישראלית (המהווה מקור נתונים במאגר 'תיעוד היפגעויות ילדים מהתקשורת'), ולא ברור אם הדיווח או אי הדיווח על מקרים אלה עקבי לאורך השנים. באשר למחוז יו"ש ומחוז תל אביב, עבור שניהם נבחנו מגמות בקרב ילדים יהודים בלבד, שכן במחוז יו"ש נכללו בדו"ח זה יישובים יהודים בלבד ואילו במחוז תל אביב אוכלוסיית הילדים הערבים וגודל התא הסטטיסטי של מספר הילדים שמתו עקב היפגעות בלתי מכוונת הינם קטנים יחסית, כך שלא מתאפשרת הסקת מסקנות סטטיסטית. במחוזות אלה עולה, כי שיעור התמותה של ילדים יהודים מהיפגעות בלתי מכוונת ירד במקצת בארבע השנים האחרונות לתקופה הנחקרת בהשוואה בהתאמה). 15%- ושל כ11%-לארבע השנים הראשונות (ירידה של כ : מגמות בתמותת ילדים מהיפגעות בלתי מכוונת בקרב יהודים 15 תרשים , בחלוקה לשתי תקופות זמן, מספרים 2008-2015 ,וערבים לפי מחוזות ילדים100,000-וממוצעים של שיעורים ל 'מקור: ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים. עיבודים לנתוני תמותה ממאגר 'תיעוד היפגעויות ילדים מהתקשורת מחוז ילדים ערבים מספרים ילדים יהודים מספרים שיעורים שיעורים יחס שיעורים 12'-15'/08'-11' יחס שיעורים 12'-15'/08'-11' צפון חיפה מרכז תל אביב דרום ירושלים יו"ש 4.1 2.5 3.0 1.4 2.9 2.3 2.4 2.1 2.6 2.4 4.2 4.1 4.7 4.0 8.3 5.9 5.8 9.2 11.9 7.5 19.5 18.6 18.7 4.8 3.9 28 18 20 10 57 50 29 28 28 27 40 42 25 26 90 64 21 34 31 20 5 0 79 90 25 22 0 0 0.61 0.47 0.80 0.89 0.92 0.97 0.85 0.71 1.57 0.63 – 1.01 0.82 – 2008-2011 2012-2015 39 2017 דו"ח 'בטרם' לאומה : מגמות בהיפגעות ילדים2 פרק : מגמות בתמותה מהיפגעות בלתי מכוונת לפי רמה16 תרשים , בחלוקה לשתי תקופות זמן, 2008-2015 ,כלכלית-חברתית ילדים100,000-ממוצעים של שיעורים ל כלכלית,-: מגמות בתמותה מהיפגעות בלתי מכוונת לפי רמה חברתית6 לוח ילדים100,000-, בחלוקה לשתי תקופות זמן, מספרים ושיעורים ל2008-2015 אשכול ילדים100,000-ממוצעים של שיעורים ל יחס שיעורים 12'-15'/08'-11' אחוז השינוי 12'-15'/08'-11' 1-3 4-6 7-10 0.86 0.68 0.91 –14% –32% –9% 'ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים. עיבודים לנתוני תמותה ממאגר 'תיעוד היפגעויות ילדים מהתקשורת :מקור 7.1 6.1 3.8 2.6 2.8 2.6 אשכול ורמה כלכלית-חברתית מספרים שיעורים יחס שיעורים 12'-15'/08'-11' '08 - '11 '12 - '15 '08 - '11 '12 - '15 1 66 75 13.4 12.4 0.92 2 94 79 7.3 5.7 0.79 3 115 98 5.5 4.6 0.83 )1-3( רמה נמוכה275 252 7.1 6.1 0.86 4 35 32 4.4 3.8 0.86 5 28 34 2.4 2.8 1.15 6 47 14 4.9 1.4 0.28 )4-6( רמה בינונית110 80 3.8 2.6 0.68 7 40 45 2.9 3.0 1.03 8 41 35 2.8 2.1 0.77 9 3 4 2.4 3.1 1.30 10 0 0 0.0 0.0 ---- )7-10( רמה גבוהה84 84 2.8 2.6 0.91 'מקור: ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים. עיבודים לנתוני תמותה ממאגר 'תיעוד היפגעויות ילדים מהתקשורת 2008-2011 2012-2015 כלכלית- רמה חברתית2.3.7 חלו ירידות בשיעורי התמותה כתוצאה מהיפגעות בלתי מכוונת בכל שלושת הרמות של ) חלה הירידה 4-6 כלכלית בינונית (אשכולות-היישובים. ביישובים המסווגים ברמה חברתית הגדולה ביותר בארבע השנים האחרונות. עולה שירידה זו נגזרת בעיקרה מירידה משמעותית . 6 , בשיעור התמותה ביישובים הנמנים על אשכול72%-מאד, בגובה של כ כלכלית של אוכלוסייתם בוצע בהתאם לאשכולות -בחלק זה, סיווג היישובים לפי הרמה החברתית . בנוסף, בדומה לחלק הקודם שעסק 2013 ידי הלמ”ס, והינם עדכניים לשנת-אשר פורסמו על ידי חלוקת תקופת הזמן -כלכלית התבצעה על-במחוזות, ההתבוננות במגמות לפי רמה חברתית ) לשתי תקופות זמן עוקבות. התקופה הראשונה כוללת את ארבע השנים 2008-2015( הנחקרת ) והתקופה השנייה כוללת את ארבע השנים 2008-2011( הראשונות עבורם יש נתונים במאגר ).2012-2015( האחרונות עבורם יש נתונים במאגר כלכליות של יישובים - מעלים כי עבור כל שלוש הרמות החברתיות16 ובתרשים6 הנתונים בלוח ), ישנה ירידה בשיעורי התמותה בארבע השנים 7-10 ואשכולות4-6 , אשכולות1-3 (אשכולות האחרונות לתקופה הנחקרת בהשוואה לארבע השנים הראשונות של התקופה. בקרב יישובים ישנן ירידות מתונות יחסית: 7-10 ובקרב יישובים הנמנים על אשכולות1-3 הנמנים על אשכולות לכל 6.1 לשיעור של7.1 (משיעור של1-3 עבור היישובים הנמנים על אשכולות14%-ירידה של כ 2.8 ( משיעור של7-10 עבור היישובים הנמנים על אשכולות9%- ילדים) וירידה של כ100,000 ישנה4-6 ילדים). לעומת זאת, בקרב היישובים הנמנים על אשכולות100,000 לכל2.6 לשיעור של ילדים), אשר נגזרת 100,000 לכל2.6 לשיעור של3.8 (משיעור של32%-ירידה משמעותית של כ , עבורם נזקף הפער הגדול ביותר בשיעורי התמותה בין שתי התקופות 6 בעיקר מיישובים באשכול ילדים עבור ארבע השנים הראשונות של התקופה הנחקרת 100,000 לכל4.9 :)72%-(ירידה של כ ילדים עבור ארבע השנים האחרונות של התקופה הנחקרת.100,000 לכל1.4 לעומת 40היפגעות ילדים בישראל 41 2017 דו"ח 'בטרם' לאומה : מגמות בהיפגעות ילדים2 פרק : השוואות בינלאומיות3 פרק בכדי ללמוד על מצבה של מדינת ישראל בנושא היפגעות ילדים ביחס למדינות העולם, מוצגת OECD-בפרק זה תמונת מצב של תמותת ילדים בישראל עקב היפגעות בהשוואה למדינות ה טווח בשיעורי התמותה מהיפגעות בלתי -). בנוסף, מוצגים שינויים ארוכי2011-2013 (לשנים , לרבות התייחסות לשינויים במנגנוני ההיפגעות OECD-מכוונת בישראל ובשאר מדינות ה העיקריים: תאונות דרכים ותאונות בית ופנאי. השוואות אלו נעשו תוך הסתכלות על פרק זמן שנים.16 של מקורות הנתונים, הגדרות ושיטה3.1 מקורות הנתונים מקור הנתונים בו נעשה שימוש בפרק זה הינו: נתונים בינלאומיים השוואתיים, מתוך מאגר 120- חוקרים מ1,800 שותפיםGBD . לפרויקטGBD - Global Burden of Disease נתוני מדינות והוא ממומן באמצעות הקרן של ביל ומלינדה גייטס בשיתוף אוניברסיטת וושינגטון Institute for Health Metrics and-וארגון הבריאות העולמי. הפרוייקט מופעל על ידי ה הינו המחקר האפידמיולוגי הבינלאומי GBD-, הפועל באוניברסיטת וושינגטון. הEvaluation המקיף ביותר כיום, והוא כולל מידע על תמותה ותחלואה ממחלות ומפציעות. המידע במחקר מוצג ברמות שונות: גלובלית, אזורית ולפי מדינות. הממצאים המוצגים בדו"ח מתבססים על , מכיוון שאין במאגר נתונים נפרדים על 14 עבור ילדים בגילאי לידה עדOECD נתוני מדינות . השנים 1995-2013 . הנתונים הינם עבור השנים15-19 , אלא על קבוצת הגיל15-17 גילאי טווח במגמות בשיעורי התמותה.-הללו נבחרו בכדי לאפשר התבננות ארוכת הגדרות ושיטה הגדרת היפגעות בלתי מכוונת, תאונות בית ופנאי ותאונות דרכים , תאונות 6) כוללת בתוכה ארבע קטגוריות: תאונות תחבורהInjury( היפגעותGBD-בנתוני ה מנת שניתן יהיה להתייחס -, אלימות ופגיעה עצמית, וכוחות טבע או מלחמה. על7בלתי מכוונות לכלל ההיפגעויות הבלתי מכוונות באשר הן, בוצעה האחדה של שתי הקטגוריות: תאונות ) ותאונות בלתי מכוונות (שאיננה כוללת תאונות תחבורה) Transport Injuries( תחבורה לכדי קטגוריה אחת של 'היפגעות בלתי מכוונת'. שמה של הקטגוריה: 'תאונות בלתי מכוונות' מנת להבחין -'תאונות בית ופנאי', וזאת על-(שאינה כוללת תאונות תחבורה) הומר בפרק זה ל הקטגוריה של תאונות תחבורה כוללת את מגנוני ההיפגעות: תאונות דרכים בקרב הולכי רגל, רוכבי אופניים, רוכבי אופנוע ורכב 6 .)ממונע; תאונות דרכים אחרות; ותאונות תחבורה אחרות (לדוגמא, תאונות בתחבורה ציבורית הקטגוריה של תאונות בלתי מכוונות כוללת את מנגנוני ההיפגעות: נפילה, טביעה, שריפה, חום וחומרים חמים, הרעלה, חשיפה 7 .לכוחות מכניים ובכלל זה חנק, היפגעות מבעלי חיים והיפגעות כתוצאה מגוף זר 42 בינה לבין הקטגוריה המאוחדת שנוצרה, הכוללת בתוכה גם תאונות תחבורה (כלומר, תאונות 'תאונות דרכים' על מנת -דרכים). שמה של הקטגוריה 'תאונות תחבורה' תורגם בפרק זה ל ליצור אחידות בטרמינולוגיה לאורך הדו"ח כולו עבור קטגוריות בעלות תוכן ומהות זהים. OECD-שיעור תמותה חציוני לכלל מדינות ה על מנת להגיע למדד אחד כולל של שיעור תמותה עקב היפגעות בלתי מכוונת לכלל מדינות המדינות שיעור תמותה חציוני 35 אשר אינו מושפע מערכים קיצוניים, חושב עבורOECD-ה ילדים. 100,000 'תאונות דרכים') לכל-(הכולל, כאמור, 'תאונות בית ופנאי' ו , כך שעל מנת לקבל 5-14 - ו0-4 מתייחס בנפרד לקבוצות הגילGBD-המידע המקורי בנתוני ה , בפרק זה אוחדו נתוני שתי קבוצות הגיל 14 תמונת מצב כוללת עבור הילדים בגילאי לידה עד , זאת על בסיס גודל האוכלוסייה של ילדים בקבוצות גיל אלו בכל אחת מהמדינות 5-14- ו0-4 .1995-2013 ועבור כל אחת מהשנים כללי שנתיים, זאת בכדי לקבל -כל המדדים שיוצגו במהלך הפרק מבוססים על שיעורי תמותה תלת מדדים יציבים יותר של שיעורי התמותה ושל המגמות לאורך השנים. תמותה מהיפגעות בלתי מכוונת בישראל ובמדינות 3.2 OECD-ה שיעור התמותה מהיפגעות בלתי מכוונת בישראל גבוה במעט משיעור התמותה החציוני . שיעור התמותה בישראל גבוה משמעותית משיעורי התמותה OECD-בכלל מדינות ה בשש המדינות עם שיעורי התמותה הנמוכים ביותר. OECD- שיעור התמותה החציוני מהיפגעות בלתי מכוונת בקרב מדינות ה2011-2013 בשנים ילדים בשנה. שיעור התמותה בישראל היה מעט גבוה 100,000- מקרי תמותה ל3.9 עמד על OECD - מדינות ה35 מבין22- ילדים. ישראל ממוקמת במקום ה100,000- ל4.4 יותר ועמד על 13- מדינות מדורגות גבוה מישראל עם שיעורי תמותה נמוכים יותר ו21 ,במדד זה. כלומר מדינות מדורגות נמוך מישראל עם שיעורי תמותה גבוהים יותר. המדינות בהן שיעורי התמותה ), 2.5( ), איטליה2.3( ), איסלנד2.3( ילדים) הן: לוקסמבורג100,000-הם הנמוכים ביותר (ל ). המדינות בהן שיעורי התמותה הם הגבוהים ביותר 2.8( ) וספרד2.8( ), נורבגיה2.7( שבדיה ), ארה"ב 8.1( זילנד-), ניו10.2( ), לטביה13.8( ), טורקיה14.4( ילדים) הן: מקסיקו100,000-(ל ).7.0( ) ואסטוניה7.4( ), צ'ילה7.6( , עקב היפגעות בלתי מכוונת2011-2013 מוצגים שיעורי תמותה ממוצעים, לשנים17 בתרשים , בישראל ובארבע מדינות מייצגות: צרפת, איטליה, ארה"ב 14 של ילדים מגיל לידה עד גיל ומקסיקו. ארבע מדינות אלה נבחרו כיוון שהנתונים שלהן מייצגים היטב את תופעת ההיפגעות : צרפת הינה המדינה החציונית; איטליה הינה המדינה הגדולה ביותר OECD-במדינות ה מבחינת אוכלוסיית ילדים משמעותית, שבה שיעורי התמותה הם נמוכים יחסית; ארה"ב הינה ; ומקסיקו הנה המדינה בה שיעורי התמותה OECD-המדינה הגדולה ביותר מבין כלל מדינות ה הינם הגבוהים ביותר. ההתבוננות בארבע מדינות מייצגות חוסכת מצד אחד התבוננות המדינות, ומאידך מאפשרת מבט רחב יותר 35-מעמיסה מבחינת ריבוי נתונים, בכל אחת מ .OECD-מאשר על מדד כולל ואחיד לכל מדינות ה משיעורי התמותה באיטליה, 75%- עולה כי שיעורי התמותה בישראל גבוהים בכ17 מתרשים המייצגת מדינות עם אוכלוסיית ילדים משמעותית ששיעורי התמותה שלהן נמוכים. בנוסף, משיעור התמותה בצרפת, שהינה המדינה החציונית 13%-שיעורי התמותה בישראל גבוהים בכ מבחינת סיכון לתמותה מהיפגעות. לעומת זאת, שיעורי התמותה OECD-בדירוג מדינות ה בהשוואה למקסיקו, המדינה 70%- בהשוואה לארה"ב ונמוכים בכ42%-בישראל נמוכים בכ עם שיעורי התמותה הגבוהים ביותר. , עקב היפגעות בלתי 2011-2013 : שיעורי תמותה ממוצעים, לשנים17 תרשים , בישראל ובארבע מדינות נוספות: צרפת, 14 מכוונת של ילדים בגילאי לידה עד איטליה, ארה"ב ומקסיקו Italy France Israel United States Mexico 'Global Burden of Disease - GBD ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים. עיבודים לנתוני תמותה ממאגר 'נתוני :מקור 2.5 3.9 4.4 7.6 14.4 43 2017 דו"ח 'בטרם' לאומה : השוואות בינלאומיות3 פרק , שיעורי תמותה ממוצעים עקב היפגעותOECD- מדינות ה35- מוצגים, עבור כל אחת מ7 בלוח . בנוסף, 2011-2013 , ודירוג במדד זה, לשנים14 בלתי מכוונת של ילדים בגילאי לידה עד 1995- מוצגים לשם ההשוואה, בין היתר, שיעורי תמותה ממוצעים ודירוג במדד זה לשנים , שהינן השנים הראשונות לתקופה הנחקרת. המדינות אשר סווגו כבעלות שיעור תמותה 1997 : בהתאם למפתח הצבעים הבא7 נמוך, גבוה או חציוני מודגשות בלוח שיעור תמותה גבוה באופן משמעותי שיעור תמותה חציוני שיעור תמותה נמוך באופן משמעותי כאשר שיעור תמותה גבוה באופן משמעותי הוגדר למדינות שסטו לפחות בסטיית תקן אחת מעל החציון, ושיעור תמותה נמוך באופן משמעותי הוגדר ביחס לשאר המדינות (ולא ביחס מקרי תמותה) ולכן 0 עבור0 לחציון), שכן עבור שיעורים נמוכים ישנו חסם תחתון (שיעור הגדרת החריגה באמצעות סטיית תקן אחת איננה מתאימה. דירוג שם המדינה ילדים 100,000-שיעור תמותה ל 2011-2013 0-14 אוכלוסיית הילדים בגילאי 2011-2013 ממוצע לשנה מספר מקרי המוות בפועל ילדים 100,000-שיעור תמותה ל 1995-1997 דירוג בתקופת הבסיס )1995-1997( 1 *Luxembourg 2.3 90,359 2 7.1 11 2 *Iceland 2.3 65,352 2 5.7 3 3 Italy 2.5 8,408,536 213 6.5 7 4 Sweden 2.7 1,573,600 42 4.5 1 5 Norway 2.8 910,774 25 6.3 4 6 Spain 2.8 6,910,833 196 7.3 14 7 Germany 2.9 10,761,849 310 6.3 5 8 Denmark 2.9 973,609 28 6.4 6 9 United Kingdom 2.9 10,781,342 315 5.7 2 10 Finland 3.0 869,473 26 7.2 13 11 Ireland 3.2 989,901 31 6.9 10 12 Netherlands 3.2 2,895,988 93 6.5 8 13 Slovenia 3.2 288,606 9 8.7 19 14 Greece 3.5 1,610,020 57 8.7 21 15 Austria 3.6 1,216,541 44 6.7 9 16 Switzerland 3.8 1,190,385 45 7.2 12 17 Hungary 3.8 1,424,631 54 8.7 20 18 France 3.9 11,700,152 461 8.3 17 19 Japan 3.9 16,731,414 660 7.9 15 20 Czech Republic 4.0 1,501,301 60 10.3 24 21 Portugal 4.2 1,589,979 66 16.0 30 22 Israel 4.4 2,112,969 92 9.3 23 23 Australia 4.6 4,278,065 198 8.4 18 24 Poland 4.9 5,557,571 270 12.5 28 25 Belgium 5.1 1,838,133 94 8.3 16 26 Canada 5.3 5,527,288 291 9.2 22 27 South Korea 5.8 7,533,179 438 23.7 31 28 Slovak Republic 6.4 794,344 51 11.4 25 29 Estonia 7.0 202,395 14 29.1 33 30 Chile 7.4 3,674,314 272 15.6 29 31 United States 7.6 61,695,142 4,684 11.8 26 32 New Zealand 8.1 883,755 71 12.1 27 33 Latvia 10.2 298,072 30 31.4 34 34 Turkey 13.8 19,579,248 2,703 34.3 35 35 Mexico 14.4 35,454,960 5,121 28.3 32 שנתי- ילדים, ממוצע תלת100,000-. שיעורים ל2011-2013 , בשניםOECD-, במדינות ה14 : תמותה מהיפגעות בלתי מכוונת בקרב ילדים בגילאי לידה עד7 לוח שנתיים חשוף לרמה גבוהה של תנודתיות ויש להתייחס אליו בהסתייגות.-*בשל גודל האוכלוסייה הקטן יחסית במדינות אלו, מדד שיעורי התמותה התלת 44היפגעות ילדים בישראל שינויים ארוכי טווח בתמותה בישראל ובמדינות3.3 OECD-ה בישראל הירידה בתמותת ילדים כתוצאה מהיפגעות דומה לירידה החציונית במדינות . מדינות בהן היתה ירידה חדה מאד בשיעורי התמותה 55%- העומדת על כOECD-ה לאורך השנים הן: אסטוניה, דרום קוריאה, פורטוגל, לטביה ולוקסמבורג. לו היתה מתרחשת בישראל ירידה דומה, שיעורי התמותה בישראל בסוף התקופה הנחקרת היו עומדים על כמחצית משיעורי התמותה בפועל ומשתווים לשיעורי התמותה במדינות בעלות הסיכון הנמוך ביותר לתמותה מהיפגעות. 1995- ילדים בשנים100,000- ל8.4 עמד עלOECD-שיעור התמותה החציוני בקרב מדינות ה שנים) התרחשה 16( , המהוות את שנות הבסיס להשוואה. לאורך כל התקופה הנחקרת1997 בשיעור התמותה החציוני, בעוד בישראל התרחשה במהלך תקופה זו ירידה54.6% ירידה של ). כך, גובה הירידה בשיעור התמותה בישראל דומה מאוד 8 בשיעור התמותה (לוח52.8% של . OECD-לגובה הירידה בשיעור התמותה החציוני במדינות ה עוד ניתן לראות כי המדינות בהן הירידה בשיעור התמותה, לאורך התקופה הנחקרת, היתה , הן: אסטוניה (ירידה OECD-חדה באופן משמעותי בהשוואה לירידה החציונית של מדינות ה ), לטביה (ירידה של 73.9% ), פורטוגל (ירידה של75.5% ), דרום קוריאה (ירידה של76.0% של ), אם כי במקרה האחרון יש להתייחס לנתון בהסתייגות 67.4% ) ולוקסמבורג (ירידה של67.5% בשל גודלה הזעיר של אוכלוסיית המדינה. מדינות בהן הירידה בשיעור התמותה היתה פחות , הן: ניו זילנד (ירידה של OECD-חדה, באופן משמעותי, מאשר הירידה החציונית של מדינות ה ), 40.3% ), שבדיה (ירידה של38.4% ), בלגיה (ירידה של35.4% ), ארה"ב (ירידה של33.2% .)43.8% ) וסלובקיה (ירידה של42.5% קנדה (ירידה של , את אחוז הירידה הכולל בשיעורי התמותה OECD- מדינות ה35- מציג, עבור כל אחת מ8 לוח . מדינות בהן הירידות היו 1995-1997 לשנים2011-2013 מהיפגעות בלתי מכוונת בין השנים סומנו בהתאם OECD-נמוכות או גבוהות משמעותית בהשוואה לירידה החציונית במדינות ה למפתח הבא: ירידה נמוכה משמעותית ביחס לחציון (לפחות סטיית תקן אחת מתחת לחציון) OECD-הירידה החציונית בשיעור התמותה במדינות ה ירידה גבוהה משמעותית ביחס לחציון (לפחות סטיית תקן אחת מעל לחציון) לשם נוחות ההתמצאות, מדינת ישראל הודגשה באופן הבא: מדינת ישראל : שינוי כולל בשיעורי תמותה מהיפגעות בלתי מכוונת בקרב ילדים בגילאי לידה 8 לוח , באחוזים1995-1997 בהשוואה לשנים2011-2013 , בשניםOECD-, במדינות ה14 עד שם המדינה אחוז ירידה* כולל בשיעורי התמותה 2011- מהיפגעות בלתי מכוונת בשנים 1995-1997 לעומת השנים2013 מספר מקרי התמותה לשנה שנמנעו בזכות הירידה, מתוקננים לאוכלוסייה מיליון ילדים, ממוצע לשנה2 של Estonia -76.0% 442 South Korea -75.5% 358 Portugal -73.9% 236 Latvia -67.5% 423 Luxembourg -67.4% 95 Slovenia -63.0% 110 Spain -61.4% 90 Italy -61.1% 80 Poland -61.0% 152 Czech Republic -61.0% 125 Turkey -59.7% 409 Greece -59.6% 104 Iceland -59.1% 67 Finland -58.0% 84 Hungary -56.3% 98 Norway -55.4% 69 Denmark -54.6% 70 Germany -54.6% 69 Ireland -53.8% 74 Israel -52.8% 98 France -52.6% 88 Chile -52.4% 163 Netherlands -51.1% 67 Japan -49.8% 78 Mexico -49.0% 278 United Kingdom -48.6% 55 Switzerland -47.5% 68 Austria -46.3% 62 Australia -44.5% 74 Slovak Republic -43.8% 100 Canada -42.5% 78 Sweden -40.3% 36 Belgium -38.4% 64 United States -35.4% 83 New Zealand -33.2% 80 . הוא גדול יותר הירידה היא חדה יותר0-*אחוז שלילי מבטא ירידה בהיפגעות. לכן ככל שהמרחק מ 45 2017 דו"ח 'בטרם' לאומה : השוואות בינלאומיות3 פרק מציג מגמות במספר מדינות נבחרות המייצגות מגוון רחב של דפוסי ירידה18 תרשים בהיפגעות. מתוך התרשים עולה כי בארה"ב הירידה בשיעור התמותה היתה נמוכה יחסית לשנה 4%-לאורך השנים, כאשר במחצית השנייה של התקופה קצב הירידה התגבר ועומד על כ . הירידה בישראל בשיעור התמותה נמצאה דומה יחסית לירידה החציונית 2006 החל משנת , הן מבחינת שיעורי הירידה הכולל והן מבחינת קצב OECD-בשיעור התמותה בקרב מדינות ה לשנה לאורך התקופה כולה. בטורקיה נרשמה 4.5%-הירידה בתקופות שונות, שעמד על כ ירידה חדה יותר מאשר הירידה החציונית, אך בשנים האחרונות ניכרת התמתנות קיצונית של . בפורטוגל ואסטוניה התרחשה 2008 בשנה החל משנת1%-קצב הירידה השנתי שעמד על כ בשיעורי התמותה לאורך התקופה. בפורטוגל נראה שישנה מגמה 75%-ירידה חדה מאוד של כ של התמתנות בשיעור הירידה השנתי בשנים האחרונות ואילו באסטוניה קצב הירידה התגבר ).18 בשנים האחרונות (תרשים מציג את הדירוג של כל המדינות בשיעור היפגעות הילדים במדינה בשנות הבסיס, 19 תרשים . 2011-2013 ) ואת השינוי בדירוג עד לשנים1995-1997( תחילת התקופה הנחקרת מדינות שעלו או ירדו בדירוג באופן משמעותי סומנו בהתאם למפתח הבא: מדינות שירדו באופן משמעותי בדירוג מדינות שעלו באופן משמעותי בדירוג לשם נוחות ההתמצאות, מדינת ישראל הודגשה באופן הבא: מדינת ישראל שבע המדינות הראשונות בדירוג בתחילת התקופה הנחקרת נשארו בעשיריה הראשונה בדירוג בסוף התקופה הנחקרת. עליות בולטות בקרב מדינות שדורגו בחציון העליון בתחילת התקופה למקום הראשון, אם כי 11- מקומות מהמקום ה10 הנחקרת נצפו עבור לוקסמבורג: עלייה של יש לסייג זאת לאור גודל האוכלוסייה בלוקסמבורג שגורם לחוסר יציבות המדד, וספרד: עלייה . בקרב המדינות שדורגו בחציון התחתון בתחילת 6- למקום ה14- מקומות מהמקום ה8 של התקופה הנחקרת התרחשה בדרך כלל עלייה. 30-מדינות שהצליחו לשנות את הדירוג שלהן לטובה באופן משמעותי הן: פורטוגל (מהמקום ה ). מדינות שבהן התרחשה ירידה בולטת בדירוג 14- למקום ה21-) ויוון (מהמקום ה21-למקום ה ) ואוסטרליה 31- למקום ה26-), ארה"ב (מהמקום ה32- למקום ה27-זילנד (מהמקום ה-הן: ניו ). נוסף לכך, הפערים הגדולים בשיעורי התמותה בין ארה"ב וניו 23- למקום ה18-(מהמקום ה המדינות שהיו מדורגות אחריהן הצטמצמו במידה ניכרת במהלך התקופה. פערים 8 זילנד לבין בלבד בסוף התקופה 20%- בתחילת התקופה הנחקרת והגיעו לכ110%-אלו עמדו על כ הנחקרת. : השינוי לאורך השנים באחוזי התמותה של ילדים מהיפגעות בלתי 18 תרשים מכוונת ביחס לתקופת הבסיס, בחמש מדינות נבחרות, מבוסס על שיעורים שנתי- ילדים, ממוצע נע תלת100,000-ל 'Global Burden of Disease - GBD מקור: ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים. עיבודים לנתוני תמותה ממאגר 'נתוני 0% 20% 40% 100% 80% 60% 47.2% 46.2% 24.0% 64.6% 40.3% 26.1% Israel OECD (Median) Estonia USA Turkey Portugal '10 '12 '05 '00 '96 46היפגעות ילדים בישראל מאפיין נוסף לאורך התקופה הנחקרת הינו הנטייה לצמצום פערים בשיעורי התמותה ). כך למשל, היחס בין 20 מהיפגעות בין המדינות המדורגות ראשונות ואחרונות (תרשים בתחילת התקופה הנחקרת 7.6-המדינה המדורגת אחרונה למדינה המדורגת ראשונה ירד מ בסוף התקופה הנחקרת, והיחס בין המדינה המדורגת אחרונה למדינה החציונית ירד 6.3-ל .39%- בסוף התקופה, כלומר הפער הצטמצם בכ3.7- בתחילת התקופה הנחקרת ל5.4-מ פער בין שמונה המדינות האחרונות בדירוג לארה"ב זילנד-וניו פער בין המדורגת ראשונה לאחרונה פער בין המדורגת אחרונה לחציון פער בין אסטוניה לחציון 'Global Burden of Disease - GBD ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים. עיבודים לנתוני תמותה ממאגר 'נתוני :מקור 1.8 3.7 4.6 5.4 6.3 1.2 2.1 7.6 : הבדלים בפערים בשיעורי התמותה מהיפגעות בלתי מכוונת, בין20 תרשים ), יחס שיעורים2011-2013( ) לסוף התקופה1995-1997( תקופת הבסיס בשיעורי תמותת ילדים מהיפגעות OECD-: שינויים בדירוג מדינות ה19 תרשים ) לעומת תחילת התקופה הנחקרת 2011-2013( בלתי מכוונת בסוף התקופה הנחקרת )1995-1997( 1995-1997 דירוג ב2011-2013 דירוג ב שינוי Sweden United Kingdom Iceland Norway Germany Denmark Italy Netherlands Austria Ireland Luxembourg Switzerland Finland Spain Japan Belgium France Australia Slovenia Hungary Greece Canada Israel Czech Republic Slovak Republic United States New Zealand Poland Chile Portugal South Korea Mexico Estonia Latvia Turkey +10 +1 +4 -3 -1 +8 -2 -2 -7 +3 -1 -4 +6 +7 -6 -4 +3 -1 -4 +4 +9 +1 -5 +4 -9 -4 +4 -3 +4 -1 -5 -5 -1 +1 -3 Luxembourg Iceland Italy Sweden Norway Spain Germany Denmark United Kingdom Finland Ireland Netherlands Slovenia Greece Austria Switzerland Hungary France Japan Czech Republic Portugal Israel Australia Poland Belgium Canada South Korea Slovak Republic Estonia Chile United States New Zealand Latvia Turkey Mexico 1995-1997 2011-2013 47 2017 דו"ח 'בטרם' לאומה : השוואות בינלאומיות3 פרק ). מדינות בהן שיעורי התמותה הם גבוהים1.6( ), ושבדיה1.6( ), דנמרק1.5( ), לוקסמבורג1.4( -), ניו5.7( ), אסטוניה6.6( ), טורקיה8.2( ), לטביה9.2( ילדים הן מקסיקו100,000-במיוחד ל ). שיעור התמותה מתאונות דרכים בישראל בשנים 4.5 ( ) וצ'ילה4.7( ), ארה"ב5.4( זילנד ילדים בממוצע בשנה. שיעור זה הינו גבוה 100,000- מקרי תמותה ל1.9 עומד על2011-2013 מקרי תמותה בשנה. ישראל1.5 , העומד עלOECD-משיעור התמותה החציוני בקרב מדינות ה מבחינת שיעורי התמותה של ילדים בתאונות דרכים. 23-מדורגת במקום ה ילדים, הן לוקסמבורג 100,000-מדינות הבולטות בשיעורי תמותה נמוכים מתאונות דרכים, ל ). מדינות הבולטות בשיעורי תמותה גבוהים 1.0( ) ונורבגיה1.0( ), שבדיה0.9( ), בריטניה0.8( .)2.7( ) וניו זילנד2.9( ), ארה"ב2.9( ), צ'ילה5.3( ), מקסיקו7.2( מתאונות דרכים הן טורקיה מציגים מגמות בשיעורי תמותה מתאונות בית ופנאי ומתאונות דרכים בחמש 22- ו21 תרשימים מדינות נבחרות: אסטוניה ופורטוגל שבולטות בירידה חדה במיוחד לאורך התקופה הנחקרת; טורקיה ששיעורי הירידה בה היו חדים במיוחד לאורך מרבית התקופה, אך חווה עצירה במגמת הירידה בשנים האחרונות; ארה"ב שהינה המדינה הגדולה ביותר; וישראל. שינויים ארוכי טווח במנגנוני היפגעות עיקריים3.4 OECD-בישראל ובמדינות ה במהלך התקופה הנבחנת שיעורי התמותה מתאונות דרכים ירדו במידה רבה יותר מאשר שיעורי התמותה מתאונות בית ופנאי כמעט בכל המדינות, ובכללן ישראל. עומד על 2011-2013 בשניםOECD -שיעור התמותה החציוני מתאונות בית ופנאי במדינות ה 1.5 ילדים. שיעור התמותה החציוני מתאונות דרכים עומד על100,000- מקרי תמותה ל2.4 4.1- ו4.2 ) שיעורי התמותה היו1995-1997( ילדים. בתחילת התקופה הנחקרת100,000-ל בהתאמה. עולה מכך שהחלק היחסי של תאונות בית ופנאי מכלל מקרי התמותה מהיפגעות בסוף התקופה. שיעור 62%- בתחילת התקופה הנחקרת לכ51%-בלתי מכוונת עלה מכ 100,000- ל2.4 התמותה בישראל מתאונות בית ופנאי, בסוף התקופה הנחקרת, עומד על . מדינות בהן שיעורי OECD-ילדים והוא זהה לשיעור התמותה החציוני בקרב מדינות ה ), איטליה 1.3( ילדים הינם נמוכים יחסית הן איסלנד100,000-התמותה בתאונות בית ופנאי ל 'Global Burden of Disease - GBD מקור: ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים. עיבודים לנתוני תמותה ממאגר 'נתוני 0 5 10 25 שיעורים 20 15 5.7 4.7 6.6 2.4 Israel OECD (Median) Estonia USA Turkey Portugal '10 '12 '05 '00 '96 'Global Burden of Disease - GBD מקור: ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים. עיבודים לנתוני תמותה ממאגר 'נתוני 0 5 10 25 שיעורים 20 15 1.5 1.3 2.9 7.2 1.8 1.9 Portugal OECD (Median) Estonia USA Turkey Israel '10 '12 '05 '00 '96 : מגמות בשיעורי תמותה מתאונות בית ופנאי בישראל21 תרשים ילדים, ממוצע נע 100,000 -ובארבע מדינות נבחרות, שיעורים ל שנתי-תלת : מגמות בשיעורי תמותה מתאונות דרכים בישראל22 תרשים ילדים, ממוצע 100,000-ובארבע מדינות נבחרות, שיעורים ל שנתי -נע תלת 48היפגעות ילדים בישראל הסיבה לשינוי בחלקן היחסי של תאונות דרכים ותאונות בית ופנאי מתוך כלל מקרי התמותה מהיפגעות בלתי מכוונת הינה שהירידה שהתרחשה לאורך התקופה בתמותה מתאונות דרכים חדה יותר מהירידה שהתרחשה בתאונות בית ופנאי. הירידה החציונית בשיעורי התמותה ואילו הירידה החציונית בתאונות בית ופנאי עומדת על 63.1% מתאונות דרכים עומדת על , ובכלל זה OECD- מדינות ה35 מתוך32-. הירידה בתאונות דרכים הייתה חדה יותר ב49.1% גם ישראל. שלוש המדינות היחידות בהן הירידה בשיעורי התמותה מתאונות בית ופנאי הייתה חדה יותר מאשר הירידה בתאונות דרכים הינן: מקסיקו, טורקיה וצ'ילה. הירידה בתאונות בית לאורך 49.1% ועמדה עלOECD-ופנאי בישראל הייתה זהה לירידה החציונית בקרב מדינות ה התקופה הנחקרת כולה. הבדל מעניין נוסף בין שני מנגנוני היפגעות אלו הוא שלאורך התקופה הפערים בין המדינות השונות בתאונות הדרכים נטו להתרחב ואילו בתאונות בית ופנאי נטו להצטמצם. ביטוי לתופעה זו ניתן לראות ביחס בין שיעורי התמותה מתאונות דרכים של המדינה האחרונה בדירוג לבין בסוף התקופה, בעוד 4.9- בתחילת התקופה הנחקרת ל3.6-המדינה החציונית, שעלה מ ).23 (תרשים3.8- ל5.5-שהיחס המקביל עבור תאונות בית ופנאי קטן מ קשרים בין מגמות בהיפגעות כתוצאה מתאונות3.5 דרכים, תאונות בית ופנאי, היפגעות מכוונת ומחלות קיים קשר חזק בין מידת הירידה בתמותה מתאונות בית ופנאי, תאונות דרכים ומחלות, כך שבמדינות שבהן היתה ירידה חדה באחד משלושת המדדים הללו היתה גם בדרך כלל ירידה חדה בשני המדדים האחרים. ניתוח הקשר בין המשתנים הללו ושיעורי התמותה מצביע על אפשרות של גורם משותף המוביל לירידה בתמותה ממחלות, מתאונות בית ופנאי ותאונות דרכים. במסגרת סעיף זה בחנו את הקשרים בין המגמות בהיפגעות כתוצאה מתאונות דרכים, תאונות בית ופנאי, היפגעות מכוונת ומחלות. מטרת הבדיקה היתה לבחון באיזו מידה המגמות השונות שנתיים -, באמצעות ממוצעים נעים תלת1995-2013 מתואמות זו עם זו. השנים שנבחנו הן .OECD- מדינות ה35 ונכללו בניתוח כל ראשית, נבחן הקשר בין סך הכול הירידה בתמותה מתאונות בית ופנאי, תאונות דרכים, מחלות ). נמצא 9 (כל הסיבות בחיסור היפגעות) ומהיפגעות מכוונת, באמצעות מתאמי פירסון (לוח חזקים, מלבד המתאם בין השינוי בתמותה ממחלות לשינוי -כי כלל המתאמים היו בינוניים .0.752 בתמותה מתאונות בית ופנאי שהיה חזק עד חזק מאוד ועמד על הסבר אפשרי לממצא זה הוא שישנו קשר בין שיעור ההיפגעות בתאונות דרכים במדינה למספר המכוניות לנפש (רמת מינוע) במדינה. ייתכן שבמדינות מתפתחות יחסית, כגון מקסיקו וטורקיה, הייתה עלייה חדה יותר ברמת המינוע במהלך התקופה הנחקרת מאשר במדינות העשירות יותר. עלייה זו מיתנה את הירידה בתמותה מתאונות דרכים במדינות אלו, . OECD-דבר שהוביל להגדלת הפערים בינן לבין שאר מדינות ה : בחינת הקשר בין הירידה במחלות, היפגעות בלתי מכוונת (תאונות בית 9 לוח , בשנים OECD-ופנאי ותאונות דרכים), והיפגעות מכוונת, בקרב ילדים במדינות ה 1995-2013 : יחס שיעורי תמותה מתאונות דרכים ומתאונות בית ופנאי בין המדינה23 תרשים 1995-( האחרונה בדירוג לבין המדינה החציונית בדירוג, בתחילת התקופה הנחקרת )2011-2013( ) ובסוף התקופה הנחקרת1997 תאונות בית ופנאי תאונות דרכים 'Global Burden of Disease - GBD מקור: ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים. עיבודים לנתוני תמותה ממאגר 'נתוני 3.6 3.8 4.9 5.5 מחלות תאונות בית ופנאי תאונות דרכים היפגעות מכוונת מחלות1 0.752 0.456 0.512 תאונות בית ופנאי - 1 0.498 0.501 תאונות דרכים - - 1 0.435 .0.01 *כל המתאמים מובהקים ברמת מובהקות של 1995-1997 2011-2013 49 2017 דו"ח 'בטרם' לאומה : השוואות בינלאומיות3 פרק בשלב השני ביצענו שני ניתוחי רגרסיה לינארית: אחד שבו המשתנה המנובא היה שיעור הירידה הכולל מתאונות בית ופנאי והשני שבו המשתנה המנובא היה שיעור הירידה הכולל בתאונות דרכים. בניתוח הראשון הוכנסו כמשתנים מנבאים שיעור התמותה מתאונות בית ופנאי בתחילת התקופה הנחקרת, שיעור הירידה בתמותה ממחלות ושיעור הירידה בתמותה מתאונות דרכים. המשתנה של שיעור התמותה מתאונות בית ופנאי בתחילת התקופה הנחקרת נכלל במודל בכדי למדוד ולנטרל את ההשפעה האפשרית של 'אפקט פירות נמוכים', לפיו קל יותר להשיג ירידה חדה בשיעורי התמותה כאשר שיעור התמותה ההתחלתי גבוה באופן יחסי (ניתן לראות בכך גם 'אפקט תקרה' או 'רגרסיה לממוצע'). ) השונות במשתנה 62.3%( מודל הכולל את שלושת המשתנים הללו מסביר את מרבית ).Adjusted r square= 0.628, p<0.001( שיעור הירידה בתאונות בית ופנאי- המנובא מבחינת התרומה הייחודית של כל אחד משלושת המשתנים המנבאים, בהסבר השונות של Beta=( המשתנה התלוי, נמצאה תרומה מובהקת למשתנה שיעור הירידה בתמותה ממחלות ), תרומה עם מובהקות גבולית לשיעור הירידה בתמותה מתאונות דרכים 0.528, p<0.001 ) ותרומה ייחודית מובהקת לשיעור התמותה מתאונות בית ופנאיBeta= 0.237, p=0.054( .)Beta= -0.282, p=0.021( בתחילת התקופה הנחקרת הקשר בין המשתנים המנבאים למשתנה המנובא הוא כזה שככל שהייתה ירידה חדה יותר בתמותה ממחלות ומתאונות דרכים, כך הייתה ירידה חדה יותר בתמותה מתאונות בית ופנאי, כאשר התרומה של הירידה מתאונות דרכים להסבר הירידה בתאונות בית ופנאי הינה חלשה יותר ועל גבול המובהקות. העובדה ששיעור הירידה בתמותה ממחלות ניבא בצורה מובהקת את שיעורי התמותה מתאונות בית ופנאי, מעל ומעבר לשיעורי התמותה מתאונות בית ופנאי בתחילת התקופה הנחקרת, מעידה על כך שככל הנראה ישנו גורם משותף העומד בבסיס חלק גדול מהשינוי בשיעורי התמותה ממחלות ומתאונות בית ופנאי יחד. מרכיב זה עשוי להיות, למשל, שיפורים טכנולוגיים ואחרים באיכות הטיפול הרפואי אשר מובילים לירידה בשיעורי התמותה הן ממחלות והן מתאונות בית ופנאי. לעניין שיעורי התמותה בתחילת התקופה, נמצא שככל ששיעורי התמותה במדינה מסוימת היו גבוהים יותר בתחילת התקופה, הירידה בתמותה הייתה חדה יותר. נטייה זו של הקשר מצביעה על כך שמדינות בהן שיעורי התמותה היו גבוהים באופן יחסי בתחילת התקופה נהנו בממוצע מירידה חדה יותר ממדינות בהן שיעורי התמותה היו נמוכים יחסית. תופעה זו עשויה לנבוע הן מאפקט של 'פירות נמוכים' והן מסיבות אחרות שאפשרו למדינות החלשות יותר לצמצם את הפער בינן לבין המדינות החזקות. במודל השני השתמשנו במשתנים של שיעור התמותה מתאונות דרכים בתחילת התקופה הנחקרת ושיעור הירידה בתמותה ממחלות ומתאונות בית ופנאי כמשתנים מנבאים, כאשר אחוז השינוי בתמותה כתוצאה מתאונות דרכים היה המשתנה המנובא. מידת הניבוי של המודל מהשונות בירידה 23.8% הזה הייתה חלשה בהרבה מאשר המודל הראשון והוא הסביר רק ). Adjusted r square= 0.238, p<0.01( בתמותה מתאונות הדרכים מבחינת התרומה הייחודית המובהקת של שלושת המשתנים המנבאים להסבר השונות באחוז השינוי בתמותה מתאונות דרכים, לאף אחד משלושת המשתנים המנבאים שנבחנו לא הייתה תרומה ייחודית מובהקת לניבוי. מכיוון שהמשתנה הקרוב ביותר למובהקות היה המשתנה של אחוז השינוי בתמותה מתאונות בית ופנאי ומכיוון שמשתנה זה נמצא כבעל מתאם חזק עד חזק מאוד למשתנה של אחוז השינוי בתמותה ממחלות, בחנו מודל נוסף שבו נכללו שני משתנים מנבאים בלבד: אחוז השינוי בתמותה מהיפגעות בלתי מכוונת ושיעור התמותה מתאונות דרכים בתחילת התקופה. מהשונות באחוז השינוי בתמותה מתאונות דרכים: 23.2% מודל זה נמצא כמובהק והסביר ). מבחינת התרומה הייחודית של המשתנים המנבאים Adjusted r square= 0.232, p<0.006( להסבר השונות במשתנה המנובא, נמצא שלמשתנה אחוז השינוי בתמותה מתאונות בית ), אך למשתנה של שיעור Beta=0.585, p=0.002( ופנאי הייתה תרומה ייחודית מובהקת התמותה מתאונות דרכים בתחילת התקופה לא הייתה תרומה ייחודית מובהקת לניבוי אחוז ). Beta= 0.192, p=0.264( השינוי בתמותה מתאונות דרכים הקשר הישיר בין שיעור התמותה מתאונות דרכים בתחילת התקופה הנחקרת לאחוז השינוי לאורך התקופה, היה בעל כיוון חיובי, שמשמעותו ירידה חדה פחות במדינות ששיעור התמותה בהן בתחילת התקופה היה גבוה יחסית, זאת בניגוד לכיוון ההשפעה של המשתנה המקביל במקרה של תמותה מתאונות בית ופנאי. יחד עם זאת, אפקט זה לא היה מובהק וייתכן שבמקרה של תאונות דרכים הקשר בין שיעור התמותה בתחילת התקופה לאחוז השינוי לאורך התקופה הושפע משני כוחות מנוגדים: מחד, אפקט של 'פירות נמוכים' שגורם לכך שבמדינות בהן שיעור התמותה היה גבוה יותר בתחילת התקופה הנחקרת קל יותר להוריד את שיעורי כגון עלייה חדה יותר ברמת המינוע - התמותה ביחס לנקודת ההתחלה, ומאידך גורם נוסף בקרב המדינות המתפתחות שייתכן ומיתנה את הירידה בשיעורי התמותה במדינות אלו. 50היפגעות ילדים בישראל 51 2017 דו"ח 'בטרם' לאומה : השוואות בינלאומיות3 פרק : היפגעות ילדים לפי4 פרק חומרת ההיפגעות בפרק זה מוצגים שיעורי והתפלגויות הפניות לחדרי מיון, מקרי האשפוז והתמותה של ילדים עקב היפגעות. נתוני ההיפגעות בכל אחת מדרגות החומרה מוצגים בפילוח לפי מין וגיל הנפגעים ולפי סיבת ההיפגעות: תאונת בית ופנאי או תאונת דרכים. מקורות הנתונים, הגדרות ושיטה 4.1 מקורות הנתונים בפרק זה שימשו מקורות הנתונים הבאים: ).2012-2014( נתוני פניות למלר"ד בישראל – משרד הבריאות, מאגר מידע מרכזי ביקורים במיון נתוני אשפוז ילדים בישראל – המרכז לחקר טראומה ורפואה דחופה במכון גרטנר, קובץ רישום ).2010-2012( טראומה נתוני תמותת ילדים בישראל – ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים, מאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת' ).2011-2015( הגדרות ושיטה אפיון סיבות ההיפגעות . תחת סטנדרט MDS-סיבות ההיפגעות לפיהן מנותחים הנתונים בפרק זה מתבססות על סטנדרט ה זה מוגדרים מנגנוני היפגעות שונים, אותם ניתן לחלק לשלוש קטגוריות: תאונות בית ופנאי, תאונות אחר. הקטגוריה 'אחר' כוללת מקרים בהם סיבת ההיפגעות אינה ידועה, או שקיים בהם -דרכים ו חשד לפגיעה מכוונת או מחלה. על מנת לאפשר השוואה בין נתוני הפנייה למלר"ד, האשפוז והתמותה של ילדים עקב היפגעות, הותאמו ככל הניתן סיבות ההיפגעות מן המקורות השונים . 10 (המוטמע במאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת'), כמוצג בלוחMDS-לסטנדרט ה נתוני 'מאגר מידע מרכזי ביקורים במיון' של משרד הבריאות מבחינים בין פנייה למיון עקב 'סיבות חיצוניות' וסיבות אחרות (מחלה, לידה או סיבה שאינה ידועה). תחת 'סיבות חיצוניות' ישנה הבחנה בין פגיעה מכוונת להיפגעות בלתי מכוונת. 'היפגעות בלתי מכוונת' כוללת מספר קטגוריות של סוגי פגיעות לא מכוונות אחרות. קטגוריה נוספת הינה -היפגעויות: תאונות בית ופנאי, תאונות דרכים ו כוונה לא ידועה, המתייחסת למקרים שבשלב הקבלה למיון לא ניתן היה לקבוע בבירור אם לשייכם 'היפגעות מכוונת'. סביר להניח שבהמשך תהליך המיון או האשפוז -'היפגעות בלתי מכוונת' או ל-ל מתבררות הכוונה וסיבת הפנייה. מכיוון שכך, השכיחות בפועל של חלק מהסיבות הידועות גבוהה 'קובץ רישום הטראומה' מבחינות -מהשכיחות המופיעה בלוחות. נסיבות הפציעה בנתוני האשפוז ב אף הן בין פגיעה מכוונת להיפגעות בלתי מכוונת. 'היפגעות בלתי מכוונת' כוללת מספר קטגוריות אחר.-של סוגי היפגעות: תאונות בית ופנאי, תאונות דרכים ו4 52 סיבת ההיפגעות סיבות ההיפגעות כפי שמדווחות בדו"ח זה סיבות ההיפגעות לפי מאגר )MDS-'תיעוד היפגעויות מהתקשורת' (סטנדרט ה סיבות ההיפגעות לפי קובץ 'רישום הטראומה' סיבות ההיפגעות לפי 'מאגר מידע מרכזי ביקורים במיון' נפילה, חבלה, חתך נפילה נפילה נפילה, חבלה, חתך מכה/חבלה מכה מחפצים/אנשים חתך/דקירה חתכים/הידקרות כוויה/שריפה כוויה כוויות/שריפות כוויה הרעלה/כוויה (למקרים של שריפה בלבד) שריפה שאיפה טביעה טביעה * טביעה הרעלה הרעלה * הרעלה מכת חום/חשמל מכת חום/התייבשות אחר מכת חום/חשמל התחשמלות גוף זר גוף זר אחר חדירת גוף זר פגיעת בעל חיים פגיעת בעל חיים פגיעה מחיות פגיעה לא מכוונת / חבלה אחרת חנק חנק * פגיעה לא מכוונת / חבלה אחרת תאונת בית ופנאי אחרת הילכדות אחר פגיעה לא מכוונת / חבלה אחרת אחר הולך רגל / נמצא בסביבת הרכב נמצא בסביבת הרכב הולך רגל תאונת דרכים הולך רגל רוכב אופניים תאונת דרכים- רוכב אופניים או גלגלים קטנים אופניים תאונה עצמית**- רוכב אופניים או גלגלים קטנים נוסע/נהג ברכב מנועי נוסע ברכב נוסע ברכב נהג ברכב נהג רכב משתמש ברכב ממונע אחר נהג/נוסע אופנוע נוסע בתחבורה ציבורית אחר/לא מוגדר תאונת דרכים אחרת אחר רוכב בעלי חיים פגיעה אחרת סיבה לא ידועה אחר כוונה לא ידועה חשד לבעיה בריאותית חשד לפגיעה מכוונת תאונות בית ופנאי תאונות דרכים אחר ('חומרת ההיפגעות לפי מין וגיל') עושה שימוש בכלל סיבות ההיפגעות המפורטות בלוח 4.2 חלק . נתוני הפנייה למיון כוללים, בנוסף לסיבות אלו, סיבות נוספות הנמצאות תחת הקטגוריה 'סיבות 10 0.4%( מהמקרים) ותאונת עבודה0.1%( מהמקרים), פעולת איבה1.4%( חיצוניות': פגיעה מכוונת ('חומרת וסיבת ההיפגעות') כולל רק את סיבות ההיפגעות הנמצאות תחת 4.3 מהמקרים). חלק *נתוני קובץ 'רישום הטראומה' אינם כוללים מקרים של חנק, הרעלות וטביעות. תאונה עצמית' נכלל תחת 'תאונות בית ופנאי'. מאחר ונתוני 'מאגר מידע מרכזי ביקורים במיון' וקובץ 'רישום הטראומה' אינם מבחינים בין תאונות מסוג זה לבין - , סיבת ההיפגעות 'רוכב אופניים או גלגלים קטניםMDS-**לפי סטנדרט ה תאונות דרכים במעורבות אופניים, ההתייחסות אל סיבת היפגעות זו בפרק הנוכחי תהיה תחת 'תאונות דרכים'. 'תאונות דרכים'. זאת, מאחר והקטגוריה 'כוונה לא ידועה' בנתוני -הקטגוריות 'תאונות בית ופנאי' ו מסך המקרים, ולכן מקשה על השוואת חלקן 29%-'מאגר מידע מרכזי ביקורים במיון' כוללת כ היחסי של סיבות ההיפגעות השונות להיפגעות המובילה לפנייה למיון, לאשפוז ולתמותה. MDS-: התאמת סיבות ההיפגעות לפי 'מאגר מידע מרכזי ביקורים במיון' ולפי קובץ 'רישום הטראומה' לסטנדרט ה10 לוח 53 2017 דו"ח 'בטרם' לאומה : היפגעות ילדים לפי חומרת ההיפגעות4 פרק חומרת ההיפגעות, מין וגיל4.2 שיעורי הפנייה למיון, האשפוז והתמותה של ילדים עקב היפגעות גבוהים כולם בקרב בנים בהשוואה לבנות. פער זה בסיכון להיפגעות גדל ככל שחומרת ההיפגעות גבוהה יותר ועם העלייה בגיל. מציג את התפלגות מקרי הפנייה למיון עקב היפגעות מסיבות חיצוניות, ואת 24 תרשים התפלגות מקרי האשפוז ותמותת הילדים מהיפגעות בלתי מכוונת, לפי גיל הנפגע. כמו כן, מוצג היחס בין שיעורי הפנייה למיון, האשפוז והתמותה של כל קבוצת גיל לאלו הממוצעים. 881.0 : שיעור של1-4 שיעור פניות ילדים ובני נוער למיון הינו הגבוה ביותר בקרב קבוצת הגיל ילדים בקרב כלל אוכלוסיית הילדים ובני הנוער. 10,000- ל769.9- ילדים, בהשוואה ל10,000-ל מקרב כלל מקרי הפנייה למיון 28.5%- מהווים כ1-4 סך מקרי הפנייה למיון בקרב קבוצת הגיל בלבד. 24.9% של ילדים ובני נוער, בעוד שחלקה בקרב אוכלוסיית הילדים ובני הנוער הוא אף הן בעלות שיעורי פנייה למיון גבוהים ביחס לכלל אוכלוסיית 15-17- ו10-14 קבוצות הגיל ילדים, בהתאמה.10,000- מקרים ל785.1- ו815.2 :הילדים ובני הנוער 10,000- מקרים ל444.7 :שיעור הפנייה הנמוך ביותר למיון הינו בקבוצת הגיל לידה עד שנה מקרים לעומת 693.3 : שיעור של5-9 ילדים. שיעור הפנייה למיון נמוך גם בקרב קבוצת הגיל ילדים בכלל אוכלוסיית הילדים ובני הנוער.10,000- מקרים ל769.9 שיעור האשפוז הגבוה ביותר עקב תאונה, בקרב ילדים ובני נוער, הינו של קבוצת הגיל לידה עד ילדים בקרב כלל אוכלוסיית 10,000- ל41.7- ילדים, בהשוואה ל10,000- ל52.2 שנה: שיעור של מהסיכון הממוצע.1.25 הילדים ובני הנוער. סיכון האשפוז של בני קבוצת גיל זו גבוה פי 10-14 שיעורי האשפוז הינם במתאם הפוך לגיל, והינם הנמוכים ביותר בקרב קבוצות הגיל ילדים, בהתאמה.10,000- מקרים ל37.3- ו37.2 :15-17-ו שיעורי התמותה מהיפגעות בקרב ילדים ובני נוער הינם הגבוהים ביותר בקרב קבוצות הגיל 100,000- ל4.4- ילדים, בהתאמה, בהשוואה ל100,000- ל8.4- ו7.8 :15-17-לידה עד שנה ו ילדים בקרב כלל אוכלוסיית הילדים ובני הנוער. שיעורי התמותה של בני קבוצות הגיל לידה עד משיעור התמותה הממוצע, בהתאמה.1.90 ופי1.77 גבוהים פי15-17-שנה ו 100,000- מקרים ל2.7- ו2.3 : הינם הנמוכים ביותר10-14- ו5-9 שיעורי התמותה בקבוצות הגיל ילדים, בהתאמה. כללי המספרים המוצגים בלוחות ובתרשימים מבוססים על ממוצעים שעוגלו למספרים שלמים. לפיכך, ייתכן שסכום העמודות לא זהה לסה"כ. האחוזים המוצגים בלוחות ובתרשימים מעוגלים עד ספרה אחת אחרי הנקודה העשרונית, ולכן התפלגות המספרים והאחוזים אינה בהכרח בהלימה מלאה. עמודת הסה"כ ושורת הסה"כ בלוחות ובתרשימים לא כוללות מקרים שקיבלו את הערך 'לא ידוע' עבור אחד או יותר מהמשתנים המוצגים. ), המייצג Relative Risk, RR( לצורך בדיקת הבדלים בין שיעורים נעשה שימוש בסיכון יחסי את היחס בין ההסתברות שההיפגעות תתרחש בכל אחת משתי קבוצות משוות (למשל, בבנים ליתר קבוצות 1-4 לעומת בנות), או בין קבוצת העניין ליתר הקבוצות (למשל, בין קבוצת הגיל לפחות. 0.05 הגיל). שיעורים מתוארים כנבדלים זה מזה אם נמצאו שונים ברמת מובהקות של סימון המובהקויות בלוחות ובתרשימים נעשה באופן הבא: סימון בתרשימים סימון בלוחות הבדל מובהק ברמת מובהקות של: **0.01 * 0.05 ללא מובהקות 54היפגעות ילדים בישראל מציג את התפלגות ושיעורי מקרי הפנייה למיון עקב היפגעות מסיבות חיצוניות, ואת11 לוח התפלגות ושיעורי מקרי האשפוז והתמותה של ילדים מהיפגעות בלתי מכוונת, לפי מין הנפגע. שיעורי הפנייה למיון, האשפוז והתמותה גבוהים כולם בקרב בנים בהשוואה לבנות. מעבר לכך, ככל שחומרת ההיפגעות גבוהה יותר כך גדל הסיכון היחסי של בנים בהשוואה לבנות: בעוד מזה של בנות, שיעורי האשפוז והתמותה בקרב בנים 1.7 שיעור הפנייה למיון של בנים גבוה פי מאלו של בנות, בהתאמה. 2.3- ו2.2 גבוהים פי מציג את שיעורי מקרי הפנייה למיון עקב היפגעות מ'סיבות חיצוניות', את שיעורי 25 תרשים מקרי האשפוז והתמותה של ילדים מהיפגעות בלתי מכוונת, לפי מין וגיל הנפגע ואת יחס השיעורים בין בנים לבנות עבור כל אחת מחומרות ההיפגעות וקבוצות הגיל. שיעורי הפנייה למיון והאשפוז בקרב כל קבוצות הגיל גבוהים יותר בקרב בנים בהשוואה לבנות, ופער זה גדל והולך עם העלייה בגיל. יחד עם זאת, מגמה זו בולטת יותר בשיעורי האשפוז בהשוואה לשיעורי הפנייה למיון: בקרב קבוצת הגיל לידה עד שנה שיעורי הפנייה למיון והאשפוז שיעור הפנייה למיון 15-17 , בהתאמה. בקרב בני1.2- ו1.1 של בנים גבוהים בהשוואה לבנות פי משיעור 4.4 , בעוד ששיעור האשפוז של בנים גבוה פי2.4 של בנים בהשוואה לבנות גבוה פי האישפוז של בנות. בהתייחס לשיעורי התמותה, לא נמצא הבדל בין סיכון ההיפגעות של בנים לזה של בנות בקרב . עם זאת, יש לסייג ממצא זה בכל הנוגע לקבוצת הגיל לידה עד שנה 9 הגילאים לידה עד 10-14 עקב מספר המקרים הקטן. פער בשיעורי התמותה, לרעת הבנים, קיים בקבוצות הגיל , באופן המצביע אף הוא על מתאם חיובי עם הגיל.15-17-ו מקורות: מאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת', ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים; קובץ רישום טראומה, המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה, מכון גרטנר; עיבודים מיוחדים לנתוני מאגר מידע מרכזי ביקורים במיון, משרד הבריאות. 2012-( : היפגעות ילדים לפי חומרת ההיפגעות וגיל: פנייה לחדרי מיון24 תרשים ), בממוצע בשנה, מספרים, 2011-2015( ), ותמותה2010-2012( ), אשפוז2014 אחוזים ויחס שיעורים ביחס לממוצע מאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת', ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים; קובץ רישום טראומה, המרכז הלאומי :מקורות .לחקר טראומה ורפואה דחופה, מכון גרטנר; עיבודים מיוחדים לנתוני מאגר מידע מרכזי ביקורים במיון, משרד הבריאות יחס שיעורים ביחס לשיעור הממוצע מספרים אחוזים אחוז קבוצת הגיל מתוך אוכלוסיית הילדים גיל 0 1-4 5-9 10-14 15-17 0.58 3.7% 8.1% 11.4% 28.5% 28.9% 30.4% 25.5% 26.9% 14.8% 27.6% 23.2% 16% 14.6% 12.9% 27.4% 7,593 863 13 58,318 3,071 36 52,174 2,861 17 56,367 2,466 19 29,923 1,366 32 1.25 1.77 1.14 1.17 1.22 0.9 0.95 0.52 1.06 0.89 0.61 1.02 0.89 1.9 6.4% 24.9% 28.2% 26% 14.4% מיון אשפוז תמותה ,)2012-2014( : היפגעות ילדים לפי חומרת ההיפגעות ומין: פנייה לחדר המיון11 לוח ), בממוצע בשנה, מספרים, אחוזים 2011-2015( ), ותמותה2010-2012( אשפוז ושיעורים בנים בנות סה"כ פנייה למיון מספר132,163 72,141 204,304 אחוז64.7 35.3 100 10,000-שיעור ל971.6** 557.3 769.9 אשפוז מספר7,432 3,216 10,648 אחוז69.8 30.2 100 10,000-שיעור ל56.9** 25.9 41.8 תמותה מספר84 34 118 אחוז71.2 28.8 100 100,000-שיעור ל6.2** 2.6 4.4 55 2017 דו"ח 'בטרם' לאומה : היפגעות ילדים לפי חומרת ההיפגעות4 פרק חומרה וסיבת ההיפגעות4.3 ככל שחומרת ההיפגעות גבוהה יותר, כך גדל חלקן היחסי של תאונות דרכים בתופעת היפגעות הילדים. בעוד נפילה, חבלה וחתך הינן סיבות ההיפגעות השכיחות המובילות לפנייה למיון ולאשפוז, תאונות דרכים בהן הילד הולך רגל, נמצא בסביבת הרכב או משתמש ברכב מנועי הן הגורמים העיקריים לתמותת ילדים. מציג את התפלגות מקרי הפנייה למיון, האשפוז והתמותה של ילדים מהיפגעות בלתי 12 לוח מכוונת, לפי הסיבות המפורטות שגרמו להיפגעות, ובחלוקה לסיבות ההיפגעות 'תאונות בית מציג את התפלגות המקרים בכל אחת מדרגות החומרה 26 'תאונות דרכים'. תרשים-ופנאי' ו 'תאונות דרכים'.-'תאונות בית ופנאי' ו-בחלוקה ל יש לציין כי ככל הנראה קיים חסר בנתוני מקרי ההרעלה ב'מאגר מידע מרכזי ביקורים במיון' של משרד הבריאות. עיבוד נתונים שבוצע על סמך מידע הנאסף עבור ארגון 'בטרם' לבטיחות מלר"דים בישראל מעלה כי מספר מקרי ההרעלה המובילים 10 ילדים על היפגעות ילדים בקרב 'מחלה'. מנתוני המרכז -לפנייה למיון הינו כפול מהמדווח בדו"ח זה, כנראה עקב סיווג שגוי כ 53.2%-, כ2012 - מקרי הרעלות שדווחו ב31,519 הארצי למידע בהרעלות עולה כי, מתוך מכלל מקרי ההרעלה שדווחו למרכז נדרשה 17.4%-. בכ18 היו של ילדים ובני נוער עד גיל ). לאור זאת, יש להתייחס Bentur et al. 2014( מהמקרים נדרש אשפוז2.6%-פנייה למיון ובכ בהסתייגות להיקף מקרי ההרעלה המוצג להלן. תאונות בית ופנאי מהוות את הסיבה הראשונה בשכיחותה להיפגעות ילדים בכל דרגות החומרה. , 87.9% :יחד עם זאת, ככל שחומרת ההיפגעות גבוהה יותר כך קטן חלקן מסך מקרי ההיפגעות ממקרי הפנייה למיון, האשפוז והתמותה, בהתאמה.50.4%- ו78.8% :תאונות בית ופנאי מסוג נפילה, חבלה וחתך הן הגורם לרוב מקרי הפנייה למיון והאשפוז ממקרי 11.2% מהמקרים, בהתאמה. עם זאת, סיבות אלו מסבירות רק66.5%- ו72.4% 16.5%( התמותה. תאונות בית ופנאי שכיחות נוספות המובילות לתמותת ילדים הינן טביעה מהמקרים). 9.6%( מהמקרים) וחנק חלקן של תאונות הדרכים בהיפגעות המובילה לתמותה גדול משמעותית בהשוואה להיפגעות מהמקרים, בהתאמה. מתוך כלל 12.1%- ו21.2% ,49.6% :המובילה לאשפוז ולפנייה למיון תאונות הדרכים, תאונות בהן הנפגע הינו הולך רגל או נמצא בסביבת הרכב (כגון דריסה בעת 24.9%( מהמקרים) והתמותה7.6%( נסיעה לאחור) הינן הגורמים המובילים למקרי האשפוז מהמקרים). בעוד שבסוג תאונת הדרכים השני בשכיחותו כגורם לאשפוז ילדים, הילד הנפגע מהמקרים), בסוג תאונת הדרכים השני בשכיחותו כגורם תמותה, 7.4%( 'הינו 'רוכב אופניים מהמקרים).22.2%( 'הילד הנפגע הינו 'נוסע/נהג ברכב מנועי : היפגעות ילדים לפי חומרת ההיפגעות, מין וגיל: פנייה לחדרי מיון 25 תרשים ), בממוצע לשנה, 2011-2015( ), ותמותה2010-2012( ), אשפוז2012-2014( שיעורים ויחס שיעורים בין בנים לבנות יחס שיעורים בנים/בנות בנים בנות שיעורים גיל 0 1-4 5-9 10-14 15-17 סה״כ מאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת', ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים; קובץ רישום טראומה, המרכז הלאומי :מקורות .לחקר טראומה ורפואה דחופה, מכון גרטנר; עיבודים מיוחדים לנתוני מאגר מידע מרכזי ביקורים במיון, משרד הבריאות 429.6 46.6 4.8 749.6 39.6 4.5 530.8 24.7 1.7 503.9 15.8 1.1 456 13.7 2.5 557.3 25.9 2.6 458.7 58 10.7 1,005.1 57.8 6.2 866 53.8 2.9 1,111.2 57.6 4.2 1,097.9 59.7 14.1 971.6 56.9 6.2 (10,000-מיון )שיעור ל (10,000-אשפוז )שיעור ל (100,000-תמותה )שיעור ל 1.1 1.2 2.2 1.3 1.5 1.4 1.6 2.2 1.6 2.2 3.6 3.7 2.4 1.7 2.2 2.4 4.4 5.7 56היפגעות ילדים בישראל ,)2012-2014( : היפגעות ילדים לפי חומרת וסיבת ההיפגעות: פנייה לחדרי מיון12 לוח ), בממוצע בשנה, מספרים ואחוזים2011-2015( ), ותמותה2010-2012( אשפוז * נתוני קובץ 'רישום הטראומה' אינם כוללים מקרים של חנק, הרעלות וטביעות. ** נתוני 'מאגר מידע מרכזי ביקורים במיון' אינם כוללים פירוט של סיבות ההיפגעות תחת 'תאונות דרכים'. *** סיבת ההיפגעות כלולה תחת 'תאונת בית ופנאי אחרת'. מקורות: מאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת', ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים; קובץ רישום טראומה, המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה, מכון גרטנר; עיבודים מיוחדים לנתוני מאגר מידע מרכזי ביקורים במיון, משרד הבריאות. : היפגעות ילדים לפי חומרת וסיבת ההיפגעות: פנייה לחדרי מיון26 תרשים ), באחוזים2011-2015( ), ותמותה2010-2012( ), אשפוז2012-2014( סיבת ההיפגעות פנייה למיון אשפוז תמותה מספר אחוז מספר אחוז מספר אחוז תאונות בית ופנאי123,519 87.9 8,390 78.8 51 50.4 נפילה, חבלה, חתך101,797 72.4 7,079 66.5 11 11.2 גוף זר5,682 4.0 *** 0 0.2 כוויה/שריפה1,861 1.3 676 6.3 6 5.9 הרעלה862 0.6 * 2 1.6 טביעה73 0.1 * 17 16.5 מכת חום/חשמל40 0.0 *** 3 3.1 חנק *** *10 9.6 פגיעת בעל חיים ***102 1.0 0 0.4 תאונת בית ופנאי אחרת13,204 9.4 534 5.0 2 2.0 תאונות דרכים16,992 12.1 2,259 21.2 51 49.6 הולך רגל / נמצא בסביבת הרכב ** 804 7.6 25 24.9 רוכב אופניים793 7.4 2 2.4 נוסע/נהג ברכב מנועי544 5.1 23 22.2 תאונת דרכים אחרת118 1.1 0 0.2 סה״כ140,511 100% 10,649 100% 102 100% מאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת', ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים; קובץ רישום טראומה, המרכז הלאומי :מקורות לחקר טראומה ורפואה דחופה, מכון גרטנר; עיבודים מיוחדים לנתוני מאגר מידע מרכזי ביקורים במיון, משרד הבריאות. סיבת ההיפגעות תמותה אשפוז מיון תאונות בית ופנאי תאונות דרכים49.6% 21.2% 12.1% 50.4% 78.8% 87.9% 57 2017 דו"ח 'בטרם' לאומה : היפגעות ילדים לפי חומרת ההיפגעות4 פרק : היפגעות ילדים לפי5 פרק זירת ההיפגעות בפרק זה מוצגים שיעורים והתפלגויות של מקרי האשפוז והתמותה של ילדים עקב היפגעות, לפי הזירה בה נפגעו. נתוני ההיפגעות מפולחים, מעבר לכך, לפי משתנים נוספים: סיבת ההיפגעות, גיל, לאום, עונת השנה ויום בשבוע. מקורות הנתונים, הגדרות ושיטה 5.1 מקורות הנתונים בפרק זה שימשו מקורות הנתונים הבאים: נתוני אשפוז ילדים בישראל – המרכז לחקר טראומה ורפואה דחופה במכון גרטנר, קובץ ).2010-2012( רישום טראומה נתוני תמותת ילדים בישראל – ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים, מאגר 'תיעוד היפגעויות ).2011-2015( 'מהתקשורת הגדרות ושיטה אפיון זירות ההיפגעות הזירות לפיהן מנותחים הנתונים בפרק זה מתבססות על מערכת סיווג וקידוד בינלאומית: ). הכלי הותאם על International Classification of External Causes of Injury) ICECI-ה ) – Minimum Data Set) MDS-ידי ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים לשימוש בישראל כסטנדרט ה מפתח בסיסי לתיעוד היפגעות ילדים. סטנדרט זה הוטמע במאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת', כולל, MDS-פי סטנדרט ה-ממנו לקוחים נתוני התמותה בפרק זה. המידע המינימאלי הנדרש על בין היתר, את מקום ההיפגעות, ומתייחס לחמש זירות היפגעות מובחנות: בית או חצר הבית, דרך, מוסד חינוכי, מרחב ציבורי ומקום עבודה. על מנת לאפשר השוואה בין נתוני תמותה לנתוני אשפוז ילדים, הותאמו קטגוריות מקום ההיפגעות בהן נעשה שימוש בקובץ 'רישום הטראומה' .13 , כמוצג בלוחMDS-לזירות ההיפגעות המוגדרות בסטנדרט ה5 58 סימון בתרשימים סימון בלוחות הבדל מובהק ברמת מובהקות של: **0.01 * 0.05 ללא מובהקות אפיון דרגת החומרה של הפגיעה ), Injury Severity Score) ISS- ה- בהתייחס לנתוני קובץ רישום הטראומה, מדד חומרת הפגיעה הניתן לכל חולה טראומה שאושפז, מבטא את ההשפעה המשולבת של מספר פגיעות שונות. הוא נגזר ישירות מהאבחנות שניתנו לנפגע ותורם לניבוי סיכויי ההישרדות שלו. טווח הציונים שהמדד ) ואנוש 16-24( ), קשה9-14( ), בינוני1-8( , המקובצים לארבע דרגות חומרה: קל81-75 מקבל הוא ). 25-75( כללי המספרים המוצגים בלוחות ובתרשימים מבוססים על ממוצעים שעוגלו למספרים שלמים. לפיכך, ייתכן שסכום העמודות לא זהה לסה"כ. האחוזים המוצגים בלוחות ובתרשימים מעוגלים עד ספרה אחת אחרי הנקודה העשרונית, ולכן התפלגות המספרים והאחוזים אינה בהכרח בהלימה מלאה. עמודת הסה"כ ושורת הסה"כ בלוחות ובתרשימים לא כוללות מקרים שקיבלו את הערך 'לא ידוע' עבור אחד או יותר מהמשתנים המוצגים. ), המייצג את Relative Risk, RR( לצורך בדיקת הבדלים בין שיעורים נעשה שימוש בסיכון יחסי היחס בין ההסתברות שההיפגעות תתרחש בכל אחת משתי קבוצות שמושוות זו לזו (למשל, ליתר 1-4 בערבים לעומת יהודים), או בין קבוצת העניין ליתר הקבוצות (למשל, בין קבוצת הגיל קבוצות הגיל). MDS-: התאמת מקום ההיפגעות לפי קובץ 'רישום הטראומה' לסטנדרט ה13 לוח . 15 לא יכול לקבל לדוגמא את הערךISS :'), המתייחסים לאבחנות באזורים שונים בגוף. אופן החישוב מכתיב נקודות של 'חוסר רציפותAIS (Abbreviated Injury Scale- המדד מחושב כסכום הריבועים של שלושת ציוני החומרה הגבוהים ביותר לפי שיטת קידוד ה8 זירות ההיפגעות כפי שמדווחות בדו"ח זה MDS-מקום ההיפגעות לפי סטנדרט ה מאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת' מקום ההיפגעות לפי קובץ 'רישום הטראומה' בית וחצר הבית בית וחצר הבית בית (כולל את חצר וחניית הבית) דרך דרך רחוב / כביש מוסד חינוכי מוסד חינוכי בית ספר (כולל גן ילדים) מרחב ציבורי (כוללת גם את הקטגוריות 'מקום עבודה' 'מקום אחר')-ו מרחב ציבורי מקום ספורט מגרש משחקים מקום עבודה אחר (כולל: מקום ציבורי / מסחרי / בילוי / מקום אחר) לצורך בדיקת הבדלים בין פרופורציות נעשה שימוש במבחן מובהקות לפרופורציות המתבסס על השוואת חלקן היחסי של ההיפגעויות בכל זירה בקרב קבוצת העניין לחלקן היחסי של ההיפגעויות בכל זירה בקרב כלל הקבוצות שנכללו בניתוח. (למשל, השוואת חלקן היחסי של לחלקן היחסי של ההיפגעויות 15-17 ההיפגעויות בזירת הבית וחצר הבית בקרב קבוצת הגיל בזירת הבית וחצר הבית בכלל קבוצות הגיל שנכללו בניתוח). סימון המובהקויות בלוחות ובתרשימים נעשה באופן הבא: 59 2017 דו"ח 'בטרם' לאומה : היפגעות ילדים לפי זירת ההיפגעות5 פרק מקרי תמותה מקרי אשפוז מספר המקרים אחוז מסה"כ המקרים שיעור 100,000-ל מספר המקרים אחוז מסה"כ המקרים שיעור 10,000-ל מס' ימי אשפוז דרגת חומרה בית וחצר הבית43 38.0% 1.6 4,341 40.8% 17.0 3.0 דרך42 37.4% 1.6 2,978 28.0% 11.7 3.6 מוסד חינוכי5 4.5% 0.2 943 8.9% 3.7 2.2 מרחב ציבורי23 20.1% 0.9 2,388 22.4% 9.4 2.9 ), בממוצע לשנה, מספרים, אחוזים, שיעורים2011-2015( ), ותמותה2010-2012( : היפגעות ילדים לפי זירת ההיפגעות ודרגת החומרה של הפגיעה: אשפוז27 תרשים וממוצע מספר ימי האשפוז זירת ההיפגעות ודרגת החומרה של הפגיעה5.2 ממקרי היפגעות הילדים המובילים69%- וכ75%-בזירות הבית והדרך מתרחשים כ 68% לתמותה ולאשפוז, בהתאמה. מתוך מקרי האשפוז, בשתי זירות אלו מתרחשות מהפגיעות באורח 85%- מהפגיעות באורח קשה, וכ80%-מהפגיעות באורח קל ובינוני, כ אנוש. מוצגים שיעורים והתפלגויות של מקרי התמותה והאשפוז של ילדים כתוצאה 27 בתרשים מהיפגעות בלתי מכוונת לפי זירת ההיפגעות ודרגת החומרה של הפגיעה. בנוסף, מצוין ממוצע ימי האשפוז עבור מקרי ההיפגעות בכל זירה. 'דרך' הינן הזירות העיקריות בהן מתרחשות היפגעויות -זירות ההיפגעות 'בית וחצר הבית' ו מהמקרים, 28%- ו41%- מהמקרים בכל אחת) והן לאשפוז (כ36%-המובילות הן לתמותה (כ ) מהפגיעות באורח קל או 68%( בהתאמה). בשתי הזירות הללו יחד מתרחשות כשני שלישים מהפגיעות 75%- מהפגיעות באורח אנוש, וכ85%- מהפגיעות באורח קשה, כ80%-בינוני, כ המובילות לתמותה. בזירת הבית נמצא המספר הגדול ביותר של היפגעויות באורח קל, בינוני וקשה. עם זאת, ) נמוך 38%-חלקן היחסי של ההיפגעויות המתרחשות בזירה זו ומסתיימות בפציעה בינונית (כ ), וכך גם 41%-בהשוואה לאחוז ההיפגעויות המתרחשות בזירה זו מתוך כלל ההיפגעויות (כ ). 27%-בנוגע להיפגעויות המסתיימות בפציעה אנושה (כ היפגעות בזירת הדרך בולטת במיוחד בחלקה היחסי הגבוה מתוך כלל ההיפגעויות המובילות ). חלקן היחסי של ההיפגעויות המתרחשות בזירה 58%-) ואנושה (כ39%-לפציעה קשה (כ זו ומסתיימות בפציעות בדרגות חומרה אלו גבוה בהשוואה לאחוז ההיפגעויות המתרחשות ). ההפך הוא הנכון בנוגע לחלקן היחסי של היפגעויות 28%( בזירה זו מתוך כלל ההיפגעויות ). מעבר לכך, היפגעויות המתרחשות 27%-המתרחשות בדרך ומסתיימות בפציעה קלה (כ בזירת הדרך מובילות למספר ימי אשפוז גבוה בהשוואה להיפגעויות ביתר הזירות. קל בינוני קשה אנוש 60היפגעות ילדים בישראל ), בממוצע בשנה, מספרים ואחוזים2011-2015( ), ותמותה2010-2012( : התפלגות מקרי היפגעות ילדים לפי זירות ההיפגעות בכל אחת מסיבות ההיפגעות: אשפוז14 לוח מקום ההיפגעות / מנגנון נפילה תאונת דרכים מכה/חבלה כוויה/שריפה חתך/דקירה פגיעת בעל חיים חנק הרעלה טביעה אחר* סה"כ בית וחצר הבית תמותה62.1% 16.4% 47.1% 89.7% 57.1% 50.0% 71.1% 75.0% 21.4% 62.5% 38.0% דרך0.0% 80.3% 11.8% 0.0% 0.0% 0.0% 2.2% 0.0% 0.0% 11.5% 37.4% מוסד חינוכי3.4% 1.2% 5.9% 0.0% 0.0% 0.0% 13.3% 12.5% 0.0% 13.5% 4.5% מרחב ציבורי34.5% 2.0% 35.3% 10.3% 42.9% 50.0% 13.3% 12.5% 78.6% 12.5% 20.1% )סה"כ (מספר6 49 3 6 1 0 9 2 17 19 112 בית וחצר הבית אשפוז51.4% 0.3% 43.4% 86.1% 58.7% 30.2% ** 26.5% 40.8% דרך9.2% 94.6% 7.9% 1.4% 9.2% 29.5% 31.4% 28.0% מוסד חינוכי12.2% 0.3% 15.4% 1.0% 5.5% 1.0% 11.2% 8.9% מרחב ציבורי27.2% 4.8% 33.3% 11.5% 26.6% 39.3% 30.9% 22.4% )סה"כ (מספר5,388 2,259 1,182 676 509 102 534 10,649 זירת ההיפגעות וסיבת ההיפגעות5.3 בזירת הבית מתרחשים מרבית מקרי ההיפגעות עקב כוויה/שריפה, נפילה, חתך/דקירה ומכה/חבלה המובילים לתמותה או לאשפוז, וכן מרבית מקרי החנק וההרעלה המובילים לתמותה. מרבית מקרי הטביעה המובילים לתמותה מתרחשים בזירת המרחב הציבורי. מוצגות התפלגויות מקרי התמותה והאשפוז של ילדים כתוצאה מהיפגעות 15- ו14 בלוחות בלתי מכוונת לפי זירת ההיפגעות וסיבת ההיפגעות. כצפוי, רובן המכריע של תאונות דרכים אשר הובילו הן לתמותה והן לאשפוז התרחשו בזירת מהמקרים, בהתאמה). 95%- וכ80%-הדרך (כ בזירת הבית התרחשו מרבית מקרי ההיפגעות אשר הובילו לתמותה ואשפוז עקב כוויה או מהמקרים), וחתך/דקירה 51%- וכ62%- מהמקרים), נפילה (כ86%- וכ90%-שאיפת עשן (כ - מהמקרים). רוב מקרי התמותה מחנק והרעלה התרחשו אף הם בזירה זו (כ59%- וכ57%-(כ מהמקרים).75%- וכ71% .)79%-בזירת המרחב הציבורי התרחשו מרבית מקרי הטביעה אשר הובילו למוות (כ מקרי היפגעות מסוג מכה/חבלה אשר הובילו לתמותה ואשפוז, נמצאו נפוצים הן בזירת 33%- וכ35%- מהמקרים, בהתאמה) והן בזירת המרחב הציבורי (כ43%- וכ47%-הבית (כ 30%- ממקרי התמותה וכ50%( מהמקרים, בהתאמה). פגיעת בעל חיים שכיחה אף היא בבית ממקרי האשפוז).39%- ממקרי התמותה וכ50%( ממקרי האשפוז) ובמרחב הציבורי * בנתוני התמותה, הקטגוריה 'אחר' כוללת את הסיבות: גוף זר, הילכדות, מכת חום/התייבשות, התחשמלות, סיבה לא ידועה, חשד לבעיה בריאותית או פגיעה מכוונת. ** נתוני קובץ 'רישום הטראומה' אינם כוללים מקרים של חנק, הרעלות וטביעות. מקורות: מאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת', ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים; קובץ רישום טראומה, המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה, מכון גרטנר. 61 2017 דו"ח 'בטרם' לאומה : היפגעות ילדים לפי זירת ההיפגעות5 פרק נפילה היא סיבת ההיפגעות השכיחה ביותר המובילה לאשפוז בזירות הבית, המוסד החינוכי והמרחב הציבורי. אל מול זאת, סיבות התמותה השכיחות ביותר בזירות אלו הינן: תאונת דרכים בזירת הבית, חנק במוסד החינוכי, וטביעה במרחב הציבורי. תאונת דרכים הינה סיבת ההיפגעות השכיחה ביותר בזירת הדרך המובילה הן לתמותה והן מהמקרים, בהתאמה).72%- וכ93%-לאשפוז (כ מקרי תמותה מקרי אשפוז מקום ההיפגעות בית וחצר הבית דרך מוסד חינוכי מרחב ציבורי סה"כ (מספר) בית וחצר הבית דרך מוסד חינוכי מרחב ציבורי סה"כ (מספר) נפילה8.5% 0.0% 4.0% 8.8% 6 63.8% 16.6% 69.9% 61.5% 5,388 תאונת דרכים18.8% 93.3% 12.0% 4.4% 49 0.2% 71.8% 0.6% 4.6% 2,259 מכה/חבלה3.8% 1.0% 4.0% 5.3% 3 11.8% 3.1% 19.3% 16.5% 1,182 כוויה/שריפה12.2% 0.0% 0.0% 2.7% 6 13.4% 0.3% 0.7% 3.3% 676 חתך/דקירה1.9% 0.0% 0.0% 2.7% 1 6.9% 1.6% 3.0% 5.7% 509 פגיעת בעל חיים0.5% 0.0% 0.0% 0.9% 0 0.7% 1.0% 0.1% 1.7% 102 חנק15.0% 0.5% 24.0% 5.3% 9 ** - הרעלה2.8% 0.0% 4.0% 0.9% 2 - טביעה8.5% 0.0% 0.0% 58.4% 17 - *אחר28.2% 5.2% 52.0% 10.6% 19 3.3% 5.6% 6.4% 6.9% 534 )סה"כ (מספר43 42 5 23 112 4,341 2,978 943 2,388 10,649 ), בממוצע לשנה, מספרים ואחוזים2011-2015( ), ותמותה2010-2012( : התפלגות מקרי היפגעות ילדים לפי סיבות ההיפגעות בכל אחת מזירות ההיפגעות: אשפוז15 לוח נפילה הינה מנגנון ההיפגעות השכיח ביותר המוביל לאשפוז בזירות הבית, המוסד החינוכי מהמקרים, 62%- וכ70%-, כ64%-והמרחב הציבורי, ובפער ניכר מיתר המנגנונים (כ בהתאמה). שונות גדולה יותר קיימת במנגנונים השכיחים המובילים לתמותה בזירות אלו: מהמקרים) 24%( מהמקרים), חנק בזירת המוסד החינוכי19%-תאונת דרכים בזירת הבית (כ מהמקרים).58%-וטביעה בזירת המרחב הציבורי (כ * בנתוני התמותה, הקטגוריה 'אחר' כוללת את הסיבות: גוף זר, הילכדות, מכת חום/התייבשות, התחשמלות, סיבה לא ידועה, חשד לבעיה בריאותית או פגיעה מכוונת. ** נתוני קובץ 'רישום הטראומה' אינם כוללים מקרים של חנק, הרעלות וטביעות. מקורות: מאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת', ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים; קובץ רישום טראומה, המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה, מכון גרטנר. 62היפגעות ילדים בישראל זירת ההיפגעות וגיל5.4 עם העלייה בגיל הולך וקטן אחוז ההיפגעות המתרחש בזירת הבית, וגדל אחוז ההיפגעות המתרחש בזירות הדרך והמרחב הציבורי, בין אם אלו מובילות לאשפוז או לתמותה. בזירת המוסד החינוכי, שיעורי האשפוז של גבוהים, בעוד ששיעורי התמותה אינם נבדלים בין קבוצות הגיל 5-14 בני השונות. מוצגים שיעורים והתפלגויות של מקרי התמותה והאשפוז 29- ו28 בתרשימים של ילדים כתוצאה מהיפגעות בלתי מכוונת לפי זירת ההיפגעות ולפי גיל. בולטים במעורבותם 1-4-בזירת הבית בני קבוצות הגיל לידה עד שנה ו בהיפגעות המובילה לתמותה ולאשפוז. ככלל, שיעור ההיפגעות בזירה זו הולך וקטן עם העלייה בגיל, כך ששיעורי התמותה והאשפוז כתוצאה מהיפגעות בזירת הבית של ילד המשתייך לקבוצת הגיל לידה עד שנה גדולים , בהתאמה. בנוסף, 6.8- ו8.8 פי15-17 מאלו של ילד המשתייך לקבוצת הגיל בבית מתרחשים מרבית מקרי ההיפגעות המובילים לתמותה ולאשפוז בקרב - (כ1-4- מהמקרים, בהתאמה) ו82%- וכ73%-קבוצות הגיל לידה עד שנה (כ מהמקרים, בהתאמה).63%- וכ82% זירות הדרך והמרחב הציבורי מתאפיינות במגמה הפוכה. שיעורי האשפוז כתוצאה מהיפגעות בזירות הדרך והמרחב 15-17 של ילדים בקבוצת הגיל , 2.6- ו3.9 הציבורי גדולים מהשיעורים של קבוצת הגיל שנה עד לידה פי בהתאמה. בזירות אלו מתרחשים מרבית מקרי ההיפגעות המובילים לאשפוז 15-- מהמקרים) ו64%- (כ10-14 ,) מהמקרים56%- (כ5-9 בקרב קבוצות הגיל מהמקרים). 77%- (כ17 באופן דומה, שיעורי התמותה בזירות הדרך והמרחב הציבורי גבוהים באופן , בהשוואה ליתר קבוצות הגיל. בזירות 15-17 משמעותי בקרב קבוצת הגיל אלו מתרחשים מרבית מקרי ההיפגעות המובילים לתמותה בקרב קבוצות 88%- (כ15-17- מהמקרים) ו70%- (כ10-14 ,) מהמקרים63%- (כ5-9 הגיל מהמקרים). בולטים במעורבותם 10-14- ו5-9 בזירת המוסד החינוכי בני קבוצות הגיל בהיפגעות המובילה לאשפוז. לעומת זאת, שיעורי התמותה עקב היפגעות בזירה זו אינם שונים בקבוצות הגיל השונות. ), ותמותה2010-2012( : היפגעות ילדים לפי זירת ההיפגעות וגיל: אשפוז28 תרשים ), בממוצע בשנה, שיעורים2011-2015( מקורות: מאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת', ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים; קובץ רישום טראומה, המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה, מכון גרטנר. זירת ההיפגעות (10,000-אשפוז )שיעור ל(100,000-תמותה )שיעור ל בית וחצר הבית דרך מוסד חינוכי מרחב ציבורי סה"כ ממוצע )שיעור( 0 0 10 20 30 40 50 2 4 6 8 0 1-4 5-9 10-14 15-17 5.3 3.1 0.7 0.7 0.6 42.9 30.7 13.0 7.9 6.3 4.3 7.9 12.6 13.3 16.9 0.7 2.3 4.6 5.5 2.2 4.6 7.9 9.3 10.5 11.9 52.4 48.9 39.6 37.2 37.3 0.6 1.2 0.8 1.1 5.0 0.8 0.2 0.1 0.1 0.4 0.6 0.6 0.5 0.7 7.3 5.1 2.1 2.6 8.2 2.2 63 2017 דו"ח 'בטרם' לאומה : היפגעות ילדים לפי זירת ההיפגעות5 פרק ,)2010-2012( : היפגעות ילדים לפי זירת ההיפגעות וגיל: אשפוז29 תרשים ), בממוצע בשנה, אחוזים2011-2015( ותמותה זירת ההיפגעות, סיבת ההיפגעות וגיל5.5 מוצגת התפלגות מקרי התמותה של ילדים כתוצאה מהיפגעות בלתי מכוונת17- ו16 בלוחות לפי סיבת ההיפגעות וגיל, בזירות הבית והדרך. התפלגות מקרי התמותה בזירות 'מרחב 'מוסד חינוכי' אינה מוצגת עקב מיעוט מקרים. ההתייחסות כאן אל סיבות ההיפגעות -ציבורי' ו השכיחות הינה בהשמטת הסיבות הנכללות תחת הקטגוריה 'אחר'. הינה 10-14-בזירת הבית, סיבת ההיפגעות השכיחה ביותר בקרב קבוצות הגיל לידה עד שנה ו , כלל מקרי החנק נגרמו עקב כריכת 10-14 מהמקרים, בהתאמה). בבני21%- וכ42%-חנק (כ חבל סביב הצוואר במסגרת משחק. בגילאי לידה עד שנה, לעומת זאת, החנק נגרם מסיבות מגוונת, ובראשן חנק ממזון, שקיות ניילון וכלי מיטה (כרית, שמיכה ומזרן). , סיבות ההיפגעות השכיחות בבית ובחצר הבית המובילות 15-17- ו5-9 ,1-4 בקבוצות הגיל לתמותה הינן דריסת ילד הנמצא בסביבת הרכב (המכונה גם 'דריסה בעת נסיעה לאחור' או 'תאונת חצר'), כוויה/הרעלה עקב שריפה ונפילה, בהתאמה. (100,000-תמותה )שיעור ל (10,000-אשפוז )שיעור ל גיל 0 1-4 5-9 10-14 15-17 סה״כ מאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת', ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים; קובץ רישום טראומה, המרכז הלאומי :מקורות לחקר טראומה ורפואה דחופה, מכון גרטנר. 0% 20% 40% 60% 80% 0% 20% 40% 60% 80% 64היפגעות ילדים בישראל ), התפלגות סיבת ההיפגעות בכל קבוצת גיל, בממוצע בשנה, מספרים ואחוזים2011-2015( : תמותת ילדים עקב היפגעות בבית ובחצר הבית16 לוח סיבת ההיפגעות / גיל0 1-4 5-9 10-14 15-17 )סה"כ (אחוז סה"כ (מספר) תאונות בית ופנאי57.8% 53.4% 70.4% 58.3% 58.3% 57.3% 24 חנק42.2% 5.8% 3.7% 20.8% 0.0% 14.7% 6 )כוויה/הרעלה (כתוצאה משריפה2.2% 13.6% 25.9% 8.3% 8.3% 11.8% 5 טביעה4.4% 11.7% 7.4% 8.3% 0.0% 8.5% 4 נפילה2.2% 8.7% 11.1% 8.3% 25.0% 8.5% 4 מכה/חבלה2.2% 5.8% 0.0% 4.2% 0.0% 3.8% 2 חתך/דקירה0.0% 0.0% 3.7% 4.2% 16.7% 1.9% 1 הרעלה0.0% 4.9% 3.7% 0.0% 0.0% 2.8% 1 פגיעת בעל חיים0.0% 0.0% 3.7% 0.0% 0.0% 0.5% 0 תאונת בית ופנאי אחרת4.4% 2.9% 11.1% 4.2% 8.3% 4.7% 2 תאונות דרכים0.0% 34.0% 18.5% 0.0% 0.0% 19.0% 8 נמצא בסביבת הרכב0.0% 32.0% 11.1% 0.0% 0.0% 17.1% 7 הולך רגל0.0% 1.9% 3.7% 0.0% 0.0% 1.4% 1 תאונת דרכים אחרת0.0% 0.0% 3.7% 0.0% 0.0% 0.5% 0 אחר42.2% 12.6% 11.1% 41.7% 41.7% 23.7% 10 חשד לבעיה בריאותית או פגיעה מכוונת8.9% 1.9% 3.7% 4.2% 25.0% 5.2% 2 סיבה לא ידועה33.3% 10.7% 7.4% 37.5% 16.7% 18.5% 8 )סה"כ (מספר9 21 5 5 2 - 42 בזירת הדרך, סיבת ההיפגעות השכיחה ביותר בקרב קבוצת הגיל לידה עד שנה הינה תאונת מהמקרים). מנגנון זה הינו גורם עיקרי להיפגעות בזירת הדרך 40%( נוסע ברכב- דרכים מהמקרים)46%- (כ10-14 ,) מהמקרים29%( 5-9 ,) מהמקרים30%( 1-4 גם בקבוצות הגיל מקור: מאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת', ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים. מהמקרים). בקרב קבוצות גיל אלו בולטת גם היפגעות בתאונת דרכים כהולך 25%- (כ15-17- ו 15-17 מהמקרים, בהתאמה). מעבר לכך, בקבוצת הגיל25%- וכ38%-, כ52%-, כ40%( רגל ידי תאונות דרכים כנהג/נוסע ברכב ממונע אחר, -) נגרמים גם על24%-חלק ניכר מהמקרים (כ בפרט אופנוע/קטנוע. 65 2017 דו"ח 'בטרם' לאומה : היפגעות ילדים לפי זירת ההיפגעות5 פרק ), התפלגות סיבת ההיפגעות בכל קבוצת גיל, בממוצע לשנה, מספרים ואחוזים2011-2015( : תמותת ילדים עקב היפגעות בדרך17 לוח סיבת ההיפגעות / גיל0 1-4 5-9 10-14 15-17 )סה"כ (אחוז סה"כ (מספר) תאונות בית ופנאי40.0% 15.0% 0.0% 0.0% 3.2% 5.3% 2 מכה/חבלה0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 2.1% 1.0% 0 חנק0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 1.1% 0.5% 0 תאונת בית ופנאי אחרת40.0% 15.0% 0.0% 0.0% 0.0% 3.8% 2 תאונות דרכים40.0% 85.0% 100.0% 97.3% 96.8% 93.8% 39 הולך רגל0.0% 40.0% 51.6% 37.8% 25.3% 33.7% 14 נוסע ברכב40.0% 30.0% 29.0% 45.9% 25.3% 30.8% 13 נהג/נוסע ברכב ממונע אחר0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 24.2% 11.1% 5 רוכב אופניים0.0% 5.0% 9.7% 13.5% 1.1% 5.3% 2 נהג ברכב0.0% 0.0% 0.0% 0.0% 10.5% 4.8% 2 נמצא בסביבת הרכב0.0% 10.0% 3.2% 0.0% 1.1% 2.9% 1 תאונת דרכים אחרת0.0% 0.0% 6.5% 0.0% 9.5% 5.3% 2 אחר20.0% 0.0% 0.0% 2.7% 0.0% 1.0% 0 סיבה לא ידועה20.0% 0.0% 0.0% 2.7% 0.0% 1.0% 0 )סה"כ (מספר1 8 6 7 19 42 .מקור: מאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת', ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים 66היפגעות ילדים בישראל שיעורים יחס שיעורים ערבים/יהודים יחס שיעורים ערבים/יהודים מקורות: מאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת', ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים; קובץ רישום טראומה, המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה, מכון גרטנר. זירת ההיפגעות (10,000-אשפוז )שיעור ל(100,000-תמותה )שיעור ל בית וחצר הבית דרך מוסד חינוכי מרחב ציבורי סה"כ ממוצע )שיעור( **2.9 **3.6 0.6 **2.6 **2.9 שיעורים **2.3 **1.9 1.0 **1.2 **1.7 1.1 3.1 0.9 3.2 0.2 0.1 0.6 1.5 2.7 7.9 12.7 28.7 9.5 17.6 3.7 3.7 8.9 10.5 34.7 60.5 0 2 4 6 8 0 20 40 60 יהודים ערבים זירת ההיפגעות ולאום5.6 שיעורי ההיפגעות של ילדים ערבים גבוהים בכלל הזירות בהשוואה לאלו של ילדים יהודים, פרט לזירת המוסד החינוכי. סיכון התמותה של ילד ערבי ביחס לזה של יהודי גבוה במיוחד בזירת הדרך, בעוד הסיכון לאשפוז גבוה במיוחד בזירת הבית. מוצגים שיעורי התמותה והאשפוז של ילדים עקב היפגעות בלתי 30 בתרשים מכוונת לפי מקום ההיפגעות ולפי לאום. כמו כן, מוצגים בתרשים יחסי שיעורי התמותה והאשפוז בין ערבים ליהודים בכל אחת מזירות ההיפגעות. בקרב שתי קבוצות האוכלוסייה שיעורי ההיפגעות הגבוהים ביותר הם בזירות הבית והדרך. ככלל, הסיכון של ילד ערבי להיפגע מתאונה גבוה מהסיכון של ). 2.9 ) או לתמותה (פי1.7 ילד יהודי, בין אם זו מובילה לאשפוז (פי הפער בין סיכון התמותה של ילד ערבי לזה של ילד יהודי גבוה במיוחד ). במקרים של תאונות המובילות 3.6 בהיפגעות המתרחשת בדרך (פי ).2.3 לאשפוז, פער זה גבוה במיוחד בזירת הבית (פי בזירת המוסד החינוכי, לעומת זאת, לא נמצא הבדל בין סיכון ההיפגעות של ילד יהודי לזה של ילד ערבי, בין אם התאונה מובילה לאשפוז או לתמותה. 2010-( : היפגעות ילדים לפי זירת ההיפגעות ולאום: אשפוז30 תרשים ), בממוצע לשנה, שיעורים ויחס שיעורים 2011-2015( ), ותמותה2012 בין יהודים לערבים 67 2017 דו"ח 'בטרם' לאומה : היפגעות ילדים לפי זירת ההיפגעות5 פרק זירת ההיפגעות ועונה5.7 מספר ההיפגעויות המובילות לתמותה גבוה בחודשי הקיץ. בבסיס עונתיות זו עומדת עלייה במספר ההיפגעויות המתרחשות במרחב הציבורי, ובפרט טביעות. מוצגת התפלגות מקרי התמותה של ילדים כתוצאה מהיפגעות בלתי מכוונת לפי 31 בתרשים זירת ההיפגעות ולפי עונת השנה. מקרים) ונמוך 36 מספר ההיפגעויות המובילות לתמותה גבוה בחודשי הקיץ (ממוצע של מקרים), בהשוואה ליתר עונות השנה. 17 בחודשי הסתיו (ממוצע של חלקן היחסי של היפגעויות המתרחשות במרחב הציבורי בעונת הקיץ גדול ביחס ליתר העונות. מן התאונות המתרחשות בעונת הקיץ 78%-היפגעויות מסוג טביעה הינן הגורם המרכזי לכך: כ במרחב הציבורי הינן מסוג זה. בחודשי החורף והסתיו, לעומת זאת, נמוך חלקן היחסי של היפגעויות המתרחשות במרחב הציבורי, כנראה עקב תנאי מזג האוויר בחודשים אלו של השנה, המגבילים את משך הבילוי מחוץ לבית במהלך שעות הפנאי. ), התפלגות זירת ההיפגעות 2011-2015( : תמותת ילדים עקב היפגעות31 תרשים בכל עונה, בממוצע לשנה, אחוזים זירת ההיפגעות ויום בשבוע5.8 לא נמצאו הבדלים בהתפלגות ההיפגעויות המובילות לתמותה בזירות השונות על פני ימי השבוע. מוצגת התפלגות מקרי התמותה של ילדים כתוצאה מהיפגעות בלתי מכוונת לפי 32 בתרשים זירת ההיפגעות ולפי היום בשבוע. ככלל, ההיפגעויות המובילות לתמותה מתפלגות באופן אחיד על פני ימי השבוע. לא נמצאה בולטות מובהקת להתפלגות מקרי התמותה על פני ימי השבוע השונים באף אחת מן הזירות. ), התפלגות זירת ההיפגעות 2011-2015( : תמותת ילדים עקב היפגעות32 תרשים בכל יום בשבוע, בממוצע לשנה, אחוזים . מאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת', ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים:מקור חורף פברואר-דצמבר אביב מאי-מרץ קיץ אוגוסט-יוני סתיו נובמבר-ספטמבר סה״כ בית וחצר הבית דרך מרחב ציבורי מוסד חינוכי זירת ההיפגעות עונות השנה 37.1% 44.4% 39.7% 35.1% 32.0% 33.7% 41.4% 44.8% 36.9% 38.3% 11.3% 19.9% 30.9% 11.5% 20.2% 7.3% 5.3% 3.4% 2.3% 4.6% 37.6% 4.5% 37.6% 20.3% סה״כ . מאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת', ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים:מקור מקרא מוסד חינוכי בית וחצר הבית דרך מרחב ציבורי ראשון שני שלישי רביעי חמישי שישי שבת 38.6% 31.3% 27.7% 2.4% 44.9% 31.9% 21.7% 1.4% 30% 0% 10% 20% 50% 40% 68היפגעות ילדים בישראל 69 2017 דו"ח 'בטרם' לאומה : היפגעות ילדים לפי זירת ההיפגעות5 פרק : היפגעות ילדים לפי6 פרק קבוצות אוכלוסייה בפרק זה מוצגים שיעורים והתפלגויות של פניות לחדרי מיון, אשפוז ותמותה של ילדים עקב היפגעות, לפי קבוצת האוכלוסייה אליה הם משתייכים, ותוך התייחסות למשתנים נוספים: גיל, מין, זירת ההיפגעות וסיבת ההיפגעות. בחלקו הראשון של הפרק מוצגים נתוני ההיפגעות לפי ערבי. בחלקו השני מוצגים נתונים -לאום יישוב המגורים של הילד: יהודי, ערבי או מעורב יהודי המתייחסים ללאום הערבי בלבד, לפי קבוצת האוכלוסייה אליה משתייך יישוב המגורים של הילד: מוסלמי, דרוזי, בדואי במחוז דרום וערבי מעורב. בחלקו השלישי של הפרק מוצגים נתוני היפגעות המתייחסים ללאום היהודי בלבד, לפי רמת החרדיות של היישוב בו מתגורר הילד. מקורות הנתונים, הגדרות ושיטה 6.1 מקורות הנתונים בפרק קבוצות אוכלוסייה שימשו מקורות הנתונים הבאים: )2012-2014( נתוני פניות למלר"ד בישראל – משרד הבריאות, מאגר מידע מרכזי ביקורים במיון )2012-2014( נתוני אשפוז ילדים בישראל – משרד הבריאות, מאגר מידע מרכזי אשפוזים נתוני תמותת ילדים בישראל – ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים, מאגר 'תיעוד היפגעויות ).2008-2015( 'מהתקשורת הגדרות ושיטה אפיון קבוצות אוכלוסייה בחברה הערבית הרשויות הערביות פולחו תוך התייחסות לדת היישוב, על בסיס נתוני הלמ"ס מתוך הפרסום . הרשויות הנוצריות והצ'רקסיות נוכו מן הניתוחים 2014 "הרשויות המקומיות בישראל" לשנת בשל מספרן הקטן. יוצאי דופן היו היישובים הבדואים במחוזות צפון ודרום, אשר נכללו תחילה תחת שתי קטגוריות נפרדות. כיווניים הראו כי קבוצות האוכלוסייה השונות נבדלות זו מזו במגוון משתנים -ניתוחי שונות חד ), מדד הפריפריאליות של הלמ"ס 2013( כלכלי של הלמ"ס-דמוגרפיים: המדד החברתי-סוציו מתוך אוכלוסיית היישוב, והמרחק לבית החולים הקרוב. יחד עם זאת, 0-17-), אחוז בני ה2004( ניתוחי ההמשך הראו כי היישובים הבדואים בצפון אינם נבדלים מיישובים מוסלמים אחרים6 70 סימון בתרשימים סימון בלוחות הבדל מובהק ברמת מובהקות של: **0.01 * 0.05 ללא מובהקות באף אחד ממשתנים אלו, ולכן הוחלט על איחוד שתי קבוצות האוכלוסייה הללו. הפילוח הסופי של היישובים בוצע, לפיכך, כדלהלן: או יותר מתושביה הינם מוסלמים. 80%- רשות ערבית ש- )N=41( ה. מוסלמי או יותר מתושביה הינם דרוזים.80% -) – רשות ערבית שN=12( ו. דרוזי רשות ערבית שאחוז התושבים המוסלמים, הנוצרים או הדרוזים בה - )N=11( ז. ערבי מעורב . 80% אינו עולה על ) – יישובים מוכרים בנגב בהם מתגוררים בדואים: חורה, לקיה, N=7( ח. בדואי במחוז דרום בנגב, רהט, שגב שלום, תל שבע.-כסיפה, ערערה אפיון רמת חרדיות מאחר והנתונים אשר שימשו לכתיבת דו"ח זה הינם של אוכלוסיית הילדים ובני הנוער, זוהתה רמת החרדיות של היישובים לפי סוג הפיקוח של מוסדות הלימוד, כמצוין בקובץ התלמידים של משרד החינוך לשנת הלימודים תשע"ה. עבור כל יישוב חושב אחוז התלמידים הלומדים במוסדות הפיקוח החרדי מתוך כלל התלמידים הלומדים במוסדות החינוך היהודי. על מנת לתקף עד כמה שניתן שיטה זו, נעשה שימוש בתוצאות האמת של הבחירות לכנסת ), אולם 2011( '), בהתבסס על לוגיקה דומה לזו בה נקטו פרידמן ושות2015 (משנת20-ה ברמת היישוב ולא האזור הסטטיסטי: , היחס 10%-עבור יישובים בהם אחוז ההצבעה למפלגה 'יהדות התורה המאוחדת' היה נמוך מ הינו לאחוז המצביעים למפלגה זו כאחוז החרדים ביישוב. , היחס 10%-עבור יישובים בהם אחוז ההצבעה למפלגה 'יהדות התורה המאוחדת' היה גבוה מ הינו לאחוז החרדים ביישוב כסכום של אחוז המצביעים למפלגות 'יהדות התורה המאוחדת', 'יחד'.-'ש"ס' ו מתאם פירסון בין שתי שיטות סיווג אלו עבור עיריות ומועצות מקומיות יהודיות נמצא גבוה ). כהמשך לכך, וכפי שתואר בפרק המבוא, פולחו היישובים היהודיים לארבע רמות r=0.86( :חרדיות -כיווניים העלו כי ארבע הקבוצות נבדלות זו מזו במגוון משתנים סוציו-ניתוחי שונות חד ), מדד הפריפריאליות של הלמ"ס 2013( כלכלי של הלמ"ס-דמוגרפיים: המדד החברתי מתוך אוכלוסיית היישוב. 0-17-) ואחוז בני ה2004( כללי המספרים המוצגים בלוחות ובתרשימים מבוססים על ממוצעים שעוגלו למספרים שלמים. לפיכך, ייתכן שסכום העמודות לא זהה לסה"כ. האחוזים המוצגים בלוחות ובתרשימים מעוגלים עד ספרה אחת אחרי הנקודה העשרונית, ולכן התפלגות המספרים והאחוזים אינה בהכרח בהלימה מלאה. עמודת הסה"כ ושורת הסה"כ בלוחות ובתרשימים לא כוללת מקרים שקיבלו את הערך 'לא ידוע' עבור אחד או יותר מהמשתנים המוצגים. ), המייצג את Relative Risk, RR( לצורך בדיקת הבדלים בין שיעורים נעשה שימוש בסיכון יחסי היחס בין ההסתברות שההיפגעות תתרחש בכל אחת משתי קבוצות שמושוות זו לזו (למשל, ליתר 1-4 בערבים לעומת יהודים), או בין קבוצת העניין ליתר הקבוצות (למשל, בין קבוצת הגיל קבוצות הגיל). לצורך בדיקת הבדלים בין פרופורציות נעשה שימוש במבחן מובהקות לפרופורציות המתבסס על השוואת חלקן היחסי של ההיפגעויות בכל זירה בקרב קבוצת העניין לחלקן היחסי של ההיפגעויות בכל זירה בקרב כלל הקבוצות שנכללו בניתוח (למשל, השוואת חלקן היחסי של ההיפגעויות בזירת הבית וחצר הבית ביישובים יהודיים לחלקן היחסי של ההיפגעויות בזירת הבית וחצר הבית בכלל היישובים שנכללו בניתוח). 0.1 שיעורים ופרופורציות מתוארים כנבדלים זה מזה אם נמצאו שונים ברמת מובהקות של לפחות, כאשר סימון המובהקויות בלוחות ובתרשימים נעשה באופן הבא: רמת חרדיות1 2 3 4 אחוז מהילדים ברשות הלומדים במוסד לימוד תחת פיקוח חרדי מספר הישובים 0%-25% 93 26%-50% 8 51%-75% 6 76%-100% 7 71 2017 דו"ח 'בטרם' לאומה : היפגעות ילדים לפי קבוצות אוכלוסייה6 פרק דפוסי היפגעות ילדים לפי לאום יישוב המגורים6.2 בחלק זה ייבחנו דפוסי היפגעות ילדים לפי לאום יישוב המגורים, בהתאם לסיווג אשר תואר : 'סיווגים והגדרות'). נתוני ההיפגעות מפולחים, מעבר לכך, לפי 1.3 בפרק המבוא (חלק משתנים נוספים: גיל, מין, זירת ההיפגעות וסיבת ההיפגעות. סיכון ההיפגעות של ילד המתגורר ביישוב ערבי גבוה בהשוואה לזה של ילד המתגורר ערבי או יהודי, וגדל ככל שעולה חומרת ההיפגעות. שיעורי הפנייה -ביישוב מעורב יהודי 1.6 ,1.3 למיון, האשפוז והתמותה של ילדים המתגוררים ביישובים ערביים גבוהים פי מהשיעורים הממוצעים, בהתאמה.2.1-ו מציג את התפלגות מקרי הפנייה למיון והאשפוז של ילדים עקב היפגעות מסיבות 33 תרשים חיצוניות, ואת התפלגות מקרי התמותה של ילדים מהיפגעות בלתי מכוונת, לפי לאום יישוב המגורים של הנפגע. כמו כן, מוצג היחס בין שיעורי הפנייה למיון, האשפוז והתמותה של כל לאום לאלו הממוצעים. שיעורי הפנייה למיון, האשפוז והתמותה של ילדים ובני נוער המתגוררים ביישובים ערביים 100,000- מקרים ל8.9- ילדים, ו10,000- מקרים ל126.8 , ילדים10,000- מקרים ל969.2( 10,000- מקרים ל744.4( ילדים, בהתאמה) גבוהים כולם בהשוואה לשיעורים הממוצעים ילדים, בהתאמה). מעבר לכך, 100,000- מקרים ל4.2- ילדים, ו10,000- מקרים ל79.7 ,ילדים סיכון ההיפגעות של ילד המתגורר ביישוב ערבי עולה ככל שחומרת ההיפגעות גבוהה יותר: מהשיעורים 2.1- ו1.6 ,1.3 שיעורי הפנייה למיון, האשפוז והתמותה ביישובים ערביים גבוהים פי הממוצעים, בהתאמה. 743.2( בקרב ילדים המתגוררים ביישובים יהודיים, שיעור הפנייה למיון קרוב לשיעור הממוצע ילדים), ואילו שיעורי האשפוז והתמותה נמוכים מהשיעורים 10,000- מקרים ל744.4 לעומת 100,000- מקרים ל4.2 לעומת2.7- ילדים, ו10,000- מקרים ל79.7 לעומת72.4( הממוצעים ילדים, בהתאמה). ביישובים מעורבים שיעורי הפנייה למיון ושיעורי האשפוז של ילדים ובני נוער נמוכים בהשוואה 79.7 לעומת54.7- ילדים, ו10,000- מקרים ל744.4 לעומת503.9( לשיעורים הממוצעים ילדים, בהתאמה). לעומת זאת, שיעור התמותה בקרב ילדים תושבי יישובים 10,000-מקרים ל ילדים).100,000- מקרים ל4.2( אלו זהה לממוצע 2012-( : היפגעות ילדים לפי לאום יישוב המגורים: פנייה לחדרי מיון33 תרשים ), בממוצע לשנה, מספרים, 2008-2015( ), ותמותה2012-2014( ), אשפוז2014 אחוזים ויחס שיעורים ביחס לממוצע מאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת', ארגון 'בטרם 'לבטיחות ילדים; עיבודים מיוחדים לנתוני מאגר מידע :מקורות .מרכזי אשפוזים, משרד הבריאות; עיבודים מיוחדים לנתוני מאגר מידע מרכזי ביקורים במיון, משרד הבריאות יחס שיעורים ביחס לשיעור הממוצע מספרים אחוזים אחוז קבוצת הלאום מתוך אוכלוסיית (2014) הילדים לאום היישוב יהודי מעורב ערבי 63.4% 57.6% 41.6% 11.8% 12.0% 17.1% 24.8% 30.4% 41.3% 110,785 10,787 42 20,688 2,245 17 43,397 5,679 41 63.5% 17.5% 19.1% (10,000-מיון )שיעור ל (10,000-אשפוז )שיעור ל (100,000-תמותה )שיעור ל 1.0 0.9 0.7 0.7 0.7 1.0 1.3 1.6 2.1 72היפגעות ילדים בישראל ), אשפוז2012-2014( : היפגעות ילדים לפי לאום יישוב המגורים וגיל: פנייה לחדרי מיון34 תרשים ), בממוצע לשנה, שיעורים2008-2015( ), ותמותה2012-2014( לאום יישוב המגורים וגיל6.2.1 ילדים ובני נוער המתגוררים ביישובים ערביים נמצאים בסיכון מוגבר להיפגעות ללא תלות בגילם. סיכון התמותה והאשפוז של ילדים , בעוד 9 המתגוררים ביישובים אלו גבוה במיוחד בטווח הגילאים לידה עד .10-14 שסיכון הפנייה למיון גבוה במיוחד בקרב בני מוצגים שיעורי מקרי הפנייה למיון והאשפוז של ילדים עקב 34 בתרשים היפגעות מסיבות חיצוניות, ושיעור מקרי התמותה של ילדים מהיפגעות בלתי מכוונת, לפי לאום יישוב המגורים של הנפגע וגילו. מן הנתונים עולה כי ילדים ובני נוער המתגוררים ביישובים ערביים נמצאים בסיכון היפגעות מוגבר באופן גורף, ללא תלות בגילם או בחומרת ההיפגעות. בהשוואה לשיעור הממוצע, סיכון התמותה והאשפוז של ילדים המתגוררים , 1.7- ו2.3 (פי9 ביישובים ערביים גבוה במיוחד בקרב קבוצת הגיל לידה עד בהתאמה). קבוצת הגיל הנמצאת בסיכון הגבוה ביותר לפנות למיון עקב ). 1.4 (פי10-14 היפגעות הינה של בני שיעורי התמותה והאשפוז של ילדים ובני נוער המתגוררים ביישובים יהודיים נמוכים בקרב כל קבוצות הגיל מאלו הממוצעים, ללא קבוצת גיל בעלת סיכון היפגעות מופחת באופן בולט בהשוואה לאחרות. בהתייחס לשיעורי הפנייה הינן בעלות שיעורים נמוכים בהשוואה 15-17- ו10-14 למיון, בעוד קבוצות הגיל נמצאת בסיכון מוגבר.0-4 לממוצע, קבוצת הגיל ערביים נמצאו שיעורי פנייה למיון ואשפוז נמוכים -ביישובים מעורבים יהודיים בהשוואה לממוצעים בכל קבוצות הגיל. יש לסייג ממצא זה בכך ששיעורים 80%-אלו מתייחסים בין היתר לאוכלוסיית ירושלים בכללותה, המהווה כ מאוכלוסיית היישובים המעורבים, אך לא כוללים את מספר הפניות לחדרי המיון והאשפוזים בבתי החולים הנמצאים במזרח העיר. שיעורי התמותה של ילדים ובני נוער המתגוררים ביישובים מעורבים קרובים לאלו הממוצעים ברוב , שהינה בעלת שיעור נמוך מהממוצע. 15-17 קבוצות הגיל, פרט לקבוצה ,מקורות: מאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת', ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים; עיבודים מיוחדים לנתוני מאגר מידע מרכזי אשפוזים משרד הבריאות; עיבודים מיוחדים לנתוני מאגר מידע מרכזי ביקורים במיון, משרד הבריאות. לאום היישוב(100,000-תמותה )שיעור ל (10,000-אשפוז )שיעור ל (10,000-מיון )שיעור ל יהודי מעורב ערבי סה"כ ממוצע )שיעור( 0-4 5-9 10-14 15-17 0-4 5-9 10-14 15-17 0 5 10 15 0 50 100 150 0 200 400 600 800 10k 3.3 1.4 1.9 5.5 88.5 58.2 63.6 80.8 783.6 671.5 770.2 759.3 581.3 449.6 474.4 496.8 769.3 671.1 786.1 773.3 68.3 46.1 46.7 56.1 166.5 110.6 104.9 130.6 97.9 65.8 69.5 87.1 6.5 2.1 2.8 4.8 12.3 5.2 4.9 16.3 5.4 2.2 2.7 7.7 912.9 817.1 1,085.2 1,043.7 73 2017 דו"ח 'בטרם' לאומה : היפגעות ילדים לפי קבוצות אוכלוסייה6 פרק לאום יישוב המגורים ומין6.2.2 .כשני שלישים ממקרי התמותה בגין היפגעות בלתי מכוונת הינם של בנים מוצגת התפלגות מקרי התמותה של ילדים כתוצאה מהיפגעות בלתי מכוונת, לפי 35 בתרשים לאום יישוב המגורים של הנפגע ומינו. כשני שלישים ממקרי התמותה הינם של בנים, וזאת ללא הבדלים מובהקים בין יישובים בעלי לאום שונה. לאום יישוב המגורים וזירת ההיפגעות6.2.3 שכיחותן היחסית של היפגעויות המתרחשות במוסדות חינוכיים ומובילות לתמותה גבוהה ביישובים יהודיים ונמוכה ביישובים מעורבים. ביישובים מעורבים גבוהה שכיחותן היחסית של תאונות המתרחשות בבית ובחצר הבית ומובילות לתמותה. מוצגת התפלגות מקרי התמותה של ילדים מהיפגעות בלתי מכוונת, לפי לאום 36 בתרשים יישוב המגורים של הנפגע וזירת ההיפגעות. ביישובים יהודיים, חלקן היחסי של היפגעויות המתרחשות במוסדות חינוך גבוה בהשוואה לחלקן היחסי של היפגעויות המתרחשות בזירה זו בכלל היישובים. ביישובים מעורבים, חלקן היחסי של היפגעויות המתרחשות בזירת הבית גבוה בהשוואה לחלקן היחסי בהיפגעות בכלל היישובים. מנגד, חלקן היחסי של היפגעויות המתרחשות במוסדות חינוך ביישובים אלו נמוך. ) לפי לאום 2008-2015( : התפלגות מקרי תמותת ילדים עקב היפגעות35 תרשים יישוב המגורים ומין הנפגע, בממוצע בשנה, מספרים ואחוזים ) לפי לאום 2008-2015( : התפלגות מקרי תמותת ילדים עקב היפגעות36 תרשים יישוב המגורים וזירת ההיפגעות, בממוצע לשנה, אחוזים ערבי מעורב יהודי .מאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת', ארגון ,בטרם, לבטיחות ילדים :מקור 67.1% 32.9% 65.4% 34.6% 72.1% 27.9% בנים בנות יהודי מעורב ערבי סה״כ מאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת', ארגון ,בטרם, לבטיחות ילדים. :מקור זירת ההיפגעות לאום היישוב בית וחצר הבית דרך מרחב ציבורי מוסד חינוכי 38.9% 8.0% 34.0% 19.1% 1.5% 2.9% 36.8% 37.3% 14.2% 47.0% 42.3% 18.1% 4.8% 37.4% 40.0% 17.8% 74היפגעות ילדים בישראל לאום יישוב המגורים וסיבת ההיפגעות6.2.4 שכיחותן היחסית של תאונות בית ופנאי המובילות לתמותה נמוכה ביישובים ערביים וגבוהה ביישובים מעורבים בהשוואה לשכיחותן בקרב כלל היישובים. ההפך הוא הנכון בנוגע לתאונות דרכים. מוצגת התפלגות מקרי התמותה של ילדים כתוצאה מהיפגעות בלתי מכוונת, 37 בתרשים לפי לאום יישוב המגורים של הנפגע וסיבת ההיפגעות. סיבות ההיפגעות המוצגות הינן אלו 'תאונות דרכים'. כאשר תחת שתי קטגוריות אלו -הנכללות בקטגוריות 'תאונות בית ופנאי' ו מקרים. סיבות היפגעות שלא נכללו 5 מוצגות סיבות ההיפגעות אשר שכיחותן לשנה עולה על תחת שתי קטגוריות אלו, לרבות סיבות היפגעות הנכללות תחת 'אחר' בכל קטגוריה, מוצגות בתרשים תחת 'אחר'. ביישובים ערביים, חלקן היחסי של תאונות בית ופנאי נמוך בהשוואה לחלקן היחסי בהיפגעות בכלל היישובים. נראה כי בבסיס ממצא זה עומדת שכיחות נמוכה באופן יחסי של היפגעויות מסוג חנק ונפילה. לעומת זאת, חלקן היחסי של תאונות דרכים בקרב יישובים ערביים, ובפרט של תאונות בהן הילד הנפגע נמצא בסביבת הרכב (תאונות חצר), גבוה ביחס לממוצע. ביישובים מעורבים, חלקן היחסי של תאונות בית ופנאי, ובפרט של היפגעות מסוג הרעלה/כוויה עקב שריפה, גבוה בהשוואה לחלקן היחסי בהיפגעות בכלל היישובים. מנגד, חלקן היחסי של תאונות הדרכים ביישובים אלו נמוך בהשוואה לממוצע. בפרט, חלקן היחסי של תאונות דרכים בהן הילד הנפגע משתמש ברכב ממונע אחר (למשל אופנוע או טרקטורון) נמוך ביחס לחלקן היחסי בכלל היישובים. חלקן היחסי של תאונות הבית והפנאי והדרכים בקרב יישובים יהודיים לא נבדל מזה של כלל היישובים. יחד עם זאת, שכיחותן של תאונות דרכים בהן הילד הנפגע נמצא בסביבת הרכב נמצאה נמוכה בקרב יישובים אלה. ) לפי לאום 2008-2015( : התפלגות מקרי תמותת ילדים עקב היפגעות37 תרשים יישוב המגורים וסיבת ההיפגעות, בממוצע בשנה, אחוזים .מקור: מאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת', ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים לאום היישוב 54.1% 45.9% ערבי מעורב יהודי תאונות בית ופנאי הרעלה/כוויה טביעה חנק נפילה אחר תאונות דרכים משתמש ברכב ממונע אחר הולך רגל נוסע ברכב נמצא בסביבת הרכב אחר 57.3% 42.7% 13.2% 6.1% 3.4% 13.7% 4.1% 14.5% 12.1% 8.1% 12.1% 10.5% 16.5% 12.8% 10.2% 4.1% 10.5% 15.9% 15.5% 14.9% 7.5% 5.7% 16.1% 14.5% 7.3% 3.2% 1.6% 16.2% 12.8% 3.0% 6.4% 7.5% 40.5% 59.5% 75 2017 דו"ח 'בטרם' לאומה : היפגעות ילדים לפי קבוצות אוכלוסייה6 פרק דפוסי היפגעות ילדים לפי קבוצות אוכלוסייה6.3 בלאום הערבי בחלק זה ייבחנו דפוסי היפגעות ילדים המתגוררים ביישובים ערביים, לפי קבוצת האוכלוסייה : 'מקורות 6.1 של יישוב המגורים, בהתאם לסיווג אשר תואר בראשיתו של פרק זה (חלק הנתונים, הגדרות ושיטה'). נתוני ההיפגעות מפולחים, מעבר לכך, לפי משתנים נוספים: גיל, מין, זירת ההיפגעות וסיבת ההיפגעות. לבסוף, מוצגות מגמות בהיפגעות ילדים בקרב כל אחת מקבוצות האוכלוסייה. בהשוואה לשיעור התמותה הממוצע מתאונות בקרב ילדים בכלל הישובים הערביים, , בעוד 1.7 סיכון התמותה של ילדים המתגוררים ביישובים בדואיים במחוז דרום גבוה פי . שיעורי האשפוז 0.5 שהסיכון לתמותה של ילדים המתגוררים ביישוב ערבי מעורב נמוך פי והפנייה למיון גבוהים מהממוצע בקרב ילדים המתגוררים ביישובים ערביים מעורבים ודרוזים, ונמוכים מהממוצע ביישובים בדואיים במחוז דרום. מציג את התפלגות מקרי הפנייה למיון והאשפוז של ילדים עקב היפגעות מסיבות 38 תרשים חיצוניות, ואת התפלגות מקרי התמותה של ילדים מהיפגעות בלתי מכוונת, לפי קבוצת האוכלוסייה אליה משתייך יישוב המגורים של הנפגע. כמו כן, מוצג היחס בין שיעורי הפנייה למיון, האשפוז והתמותה של כל קבוצה לשיעורים הממוצעים. שיעורי הפנייה למיון, האשפוז והתמותה של ילדים ובני נוער המתגוררים ביישובים מוסלמיים 100,000- מקרים ל8.3- ילדים, ו10,000- מקרים ל128.9 , ילדים10,000- מקרים ל958.2( 126.8 , ילדים10,000- מקרים ל962.2( ילדים, בהתאמה) דומים כולם לשיעורים הממוצעים ילדים, בהתאמה).100,000- מקרים ל9.0- ילדים, ו10,000-מקרים ל שיעור התמותה של ילדים המתגוררים ביישובים בדואיים במחוז דרום גבוה משמעותית ילדים, בהתאמה. מקרי התמותה של 100,000- מקרים ל9.0 לעומת15.4 :מהשיעור הממוצע מכלל מקרי התמותה 31.2%-ילדים ובני נוער המתגוררים ביישובים הבדואיים בדרום מהווים כ של ילדים ובני נוער המתגוררים ביישובים ערביים, בעוד שחלקה של קבוצת אוכלוסייה זו מכלל בלבד. לעומת זאת, שיעורי 18.1% אוכלוסיית הילדים ובני הנוער ביישובים הערביים הוא האשפוז והפנייה למיון של ילדים המתגוררים ביישובים בדואיים בדרום הינם נמוכים בהשוואה 969.2 לעומת825.5- ילדים, ו10,000- מקרים ל126.8 לעומת103.2 :לשיעורים הממוצעים ילדים, בהתאמה.10,000-מקרים ל ביישובים ערביים מעורבים נמצא דפוס הפוך: בעוד ששיעור התמותה הוא נמוך בהשוואה ילדים), הן שיעור האשפוז והן שיעור הפנייה למיון 100,000- מקרים ל9.0 לעומת4.5( לממוצע 1163.0- ילדים, ו10,000- מקרים ל126.8 לעומת137.2( הינם גבוהים בהשוואה לממוצע ילדים, בהתאמה).10,000- מקרים ל969.2 לעומת 100,000- מקרים ל9.0 לעומת7.2 :ביישובים דרוזיים, שיעור התמותה קרוב לשיעור הממוצע ילדים, בהתאמה. שיעורי האשפוז והפנייה למיון, בדומה למצב ביישובים ערביים מעורבים, 1032.0- ילדים, ו10,000- מקרים ל126.8 לעומת153.4 :הינם גבוהים מהשיעורים הממוצעים ילדים, בהתאמה.10,000- מקרים ל969.2 לעומת : היפגעות ילדים לפי קבוצת האוכלוסייה של יישוב המגורים: פנייה 38 תרשים ), בממוצע 2008-2015( ), ותמותה2012-2014( ), אשפוז2012-2014( לחדרי מיון לשנה, מספרים, אחוזים ויחס שיעורים ביחס לממוצע מאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת', ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים; עיבודים מיוחדים לנתוני מאגר מידע:מקורות .מרכזי אשפוזים, משרד הבריאות; עיבודים מיוחדים לנתוני מאגר מידע מרכזי ביקורים במיון, משרד הבריאות יחס שיעורים ביחס לשיעור הממוצע מספרים אחוזים אחוז קבוצת האוכלוסייה מתוך אוכלוסיית הילדים המתגוררים (2014) ביישובים ערביים מוסלמי בדואי במחוז דרום ערבי מעורב דרוזי 59.3% 60.9% 55.5% 15.9% 15.2% 31.2% 18.3% 16.5% 7.6% 6.6% 7.5% 5.8% 25,716 3,458 23 6,891 861 13 7,940 936 3 2,850 424 2 59.7% 18.1% 15.0% 7.2% (10,000-מיון )שיעור ל (10,000-אשפוז )שיעור ל (100,000-תמותה )שיעור ל 1.0 1.0 0.9 0.9 0.8 1.7 1.2 1.1 0.5 1.1 1.2 0.8 76היפגעות ילדים בישראל קבוצות אוכלוסייה בלאום הערבי וגיל6.3.1 בהשוואה לכלל היישובים הערביים, סיכון התמותה של ילדים המתגוררים ) 2.0 (פי4 ביישובים בדואיים במחוז דרום גבוה במיוחד בקרב גילאי לידה עד ). ביישובים ערביים מעורבים, שיעורי האשפוז והפנייה למיון 2.1 (פי10-14-ו ). ביישובים 1.2 (פי5-17-) ו1.2 (פי10-14 גבוהים במיוחד בקבוצות הגיל ).1.3 (פי5-9 דרוזיים, שיעורי האשפוז גבוהים במיוחד בקבוצת הגיל מוצגים שיעורי מקרי הפנייה למיון והאשפוז של ילדים עקב 39 בתרשים היפגעות מסיבות חיצוניות, ושיעור מקרי התמותה של ילדים מהיפגעות בלתי מכוונת, לפי קבוצת האוכלוסייה אליה משתייך יישוב המגורים של הנפגע וגילו. מן הנתונים עולה, ראשית, כי קבוצות הגיל הנמצאות בסיכון מוגבר משתנות הינם בעלי שיעור התמותה הגבוה 15-17 בהתאם לחומרת ההיפגעות: בני הינם בעלי שיעור 0-4 ילדים), ילדים בגילאי100,000- מקרים ל16.4( ביותר הינם בעלי 10-14 ילדים), ובני10,000- מקרים ל166.5( האשפוז הגבוה ביותר ילדים).10,000- מקרים ל1085.2( שיעור הפנייה למיון הגבוה ביותר סיכון התמותה המוגבר של ילדים המתגוררים ביישובים בדואיים במחוז דרום נובע משיעורי תמותה גבוהים מן הממוצע של ילדים ובני נוער מקבוצות הגיל ). ביישובים ערביים מעורבים 1.5 (פי15-17-) ו2.1 (פי10-14 ,)2.0 (פי0-4 ובישובים דרוזיים נמצאו שיעורי תמותה נמוכים מן הממוצע בקבוצת הגיל מקרים 12.4 ילדים, לעומת ממוצע של100,000- מקרים ל4.3- ו4.2( 0-4 .) ילדים100,000-ל בהמשך לזאת, בכל הנוגע לשיעורי תמותה, ניכרים דפוסי קשרים שונים בין קבוצות האוכלוסייה לבין קבוצות הגיל. ביישובים בדואיים במחוז דרום, שיעור דומה, בעוד שביתר קבוצות האוכלוסייה 15-17- ו0-4 התמותה בקבוצות הגיל . נוסף על כך, 0-4 גבוה מזה של קבוצת הגיל15-17 שיעור התמותה בקרב בני 10-- ו5-9 ביישובים דרוזיים וביישובים ערביים מעורבים שיעורי התמותה של בני דומים. לעומת זאת, ביישובים בדואיים במחוז דרום שיעור התמותה של בני 14 , בעוד שביישובים מוסלמיים שיעור התמותה של5-9 גבוה מזה של בני10-14 .. יש לציין כי מגמות אלה אינן מובהקות10-14 גבוה מזה של בני5-9 בני שיעור האשפוז הממוצע הנמוך של ילדים המתגוררים ביישובים בדואיים 5-9 ,0-4 בדרום נגזר משיעורי אשפוז נמוכים מן הממוצע בקרב קבוצות הגיל . הסיכון המוגבר לאשפוז של ילדים המתגוררים ביישובים דרוזיים נובע 10-14-ו משיעורי אשפוז גבוהים בקרב אותן שלוש קבוצות גיל. סיכון האשפוז המוגבר של ילדים המתגוררים ביישובים ערביים מעורבים, לעומת זאת, נובע משיעורי בלבד.10-14- ו5-9 אשפוז גבוהים מן הממוצע בקרב קבוצות הגיל בהתייחס לשיעורי הפנייה למיון, ביישובים בדואיים במחוז דרום נמצאו שיעורים נמוכים מן הממוצע בקרב כל . ביישובים 10-14 קבוצות הגיל, בעוד שביישובים מוסלמיים שיעור הפנייה למיון נמוך רק בקרב קבוצת הגיל ערביים מעורבים, לעומת זאת, נמצאו שיעורי פנייה למיון גבוהים מן הממוצע בקרב כל קבוצות הגיל. ביישובים .14 דרוזיים, שיעורי הפנייה למיון גבוהים מן הממוצע בגילאים לידה עד : היפגעות ילדים לפי קבוצת האוכלוסייה של יישוב המגורים וגיל: פנייה לחדרי מיון 39 תרשים ), בממוצע לשנה, שיעורים2008-2015( ), ותמותה2012-2014( ), אשפוז2012-2014( ,מקורות: מאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת', ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים; עיבודים מיוחדים לנתוני מאגר מידע מרכזי אשפוזים .משרד הבריאות; עיבודים מיוחדים לנתוני מאגר מידע מרכזי ביקורים במיון, משרד הבריאות קבוצת אוכלוסייה בלאום הערבי (100,000-תמותה )שיעור ל (10,000-אשפוז )שיעור ל (10,000-מיון )שיעור ל מוסלמי בדואי במחוז דרום ערבי מעורב דרוזי סה"כ ממוצע )שיעור( 0-4 5-9 10-14 15-17 0 20 10 15 25 5 0 50 100 150 200 0 300 600 900 1,200 10.7 6.1 4.0 14.9 25.3 5.4 10.0 24.9 4.2 2.1 2.4 12.3 4.3 4.0 5.2 20.3 12.4 5.2 4.9 16.4 172.4 114.0 106.2 128.8 137.7 79.6 76.6 129.0 168.7 122.5 121.4 141.5 166.5 110.6 104.9 130.6 932.9 863.8 1,053.3 1,025.8 791.3 752.6 929.5 879.6 985.3 1,070.1 1,351.8 1,260.6 977.4 942.3 1,039.6 912.9 877.8 1,085.2 1,043.7 1,157.5 206.4 144.7 130.5 122.3 77 2017 דו"ח 'בטרם' לאומה : היפגעות ילדים לפי קבוצות אוכלוסייה6 פרק קבוצות אוכלוסייה בלאום הערבי ומין6.3.2 אחוז מקרי התמותה של בנים מתוך סך מקרי התמותה בגין היפגעות בלתי מכוונת גבוה בקרב יישובים דרוזיים, בהשוואה לכלל היישובים הערביים. מוצגת התפלגות מקרי התמותה של ילדים מהיפגעות בלתי מכוונת, לפי קבוצת 40 בתרשים ממקרי התמותה בקרב 72% ,האוכלוסייה אליה משתייך יישוב המגורים של הנפגע ומינו. ככלל יישובים ערביים הינם של בנים. יוצאי דופן מבחינה זו הינם יישובים דרוזיים, בהם מקרי התמותה מכלל מקרי התמותה בגין היפגעות בלתי מכוונת.90%-של בנים מהווים כ קבוצות אוכלוסייה בלאום הערבי וזירת ההיפגעות6.3.3 השכיחות היחסית של היפגעויות המתרחשות בבית ובחצר הבית ומובילות לתמותה היא גבוהה ביישובים בדואיים במחוז דרום ונמוכה ביישובים ערביים מעורבים. בהתייחס לתאונות המתרחשות בזירת הדרך, שכיחותן גבוהה בקרב יישובים מוסלמיים ודרוזיים ונמוכה בקרב יישובים בדואיים במחוז דרום. מוצגת התפלגות מקרי התמותה של ילדים מהיפגעות בלתי מכוונת, לפי קבוצת 41 בתרשים האוכלוסייה אליה משתייך יישוב המגורים של הנפגע וזירת ההיפגעות. הן ביישובים מוסלמיים והן ביישובים דרוזיים, חלקן היחסי של היפגעויות המתרחשות בזירת הדרך גבוה ביחס לחלקן היחסי של ההיפגעויות המתרחשות בזירה זו בכלל היישובים הערביים. מעבר לכך, ביישובים דרוזיים, אחוז ההיפגעויות המתרחשות בזירת המוסד החינוכי נמוך בהשוואה לאחוז ההיפגעויות הממוצע. ביישובים בדואיים במחוז דרום, חלקן היחסי של היפגעויות המתרחשות בזירת הבית גבוה בהשוואה לחלקן היחסי בהיפגעות בכלל היישובים. מנגד, חלקן היחסי של ההיפגעויות המתרחשות בדרך ביישובים אלו נמוך. ממצא זה בקרב ילדים תושבי היישובים הבדואיים במחוז דרום שונה באופן משמעותי מיתר קבוצות האוכלוסייה, בהן אחוז ההיפגעויות המתרחשות בזירת הדרך גבוה מזה שבזירת הבית. ביישובים ערביים מעורבים, אחוז ההיפגעויות המתרחשות בבית נמוך בהשוואה לאחוז ההיפגעויות הממוצע. ) לפי קבוצת 2008-2015( : התפלגות מקרי תמותת ילדים עקב היפגעות40 תרשים האוכלוסייה של יישוב המגורים ומין הנפגע, בממוצע לשנה, מספרים ואחוזים ) לפי קבוצת 2008-2015( : התפלגות מקרי תמותת ילדים עקב היפגעות41 תרשים האוכלוסייה של יישוב המגורים וזירת ההיפגעות, בממוצע לשנה, אחוזים מוסלמי דרום- בדואי ערבי מעורב דרוזי .מקור: מאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת', ארגון ,בטרם, לבטיחות ילדים 70.6% 29.4% 71.6% 28.4% 89.5% 10.5% 68.0% 32.0% בנים בנות מוסלמי בדואי במחוז דרום מעורב דרוזי סה״כ .מקור: מאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת', ארגון ,בטרם, לבטיחות ילדים בית וחצר הבית דרך מרחב ציבורי מוסד חינוכי זירת ההיפגעות קבוצת אוכלוסייה בלאום הערבי 50.0% 2.8% 33.0% 14.2% 2.3% 22.5% 23.6% 51.7% 8.0% 40.0% 32.0% 20.0% 0.0% 26.3% 63.2% 10.5% 2.9% 36.9% 42.1% 18.1% 78היפגעות ילדים בישראל קבוצות אוכלוסייה בלאום הערבי וסיבת ההיפגעות6.3.4 השכיחות היחסית של תאונות בית ופנאי המובילות לתמותה, ובפרט של טביעות, היא נמוכה ביישובים דרוזיים וגבוהה ביישובים ערביים מעורבים. תאונות דרכים בהן הילד הנפגע נוסע ברכב שכיחות באופן בולט ביישובים דרוזיים. ביישובים בדואיים במחוז דרום ישנה שכיחות גבוהה של תאונות בהן הילד הנפגע נמצא בסביבת הרכב. מוצגת התפלגות מקרי התמותה של ילדים מהיפגעות בלתי 42 בתרשים מכוונת, לפי קבוצת האוכלוסייה אליה משתייך יישוב המגורים של הנפגע וסיבת ההיפגעות. סיבות ההיפגעות המוצגות הינן אלו הנכללות בקטגוריות 'תאונות דרכים'. תחת שתי קטגוריות אלו מפורטות -'תאונות בית ופנאי' ו סיבות ההיפגעות אשר שכיחותן לשנה עולה על שני מקרים. סיבות היפגעות שלא נכללו תחת שתי קטגוריות אלו, לרבות סיבות היפגעות הנכללות תחת 'אחר' בכל קטגוריה, מוצגות בתרשים תחת 'אחר'. ביישובים דרוזיים, חלקן היחסי של תאונות בית ופנאי נמוך בהשוואה לחלקן היחסי בהיפגעות בכלל היישובים. בבסיס ממצא זה עומדת, בין היתר, העובדה כי במהלך תקופת הזמן הנחקרת לא התרחשו כלל מקרי תמותה מטביעה בקרב קבוצת אוכלוסייה זו. לעומת זאת, חלקן היחסי של תאונות דרכים בקרב יישובים דרוזים, ובפרט של תאונות בהן הילד הנפגע היה נוסע ברכב, גבוה ביחס לממוצע. מנגד, שכיחותן של תאונות דרכים בהן הנפגע היה הולך רגל נמוכה בקרב יישובים אלה. ביישובים ערביים מעורבים, חלקן היחסי של תאונות מסוג טביעה גבוה בהשוואה לחלקן היחסי בהיפגעות בכלל היישובים הערביים. לעומת זאת, חלקן היחסי של תאונות מסוג חנק ושל תאונות דרכים בהן הילד הנפגע נמצא בסביבת הרכב נמוך ביחס לממוצע. ביישובים בדואיים במחוז דרום, חלקן היחסי של תאונות דרכים בהן הילד הנפגע נמצא בסביבת הרכב גבוה בהשוואה לחלקן היחסי של תאונות אלו בהיפגעות בכלל היישובים הערביים. מנגד, שכיחותן של תאונות דרכים בהן הנפגע נסע ברכב מנועי (פרטי או ממונע אחר, כגון אופנוע או טרקטורון), נמוכה ביישובים אלו בהשוואה לממוצע. ) לפי קבוצת האוכלוסייה של2008-2015( : התפלגות מקרי תמותת ילדים עקב היפגעות42 תרשים יישוב המגורים וסיבת ההיפגעות, בממוצע לשנה, אחוזים . מאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת', ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים:מקור קבוצת אוכלוסייה בלאום הערבי 52.4% 46.5% 38.8% 59.5% 42.7% 45.9% תאונות בית ופנאי טביעה אחר חנק תאונות דרכים משתמש ברכב ממונע אחר הולך רגל נוסע ברכב נמצא בסביבת הרכב אחר 47.6% 53.5% 61.2% מוסלמי(בדואי )במחוז דרום מעורב דרוזי 9.4% 7.1% 22.3% 16.5% 17.1% 11.2% 5.9% 10.5% 18.6% 4.7% 23.2% 18.6% 33.3% 19.1% 9.5% 9.5% 19.0% 9.6% 11.1% 5.6% 5.6% 11.1% 11.1% 11.1% 16.7% 83.3% 44.4% 5.8% 26.7% 1.2% 1.2% 79 2017 דו"ח 'בטרם' לאומה : היפגעות ילדים לפי קבוצות אוכלוסייה6 פרק 2008-2011 2012-2015 מגמות לפי קבוצות אוכלוסייה בלאום הערבי6.3.5 ירידה מתונה, אך לא מובהקת, נמצאה בשיעור התמותה ביישובים ערביים נמצאה בשיעור האשפוז, אשר 3%-ככלל, ומוסלמיים בפרט. ירידה של כ נובעת בעיקרה מירידה בשיעור האשפוז של ילדים המתגוררים ביישובים נמצאה בשיעור הפנייה למיון, 5%-בדואיים במחוז דרום. עלייה של כ ומיוחסת לכלל קבוצות האוכלוסייה, פרט לישובים ערביים מעורבים. מציג מגמות בשיעור תמותת ילדים כתוצאה מהיפגעות בלתי 43 תרשים מכוונת, ובשיעורי האשפוז והפנייה למיון של ילדים עקב היפגעות מסיבות חיצוניות, לפי קבוצת האוכלוסייה אליה משתייך יישוב המגורים של הנפגע. ) חולקה 2008-2015( בהתייחסות לשיעורי התמותה, תקופת הזמן הנחקרת שנים כל אחת. עבור כל תקופה חושב שיעור 4 לשתי תקופות זמן עוקבות, בנות כולל, הן עבור קבוצות האוכלוסייה בנפרד והן עבור כלל הקבוצות יחד. בין 10%-שתי תקופות הזמן הנחקרות חלה ירידה מתונה, אך לא מובהקת, של כ בשיעור התמותה הכולל, אשר כנראה נובעת מירידה מתונה בשיעור התמותה של ילדים תושבי יישובים מוסלמיים. 2009-( בהתייחסות לשיעורי האשפוז והפנייה למיון, תקופת הזמן הנחקרת שנים כל אחת. ירידה מתונה 3 ) חולקה לשתי תקופות זמן עקבות בנות2014 , נמצאה בין שיעור האשפוז הכולל בתקופת הזמן3%-אך מובהקת, של כ ילדים) לשיעור זה בתקופת 10,000- מקרים ל132.6 ,2009-2011( הראשונה ילדים). פילוח היישובים 10,000- מקרים ל128.5 ,2012-2014( הזמן השנייה לפי קבוצות האוכלוסייה מעלה כי ירידה זו נובעת בעיקרה מירידה בשיעור לעומת 118.5 :האשפוז של ילדים המתגוררים ביישובים בדואיים במחוז דרום ילדים. בקרב יתר קבוצות האוכלוסייה לא נמצאו 10,000- מקרים ל108.9 .הבדלים בשיעורי האשפוז בין שתי תקופות הזמן הנחקרות חלה בשיעור הפנייה למיון הכולל בין תקופת הזמן הראשונה 5%-עלייה של כ 2012-( ילדים) לתקופת הזמן השנייה10,000- מקרים ל927.4 ,2009-2011( ילדים). מקורה של עלייה זו בעלייה בשיעורי10,000- מקרים ל973.2 ,2014 ), ביישובים בדואיים במחוז דרום6%+( הפנייה למיון ביישובים מוסלמיים ). לא נמצא שינוי בשיעור הפנייה למיון 3%+( ) וביישובים דרוזיים9%+( .ביישובים ערביים מעורבים , אשפוזים של ילדים, 2009-2014 ,: פניות של ילדים לחדרי מיון43 תרשים , לפי קבוצת האוכלוסייה של יישוב 2008-2015 , ותמותה של ילדים2009-2014 המגורים, בממוצע לשנה, ובהשוואה בין שתי תקופות זמן, שיעורים ,מקורות: מאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת', ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים; עיבודים מיוחדים לנתוני מאגר מידע מרכזי אשפוזים משרד הבריאות; עיבודים מיוחדים לנתוני מאגר מידע מרכזי ביקורים במיון, משרד הבריאות. קבוצת אוכלוסייה בלאום הערבי (100,000-תמותה )שיעור ל (10,000-אשפוז )שיעור ל (10,000-מיון )שיעור ל מוסלמי בדואי במחוז דרום ערבי מעורב דרוזי סה"כ ממוצע )שיעור( 0 5 10 15 0 50 100 150 0 200 400 600 800 10k 9.5 7.4 17.2 17.2 4.3 4.6 7.1 6.8 9.7 8.7 895.3 944.9 802 871.4 1,148.5 1,142.7 998.3 1,026.3 927.4 973.2 130.2 130.7 118.5 108.9 136.2 134.7 160.9 152.6 132.6 128.5 80היפגעות ילדים בישראל דפוסי היפגעות ילדים לפי רמת חרדיות בלאום6.4 היהודי בחלק זה ייבחנו דפוסי היפגעות ילדים המתגוררים ביישובים יהודיים, לפי רמת החרדיות של : 'מקורות הנתונים, 6.1 יישוב המגורים, בהתאם לסיווג אשר תואר בראשיתו של פרק זה (חלק הגדרות ושיטה'). נתוני ההיפגעות מפולחים, מעבר לכך, לפי משתנים נוספים: גיל, מין, זירת ההיפגעות וסיבת ההיפגעות. לבסוף, מוצגות מגמות בהיפגעות ילדים בקרב כל אחת מרמות החרדיות. (כלומר יישובים 4- ו3 בהשוואה לכלל היישובים היהודיים, יישובים בעלי רמת חרדיות בעלי רוב חרדי) מאופיינים בשיעורי תמותה גבוהים של ילדים עקב תאונות, אך בשיעורים נמוכים של אשפוז ופנייה למיון. מציג את התפלגות מקרי הפנייה למיון והאשפוז של ילדים עקב היפגעות מסיבות 44 תרשים חיצוניות, ואת התפלגות מקרי התמותה של ילדים כתוצאה מהיפגעות בלתי מכוונת, לפי רמת חרדיות יישוב המגורים של הנפגע. כמו כן, מוצג היחס בין שיעורי הפנייה למיון, האשפוז והתמותה של כל רמת חרדיות לשיעורים הממוצעים. הבדלים ניכרים, אך לא מובהקים, נמצאו בין שיעור תמותת ילדים ובני נוער המתגוררים מקרים 2.7 לעומת3.3- ו3.8 ,2.0( לבין השיעור הממוצע4- ו3 ,2 ביישובים בעלי רמת חרדיות ילדים, בהתאמה). עם זאת, לא נמצא קשר ישיר בין רמת החרדיות לבין סיכון 100,000-ל (הנמוכה 1 התמותה. בעוד סיכון התמותה של ילדים המתגוררים ביישובים בעלי רמת חרדיות נמוך מן 2 ביותר) דומה לממוצע, הסיכון עבור ילדים המתגוררים ביישובים בעלי רמת חרדיות הוא גבוה מן הממוצע (עם פער לרעת יישובים 4- ו3 הממוצע, וביישובים בעלי רמת חרדיות ).3 בעלי רמת חרדיות 1.1 , הן שיעור האשפוז והן שיעור הפנייה למיון גבוהים פי1 ביישובים בעלי רמת חרדיות 743.2 לעומת834.5- ילדים, ו10,000- מקרים ל72.4 לעומת77.8( מהשיעורים הממוצעים מאופיינים בשיעור 2 ילדים, בהתאמה). יישובים המשתייכים לרמת חרדיות10,000-מקרים ל ילדים), לעומת שיעור פנייה 10,000- מקרים ל72.4 לעומת79.3( אשפוז גבוה מן הממוצע ילדים). לבסוף, יישובים בעלי 10,000- מקרים ל743.2 לעומת634.4( למיון נמוך מהממוצע מקרים 47.3- ו40.8( , שהינם בעלי רוב חרדי, הינם בעלי שיעורי אשפוז4- ו3 רמת חרדיות ילדים, בהתאמה) 10,000- מקרים ל435.3- ו337.0( ילדים, בהתאמה) ופנייה למיון10,000-ל ילדים, בהתאמה).10,000- מקרים ל743.2- ו72.4( נמוכים מן הממוצע יש לציין כי לא נבחנו בדו"ח זה שיעורי פניות למוקדי חירום בקהילה וייתכן כי הם עשויים להסביר את הפער ביישובים בעלי רמת חרדיות גבוהה, בין שיעורי תמותה גבוהים של ילדים עקב תאונות לשיעורי אשפוז ופנייה למיון נמוכים, בהשוואה ליישובים בהם אין רוב חרדי. : היפגעות ילדים לפי רמת החרדיות של יישוב המגורים: פנייה לחדרי 44 תרשים ), בממוצע לשנה, 2008-2015( ), ותמותה2012-2014( ), אשפוז2012-2014( מיון מספרים, אחוזים, יחס שיעורים ביחס לממוצע מאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת', ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים; עיבודים מיוחדים לנתוני מאגר מידע :מקורות .מרכזי אשפוזים, משרד הבריאות; עיבודים מיוחדים לנתוני מאגר מידע מרכזי ביקורים במיון, משרד הבריאות יחס שיעורים ביחס לשיעור הממוצע מספרים אחוזים אחוז הקבוצה מתוך אוכלוסיית הילדים המתגוררים ביישובים (2014) יהודיים רמת חרדיות 1 2 3 4 82.9% 79.4% 71.8% 7.6% 9.8% 6.3% 2.2% 2.7% 6.9% 7.3% 8.1% 15% 91,888 8,565 30 8,428 1,054 3 2,430 294 3 8,038 874 6 73.9% 8.9% 4.8% 12.4% (10,000-מיון )שיעור ל (10,000-אשפוז )שיעור ל (100,000-תמותה )שיעור ל 1.1 1.1 0.9 1.1 0.7 0.5 0.6 1.4 0.6 0.7 1.2 1.0 81 2017 דו"ח 'בטרם' לאומה : היפגעות ילדים לפי קבוצות אוכלוסייה6 פרק : היפגעות ילדים לפי לפי רמת החרדיות של יישוב המגורים וגיל: פנייה לחדרי מיון45 תרשים ), בממוצע לשנה, שיעורים2008-2015( ), ותמותה2012-2014( ), אשפוז2012-2014( רמת החרדיות של יישוב המגורים וגיל6.4.1 מוצגים שיעור מקרי הפנייה למיון והאשפוז של ילדים עקב45 בתרשים היפגעות מסיבות חיצוניות, ושיעור מקרי תמותת ילדים כתוצאה מהיפגעות בלתי מכוונת, לפי רמת חרדיות יישוב המגורים של הנפגע וגילו. הינה בעלת שיעור 15-17 מן הנתונים עולה, ראשית, כי בעוד שקבוצת הגיל 5.5( התמותה הגבוה ביותר בקרב תושבי היישובים היהודיים שנכללו בניתוח הינה בעלת השיעורים הגבוהים 0-4 ילדים), קבוצת הגיל100,000-מקרים ל מקרים 783.6( ילדים) ופנייה למיון10,000- מקרים ל88.5( ביותר של אשפוז ילדים).10,000-ל (הנמוכה ביותר), סיכון האשפוז הגבוה נובע 1 ביישובים בעלי רמת חרדיות מן הממוצע של ילדים ובני נוער מקבוצות 1.1 משיעורי אשפוז גבוהים פי . שיעור הפנייה למיון ביישובים אלו גבוה בקרב כלל 15-17- ו10-14 ,0-4 הגיל קבוצות הגיל. נמצא שיעור תמותה נמוך מן הממוצע 2 ביישובים בעלי רמת חרדיות ילדים). שיעורי 100,000- מקרים ל3.3 לעומת1.5( 0-4 בקרב קבוצת הגיל 5-- ו0-4 מן הממוצע נמצאו בקרב קבוצות הגיל1.2- ו1.1 אשפוז גבוהים פי ) הינן בעלות 2 , בהתאמה. כלל קבוצות הגיל ביישובים אלו (רמת חרדיות9 .שיעורי פנייה נמוכים מן הממוצע למיון היא בעלת שיעור 15-17 , נמצא כי קבוצת הגיל3 ביישובים בעלי רמת חרדיות מהשיעור הממוצע. לעומת זאת, כלל קבוצות הגיל הינן 2.3 תמותה גבוה פי בעלות שיעורי אשפוז ופנייה למיון נמוכים מן הממוצע. היא בעלת 0-4 (הגבוהה ביותר), קבוצת הגיל4 ביישובים בעלי רמת חרדיות מהממוצע לקבוצת הגיל, בעוד כלל קבוצות הגיל הן 1.6 סיכון תמותה גבוה פי בעלות שיעורי אשפוז ופנייה למיון נמוכים מן הממוצע. בכל הנוגע לשיעורי התמותה, ניכרים דפוסי קשרים שונים בין רמות החרדיות שיעורי התמותה של בני 1-3 לבין קבוצות הגיל. ביישובים בעלי רמת חרדיות , בהתאמה). ביישובים בעלי 3.5- ו4.4 ,1.6 (פי0-4 גבוהים מאלו של בני15-17 , לעומת זאת, שיעורי התמותה בקרב שתי קבוצות גיל אלו4 רמת חרדיות דומים. , שיעורי האשפוז 3-בהתייחס לשיעורי האשפוז, בכלל רמות החרדיות פרט ל ביישובים ברמות 1.7- ו1.3 ,1.1 (פי15-17 גבוהים מאלו של בני0-4 של בני , בהתאמה). 4- ו2 ,1 החרדיות 3 בהשוואה לכלל היישובים היהודיים, סיכון התמותה של ילדים המתגוררים ביישובים בעלי רמת חרדיות , שיעורי 1 ), בהתאמה. ביישובים בעלי רמת חרדיות2.1 (פי4 ) ולידה עד2.0 (פי15-17 גבוה בקרב בני4-ו . 5-9 הפנייה למיון והאשפוז גבוהים בהשוואה לממוצע בכל קבוצות הגיל, פרט לשיעור האשפוז בקרב בני נמצאים תחת סיכון מוגבר לאשפוז.9 , ילדים בגילאי לידה עד2 ביישובים בעלי רמת חרדיות ,מקורות: מאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת', ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים; עיבודים מיוחדים לנתוני מאגר מידע מרכזי אשפוזים .משרד הבריאות; עיבודים מיוחדים לנתוני מאגר מידע מרכזי ביקורים במיון, משרד הבריאות רמת חרדיות(100,000-תמותה )שיעור ל (10,000-אשפוז )שיעור ל (10,000-מיון )שיעור ל 1 2 3 4 סה״כ 0-4 5-9 10-14 15-17 3.1 1.4 2.0 5.1 1.5 1.0 0.7 6.6 3.5 1.1 3.3 12.4 5.4 1.8 1.7 4.6 3.3 1.4 1.9 5.5 95.1 61.0 69.2 88.6 97.2 71.7 66.8 76.5 48.0 62.5 43.0 36.3 35.3 88.5 58.2 63.6 80.8 34.1 37.2 46.3 888.4 746.1 869.5 838.2 641.8 589.7 660.1 658.2 319.8 302.5 365.7 426.9 483.9 446.1 397.1 349.1 783.6 671.5 770.2 759.3 82היפגעות ילדים בישראל רמת החרדיות של יישוב המגורים ומין6.4.2 התפלגות מקרי התמותה של בנים ובנות מתוך סך מקרי התמותה בגין היפגעות בלתי מכוונת דומה ביישובי מגורים ברמות החרדיות השונות. מוצגת התפלגות מקרי תמותת ילדים כתוצאה מהיפגעות בלתי מכוונת, לפי רמת 46 בתרשים החרדיות של יישוב המגורים של הנפגע ומינו. כשני שליש ממקרי התמותה הינם של בנים, וזאת ללא הבדלים מובהקים בין יישובים בעלי רמת חרדיות שונה. רמת החרדיות של יישוב המגורים וזירת ההיפגעות6.4.3 מאופיינים בשכיחות יחסית נמוכה של היפגעויות4- ו2 יישובים בעלי רמת חרדיות המתרחשות במוסדות חינוך ומובילות לתמותה. מוצגת התפלגות מקרי התמותה של ילדים עקב היפגעות בלתי מכוונת, לפי רמת 47 בתרשים חרדיות יישוב המגורים של הנפגע וזירת ההיפגעות. (הגבוהה ביותר), חלקן היחסי של 4 והן ביישובים מרמת חרדיות2 הן ביישובים מרמת חרדיות היפגעויות המתרחשות במוסדות חינוך נמוך ביחס לחלקן היחסי של ההיפגעויות המתרחשות בזירה זו בכלל היישובים היהודיים. מעבר לכך, הנתונים מצביעים על מגמה לפיה ככל שעולה רמת החרדיות של היישוב, כך גדל חלקן היחסי של ההיפגעויות המתרחשות בבית ובחצר הבית. , לפי רמת 2008-2015 ,: התפלגות מקרי תמותה של ילדים עקב היפגעות46 תרשים החרדיות של יישוב המגורים ומין, בממוצע לשנה, אחוזים ) לפי רמת 2008-2015( : התפלגות מקרי תמותת ילדים עקב היפגעות47 תרשים החרדיות של יישוב המגורים וזירת ההיפגעות, בממוצע לשנה, אחוזים1 רמת חרדיות2 רמת חרדיות 3 רמת חרדיות4 רמת חרדיות .מקור: מאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת', ארגון ,בטרם, לבטיחות ילדים 71.4% 28.6% 66.1% 33.9% 70.0% 30.0% 66.7% 33.3% 1 2 3 4 סה״כ מאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת', ארגון ,בטרם, לבטיחות ילדים. :מקור זירת ההיפגעות רמת חרדיות בית וחצר הבית דרך מרחב ציבורי מוסד חינוכי 38.1% 10.8% 32.0% 19% 0.0% 42.9% 23.8% 33.3% 4.3% 43.5% 13.0% 39.1% 0.0% 40.8% 38.8% 20.4% 8.0% 34.0% 38.9% 19.1% בנים בנות 83 2017 דו"ח 'בטרם' לאומה : היפגעות ילדים לפי קבוצות אוכלוסייה6 פרק רמת החרדיות של יישוב המגורים וסיבת ההיפגעות6.4.4 ככלל, יישובים הנבדלים ברמת חרדיותם אינם נבדלים בשכיחות היחסית של תאונות בית ופנאי ותאונות דרכים. עם זאת, יישובים בעלי רמת מאופיינים בשכיחות יחסית נמוכה של תאונות דרכים בהן הילד 3 חרדיות הנפגע הולך רגל. מוצגת התפלגות מקרי תמותת ילדים כתוצאה מהיפגעות 48 בתרשים בלתי מכוונת, לפי רמת חרדיות יישוב המגורים של הנפגע וסיבת ההיפגעות. סיבות ההיפגעות המוצגות הינן אלו הנכללות בקטגוריות 'תאונות בית ופנאי' 'תאונות דרכים'. תחת שתי קטגוריות אלו מפורטות סיבות היפגעות שלא -ו נכללו תחת שתי קטגוריות אלו, לרבות סיבות היפגעות הנכללות תחת 'אחר' בכל קטגוריה, מוצגות בתרשים תחת 'אחר'. ככלל, אין הבדלים משמעותיים בחלקן היחסי של תאונות הבית והפנאי ושל תאונות הדרכים ברמות החרדיות השונות. יחד עם זאת, תאונות דרכים בהן הילד הנפגע הולך רגל נמצאו שכיחות פחות מן הממוצע ביישובים בעלי רמת .3 חרדיות ) לפי רמת החרדיות של 2008-2015( : התפלגות מקרי תמותת ילדים עקב היפגעות48 תרשים יישוב המגורים וסיבת ההיפגעות, בממוצע לשנה, אחוזים . מאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת', ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים:מקור רמת חרדיות 52.4% 52.9% 55.3%תאונות בית ופנאי תאונות דרכים 50.0% 47.6% 47.1% 44.7% 50.0% 1 2 3 4 16.3% 12.6% 8.9% 17.5% 16.8% 12.6% 4.7% 10.6% 23.5% 5.9% 17.6% 5.9% 17.6% 5.9% 17.6% 6.0% 19.0% 9.5% 14.3% 9.6% 4.8% 19.0% 19.0% 4.8% 13.2% 18.4% 10.5% 7.9% 18.4% 18.5% 10.5% 2.6% טביעה אחר חנק נפילה משתמש ברכב ממונע אחר הולך רגל נוסע ברכב אחר 84היפגעות ילדים בישראל 2008-2011 2012-2015 מגמות לפי רמת החרדיות של יישוב המגורים6.4.5 נמצאה בשיעור התמותה ביישובים יהודיים, וזו נובעת21%- ירידה של כ . ירידה של 3- ו1 מירידה בשיעור התמותה ביישובים בעלי רמות חרדיות נמצאה בשיעור האשפוז הכולל בישובים יהודיים, אשר מיוחסת 4%-כ . בהתייחס לשיעורי הפנייה למיון, נמצאה 1-לכלל רמות החרדיות פרט ל , וירידה 3- ו1 עלייה בקרב ילדים תושבי יישובים בעלי רמת חרדיות .2 ביישובים בעלי רמת חרדיות מציג מגמות בשיעור התמותה של ילדים עקב היפגעות בלתי 49 תרשים מכוונת, ובשיעורי האשפוז והפנייה למיון של ילדים עקב היפגעות מסיבות חיצוניות, לפי רמת חרדיות יישוב המגורים של הנפגע. ) לתקופת הזמן 2008-2011( מן הנתונים עולה כי בין תקופת הזמן הראשונה בשיעור התמותה של 21%-) חלה ירידה מובהקת של כ2012-2015( השנייה מקרים לכל 2.6 לשיעור של3.3 ילדים בכלל היישובים היהודיים (משיעור של ילדים). פילוח היישובים לפי רמת החרדיות מעלה כי ירידה זו נובעת 100,000 (משיעור1 בשיעור התמותה ביישובים בעלי רמת חרדיות27% מירידה של ילדים), וכן מירידה משמעותית, 100,000 מקרים לכל2.4 לשיעור של3.3 של 3 בשיעור התמותה ביישובים בעלי רמת חרדיות43% גם אם לא מובהקת, של ילדים).100,000 מקרים לכל3.2 לשיעור של5.6 (משיעור של ) 2009-2014( בניתוח שיעורי האשפוז והפנייה למיון, תקופת הזמן הנחקרת שנים כל אחת. ירידה קלה אך 3 חולקה לשתי תקופות זמן עוקבות בנות , נמצאה בין שיעור האשפוז בכלל היישובים היהודיים 4%-מובהקת, של כ ילדים) לשיעור 10,000- מקרים ל79.0 ,2009-2011( בתקופת הזמן הראשונה ילדים).10,000- מקרים ל75.9 ,2012-2014( זה בתקופת הזמן השנייה פילוח היישובים לפי רמת החרדיות מעלה כי ירידה זו נובעת מירידה בשיעור . ירידה של 1 האשפוז ביישובים המשתייכים לכלל רמות החרדיות, פרט לרמה נמצאה בשיעורי האשפוז של יישובים המשתייכים לרמות החרדיות 11%-כ נמצאה בשיעור האשפוז של יישובים 10%-, בהתאמה. ירידה של כ3- ו2 .4 המשתייכים לרמת החרדיות בניגוד לשיעורי התמותה והאשפוז, לא נמצא שינוי בשיעור הפנייה למיון 777.5 ,2009-2011( בכלל היישובים היהודיים בין תקופת הזמן הראשונה מקרים 779.8 ,2012-2014( ילדים) לתקופת הזמן השנייה10,000-מקרים ל ילדים). יחד עם זאת, נמצאו מגמות הפוכות בכיוונן בשיעורי הפנייה 10,000-ל נמצאו 3- ו1 למיון בין רמות החרדיות השונות. ביישובים בעלי רמת חרדיות בשיעורי הפנייה למיון, בהתאמה. מנגד, ביישובים 5%- וכ1%-עליות של כ , אשפוזים 2009-2014 ,: פניות של ילדים לחדרי מיון עקב היפגעות49 תרשים ותמותה של ילדים עקב היפגעות, 2009-2014 ,של ילדים עקב היפגעות , לפי רמת החרדיות של יישוב המגורים, בממוצע לשנה, שיעורים2008-2015 ,מקורות: מאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת', ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים; עיבודים מיוחדים לנתוני מאגר מידע מרכזי אשפוזים .משרד הבריאות; עיבודים מיוחדים לנתוני מאגר מידע מרכזי ביקורים במיון, משרד הבריאות רמת חרדיות(100,000-תמותה )שיעור ל (10,000-אשפוז )שיעור ל (10,000-מיון )שיעור ל 1 2 3 4 סה"כ ממוצע )שיעור( 3.3 2.4 82.3 81.1 92.1 81.7 49.5 44.0 57.6 51.6 79.0 75.9 860.2 870.6 673.2 653.5 347.1 363.9 479.7 474.4 777.5 779.8 1.8 2.3 5.6 3.2 3.7 4.0 3.3 2.6 לא נמצא הבדל בשיעורי הפנייה למיון4 בנתון זה. ברמת החרדיות3%- נמצאה ירידה של כ2 ברמת חרדיות בשתי תקופות הזמן הנחקרות. 85 2017 דו"ח 'בטרם' לאומה : היפגעות ילדים לפי קבוצות אוכלוסייה6 פרק : היפגעות ילדים7 פרק בישראל לפי יישובים ומחוזות בפרק זה מוצגים נתוני פניות למיון, אשפוזים ומקרי תמותת ילדים כתוצאה מהיפגעות בלתי יישובי מגורים אשר מונים, כל אחד, 165-מכוונת, לפי יישוב מגורי הילדים. הנתונים מתייחסים ל תושבים ומעלה. 5,000 , שיעורי הפניות למיון, שיעורי האשפוזים18 בחלק הראשון מוצגים עבור כל יישוב, באמצעות לוח ושיעורי התמותה עקב היפגעות בלתי מכוונת, כאשר עבור כל יישוב מוצג מידע לגבי השיוך , האשכול החברתי כלכלי של היישוב וממוצע 9המחוזי, לאום היישוב, קבוצת האוכלוסייה ביישוב .2012-2104 אוכלוסיית הילדים ביישוב בשנים בחלק השני מוצגים הנתונים עבור שלוש רמות החומרה של ההיפגעות (פניות למיון, אשפוזים ערבים. -ותמותה) לפי חלוקה מחוזית, תוך השוואה בין יישובים יהודיים, ערביים ומעורבים יהודים מקורות הנתונים, הגדרות ושיטה7.1 מקורות הנתונים בפרק זה נעשה שימוש במקורות הנתונים הבאים: )2012-2014( נתוני פניות למלר"ד בישראל – משרד הבריאות, מאגר מידע מרכזי ביקורים במיון )2012-2014( נתוני אשפוז ילדים בישראל – משרד הבריאות, מאגר מידע מרכזי אשפוזים נתוני תמותת ילדים בישראל – ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים, מאגר 'תיעוד היפגעויות ) 2008-2015( ,'מהתקשורת הגדרות ושיטה כללי הממצאים מוצגים לפי יישוב המגורים של הילד ולא לפי היישוב שבו אירעה ההיפגעות. היישובים מסודרים לפי מחוזות, כאשר בתוך כל מחוז היישובים מסודרים לפי לאום היישוב, ערבים, ומוצגים -בסדר שלהלן: יישובים ערביים, יישובים יהודיים ויישובים מעורבים יהודים בסדר אלפביתי. הממצאים המוצגים, הנסמכים על נתוני משרד הבריאות, כוללים תחת מחוז יהודה ושומרון יישובים יהודיים בלבד. אוכלוסיית הילדים ביישוב מחושבת כממוצע אוכלוסיית .2012-2014 הילדים ביישוב בשנים7 לגבי קבוצות אוכלוסייה ביישוב מתבסס על אפיון קבוצות האוכלוסייה בחברה הערבית ואפיון רמת החרדיות של יישובים18 המידע בלוח9 . עם זאת, על מנת להקל על ההתבוננות, עבור יישובים יהודיים ישנה בלוח התייחסות לשתי6.1 חלק6 יהודיים, בהתאם לאמור בפרק ' (מצויינת בלוח כיישוב 'יהודי לא חרדי').1 ' (מצויינת בלוח כיישוב 'יהודי חרדי') ו'רמת מובהקות4 רמות מובחנות בלבד: 'רמת חרדיות 86 קביעת רמת הסיכון של יישוב נקודת הייחוס שנקבעה הינה ממוצע שיעור ההיפגעות הארצי, כך - קביעת נקודת ייחוס ששיעור ההיפגעות בכל יישוב הושווה לממוצע שיעור ההיפגעות הארצי, ולא לשיעור ההיפגעות היישובים שנכנסו ללוח 165-. הסיבה לכך הינה ש18 היישובים שנכללו בלוח165 הממוצע של אינם מייצגים את כלל היישובים בארץ ואין להם מכנה משותף מהותי, פרט להיותם יישובים 18 תושבים והיותם יישובים ברשות עצמם (ולא חלק ממועצה כלשהי). ממוצע5000 המונים מעל שיעור ההיפגעות הארצי, לעומת זאת, מייצג את כלל היישובים בארץ . התאמת מבחן סטטיסטי להתפלגות נתוני ההיפגעות בישובים לפי רמות חומרת על מנת לקבוע את רמת הסיכון של יישוב בכל אחת מרמות ההיפגעות, תוך הגעה - ההיפגעות לרגישות מקסימלית מבחינת היכולת לזהות יישוב ברמת סיכון גבוהה או נמוכה ואבחנה בין מספר רמות סיכון (בעיקר אלה הגבוהות), הותאם לכל רמת היפגעות מבחן סטטיסטי ספציפי בהתאם למאפייני ההתפלגות: ), המתבסס על ההתפלגות הבינומית, לבחינת הסיכון Relative Risk) RR - מדד סיכון יחסי היחסי בין שתי קבוצות, הותאם לבחינת היפגעויות ברמת התמותה והאשפוז. כך, חושב סיכון ) לכל יישוב עבור שיעור התמותה עקב היפגעות בלתי מכוונת ובדומה עבור שיעור RR( יחסי האשפוזים עקב היפגעות בלתי מכוונת, כאשר נקודת הייחוס הינה, בהתאמה, השיעור הממוצע ארצי של אשפוזים עקב היפגעות בלתי -ארצי של תמותה והשיעור הממוצע הכלל-הכלל מכוונת. טעות התקן ורווחי הסמך שחושבו לכל סיכון יחסי סייעו לסווג את היישובים השונים לאחת משלוש רמות סיכון להיפגעות, הן ברמת התמותה והן ברמת האשפוז, כאשר כל רמה מובחנת מהשנייה באופן מובהק: מעל לממוצע הארצי דומה לממוצע הארצי מתחת לממוצע הארצי ברמת התמותה, המאופיינת בתאים סטטיסטיים קטנים יחסית לכל יישוב, לא נעשה סיווג לפי רמת סיכון עבור יישובים בהם אוכלוסיית הילדים הממוצעת לשנה נתונה מונה פחות , שכן ביישובים אלה מרווח הטעות רחב מאד ויש קושי בהסקת מסקנות סטטיסטיות 10,000-מ תקפות ואמינות. לפיכך, יישובים אלה לא קיבלו כל סימול בצבע והמשמעות הינה שלא ניתן להסיק מסקנות סטטיסטיות לגבי אותם נתונים. לצורך השוואת ממוצעים הותאם לבחינת היפגעויות ביישובים ברמת הפניות למיון, Z מבחן כאשר שיעורי הפניות האלו בכל יישוב תוקננו והסטיות מהממוצע בוטאו ביחידות תקן. בהתאם לציוני התקן ורווחי הסמך שחושבו, סווגו היישובים השונים לאחת מחמש רמות סיכון להיפגעות ברמת חומרה של פנייה למיון, המובחנות באופן מובהק זו מזו: חשוב לציין כי העובדה שיישוב מסוים נכלל בקטגוריה של 'דומה לממוצע הארצי' אינה מעידה בהכרח על כך ששיעורי ההיפגעות בו אינם גבוהים או נמוכים מהממוצע, אלא רק על כך שההבדלים בין שיעורי ההיפגעות ביישוב לשיעור ההיפגעות הארצי אינם גדולים מספיק ואינם .95% מובהקים מבחינה סטטיסטית כאשר רמת הביטחון שנקבעה למבחן היא של היפגעות לפי יישובים7.2 כל היישובים בעלי שיעורי תמותה גבוהים מהממוצע הארצי הינם יישובים ערביים, קיימת מהיישובים 70%-75%-בולטות שלילית משמעותית ליישובים ערביים במחוז דרום. כ בעלי שיעורי אשפוז או מיון גבוהים מהממוצע הארצי הינם יישובים ערביים, כאשר ישנה בולטות שלילית ליישובים ערביים במחוז צפון וחיפה. שיעורי אשפוז ושיעורי פניה למיון נמוכים נצפו ביישובים במחוז ירושלים, יישובים במחוז יהודה ושומרון ויישובים חרדים או בעלי אוכלוסייה חרדית משמעותית. עולים הממצאים הבאים:18 מלוח שיעורי תמותה שיעורי תמותה גבוהים מהממוצע הארצי נצפו בשבעה יישובים, כולם ערביים. שניים מיישובים אלה הם ממחוז צפון (טמרה ועראבה), אחד ממחוז המרכז (טייבה) וארבעה ממחוז דרום ארצי -(חורה, כסיפה, רהט ותל שבע). מבין היישובים שניתן היה לסווגם ביחס לממוצע הכלל ילדים לשנה נתונה לכל הפחות), חורה ורהט נמצאו בעלי שיעורי 10,000-(יישובים המונים כ ארצי. - מממוצע שיעור התמותה הכלל3.8 בכל יישוב), פי17.6( התמותה הגבוהים ביותר ממצאים אלה תואמים מחקרים קודמים (כמו 'היפגעות ילדים מתאונות בחברה הערבית , שהצביעו על כך שאוכלוסיית הערבים בדרום המדינה, שמורכבת 10)'בישראל: נייר עמדה ברובה המכריע מילדים בדואים, סובלת משיעורים גבוהים במיוחד של תמותה כתוצאה מהיפגעות בלתי מכוונת. בשבעה יישובים, כולם יהודיים, נמצאו שיעורי תמותה נמוכים משמעותית מהממוצע הארצי. שניים ממחוז מרכז (פתח תקווה וראשון לציון), שלושה ממחוז תל אביב (הרצליה, חולון ורמת גן) ושניים ממחוז דרום (אשדוד ואשקלון). חשוב לציין שלמבחן בו נעשה שימוש ישנה מגבלה מסויימת מבחינת יכולתו לאתר יישובים שנמצאים בסיכון מופחת לתמותה מהיפגעות, מכיוון שמספר מקרי התמותה ביישוב אינו יכול להיות מספר שלילי. עובדה זו מובילה לכך שעבור יישובים שאוכלוסיית הילדים שלהם קטנה מעשרים אלף תושבים לא ניתן לקבוע שהם בסיכון מופחת גם אם שיעורי ההיפגעות בהם נמוכים מאוד. למעשה, לא ניתן לייחס להם סיכון מופחת אפילו אם התרחש בהם מקרה תמותה אחד בלבד בשמונה השנים האחרונות (בדומה למה שאירע ברעננה, למשל) או לא התרחש בהם אף מקרה תמותה. המרכז - ' ניר נ., גלעד א., אפל א., וייס א., גולן א. היפגעות ילדים מתאונות בחברה הערבית בישראל: נייר עמדה. פתח תקווה: 'בטרם10 .2016 , יולי40 הלאומי לבטיחות ולבריאות ילדים, מס' פרסום הרבה מאוד מעל לממוצע הארצי הרבה מעל לממוצע הארצי מעט מעל לממוצע הארצי דומה לממוצע הארצי מתחת לממוצע הארצי 87 2017 דו"ח 'בטרם' לאומה : היפגעות ילדים בישראל לפי יישובים ומחוזות7 פרק שיעורי אשפוז ארצי -חמישה מתוך שבעת היישובים אשר סווגו כבעלי שיעורי תמותה גבוהים מהממוצע הכלל ארצי. שני היישובים בהם לא מתקיימת -סווגו גם כבעלי שיעורי אשפוז גבוהים מהממוצע הכלל התאמה זו בין שיעורי תמותה ואשפוז גבוהים הינם חורה וכסיפה אשר בדרום: הראשון נמצא ארצי והשני נמצא כבעל שיעור אשפוז -כבעל שיעור אשפוז הדומה לשיעור הממוצע הכלל ארצי. -הנמוך משיעור הממוצע הכלל ארצי, עולה -באשר לכלל היישובים שעבורם נמצא שיעור אשפוז גבוה בהשוואה לשיעור הכלל הינם יישובים 5%- הינם יישובים יהודיים וכ21%- מהם הינם יישובים ערביים, כ75%-כי קרוב ל ערביים מעורבים.-יהודיים בשונה מהממצא של רמת התמותה, לפיו מחוז דרום הינו בעל בולטות שלילית בתמותה עקב מהיישובים 75% :היפגעות, הרי שברמת האשפוז עולה כי מחוז צפון הינו בעל בולטות שלילית מהיישובים 88%-ארצי, ו-במחוז זה סווגו כבעלי שיעור אשפוז גבוה ביחס לממוצע הכלל הערביים במחוז סווגו כך. עוד בולטים לשלילה: מחוז חיפה אשר כמחצית מכלל היישובים שבו מהיישובים הערבים שבו סווגו כבעלי שיעור גבוה מהממוצע. במחוז דרום, לעומת זאת, 82%-וכ יישובים 4 ) סווגו כבעלי שיעור אשפוז גבוה מהממוצע, מתוכם24%- יישובים (שהם כ21 מתוך5 הישובים בהם15 מכלל היישובים הערביים במחוז). עוד עולה כי57%-ערביים (המהווים כ שיעורי האשפוז הם הגבוהים ביותר הינם כולם יישובים ערביים במחוזות חיפה וצפון, כאשר יישובים 44 ויותר מהממוצע הארצי. מבין2 יישובים מתוכם שיעורי האשפוז גבוהים פי12-ב בלבד הם יישובים יהודים: 7 , מהממוצע הארצי1.5 ששיעורי האשפוז בהם גבוהים לפחות פי קריית עקרון ובני עי"ש (מרכז), ערד (דרום), אור עקיבא (חיפה), שלומי, חצור הגלילית וצפת מתוכם 33 ערבי מעורב (עכו) והשאר יישובים ערביים כאשר-(צפון). יישוב אחד הוא יישוב יהודי הם ממחוזות צפון וחיפה וארבעה ממחוזות דרום ומרכז. ישובים הינם 12 ,) יישובים16( מתוך כלל היישובים היהודיים שסווגו כבעלי סיכון גבוה לאשפוז . לעומת זאת, מתוך כלל 7-9 יישובים מאשכולות3- ו1-3 , יישוב אחד מאשכולות4-6 מאשכולות ישובים בלבד מהאשכולות הבינוניים 5 ,היישובים היהודיים שסווגו כבעלי סיכון נמוך לאשפוז . כלומר, באשכולות 7-9 יישובים מהאשכולות18- ו1-3 יישובים מהאשכולות7 ), לעומת4-6( הבינוניים יותר יישובים יהודיים סווגו כבעלי סיכון גבוה לאשפוז מאשר כבעלי סיכון נמוך יישובים בהתאמה), בעוד שבקרב יישובים מאשכולות נמוכים 5 יישובים לעומת12( לאשפוז ), מספר היישובים שסווגו כבעלי סיכון נמוך להיפגעות גבוה בהרבה מאשר 7-9( ) וגבוהים1-3( .) יישובים בהתאמה4 ישובים לעומת25( מספר היישובים שסווגו כבעלי סיכון גבוה להיפגעות ממצא זה מרמז על כך שמבחינת שיעורי האשפוז בקרב יישובים ייהודיים, היישובים שנמצאים החברתית הבינונית ולא -בסיכון גבוה יחסית להיפגעות הם דווקא יישובים מהרמה הכלכלית החברתית הנמוכה, כפי שהיינו מצפים.-יישובים מהרמה הכלכלית היישובים ששיעורי האשפוז שלהם נמצאו נמוכים משמעותית בהשוואה לממוצע 31 מבין נמנים על מחוז תל 6 , מהם נמנים על מחוז מרכז11 : הינם יישובים יהודיים91% ,ארצי-הכלל נמנים על מחוז דרום ושניים נמנים על מחוז 5 , נוספים נמנים על מחוז יהודה ושומרון6 ,אביב ירושלים. שאר היישובים (שהם למעשה שלושה יישובים סה"כ) הינם: היישוב הערבי ג'ת ממחוז ערבי המעורב ירושלים והיישוב הערבי כסיפה שבמחוז דרום. מתוך -חיפה, היישוב היהודי חמישה יישובים שזוהו כחרדים מובהקים, ארבעת היישובים ביתר עילית, אלעד, מודיעין עילית 8 מתוך6 ,ובני ברק הם בעלי שיעורי אשפוז נמוכים משמעותית מהממוצע הארצי. בנוסף יישובים במחוז יהודה ושומרון סווגו כבעלי שיעורי אשפוז נמוכים משמעותית מהממוצע הארצי. שיעורי פניות למיון כאשר בוחנים את היישובים שסווגו כבעלי שיעורים גבוהים בהרבה מאד מהממוצע הארצי ) ובולטות 70%-של פניות למיון, התמונה המתקבלת הינה בולטות ליישובים ערביים (מהווים כ ), בדומה לממצאים שהתקבלו ברמת האשפוז. בנוסף, מעניין 75%-ליישובי הצפון (מהווים כ לציין שתחת סיווג זה של יישובים בהם שיעור הפניות למיון גבוה בהרבה מהממוצע הארצי, לא נכנס אף יישוב ערבי ממחוז דרום (בשונה מהבולטות הגבוהה שהיתה ליישובים אלה ברמת התמותה ומהנוכחות הלא מבוטלת שהיתה ליישובים אלה ברמת האשפוז). לעומת זאת, היישובים ממחוז דרום שנמצאו בולטים מאד בשיעור הפניות למיון הינם שני יישובים יהודיים: אשקלון ועומר. הסבר אפשרי לתופעה זו קשור לכך שעבור בדואים הפונים למיון ומגיעים מאחד היישובים הלא מוכרים בנגב, מוקלד במערכת בית החולים היישוב הקרוב ביותר כיישוב מגוריו של הפונה, ולפיכך ייתכן, לפחות לגבי עומר, שחלק לא מבוטל מהפניות למיון שמיוחסות לו, הינן, למעשה, פניות למיון של בדואים מיישובים לא מוכרים בנגב. יישובים יהודיים נוספים שנמצאה להם בולטות משמעותית מבחינת שיעור הפניות למיון הינם חצור הגלילית, צפת, קצרין ואור עקיבא, שלושת הראשונים ממחוז צפון והאחרון ממחוז חיפה. הרמה השנייה מבחינת גובה שיעור הפניות למיון (שיעור פניות 'הרבה מעל לממוצע הארצי') היישובים ברמה זו הינם ממחוז 22 מתוך13( מאופיינת גם היא בריבוי יישובים ממחוז צפון צפון), כשני שלישים מהם יישובים ערביים. לעומת זאת, רוב היישובים הערביים במחוז דרום ארצי.-הינם בעלי שיעור פניות למיון הדומה לממוצע הכלל ארצי, -מבין היישובים ששיעורי הפניות שלהם למיון נמצאו נמוכים משמעותית מהממוצע הכלל במחוז מרכז. 3- במחוז יהודה ושומרון ו4 , מהם במחוז חיפה6 : הינם יישובים יהודיים90% בקרב המחוזות ירושלים, צפון, חיפה, תל אביב ודרום מסווגים תחת קטגוריה זו (שיעור פניות נמוך מהממוצע הארצי) שני יישובים או יישוב אחד בלבד כל אחד. בנוסף, ישנה בולטות חיובית לישובים חרדיים מבחינת שיעור הפניות למיון. כך, שלושת היישובים שבהם שיעורי הפניות למיון הם הנמוכים ביותר הינם יישובים חרדיים או יישובים שיש בהם אוכלוסייה חרדית משמעותית (בית שמש, ביתר עילית ומודיעין עילית). 88היפגעות ילדים בישראל יישוב מחוז לאום היישוב קבוצת אוכלוסייה אשכול חברתי כלכלי ממוצע אוכלוסיית הילדים 2012-2014 ,0-17 בגילאי שיעור פניות למיון ילדים 10,000-ל שיעור האשפוזים ילדים10,000-ל שיעור מקרי מוות ילדים100,000-ל 2012-2014 2012-2014 *2008-2015 ארצי-כלל2,654,571 770.0 82.9 4.6 אבו סנאן מחוז צפון ערבי ערבי מעורב3 4,654 1,039.3 112.5 5.4 אכסאל מחוז צפון ערבי מוסלמי3 5,383 1,196.4 140.6 2.3 אעבלין מחוז צפון ערבי ערבי מעורב3 4,683 665.5 116 8 נוג'ידאת-בועיינה מחוז צפון ערבי צפון- בדואי2 3,607 1,360.5 158 6.9 מכסור-ביר אל מחוז צפון ערבי צפון- בדואי2 3,380 1,044.3 176.5 3.7 בית ג'ן מחוז צפון ערבי דרוזי3 3,782 929.9 134 6.6 בסמת טבעון מחוז צפון ערבי צפון- בדואי2 2,828 726 121.4 8.8 בענה מחוז צפון ערבי מוסלמי2 3,106 597.8 90.1 4 מכר-ג'דיידה מחוז צפון ערבי מוסלמי2 7,640 1,029.6 134.8 4.9 ג'ולס מחוז צפון ערבי דרוזי4 1,940 953.5 110 --- דבורייה מחוז צפון ערבי מוסלמי3 3,755 1,220.6 139.4 16.6 אסד-דייר אל מחוז צפון ערבי מוסלמי3 4,617 678.6 124.9 13.5 דייר חנא מחוז צפון ערבי מוסלמי3 3,541 983.7 116.7 10.6 זרזיר מחוז צפון ערבי צפון- בדואי2 2,957 942.5 146.6 12.7 חורפיש מחוז צפון ערבי דרוזי4 2,108 1,273.0 164.5 --- זנגרייה-טובא מחוז צפון ערבי צפון- בדואי2 2,360 1,488.9 227.4 21.2 טורעאן מחוז צפון ערבי מוסלמי3 5,212 1,259.2 146.4 4.8 טמרה מחוז צפון ערבי מוסלמי2 12,076 571.7 105.2 9.3 ג'ת-יאנוח מחוז צפון ערבי דרוזי3 2,274 1,269.2 181.7 5.5 יפיע מחוז צפון ערבי מוסלמי3 6,780 1,449.4 174.5 3.7 ירכא מחוז צפון ערבי דרוזי3 5,866 1,116.0 149.4 6.4 , בממוצע לשנה0-17 ) עקב היפגעות בלתי מכוונת גילאי2008-2015( ) ותמותה2012-2014( ), אשפוז2012-2014( : היפגעות ילדים לפי יישובים: שיעורי פניות למיון18 לוח הרבה מאוד מעל לממוצע הארצי מתחת לממוצע הארצי .)* שיעור התמותה השנתי חושב ביחס לאוכלוסיית הילדים הכוללת בישוב במשך שמונה שנים (כלומר סכום האוכלוסייה במהלך שמונה השנים 89 2017 דו"ח 'בטרם' לאומה : היפגעות ילדים בישראל לפי יישובים ומחוזות7 פרק כאבול מחוז צפון ערבי מוסלמי2 5,086 572.2 101.6 --- סמיע-כסרא מחוז צפון ערבי דרוזי3 3,211 1,069.2 168.2 23.4 כפר יאסיף מחוז צפון ערבי ערבי מעורב4 2,960 1,102.5 122.7 4.2 כפר כנא מחוז צפון ערבי מוסלמי2 8,583 1,069.9 140.6 8.7 כפר מנדא מחוז צפון ערבי מוסלמי2 7,925 1,019.5 170.8 11 כרום-מג'ד אל מחוז צפון ערבי מוסלמי2 5,839 845.5 167.8 17.1 מג'דל שמס מחוז צפון ערבי דרוזי3 3,515 726.4 121.4 --- מגאר מחוז צפון ערבי ערבי מעורב2 7,587 1,087.0 123 8.2 משהד מחוז צפון ערבי מוסלמי2 3,106 1,332.8 184.6 16.1 נחף מחוז צפון ערבי מוסלמי2 5,071 619.8 115.7 2.5 נצרת מחוז צפון ערבי ערבי מעורב3 25,970 1,604.3 160.7 2.4 סח'נין מחוז צפון ערבי מוסלמי3 10,922 756.6 110.2 1.1 עיילבון מחוז צפון ערבי ערבי מעורב4 1,720 1,281.3 116.3 --- עילוט מחוז צפון ערבי מוסלמי2 3,097 1,537.9 252.9 12.1 עין מאהל מחוז צפון ערבי מוסלמי2 4,876 948.8 130.6 2.6 עראבה מחוז צפון ערבי מוסלמי2 9,962 933.9 126.1 12.5 )פקיעין (בוקייעה מחוז צפון ערבי ערבי מעורב4 1,696 1,179.0 121.8 --- ראמה מחוז צפון ערבי ערבי מעורב4 2,226 802.6 130.3 16.8 ריינה מחוז צפון ערבי מוסלמי3 6,531 1,153.9 133.2 3.8 גנם- אום אל- שבלי מחוז צפון ערבי צפון- בדואי3 2,333 1,314.3 151.4 21.4 שעב מחוז צפון ערבי מוסלמי2 2,486 768.3 135.4 10.1 שפרעם מחוז צפון ערבי ערבי מעורב3 13,847 660.1 105.9 3.6 בית שאן מחוז צפון יהודי לא חרדי- יהודי4 5,417 859 73.8 4.6 חצור הגלילית מחוז צפון יהודי4 2,903 1,284.9 134.3 --- טבריה מחוז צפון יהודי4 12,453 1,110.3 83 --- יישוב מחוז לאום היישוב קבוצת אוכלוסייה אשכול חברתי כלכלי ממוצע אוכלוסיית הילדים 2012-2014 ,0-17 בגילאי שיעור פניות למיון ילדים10,000-ל שיעור האשפוזים ילדים10,000-ל שיעור מקרי מוות ילדים100,000-ל 2012-2014 2012-2014 2008-2015 90היפגעות ילדים בישראל יקנעם עילית מחוז צפון יהודי לא חרדי- יהודי7 6,990 613.3 77.3 1.8 כרמיאל מחוז צפון יהודי לא חרדי- יהודי6 11,179 395.7 75.7 4.5 מגדל העמק מחוז צפון יהודי4 7,431 985.5 93.3 1.7 נהרייה מחוז צפון יהודי לא חרדי- יהודי6 14,078 967.2 107 1.8 עפולה מחוז צפון יהודי לא חרדי- יהודי5 11,281 1,171.9 107 2.2 צפת מחוז צפון יהודי2 13,041 1,356.2 127.3 2.9 קצרין מחוז צפון יהודי לא חרדי- יהודי5 1,887 1,213.6 109.5 --- קריית שמונה מחוז צפון יהודי לא חרדי- יהודי5 6,134 1,098.2 90.7 6.1 רמת ישי מחוז צפון יהודי לא חרדי- יהודי8 2,136 805.3 62.4 --- שלומי מחוז צפון יהודי לא חרדי- יהודי5 1,918 1,183.5 137.3 6.5 תרשיחא-מעלות מחוז צפון מעורב5 5,922 830.2 102.4 -- נצרת עילית מחוז צפון מעורב5 9,173 1128.3 90.1 2.7 עכו מחוז צפון מעורב4 13,067 912 138.5 2.9 פחם-אום אל מחוז חיפה ערבי מוסלמי2 21,760 868.1 126.7 5.2 גרביה-באקה אל מחוז חיפה ערבי מוסלמי3 11,290 983.4 111 6.6 בסמ"ה מחוז חיפה ערבי מוסלמי2 3,738 1,038.8 130.2 20.1 זרקא-ג'סר א מחוז חיפה ערבי מוסלמי2 6,115 1,100.5 177.7 12.3 ג'ת מחוז חיפה ערבי מוסלמי4 4,125 535.7 49.3 --- כרמל-דאלית אל מחוז חיפה ערבי דרוזי4 5,042 997.6 181.1 2.5 כפר קרע מחוז חיפה ערבי מוסלמי4 6,454 1,071.2 111.6 11.6 מעלה עירון מחוז חיפה ערבי מוסלמי2 5,770 1,068.1 113.8 8.7 עספיא מחוז חיפה ערבי מעורב4 3,630 865.9 182.7 6.9 ערערה מחוז חיפה ערבי מוסלמי3 9,084 802.9 96.5 4.1 פוריידיס מחוז חיפה ערבי מוסלמי2 4,693 1,059.0 126.4 13.3 אור עקיבא מחוז חיפה יהודי לא חרדי- יהודי5 4,449 1,356.7 124.4 --- יישוב מחוז לאום היישוב קבוצת אוכלוסייה אשכול חברתי כלכלי ממוצע אוכלוסיית הילדים 2012-2014 ,0-17 בגילאי שיעור פניות למיון ילדים10,000-ל שיעור האשפוזים ילדים10,000-ל שיעור מקרי מוות ילדים100,000-ל 2012-2014 2012-2014 2008-2015 הרבה מאוד מעל לממוצע הארצי מתחת לממוצע הארצי91 גבעת עדה-בנימינה מחוז חיפה יהודי לא חרדי- יהודי8 5,168 796.5 65.8 --- זכרון יעקב מחוז חיפה יהודי לא חרדי- יהודי8 7,436 683.6 69 1.7 חדרה מחוז חיפה יהודי לא חרדי- יהודי6 22,515 1,014.7 100.8 3.9 טירת כרמל מחוז חיפה יהודי לא חרדי- יהודי4 4,629 828.8 105.1 --- נשר מחוז חיפה יהודי לא חרדי- יהודי7 5,185 686.6 106.7 --- כרכור-פרדס חנה מחוז חיפה יהודי לא חרדי- יהודי7 11,115 1,076.0 91.8 2.2 קריית אתא מחוז חיפה יהודי לא חרדי- יהודי6 13,443 569.8 77.4 2.8 קריית ביאליק מחוז חיפה יהודי לא חרדי- יהודי7 8,622 489.1 76.5 4.3 קריית טבעון מחוז חיפה יהודי לא חרדי- יהודי8 4,502 603.5 64.4 --- קריית ים מחוז חיפה יהודי לא חרדי- יהודי5 7,684 519.3 78.5 --- קריית מוצקין מחוז חיפה יהודי לא חרדי- יהודי7 8,660 502.3 80.8 --- רכסים מחוז חיפה יהודי חרדי- יהודי2 4,979 581.8 82.3 2.5 חיפה מחוז חיפה מעורב לא חרדי- יהודי7 61,179 709.9 115.8 4.1 ג'לג'וליה מחוז מרכז ערבי מוסלמי2 3,863 1,312.5 107.9 3.2 זמר מחוז מרכז ערבי מוסלמי3 2,401 826.2 119.4 10.4 טייבה מחוז מרכז ערבי מוסלמי3 16,095 808.1 131.3 9.3 טירה מחוז מרכז ערבי מוסלמי4 8,611 1,029.3 130.1 8.7 כפר קאסם מחוז מרכז ערבי מוסלמי3 9,067 1,275.0 70.6 13.8 קלנסווה מחוז מרכז ערבי מוסלמי2 9,125 841.6 140.6 9.6 אבן יהודה מחוז מרכז יהודי לא חרדי- יהודי8 4,093 719.9 67.6 --- אלעד מחוז מרכז יהודי חרדי- יהודי2 25,773 644 45.7 3.4 באר יעקב מחוז מרכז יהודי לא חרדי- יהודי7 6,143 842.2 59.7 2 בית דגן מחוז מרכז יהודי לא חרדי- יהודי7 2,165 871.3 47.7 --- בני עי"ש מחוז מרכז יהודי לא חרדי- יהודי5 1,628 892.8 131.1 --- גבעת שמואל מחוז מרכז יהודי לא חרדי- יהודי8 8,498 833.1 53.3 --- יישוב מחוז לאום היישוב קבוצת אוכלוסייה אשכול חברתי כלכלי ממוצע אוכלוסיית הילדים 2012-2014 ,0-17 בגילאי שיעור פניות למיון ילדים10,000-ל שיעור האשפוזים ילדים10,000-ל שיעור מקרי מוות ילדים100,000-ל 2012-2014 2012-2014 2008-2015 92היפגעות ילדים בישראל גדרה מחוז מרכז יהודי לא חרדי- יהודי7 9,567 808.7 108 3.9 גן יבנה מחוז מרכז יהודי לא חרדי- יהודי7 7,662 540.4 97.5 1.6 גני תקווה מחוז מרכז יהודי לא חרדי- יהודי8 4,746 890 55.5 2.6 הוד השרון מחוז מרכז יהודי לא חרדי- יהודי8 15,765 882.1 59.2 2.4 יבנה מחוז מרכז יהודי לא חרדי- יהודי6 10,587 687.3 104.8 3.5 יהוד מחוז מרכז יהודי לא חרדי- יהודי8 8,014 942.1 68.2 4.7 כוכב יאיר מחוז מרכז יהודי לא חרדי- יהודי9 2,570 679.5 57.1 --- כפר יונה מחוז מרכז יהודי לא חרדי- יהודי7 7,127 809.1 108 --- כפר סבא מחוז מרכז יהודי לא חרדי- יהודי8 24,006 943.5 77.8 4.7 רעות-מכבים-מודיעין מחוז מרכז יהודי לא חרדי- יהודי8 33,574 302.7 43.6 2.2 מזכרת בתיה מחוז מרכז יהודי לא חרדי- יהודי8 3,894 897.1 103.6 --- נס ציונה מחוז מרכז יהודי לא חרדי- יהודי8 14,466 654 58.1 1.7 נתניה מחוז מרכז יהודי לא חרדי- יהודי6 53,710 902.4 116.9 4 פרדסייה מחוז מרכז יהודי לא חרדי- יהודי8 1,348 994.3 94 --- פתח תקווה מחוז מרכז יהודי לא חרדי- יהודי7 63,215 1,034.7 38.8 2.2 צורן-קדימה מחוז מרכז יהודי לא חרדי- יהודי8 6,478 590.7 62.3 1.9 קריית עקרון מחוז מרכז יהודי לא חרדי- יהודי5 2,954 1,036.0 151.2 --- ראש העין מחוז מרכז יהודי לא חרדי- יהודי7 12,655 886.1 47.9 2 ראשון לציון מחוז מרכז יהודי לא חרדי- יהודי7 58,359 716.7 56.4 2.1 רחובות מחוז מרכז יהודי לא חרדי- יהודי7 36,895 787.4 107.4 4.4 **רעננה מחוז מרכז יהודי לא חרדי- יהודי8 18,601 766.8 77.6 0.7** שוהם מחוז מרכז יהודי לא חרדי- יהודי9 6,917 638 43.4 3.6 תל מונד מחוז מרכז יהודי לא חרדי- יהודי8 4,145 776.8 69.2 --- לוד מחוז מרכז מעורב4 23,627 1,019.7 97.6 5.8 רמלה מחוז מרכז מעורב4 21,148 1,077.5 102 6.5 יישוב מחוז לאום היישוב קבוצת אוכלוסייה אשכול חברתי כלכלי ממוצע אוכלוסיית הילדים 2012-2014 ,0-17 בגילאי שיעור פניות למיון ילדים10,000-ל שיעור האשפוזים ילדים10,000-ל שיעור מקרי מוות ילדים100,000-ל 2012-2014 2012-2014 2008-2015 הרבה מאוד מעל לממוצע הארצי מתחת לממוצע הארצי .''דומה לממוצע הארצי-** שיעור התמותה ברעננה נמוך משמעותית מהממוצע הארצי, אך יחס הסיכונים לא עמד ברמת המובהקות הנדרשת (אם כי הוא היה מאוד קרוב אליה) ולכן סווג כ 93 אור יהודה מחוז תל אביב יהודי לא חרדי- יהודי5 10,211 908.8 70.8 1.2 אזור מחוז תל אביב יהודי לא חרדי- יהודי7 3,124 845.1 85.4 --- בני ברק מחוז תל אביב יהודי חרדי- יהודי2 80,149 536.7 57.5 3.1 בת ים מחוז תל אביב יהודי לא חרדי- יהודי5 26,458 973.4 98.6 1.9 גבעתיים מחוז תל אביב יהודי לא חרדי- יהודי8 13,045 747.7 47.3 1 הרצלייה מחוז תל אביב יהודי לא חרדי- יהודי8 20,984 678.3 63.9 --- חולון מחוז תל אביב יהודי לא חרדי- יהודי6 47,252 787.2 79 2.1 קריית אונו מחוז תל אביב יהודי לא חרדי- יהודי8 10,600 917.3 50.3 1.2 רמת גן מחוז תל אביב יהודי לא חרדי- יהודי8 32,670 822.3 71 1.1 רמת השרון מחוז תל אביב יהודי לא חרדי- יהודי9 11,932 638.4 45 1 יפו- תל אביב מחוז תל אביב מעורב לא חרדי- יהודי8 85,141 1,020.1 84.9 5 אורנית מחוז יו"ש יהודי לא חרדי- יהודי8 2,696 942.2 43.3 4.6 אלפי מנשה מחוז יו"ש יהודי לא חרדי- יהודי8 2,674 867.7 63.6 4.7 אריאל מחוז יו"ש יהודי לא חרדי- יהודי6 4,236 867.9 51.1 ביתר עילית מחוז יו"ש יהודי חרדי- יהודי1 28,442 264 28.1 6.6 גבעת זאב מחוז יו"ש יהודי6 5,393 446.9 39.6 2.3 מודיעין עילית מחוז יו"ש יהודי חרדי- יהודי1 37,741 274.5 46.3 2.3 מעלה אדומים מחוז יו"ש יהודי לא חרדי- יהודי6 12,940 357.3 37.1 1 קרני שומרון מחוז יו"ש יהודי לא חרדי- יהודי5 2,278 866.4 89.3 5.5 חורה מחוז דרום ערבי דרום- בדואי1 10,659 801.5 88.2 17.6 כסיפה מחוז דרום ערבי דרום- בדואי1 9,898 538.5 57.9 10.1 לקיה מחוז דרום ערבי דרום- בדואי1 5,746 908.4 120.7 10.9*** בנגב-ערערה מחוז דרום ערבי דרום- בדואי1 8,563 668 93.8 11.7*** רהט מחוז דרום ערבי דרום- בדואי1 31,877 947 116.7 17.6 *** שיעורי התמותה בישובים אלה גבוהים משמעותית מהממוצע הארצי. יחד עם זאת, המובהקות של יחס הסיכונים בינם לבין הממוצע הארצי לא נבחנה מכיוון שהם אינם עומדים בקריטריון שנקבע לבחינת המובהקות של אוכלוסייה, כך שתמנה לפחות עשרת אלפים ילדים. אין להסיק מכך שישובים אלה אינם בסיכון גבוה להיפגעות. יישוב מחוז לאום היישוב קבוצת אוכלוסייה אשכול חברתי כלכלי ממוצע אוכלוסיית הילדים 2012-2014 ,0-17 בגילאי שיעור פניות למיון ילדים10,000-ל שיעור האשפוזים ילדים10,000-ל שיעור מקרי מוות ילדים100,000-ל 2012-2014 2012-2014 2008-2015 94היפגעות ילדים בישראל שלום-שגב מחוז דרום ערבי דרום- בדואי1 4,777 1,000.7 144.4 34.0*** תל שבע מחוז דרום ערבי דרום- בדואי1 10,191 895.6 116.8 11 אופקים מחוז דרום יהודי3 8,380 740.3 62.8 4.5 אילת מחוז דרום יהודי לא חרדי- יהודי6 12,688 1,191.9 86.7 5.9 ****אשדוד מחוז דרום יהודי5 68,667 323.1 67.8 1.6 אשקלון מחוז דרום יהודי לא חרדי- יהודי5 33,157 1,480.5 92.3 1.5 באר שבע מחוז דרום יהודי לא חרדי- יהודי5 52,709 1,140.9 87.4 2.8 דימונה מחוז דרום יהודי לא חרדי- יהודי4 9,695 811.4 82.9 3.9 ירוחם מחוז דרום יהודי לא חרדי- יהודי4 3,096 698.7 82.9 --- מיתר מחוז דרום יהודי לא חרדי- יהודי9 2,340 1,042.7 38.5 --- נתיבות מחוז דרום יהודי3 12,378 659.5 64.6 4 עומר מחוז דרום יהודי לא חרדי- יהודי9 2,038 1,240.1 90 6.1 ערד מחוז דרום יהודי4 6,632 1,097.6 137.7 3.8 קריית גת מחוז דרום יהודי4 14,565 675.6 67.3 4.3 קריית מלאכי מחוז דרום יהודי לא חרדי- יהודי3 6,797 667.4 103.5 3.7 שדרות מחוז דרום יהודי לא חרדי- יהודי4 6,099 1,187.1 88 2 אבו גוש מחוז ירושלים ערבי מוסלמי3 2,516 608.2 62.3 9.9 בית שמש מחוז ירושלים יהודי2 48,892 203.2 33 4.1 מבשרת ציון מחוז ירושלים יהודי לא חרדי- יהודי8 6,885 427 44.1 --- ירושלים מחוז ירושלים מעורב3 330,510 401.8 44.6 4.2 .**** הישוב אשדוד הינו הישוב היחידי ששיעורי ההיפגעות בו נמצאו נמוכים באופן מובהק מהממוצע הארצי בכל שלושת המדדים: מיון, אשפוז ותמותה ילדים לשנה נתונה, לא חושבו שיעורי תמותה.10,000- ביישובים בהם אוכלוסיית הילדים מונה פחות מ--- )2012-2014( ), משרד הבריאות, מאגר מידע מרכזי ביקורים במיון2012-2014( ); משרד הבריאות, מאגר מידע מרכזי אשפוזים2008-2015( ,'מקור: ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים, מאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת יישוב מחוז לאום היישוב קבוצת אוכלוסייה אשכול חברתי כלכלי ממוצע אוכלוסיית הילדים 2012-2014 ,0-17 בגילאי שיעור פניות למיון ילדים10,000-ל שיעור האשפוזים ילדים10,000-ל שיעור מקרי מוות ילדים100,000-ל 2012-2014 2012-2014 2008-2015 הרבה מאוד מעל לממוצע הארצי מתחת לממוצע הארצי95 יהודים ערבים היפגעות לפי מחוזות ולפי לאום היישוב7.3 ,בסעיף זה מוצגים שיעורי התמותה, שיעורי האשפוז ושיעורי הפניות למיון בכל אחד משבעת המחוזות (צפון חיפה, תל אביב, מרכז, ירושלים, יהודה ושומרון ודרום) תוך השוואה בין יישובים יהודיים, יישובים ערביים ויישובים ערביים בכל מחוז והפערים ביחסי השיעורים בין ערבים ליהודים בכל אחד מהמחוזות. כאמור -מעורבים יהודיים בראשית הפרק, יש לזכור כי הממצאים המוצגים, הנסמכים על נתוני משרד הבריאות, כוללים תחת מחוז יהודה ושומרון יישובים יהודיים בלבד. ) גבוה יותר מהפער 3.5 הפער בין ילדים ערבים לילדים יהודים בשיעורי התמותה (יחס שיעורים של ) וזה גבוה יותר מהפער בשיעורי הפניות למיון (יחס שיעורים של 1.8 בשיעורי האשפוז (יחס שיעורים של ). ברמת התמותה, הפער הגדול ביותר בין ילדים ערבים ליהודים נצפה במחוז דרום (יחס שיעורים של 1.3 1.7- ו1.8 ). ברמת האשפוז, הפערים הגדולים ביותר נצפו במחוז ירושלים והמרכז (יחס שיעורים של5.9 .)2.6 בהתאמה) ואילו ברמת המיון הפער הגדול ביותר נצפה במחוז ירושלים (יחס שיעורים של שיעורי תמותה מוצגים שיעורי התמותה בכל מחוז בחלוקה לשלושת סוגי היישובים. 50 ובתרשים19 בלוח ילדים10,000-*לא חושב שיעור תמותה כיוון שאוכלוסיית הילדים מונה פחות מ )2008-2015( ,'מקור: ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים, מאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת : שיעורי תמותה ביישובים יהודיים וערביים ויחס השיעורים לפי מחוז, שיעורים 19 לוח 2008-2015 , ילדים100,000-ל : שיעורי תמותה ביישובים יהודיים וערביים לפי מחוז, 50 תרשים 2008-2015 , ילדים100,000-שיעורים ל מהלוח ומהתרשים עולה: שיעורי התמותה מהיפגעות במחוז דרום גבוהים משמעותית מהממוצע הארצי אביב ומרכז נמוכים משמעותית מהממוצע -ושיעורי התמותה במחוזות תל הארצי. בשאר המחוזות שיעורי התמותה דומים לממוצע הארצי. בחלוקה לפי לאום, שיעור תמותה גבוה במיוחד נצפה ביישובים ערביים במחוז הדרום ילדים בשנה). שיעורי 100,000- מקרי מוות מהיפגעות ל15.8-(שיעור של כ תמותה גבוהים מהממוצע הארצי נצפו גם ביישובים ערביים במחוזות מרכז, חיפה וצפון. שיעורי תמותה נמוכים משמעותית מהממוצע הארצי נצפו אביב, חיפה, צפון, מרכז ודרום. בשני מחוזות -ביישובים יהודיים במחוזות תל שיעור התמותה ביישובים יהודיים היה דומה לממוצע הארצי: ירושלים ויהודה ושומרון. עולה מכך שהסיכון של ילד ערבי ממחוז דרום להיהרג כתוצאה אביב.- מהסיכון של ילד יהודי במחוז תל8.3 מהיפגעות בלתי מכוונת גבוה פי (2008-2015) ,'מקור: ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים, מאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת מחוז צפון חיפה מרכז דרום סה״כ 2.5 6.9 2.0 7.3 2.6 9.7 2.7 15.8 2.5 8.9 שיעורי תמותה יחס שיעורים ערבים/יהודים סה"כ שיעורי תמותה במחוז יישובים מעורבים יישובים ערביים יישובים יהודיים מחוז 2.8 5.3 2.2 6.9 2.5צפון 3.7 4.2 4.1 7.3 2.0חיפה 2.7 5.0 1.9תל אביב 3.7 3.5 6.1 9.7 2.6מרכז 4.1 4.2 * 3.6ירושלים 3.5 3.5יהודה ושומרון 5.9 6.0 15.8 2.7דרום 3.5 4.6 4.3 8.9 2.5סה"כ 96היפגעות ילדים בישראל יהודים ערבים מקור: ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים. עיבודים מיוחדים לנתוני משרד הבריאות, מאגר מידע מרכזי אשפוזים )2012-2014( (2008-2015) ,'מקור: ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים, מאגר 'תיעוד היפגעויות מהתקשורת מחוז צפון חיפה מרכז ירושלים דרום סה״כ 97.4 138.3 87.1 125.0 70.9 119.2 34.4 62.3 80.3 105.4 71.5 127.3 ערבייים, נמצא שיישובים אלה אינם שונים במובהק מהממוצע-לגבי יישובים מעורבים יהודיים . כלומר, 250%-הארצי בכל המחוזות. הפער בין יישובים ערביים ליהודיים בכלל המחוזות עומד על כ מהסיכון של ילד יהודי. הפער הגדול ביותר נצפה במחוז 3.5 הסיכון של ילד ערבי להיפגעות גבוה פי ).2.8 ) ואילו הפער הקטן ביותר נצפה במחוז צפון (יחס שיעורים של5.9 דרום (יחס שיעורים של שיעורי אשפוזים מוצגים שיעורי האשפוזים בכל מחוז בחלוקה לשלושת סוגי היישובים. 51 ובתרשים20 בלוח מהלוח ומהתרשים עולה: אשפוזים 125-המחוזות בהם שיעורי האשפוז הם הגבוהים ביותר הינם: מחוז צפון (שיעור של כ ילדים בשנה). 10,000- אשפוזים ל106- ילדים בשנה) ומחוז חיפה (שיעור של כ10,000-ל המחוזות בהם שיעורי האשפוז הם הנמוכים ביותר הינם: מחוז ירושלים ומחוז יהודה ושומרון ילדים בשנה). 10,000- אשפוזים בכל אחד מהמחוזות ל41-43-(שיעור של כ בחלוקה לפי לאום, השיעורים הגבוהים ביותר של אשפוזים נצפו הן בקרב יהודים והן בקרב ערבים במחוז צפון, אם כי זהו המחוז היחיד בעל שיעור אשפוז של ילדים יהודים הגבוה ארצי. בקרב ערבים נצפתה חריגה שלילית בשיעור האשפוזים גם עבור -מהממוצע הכלל ערביים נצפו שיעורי אשפוז גבוהים -מחוזות חיפה, מרכז ודרום. בקרב יישובים מעורבים יהודיים מהממוצע הארצי במחוזות צפון, חיפה ומרכז. שיעורי אשפוז נמוכים מהממוצע הארצי נצפו ערביים, כמו גם במחוז -במחוז ירושלים, בילדים תושבי יישובים יהודיים ומעורבים יהודיים יהודה ושומרון (הכולל בדוח זה יישובים יהודיים בלבד). : שיעורי אשפוזים ביישובים יהודיים וערביים ויחס השיעורים לפי מחוז, 20 לוח 2012-2014 , ילדים10,000-שיעורים ל : שיעורי אשפוזים ביישובים יהודיים וערביים לפי 51 תרשים 2012-2014 , ילדים10,000-מחוז, שיעורים ל שיעורי אשפוזים יחס שיעורים ערבים/ יהודים סה"כ שיעורי אשפוזים במחוז יישובים מעורבים יישובים ערביים יישובים יהודיים מחוז 1.4 125.3 115.2 138.3 97.4צפון 1.4 106.4 115.8 125.0 87.1חיפה 71.8 84.9 67.4תל אביב 1.7 77.6 99.7 119.2 70.9מרכז 1.8 43.3 44.6 62.3 34.4ירושלים 40.9 40.9יו״ש 1.3 86.7 105.4 80.3דרום 1.8 82.9 66.9 127.3 71.5סה"כ הרבה מאוד מעל לממוצע הארצי מתחת לממוצע הארצי97 יהודים ערבים מהלוח ומהתרשים עולה: פניות 1,017-המחוז שבו שיעורי הפניות למיון הם הגבוהים ביותר הוא מחוז צפון (שיעור של כ ילדים בשנה), והמחוזות שבהם שיעורי הפניות הם הנמוכים ביותר הינם מחוזות 10,000-ל ילדים בשנה, בהתאמה). 10,000-ל- פניות367- ו379-ירושלים ויהודה ושומרון (כ בחלוקה לפי לאום, שיעורים גבוהים של פניות למיון נצפו במחוז צפון בכל שלושת סוגי ערבי מעורב, אם כי ביישובים ערביים נצפו השיעורים הגבוהים -היישובים: יהודי, ערבי ויהודי ארצי. בנוסף, נצפו שיעורים גבוהים של -ביותר והחריגים ביותר בהשוואה לממוצע הכלל ערביים מעורבים. במחוז תל -פניות למיון במחוז מרכז ביישובים ערביים וביישובים יהודיים אביב ביישובים מעורבים ובמחוז חיפה ביישובים ערביים נצפו גם כן שיעורי פניות גבוהים מעט ארצי נצפו בירושלים בשלושת -ארצי. שיעורי פניות נמוכים מהממוצע הכלל-מהממוצע הכלל ערבי מעורב, וכך גם במחוז יהודה ושומרון.-סוגי היישובים יהודי, ערבי ויהודי : שיעורי פניות למיון ביישובים יהודיים וערביים ויחס השיעורים לפי מחוז, 21 לוח 2012-2014 , ילדים10,000-שיעורים ל : שיעורי פניות למיון ביישובים יהודיים וערביים 52 תרשים 2012-2014 , ילדים10,000-לפי מחוז, שיעורים ל . כלומר, הסיכון 80%-הפער בשיעורי האשפוז בין ערבים ליהודים בכלל המחוזות עומד על כ מהסיכון של ילד יהודי. הפערים הגדולים 1.8 של ילד ערבי לאשפוז עקב היפגעות גבוה פי ), ואילו הפערים 1.7 ) ומרכז (יחס שיעורים של1.8 ביותר נצפו במחוז ירושלים (יחס שיעורים של ).1.3 הקטנים ביותר נצפו במחוז דרום (יחס שיעורים של שיעורי פניות למיון מוצגים שיעורי הפניות לחדרי מיון בכל מחוז בחלוקה לשלושת סוגי היישובים.52 ובתרשים21 בלוח .מקור: ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים. עיבודים מיוחדים לנתוני מאגר מידע מרכזי ביקורים במיון, משרד הבריאות מחוז צפון חיפה מרכז ירושלים דרום סה״כ 989.0 1,034.3 768.3 934.2 788.8 979.7 230.9 608.2 856.0 843.3 747.0 972.6 שיעורי פניות למיון יחס שיעורים ערבים/ יהודים סה"כ שיעורי פניות למיון במחוז יישובים מעורבים יישובים ערביים יישובים יהודיים מחוז 1.0 1,016.6 965.2 1,034.3 989.0צפון 1.2 808.0 709.9 934.2 768.3חיפה 799.1 1,020.1 725.7תל אביב 1.2 826.9 1,047.0 979.7 788.8מרכז 2.6 378.6 401.8 608.2 230.9ירושלים 367.4 367.4יו״ש 1.0 852.8 843.3 856.0דרום 1.3 770.0 613.3 972.6 747.0סה"כ מקור: ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים. עיבודים מיוחדים לנתוני מאגר מידע מרכזי ביקורים במיון, משרד הבריאות. 98היפגעות ילדים בישראל ,. כלומר30%-הפער בשיעורי הפניות למיון בין ערבים ליהודים בכלל המחוזות עומד על כ מהסיכון של ילד יהודי. הפערים 1.3 הסיכון של ילד ערבי לפנות למיון עקב היפגעות גבוה פי ), ואילו במחוז צפון ובמחוז דרום לא 2.6 הגדולים ביותר נצפו במחוז ירושלים (יחס שיעורים של היה כל הבדל משמעותי, אם בכלל, בין יהודים לערבים מבחינת שיעור הפניות למיון. סיכום הממצאים בנושא פניות למיון, אשפוז ותמותה עקב היפגעות, לפי מחוזות פערים בין יהודים לערבים ) גבוהים יותר מהפערים 3.5 הפערים בין ערבים ליהודים בשיעורי התמותה (יחס שיעורים של ) ואלה גבוהים יותר מהפערים בשיעורי הפניות למיון 1.8 בשיעורי האשפוז (יחס שיעורים של ). הסבר אפשרי להבדל זה הוא שהפגיעות של ילדים ערבים נוטות להיות 1.3 (יחס שיעורים של חמורות יותר (ראה פרק זירות). בנוסף, פניות למיון ואשפוז (כאשר רמת החומרה קלה יחסית) מושפעות מגורמים נוספים מעבר לעצם ההיפגעות, כמו מידת הנגישות של בית החולים והמוטיבציה לפנות לבית חולים לעומת שימוש באמצעי טיפול אלטרנטיביים. עבור לא מעט יישובים ערביים הנגישות לבתי החולים נמוכה וייתכן גם שבקרב האוכלוסייה הערבית, לפחות בחלקה, המוטיבציה לפנות לבתי חולים פחותה ביחס לאוכלוסייה היהודית. כך, ייתכן שלמרות מספר היפגעויות גדול יותר בקרב האוכלוסייה הערבית, ההבדלים ברמת האשפוז והפניות למיון בבתי חולים בהשוואה לאוכלוסייה היהודית, הם למעשה קטנים יותר ומשמעותיים פחות. פערים בין מחוזות שיעורי התמותה הגבוהים ביותר נמצאו בקרב יישובים ערביים בדרום (בקרב האוכלוסייה ארצי, אולם -הבדואית). יחד עם זאת, שיעורי האשפוז ביישובים אלה גבוהים מהממוצע הכלל נמוכים משיעורי האשפוז ביישובים ערביים במחוזות צפון, חיפה ומרכז, ואילו שיעורי הפניות ארצי. -למיון ביישובים אלה נמצאו דומים לממוצע הכלל ארצי, הן -מחוז צפון בולט מבחינת שיעורי אשפוז ושיעורי פניות למיון גבוהים מהממוצע הכלל ערביים), אך במידה רבה יותר -בקרב ערבים והן בקרב יהודים (לרבות יישובים מעורבים יהודיים ביישובים ערבים. עם זאת, שיעורי התמותה במחוז הצפון אינם גבוהים משמעותית מהממוצע הארצי. ארצי כאשר הבולטות נגזרת -מחוז חיפה בולט מבחינת שיעורי אשפוז גבוהים מהממוצע הכלל ערביים. יחד עם זאת, שיעורי התמותה ושיעורי -מיישובים ערביים ומיישובים מעורבים יהודיים ארצי. -הפניות למיון דומים לממוצע הכלל במחוז מרכז נצפו שיעורי אשפוז ושיעורי פניות למיון גבוהים ביישובים ערביים וביישובים ערביים, אולם לא נרשמה חריגה ברמת כלל המחוז.-מעורבים יהודיים לעומת זאת, במחוז ירושלים ובמחוז יהודה ושומרון נצפו שיעורי אשפוז ושיעורי פניות למיון ארצי. במחוז יהודה ושומרון הדבר נכון עבור כלל המחוז (אם כי יש -נמוכים מהממוצע הכלל לזכור שהמחוז עצמו כולל בדוח זה יישובים יהודיים בלבד), ובמחוז ירושלים הדבר נכון עבור שלושת סוגי היישובים, להוציא יישובים ערביים אשר נמצאו נמוכים רק בשיעורי הפניות למיון ארצי.-בעוד ששיעורי האשפוז שלהם דומים לממוצע הכלל הרבה מאוד מעל לממוצע הארצי מתחת לממוצע הארצי99 Bentur, Y., Lurie, Y., Cahana, A., Kovler, N., Bloom-Krasik, A., Gurevych, B., & Klein-Schwartz, W. (2014). Poisoning in Israel: annual report of the Israel Poison Information Center, 2012. The Israel Medical Association Journal: IMAJ, 10(11), 686-692. Centers for Disease Control and Prevention (CDC). (2013). National Action Plan for Child Injury Prevention. National Centers for Injury Prevention and Control. Evans, L. (2014). Traffic fatality reductions: United States compared with 25 other countries. American Journal of Public Health, 104(8), 1501-1507. Peden, M. M. (Ed.). (2008). World Report on Child Injury Prevention. World Health Organization. World Health Organization. (2009). Global Status Report on Road Safety 2013: supporting a Decade of Action. Geneva: World Health Organization; 2013. Laflamme, L., Hasselberg, M., & Burrows, S. (2010). 20 years of research on socioeconomic inequality and children's: unintentional injuries understanding the cause-specific evidence at hand. International Journal of Pediatrics, 2010. Khan, U. R., Sengoelge, M., Zia, N., Razzak, J. A., Hasselberg, M., & Laflamme, L. (2015). Country level economic disparities in child injury mortality. Archives of Disease in Childhood, 100(Suppl 1), S29-S33. Schwebel, D. C. & Gaines, J. (2007). Pediatric unintentional injury: behavioral risk factors and implications for prevention. Journal of Developmental & Behavioral Pediatrics, 28(3), 245-254. Sethi, D. (2008). European Report on Child Injury Prevention. WHO Regional Office Europe. Towner, E. & Towner, J. (2009). Child injury in a changing world. Global Public Health, 4(4), 402-413. Siman-Tov, M., Radomislensky, I., & Peleg, K. (2013). Reduction in trauma mortality in Israel during the last decade (2000–2010): The impact of changes in the trauma system. Injury, 44(11), 1448-1452. ביבליוגרפיה ניר נ., גלעד א., אפל א., וייס א., גולן א. היפגעות ילדים מתאונות בחברה הערבית בישראל: , 40 המרכז הלאומי לבטיחות ולבריאות ילדים, מס' פרסום- 'נייר עמדה. פתח תקווה: 'בטרם .2016 יולי ). שיטות 2011( מנע, נ., פוגל, נ., רומנוב, ד., עמדי, ד., פלדמן, מ., ואחרים-פרידמן, י., שאול http://www.cbs.gov. מדידה ואמידת גודלה של האוכלוסייה החרדית בישראל. אוחזר מתוך il/publications/tec25.pdf .). פגיעות בישראל. בתוך שמר, י., בראל, ו. היפגעות בישראל2002( .צדקה, פ., הלפרין, ב ירושלים: הוצאת מאגנס, תשס"ב. 100היפגעות ילדים בישראל 101 2017 דו"ח 'בטרם' לאומה نتالي نير يوتام أوفير أوشري فايس شارون ليفي اعداد: إستي جوالن 1100 اعالن رقم 2017 مؤسسة "بطيرم" لسالمة األطفال، تشرين أول اصابات األطفال في اسرائيل 2017 تقرير "بطيرم" لألمّ ة ملخّ ص تقرير لألمّ ة: صورة عامة حول اصابات األطفال في اسرائيل تشكل اإلصابة غير املتعمدة عامال رئيسيا في وفيات ومرض األطفال واملراهقني في إسرائيل والعالم. يقدم التقرير احلالي صورة آنية ومفصلة حول اإلصابات غير املتعمّدة وسط األطفال واملراهقني في إسرائيل من أجل تعزيز سياسات وأنشطة سنة لوحظ انخفاض بارز في معدل وفيّات األطفال ومعدل مكوث 15 هادفة وفعالة للوقاية. على عدة أصعدة، وعلى مدار االطفال في املستشفى للعالج جراء اصابة غير متعمّدة. هذا االنخفاض يعود الى تقدّم في العالجات الطبيّة وجهود الوقاية من احلوادث في املجتمع. مبقارنة مع معدالت وفيّات األطفال نتيجة أمراض وبني وفيات األطفال جراء اصابة غير متعمّدة، مرة، من الوفيّات جراء اصابة، دليال آخرًا على النجاح في تفادي ومنع وقوع 1.5 -لوحظ خالل السنوات انخفاض أكبر بـ حوادث خطيرة وسط األطفال واملراهقني. إن االنخفاض في وفيّات األطفال جراء اإلصابات في إسرائيل يشبه االنخفاض املتوسّط في بلدان منظمة التعاون االقتصادي )، OECD( في منظمة التعاون االقتصادي والتنمية35 -. من بني البلدان الـ55٪ )، الذي يبلغ حواليOECD( والتنمية في معدالت وفيات األطفال جراء اصابة، مما يشير إلى حتسّ ن كبير. عند فحص احلاالت التي تؤدي 22 حتتل إسرائيل املرتبة الى اصابات، تبني أن التحسن البارز كان في مجال حوادث الطرق في إسرائيل مقارنة باحلوادث املنزلية واوقات الفراغ، على ).OECD( غرار النتائج في بلدان منظمة التعاون االقتصادي والتنمية سنوات"، وتظهر 4 أما بالنسبة للفئات العمرية، فإن املجموعة األكثر عرضة للخطر هي الفئة العمريّة "بعمر الوالدة حتى بشكل خاص اإلصابة في املنزل وفي ساحة املنزل. تبيّ أنه يوجد انخفاض معتدل بحاالت الوفاة الناجمة عن اإلصابات على مدار السنني، على عكس الفئات العمريّة األخرى، حيث كان هناك انخفاض كبير في الوفيّات الناجمة عن اإلصابة. يتبيّ من دراسة حاالت الوفاة الناجمة عن اإلصابات غير املتعمّدة على مرّ السّ نني، أن انخفاض معدل الوفيّات في املجتمع العربي أقل بكثير منه في املجتمع اليهودي. ال تزال الفجوات في معدالت اإلصابة بني املجتمعني، التي لوحظت في املاضي، قائمة بل وتزايدت على مرّ السّ نني، بحيث يتعرّض األطفال وأبناء الشّ بيبة العرب الى خطر االصابة بشكل متزايد، بغضّ النّظر عن أعمارهم، باملقارنة مع األطفال اليهود. وعالوة على ذلك، يزيد هذا اخلطر كلما زادت شدّة اإلصابة. وتبعا لذلك، فإن الفجوة بني األطفال العرب واليهود في معدالت الوفيّات أعلى من الفرق في معدالت الدخول إلى املستشفيات واملكوث فيها للعالج، وهو أعلى من الفجوة في معدل التّوجه الى غرفة الطوارئ. وتشير هذه النتائج إلى وجود اختالفات بني املجتمع العربي واملجتمع اليهودي في سلوكيّات خطرة إلى جانب وجود بنى حتتيّة غير صاحلة في املنزل وفي الشارع وفي محيط األطفال. إن االنخفاض في الوفيّات الناجمة عن حوادث الطّرق وسط األطفال اليهود أكبر بكثير من معدل وفيّات األطفال العرب مرة). وسط األطفال العرب هناك انخفاض في الوفيّات جرّاء احلوادث كمشاة، ولكن في حوادث 2.7( جراء حوادث طرق السيارات لم يكن هناك أي تغيير، ويبدو أن هناك ارتفاعا طفيفا. يبدو أن الفجوة بني االنخفاض احلادّ في الوفيات وسط األطفال اليهود الناجمة عن حوادث السيارات وبني عدم وجود انخفاض كذلك وسط األطفال العرب، يفسر معظم الزيادة في الفجوة بني األطفال اليهود والعرب في معدالت الوفيات الناجمة عن اإلصابات في السنوات األخيرة. وفقا لهذه النتائج، تبيّ أن احتمال املوت لدى الطفل العربي مقارنة مع طفل يهودي مرتفع بشكل خاص على حلبة الطريق، في حني أن احتمال دخول املستشفى للعالج مرتفع بشكل خاص في احللبة املنزليّة. ميكن تفسير تلك النتائج حول حلبة الطريق في املجتمع العربي بواسطة بيانات ومعطيات مماثلة من بلدان مختلفة التي ازدادت فيها كمية السيارات بسرعة كبيرة التي ال تتماشى مع البنى التحتية التي لم تتطور بعد بشكل كاف ومناسب. كما تشير النتائج الوطنية، بشأن انخفاض معدّالت وضع حزام األمان بشكل كبير في املجتمع العربي، إلى عوامل اخلطر املتزايدة وسط األطفال العرب على الطّرق. وفي دراسة مختلف الفئات السكانيّة في إسرائيل، مت حتديد عدد من الظواهر التي تتطلّب تخطيطا خاصا ومصمَّما من أجل احلدّ من إصابات األطفال وسط تلك املجتمعات: تبيّ أن معدّل وفيّات األطفال الذين يعيشون في جتمّعات بدويّة في اجلنوب أعلى بكثير من املعدّل املتوسّط في مجمل القرى واملدن العربيّة. احتمال وفاة األطفال، في الوسط البدوي، مرتفع 10-14 سنوات (أكبر مبرّتني) ووسط األطفال الذين تتراوح أعمارهم بني4 وبشكل خاص وسط األطفال بعمر الوالدة حتى مرة).2.1( سنة إضافة إلى ذلك، فإن نسبة اإلصابات التي حتدث في املنزل في التجمعات السكنيّة البدويّة في اجلنوب، مرتفعة مقارنة بحصتها النسبية في املناطق العربية األخرى. ومن ناحية أخرى، فإن احلصة النسبية لإلصابات التي حتدث في هذه املناطق منخفضة. تختلف هذه النتيجة حول االصابات في التجمعات البدويّة في املنطقة اجلنوبية اختالفا كبيرا عن املجموعات السكانية األخرى في املجتمع العربي، حيث تكون بها نسبة االصابات التي حتدث في الطرق أعلى مما هي عليه في املنزل. استنادا الى تلك النتائج، هناك أهمية قصوى ملالءمة برامج وقاية خاصة وموجهة ملختلف الفئات في املجتمع العربي في إسرائيل، وفقا خلصائص ومميّزات االصابة لكل مجموعة. تبيّ في املجتمع اليهودي، أن التّجمعات السكانيّة التي بها درجة تديّن (حريدمي) عالية تتميّز بارتفاع معدالت وفيّات األطفال جراء احلوادث، ولكن معدالت دخول املستشفى واإلحاالت إلى غرفة الطوارئ أقل مما هي عليه في املناطق التي ال توجد فيها أغلبيّة متديّنة (حريدمي). جتدر اإلشارة إلى أن هذه الدراسة لم تفحص معدالت اإلحاالت إلى مراكز الطوارئ املجتمعية وقد تفسر هذه الفجوة، والتي تعتبر مثيرة لالهتمام إلجراء فحص أعمق ألن هذه الفجوات قد تكون ذات صلة، في جملة أمور، بالفروق في أمناط استخدام اخلدمات الطبيّة وسط الفئات املختلفة. تبيّ أيضا أن نسبة االصابات سنة (أكبر مبرّتني) ووسط عمر الوالدة 17 - 15 مرتفعة بشكل خاص في هذه املناطق وسط الذين تتراوح أعمارهم بني ) على التوالي، مما يدل على أهمية مالءمة برامج الوقاية املخصصة للفئات العمرية تلك في املجتمع املتديّن 2.1( 4 حتى (احلريدمي). ، في ختام عملية تخطيط 2016 وافقت احلكومة اإلسرائيليّة على البرنامج/ اخلطّة الوطنيّة لسالمة األطفال في كانون أول مفصّ لة. ويشمل البرنامج الذي تديره وزارة الصّ حة أهدافا واضحة وقابلة للقياس حول اصابة األطفال وسالمتهم. وسيتيح الذي أوصت به منظمة الصّ حة العاملية ميكن Minimum Data Set تعزيز جمع البيانات على جميع املستويات وفق معيار استمرار رصد املعطيات لفترة زمنيّة طويلة. أحد العناصر الرئيسيّة للخطة الوطنية لسالمة األطفال هو التّركيز على أنشطة الوقاية التي تستهدف الفئات السكانيّة األكثر عرضة لإلصابة والتي مت حتديدها في هذا التّقرير. تلك اخلطوات ستمكّ ن ) التي جنحت في تقليص معدّالت OECD( إسرائيل من حتقيق إجنازات مماثلة في بلدان منظمة بلدان التّعاون االقتصادي اإلصابات وسط األطفال بشكل كبير جدًّ ا. 103 2017 דו"ח 'בטרם' לאומה صورة عامة لوضع االصابات في اسرائيل +6.8% ﻋﺮب –ﻳﻬﻮد76.9% –31% –60% -26% -1.3% -46% يهود عرب ﻣﻜﻮث ﰲ اﳌﺴﺘﺸﻔﻰ ﻟﻠﻌﻼج ﺗﻮﺟﻪ اﱃ ﻏﺮﻓﺔ اﻟﻄﻮارئ وﻓﻴﺎت -اﻻﻧﺨﻔﺎض وﺳﻂ اﻻﻃﻔﺎل اﻟﻴﻬﻮد أﻛﱪ ﺑـ ﻣﺮﺗ ﻣﻨﻪ وﺳﻂ اﻷﻃﻔﺎل اﻟﻌﺮب ﻧﺴﺒﺔ ﺗﻐﻴ„ ﻫﺒﻮط ﺑﺎﻟﻮﻓﻴﺎت وﺑﺤﺎﻻت اﳌﻜﻮث ﰲ اﳌﺴﺘﺸﻔﻰ 2014 - 2000 ﺧﻼل اﻟﺴﻨﻮات الفجوة جراء اﻻختﻼفات في حوادث الطرق ب˜ السيارات حادث طرق هو ا–سبب اﻻكثر شيوعا للوفاة 2,655,000 0-17 مجمل تعداد اﻷطفال في اسرائيل باﻻعمار 2012-2014 ﻣﻌﺪل ﻣﺎ ﺑ اﻟﺴﻨﻮات ﻣﺮاﺟﻊ: ، ارﺷﻴﻒ ﺗﻮﺛﻴﻖ اﻻﺻﺎﺑﺎت اﻟﺘﻲ وردت ﰲ اﻟﺼﺤﺎﻓﺔ. NAPIS ﻣﺆﺳﺴﺔ "ﺑﻄ„م" ﻟﺴﻼﻣﺔ اﻻﻃﻔﺎل، ﻣﺒﺎدرة- وﻓﻴﺎت ارﺷﻴﻒ ﻣﻌﻠﻮﻣﺎت ﻣﺮاﻛﺰ اﻟﻌﻼج ﺿﻤﻦ اﳌﻜﻮث ﰲ اﳌﺸﻔﻰ، وزارة اﻟﺼﺤﺔ، ﺧﺪﻣﺎت ﻣﻌﻠﻮﻣﺎﺗﻴﺔ وﻣﺤﻮﺳﺒﺔ. - اﳌﻜﻮث ﰲ اﳌﺸﻔﻰ ﻟﻠﻌﻼج ارﺷﻴﻒ ﻣﻌﻠﻮﻣﺎت ﺣﻮل زﻳﺎرات ﻟﻠﻌﻼج ﰲ ﻏﺮف اﻟﻄﻮارئ، وزارة اﻟﺼﺤﺔ، ﺧﺪﻣﺎت ﻣﻌﻠﻮﻣﺎﺗﻴﺔ وﻣﺤﻮﺳﺒﺔ. - ﺗﻮﺟﻬﻪ ﻟﻐﺮف اﻟﻄﻮارئ (. 2014) ﺗﻘﺪﻳﺮ وﻓﻖ اﺳﺘﺒﻴﺎن ﺗﺒﻠﻴﻎ ﺷﺨﴢ ﻋﻦ اﺻﺎﺑﺔ أﺑﻨﺎء اﻟﺸﺒﻴﺒﺔ: ﻫﺎرﺋﻴﻞ، ﻳﻮﳼ وآﺧﺮون- ﻋﻼج ﻃﺒﻲ ﰲ اﳌﺠﺘﻤﻊ ﺻﺤﺔ، رﻓﺎه ﻧﻔﴘ واﺟﺘ
ﻋﻲ، وﺳﻠﻮﻛﻴﺎت ﺧﻄﺮة وﺳﻂ أﺑﻨﺎء اﻟﺸﺒﻴﺒﺔ ﰲ اﴎاﺋﻴﻞ.- اﻟﺸﺒﻴﺒﺔ ﰲ اﴎاﺋﻴﻞ ﻣﻌﻄﻴﺎت داﺋﺮة اﻻﺣﺼﺎء اﳌﺮﻛﺰﻳﺔ.- ﺟﻤﻬﻮر اﻷﻃﻔﺎل ﰲ اﴎاﺋﻴﻞ السقوط/ الوقوع هو ا–سبب اﻷكثر شيوعا للمكوث في ا–شفى مستويات حسب اﻻصابة تداعيات اﻻصابة عدد اﻷطفال في سنة وفيات مكوث با–شفى للعﻼج توجهات لغرفة الطوارئ عﻼج طبي في العيادات ا–جتمعية 20,600 2012-2014 اﻟﺴﻨﻮات ﻣﻌﺪل 202,000 2012-2014 اﻟﺴﻨﻮات ﻣﻌﺪل 1,221,000 2014 ﺳﻨﺔ مستويات في معدل الوفيات جراء اصابة حسب القومية اﻟﻔﺠﻮة ﺗﻜﺒﺮ ﻫﺒﻮط ﺣﺎد ﺑﺎﻟﻮﻓﻴﺎت 2014 2000 116 2013-2015 اﻟﺴﻨﻮات ﻣﻌﺪل 104 –60% -28% 15-17 0-4 ﻋﲆ ﻣﺪار اﻟﺴﻨ اﻻﻧﺨﻔﺎض وﺳﻂ أﻛﱪ ﺮﺗ15-17 اﻻﻃﻔﺎل ﺑﺄﻋ
ر ﺳﻨﻮات0-4 ﻣﻨﻬﺎ وﺳﻂ اﻷﻃﻔﺎل ﺑﻌﻤﺮ أﻛŒ ﺟﻤﻬﻮر ﻣﻌﺮض ﻟﺨﻄﺮ اﳌﻮت ﻧﺴﺒﺔ اﻟﻮﻓﻴﺎت وﺳﻄﻬﻢ ﻣﺮﺗﻔﻌﺔ ﰲ اﳌﺠﺘﻤﻊ اﻟﻴﻬﻮدي x2 7.6 اﻟﻮﻻﻳﺎت اﳌﺘﺤﺪة 13.8 ﺗﺮﻛﻴﺎ 8.1 ﻧﻴﻮزﻳﻼﻧﺪا 2.8 اﻟ¥وﻳﺞ 2.7 اﻟﺴﻮﻳﺪ 4.4 اﴎاﺋﻴﻞ 2.3 اﻳﺴﻼﻧﺪ 2.5 اﻳﻄﺎﻟﻴﺎ 14.4 اﳌﻜﺴﻴﻚ Country Name 0.0 ﻧﺴﺒﺔ اﻟﻮﻓﻴﺎت مفتاح ﺣﺎﻻت اﻟﻮﻓﺎة وﺳﻂ اﻷﻃﻔﺎل ﻣﻦ اﳌﺠﺘﻤﻊ اﳌﺘﺪﻳﻦ ﺗﺰﻳﺪ 15-17 - و0-4 اﳌﺘﺰﻣﺖ )ﺣﺮﻳﺪﻳﻢ( ﰲ اﻻﻋ
ر ﻣﺮﺗ ﻋﻦ اﻟﺤﺎﻻت ﺑﺸﻜﻞ ﻋﺎم ﰲ ﻣﻌﻈﻢ اﻟﺘﺠﻤﻌﺎت -ﺑـ اﻟﺴﻜﻨﻴﺔ اﻟﻴﻬﻮدﻳﺔ أﻃﻔﺎل ﰲ اﳌﺠﺘﻤﻊ 5 ﻣﻦ1 اﻟﻌﺮÍ ﻫﻮ ﺑﺪوي أﻃﻔﺎل ﻋﺮب ﺗﻮﻓﻮا 3 ﻣﻦ1 ﺟﺮاء اﺻﺎﺑﺔ ﻫﻮ ﺑﺪوي ﻣﻦ22 اﺳﺮاﺋﻴﻞ ﻓﻲ اﳌﻜﺎن دوﻟﺔ ﻣﻦ ﻣﺠﻤﻮﻋﺔ 35 ﺑﲔ OECD -اﻟـ ﻓﻮارق ﺑﺎرزة ﰲ ﺣﻠﺒﺎت اﻻﺻﺎﺑﺎت ﺑ اﳌﺠﻤﻮﻋﺎت اﳌﺨﺘﻠﻔﺔ ﰲ اﳌﺠﺘﻤﻊ اﻟﻌﺮÍ ﺑﺪو اﻟﻘﻄﺎع اﻟﺠﻨﻮÍ مقارنة دولية مستويات حسب فئات عمرية مجموعات سكانية في خطر اﻷﻃﻔﺎل اﻟﺒﺪو اﻷﻋﻤﺎر اﳌﻌﺮﺿﺔ ﻟﻠﺨﻄﺮ ﺑﺸﻜﻞ أﺳﺎﺳﻲ اﻷﻃﻔﺎل ﻓﻲ اﳌﺠﺘﻤﻊ اﻟﻌﺮﺑﻲ اﻷﻃﻔﺎل اﳌﺘﺰﻣﺘﲔ اﳌﺘﺪﻳﻨﲔ اﻟﻴﻬﻮد ﻣﺨﺘﻠﻂ*-Íدرزي، ﻣﺴﻠﻢ، ﻋﺮ ﰲ اﻟﺒﻴﺖ وﺳﺎﺣﺔ اﻟﺒﻴﺖ ﻣﺮﺗﻔﻌﺔ ﻣﻨﺨﻔﻀﺔ ﻣﺘﻮﺳﻄﺔ اﻟﻄﺮق 100,000 -ﻧﺴﺒﺔ اﻟﻮﻓﻴﺎت ﻟـ 2013 - 2011 ﻃﻔﻞ ﰲ اﻟﺴﻨﻮات ،*ﺗﺠﻤﻌﺎت ﺳﻜﺎﻧﻴﺔ اﻟﺘﻲ ﻓﻴﻬﺎ ﻧﺴﺒﺔ اﻟﺴﻜﺎن اﳌﺴﻠﻤ 80% اﳌﺴﻴﺤﻴ أو اﻟﺪروز ﻻ ﺗﺘﻌﺪى 105 2017 דו"ח 'בטרם' לאומה Furthermore, the proportion of injuries occurring in the home is significantly higher in Bedouin towns in the South District as compared to home injuries throughout the Arab population in Israel. On the other hand, the proportion of road injuries for children in Bedouin towns is relatively low as compared to the rest of the Arab population in Israel. Based on these findings, it is imperative to adapt unique and focused prevention programs for the various groups within Israel’s Arab community, adjusted to each group’s particular injury patterns. In the Jewish community in Israel, data reveals that Ultra-Orthodox settlements are characterized by higher rates of child injury mortality, but the rates of hospitalization and ED visits are lower as compared to communities with no ultra- Orthodox majority. It should be noted that this report did not study rates of visits to community-based emergency services, which might explain this discrepancy. This data is worthy of further study, since it is possible that these gaps are linked to different patterns of medical services in use by the different population groups. Injury mortality rates in Ultra-Orthodox settlements are particularly high for 15- 17 year olds and ages 0-4 (2.0 times higher and 2.1 times higher, respectively). These findings also demonstrate the importance of adapting focused prevention programs specific to these age groups in the ultra-Orthodox community. The Government of Israel ratified the National Child Safety Action Plan (CSAP) in December 2016, following a detailed planning process. The CSAP, managed by the Ministry of Health, contains clear measurable goals on child injuries and safety. The promotion of data collection at all levels of injury severity using the Minimum Data Set standard recommended by the World Health Organization will enable continued monitoring of trends over time. An additional important component of the CSAP which should be promoted is a focus on proven prevention programs tailored to specific population groups that are at the highest level of risk for injury as identified in this report. These measures will enable Israel to achieve similar results to those OECD Member countries that have most significantly and successfully reduced child injury rates. 106היפגעות ילדים בישראל Report to the Nation: An Overview of Child Injuries in Israel Unintentional injuries are a major cause of mortality and morbidity among children and adolescents in Israel and across the world. This report presents an up-to- date and detailed review of unintentional injuries of children and adolescents in Israel, in order to promote effective and targeted policy and preventative action. An examination of trends over 15 years reveals a significant reduction in mortality and hospitalizations of children as a consequence of unintentional injury. This reduction is a result of improvements in medical treatments, as well as proactive injury prevention efforts. A comparison of trends in child mortality as a result of disease with child injury mortality reveals a more significant reduction, 1.5 times greater, in child injury mortality over these years. This is further evidence of success in preventing serious accidents among children and adolescents. The decrease in child mortality as a result of injuries in Israel is similar to the median decrease among OECD Member countries, a reduction of about 55%. Israel is ranked 22 out of 35 OECD Member countries in terms of child injury mortality, indicating that there remains much room for improvement. With regards to the location of injuries, a significant improvement was found in rates of injuries resulting from road accidents as compared with injuries at home and during leisure activities. This finding is similar to data from other OECD Member countries. When analyzed according to age groups, data reveals that the age group at the highest risk of injury in Israel is that of children at the age of birth to four, where there is a particularly high rate of injuries in the home and yard. There has only been a moderate decline in injury mortality rates for this age group throughout the 15 years, in contrast with other age groups where there have been more significant decreases in injury mortality rates. Trends in injury mortality rates also reveal that decreases are less pronounced in the Arab population as compared to the Jewish population in Israel. These previously noted gaps in injury rates between the two population groups have persisted and even continue to grow. Thus, Arab children and adolescents are universally at a higher risk of injury, regardless of their age group, as compared to Jewish children and adolescents. Moreover, the risk increases in parallel with the severity of the injury: the gap in mortality rates between Arab children and Jewish children is accordingly greater than the gap in hospitalization rates, which is, in turn, higher than the gap in rates of emergency department (ED) visits. These findings point to differences between Arab and Jewish societies in terms of risk behaviors, as well as inadequate infrastructure in Arab children’s home and road environments. The decline in mortality due to road accidents is much more significant for Jewish children than for Arab children (2.7 times greater). There is a certain decline in mortality rates for Arab children injured as pedestrians, but there has been no change in mortality rates for child passengers and teen drivers in the Arab community. There seems to even be a slight increase. This very sharp decline in deaths due to road accidents among Jewish children as compared with the absence of any such decline in mortality rates due to road accidents among Arab children explains most of the gap between the two population groups in overall injury mortality rates in recent years. The findings further reveal that an Arab child’s mortality risk on roads is particularly high as compared to the risk for a Jewish child; on the other hand, the risk of hospitalization for an Arab child is particularly high for injuries in the home. The trends reported for road accident injuries in the Arab population is similar to data from countries where the number of vehicles has increased rapidly but the corresponding infrastructure is not yet sufficiently developed. Furthermore, national surveys report significantly lower rates of seatbelt and child restraint use among children in the Arab population in Israel which may also be related to higher risks of child injury on roads. An analysis of different population groups in Israel revealed several phenomena that require unique targeted planning in order to reduce child injuries in those communities. The mortality rate for children living in Bedouin towns in the South District is significantly higher than the average rate for all Arab settlements in Israel. The risk of mortality for Bedouin children is particularly high among those aged birth to four (2.0 times higher) and children ages 10-14 (2.1 times higher). 107 2017 דו"ח 'בטרם' לאומה –60% 15-17 -28% 0-4 Decline in Injury Trends for Children Age 15-17 Double That of Children Age 0-4 Israel Ranked 22 out of 35 OECD Member Countries for Child Injury Mortality Rates x2 United States 7.6 Turkey 13.8 New Zealand 8.1 Norway 2.8 Sweden 2.7 Israel 4.4 Iceland 2.3 Italy 2.5 Mexico 14.4 Country Name 0.0 Mortality Rates Legend Ultra-Orthodox Children Age 0-4 and 15-17 are at Double the Risk for Injury Mortality Compared to Children in All Jewish Communities 1 of 5 Children in the Arab Population are Bedouin 1 of 3 Children in the Arab Population that Died of Injury are Bedouin Significant Differences in Place of Injury between the Different Arab Communities At the Highest Risk for Injury Mortality Highest Mortality Rates in the Jewish Population International Comparison Trends by Age Group Communities at Risk BEDOUIN CHILDREN AGE GROUPS AT HIGH RISK CHILDREN IN THE ARAB COMMUNITY ULTRA-ORTHODOX JEWISH CHILDREN Bedouins in the South Home & Yard High Low Medium Druze, Muslim, and Mixed-Arab* Roads Injury Mortality Rates per 100,000 Children 2011-2013 *Localities in which the Muslim, Christian or Druze population do not exceed 80% 108היפגעות ילדים בישראל An Overview of Child Injuries in Israel -26% -1.3% +6.8% Arab Children Jewish Children –76.9% –31% –60% Jewish Children Arab Children Hospitalizationa ED Visits -46% Mortality Road Accidents Leading Cause of Deaths 2,655,000 Child Population in Israel, Ages 0-17 Average years 2012-2014 Sources: Mortality - Beterem- Safe Kids Israel, National Pediatric Injury and Safety Surveillance (NAPIS), Media Surveillance Database. Hospitalization - Central Hospitalization Database, Ministry of Health, Information and Computer Services, Information Area. Emergency Department Visits - ED Visits Database, Ministry of Health, Information and Computer Services, Information Area. Medical Treatment in the Community - Estimate based on Survey of Self-Report of Youth Injuries: Harel-Fisch, Yossi and others (2014) Health Behaviors in School-Aged Children (HBSC). Child Population in Israel - Central Bureau of Statistics. Falls Leading Cause of Hospitalizations Decline in Mortality & Hospitalization Rates over the Years 2000-2014 Trends by Injury Severity Level Injury Severity Level Annual Number of Children Mortality Hospitalization Emergency Department Visits Medical Treatment in the Community 20,600 Average years 2012-2014 202,000 Average years 2012-2014 1,221,000 For 2014 SHARP DECLINE IN MORTALITY Decline Among Jewish Children is Double That of Arab Children Gap Due to Differences in Motor Vehicle Crashes Injury Mortality Trends by Population GAP INCREASES 2014 2000 Percent Change 116 Average years 2013-2015 109 Natalie Nir Yotam Ophir Oshri Weiss Sharon Levi Editing: Esti Golan Publication No. 1100 ‘Beterem - Safe Kids Israel', October 2017. CHILD INJURIES IN ISRAEL ‘BETEREM’ NATIONAL REPORT 2017 Recommended Citation: Nir, N., Ophir, Y., Weiss, O., Levi, S. Child Injuries in Israel: ‘Beterem’ National Report 2017. Petach Tikva: ‘Beterem’- Safe Kids Israel, Publication No. 1100, October 2017. © All rights reserved to 'Beterem - Safe Kids Israel' פשוט לשמור על הילדים