חומר רקע

2024 .1. 14 לכבוד ועדת עובדים זרים כנסת ישראל נייר עמדה מטעם עמותת קו לעובד: נורות אזהרה בפני הבאה מסיבית של מהגרי עבודה בבניין הרינו להגיש נייר עמדה מטעמנו לקראת הדיון הקבוע בוועדה ביום17.1.2023 . התכנית שתוצג במסגרת הדיון אינה מוכרת לנו ולמיטב ידיעתנו תכנה לא פורסם ומשכך אי ננו מגיבים לה, אך אנו מבקשים להתריע על המשמעויות של הבאת מהגרי עבודה במספרים גדולים ל העס קה עקיפה ב ענף הבניין, שעד היום נשען על עבודת עובדי ם פלסטינים בהעסקה ישירה: 1. הצורך בהרחבת התשתיות ציבוריות – ,בניגוד לעובדים פלסטינים שאמנם הועסקו בישראל אך התגוררו בגדה המערבית ושבו אליה בתום יום העבודה , מהגרי עבודה יתגוררו בישראל. לפי חוק עובדים זרים, תשנ"א- 1991 , יש לספק להם מגורים הולמים וכן ביטוח בריאות רפואי שעמו .יוכלו לקבל שירותים בקופות החולים ובתי החולים בעת מחלה הגדלה מסיבית של מספר מהגרי העבודה שיגיעו לישראל מחייבת היערכות ל מתן פתרונות דיוריים וכן להרחבת יכולות השירות של קופות החולים ., לרבות טיפול בבעיה הקיימת של נגישות שפתית למטופלים כבר .כיום מנעד האפשרויות בהקשר זה מצומצם, ותהיה חובה להרחיבו 2. עלויות נוספות לקבלנים – ,בהמשך לאמור לעיל קבלנים שעד היום העסיקו עובדים פלסטינים יהיו מחוייבים כעת ,בעלויות נוספות וחדשות שלא נשאו בהן בעבר: ראשית עלויות שנובעות ,מהמעבר משיטת העסקה ישירה לשיטת העסקה עקיפה באמצעות תאגידי כוח אדם (כלומר הצורך לשלם יותר כדי לאפשר שורת רווח לתאגיד), ושנית, כיסוי העלויות העודפות לתאגיד (אגרה.), ביטוח בריאות, מגורים ל כך יש להוסיף את עלויות הגיוס של העובדים בחו"ל המובאים מחוץ להסכמים בילטראליים שלפחות פורמלית התאגיד חייב לשאת בהן, ואת חובת התאגיד לשלם לעובדיו שכר בגין236 .שעות חודשיות לפחות 3. הגברת משאבי פיקוח מצד רשות האוכלוסין וההגירה ביחס לשמירה על זכויות עובדים והגברת תקני פיקוח לפקחי משרד העבודה – כפועל יוצא מחובת אספקת המגורים והביטוח ,הרפואי, על רשות האוכלוסין וההגירה ,שאמונה על שמירת זכויות אלו יהיה לקיים פעולות פיקוח על מעסיקים שעד היום לא נדרשה בהן ביחס לעובדים פלסטינים . בנוסף, משרד העבודה אשר אמון על פיקוח זכויות בעבודה, כמו ג ם על פיקוח על הבטיחות, ייאלץ להתמודד עם כניסת מהגרים פגיעים יותר (נוכח פערי מידע ו סביר להניח שגם תשלום דמי תיווך) ושאינם דוברים .שפות שגורות בישראל הבאה מסיבית של מהגרי עבוד ה מחייבת הגדלת משאבי פיקוח ואכיפה (וזאת מעבר למשאבים שיש להניח שיוקצו להתמודדות עם תופעה של שהיה שלא כדין, שצפוי .)שתתרחב אף היא הקושי לאייש תקני פי קוח בשני משרדים אלה קיים ממילא, ולא נראה שיהיה קל למלאו בהינתן קבוצת- .ענק של מהגרי עבודה חדשים יש לציין שהיעדר אכיפה ופיקוח צפויים להשפיע על נורמות ההעסקה בענף הבניין, באופן שרק יגביר את תלותו בעבודה .זרה ומוחלשת, וימנע השתלבות ישראלים בענף זה 4. השלכות שפתיות – עד היום ענף הבניין התבסס על עובדים דוברי ערבית– שפה שנפוצה בישראל . כך, חלק גדול מהמעסיקים בענף דוברי ערבית, ואף בקרב גורמי האכ יפה ב שירות הציבורי, קופות החולים וכיו"ב, יש דוברי ערבית רבים. הבאת עובדים ממדינות חדשות, שאינם דוברי אנגלית (או רו ס ,)ית תשליך באופן ישיר על יכולת התק שורת בין המעסיקים לעובדים (על )כל המשתמע מכך על היכולת לקיים הוראות בטיחות באופן תקני באתר העבודה ועל יכולת .העובדים לקבל שירותים בסיסיים בישראל מבנקים, קופות חולים וכיו"ב 5. חשש ממשי לעלייה בהפרות זכויות עובדים וסחר בבני אדם – אנו משערים שתכניות ל הבאת ,מהגרי עבודה אינן מתעניינות האמור לעיל, ולכל הפחות אינן נערכות מבחינה תקציבית תשתיתית, רגולטורית וכיו"ב. משמעות הדבר היא בהכרח גלגול העלויות וההשלכות על העובדים עצמם, תוך הפרת זכויותיהם. יתרה מכך– ככל שיותר עובדים יוזמנו לישראל בידי גורמים פרטיים ומחוץ לכל פיקוח, שיקולי הרווח הגלום בתיווך כוח אדם יהיו השיקול המנחה בהבאתם והעסקתם ויתמרצו הבאת עוד ועוד ועוד עובדים תוך התפרקות מאחריות כלפי מי שכבר בישראל. הניסיון מלמד שבאקלים כזה גובר הסיכון לתופעות ש ל סחר בבני אדם, בפרט ,כאשר מדובר במי שמגיעים ללא פיקוח כשקיים חשש ממשי שבניגוד לנהלים ישלמו בעצמם תשלומים לסוכניות גיוס מקומיות בחו"ל, ו יהיו משועבדים בחובות. עובדים אלו ישלמו מחיר כבד בפרט ככל שבעתיד קבלנים יעסיקו יותר ישראלים)(כפי שמבקשת הממשלה לעודד או יחזרו להעסיק עובדים פלסטינים (נושא שהממשלה טרם הכריעה בו), והם יפוטרו ויידרשו .לשוב לארצותיהם בעודם בחובות 6. פגיעה כב לכלה ובחברה הישראלית – כניסתם של רבבות מהגרי עבודה לישראל ו שיכונם ,ברחבי ישראל בתנאים זולים ישפיעו על מרקם הכלכלה והחברה בישראל, וצפויים להשפיע על ההעסקה בענפים הרלוונטיים לאורך שנים. מניסיון העבר, מהגרי עבודה דוחקים ישראלים בשכר נמוך מהענפים אליהם הם מגיעים בהיקפים גבוהים, וענפים אלה הופכים להסתמך באופן בלעדי על מהגרים, הפנויים לעבודה סביב השעון ומסכי .נים עם פגיעה בזכויותיהם בשעה שעובדים פלסטינים השתלבו בנקל במרקם ההעסקה, בפרט בענף הבניין בו מועסקים עובדים ישראלים ערבים, אולם גם בענפי התעשייה מסיבה דומה, מהגרי עבודה משנים את מרקם .ההעסקה באופן שדוחק החוצה עובדים ישראלים בשכר נמוך בהתאם לניסיון בענף החק ,לאות ל ,הסתמכות על הגירת עבודה כמשאב כוח אדם יחיד יש השלכות מרחיקות לכת לכלכלה ולחברה,. יש להידרש באופן מעמיק להשלכות אלה ולא להסתער על גיוס מהגרים במספרי- ענק .בלא להקדיש מחשבה לשאלת ההשפעות על המרקם בשוק העבודה ובמרחבים הציבוריים