חומר רקע

20.11.17 לכבוד ח"כ ניסן סלומינסקי יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט א.נ., הנדון: עמדת "מרכז תמורה לקידום השוויון" להצעה להטיל אגרות גבוהות על הגשת תביעה ייצוגית (תקנות בתי המשפט (אגרות) (תיקון), התשע"ז 2017 בשמי ובשם מרכז תמורה - המרכז הקליני לקידום השוויון, הנני מתכבדת להגיש את עמדתנו בדבר ההצעה להטיל אגרות גבוהות על הגשת תביעה ייצוגית. במסמך נציג את אי-ההלימה בין ההצעה ובין מטרות החוק, המבקשות להרחיב את זכות הגישה לערכאות, בדגש על אוכלוסיות מוחלשות. עוד נציג את הפגיעה הקשה שמגלמת ההצעה החדשה ונציע פתרון שיהלום אותה – כזה שימנע הגשת תביעות סרק מחד גיסא, תוך הגשמת מטרות החוק, מאידך גיסא. סעיף 1 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "החוק") מגדיר את מטרות החוק ומורה כדלקמן: מטרתו של חוק זה לקבוע כללים אחידים לעניין השגה וניהול של תובענות ייצוגיות, לשם שיפור ההגנה על זכויות, ובכך לקדם בפרט את אלה: (1) מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסייה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים; (2) אכיפת הדין והתרעה מפני הפרתו; (3) מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין; (4) ניהול יעיל, הוגן וממצה של התביעות. כדי לממש את מטרות החוק, העניק המחוקק לתובע פטור מתשלום אגרת פתיחת משפט. תשלום האגרה כחלק מעלויות ניהול משפט הינו חלק ממכלול המשתנים הכלכליים הנכנסים לחישוב הכדאיות של התובע, טרם כניסתו להליך המשפטי. הפטור לעיל הסיר את ה"החסם הכלכלי" העומד בפני התובע ומימש הלכה למעשה את זכות הגישה לערכאות. תביעות ייצוגיות, כחלק ממימוש זכות הגישה לערכאות, מעניקות לתובעים במה ליצירת שינוי חברתי באמצעות קידום השיח הציבורי בסוגיות צרכניות, איכות החיים (כדוגמת תביעות בנושא איכות הסביבה) ואפשרויות לקבוצות מוחלשות ומודרות, לצמצם את פערי הכוחות ביניהן לבין הנתבעים. כך למשל, קבוצת נשים חרדיות הגישה תביעה ייצוגית מכוח החוק למניעת הפליה נגד תחנת רדיו שסירבה להשמיע נשים. בדיונו בתביעה, חיזק בית המשפט העליון את הקביעה כי קיים יתרון מובנה בניהול תובענה ייצוגית על רקע החסמים השונים הקיימים בקרב החברות להגשת תביעה אישית. בית המשפט אף הטיל ספק רב שנשים אלו היו פונות כיחידות לבית משפט. הנשים החרדיות הן רק דוגמה אחת לאוכלוסייה מוחלשת, המצליחה לממש הלכה למעשה את זכות הגישה לערכאות באמצעות תביעה ייצוגית. כחוקרת שליבת עיסוקה האקדמי היא חקר ההפליה בחברה הישראלית ומיגורה באמצעות המשפט, ממצאי מחקריי העלו כי חוק איסור ההפליה, ובפרט מימושו באמצעות תביעה ייצוגית, מהווה אמצעי ל"אכיפה אזרחית" בקרב אוכלוסיות שלא היו מגיעות להיכל המשפט אלמלא קיומו. בדומה לנשים החרדיות ובהלימה עם מטרת החוק, תחושת הלכידות הנוצרת בתביעה הייצוגית מעניקה לחברים ולחברות בה חוסן נפשי, שלא קיים להם בעודם עומדים בודדים במערכה למול מי שהפלה אותם. כיו"ר מרכז תמורה, כליטיגטורית וכמי שמעניקה חוות דעת בתביעות הפליה, אבקש להתריע מפני הפגיעה הקשה שעלולה להתרחש כתוצאה מהטלת אגרת פתיחת הליך גבוהה. קביעת אגרה גבוהה בעת הגשת תביעות ייצוגיות, ובפרט בעת הגשת תובענה בגין הפליה, תיצור "אפקט מצנן" ותוביל לסגירת שערי בית המשפט בקרב אוכלוסיות מוחלשות. אוכלוסיות מוחלשות שעבורן הגשת תביעה ייצוגית היא האפשרות היחידה למזער הוצאות משפט, לא יכלו מראש להיכנס להליך וכתוצאה מכך קולן לא יישמע. מעבר לפגיעה האנושה בזכות הגישה לערכאות, אזרחים שקולם יושתק עלולים לבטא אותו במקומות אחרים, ללא תנאים מוגדרים מראש, תוך קריאת תיגר על המערכת ולא תוך שימוש בכליה. אין להסכים שבשל יחידים העושים שימוש לרעה בתביעות ייצוגיות, ייענש כלל הציבור הזכאי, ובפרט אוכלוסיות מוחלשות, בכך שתימנע ממנו האפשרות להגיש תביעות ייצוגיות מבלי לשלם אגרת בית משפט. אם המחוקק מבקש להילחם בתביעות סרק, עליו לעשות זאת תוך הבחנה בין סוגי התובענות הייצוגיות. לטעמנו לא ייתכן כי לעניין האגרות, דין תביעה ייצוגית בנושא צרכנות יהיה כדין תביעה ייצוגית מכוח פגיעה בשוויון או מכוח חוק איסור הפליה. התובעים במסגרות אלה הינם אוכלוסיות מוחלשות הזקוקות לכלים המשפטים שהמחוקק ביקש להעניק במטרות החוק. אוכלוסיות אלו נדרשות למנגנון מאחד על מנת שייתן להם כוח משפטי, אך גם כוח כלכלי להתמודד בתביעות אל מול גורמים מפלים בעלי כוח. הצבת חסם בדמות אגרת פתיחת הליך משפטי בתביעות הפליה או מתן פטור ממנה במצבים חריגים בלבד, תהווה גזירה שהתובעים לא יוכלו לעמוד בה. קידום השוויון אינו חובה המוטלת על המשטר (פעולה מלמעלה-מטה) לבדו, אלא גם מופקד גם בידי האזרחים, החשים את אי-יישומו מידי יום (פעולה מטה-מעלה). מניעת הגשת תביעות ייצוגיות תפקיע מידי אזרחים ואזרחיות את תפקידם זה, אותו ביקש המחוקק להעניק להם. אני קוראת לכב' לשקול בשנית את המהלך, ולבחון היטב, בטרם יישומו, את השפעתו הפוטנציאלית על תביעות ייצוגיות בכלל, ותביעות ייצוגיות בתחום ההפליה בפרט. בכבוד רב, פרופ' יפעת ביטון, בי"ס למשפטים ע"ש שטריקס,  המסלול האקדמי, המכללה למנהל  יו"ר, תמורה - המרכז הקליני לקידום השוויון העתק: חברי הוועדה- קארין אלהרר , זאב בנימין בגין , ענת ברקו , יעל גרמן , שולי מועלם-רפאלי , מרב מיכאלי , מיכאל מלכיאלי , אורי מקלב , רויטל סויד , עודד פורר , טלי פלוסקוב , נורית קורן , מיכל רוזין , אלעזר שטרן, סעיד אלח'רומי