מסמך מ.מ.מ ישיבת ועדה

הכנסת מרכז המחקר והמידע ,הכנסת מרכז המחקר והמידע קריית בן- גוריון, ירושלים91950 :'טל 6 4 0 8 2 4 0 / 1 - 02 :פקס 6 4 9 6 1 0 3 - 02 www.knesset.gov.il/mmm טיפול המשטרה והמרכז הלאומי לרפואה משפטית באיתור נעדרים אזרחיים ובזיהוי אלמונים כתיבה: נורית יכימוביץ-כהן אישור: שרון סופר, ראש צוות בכירה "עריכה לשונית: מערכת "דברי הכנסת י' בכסלו תשע"ו 22 בנובמבר2015 ; עמוד1 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע תוכן העניינים 1. תמצית 3 2. מבוא 9 3. הגדרות ונהלי ם של משטרת ישראל 10 3.1. נעדר ונעדר לטיפול מיידי 10 3.2 . אלמוני 10 3.3 . איכון נעדר 10 3.4 . חוליית נעדרים 11 3.5. זיהוי ודאי של גופה 11 3.6 . פקודת המטה הארצי בנוגע לטיפול המשטרה באיתור נעדרים ובזיהוי אלמונים 11 3.6.1. טיפול המשטרה באיתור נעדרים על פי פקודת המטה הארצי 12 3.6.2. טיפול המשטרה בזיהוי אלמונים על פי פקודת המטה הארצי 14 3.6.3 . טיפול בר כוש של נעדרים ואלמונים 15 3.7 . נוהל הטיפול בנעדרים ואלמונים 15 3.7.1. איתור נעדרים על פי נוהל הטיפול בנעדרים ואלמונים 15 3.7.2. זיהוי אלמונים על פי נוהל הטיפול בנעדרים ואלמונים 16 3.7.3 . סגירת תיקים וביעורם על פי נוהל הטיפול בנעדרים ואלמונים 17 3.8 . נוהל איתור נעדרים– נוהל מבצעי 17 4. נתונים על נעדרים במדינת ישראל 18 4.1 . נתונים על נעדרים לפי פרק הזמן שחלף עד לאיתורם 19 4.2. נתונים על נעדרים לפי מין הנעדר 20 4.3. נתונים על נעדרים לפי קבוצות גיל 21 4.4 . נתונים על נעדרים לפי דת 24 4.5 . נתונים על נעדרים לפי מצבם המשפחתי 26 4.6 . נתונים על נעדרים לפי המחוז שבו דווח על היעדרותם 28 4.7 . תיקים שעודם פעילים מן השנים שלפני1992 29 4.8 . נסיבות סגירת תיקי נעדרים 30 4.9. הכללת נעדרים באתר האינטרנט של משטרת ישראל 31 4.10 . זיהוי אלמונים על-ידי משטרת ישראל 32 4.10.1. איסוף אמצעי זיהוי של נעדרים על-ידי משטרת ישראל 34 ; עמוד2 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע 5. זיהוי אלמונים מתים 34 5.1 .נתונים על זיהוי אלמונים מתים במדינת ישראל 35 5.2 . פרויקט המרכז לזיהוי אלמונים 38 5.3 . זיהוי שרידי עצמות של אלמונים 40 6. סוגיות נוספות בתחום זיהוי אלמונים 41 6.1 . הוצאת גופות מקבריהן למטרות זיהוי אלמונים 41 6.2. שימוש באמצעי זיהוי שהופקו על-ידי צה"ל 42 6.3 . טיפול המשטרה בשרידי שלד או עצמות 44 7. בעיות וקשיים שהעלו גורמים המבצעים את תהליך איתור הנעדרים וזיהוי האלמונים 45 7.1. קשיים בפעול ו ת המשטרה ל איתור נעדרים וזיהוי אלמונים 45 7.2. קשיים בפעול ו ת המרכז הלאומי לרפואה משפטית ל זיהוי האלמונים 47 8. ממשק הפעולה בין המשטרה לבין המרכז הלאומי לרפואה משפטית 48 9 . התייחסות לדוחות מבקר המדינה בעניין איתור הנעדרים וזיהוי האלמונים 49 9.1 עדכון פקודת המטה הארצי"טיפול המשטרה באיתור נעדרים ובזיהוי אלמונים" 49 9.2. קצב טיפול המשטרה באיתור הנעדרים ו אי מיצוי אמצעי חקירה 50 9.3 . גניזת תיקי חקירה וביעורם 51 9.4 . התשתית הטכנולוגית שבידי המשטרה ותיאום בין נתוני המשטרה לנתוני המרכז הלאומי לרפואה משפטית 52 9.5. השלמת המידע הגנטי במאגר הנעדרים 52 10 . ארגוני מתנדבים לאיתור נעדרים 53 יחידת המתנדבים של ארגון זק"א (זיהוי קורבנות אסון) איתור חילוץ הצלה 53 ארגון איחוד הצלה 55 יחידת הכלבנים האזרחית 56 יחידת בראל 57 ארגון י דידים 58 ארגון אלו"ן 58 ; עמוד3 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע מ סמך זה נכתב לבקשתו של חבר הכנסת איל בן ראובן ועניינו טיפול משטר ת ישראל והמרכז הלאומי לרפואה משפטית1 .באיתור נעדרים אזרחיים ובזיהוי אלמונים על- פי נתוני משטרת ישראל , בכל שנה מדווח על כ- 3,700 נעדרים, ומשטרת ישראל וגורמים נוספים משתפים פעולה כדי לאתרם . רוב הנעדרים מ אותר ים ב יממה שלאחר הדיווח על ה י.עדרם אלמוני הוא כל אדם חי שאינו מסוגל להזדהות עקב מגבלה פיזית או נפשית , או אדם שנפטר ואין ביכולת המשטרה לזהות את גופתו או את השלד שלו, או עצמות אדם שאין לגביה ן זיהוי . בכל שנה נוספים כמה עשרות בני-אדם לרשימת הנעדרים שאינם מאותרים וכמו כן מתגלים כמה עשרות מקרים חדשים של אלמונים שאינם מזוהים . במסמך זה נציג נתונים על הנעדרים והאלמונים במדינת ישראל ,. כמו כן נתאר את טיפול המשטרה והמרכז הלאומי לרפואה משפטית , הפועל מטעם משרד ,הבריאות באיתורם של הנעדרים ובזיהוים של האלמונים. יובהר כי מסמך זה עוסק בנעדרים אזרחיים בלבד, ולא בנעדרים שהוגדרו נעדרים ב.עת שהיו חיילי צה"ל יצוין כי לצורך כתיבת מסמך זה הועברו אלינו וק בצי נתונים רבים ממשטרת ישראל ב כמה .מועדים שונים היות ש מאגר הנתונים של משטרת ישראל משתנה תדיר ,י יתכנו פערים קלים בין נתונים מקבילים שהועברו אלינו בתאריכים שונים. במקרים אלה, נתייחס להבדלים בגוף המסמך. כמו כן, במקרים מסוימים נתוני המשטרה אינם שלמים, שכן לעתים לא נרשמים במערכת המחשוב המשטרתית כל הנתונים הדמוגרפיים .)של הנעדר (כדוגמת דת ומצב משפחתי 1. תמצית להלן עיקרי הממצאים המוצגים ב מסמך:  על- פי פקודת המטה הארצי שכותרתה""טיפול המשטרה באיתור נעדרים ובזיהוי אלמונים, 2 נעדר הוא "כל אדם שהיה אמור להגיע לביתו או לכל מסגרת אחרת שהוא לן בה, ולא חזר לאותה מסגר ת מגורים במשך זמן סביר, ומקום הי ."מצאו אינו ידוע, לרבות מטייל שלא הגיע ליעד המתוכנן נעדר לטיפול מיידי מוגדר נעדר השייך לאחת הקבוצות האלה : קטינים עד גיל12 , קשישים מעל גיל70 , חולים ומוגבלים הזקוקים לאשפוז או לטיפול תרופתי שבלעדי הטיפול חייהם בסכנה, חולי נפש המאושפזים בבתי- חולים פסיכיאטריים, אנשי כוחות הביטחון, כגון חיילים ואנשי משטרה וכל אדם שקיימת סכנה לחייו .על- ,פי פקודה זו אלמוני הוא "כל אדם, חי או מת, שלא ניתן לזהותו, אם בגלל מצבו הנפשי ואם בעקבות פגיעה גופנית, לרבות שלד וחלקי שלד שזהותם לא ידועה." 1 ,משרד הבריאות המרכז הלאומי לרפואה משפטית :, תאריך כניסה11 באוגוסט2015 . במסמך זה ננקוט את השם "המכון לרפואה משפטית" במקרים שבהם מצוטטות התייחסויות למוסד זה (בפקודת המשטרה והנוהל, וכן בתשובות המרכז .)הלאומי ומשטרת ישראל שיוזכרו להלן 2 משטרת ישראל, היחידה לפרסום פקודות משטרת ישראל, פקודות משטרת י ,שראל של המפקח הכללי פרק: חקירות; תת- פרק: חקירת עבירות ,מס' 14.01.29 : טיפול המשטרה באיתור נעדרים ובזיהוי אלמונים. ; עמוד4 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע  פקודת המטה הארצי (פרק: חקירות; תת- 'פרק: חקירת עבירות, מס14.01.29 ) מסדירה את התהליך לא יתור נעדרים וזיהוי אלמונים. על בסיס פקודה זו נ קבע ב משטרה נוהל לטיפול בתחומים אלו. 3 עיקרי הפקודה והנוהל: מי י ד עם קבלת ההודעה על ההיעדרות באחת מתחנות המשטרה, עורך החוקר מקבל ההודעה רישום של ההודעה . החלטה בדבר טיפול מיידי או טיפול שאינו מיידי מתקבלת בהתאם לקריטריונים המפורטים בפקודה ובנוהל. לוח .הזמנים להמשך הטיפול בהיעדרות תלוי בהחלטה זו אם ההיעדרות היא י לט פול מייד י , השלבים הבאים יינקטו ,מייד. אם לא מוחלט להמשיך את החקירה בתוך48 שעות .רפ"ק ליאור שלו, ראש חוליית נעדרים , מסר לנו כי הגורם המחליט בפועל אם החקירה מיידית או אינה מיידית הוא הקצין הממונה על החקירה ביחידה החוקרת; לדבריו, דוגמאות למצבים שבהם יש סכנה לחייו של אדם הן חשש להתאבדות או ה י.עלמות פתאומית וחריגה בשלב הבא נפתח ,תיק נעדר ו פרטי ההיעדרות מוזנים במחשב. בהמשך מכינים מברק ובו פרטי ההיעדרות. מברק זה ,מועבר ליחידות העשויות לסייע באיתור הנעדר ,ובהן: מחלקת חקירות ,מדור פיקוח מחשוב ונעדרים .חוליית נעדרים במטה הארצי ומרכז דיווח מבצעי אם הנעדר אינו מאותר תוך14 ימים, הפרטים מועברים חו ל.ליית נעדרים במקרים דחופים אפשר להעביר את הפרטים לחוליית נעדרים ,מייד על- פי .החלטת הקצין הממונה על-פי הפקודה והנוהל , תיק נעדר יי גנז רק בנסיבות האלה : עברו חמש שנים מהמועד שבו נתקבלה במשטרה הודעה על ההיעדרות והנעדר טרם אותר , מפקד היחידה שחקרה את ההיעדרות סבור כי מוצו אפשרויות החקירה וקצין אגף ה חקירות המרחבי המליץ בפני ראש אגף חק .ירות לגנוז את תיק הנעדר והעביר את התיק ואת המלצתו לחוליית נעדרים על-פי הפקודה והנוהל, תיק נעדר שנושאו לא אוכן )(אותר יבוער בתום50 .שנה מיום ההיעדרות ובאישור ראש אגף חקירות  מאז קום המדינה נרשמו במשטרת ישראל85,545 ."הכרזות מסוג "נעדר  רישום סדיר במערכת הממוחשבת של המשטרה נעשה משנת1992 ו אילך . בשנים2014-1992 נרשמו בישראל84,455 מקרים של נעדרים – כ- 3,671 מקרים ב שנה בממוצע( "מספר ההכרזות מסוג "נעדר שנרשמו במערכת הממוחשבת בשנים שבין קום המדינה לשנת1991 הוא1,090 ).  על- פי נתוני המשטרה , מאז קום המדינה ועד חודש אפריל2015 נרשמו529 .נעדרים שלא אותרו מספר תיקי הנעדרים אשר נפתחו בשנים 2014-1992 ונותרו פעילים (בתיקים אלו הנעדרים עדיין לא אותרו ) הוא378 .  בשנים 2014-1992 רוב הנעדרים ( 44,209 ,נעדרים שהם 53.7% מכלל ההכרזות )אותרו בתו ך יום אחד; 24,343 ( נעדרים29.6%) אותרו בתוך יומ ;יים עד שבוע8,156 ( נעדרים9.9%) אותרו בתוך שמונה עד30 ;ימים3,982 ( נעדרים4.8% ) אותרו ב תוך180-31 ;ימים718 ( נעדרים0.9%) אותרו בתוך 365-181 ;ימים 486 ( נעדרים0.6% .) אותרו לאחר יותר משנה מיום ההכרזה על ההיעדרות 3 ,האגף לחקירות ולמודיעין, היחידה המוציאה: חטיבת החקירות נוהל 'הטיפול בנעדרים ואלמונים, מס03.300.208 , הועבר על- ידי רפ"ק ליאור שלו, ראש ,חוליית נעדרים ממדור סיוע חקירתי של משטרת ישראל, מכתב28 ביוני2015 . ; עמוד5 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע בכל הש נים שנסקרו ,מספר הדיווחים על נעדרים גדול מ מספר הדיווחים על נעדרות . בשנים1992- 2014 דווח על 46,711 הי עדרו ת יו של נעדרים ו על35,558 הי עדרו ת יו של נ עדר ות . בשנים אלו מספר הנעדרים הממוצע ב( שנה2,031 ) גבוה ממספר הנעדרות הממוצע ב( שנה1,546 .)בקרב נעדרים שגילם18 ( ומעלה51,604 הכרזות), שיעור הנעדרים יחסית לנעדרות גבוה במיוחד. בשנים אלו מספר הנעדרים שגילם18 ומעלה היה34,189 (כ- 66% מכלל ההכרזות על נעדרים) ומספר הנעדרות באותה קבוצת גיל היה17,415 (כ- 34% .)מכלל ההכרזות שיעור תיקי החקירה של נעדרים אשר עודם תי קים פעילים ( 287 תיקי חקירה), גבוה פי2.4 משיעור תיקי החקירה של נעדרות ש עודם תיקים פעילים ( 91 תיקים). בפילוח הדיווחים לפי קבוצות גיל נמצא כי בשנים2014-1992 הקבוצה הבולטת ביותר היא של בני 17-13 ( 25,775 נעדרים , כ- 31% מן הנעדרים .)באותן השנים  למרות השיעור הגבוה של בני קבוצת ה גיל17-13 ב קרב הנעדרים על- פי הכרז ה על מקרי היעדרות , מספר התיקים של נעדרים מקבוצת גיל זו שנותר פעיל קטן יחסית ( 10 תיקים בשנים2014-1992 ). גם מספר התיקים של ילדים בני12-0 משנים אלו אשר עודם פעילים הו א קטן (ארבעה תיקים מאותן .)השנים ,לעומת זאת364 ,מתיקי המבוגרים אשר נפתחו בשנים אלו עדיין פעילים במערכת המשטרתית היות ש .הנעדרים בתיקים אלה טרם אותרו  שיעור התיקים שעדיין לא נסגרו שבהם הנעדרים הם בני יותר מ- 71 , הוא השיעור הגבוה ביותר בין כלל קבוצות הגיל( 1.06% מכלל תיקי הנעדרים בקבוצת גיל זו , לעומת 0.88% תיקים בקבוצת 70-51 , 0.81% תיקים בקבוצת50-31 , 0.37% תיקים בקבוצת30-18 , 0.04% תיקים בקבוצת17-13 ו- 0.08% תיקים בקבוצת12-0 .)  בשנים 2014-1992 היה מספר רב של הכרזות על ( נעדרים במגזר היהודי64,534 הכרזות, שהן כ- 86.6% מן ההכרזות של הנעדרים). מספר קטן בהרבה של הכרזות על נעדרים נרשם בקרב לא יהודים – 10,009 הכרזות, שהן כ- 13.4% .מכלל ההכרזות עם זאת, שיעור התיקים שעודם פעילים שונה מהתפלגות ההכרזות על נעדרים. בין התיקים שנפתחו בשנים אלו , שיעור התיקים של נעדרים מ האוכלוסייה הלא- יהודית שנותרו פעילים( 98 ,תיקים שהם כ- 1% מכלל התיקים של נעדרים מ אוכלוס י יה זו) גבוה יחסית לשיעור התיקים של נעדרים מ המגזר היהודי שנותרו פעילים( 235 תיקים, המהווים כ- 0.4% מכלל התיקים של נעדרים מ אוכלוס י)יה זו .  בשנים 2014-1992 נרשמו במערכת ההכרזות של משטרת ישראל51,277 נעדרים בני18 ומעלה ש .מצבם המשפחתי צוין במערכת המחשוב מנתוני המשטרה עולה כי ב קרב נעדרים מ שני המינים מספר הרווקים הוא הגדול ,ביותר ואחר כך, ב.סדר יורד: נשואים, גרושים ואלמנים עם זאת, התפלגות .התיקים שעודם פעילים שונה מהתפלגות ההכרזות על נעדרים שיעור תיקי המבוגרים (שגילם18 ומעלה) שנפתחו בשנים2014-1992 ונותרו פעילים יש גבוה יחסית בקרב נעדרים ממין זכר שהם אלמנ( ים1.5% , שהם24 תיקים פעילים מתוך1,617 .)תיקים שנפתחו ; עמוד6 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע  בשני ם 2014-1992 מספר ( ההכרזות על נעדרים ממחוז יהודה ושומרון1,503 הכרזות) וממחוז חוף ( 2,017 הכרזות) היה קטן יחסי ת לשאר המחוזות ; עם זאת, שיעור התיקים שעודם פעילים אשר נפתחו ( במחוז יהודה ושומרון1.2% , 18 .תיקים) גבוה יחסית לשאר המחוזות  אין באפשרות משטרת ישראל לספק נתונים מלאים ומהימנים על נסיבות סגירת ם של ,תיקי נעדרים .בגלל מאפייניה של מערכת המחשוב המשטרתית במערכת זו השדה "סיבת סגירת התיק" אינו שדה .חובה למילוי כמו כן, אין באפשרות המשטרה להפיק נתונים שי ציגו את פילוח התיקים לפי נסיבות איתור הנעדר– אם נמצא ,חי או מת לפי.חזרת הנעדר באופן עצמאי ועוד  לא ניתן להפיק מן המערכת הממוחשבת המשטרתית נתונים סטטיסטיים על הוראות הקצין החוקר ב עניין טיפול מיידי בתיקי חקירה. מסיבה זו ל א התאפשר לנו לערוך ניתוח סטטיסטי של הפרמטרים השונים בחלוקה לפי אופן הטיפול ב תיק: .טיפול מיידי או טיפול שאינו מיידי  כחלק מ ה הליך ל פרסום ,נעדר אפשר לפרסם פרטים על נעדרים באתר האינטרנט "נעדרים" של משטרת .ישראל ב מועד כתיבת מסמך זה מפורסמים באתר76 נעדרים מ- 529 הנעדרים שלא אותרו ו נרשמו במערכת.המשטרתית מאז קום המדינה על- פי משטרת ישראל, הסיבה למספר המועט של שמות נעדרים באתר היא הסרבול הטכני שבפרסום בו.  על-פי נתוני המשטרה, ב שנים2015-2004 נמצאו בישראל37 .אלמונים חיים וכולם זוהו אין במערכת המחשוב המשטרתית מידע על הזמן שחלף.עד לזיהוים  על-פי נתוני ,המשטרה בשנים2015-2004 נמצאו בישראל498 .אלמונים מתים305 מהם (כ- 61% ) .זוהו אין במערכת המחשוב המשטרתית מידע על הזמן ש חלף .עד לזיהוים 193 מהם (כ- 39% )טרם .זוהו  לאחר מציאת אלמוני אפשר לפרסם עליו פרטים ב אתר האינטרנט "אלמונים" של משטרת ישראל , במטרה לקבל מידע מן הציבור שיסייע בזיהויו. בבדיקה שנערכה ב-1 בנובמבר2015 היו באתר דיווחים על26 אלמונים שנמצאו בשנים2015-2002 .  בשנים2012-2011 נערך "מבצע "לכל אלמוני יש שם בשיתוף פעולה בין משטרת ישראל למרכז הלאומי .לרפואה משפטית במבצע זה נאספו אמצעי זיה וי מקרובי משפחה מדרגה ראשונה של נעדרים. על- פי נתוני המשטרה, מאז הקמת המאגר בשנת2011 נאספו אמצעי זיהוי עבור395 נעדרים ו מתוכם זוהו ו וה צאו מהמאגר נתונים על 68 .נעדרים  על-פי נתונים מ יוני2015 , יש במאגר של משטרת ישראל פרופיל DNA של728 ,בני משפחות ונעדרים המהווים בסיס נתונים ל- 327 .נעדרים ; עמוד7 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע  בידי המחלקה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל יש נתוני משנן4 של כ- 300 אלמונים, נתוניDNA של כ- 275 אלמונים ונתוני טביעות אצבעות של209 אלמונים. צילומי האלמונים אינם נשמרים במאגר האלמונים אלא בתיקי החקירה. לכל אלמוני יש .תמונה  מנתוני המרכז הלאומי לרפואה משפטית עולה כי מ שנת2001 עד למחצית הראשונה של2015 נמצאו בישראל4,947 גופות אלמונים (כ- 342 ג .)ופות אלמונים בממוצע לשנה4,024 מה גופות הללו זוהו (כ- 278 )גופות בממוצע לשנה; 923 גופות אלמונים לא זוהו (כ- 64 .)בממוצע לשנה בשנים2014-2001 לא זוהו897 גופות אלמונים. מנתונים אלה עולה כי שיעור האלמונים המזוהים בכל שנה הוא81% – ממוצע של כל השנים שדווחו לנו . שיעור האלמונים הלא- מזוהים הוא19% – ממוצע של כל השנים שדווחו לנו .  ב שיעור ה זיהוי של גופות אלמונים על- ידי המרכז הלאומי לרפואה משפטית חלה י על .יה עם השנים בשנים2014-2010 נותרו פחות גופות אלמונים שלא זוהו (בין9.3% ל- 15.1% ) מבשנים2001-2009 (בין13.6% ל- 27.3% .)  על- פי מידע מהמרכז הלאומי לרפואה משפטית, כל גופות האלמונים שנמצאו בישראל בשנים ש לגביהן התקבל ( דיווח מהמרכז הלאומי לרפואה משפטית2014-2004 ) הובאו לקבורה. שהיית גופת אלמוני במ רכז הלאומי לרפואה משפטית מוגבלת ל- 30 .יום לאחר תקופה זו הגופה מובאת לקבור ה אלא אם כן נתקבל מסמך בחתימת ראש חטיבת חקירות משטרת ישראל או גורם מטעמו, ובו בקשה להאר יך את שהיית הגופה במקום לתקופה נוספת מעבר ל- 30 יום. מדיניות זו נועדה לאפשר לכלל .הגורמים המקצועיים להשלים את זיהוי הגופה  בסוף שנת2014 היו במרכז הלאומי לרפואה משפטית שמונה מקרים של שרידי עצמות המיועד ים לקבורה, שישה מקרי ם של עצמות ארכ י אולוגיות ועשרה מקרים של שרידי עצמות שהוחלט להשהות את הבאתם לקבורה מאחר שיש .סיכוי שיזוהו באמצעות טכנולוגיות עתידיות  על- ,פי מידע מהמרכז הלאומי לרפואה משפטית מאגר הזיהוי לאלמונים ונעדרים א הו פרויקט שמטרתו להביא לזיהוי אלמונים באמצעות בדיקות גנטיות. המאגר הוקם בשנת2011 ויש בו165 דגימות של אלמונים. עד כה הושג פרופיל גנטי מלא של118 מהם (כ- 72% ) . עבור39 מהדגימות (כ- 24% ) נדרשת עבודה נוספת כדי להגיע לפרופיל גנטי מלא שאפשר להשוותו עם .מאגר הנעדרים ל שבעה מהאלמונים שבמאגר( 4% )עדיין לא נעשה נ י סיון לקבוע פרופיל גנטי. על- פי נתוני המרכז הלאומי לרפואה משפטית, מאז הקמת המאגר זוהו באמצעותDNA 54 אלמונים. נתון זה אינו זהה לנתון שנמסר לנו על- ידי המשטרה בדבר68 הנעדרים שזוהו באמצעותDNA במבצע "לכ ל אלמוני יש .שם" אשר תואר לעיל 4 משנן הוא הסידור האופייני של השיניים, מספרן וסוגן ; על- פי מילון רב מילים. ; עמוד8 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע  יש פער ניכר בין מספר האלמונים שמידע עליהם היה בידי ( המרכז הלאומי לרפואה משפטית622 ) ו בין מספר גופות האלמונים שלא זוהו ו דווח עליהן על- ( ידי המשטרה193 ), אשר נמצאו בין2004 ל- 2015 . ,כלומר בשנים אלו היו רשומים במרכז הלאומי לרפואה משפטית כ- 429 אלמונים יותר מ מספר האלמונים ש דווח עליהם על- .ידי המשטרה ניתן להסביר נתון זה באופן חלקי לנוכח ההגדרות השונות הנהוגות על- ידי שני גופים אלו ל"אלמוני" בתאונת דרכים.  במסמך זה נדונה גם המדיניות בדבר הוצאת גופות מקברן לצורך הפקת פרופיל גנטי ו בדבר שימוש באמצעי זיהוי של חללים המצויים בידי צה"ל, וכן נדון הנוהל שנקבע לכך על- .ידי צה"ל  במסמך מובאים ה קשיים שציינה משטרת ישראל בתחום זה, הפוגעים בתהליכי איתור הנעדרים .וזיהוי האלמונים בין היתר, מוזכרים מערכות יחסים עם גורמי חוץ, כמו משרדי ממשלה ו אמצעי ה תקשו רת, וכן מחסור בכ ו .ח אדם ובאמצעים לאיתור נעדרים על- פי המרכז הלאומי לרפואה משפטית, יש קשיים הקשורים בעלות הגבוהה של הכנסת טכנולוגיות חדשות לשימוש ובמבנה המיושן .העומד לרשות המרכז הלאומי  במסמך מובאת התייחסות מעודכנת לדוחות מבקר המדינה מן השנים2010 ו- 2013 , שעניינם טיפול המשטרה באיתור נעדרים ובזיהוי אלמונים . בין הנושאים שעמדו לביקורת: אי- עדכון פקודת המטה הארצי שכותרתה "טיפול המשטרה באי תור נעדרים ובזיהוי אלמונים", אי- סדרים בהליכי גניזת תיקים וביעורם, התשתית הטכנולוגית העומדת לרשות המשטרה ואי- שלמות המידע הגנטי במאגר הנעדרים.  בישראל פועלים כמה ארגוני מתנדבים שיש להם ידע ונ י סיון רב שנים בתחום , והם מסייעים בידי המשטרה בהיבטים שונים של איתור הנעדרים, לעתים בסריקות רגליות ו לעתים בעזרת משאבים י יחודיים כמו כלבי הצלה, רחפנים, רכבי שטח וצוללנים . משיחות עם נציגי ם של ארגוני מתנדבים ע לו כמה.סוגיות בעבודת המשטרה שיש לתת עליהן את הדעת (ראו פירוט בפרק10 ). הסוגיות המרכזיות ש רוב הארגונים הצביעו עליהן הן קביעת מועדי התחלה וסיום של הסריקות לאיתור הנעדרים , אופן פריסת הכוחות בשטחים ש בהם נערכות הסריקות וכן שיתוף ה פעולה בין המשטרה ל ארגוני המתנדבים (כולל העברת מידע לארגו ני המתנדבים.) כמו כן, נשמעת ביקורת מצד ארגוני המתנדבים על היקף הפרסום מטעם המשטרה באמצעי התקשורת השונים . ; עמוד9 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע 2. מבוא ל איתור הנעדרים חשיבות רבה, בראש ו בראש נה ו בשל ה דאגה לשלומם .החשש לחייו של אדם הוא נושא משמעותי מאוד גם בני ל-משפחותיהם של הנעדרים ו גם ל כלל החברה .בישראל למציאת או לאי-מציאת הנעדרים יש ח שיבות מבחינה חוקית, היות ש יש ל כך השפעות בתחום המעמד האישי של בני- ,זוג וצאצאים למשל בענייני עגינות, ממזרות ירושה ועוד. לזיהוים של אלמונים חיים חשיבות הומניטרית :ברורה החזרתם אל בני-משפחותיהם או לגורמים המטפלים בה ם משפיעה השפעה רבה על איכות חייהם. לזיהוים של האלמונים המתים יש משקל רב לא רק מבחינה חוקית; זיהוי זה מאפשר להביאם לקבורה ב כבוד . נושא איתור הנעדרים וזיהוי האלמ ונים נבדק על-ידי מבקר המדינה בשנ י דוחות. התיי חסות ראשונ ה ה ופיעה בדוח מבקר המדינה משנת2010 . 5 בדוח זה נדונה דרך ה פעול ה של המשטרה בנושא איתור הנעדרים וזיהוי האלמונים ועלו בו כמה היבטים של הנושא: מהירות הטיפול, אי-מיצוי אמצעי חקירה, אי- ביצוע ,הנחיות מפורשות מדרגי הפיקוד והמטה ליקויים בתשתית הטכנולוגית להצל ב ת נתוני נעדרים עם נתוני אלמונים ו קיומם של .נהלים לא מעודכנים לביצוע פעולות האיתור והזיהוי בשנת2013 פרסם מבקר המדינה דוח נוסף, ובו ממצאי ה מעקב אחר הטיפול בנושא ים אלו. 6 בדוח נמסר כי המשטרה ו המרכז הלאומי לרפואה משפטית, הפועל מטעם משרד הבריאות , קידמו פרוי קט לזיהוי אלמונים ולאיתור נעדרים, וכי ת וק נו כמה מהליקויים שהועלו בביקורת הקודמת. עם זאת, ב דוח ה מעקב הוצגו ליקויים בטי פ ולה של המשטרה בנושאים הקשורים לפרויקט, ובין היתר נמצא שהמשטרה והמרכז הלאומי לרפואה משפטית לא נקטו את כל הפעולות להבטיח שהנתונים במאגר נעדרים ואלמונים שהוקם ,במשטרה יהיו שלמים. כמו כן ב מועד חיבור הדוח המשטרה טרם תיקנה חלק מהליקויים בכמה ונ שאים .שהועלו עוד בביקורת הקודמת ולא מיצתה את הטיפול בנושאים נוספים בעקבות דוחות אלו, בפברואר2014 קיימה הו ועד ה לענייני ביקורת המדינה ישיבה בנושא טיפול המשטרה .באיתור נעדרים ובזיהוי אלמונים7 בישיבה זו השתתפו מבקר המדינה וצוותו , נציג המשטרה ,נציג ת משרד המשפטים, נציגי המרכז הלאומי לרפואה משפטית, נציגי צה" ,ל ומשרד הביטחון נציג ארגון מתנדבים אזרחי8 י בנ ו- .משפחות של נעדרים בישיבה זו הועלו נושאים כמו ליקויים בחקירות בדרג של תח נות המשטרה ( למשל הזמן שחולף עד ש תחנות המשטרה פותחות בחקיר ת מקרי ה י)עדרות , וכן ליקויים ב עבודת ה מטה של גורמים משטרתיים, כמו חטיבת החקירות, חטיבת הזיהוי הפלילי ו חוליית נעדרים, בו שיתוף הפעולה בין המשטרה ל מרכז הלאומי לרפואה משפטית, בעיקר בנושא הקמת מאגר אמצעי זיהוי של נעדרים ואלמונים. נוסף על כך, הועלו נושאים כמו אי- קיום נהלים בעניין ביעור תיקי חקירה וכשלים .במערכות הממוחשבות להסדרת ניהול המידע בתחום 5 ,מבקר המדינה תקציר דוח ביקורת שנתי60 ב לשנת 2009 ,מאי 2010 ', עמ69 - 72 . 6 מבקר המדינה , דוח ביקורת שנתי63 ג לשנת2012 , מאי2013 ', עמ537 - 565 . 7 'הוועדה לענייני ביקורת המדינה, פרוטוקול מס95 ,טיפול המשטרה באיתור נעדרים ובזיהוי אלמונים , 18 בפברואר2014 . 8 שם הארגון: יחידת הכלבנים; ארגון זה מסתייע בכלבי הצלה לאיתור נעדרים. פרטים נוספים על ארגון זה מובאים בפרק10 .של מסמך זה ; עמוד10 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע במסמך זה נגדיר ראשית מושגים בתחום הנעדרים והאלמונים ונתאר את נ ו הלי ה משטרה בתחומים אלו . בהמשך ציג נ נתונים על הנעדר ים והאלמונים במדינת ישראל , מרביתם מן השנים2014-1992 , אשר התקבלו ממשטרת ישראל ומהמרכז הלאומי לרפואה משפטי ת. כמו כן, נתאר את התקדמות שיתוף הפעולה בין שני הגורמים הללו, ו כן את שיתוף הפעולה בינם לגורמים חיצוניים, ו בהם ארגוני מתנדבים . בנוסף, נציג את ממצאי דוח מבקר המדינה שצוינו לעיל ו נעלה סוגיות בתחום המדיניות לאיתור נעדרים וזיהוי אלמונים. 3. הגדרות ונהלי ם של משטרת ישראל ,אם לא צוין אחרת ההגדרות והנהלי ם המופיעים בפרק זה לקוחים מ פקודת המטה הארצי "טיפול המשטרה באיתור"נעדרים ובזיהוי אלמונים :(להלן הפקודה). 9 3.1 . נעדר ונעדר לטיפול מיידי נעדר הוא "כל אדם שהיה אמור להגיע לביתו או לכל מסגרת אחרת שהוא לן בה, ולא חזר לאותה מסגר ת מגורים במשך זמן סביר, ומקום ה י מצאו אינו ידוע, לרבות מטייל שלא הגיע ליעד המתוכנן". נעדר לטיפול די יימ מוגדר נעדר ה שייך לאחת הקבוצות האלה : קטינים עד גיל12 , קשישים מעל גיל70 , חולים ומוגבלים הזקוקים לאשפוז או לטיפול תרופתי , שבלעדי הטיפול חייהם בסכנה, חולי נפש המאושפזים בבתי- ,חולים פסיכיאטריים אנשי כוחות הב י טחון, כגון חיילים ואנשי משטרה וכל אדם שקיימת סכנה ל .חייו ,כאמור ,מסמך זה עוסק בנעדרים אזרחיים בלבד ולא במי שהיעדרותם יא רעה בעת שירותם הצבאי. 3.2 . אלמוני אלמוני הוא" כל ,אדם ,חי או מת, שלא ניתן לזהותו, אם בגלל מצבו הנפשי ואם בעקבות פגיעה גופנית לרבות שלד וחלקי שלד שזהותם לא ידועה" . 3.3 . איכון נעדר איכון הוא איתור נעדר, או קיומה של ידיעה מהימנה ובדוקה על מקום הימצאו של הנעדר, לרבות רישום .במעבר ביקורת גבולות המעיד כי הנעדר עזב את הארץ 9 ,משטרת ישראל, היחידה לפרסום פקודות משטרת ישראל, פקודות משטרת ישראל של המפקח הכללי פרק: חקירות; תת- פרק: חקירת עבירות, מס' 14.01.29: טיפול המשטרה באיתור נעדרים ובזיהוי אלמונים. ; עמוד11 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע 3.4 . חוליית נעדרים .חוליית נעדרים שייכת למדור לסיוע חקירתי של חטיבת החקירות באגף לחקירות ולמודיעין10 תפקידיה של חוליית נעדרים הם להנחות את יחיד ות החקירה בנושא נעדרים ואלמונים , לייעץ להן ולפקח על עבודתן, לסייע באיתור נעדרים וזיהוי אלמונים ע ל-ידי ביצוע הצלבות מידע ותיאום ברמה הארצית, לפרסם מידע על נעדרים ואלמונים בכלי התקשורת, להשתתף בצ וותי חקירה מיוחדים ובתרגילים משטרתיים, לתאם בין גו רמי המשטרה לגורמי חוץ, לערוך השתלמויות והרצאות בנושא נעדרים ואלמונים , לטפל בתלונות הציבור ו ב שאילתות, לקיים ביקורים ובקרות ביחידות החוקרות , לנהל חקירות על נ עדרים ישראלים בחו"ל ולסייע .במיצוי יכולות קיימות בזיהוי אלמונים חוכ האדם בחוליה מסתכם ב קצין ושתי חוקרות. 11 3.5 . זיהוי ודאי של גופה12 זיהוי ודאי של גופה או חלק ממנה המאפשר מתן שם לנפטר מתקיים, בין היתר, אם בהשוואה בין נתון של גופה או חלק ממנה ובין נתון דומה של נעדר או של קרובי משפחתו מדרגת קרבה ראשונה יש תוצאות חיוביות. לשם זיהוי ודאי של אלמונים נעשה שימוש ב מגוון אמצעי זיהוי מדעיים ש אפשר להפיק מהם נתוני זיהוי, ובהם אמצעים אלו , המצוינים כאן לפי סדר השימוש בהם:  טביעות אצבע, נתוני משנן, סימנים רפואיים ייחודיים כמו סימני פעולות רפואיות וכירורגיות הנותרים לצמ יתות .ומומים  ,בדיקות דימות כמו צילום רנטגןCT ו- MRI .  .קביעת פרופיל גנטי על סמך דגימות ביולוגיות כמו ציפורן, שיער או רירית מן הגופה  .בדיקות פולשניות כמו בדיקת גולגולת, אגן ואיברים אחרים 3.6 . פקודת המטה הארצי בנוגע ל טיפול המשט ר ה באיתור נעדרים ובזיהוי אלמונים13 פקודת המטה הארצי (פרק: חקירות; תת- 'פרק: חקירת עבירות, מס14.01.29 )מסדיר ה את הטיפול באיתור נעדרים ובזיהוי אלמונים . פקודה זו נכנסה ל תו קף ב תאריך 1 באוקטובר1997 .והיא עדיין בתוקף הפקודה .אמורה לשמש בסיס לכתיבת נהלים לאיתור הנעדרים ולזיהוי אלמונים ל פקוד ה שני חלקים עיקריים. החלק הראשון קובע את אופן הטיפול באיתור נעדרים ו החלק השני קובע את אופן הטיפול בזיהוי .אלמונים להלן נביא את עיקרי.הפקודה 10 משטרת ישראל , חטיבת החקירות :, תאריך כניסה4 באוגוסט2015 . 11 רפ"ק ליאור שלו, ראש חוליית נעדרים ממדור סיוע חקי ,רתי של משטרת ישראל, מכתב30 באוגוסט2015 . 12 הליך זיהוי ודאי של גופה תואר על-ידי מנהל המרכז הלאומי לרפואה משפטית בחוות דעת שניתנה בהמשך לסיכום דיון מ- 21 לאוגוסט2002 שהתקיים בלשכת היועץ המשפטי לממשלה דאז; מבקר ,המדינה דוח ביקורת שנתי63 ג לשנת2012 , מאי 2013 ', עמ543 . 13 ,משטרת ישראל, היחידה לפרסום פקודות משטרת ישראל, פקודות משטרת ישראל של המפקח הכללי פרק: חקירות; תת- פרק: חקירת עבירות', מס 14.01.29: טיפול המשטרה באיתור נעדרים ובזיהוי אלמונים. ; עמוד12 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע 3.6.1 . טיפול המשטרה באיתור נעדרים על-פי פקודת המטה הארצי פרק זה של הפקודה תוחם את האחריות של משטר ת ישראל לחקירת מקרי היעדרות של אזרחים, לרבות נעדרים שהם ,נתינים זרים השוהים בישראל בתחומי הקו הירוק, הממשל הצבאי ורמת- .הגולן אשר לחיילים, משטרת ישראל אחראית לחקירת היעדרותם בתחומי הקו הירוק, ומסייעת לצה"ל, בהתאם לצורך, גם מעבר לתחומי ה קו הירוק. ב פקודה נקבע אופן הטיפול המשטרתי באיתור נעדרים ובזיהוי אלמונים לפי :שלבים  יימ ד עם קבלת ההודעה על ההיעדרות ,באחת מתחנות המשטרה ההודעה נרשמת על- ידי החוקר שקיבל אותה .החלטה על טיפול מיידי או טיפול שאינו מיידי מתקבלת על- פי הקריטריונים הקבועים בפקודה (ראו פרק3.1 של מסמך זה); לוח הזמנים להמשך הטיפול בהיעדרות תלוי ב החלטה זו: אם הוגדר טיפול מיידי, יבוצעו השלבים הבאים מ יד י; אם לא, מתקבלת החלטה בתוך48 שעות על מועד .המשך החקירה יצוין כי חלק מן הקריטריונים להחלטה על טיפול מיידי הם חד-משמעיים ,(למשל גיל הנעדר, או היותו חייל או איש משטרה) וחלקם נתונים ל פרשנות סוביי קטיבית, למשל הקריטריון "כל אדם שקיימת סכנה לחייו." רפ"ק ליאור שלו מסר לנו כי הגורם המחליט בפועל אם החקירה תהיה ימ ידית הוא הקצין הממונה על החקיר ה ביחידה החוקרת ,. לדבריו דוגמאות למצב ים ש בהם יש סכנה לחייו של אדם הן חשש לאובדנות או ה י.עלמות פתאומית וחריגה14  ,בשלב הבא נפתח תיק נעדר, הפרטים מוזנים במחשב ו מוכן מברק ובו פרטי ההיעדרות . המברק מועבר ליחידות העשויות לסייע באיתור הנעדר, למח לקת חקירות ,, למדור פיקוח מחשוב ונעדרים לחוליית נעדרים ול מרכז דיווח מבצעי. דחיפות הכנת המברק תלויה בהחלטה אם ה טיפול מיידי או .שאינו מיידי  בהמשך ננקטות פעולות איתור ראשוניות: ניסיונות ל איתור הנעדר, בדיקות במערכות המידע הממוחשבות של המשטרה, בדיקה בחדרי מיון של בתי- חולים ובמוסדות רלוונטיים אחרים, ביקור אצל משפחת הנעדר או במקום מגוריו וכן תחקור של בני- .משפחה, חברים, שכנים ומכרים אם מדובר ב ,טיפול מיידי פעולות אלו ננקטות י מי ד, נוסף על פ עו.לות סריקה וחיפוש באזורים רלוונטיים אם לא הוגדר טיפול מיידי, פעולות אלו נעשות במהלך48 .שעות מקבלת ההודעה על הנעדר  לצורך חקירת ההיעדרות נעשות בדיקות נו ספ ות מול גורמים חוץ- ,משטרתיים מוקם חדר פיקוד קדמי15 ונערך מב ,צע חיפוש כמפורט .בנהלים המבצעיים של אגף מודיעין אם הנעדר לא מ אוכן תוך14 ימים, הפרטים מועברים לחוליית נעדרים . במקרים דחופים אפשר להעביר מייד את הפרטים לחוליית נעדרים, על- פי החלטת ה קצין הממונה. חוליית הנעדרים מסייעת ליחידה החוקרת 14 ,רפ"ק ליאור שלו, ראש חוליית נעדרים ממדור סיוע חקירתי של משטרת ישראל, שיחת טלפון12 באוגוסט2015 . 15 לדברי רפ"ק ליאור שלו, החלטה בדבר הקמת חדר הפיקוד הקדמי היא על- פי שיקול דעת מפקד התחנה החוקרת; רפ"ק ,ליאור שלו, ראש חוליית נעדרים ממדור סיוע חקירתי של משטרת ישראל, שיחת טלפון12 באוגוסט2015 . ; עמוד13 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע .בחקירה יצוין כי לא הובהר ב פקודה מהי חלוקת העבודה בין חוליית ה נעדרים ו בין היחידה החוקרת .בשלב זה של החקירה16 עוד נקבע " בפקודת המטה הארצי, כי לא נמצא הנעדר חרף כל החיפ ו שים, יחליט קצין אגף חקירות ."במרחב על אופן המשך החקירה בפקודה אין קביעה של מסגרת ה זמן למשך החיפושים או קריטריונים אחרים שלפיהם מתקבלת ההחלטה " כי"לא נמצא הנעדר חרף כל החיפושים.  פרטי ם בדבר י הה עדרות מתפרסמים על-ידי דובר המשטרה בחוזר אגף חקירות מיוחד או באמצעי התקשורת על-פי החלטת חוליית נעדרים ובהסכמת משפחת הנעדר. י בה עדר הסכמ ה של ה משפח ה , יפורסמו פרטי הנעדר רק אם חוליית נעדרים ביקשה זאת מראש מחלקת חקירות , ובתנאי שהפרסום .חיוני להמשך החקירה או להצלת חיי הנעדר על- ,פי הפקודה פרסום של נעדרים קטינים, חיילים, חולי נפש ונעדרים מן המגזר הערבי מותנה בהליכים נוספים, כמפורט בהנח יית מחלקת חקירות.  מוקם צוות חקירה מיוחד, אם עולה חשד שיש סכנה לחיי הנעדר או ש יה עדרותו נובעת מעבירה פלילית מ או פעילות חבלנית עוי.נת אם יש חשד לעבירה פלילית נפתח .תיק חקירה פלילית  ,במידת הצורך משתתפים בחקירה גורמים נוספים : צה"ל ויחידת איתור ה נעדרים של צה"ל (אית"ן) , וכן גורמים צבאיים נוספים כמו מפקדת מצ"ח, חוליית הביטחון ומחלקת יחסי ציבור ומ י נהל הגיוס .של צה"ל אפשר לשתף בחקירה גורמי סיוע אזרחיים כמו מד"א ומכבי- .אש בפקוד ת המטה הארצי מפורטים הנהלים שעל-פיהם יי קבעו שיתופי.הפעולה יצוין כי אין בפקודה התייחסות לשיתוף ארגונ י מתנדבים בחקירה ובסריקות לאיתור הנעדרים.  ב פקודה יש ה תייחסות ל אוכלוסיות יי חודיות ,: קטינים, חולי נפש מאושפזים, נשים מוכות אזרחים "ישראלים שנעדרים בחו ל ו נתינים זרים הנעדרים בישראל . חלק מן הי י חודיות של מקרים אלו קשורה ב גורמים שאמורים לטפל במק ו רה עשויים לסייע ב,חקירה; למשל חקירת ה י עדרות של ישראלי שנעדר "בחו ל והוא סרבן גט תתנהל בעזרת בתי-הדין הרבניים. ב חלק מן המקרים הייחודיות קשור ה בהליכים הננקטים , כמו דיווח על איכון של אישה מוכה ל לא ד י.ווח על מיקומה  יש ב פקודה התייחסות לצורך בשמירה על קשר עם משפחת הנעדר על- .ידי אדם מטעם המשטרה  יימ ד עם איכון הנע דר (כהגדרתו בפרק 3.3 ), נמסרת הודעה על כך ל כל הגורמים הרלוונטיים : חוליית ,נעדרים, היחידה החוקרת .משפחת הנעדר או האפוטרופוס שלו אם הנעדר ,הוא קטין הוא יוחזר למקום מגוריו או לאחראי ,עליו אלא אם כן נשקפת לו סכנה שם . יצוין כי בפקודה לא מצוין מיהו ה גורם המחליט כי.הקטין בסכנה 16 לדברי רפ"ק ליאור שלו, חוליית נעדרים היא גורם המייעץ ליחידות המשטרה המקומיות ומפקח על פעילותן; כמו כן, חוליית נעדרים אחראית לקשר עם גורמי חוץ שונים, ובהם צה"ל, משרדי ממשלה והמרכז הלאומי לרפואה משפטית. עוד נמסר כי תהליכי החקירה והתשאול וכן החיפושים בשטח הם באחריות יחידות המשטרה המקומיות; רפ"ק ליאור שלו, ראש חוליית ,נעדרים ממדור סיוע חקירתי של משטרת ישראל, שיחת טלפון12 באוגוסט2015 . ; עמוד14 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע  לאחר איכון הנעדר , תיק החקירה נסגר . אם ,הנעדר לא אוכן התיק ייסגר תיק באישור ראש א גף חקירות.בלבד  גניזת תיק נעדר ת יעשה רק בהתקיים כל שלושת התנאים האלה: - עברו חמש שנים מהמועד שבו נתקבלה במשטרה הודעה על.ההיעדרות והנעדר טרם אוכן - מפקד היחידה שחקרה את ההיעדרות סב ו.ר כי מוצו אפשרויות החקירה - קצין אגף חקירות המרחבי המליץ בפני ראש א גף חקירות לגנוז את תיק הנעדר והעביר את התיק .ואת המלצתו לחוליית נעדרים החקירה בתיק גנוז תחודש אם יתקבל מידע חדש או יתגלו אפיקי .חקירה שלא נבדקו בעבר  ביעור התיק : תיק נעדר שנושאו לא אוכן יבוער בתום50 שנה מיום ההיעדרות ובאישור ראש אגף חקירות . תיק נעדר שאוכן יבוער ביחידה החוקרת שלוש שנים לאחר האיכון או בחוליית נעדרים חמש .שנים לאחר האיכון לדברי רפ"ק ליאור שלו, ראש חוליית נעדרים, 17 .תיק חקירה פעיל הוא תיק שעדיין לא נגנז או בוער .נשתמש בהגדרה זו בהמשך המסמך 3.6.2 . טיפול המשטרה בזיהוי אלמונים על-פי פקודת המטה הארצי חלקה השני של פקודת המטה הארצי שכותרתה""טיפול המשטרה באיתור נעדרים ובזיהוי אלמונים18 מבהיר.את אופן הטיפול באלמונים לאחר שנמצא אלמוני ,מ ועבר מברק מי י די לגורמים המשטרתיים הרלוונטיים ובו ,פרטים על מצב האלמוני ,תיאורו מועד ומקום המציאה ו פרטים על המודיע ו על היעד .שאליו הועבר האלמוני הגורמים השונים פועלים לזיהוי האלמוני על-ידי בדיקת רישומים בתחנות משטרה ו השוואת פרטים עם .קובץ הנעדרים שבחוליית הנעדרים אם נמצא,אלמוני חי הטיפול בו מועבר .לרשויות הרווחה או למוסד מתאים לאשפוז או השגחה אם הוא אינו מ זוהה תוך48 ,שעות נלקחים )ממנו אמצעי זיהוי (צילום, טביעות אצבעות לשם בדיקתם בחולי י ת .נעדרים ב סיום החקירה מושמדים .אמצעי זיהוי אלה .תיק אלמוני שנושאו חי לא ייגנז עד מותו 17 ,רפ"ק ליאור שלו, ראש חוליית נעדרים ממדור סיוע חקירתי של משטרת ישראל, שיחת טלפון4 בנובמבר2015 . 18 ,משטרת ישראל, היחידה לפרסום פקודות משטרת ישראל, פקודות משטרת ישראל של המפקח הכללי פרק: חקירות; תת- פרק: חקירת עבירות ', מס 14.01.29: טיפול המשטרה באיתור נעדרים ובזיהוי אלמונים. ; עמוד15 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע יצוין כי בפקודת המטה הארצי לא מופיעה התייחסות ל גורם המדווח על מציאת אלמוני חי – לא הובהר אם מתקבלים דיווחים על מציאת אלמונים חיים מ גורמי ח י רום והצלה בלבד (למשל, משטרה , בתי- ,חולים ,)מד"א או גם מ אזרחים. 19 אם נמצאה גופת אלמוני ,יתועדו הגופה ומקום מציאתה על-ידי טכנאי הזיהוי המקומי ו הגופה תועבר .לבדיקה במכון לרפואה משפטית .דוחות המכון לרפואה משפטית וטכנאי הזיהוי יועברו לחוליית נעדרים אם האלמוני אינו מ זוהה ב תוך48 ,שעות נפתח תיק אלמוני ביחידה החוקרת ונערכת בדיקה לזיהויו במערכות המידע הממוחשבות . טיפול שונה נ י תן במקרה של חשד לעבירה ובמקרה של אלמוני שנפגע .בתאונת דרכים לא נ פתח תיק אלמוני ולא מתנהלת חקירה אם נמצאו עצמות או שלד וה מכון לרפואה משפטית קבע כי חלפו יותר מ- 20 .שנה ממועד המוות עד מועד המציאה ,אם גופת האלמוני זוהתה התיק נסגר ו נגנז. הודעה נמסרת לגורמים המשטרתיים הרלו ו נטיים ולבני- משפחתו.של האלמוני ,לאחר סיום החקירה הראשונית ממליצים על קבורת האלמוני. תיק גופת אלמונ י שלא זוה ת ה נגנז וכעבור50 שנה מ.בוער 3.6.3 . טיפול ב רכוש של נעדרים ואלמונים בסעיפים האחרונים של פקודת המטה הארצי ,מתואר אופן הטיפול ברכוש של נעדר או של אלמוני: תיעוד .העברה למשמורת וטיפול כאבדה 3.7 . נוהל הטיפול בנעדרים ואלמונים פקודת המטה הארצי (פרק: חקירות; תת- 'פרק: חקירת עבירות, מס14.01.29 ) ,שהוזכרה לעיל היא ה בסיס לנוהל הטיפול בנעדרים ואלמונים. 20 נוהל זה ע ו דכן לאחרונה בתאריך1 ב דצמבר2011 . כמו פקודת ,המטה הארצי בנוהל שני חלקים: ה טיפול באיתור נעדרים והטיפול ב .זיהוי אלמונים בראשית הנוהל מצוין כי הטיפול בהיעדרות הכרוכה בחשד לחטיפת אדם על רקע פלילי "מקח טעות" מותווה בנוהל03.300.069 , המשלים א ת נוהל הטיפול.בנעדרים ואלמונים להלן יובאו עיקרי נוהל הטיפול בנעדרים ואלמונים :(להלן )הנוהל . 3.7.1 . איתור נעדרים על-פי נוהל הטיפול בנעדרים ואלמונים ,כאמור .חלקו הראשון של הנוהל עוסק בתחום איתור הנעדרים ,בין היתר מוגדרת בו פעול ת המשטרה בתחומים אלו :קביעת ה יחיד ה ה משטר תית ה אחראית על הטיפול בנעדר, קבל ת הודעה על היעדרות 19 לדברי רפ"ק ליאור שלו, במקרים של דיווח על אלמוני על- ידי אזרחים נהוג לשלוח ניידת סיור לבירור העניין; רפ"ק ליאור שלו, ראש חוליית נעדרים ממדור סיוע חקירתי של משטרת ,ישראל, שיחת טלפון12 באוגוסט2015 . 20 ,האגף לחקירות ולמודיעין, היחידה המוציאה: חטיבת החקירות נוהל 'הטיפול בנעדרים ואלמונים, מס03.300.208 . הנוהל הועבר על- ,ידי רפ"ק ליאור שלו, ראש חוליית נעדרים ממדור סיוע חקירתי של משטרת ישראל, מכתב28 ביוני2015 . ; עמוד16 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע והעברת המידע לגורמים המשטרתיים הרלוונטיים (חולי י ת נעדרים בחטיבת החקירות ומרכז שליטה )ארצי , הגדרת ההיעדרות כ"רגיל ה ,"" או "לטיפול מיידי איסוף מידע ראשוני (תיאור הנעדר ופרטים נוספים ,)על ההיעדרות מינוי חוקר קבוע ל ,חקירה קביעת עיקרי הפעולות שיינקטו במהלך החקירה, איסוף אמצעי זיהוי של הנעדר בחלוף חודשיים מה היעדרות , הצלבת תיאור הנעדר עם נתוני גופות אלמונים (בשיתוף עם חולי י ת נעדרים בחטיבת החקירות), הקמת צוות חקירה מיוחד ,במקרה הצורך קיום בדיקות במוסדות טיפוליים (המפורטי)ם בנוהל ובמערכות הממוחשבות במשטרה – אחת לשבוע בחודש הראשון להיעדרות ואחת לחודש בהמשך, קיום בדיקות ב קרב ה גופים החוץ- משטרתיים המפורטים בנוהל , הגשת בקשה לסיוע בחקירה ל יחידה למשא- ומתן– במיד ת הצורך, שמירה על קשר עם משפחת הנעדר, פתיחת תיק פלילי– במידת הצורך ,העברת תיק הנעדר לחולי י ת נעדרים כעבור חודשי י ם מתאריך הה י.עדרות כמו כן, מוגדרות הפעולות המבוצעות בעת איכון הנעדר. ב נוהל הטיפול בנעדרים ואלמונים מוגדר ה טיפול ב נעדרים השייכים ל ,אוכלוסיות מיוחדות: קטינים בני ,מיעוטים ,תיירים ,עובדים זרים ,אוטיסטים אנשים עם תסמונת דאון, חיילים .נעדרים עוד יש בנוהל תיאור של .הטיפול בישראלים הנעדרים בחו"ל אשר לפרסום רשמי של נעדר על- ,ידי דובר המשטרה בנוהל מודגש כי "פרסום באמצעי התקשורת אינ ו עו פ."לה שגרתית בתיק נעדר כי אם צעד חריג, על כן יש לשקול בכובד ראש את ביצוע הפרסום עוד מובהרים השיקולים ל פרסום באמצעי ה תקשורת (במקרה של סכנת חיים), תוך התייחסות לאוכלוסיות ייחודיו ת ( ,קטינים חיילים, חולי נפש, בני המגזר הערבי) . כמו כן, מפורטים הגורמים ש מהם .יש לקבל אישור לפרסום פומבי,למשל פרסום של נעדר בן המגזר הערבי כרוך באישור בני- משפחתו "ובאישור השב כ; פרסום של נעדר חולה נפש כרוך באישור בני-משפח ה או אפוטרופוס וכן באישור בית- החולים הפסיכיאטרי ש בו אושפז; פרסום של נעדר קטין או בגיר כרוך באישור בני-משפחתו , אפוטרופוס או פקיד סעד , בהתאם לעניין ; פר סום נעדר שהוא חייל מותנה בהסכמת המשפחה ובאישור מפ.קד מצ"ח ב נוהל נקבע גם כי אפשר להעביר תיקי נעדרים בין יחידות משטרה אם .יש לכך הצדקה חקירתית הנוהל מפרט את אופן העבר ת התיקים .בין היחידות על- פי הנוהל, סגיר ה או גניז ה של תיק נעדר יתבצע ו כמתווה בפקודת המטה הארצי (פרק: חקירות; תת- 'פרק: חקירת עבירות, מס14.01.29 ) , המתוארת בסעיף3.6.1 במסמך זה. 21 3.7.2 . זיהוי אלמונים על-פי נוהל הטיפול בנעדרים ואלמונים ב חלקו השני של נוהל הטיפול בנעדרים ואלמונים נדון ה טיפול .בתיקי אלמונים 21 ,משטרת ישראל, היחידה לפרסום פקודות משטרת ישראל, פקודות משטרת ישראל של המפקח הכללי פרק: חקירות; תת- פרק: חקירת עבירות, מס' 14.01.29: טיפול המשטרה באיתור נעדרים ובזיהוי אלמונים. ; עמוד17 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע בחלק זה מפ ו רטות הפעולות שיש ל נקוט עם מציאתו של אלמוני חי , לרבות הגורמים שאליהם יועבר הטיפול בו ו הצורך ליטול ממנו אמצעי זיהוי תוך48 .שעות, לצורך זיהויו בלבד כמו כן, מפורטות הפעולות שיש לנקוט :עם מציאתה של גופת אלמוני ית ,עוד, נטילת אמצעי זיהוי החלטה על העברת הגופה למרכז הלאומי לרפואה משפטית ו פתיחת תיק אלמוני במערכת המח שוב המשטרתית (מערכת הפלא) ביחידה החוקרת, אם גופת האלמוני לא זוהתה בתוך48 שעות ממציאתו,. כמו כן מנויים בנוהל הגורמים האחראים לביצוע הפעולות. עוד מפורטות ד .רכי הפעולה במקרה של חשד לעבירה ב נוהל נקבע גם כי אם נמצא שלד ועל- פי קביעת המרכז הלאומי לרפואה משפטית חלפו יותר מ- 20 שנה ממועד המוות, לא י .יפתח תיק אלמוני ולא תנוהל חקירה על-פי ה נוהל, אם מדובר ב אלמוני שנפגע בתאונת דרכים תימשך החקירה לזיהויו רק בחלוף48 שעות ממועד מציאתו; עד אז העניין יטופל על- .ידי לשכת התנועה במרחב עוד נקבע בנוהל כיצד מתבצע זיהוי האלמוני (על- ידי היכרות אישית או באמצעים מדעיים), ונקבע אופן ,הפעולה במקרה של זיהוי ה כולל סגירת הת יק ו הודעה למשפחת ו ולחוליי ת נעדרים במטה הארצי. הנוהל קובע לאילו גורמים תועבר ההודעה על סיום החקירה הראשונית אם הגופה אינה מזוהה ב תוך30 יום ממועד מציאתה ,ו מתקבלת החלטה אם לבצע קבורה או לעכב א ות.ה 3.7.3 . סגירת תיקים וביעורם על-פי נוהל הטיפול בנעדרים ואלמונים בסיום הנוהל נקבע כי תיקי נעדר ואלמוני ייגנזו ויבוערו על-פי לוחות הזמנים וה תנאים אשר פור טו בפקודת המטה הארצי (רא ו פרק3.6.1 ל.)מסמך זה ,כמו כן יש בנוהל פירוט של אופן הטיפול ברכוש של נעדר או .של אלמוני: תיעוד, העברה למשמורת וטיפול כאבדה 3.8 . נוהל איתור נעדרים– נוהל מבצעי משטרת ישראל העבירה לידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת את הנוהל המבצעי שכותרתו "נוהל איתור "נעדרים, 22 אשר עודכן לאחרונה בשנת2014 , ובו פירוט של הטיפול באיתור נעדרים מנקודת מבט מבצעית והנחיות מעשיות ליישום הסעיפים הכלולים ב נוהל הטיפול בנעדרים ואלמונים של האגף לחקירות ומודיעין, המתואר בהרחבה בפרק3.7 .של מסמך זה 22 משטרת ישראל, מטא"ר/אג"מ/מחלקת מבצעים, נוהל איתור נעדרים , נוהל מבצעי, תאריך ע :דכון11 באוגוסט2014 . תוקף הנוהל עד11 באוגוסט2018 .". סיווגו הביטחוני של נוהל זה הוא "שמור ; עמוד18 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע 4. נתונים על נעדרים במדינת ישראל כדי ,לאמוד את היקף תופעת הנעדרים והאלמונים במדינת ישראל פנה מרכז המחקר והמידע של הכנסת למשטרת ישראל בבקשה לקבל נתונים בנושא .ה נתונים שיובאו לה לן, מקורם בתשובת ,רפ"ק ליאור שלו ראש חוליית נעדרים ובנתונים שהעביר רפ"ק אלעד אבוטבול, קצין ת י אום וארגון ב לשכת מפכ"ל משטרת ישראל. 23 מאז קום המדינה נרשמו במערכת ההכרזות של משט ר ת ישראל85,545 ."הכרזות מסוג "נעדר פרק הזמן החציוני לאיתור נעדרים– דהיינו פרק הזמן שמחצית הנעדרים נמצאים לפני סיומו ומחציתם אחרי כן– .הוא יום אחד היות ש עד שנת1991 הרישום במחשבי המשטרה היה לא סדיר, עיקר הנתונים שיוצגו במסמך נאספו בשנים1992 - 2015 . 24 בשנים2014-1992 נרשמו בישראל84,455 מקרים של נעדרים, ממוצע של כ- 3,671 .מקרים לשנה בשנת 2015 , עד לחודש אפריל, נרשמו במשטרת ישראל2,186 נעדרים. מספר ההכרזות הכולל"מסוג "נעדר שנרשמו במערכת הממוחשבת בשנים שבין קום המדינה בין ו שנת 1991 הוא090 ,1. 25 על-פי מערכת נעדרים, אשר פועלת בחוליית נעדרים במטה הארצי, מאז קום המדינה ועד אפריל2015 נרשמו 529 נעדרים שלא אותרו, ובשנים2014-1992 נרשמו 378 .נעדרים שלא אותרו בתרשים1 מוצגים נתונים על מספר ה נעדרים בישראל שדווחו למשטרה בשנים2015-1992 . תרשים 1 . מספר הנעדרים שדווחו למשטרה בשנים 1992 - 2015 26 23 רפ"ק ליאור שלו, ראש חוליית נעדרים ממדור סיוע חקירתי של משטרת ישראל , תשובה ע ל בקשת מידע של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכתבים, 28 ביוני2015 ו- 20 בספטמבר2015; רפ"ק אלעד אבוטבול, קצין ת י אום וארגון בלשכת המפכ"ל, משטרת ישראל, מכתבים, 1 ביולי2015 ו- 15 בנובמבר2015. השלמ ה של נתונים סטטיסטיים נמסרה על- ידי מר אסף שחור מ מדור מחקר וסטטיסטיקה, אגף התכנון של משטרת ישראל,, שיחת טלפון15 בנו במבר2015 . 24 יצוין כי הנתונים משנת2015 הם חלקיים, היות ש נאספו בין ינואר לאפריל2015 . 25 על- פי רפ"ק ליאור שלו, הסיבה למספר נמוך זה היא שרישום סדיר במחשבי משטרת ישראל החל רק בשנת1992 . 26 רפ"ק ליאור שלו, ראש חוליית נעדרים ממדור סיוע חקירתי של משטרת,ישראל תשובה ע ל בקשת מידע של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ,מכתב28 ביוני2015 . 0 500 1000 1500 2000 2500 3000 3500 4000 4500 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 מספר נעדרים ; עמוד19 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע מ הנתונים המוצגים בתרשים 1 עולה כי בטווח השנים שנבדק, שנות ה שיא בדיווח על נעדרים היו1999 וכן 2003-2001. בכל אחת משנים א לו דווח על יותר מ- 4,000 נעדרים . 4.1 . נתונים על נעדרים לפי פרק הזמן שחלף עד לאיתורם27 בתרשים2 להלן מוצגים נתוני משטרת ישראל על ד נע רים בהתפלגות על- פי הזמן שחלף עד למציאתם, ב- 82,270 הכרזות על נעדרים מן השנים2014-1992 אשר יש במערכת המשטרתית מידע.על מועד איתורם תרשים2 . מספר הנעדרים בשנים1992 - 2014 לפי פרק ה זמן שחלף עד לאיתורם28 מן הנתונים בתרשים2 עולה כי בשנים2014-1992 רוב הנעדרים( 44,209 ,נעדרים שהם53.7% מכלל ההכרזות )אותרו בתוך יום אחד ; 24,343 ( נעדרים29.6%) אותרו בתוך יומיים עד שבוע; 8,156 נעדרים ( 9.9% ) אותרו בתוך שמונה עד30 ימים; 3,982 ( נעדרים4.8% ) אותרו ב תוך180-31 ימים ; 718 נעדרים ( 0.9% ) אותרו בתוך365-181 ;ימים 486 ( נעדרים0.6%) אותר ו לאחר יותר משנה מיום ההכרזה על י הה עדרות; 376 ( נעדרים0.5%) לא אותרו. מספר זה של נעדרים שלא אותרו שונה מהנתון שהועבר לידינו על ידי המשטרה ב- 28 ביוני2015 וה( וזכר לעיל378 ). 29 אפשר להסביר הבדל זה ב כך ש מאגר הנתונים המשטרתי הוא מאגר דינמי, ה משתנה תדיר. 27 "רפ ק ליאור שלו ,ראש חוליית נעדרים ממדור סיוע חקירתי של משטרת ישראל , תשובה על בקשת מידע של מרכז המחקר ,והמידע של הכנסת מכתב, 20 בספטמבר 2015 . 28 .שם 29 רפ"ק ליאור שלו, ראש חוליית נעדרים ממדור סיוע חקירתי של משטרת ישראל, תשובה על בקשת מידע של מרכז המחקר ,והמידע של הכנסת, מכתב28 ביוני2015 . 44,209 24,343 8,156 3,982 718 486 376 0 5,000 10,000 15,000 20,000 25,000 30,000 35,000 40,000 45,000 50,000 יום אחד7-2ימים30-8ימים180-31 ימים 365-181 ימים מעל שנה תיק פעיל מספר הנעדרים שאותרו ; עמוד20 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע 4.2 . נתונים על נעדרים לפי מין הנעדר30 להלן התפלגות הדיווחים על נעדרים שנרשמו במשטרת ישראל בשנים2014-1992 לפי מין .הנעדר תרשים3 . מספר הנעדרים בשנים 1992 - 4 201 לפי מין הנעדר31 מ תרשים 3 עולה כי בכל השנים שנסקרו, מס פר הדיווחים על נעדרים גדול מ מספר הדיווחים על.נעדרות מן הנתונים עולה כי בשנים2014-1992 היו46,711 היעדרות של נעדרים ו- 35,558 היעדרות של נעדרות. בשנים2014-1992 ( מספר הנעדרים הממוצע לשנה2,031 ) היה גדול מהמספר הממוצע של נעדרות לשנה ( 1,546) בכ- 31% . כאמור, רובם הגדול של הנעדרים מאותרים ב תוך יממה, אולם בחלק מן המקרים הנעדר אינו מאותר ותיק החקירה נותר פעיל. ב שנים2014-1992 רשומים378 ( 0.44% ) .נעדרים שטרם אותרו מנתוני המשטרה עולה כי שיעור התיקים שעודם פתוחים נמוך מאוד לגבי שני המינים, אולם שיעור תיקי החקירה של נעדרים ממין זכר אשר עודם פעילים ( 0.62% מן התיקים, שהם287 תיקי חקירה), גבוה פי2.4 משיעור תיקי החקירה של נעדרות אשר עודם פעילים( 0.26% מן התיקים, שהם91 תיקי חקירה). אין בממצא זה כדי להצביע על ה סיב ה להבדל בשיעור י אי- .סגירת התיקים סיבות אפשריות לכך הן אופי שונה של נסיבות הה י עדרות של נעדרים לעומת נעדרות , או טיפול שונה של המשטרה בתיקי .נעדרים לעומת תיקי נעדרות עוד עולה מנתוני מ שטרת ישראל32, בפילוח על- פי מין וגיל, כי בין ההכרזות על נעדרים שגילם18 ומעלה ( 51,604 הכרזות), בשנים2014-1992 , שיעור הנעדרים יחסית לנעדרות גבוה במיוחד. בשנים אלו מספר הנעדרים שגילם18 ומעלה היה34,189 (כ- 66% מכלל ההכרזות על נעדרים) ומספר הנעדרות באותה קבוצת גיל היה17,415 (כ- 34% .)מכלל ההכרזות 30 .שם 31 .שם 32 ,רפ"ק אלעד אבוטבול, קצין תיאום וארגון בלשכת מפכ"ל, דוא"ל15 בנובמבר2015 . 0 500 1000 1500 2000 2500 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 מספר נעדרים זכר נקבה ; עמוד21 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע 4.3 . נתונים על נעדרים לפי קבוצות גיל33 בתרשים4 שלהלן מוצגים נתוני המשטרה על נעדרים משני המינים בשנים2014-1992 , בפילוח לפי גילם בעת הה י עדרות. יצוין כי החלוקה לקבוצות גיל נעשתה על- .ידי משטרת ישראל תרשים4. מספר הנעדרים בשנים1992 - 4 201 לפי קבוצות גיל34 מתרשים4 עולה כי בשנים שנסקרו, קבוצת הגיל הבולטת ביותר בהכרזת המשטרה על נעדרים היא קבוצת בני17-13 ( 25,775 הכרזות ). לא רק שמספר הנעדרים בקבוצה זו הוא הגבוה ביותר אלא ש נכלל בה מספר מועט ,יחסית של שנתונים (חמישה שנתונים). לעומת זאת ב קבוצת הגיל 12-0 נכללים12 שנתונים אך מספר ההכרזות על נעדרים בקבוצה זו קטן פי5.3 מבקבוצת הגיל 17-13 . גם בקבוצות הגיל המבוגרות נכלל מספר גדול יותר של שנתונים (בגילאי 30-18 – 13 ;שנתונים ב גילאי 50-31 ו- 70-51 – 20 ;שנתונים בקבוצת ה גיל ש מעל71 מספר השנתונים תלוי בתוחלת החיים של הכלולי ם בקבוצה). מטבע הדברים, היות ש מספר התושבים במדינת ישראל גדל, מאחר ש שיעור ה ילודה עולה על שיעור התמותה, מספר התושבים הכלולים בכל שכבת גיל בקבוצות המבוגרים נמוך ממספר התושבים הכלולים בכל שכבת גיל בקבוצות .הילדים והנוער ,כאמור כמעט כל ה נעדרים מאותרים ב תוך יממה ממועד הדיווח על ה היעדרות . עם זאת, חלק מהנעדרים אינם מאותרים ב תוך זמן קצר ותיק החקירה בעניינם נשאר פעיל לטווח ארוך . בטבלה1 ו בתרשימים5 ו- 6 שלהלן מובאים נתוני המשטרה על 378 תיקי נעדרים שנפתחו בשנים2014-1992 ונותרו פעילים עד למועד העברת הנתונים לידינו. 33 רפ"ק ליאור שלו, ראש חולי ית נעדרים ממדור סיוע חקירתי של משטרת ישראל, תשובה על בקשת מידע של מרכז המחקר ,והמידע של הכנסת, מכתב28 ביוני2015 . 34 שם. 4,837 25,775 19,138 15,993 5,924 10,524 0 5,000 10,000 15,000 20,000 25,000 30,000 12-0 17-13 30-18 50-31 70-51 מעל71 מספר תיקים ; עמוד22 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע טבלה1 . מספר תיקי הנעדרים שנפתחו בשנים 2014-1992 עו ודם פעילים , לפי קבוצות גיל ולפי שנ ת הדיווח על הה י עדרות35 שנה /קבוצת גיל 12-0 17-13 30-18 50-31 70-51 מעל71 סה"כ 1992 - 3 2 2 3 6 16 1993 - - 2 22 2 30 56 1994 2 - 4 6 2 5 19 1995 1 - 3 6 - 4 14 1996 - 1 2 4 - 1 8 1997 1 1 1 5 1 1 10 1998 - - 4 6 1 3 14 1999 - - 3 2 2 2 9 2000 - - 6 4 - 4 14 2001 - 1 3 7 4 - 15 2002 - - 4 4 2 1 11 2003 - - 3 10 - 3 16 2004 - 1 6 4 1 1 13 2005 - - 6 8 - 3 17 2006 - - 4 3 3 1 11 2007 - - 2 3 - 2 7 2008 - 1 1 2 1 2 7 2009 - - 2 7 11 24 44 2010 - - 3 2 6 2 13 2011 - 2 2 2 3 6 15 2012 - - 3 5 2 3 13 2013 - - 1 7 7 3 18 2014 - - 4 9 1 4 18 סך הכל 4 10 71 130 52 111 378 יצוין כי בלי לגרוע מחשיבות איתור ם של כל הנעדרים כולם , יש לשקול לתת תשומת לב מיוחדת ל נעדרים ב שנים ו ב קבוצות ה גיל שבהם מספר גדול של תיקים שעדיין לא נסגרו . בטבלה1 מסומנות באפור קבוצות הגיל שבהן יש יותר מ- 10 דיווחים על נעדרים באותה השנה אשר עדיין לא אותרו ; בנוסף, מסומנים מספרי ה תיקים בכלל קבוצות הגיל בשנים1993 ו- 2009 , אשר בהן מספר התיקים שעו דם פעילים דול ג במיוחד. 35 שם. ; עמוד23 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע באותיות בולטות מסומנים ילדים מקבוצת הגיל0- 12 אשר היעדרות ם נרשמה בשנים1994 - 1997 . 36 יצוין .כי לא נותרו תיקים פעילים מקבוצת גיל זו בשאר השנים לבדיקה זו,, לפי קבוצות גיל ושנים ית תכן חשיבות גם ב גילוי מידע נוסף על ,אותם נעדרים ואולי היא אף תסייע בקידום צעדים לשיפור תהליכי .העבודה במשטרת ישראל בתרשים5 שלהלן מוצג מספר התיקים שנפתחו בשנים2014-1992 והם,עודם פעילים לפי קבוצות גיל . תרשים5 . מספר התיקים שנפתחו ב שנים 1992 - 2014 ו עודם פעילים, לפי קבוצות גיל37 מתרשים זה עולה כי אף ששיעורם של בני17-13 בקרב הנעדרים הרשומים במערכת המשטרתית גדול (ו רא תרשים4) ,מספר התיקים שנותר פעיל ב טווח ה ארוך מועט יחסית ( 10 תיקים שנפתחו בשנים2014- 1992 ,כפי שעולה מטבלה 1 38 ). גם מספר התיקים הפעילים של נעדרים ילדים בני 0 - 12 קטן (ארבעה תיקים נותרו פעילים מ.)אותן השנים ,לעומת זאת364 ( מתיקי המבוגרים בני18 )ומעלה אשר נפתחו בשנים 2014-1992 עדיין פעילים במערכת המשטרתית, מאחר ש .הנעדרים בתיקים אלה טרם אותרו ,כאמור על- ,פי נתוני המשטרה משנת1992 עד שנת2014 לא אותרו 378 .נעדרים בתרשים6 שלהלן מוצג שיעור תיקי החקירה של נעדרים אשר עודם פעילים במערכת המשטרתית , לפי ,קבוצות גיל בכלל התיקים שנפתחו לכל קבוצת גיל בשנים2014-1992 . 36 מנתוני המשטרה עולה כי ארבעת הנעדרים בקבוצת הגיל0- 12 הם שתי ילדות שדווח על היעדרותן בשנת1994 , ילדה אחת שדווח על היעדרותה בשנת1995 וילד שדווח על היעדרותו בשנת1997 .; שם 37 .שם 38 מנתוני המשטרה עולה כי עשרה הנעדרים בקבוצת הגיל13 - 17 הם נערה שדווח על היעדרותה בשנת1996 , נערה שדווח על היעדרותה בשנת2004 , נערה שדווח על היעדרותה בשנת2008 , שתי נערות שדווח על היעדרותן בשנת2011 וכן של ושה נערים שדווח על היעדרותם בשנת1992 , נער אחד שדווח על היעדרותו בשנת1997 , ונער אחד שדווח על היעדרותו בשנת2001 ; .שם 4 10 71 130 52 111 0 20 40 60 80 100 120 140 12-0 17-13 30-18 50-31 70-51 מעל71 מספר תיקים פעילים ; עמוד24 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע תרשים 6 . שיעור התיקים ש נפתחו בש נים 2014-1992 ו ,עודם פעילים בפילוח לפי קבוצות גיל ( שיעור ב כלל ה תיקי ם ב)קבוצת הגיל39 מתרשים6 עולה כי שיעור התיקים הפעילים נמוך ב כל קבוצות הגיל, אך בקבוצת הגיל ש מעל71 הוא הגבוה ביותר ב כלל קבוצות הגיל ( 1.06% מהנעדרים שגילם71 ומעלה לא אותרו עד למועד כתיבת מסמך זה ; 111 תיקי חקירה מתוך10,524 תיקים שנפתחו עבור קבוצת גיל זו) .שיעור התיקים הפת וחים הנמוך ביותר ( הוא של קטינים בני18 ;ומטה0.08%-0.04% מבני קבוצת גיל זו לא אותרו עד למועד שבו הועברו אלינו הנתונים). יצוין שיש מגמת עלי י ה בשיעור התיקים הפעילים עם העלי י ה בגיל הנעדרים (רא ו קו מגמה בתרשים6). אין בממצא זה כדי להסביר את ההבדלים בשיעורי אי- האיתור בין קבוצות הגיל השונ ות . סיבות אפשריות להבדלים אל ה : דיווח יתר של הורים על היעדרות ילדיהם הקטינים (ו כתוצאה מכך, ן תכ יי שמתברר ש דיווחים רבים במיוחד הם ;)דיווחי סרק נסיבות שונות של ה י עדרות בגילאים השונים( ,למשל בריחת בני- נוער מהבית וחזרתם לאחר זמן קצר , בניגוד ל היעדרויות של קשיש ים שמצב ם המנטלי קשה ו הם מועבר ים למוסד שבו הם ם אינ מזוה ים , או נפטר ים בלי שזוהו; התייחסות שונה של המשטרה לאיתור נעדרים ב קבוצות הגיל השונות )(כמפורט בפקודה ובנוהל. 4.4 . נתונים על נעדרים לפי דת40 בתרשים7 שלהלן מוצגים נתוני המשטרה על נעדרים בשנים2014-1992 , בפילוח לפי דת. בתרשים נתונים על 74,543 נעדרים אשר דתם מעודכנת במערכת המחשוב המשטרתית. יצוין כי במערכת המחשוב המשטרתית קיימים (בשנים2014-1992 ) עוד7,679 נעדרים (כ- 9% מכלל ההכרזות) שדתם אינה ידועה .או מעודכנת במערכת 39 .שם 40 רפ"ק ליאור שלו, ראש חוליית נעדרים ממדור סיוע ,חקירתי של משטרת ישראל תשובה על בקשת מידע של מרכז המחקר ,והמידע של הכנסת ,מכתב20 בס פטמבר2015; נתונים ממר אסף שחור מ מדור מחקר וסטטיסטיקה באגף התכנון במשטרת ,ישראל, שיחת טלפון15 בנובמבר2015 . 0.08 0.04 0.37 0.81 0.88 1.06 0.00 0.20 0.40 0.60 0.80 1.00 1.20 12-0 17-13 30-18 50-31 70-51 מעל71 שיעור התיקים הפעילים ; עמוד25 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע תרשים7 . מספר הנעדרים בשנים1992 - 2014, לפי דת41 מתרשים7 עולה כי בש נים2014-1992 מספר גבוה של הכרזות על ( נעדרים היה במגזר היהודי64,534 הכרזות, שהן כ- 86.6% מן ההכרזות של הנעדרים, שדתם צוינה במערכת המחשוב המשטרתית). מספר נמוך בהרבה של הכרזות על נעדרים נרשם בקרב לא יהודים– 10,009 הכרזות, שהן כ- 13.4% מכלל ההכרזות .מנתונים אלו עולה כי חלקה של האוכלוסייה היהודית בכלל ההכרזות על נעדרים גבוה מחלקה .היחסי בכלל אוכלוסיית ישראל42 סיבה אפשרית ל כך היא הבדל בין המגזרים אשר למשך הזמן שחולף עד למסירת דיווח למשטרה על נעדר . עם זאת, בבחינת התיקים שעודם פעילים במגזרים השונים עולה כי שיעור התיקים הללו שונה מ שיעורי ההכר זות על נעדרים. נתונים אלו מוצגים בתרשים8 .יצוין כי בין 378 התיקים הפעילים הרשומים ,במשטרת ישראל ב טווח השנים שהוזכר לעיל, דתם של45 נעדרים אינה ידועה. בתרשים8 כלולים התיקים הפעילים בפילוח לפי דת של333 הנעדרים שדתם רשומה.במערכת המחשוב המשטרתית 41 ,רפ"ק ליאור שלו, ראש חוליית נעדרים ממדור סיוע חקירתי של משטרת ישראל שם ;נתונים ממר אסף שחור מ מדור מחקר וסטטיסטיקה ב אגף התכנון ב משטרת ,ישראל, שיחת טלפון15 בנובמבר2015. יצו ין כי הנתונים שהועברו אלינו מהמשטרה אינם מאפשרים פילוח מלא של קבוצת הלא- .יהודים ולכן ההבחנה היא בין יהודים ללא יהודים 42 כדי להציג את חלקה היחסי של אוכלוסיית היהודים בישראל נביא נתונים מתוך פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיס טיקה: נתונים על שיעור היהודים בישראל ב- 1990 וב- 1998 יובאו מ ישראל במספרים1999 ; נתונים על שיעור היהודים בישראל בסוף2014 ,יובאו מן השנתון הסטטיסטי לישראל2015 , לוח2.2 אוכלוסייה, לפי דת . על פי פרסומים אלו, בסוף שנת1990 כ- 81.9% מאוכלוסיית ישראל היו יהודים, בסוף שנת1998 הי ה חלקם של היהודים כ- 79.2% מהאוכלוסייה, ובסוף שנת 2014 הוא היה כ- 74.9% . 64,534 10,009 0 10,000 20,000 30,000 40,000 50,000 60,000 70,000 יהודי לא יהודי מספר הכרזות ; עמוד26 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע תרשים8 .שיעור התיקים שנפתחו בשנים1992 - 2014 ו עודם פעילים, לפי דת43 מתרשים8 עולה כי בין התיקים שנפתחו בשנים2014-1992, שיעור התיקים שנותרו פעילים נמוך מאוד. שיעור התיקים של נעדרים מ האוכלוסייה הלא- יהודית שנותרו פעילים( 98 תיקים שהם כ- 1% מכלל התיקים של נעדרים מ אוכלוס יה י זו), גבוה יחסית לשיעור התיקים של נעדרים מ המגזר היהודי שנותרו פעילים( 235 תיקים, שה ם כ- 0.4% מכלל התיקים של נעדרים מ אוכלוסי הי זו .)סיבות אפשריות להבדלים אלה בנתונים בין הקבוצות השונות, יכולות להיות שיעורי דיווח שונים בקבוצות השונות, או רקע שונה .להיעדרות של בני הקבוצות השונות 4.5 . נתונים על נעדרים לפי מצבם המשפחתי44 בתרשים9 מוצגים נתונים על הכרזות נעדרים שנרשמו במערכת ההכרזות המשטרתית, בחל וקה לפי מצבם המשפחתי של הנעדרים ומגדר. פילוח זה נעשה עבור51,277 נעדרים בני 18 ומעלה ש מצבם .המשפחתי בעת ההיעדרות צוין במערכת המחשוב המשטרתית במערכת המחשוב המשטרתית יש עוד 327 הכרזות על ( נעדרים199 נעדרים ו- 128 .נעדרות) שמצבם המשפחתי אינו ידוע או אינו מצוין 43 רפ"ק ליאור שלו, ראש חוליית נעדרים ממדור סיוע חקירתי של משטרת ישראל, תשובה על בקשת מידע של מרכז המחקר והמידע של הכנסת , מכתב , 20 בספטמבר2015 ;נתונים ממר אסף שחור ממדור מחקר וסטטיסטיקה באגף התכנון במשטרת ישראל, שיחת טלפון, 15 בנובמבר2015 . 44 רפ"ק אלעד אבוטבול , קצין תיאום וארגון בלשכת מפכ"ל, דוא "ל, 5 1 בנובמבר2015 . 0.4 1.0 0.0 0.2 0.4 0.6 0.8 1.0 1.2 יהודי לא יהודי שיעור התיקים הפעילים ; עמוד27 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע תרשים9 . מספר הכרזות על נע דרים שגילם18 ומעלה בשנים2014-1992 , לפי מצב משפחתי ומגדר45 מתרשים 9 עולה כי מספר ההכרזות על נעדרים גדול מ מספר ההכרזות על נעדרות (ממצא זה עולה בקנה אחד עם הנתונים שהוצגו בתרשים3). כמו כן, מן התרשים עולה כי מספר ה אלמנים הנעדרים קטן ממספרם של ה ,רווקים ה נשואים וה גרושים הנעדרים . עם זאת, התפלגות התיקים שעודם פעילים שונה מהתפלגות ההכרזות על נעדרים. נתונים אלו מוצגים בתרשים10 . תרשים10 . שיעור התיקים שנפתחו בשנים1992 - 2014 ו עודם פעילים, לפי מגדר ומצב משפחתי46 45 .שם 46 רפ"ק ליאור שלו, ראש ,חוליית נעדרים ממדור סיוע חקירתי של משטרת ישראל תשובה על בקשת מידע של מרכז המחקר והמידע של הכנסת , מכתב , 20 בספטמבר2015 ; נתונים ממר אסף שחור ממדור מחקר וסטטיסטיקה באגף התכנון במשטרת ,ישראל, שיחת טלפון15 בנובמבר2015 . 14,930 10,994 6,449 1,617 6,105 4,821 4,300 2,061 0 2,000 4,000 6,000 8,000 10,000 12,000 14,000 16,000 רווק נשוי גרוש אלמן אלמנה גרושה נשואה רווקה מספר הכרזות 0.9 0.7 0.5 1.5 0.4 0.4 0.6 0.6 0.0 0.2 0.4 0.6 0.8 1.0 1.2 1.4 1.6 רווק נשוי גרוש אלמן רווקה אלמנה גרושה נשואה אחוז התיקים הפעילים ; עמוד28 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע מתרשים10 עולה כי בין תיקי המבוגרים (שגילם18 ומעלה) שנפתחו בשנים2014-1992 , שיעור התיקים שנותרו פעילים קטן מאוד, אולם ניכר כי בין ה תיקים שנותרו פעילים גבוה שיעורם של נעדרים גברים שהם( אלמנים1.5% , 24 תיקים פעילים מתוך1,617 .)תיקים שנפתחו יצוין כי נוסף על נעדרים לו א, יש עוד תשעה נעדרים (כולם גברים ) שמצבם המשפחתי אינו .מופיע במערכת המחשוב המשטרתית י יתכן ש השיעור הגבוה של נעדרים שהם אלמנים בא לידי ביטוי גם בתרשים6 ,שמוצג בו שיעור גבוה של .קשישים שלא אותרו 4.6 . נתונים על נעדרים לפי המחוז שבו דווח על היעדרותם47 להלן נתוני המשטרה על נעדרים לפי חלוקה למחוזות. 48 בתרשים11 שלהלן נציג נתונים על81,800 נ ,עדרים בכל מחוזות המשטרה המשויכים לא זור גיאוגרפי מוגדר , בשנים2014-1992 . תרשים11 . מספר הכרזות על נעדרים בשנים2014-1992 לפי ה מחוז שבו דו וח על הה י ,עדרות במחוזות המשויכים לאזור גיאוגרפי מוגדר49 מתרשים11 עולה כי מספר ההכרזות על נעדרים ממחוז יהודה ושומרון ( 1,503 )הכרזות וממחוז חוף ( 2,017 )הכרזות קטן יחסית לשאר המחוזות ; אולם שיעור התיקים שעודם פעילים בהתפלגות לפי מחוזות (תרשים12 שלהלן ) שונה מהתפלגות מספר ההכרזות . 47 ,רפ"ק ליאור שלו, ראש חוליית נעדרים ממדור סיוע חקירתי של משטרת ישראל .שם 48 המחוזות והיחידות שלגביהם התקבל מידע הם: משמר הגבול, מחוז תל- ,אביב, מחוז יהודה ושומרון, מחוז צפון, מחוז מרכז מחוז ירושלים, מחוז חוף, מחוז דרומי, לשכת ראש את"ן, לשכת ראש אח"מ, כל הארץ, יחידת הסמפכ"ל לשכמ, וכן יגל/צוות .סמים ב גליל 49 רפ"ק ליאור שלו, ראש חוליית נעדרים ממדור סיוע חקירתי של משטרת ישראל, תשובה על בקשת מידע של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,, מכתב20 ב ספטמבר2015 . 15,228 1,503 20,787 18,154 7,467 2,017 16,644 0 5,000 10,000 15,000 20,000 25,000 תל אביב יהודה ושומרון צפון ירושלים מרכז חוף דרום מספר ההכרזות ; עמוד29 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע תרשים12 . שיעור התיקים שנפתחו ב שנים2014-1992 ו ,עודם פעילים לפי מחוז הדיווח על ההיעדרות, במחוזות המשויכים לאזור גיאוגרפי מוגדר 50 על- פי הנתונים בתרשים12 , שיעור התיקים שעודם פעילים קטן מאוד , ו עם זאת, שיעור התיקים שעודם פעילים ו נפתחו במחוז יהודה ושומרון ( 1.2% , 18 )תיקים גבוה יחסית ל שיעור זה ב ,שאר המחוזות חרף מספר הנעדרים הקטן שנרש ם ב מחוז זה ( 1,503 נעדרים) .יש לתת את הדעת לסיבות לכך . גורמים אפשריים ל:הבדל זה נסיבות שונות של היעדרות במחוז יהודה ושומרון או קשיים חקירתיים יחודיים ל מחוז זה. עוד עולה מנתוני משטרת ישראל כי בשנים1992 - 2014 נרשמו ביתר מחוזות המשטרה51 470 נעדרים נוספים (מחוזות אלו אינם שייכים לאזור גיאוגרפי מוגדר) . 397 מהם משויכי ם ל לשכת ראש אח"מ (אגף חקירות ומודיעין). לדברי רפ"ק ליאור שלו, 52 ,ראש חוליית נעדרים רוב ה רישומים ה אל ה הם בטיפול חוליית נעדרים, ומקצתם בטיפול יחידת להב433 . כ- 24% מתיקי חקירה אלו( 96 )תיקים עדיין פעילים .)(לא נגנזו ולא בוערו 4.7 . תיקים שעודם פעילים מן השנים שלפני1992 כאמור, עד שנת1992 רישום הנעדרים במ ערכת ההכרזות המשטרתית היה חלקי, ומסיבה זו לא נכללו בחישובינו השנים שקדמו לשנה .זו עם זאת, מנתוני המשטרה עולה כי במערכת המשטרתית עדיין פעילים 64 תיקי נעדרים ן ה מ שנים1991-1981 . בטבלה2 שלהלן מוצגים מספר י הנעדרים ופרטים נוספים אודות תיקים אלו : 50 .שם 51 ה מחוזות והיחידות במשטרה ,הם: משמר הגבול, לשכת ראש את"ן, לשכת ראש אח"מ, כל הארץ, יחידת הסמפכ"ל לשכמ .וכן יגל/צוות סמים ב גליל 52 רפ"ק ליאור שלו, ראש חוליית נעדרים ממדור סיוע חקירתי של משטרת ,ישראל, שיחת טלפון4 בנובמבר2015 . 0.4 1.2 0.3 0.3 0.2 0.4 0.3 0.0 0.2 0.4 0.6 0.8 1.0 1.2 1.4 תל אביב יהודה ושומרון צפון מרכז ירושלים חוף דרום מספר תיקים פעילים ; עמוד30 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע טבלה2 . תיקי נעדרים שעודם פעילים אשר נפתחו בשנים1981 - 1991 53 שנ ת פתיחת התיק ים מספר התיקים שעדיין פעילים פרטים נוספים 1981 3 גברים מבוגרים ב שלוש קבוצות גיל שונות. 1985 1 נער ב קבוצת הגיל17-13 . 1986 1 גבר ב קבוצת הגיל50-31 . 1989 37 כולם בגירים; 27 מהם גברים( 73% ). 1990 16 11 ( 69%ה ) מ ם;גברים נער אחד ב קבוצת הגיל17-13 והשאר בגירים. 1991 6 כולם בגיר ;ים ארבעה מהם גברים ( 67% ). 4.8 . נסיבות סגירת תיקי נעדרים בתשובת משטרת ישראל על שאלת מרכז המחקר והמידע של הכנסת בדבר ה נסיבות שבה ן נסגרו תיקים בעשר השנים האחרונות , נמסר ו לנו הנתונים המופיעים בטבלה3 :שלהלן טבלה3 .ה נסיבות שבהן נסגרו תיקי נעדרים בשנים2004 - 2014 54 נסיבות סגירת ה תיק מספר תיקים איתור הנעדר 18,744 החלטת קצין 585 מות המוכרז 241 נעצר 75 החלטת שופט 4 לא צוין 19,935 סך הכ ול 39,584 על- פי תשובת המשטרה, בכל שנה נסגרים ב ממוצע3,599 .תיקים55 עוד נמסר ממשטרת ישראל כי הסיבה למספר הרב של התיקים ש סיבת הסגירה אינה מצוינת בהם היא כי נתון זה אינו שדה חובה למילוי במערכת המ .חשוב המשטרתית מסיבה זו אין באפשרות משטרת ישראל לספק נתונים מהימנים על נסיבות סגירת ם של תיקי נעדרים ולכן יש להתייחס לנתונים המופיעים בטבלה שלעיל כאל הערכות .מינימום 53 רפ"ק ליאור שלו, ראש חוליית נעדרים ממדור סיוע ,חקירתי של משטרת ישראל תשובה על בקשת מידע של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,, מכתב28 ביוני2015 ;לא נותרו במערכת המחשוב המשטרתית תיקים פעילים מן השנים1982 , 1983 , 1984 , 1987 ו- 1988 . 54 .שם 55 על- פי חישובינו, בשנים2004 - 2014 מספר התיקים הממוצע שנסגר בכל שנה הוא3,582 . ; עמוד31 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע נוסף על כך, לא התאפשר ל משטרה להפיק נתונים שיענו על ה שאלה אם הנעדר אותר בחיים על- ידי הרשויות או הנעדר חזר למסגרת החיים שלו .באופן עצמאי יתר על כן, לא ניתן היה ל הפיק מן המערכת המשטרתית הממוחשבת נתונים סטטיסטיים על קביעת הקצין החוקר בעניין הצורך בטיפול מיידי בתיק .י חקירה לדברי מר אסף שחור ממדור מחקר ,וסטטיסטיקה במשטרת ישראל אין במערכת המחשוב המשטרתית שדה המתעד החלטה זו. 56 מערכת המחשוב המשטרתית גם אינה מאפשרת הפקת נתונים סטטיסטיים ב נושאים אחרים שהתבקשו על-ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת :היות הנעדרים מוכרים ל רשויות הרווחה ומצבם הבריאותי (אלצהיימר, מחלת נפש, אוטיזם, תלות בתרופות, הלם קרב ועוד). 57 4.9 . הכללת נעדרים באתר האינטרנט של משטרת ישראל מ תשובת המשטרה על שאלת מרכז המחקר והמידע של הכנסת58 עולה כי על- ,פי הנחיית חטיבת החקירות פרסום נעדר נ עשה כאשר יש חשש ממשי לחייו ויש צורך בעזרת הציבור באיתורו. הפרסום נעשה באמצעות דוברות המשטרה, באמצעי תקשורת שונים: עיתונים, ערוצי רדיו ו טלוויזיה ו ערוצי אינטרנט – לרבות אתר .הפייסבוק המשטרתי והאתר הרשמי של משטרת ישראל ,פרסום נעדר מחייב אישור של גורמים שונים, כמפורט להלן כפי שנמסר לנו על- :ידי המשטרה  פרסום נעדר (בגיר או קטין) בכלי התקשורת מותנה בהסכמה בכתב של משפחת הנעדר, אפוטרופוס, או .פקיד הסעד, בהתאם לעניין  פרסום נעדר חולה נפש מותנה באישור בני- .המשפחה או אפוטרופוס ב פרסום נעדר חולה נפש שאושפז בבית-חולים פסיכיאטרי על-פי צו יש צורך גם באישור מנהל בית- .החולים שבו אושפז הנעדר  אם בני- המשפחה מסרבים לפרסום והממונה על החקירה סבור כי הפרסום חיוני להמשך החקירה או ,להצלת חיי הנעדר אפשר .לפרסם באישור ראש חטיבת החקירות פרסום נעדרים באתר האינטרנט של המשטרה ,כחלק מהפרסום של נעדר אפש ר לפרסם פרטים עליו.באתר האינטרנט "נעדרים" של משטרת ישראל59 אתר זה הוא י י חודי למטרה זו ומתפרסמים בו פרטים אלו על הנעדרים: שם, תמונה (בחלק מן המקרים מופיעה גם תמונה של הנעדר כפי שהוא אמור לה י ראות כיום), תאריך לידה, תאריך ה י עדרות, תיאור 56 מר אסף שחור ממדור מחקר וסטטיסטיקה באגף ,התכנון במשטרת ישראל, שיחת טלפון10 בספטמבר2015 . 57 רפ"ק ליאור שלו, ראש חוליית נעדרים ממדור סיוע חקירתי של משטרת ישראל, תשובה על בקשת מידע של מרכז המחקר ,והמידע של הכנסת, מכתב20 בספטמבר2015 . 58 רפ"ק ליאור שלו, ראש חוליית נעדרים ממדור סיוע חקירתי של משטרת ישראל, תשובה על בקשת מידע של מרכז המחקר ,והמידע של הכנסת, מכתב28 ביוני2015 . 59 אתר נעדרים :של משטרת ישראל, תאריך כניסה15 ביולי2015 . ; עמוד32 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע ,חיצוני, שפות עיקריות מקום מגורים, המקום שבו נראה לאחרונה, פרטים מזהים נוספים כמו הלבוש שלבש ביום הה י עדרות, שם ופרטי התקשרות של היחידה החוקרת וכן טופס אינטרנטי המאפשר העברת .מידע למשטרה ב מועד כתיבת מסמך זה מפורסמים באתר76 נעדרים. תאריך הה י עדרות המוקדם ביותר המופיע באתר זה הוא בשנת1983 . ב תשובת משטרת ישראל על פנייתנו הוסבר כי הסיבה ש לא כל הנעדרים נכללים באתר היא הסרבול הטכני שבפרסום ב ו (כאמור לעיל, מספרם של הנעדרים מאז קום המדינה ועד אפריל2015 הוא529 ) . הקושי נובע ממגבלות אבטחה ומעצם העובדה שהפרסום תלוי ברשת המ חשוב ""תהילה של משרדי .הממשלה ,לפיכך מפורסמים באתר רק אנשים שנעדרים תקופה ארוכה. נציין כי ב בדיקה שערכנו ב- 30 ביולי2015 נמצאו באתר פרטיהם של שני נעדרים אשר דווח על יה עדרותם בחודשים ינואר ואפריל2015 ו של שלושה נעדרים שדווח על יה עדרותם בשנת2014 . לנוכח ,ממצאים אלו מן הראוי לבחון את הה י קף המצומצם של השימוש "באתר "נעדרים ואת ה י עדרם של קריטריונים ברורים ומחייבים לשימוש בכלי זה. לדברי רפ"ק ליאור שלו, ראש חוליית נעדרים, במהלך השנים היו כמה מקרים שבהם ה שימוש באתר "נעדרים" סייע באיתור נעדרים ובימים אלו האתר עובר שדרוג. 60 4.10 . זיהוי אלמונים על-ידי משטרת ישראל במערכת נעדרים של חוליית נעדרים במטה הארצי נמצאים1,140 .תיקי אלמונים מאז קום המדינה היות ש מחשוב המידע החל רק בשנת2001 , כל האלמונים שנמצאו לפני2001 וזוהו עד לשנה זו אינם נכללים .במערכת הממוחשבת ב מועד מסירת הנתונים למרכז המחקר וה מידע של הכנסת נכללו ב מאגר מידע זה 515 תיקי אלמונים אשר טרם זוהו מאז קום המדינה .ב תשובת משטרת ישראל על שאלת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 61 נמסרו נתונים על אלמונים שנמצאו בשנים2004 - 2015 . הנתונים התקבלו לאחר סנכרון של מערכת הנעדרים עם מערכת המחשוב המשטרתית (מערכת הפלא) לשנת2015-2004 והם מעודכנים לתאריך ש בו נמסר לנו המידע: 60 ,רפ"ק ליאור שלו, ראש חוליית נעדרים ממדור סיוע חקירתי של משטרת ישראל, שיחת טלפון4 בנובמבר2015 . 61 רפ"ק ליאור שלו, ראש חוליית נעדרים ממדור סיוע חקירתי של משטרת ישרא ,ל תשובה על בקשת מידע של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,, מכתב28 ביוני2015 . ; עמוד33 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע טבלה4 . נתונים על אלמונים חיים ומתים שנמצאו בישראל בשנים 2004 - 2015 62 אלמונים חיים אלמונים מתים סה"כ )זוהו (תיקים סגורים 37 305 342 )לא זוהו (תיקים פתוחים - 193 193 סה"כ 37 498 535 המ נתונים בטבלה4 ,עולה כי בשנים שנסקרו193 מהאלמונים המתים (כ- 39% ) שנמצאו עדיין לא זוהו. עוד עולה מטבלה4 כי בשנים אלו כל האלמונים החיים שנמצאו ( 37 בני- )אדם .זוהו לא ניתן היה לקבל מן המ ערכת הממ ו חשבת המשטרתית נתונים על הזמן שחלף עד לזיהוים של האלמונים החיים או המתים. 63 מערכת המחשוב המשטרתית גם אינה מאפשרת ל הפיק נתונים על הסיבות ל אי- זיהוים , אך נמסר כי הסיבות האופייניות לכך הן מצב ם ה גופני (פצועים בבתי-חולים) או מצב ם ה מנט לי ,(פסיכיאטרי אוטיזם .)'וכו פרסום אלמונים באתר המשטרה לאחר מציאת אלמוני (חי או מת) אפשר לפרסם פרטים עליו באתר האינטרנט "אלמונ י ם" של משטרת ישראל , כדי לקבל מן הציבור מידע שיסייע בזיהויו. 64 בבדיקה שנערכה ב-1 בנובמבר2015 היו באתר דיווחים על26 אלמונים שנמצאו בשנים2015-2002. כל האלמונים באתר הם מבוגרים , בטווח גילאים רחב; 23 מהם גברים ושלוש הן .נשים ב- 11 מקרים מצוין באתר כי האלמוני נמצא חי או נראה חי זמן קצר לפני מציאתו. ב חלק ממקרים אלו האלמוני נמצא מת , ובחלקם הוא מת בדרך לבית-החולים או בבית- החולים במהלך החודש.שלאחר מציאתו בחלק מן המקרים אין פרטים על מקום מציאת האלמוני או נסיבות מציאתו . תמונות ה כל אלמוני ם מוצגות באתר ; כמו כן יש באתר תיאור מילולי של האלמוני ושל לבושו, .ובחלק מן המקרים מידע על תאריך ומקום מציאתו יש לתת את הדעת ל סוגיית הקריטריונים להכללתם ולאי- הכללתם של אלמונים נוספים באתר (כאמור לעיל , למשטרת ישראל ידועים193 מקרים של אלמונים שלא זוהו). ,לדברי רפ"ק ליאור שלו, ראש חוליית נעדרים הקריטריונים להכללת אלמונים )באתר דומים לקריטריונים להכללת נעדרים באתר (מלבד הצורך בהסכמת המשפחה. 65 כמו כן, רפ"ק שלו מסר כי במהלך השנים היו כמה מקרים שבהם שימוש באתר "אלמונים" סייע בזיהוי אלמונים. 62 שם ; נתונים אלו אינם כוללים נפגעי תאונות דרכים לא מזוהים, אשר נחשבים לאלמונים בימים הראשונים ,שלאחר התאונה ובהמשך מזוהים על- ידי יחידת הבוחנים החוקרת את תיק תאונת הדרכים. אלמונים מתים אלו מגיעים למרכז הלאומי לרפואה משפטית ומטופלים על- .ידי משטרת ישראל רק אם האלמוני אינו מזוהה בתוך יומיים 63 ,מר אסף שחור, מדור מחקר וסטטיסטיקה, אגף התכנון, משטרת ישראל ,שיחת טלפון10 בספטמבר2015 . 64 ,משטרת ישראל אלמונים :, תאריך כניסה1 בנובמבר2015 . 65 ,רפ"ק ליאור שלו, ראש חוליית נעדרים ממדור סיוע חקירתי של משטרת ישראל, שיחת טלפון4 בנובמבר2015 . ; עמוד34 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע 4.10.1 . איסוף אמצעי זיהוי של נעדרים על-ידי משטרת ישראל66 ב תשוב ת המשטרה על שאלת מרכז המחקר והמידע של הכנסת נמסר כי כ כלל, בחמש השנים הראשונות לאחר ההכרזה על נעדר, תיק י החקירה מטופלים ב משטרה ביחידת החקירה האחראית. אמצעי זיהוי עבור נעדר נאספים על- ידי המשטרה כעבור חודשיים מפתיחת התיק, היות ש זהו פרק הזמן שבו רובם המכריע של הנעדרים מאותר. אולם אם עולה חשש ממשי לחיי הנעדר או נמצאת גופה שיש סבירות שהיא של הנעדר, הפני י ה למשפחה נעשית מייד, ללא המתנה של .חודשיים בתום חמש שנים מ תחילת החקירה התיקים מועברים לחוליית נעד .רים בשנים2012-2011 נערך מבצע "לכל א למוני יש שם" בשי תוף המרכז הלאומי לרפואה משפטית. במבצע זה נאספו אמצעי זיהוי עבור אלמונים על- "ידי זרוע "סער67 , בשיתוף המרכז הלאומי לרפואה משפטית ". במבצע זה פנתה זרוע "סער ל קרובי משפחה מדרגה ראשונה של הנעדרים ו נטלה מה ם אמצעי זיהוי לצורך הכלל תם במאגר הנעדרים .והאלמונים מאז הקמת המאגר בשנת2011 , נאספו אמצעי זיהוי עבור 395 נעדרים ,ו- 68 נעדרים זוהו והוצאו מהמאגר .ב יוני2015 היו במאגר פרופיל י DNA של728 י בנ-משפחות ונעדרים, שמהווים בסיס נתונים ל- 327 .נעדרים68 עוד עולה מנתוני משטרת ישראל כי ב ידי המחלקה לזיהוי פלילי יש נתוני משנן של כ- 300 אלמונים, נתוני DNA של כ- 275 אלמונים ונתוני טביעות אצבעות של209 .אלמונים כמו כן, נמסר כי צילומי האלמונים .אינם נשמרים במאגר האלמונים אלא בתיקי החקירה. לכל אלמוני קיימת תמונה 5. זיהוי אלמונים מתים ,כאמור בישראל בכל שנה מדווח בממוצע כ על- 3,700 מקרי ה י עדרות. כ- 99% מ הנעדרים מאותרים בעודם ,בחיים ומטופלים בהתאם לנסיבות: מוחזרים לבתיהם או למוסדות שמהם נעדרו נעצרים על- ידי המשטרה וכן הלאה .. בחלק מן המקרים מתברר כי הנעדרים עזבו את הארץ ב מקרים ,אחרים ג ופותיהם של הנעדרים מתגלות לאחר מותם; פרק הזמן מאז הדיווח על ההיעדרות ועד למציאת הגופה משתנה .ממקרה למקרה בחלק מן המקרים ה גופות מזוהות ובחלק מהמקרים הן אינן מזוהות. בפרק זה נביא נתונים על גופות אלמונים שנמצאו במדינת ישראל ועל זיהוי הגופות וכן נתאר את פרויקט" המרכז לזיהוי אלמונים". יצוין כי י יתכן ש חלק מגופות האלמונים שנמצאות בישראל הן של ,עובדים זרים שוהים בלתי 66 רפ"ק לי אור שלו, ראש חוליית נעדרים ממדור סיוע חקירתי של ,משטרת ישראל תשובה על בקשת מידע של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,, מכתב28 ביוני2015 . 67 לדברי רפ"ק ליאור שלו, זרוע "סער" היא יחידה כלכלית ב"להב". ביחידה חוקרים ואנשי בילוש; רפ"ק ליאור שלו ממדור סיוע חקירתי של מ ,שטרת ישראל, בשיחת טלפון12 באוגוסט2015 .יצוין כי על- פי אתר האינטרנט של ,משטרת ישראל יחידה משטרתית זו פועלת ב מ אבק כלל-מערכתי לצמצום פשיעה חמורה ארצית, בין-לאומית ושחיתות הציבורית ו כן ב מאבק בארגוני הפשיעה ,. משטרת ישראל להב433, תאריך :כניסה1 בנובמבר2015 . "במסגרת מבצע "לכל אלמוני יש שם פנו החוקרים לקרובי משפחה מדרגה ראשונה של נעדרים ואספו מהם דגימות ביולוגיות בעזרת ערכות דיגום. הפרופיל הגנטי הופק במעבדת מאגרDNA של מעבדות הזיהוי הפלילי של משטרת ישראל; המידע הגנטי הועבר למרכז הלאומי לרפואה .משפטית 68 על- פי רפ"ק ליאור שלו, חלק המשפחות לא נענו להצעת המשטרה לאסוף דגימה ביולוגית לצורך הפקתDNA. הרקע לאי- ההיענות אינו ידוע; רפ"ק ליאור שלו, ראש חוליית נעדרים ממדור סיוע חק ,ירתי של משטרת ישראל, שיחת טלפון12 באוגוסט2015 . ; עמוד35 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע חוקיים או ;מסתננים אשר חצו את הגבול לישראל באופן בלתי חוקי במקרים אלה אין אפשרות מעשית להשיג אמצעי זיהוי מבני-משפחה, ולכן הסיכוי לזהות גופות אלו קטן יחסית לסיכוי לזהו ת גופות של .נעדרים אזרחי ישראל 5.1 . נתונים על זיהוי אלמונים מתים במדינת ישראל בתשובה על בקשת מידע של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, התקבלו מ ד"ר חן קוגל, מנהל המרכז הלאומי לרפואה משפטית, נתונים על מספרי האלמונים שנמצאו במדינת ישראל עד היום. הנתונים מובאים בטבלה5. טבלה5. מספר האלמונים המתים שנמצאו בישראל בשנים2001 - 2015 ונתונים על זיהוים69 שנה70 מספר ה אלמונים שנמצאו מספר האלמונים שזוהו מספר האלמונים שלא זוהו 2001 373 278 95 2002 617 531 86 2003 491 371 120 2004 381 277 104 2005 304 239 65 2006 339 293 46 2007 239 184 55 2008 311 229 82 2009 226 169 57 2010 317 275 42 2011 318 270 48 2012 262 226 36 2013 324 294 30 2014 288 257 31 69 אם לא צוין אחרת ,הנתונים בפרק זה מתוך : ד"ר חן קוגל מהמרכז הלאומי לרפואה משפטית, תשובה על בקשת מידע של ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת, פקס21 ביוני2015 ;דוא ,"ל25 ביוני 2015 . 70 נמסרו לידינו נתונים משנת2001 ואילך, היות ש לפני כן לא הוזנו נתונים למחשב במרכז הלאומי לרפואה משפטית. איסוף נתונים משנים מוקדמות יותר היה כרוך בעבודה ידנית פרטנית וממושכת , שלא התאפשרה ב מסגרת הזמן שהוקצבה לכתיבת .מסמך זה ; עמוד36 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע שנה70 מספר ה אלמונים שנמצאו מספר האלמונים שזוהו מספר האלמונים שלא זוהו 2015 71 157 131 26 סך הכל 4,947 4,024 923 ממוצע לשנה72 342 278 64 מטבלה5 עולה כי מ שנת 2001 עד ה מחצית הראשונה של2015 נמצאו בישראל4,947 גופות אלמונים (כ- 342 גופות אלמונים בממוצע ב)שנה. 4,024 מה גופות זוהו (כ- 278 )גופות בממוצע לשנה ו- 923 גופות אלמונים לא זוהו (כ- 64 .)בממוצע לשנה בשנ ים 2014-2011 לא זוהו897 .גופות אלמונים מנתונים אל ה עולה כי שיעור האלמונים המזוהים מדי שנה הוא81% – ממוצע של כל השנים שדווחו לנו .שיעור הלא מזוהים הוא19% – ממוצע של כל השנים שדווחו לנו. עוד נמסר מן המרכז הלאומי לרפואה משפטית כי בשנים2011-2004 זוהו באמצעותDNA 733 גופות של אלמונים (כ- 22% מ- 3,309 גופות האלמוני ם שנתקבלו בשנים הללו; בשאר גופות האלמונים שזוהו נעשה שימוש באמצעים מדעיים אחרים.) 73 עוד עולה מטבלה5 כי בשנים2015-2004 נרשמו ב מרכז הלאומי לרפואה משפטית622 גופות שלא זוהו עד למועד מסירת הנתונים לידינו . כאמור בטבלה4 ,של מסמך זה בשנים2015-2004 נרשמו במערכת המידע המשטרתית498 גופות אלמונים , ומהן305 גופות זוהו ו- 193 גופות לא זוהו עד למועד מסירת הנתונים לידינו. בין הנתונים :האמורים יש פער בשנים2015-2004 היו בידי המרכז הלאומי לרפואה משפטית כ- 429 אלמונים בלתי מזוהים יותר מהמדווח על-ידי .המשטרה יצוין כי י יתכן ש חלק המ אלמונים שאינם מזוהים.הם נפגעי תאונות דרכים74 להלן נציג תרשים המתאר את מספר גופות האלמונים שזוהו ושלא זוהו בשנים ש .לגביהן קיבלנו דיווח 71 הנתונים לשנת2015 מעודכנים עד למועד העברת הנתונ ים לידינו, ב- 21 ביוני2015 . 72 מספרן הממוצע של גופות האלמונים שנמצאו, שזוהו ושלא זוהו, חושב עבור השנים2001 - 2014 , מאחר ונתוני2015 אינם .מלאים 73 ,ד"ר חן קוגל מהמרכז הלאומי לרפואה משפטית, תשובה על בקשת מידע של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל25 ביוני2015 . 74 ,יורם נבו עוזרו של ד"ר חן קוגל, מנהל המרכז הלאומי לרפואה משפטית ציין כי במרכז הלאומי לרפואה משפטית, מגדירים כ"אלמונים" מתאונת דרכים גופות שמגיעות ללא זהות משוערת, או עם זהות משוערת אשר עדיין לא עברו הליך רשמי של זיהוי. גופות מתאונות דרכים אשר הגיעו למרכז הלאומי וזהותן ידועה (על סמך תעודות או היכרות אישית) לא יוגדרו גופות ,אלמונים; יורם נבו, עוזר למנהל המרכז הלאומי לרפואה משפטית, שיחת טלפון13 באוגוסט2015 . כפי שצוין לעיל, נתוני המשטרה על אלמונים אינם כוללים נפגעי תאונות דרכים ,, אשר נחשבים לאלמונים בימים הראשונים שלאחר התאונה ובהמשך מזוהים על- ידי יחידת הבוחנים החוקרת את תיק תאונת הדרכים. לפיכך, יש קושי מחקרי בהשוואה בין נתוני .המשטרה לנתוני המרכז הלאומי לרפואה משפטית ; עמוד37 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע תרשים 13 . מספר גופות האלמונים שזוהו ושלא זוהו בשנים2001 - 2015 75 ב תרשים13 מו צג ה יחס בין מספר האלמונים שזוהו לבין מספר האלמונים שלא זוהו בכל אחת מן השנים . מ תרשים זה עולה כי ה רוב ה גדול של גופות האלמונים מזוהה על- ידי המרכז הלאומי .לרפואה משפטית ב תרשים 14 מ וצג שיעור גופות האלמונים ש לא זוהו על- ידי המרכז הלאומי לרפואה משפטית ב כלל גופות האלמונים שנמצאו בכל שנה ב שנים2015-2001 . תרשים 14 .שיעור גופות ה אלמונים שאינם מזוהים ב כלל גופות האלמונים שנמצאו , לפי שנים76 75 ד"ר חן קוגל מהמרכז הלאומי לרפואה משפטית, תשובה על בקשת מיד ,ע של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל25 ביוני2015 ; בשנת2015 הנתונים מעודכנים עד21 ביוני2015 . 76 .שם 0 100 200 300 400 500 600 700 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 מספר אלמונים מספר האלמונים שלא זוהו מספר האלמונים שזוהו 25.5 13.9 24.4 27.3 21.4 13.6 23.0 26.4 25.2 13.2 15.1 13.7 9.3 10.8 16.6 0.0 5.0 10.0 15.0 20.0 25.0 30.0 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 * 2015 אחוז הלא מזוהים ; עמוד38 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע מעיון בתרשים14 אפשר ל ראות שחל שיפור ב שיעור זיהוי האלמונים על- ידי המרכז הלאומי לרפואה .משפטית בשנים2014-2010 נותרו פחות גופות אלמונים שלא זוהו (בין9.3% ל- 15.1% )לעומת ה שנים 2009-2001 ( בין13.6% ל- 27.3% .) ,עם זאת בכל שנה .נותרות גופות שאינן מזוהות המדיניות ו הטיפול בגופות אלו ידו י נו בפרק5.2 של מסמך זה, שעניינו פרויקט המרכז לזיהוי אלמונים . יצוין כי שיעור האלמונים שאינם מזו הים בשנת2015 ( 16.6%) עדיין אינ ו סופי, היות ש בעת כתיבת מסמך זה נמשכים תהליכי הבדיקה והזיהוי של חלק מהם. כמו כן, י י תכן ש בהמשך השנה יגיעו גופות נוספות של .אלמונים שיהיה צורך לזהותן על- פי דיווחי המרכז הלאומי לרפואה משפטית, כל גופות האלמונים שנמצאו ב( ישראל בשנים אשר לגביהן קיבלנו דיווח2004 - 2014 .) הובאו לקבורה77 בתשובה על שאלת מרכז המחקר והמידע בנוגע לקבורת אלמונים מסר ד"ר חן קוגל78 כי "גופות אלמונים אינן נשארות במכון הלאומי לרפואה משפטית אלא מובאות לקבורה בהקדם האפשרי וזאת עם קבלת האישורים הנדרשים מכלל הגורמים המוסמכים (בדגש ממשטרת ישראל וממשרד הפנים)". עוד נמסר בתשובת המרכז הלאומי לרפואה משפטית, כי שהיית גופת אלמוני במכון מוגבלת ל- 30 ,יום. לאחר תקופה זו הגופה מובאת לקבורה אלא אם כן נתקבל מסמך כתוב בחתימת ראש חטיבת חקירות משטרת ישראל או גורם מטעמו ובו ב קשה שהגופה תישאר במכון לרפואה משפטית מעבר לכך. מטרת מדיניות זו היא לאפשר לכלל הגורמים המקצועיים להשלים את זיהוי הגופה, על מנת שיתאפשר לקבור את האדם פעם אחת, בזהות ידועה, על- .)ידי המשפחה, ולא פעמיים (פעם ראשונה כאלמוני ופעם שנייה בזהות ידועה 5.2 . פרויקט המרכז לז יהוי אלמונים79 מאגר ( הזיהוי לאלמונים ונעדריםmissing person database ,)א הו פרויקט שמטרתו ל הביא ל זיהוי .אלמונים באמצעות בדיקות גנטיות המאגר הוקם בשנת2011 ו מאז הקמתו זוהו באמצעותDNA 54 .אלמונים הזיהוי מבוצע על- ידי הצלבת נתונים גנטיים וג של פות או שלדים של אלמונים עם אלה של בני- משפחות של .נעדרים קביעת ה פרופילים ה גנטיים של )גופות אלמונים (דגימות דם, רקמה או עצם נעשית על- ידי המעבדה הביולוגית ב .מרכז הלאומי לרפואה משפטית פרופילים גנטיים של בני- משפחות הנעדרים נקבעים על-ידי מעבדת מאגר ה- DNA .במשטרת ישראל המאגר קיי ם במרכז הלאומי לרפואה מש פטית ועותק שלו נמצא במשטרת ישראל. הזיהוי הסופי נחתם על- .ידי רופא משפטי בלבד במסגרת ה פרויקט נלקחו לקביעת פרופיל גנטי כל דגימות האלמונים המצויות במעבדה. הוחרגו האלמונים שיש השערה לגבי זהות ם. עבור רוב גופות האלמונים הושג פרופיל גנטי שאפשר להשוותו ל נתוני בני- 77 יורם נבו, עוזרו של ד"ר חן קוגל, מנהל המרכז הלאומי לרפואה משפטית , מסר כי מספר האלמונים שהובאו לקבורה בשנים 2003-2001 זהה למספר האלמונים שנמצאו באות ן השנים ,; יורם נבו, עוזר למנהל המרכז הלאומי לרפואה משפטית25 ביוני 2015 . 78 ,ד"ר חן קוגל מהמרכז הלאומי לרפואה משפטית, תשובה על בקשת מידע של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, פקס21 ביוני 2015 . 79 ,ד"ר חן קוגל מהמרכז הלאומי לרפואה משפטית תשובה על בקשת מידע של מרכז ,המחקר והמידע של הכנסת, פקס21 ביוני 2015 ,; דוא"ל25 ביוני2015 . ; עמוד39 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע ה משפחות של הנעדרים. בחלק קטן מן הדגימות עדיין לא הצליחו להפיקDNA ב שיטות הטכנולוגיות הקיימות (השיטות מסתמכות על מידע גנטי מ- DNA גרעיני ומיטו כ ונדריאלי80 ) . יצוין כי )גם לאחר קביעת פרופיל גנטי מלא של גופת אלמוני, יש צורך בהצלבת נתונים (גנטיים ואחרים עם מאגר המידע של הנעדרים בני ו- משפחותיהם כדי .להגיע לזיהוי של האלמוני בשמו על נתוני הפרופיל .הגנטי להגיע לידי המשטרה לצורך הצלבת הנתונים והמשך הזיהוי להלן נתונים עדכניים ע ה ל אלמונים הרשומים בפרויקט המרכז לזיהוי אלמונים, כפי שנמסרו לידינו על- .ידי המרכז הלאומי לרפואה משפטית בכל שורה בטבלה מובא מספר האלמונים שנלקחו מהם דגימות, ש הושג לגביהם פרופיל גנטי, שנמצאים בבדיקה כעת ו.שעדיין לא נבדקו טבלה6 . מאגר האלמונים של המרכז הלאומי לרפואה משפטית81 שנה מספר דגימות של אלמונים פרופיל גנטי מלא בעבודה טרם נעשתה עבודה 2004 17 14 3 - 2005 15 13 2 - 2006 13 12 1 - 2007 11 9 2 - 2008 19 13 6 - 2009 13 7 6 - 2010 19 16 3 - 2011 19 10 7 2 2012 13 10 1 2 2013 15 7 6 2 2014 10 7 2 1 סה"כ 165 118 39 7 מטבלה6 עולה כי במאגר האלמונים של המרכז הלאומי לרפואה משפטית יש165 דגימות של אלמונים– כל מ האל מונ ים הרשומים בשנים אלו. 82 עד כה הושג פרופיל גנטי מלא של118 (כ- % 2 7 .) מהם פרופיל זה 80 DNA גרעיני הואDNA המצוי בגרעין התא (אברון תוך- ;)תאי, המשמש מרכז השליטה של התאDNA מיטוכונדריאלי מצוי באברון תוך- תאי הקרוי מיטוכונדריה, והוא בעל חשיבות במשק האנרגיה של התא; תרגום חופשי מאתר האינטרנט Genetics Home Reference ( של ארגון הבריאות הלאומי של ארה"בNIH .) 81 ,ד"ר חן קוגל מנהל המרכז הלאומי לרפואה ,משפטית תשובה על בקשת מידע של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,מכתב , 25 ביוני2015 . 82 כל הדגימות הופקו לאחר קבלת צו בית- משפט המאפשר זאת; יורם נבו, עוזר למנהל המרכז הלאומי לרפואה משפטית, שיחת ,טלפון25 ביוני2015 . ; עמוד40 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע הושווה ל נתוניהם של בני-משפחות של הנעדרים המצוי י ם במאגר, אך לא נמצאה התאמה בין ה אלמונים ו בין בני- .משפחות הנעדרים שבמאגר; לכן מקרים אלו עדיין מוגדרים אלמונים לגבי 39 (כ- 24% )מהדגימות נדרשת ע בודה נוספת כדי להגיע לפרופיל גנטי מלא שאפשר להשוותו ל נתונים ב מאגר הנעדרים. ב מקצת מהמקרים שנמצאים בעבודה התקבל פרופיל חלקי והוא הוכנס למאגר בצורתו החלקית, בנ י סיון להשוותו ל נתונים על בני- .משפחות הנעדרים לגבי שבעה מ האלמונים שבמאגר ( 4% ) עדיין לא נע שה נ י סיון לקבוע .פרופיל גנטי נוסף על האלמונים המופיעים בטבלה6 , יש עוד עשרה מקרים ה נמצאים בבדיקה על ו- פי תשובת ,המרכז הלאומי לרפואה משפטית לגבי הם "יש ספק האם מדובר במקרה ארכ י אולוגי או עצמות ששימשו להוראה . חלק מהמקרים הופנו למעבדה במהלך השנים אך כעת נמצאים בשלבי בדיקה וחלקם טרם נכנסו לעבודה ע ד שיתבררו הנסיב ות." היות ש דווח כי בשנים2014-2004 כל האלמונים שנמצאו הובאו לקבורה , 165 דגימות האלמונים שבמאגר הופקו מחומר ביולוגי ש נותר במעבדת המרכז הלאומי .לרפואה משפטית בתשובה על שאלתנו מסר ד"ר קוגל83 כי ברוב המקרים, כאשר יש אישור לכך (למשל צו בית- משפט), נלקחת דגימה מהמנוח האלמוני .ומועברת למעבדה עוד עולה מתשובת ד"ר קוגל, כי כיום הנושא מוסדר יותר, אך בעבר היו מקרים של א ני טלה דגימה בחדר הנתיחה לצורך זיהוי עתידי; במקרים כגון אלו תפעל משטרת ישראל להוצאת האלמוני מהקבר אם יחולו התפתחויות.של ממש בחקירה עוד צוין בתשובתו של ד"ר קוגל כי בתום זיהויו של אלמוני באמצעות מאגר בני משפחות הנעדרים, נמחקים נתוני הזיהוי במאגר – הן של האלמוני והן של בני-משפחת הנעדר, על- .פי חוק ב מקרים חריגים , שלגביהם הזיהוי התבצע על סמך חלק גופה ולא גופה שלמה (לדוגמ ה – )גולגולת שזוהתה , הנתונים אינם נמחקים . במקרים כאל ה , הפרופיל של המנוח נ שאר במאג ר לצורך השוואה עתידית שלו עם נתונים נוספים של חלקי גופה שאפשר שיתקבלו .במכון בעתיד 5.3 . זיהוי שרידי עצמות של אלמונים מן המרכז הלאומי לרפואה משפטית נמסר לנו כי ככלל, שרידי עצמות אלמונים מובאים לקבורה בתוך90 יום ממועד מציאת ם. 84 בשנת2013 החל לפעול במכון לרפואה משפטית"פורום עצמות" אשר י י עודו, בין השאר, לבחון את .קבורתם של שרידי עצמות אלמונים85 ב סוף שנת2014 היו במרכז הלאומי לרפואה משפטית שמונה מקרים של שרידי עצמות המיועד ים לקבורה, שישה מקרים של שרידי עצמות ארכ י אולוגיים הממתינים לה שלמת הבדיקה האנתרופולוגית-פורנזית86 במכון ועשרה מקרים של שרידי עצמות שה וח לט להשהות את הבאתם 83 ד"ר חן קוגל מהמרכז ,הלאומי לרפואה משפטית, תשובה על בקשת מידע של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, פקס21 ביוני 2015 . 84 יורם נבו, עוזרו למנהל המרכז הלאומי לרפואה משפטית ,, שיחת טלפון25 ביוני2015 . 85 ,ד"ר חן קוגל מהמרכז הלאומי לרפואה משפטית תשובה על בקשת מידע של מרכז המחקר והמידע של ,הכנסת, פקס21 ביוני 2015 . 86 פורנזי– ש שייך או קשור ליישום ידע מדעי ושיטות מדעיות לצורך פענוח פשעים ובירור בעיות משפטיות ;מילון רב-מילים. ; עמוד41 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע לקבורה מאחר שיש סיכוי שיזוהו באמצעות טכנולוגיות עתידיות. עשרה מקרים אל ה הגיעו למרכז לרפואה משפטית בשנים שונות, כפי שמוצג בטבלה ש להלן: טבלה7 . שרידי העצמות שהגיעו למרכז הלאומי לרפואה משפטית בשנים2009 - 2014 87 שנה מספר שרידי עצמות שהגיעו בכל שנה 2009 1 2011 2 2013 2 2014 5 6. סוגיות נוספות בתחום זיהוי אלמונים להלן יובא מידע על סוגיות נוספות הקשורות ב זיהוי אלמונים. 6.1 . הוצאת גופות מקבריהן למטרות זיהוי אלמונים כפי שעולה מטבלה5 , בשנים2015-2004 נרשמו במרכז הלאומי לרפואה משפטית622 אלמונים. אולם מטבלה6 עולה כי בידי המרכז הלאומי יש רק כ- 165 דגימו ת ביולוגיות לצורך קביעת פרופיל ג.נטי מכאן שאין דגימות ביולוגיות לצורך קביעת פרופיל גנטי של457 גופות אלמונים. קיימת אפשרות של הוצאת גופות אלמונים מקבר יה ן לצורך השגת אמצעי זיהוי ורישומם ב מאגר האלמונים . אם גופת אלמוני נקבר ת ו לא נותרו ממנהDNA או פרופיל גנטי שהוכן עבור ,ה אפשר להוציאה מקברה ולהפיק ממנהDNA .לצורך זיהויה מן המרכז הלאומי לרפואה משפטית נמסר לנו כי" המדיניות לגבי הוצאת גופות אלמונים מקבריהן לצורך הפקתDNA מצויה בידי משטרת ישראל, וכי הוצאת גופה מותנית בקבלת צו בית- .משפט כאשר מדובר בחייל צה"ל (מיעוט קטן מאוד של המקרים) הרי שאז המדיניות והביצוע בעניין זה הם של צה"ל". 88 מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה גם למשטרת ישראל בשאל ה בדבר מדיניות שהיא נוקטת .בנושא זה בתשובת המשטרה89 הובהר כי הוצאת גופות אלמונים מקברן היא פעולה חריגה, שפוגעת ברגשות הציבור 87 ד"ר חן קוגל מהמרכז הלאומי לרפואה משפטית, תשובה על בקש ת מידע של ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל25 ביוני2015 . 88 ד "ר חן קוגל מהמרכז הלאומי לרפואה משפטית , ,תשובה על בקשת מידע של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, פקס21 ביוני 2015 . 89 רפ"ק ליאור שלו, ראש חוליית נעדרים ממדור סיוע חקירתי של משטרת ישראל, תשובה על בקש ת מידע של מרכז המחקר ,והמידע של הכנסת, מכתב28 ביוני2015 . ; עמוד42 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע ויכולות להיות לה השלכות עתידיות בתחומים רבים. לכן פעולה זו נשקלת בכובד ראש, והיא מבוצעת אך ורק בנסיבות אלו: 1. יש.פרטים של נעדר שיכולים להתאים לאלמוני בסבירות גבוהה 2. יש אמצעי ם ל.זיהוי הנעדר 3. יש צו שיפוטי של בית- משפט השלום. במקרה זה, הוצאת האלמוני מקברו נערכת בתיאום עם משרד .הבריאות, חברה קדישא והמכון לרפואה משפטית 4. הדרך היחידה לזהות את הגופה היא על- .ידי הוצאתה עוד עול ה מתשובת המשטרה בנושא זה כי הוצאה המונית של גופות אלמונים מקברן אך ורק לצורך איסוף אמצעי זיהוי אינה באחריותה של המשטרה, וכי פעולה מסוג זה תתבצע רק אם תתקבל החלטה בין- משרדית בנושא. לצורך פעולה זו יהיה צורך בשיתוף פעולה בין- ,משרדי של משרד הדתות, משרד הבריאות המשרד לב י טחון פנים והביטוח הלאומי. מדובר ב ת הליך שכרוך בהוצאות כספיות גדולות מאוד : חפירת הקברים, דג ימת הגופות, מיצוי הפרופילים הגנטיים, החלפת מצבות או קברים במקרה הצורך ושינוע הגופות . היות ש הקבורה אינה באחריות משטרת ישראל , גם פעולה זו אינה יכולה להיות באחריות המשטרה, .ויש לבדוק את הנושא עם משרד הדתות והביטוח הלאומי 6.2 . שימוש באמצעי זיהוי שהופקו על-ידי צה"ל צה"ל נוטל מן המתגייסים לשורותיו נתונים ביומטריים : טביעות אצבעות, תצלומי מנשך שיניים ודגימת דם שממנה מפיקים פרופילDNA . מאגר זה של אמצעי זיהוי אמור לשמש א ,ת צה"ל לזיהוי חללים בלבד והאיסוף נעשה בהתאם לסעיף11 ל חוק שירות ביטחון, התשמ"ו– 1986 , והתקנות שהותקנו מכוחו, 90 או מכוח הסכמה וולונטרית ומודעת. בעוד המתגייסים מחויבים לספק טביעות אצבעות ומנשך שיניים, מתן דגימת דם הוא וולונטרי ונעשה רק לאחר מתן הסבר על התהליך ועל השימושים בדגימות וכן על הוולונטריות של התהליך, ולאחר ש החייל מאשר ב חתימתו את האמור. נוסף על כך, בידי צה"ל מאגר של תמונות המגויסים. צה"ל חולק מידע ביומטרי עם משטרת ישראל רק בכפוף לצו שופט המורה על כך ורק ,לשם זיהוי חללים (לא נמסר מידע לשם חקירה פלילית.)'תביעת אבהות וכו91 בתשובת צה"ל על שאלות מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 92 נמסר כי אמצעי זיהוי של חיילים מועברים למשטרת ישראל לצורך זיהוי אלמונים אזרחיים בהתאם לנוהל "השאלת אמצעי זיהוי לשם זיהוי חללים 90 ,]חוק שירות בטחון [נוסח משולב ה תשמ"ו– 1986 סעיף11 . 91 ,מידע זה נמסר בתשובת משרד הביטחון על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת. רועי גולדשמידט אמצעי זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ושמירת המידע הביומטרי במאגרי מי דע ממשלתיים – תמונת מצב, ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת31 במרס2014 . 92 תשובת סרן שירלי רז-רבן, היועצת המשפטית של מנהל הנפגעים בצה"ל; הועברה על-ידי עו"ד רות בר,, עוזרת שר הביטחון ,מכתב27 באוגוסט2015. תשובה זו אושרה לפרסום על-ידי הצנזורה הצבאית ב-6 בספטמבר2015 . ; עמוד43 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע – ."שיתוף פעולה בין צה"ל למשטרת ישראל93 על- פי תשובת צה"ל ,הנוהל ג ו בש עם משטרת ישראל בשנת 2011 .וצה"ל פועל לפיו נוהל זה הועבר לידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת. על- ה פי ,נוהל אפשר להעביר אמצעי זיהוי של חיילים לידי המשטרה לצורך זיהוי בשגרה ובח י רום, אך יש צורך בשמירה על פרטיותם של נותני אמצעי הזיהוי ועל זכותם לחיסיון מ .פני הפללה עצמית הנוהל מאפשר העברת טפסים הנושאים טביעות אצבעות וכפות ידיים, צילומי חלל פה, צילומי רנטגן פנורמי, דגימות דם מזעריות ומידע מתיק ,רפואי והכול לפי הצורך בכל מקרה ומקרה י בה ו עדר חל ופה אחרת המאפשרת זיהוי ברמת ודאות .מוחלטת על-פי הנוהל, אמצעי הזיהוי יועברו מ ידי צה"ל בהשאלה בלבד )(ההדגשה במקור ,. כמו כן המשטרה לא תשמור את אמצעי הזיהוי, או כל העתק שלהם, או כל תיעוד, ניתוח או עי בוד של מידע הנובע מהם ,במאגרי המידע שלה או בכל דרך אחרת. עם זאת אפשר יהיה לשמור העתק של אמצעי הזיהוי אך רק אם ,אמצעי זיהוי זה שימש לזיהוי גופה. במקרה זה הוא ישמש אך ורק כבסיס לחוות דעת של מומחה .המזהה את הגופה, ולא לכל צורך אחר על- פי הנוהל, ההשאלה תתבצע בכפוף לכך שלא תיפגע היכולת של צה"ל לעשות שימוש עתידי באמצעי הזיהוי ובכפוף לכך שאמצעי הזיהוי ישמשו אך ורק לזיהוי .החלל כמו ,כן על נציג היחידה החוקרת במשטרת ישראל לפנות לבית- המשפט המוסמך בבקשה לקבל צו המורה על השאלת אמצעי הזיהוי הדרושים למשטרת ישראל לצורך זיהוי החלל . עוד עולה מן הנוהל, כי אם קיימת דחיפות מיוחדת בזיהוי החלל והוצאת צו שופט תגרום לשיהוי של ממש בהליך הזיה ,וי אפשר להשאיל;אמצעי זיהוי ללא צו שיפוטי על- ,פי הנוהל לצורך מימוש אפשרות זו, היועץ המשפטי של משטרת ישראל פונה אל ראש מחלקת הייעוץ והחקיקה בפרקליטות הצבאית, מתאר בפניו את חשיבות הזיהוי המהיר במקרה שבגינו מוגשת הבקשה ואת השיהוי שצפוי להיגרם בשל פנייה אל בית- המשפט המוסמך בבקשה לקבל צו. על- פי הנוהל, על משטרת ישראל להחזיר את אמצעי הזיהוי לצה"ל בתוך14 ימים מתום ההשוואה בין אמצעי הזיהוי לבין גופת האלמוני. עוד מצוינים בנוהל זה הגורמים במשטרת ישראל המופקדים"על שמירת אמצעי הזיהוי ועל החזרתם לצה ;ב ל נוהל קבוע אופ ן קיום מעקב אחר בקשות להשאלת אמצעי זיהוי מצה"ל על-ידי ראש חוליית נעדרים של משטרת ישראל (סעיף11 )בנוהל. ,כמו כן על-פי הנוהל ראש חוליית נעדרים במשטרת ישראל הוא הגורם האחראי לקיומו של הנוהל ולפיקוח על קיום הוראותיו. בין הנספחים לנוהל מופיעה רשימה של עשרה אנשי קשר מטעם משטרת ישראל המורשים להגיש לצה"ל בקשה לשאילת אמצעי זיהוי וכן רשימה ובה ארבעה גורמים בצה"ל שאליהם יש לפנות .לצורך השאלת האמצעים השונים עוד נמסרו על- "ידי צה ,ל, לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת נתונים על מס פר אמצעי הזיהוי שהושאלו למשטרת ישראל על- ידי צה"ל בשנים1996 ו- 2014-2003 . הנתונים מופיעים בטבלה 8. 93 נוהל השאלת אמצעי זיהוי לשם זיהוי חללים– 'שת"פ בין צה"ל למשטרת ישראל, מס03.372.600.20 . הנוהל עודכן בתאריך 22 ביולי2010 ,; הועבר בצירוף מכתב נלווה27 באוגוסט2015 . ; עמוד44 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע טבלה8. מספר אמצעי הזיהוי שהושאלו למשטרת ישראל על- ידי צה"ל בשנים1996 ו- 2003 - 2014 94 שנה מספר אמצעי הזיהוי שהושאלו 1996 1 2003 8 2004 2 2005 - 2006 24 2007 33 2008 40 2009 10 2010 7 2011 3 2012 3 2013 1 2014 1 מן הנ תונים בטבלה8 עולה כי בשנים2008-2006 השאיל צה"ל למשטרת ישראל את מספר אמצעי הזיהוי הגדול ביותר ( 40-24 א מצעי זיהוי בשנה.) בשנים 2014-2009 חלה ירידה ניכרת במספר האמצעים שהועברו .לידי המשטרה, אולם אין בידנו מידע על הסיבות לכך למשטרת ישראל אין מעקב אחר מספר הצווים שהופנו לקבלת אמצעים מצה ,"ל היות שהם מתבקשים על- ידי יחידות החקירה ונשמרים בתיק החקירה בלבד. 95 6.3 . טיפול המשטרה בשרידי שלד או עצמות על-פי פקודת המטה הארצי לטיפול באיתור נעדרים ובזיהוי אלמונים (סעיף ו5 ,) 96 תיקי חקירה של שלד או עצמות שעל-פי חוות דעת של המכון לרפואה משפטית הם בני למעלה מ- 20 שנה, לא י י חקרו אלא י י סגרו בנימוק שמדובר ב עצמות ארכ י אולוגיות. בשנים האחרונות חלו התפתחויות טכנולוגיות, המאפשרות לבצע 94 תשובת סרן שירלי רז-רבן, היועצת המשפטית של מנהל הנפגעים בצה"ל; הועברה על-ידי עו"ד ר ,ות בר, עוזרת שר הביטחון ,מכתב27 באוגוסט2015. תשובה זו אושרה לפרסום על-ידי הצנזורה הצבאית ב-6 בספטמבר2015 . 95 רפ"ק ליאור שלו, ראש חוליית נעדרים ממדור סיוע חקירתי של משטרת ישראל, תשובה על בקשת מידע של מרכז המחקר ,והמידע של הכנסת, מכתב28 ביוני2015 . 96 ,משטרת ישראל, היחידה לפרסום פקודות משטרת ישראל, פקודות משטרת ישראל של המפקח הכללי פרק: חקירות; תת- פרק: חקירת עבירות , מס' 14.01.29: טיפול המשטרה באיתור נעדרים ובזיהוי אלמונים , סעיף ו5. ; עמוד45 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע באופן שגרתי מיצויDNA מעצמות בנות עשרות ואף מאות של שני.ם97 בתשובת המשטרה על שאלתנו נמסר כי לאור ההתקדמות הטכנולוגית חוליית נעדרים מקפידה שלא לסגור תיקים גם אם שרידי העצמות הם מ לפני יותר מ- 20 שנה, אלא אם כן מדובר בעצם ארכיאולוגית. עוד מצוין בתשובת המשטרה כי בפקודת ,המטה הארצי לטיפול באיתור נעדרים ובזיהוי אלמונים שנמצאת בהליכי עדכון, הומלץ לקבוע ש פרק הזמן הזה יהיה50 .שנה 7. בעיות וקשיים שהעלו הגורמים המבצעים את תהליך איתור הנעדרים וזיהוי האלמונים כפי שצוין, איתור נעדרים וזיהוי אלמונים,הם תהליכים מורכבים ורגישים המחי יבים הן ידע מקצועי, הקיים בידי משטרת ישראל ו בידי ,המרכז הלאומי לרפואה משפטית והן ממשקי פעולה עם גורמים שונים ,ומגוונים ו בהם: מערכת בתי- ,המשפט, צה"ל ,גופים ממשלתיים ,חברה קדישא המוסד ל ,ביטוח לאומי בתי- חולים ו גורמים שונים שמהם אפשר לקבל מידע– בני-משפחה, ה מעגל ה חברתי של הנעדר , גורמים מסחריים .ועוד במהלך עבודה מורכבת זו עלו ל ים לה.תגלות קשיים 7.1 . ק שיים ב פעול ו ת המשטרה ל איתור נעדרים וזיהוי אלמונים בתשובה על ,שאלת מרכז המחקר והמידע של הכנסת נמסרו ממשטרת ישראל דוגמאות ל גורמים המקשים על פעולת המשטרה בנושא איתור הנעדרים וזיהוי האלמונים: 98 1. חוסר שיתוף פעולה מצד .משפחות הנעדרים 2. חיפוש בתנאים טופוגרפיים קשים, המגבילים את נקיטת .האמצעים המשטרתיים 3. צווים שיפוטיים לקבלת נתונים– ללא צווים אלו אי-אפשר לפנות למוסד ו לקבל מידע, אולם ה צווים ניתנים ,רק בשעות הבוקר. כתוצאה מכך תהליך קבלת המידע עשוי י לה .משך עד יומיים פרק זמן זה הוא חשוב ביותר בשלב הראשון של ניהול חקירה במקרי ה י .עדרות 4. חוסר שיתוף פעולה מצד חלק מא מצעי התקשורת לפרסום נעדרים. לדוגמ ה , לדברי המשטרה פרסום בטלוויזיה נעשה רק על- פי שיקולים מסחריים של תחנת הטלוויזיה . 5. לעתים חוות דעת ע ל גופות אלמונים מגיעות לאחר זמן ממושך . עקב כך , פעולות חקירתיות מתעכבות ש אף אפשר היה לבצען קודם לכן. לדברי רפ"ק ליאור שלו, ראש חוליית נעדרים , בחלק מן המקרים חוות דעת על גופת אלמוני מגיעה ב תוך כמה ימים, אולם במקרים אחרים המידע המלא מתעכב חודשים. ככל הנראה, העיכוב ה ממושך נובע מהצורך להמתין לתוצאותיהן של בדיקות י י .חודיות במקרים אלו המרכז 97 ,נייג'ל מקרירי עדים אילמים– תולדות הזיהוי הפלילי , ירושלים: כתר ספ ,רים2015 ', עמ204 - 226 . 98 רפ"ק ליאור שלו, ראש חוליית נעדרים ממדור סיוע חקירתי של משטרת ישראל, תשובה על בקשת מידע של מרכז המחקר ,והמידע של הכנסת, מכתב28 ביוני2015 . ; עמוד46 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע הלאומי לרפואה משפטית מעביר למשטרה מידע חלקי; העברת ה מידע הזמין א הי ימ.ידית99 בשיחה עם ,יורם נבו, עוזר מנהל המרכז הלאומי לרפואה משפטית נמסר לנו כי הזמן שחולף עד להעברת מידע מן ,המרכז הלאומי למשטרת ישראל משתנה ממקרה למקרה על-פי ה מידע העומד לרשות צוות המרכז הלאומי. לדוגמ ה , אם לגופת האלמוני זהות משוערת ואמצעי זיהוי המאפשרים להצליב מידע , תהליך הזיהוי יהיה קצר. אם מידע זה אינו זמין, התהליך הוא .ממושך עוד עולה דברי מ ר יורם,נבו100 כי במרכז הלאומי לרפואה משפטית מוצבת קצינת זיהוי פלילי, והיא משתתפת בהליך הזיהוי ומעבירה את ממצאי .בדיקת גופת האלמוני לידי המשטרה באופן מיידי 6. קושי באיתור ובאיסוף של אמצעי זיהוי של נעדרים. לשם איתור אמצעים אלו , נדרשת היחידה לפנות למוסדות שונים. ,רפ"ק ליאור שלו, ראש חוליית נעדרים מסר כי קשה במיוחד לקבל נתונים מבתי- חולים או מבתי- ,חולים פסיכיאטריים בשל ממשק עבודה מסורבל עם משרד הבריאות. 101 מרכז המחקר והמידע של הכנסת ביקש ממשרד הבריאות נתונים בדבר העברת מידע ממשרד הבריאות למשטרת ישראל לצורך סיוע,בזיהוי אלמונים ואיתור נעדרים וכן את הנוהל הקובע את הקשר בין משרד ( הבריאות למשטרת ישראל אם יש נוהל כאמור ), אולם מידע זה לא נמסר על-ידי משרד הבריאות . ,עם זאת נמסר כי בדרך כלל משטרת ישראל פונה ;אל המוסדות הרפואיים ישירות, ולא דרך משרד הבריאות מסיבה זו, אין ברשות משרד הבריאות מידע בדבר היקף הפניות למוסדות הרפואיים ובדבר אופן הטיפול של המוסדות בבקשות אלו. 102 בתשובת משרד הבריאות מודגש כי חלק מן המוסדות הרפואיים אינם .בבעלות משרד הבריאות ,כמו כן הובהר בתשובת משרד הבריאות כי אין בידיו "ריכוז מידע מזוהה של 'ההי סטוריה הטיפולית' של כל אזרח ואזרח במדינת ישראל, ומכאן שמשרד הבריאות אינו יכול לסייע למשטרה לגלות היכן טופל פלוני ומתי" . עוד עולה מתשובת משרד הבריאות, כי לעתים המשרד יכול לסייע בסוגיות קונקרטיות, כגון מידע על שייכות לקופת-חולים או מידע על אשפוז שמשרד הבריאו ת עשוי להיות ה)משלם עבורו (כגון במוסד סיעודי ו ,כי היו מקרים, נדירים ביותר ש בהם המשטרה פנתה ישירות אל משרד הבריאות וביקשה את עזרת המשרד באיתור מקומות שבה ם היה מטופל אלמוני בזהות משוערת וכי "במקרים כאלה משרד הבריאות יכול לסייע בהפצת שאלות המשטרה, או צו כללי ,שניתן בבית משפט ."לרשימות תפוצה רחבה של כלל הגורמים הרלבנטיים במערכת הבריאות העשויים להחזיק במידע נחוץ אולם כאמור, אין בידי משרד הבריאות נתונים על מקרים ספציפיים שבהם התבקש מידע מהמשטרה או הועבר מידע.אליה נוסף על כך , מתשובת משרד הבריאות עולה כי לעתים המר כז הלאומי לרפואה משפטית מסייע ליחידה החוקרת ופונה בעצמו אל המוסדות הרפואיים ומקבל מהם את המידע הנדרש (לעתים הדבר .)מותנה בקיומו של צו שיפוטי 99 ,רפ"ק ליאור שלו, ראש חוליית נעדרים ממדור סיוע חקירתי של משטרת ישראל, שיחת טלפון12 באוג וסט2015 . 100 יורם נבו, עוזר למנהל המרכז הלאומי לרפואה משפטית ,, שיחת טלפון11 באוגוסט2015 . 101 ,רפ"ק ליאור שלו, ראש חוליית נעדרים ממדור סיוע חקירתי של משטרת ישראל, שיחת טלפון12 באוגוסט2015 . 102 משרד הבריאות, תשובה על בקשת מידע של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ד ,וא"ל28 באוקטובר2015 . ; עמוד47 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע 7. אין למשטרה גישה ,למערכות מידע של מוסדות ציבור אחרים כמו משרד התחבורה ה ביטוח ה ,לאומי מס הכנסה, משרד הפנים ועוד . בידי מוסדות אלו יש מידע שיכול לקדם חקירות של מקרי היעדרות, למשל מידע על מקומות עבודה של הנעדר, שותפים עסקיים, מקורות הכנסה שלא היו ידועים לפני כן ועוד . 8. יש מגבלות חוקיות באיס וף אמצעים פורנזיים. למשל, איסוףDNA מבני משפחה תלוי באישור בן- המשפחה ו אי- אפשר לחייב מתןDNA ; יש ;מגבלות חוקיות על קבלת אמצעי זיהוי מצה"ל ה שימוש במאגר טביעות האצבעות.של עובדים זרים אינו פתוח למשטרת ישראל ותלוי בשיתוף פעולה של משרד הפנים 9. יש למשטרה מחסור בכ ו ח אדם ובאמצעי איתור .כאשר מתקבלת תלונה על נעדר מופעלים כ ו ח האדם של התחנה הממונה,על החקירה וכ ח אדם ב תחנות אחרות ש י יתכן שהנעדר נמצא בגזרתן וכן כוחות סיוע .ארציים ל בכ מקרה מוקצים כ ו ח אדם חקירתי, כ ו ח אדם לחיפושים רגליים וממונעים ואמצעים י י חודיים לע-פי ה צורך, כגון פרשים, יחידת ג'יפים, כלבים, יחידות חילוץ ואיתור, מסו.ק ומתנדבים עוד צוין בתשובת המשטרה כי היא אינה חוסכת באמצעים לאיתור נעדרים בימים הראשונים לה י ,עדרות ב הנחה ה כי זמן הוא גורם חשוב בשאלה .אם הנעדר יימצא בחיים כמו כן, נמסר ב תשובת רפ"ק ליאור שלו כי לרשות הגורמים העוסקים ב איתור נעדרים עומד ת יחידת המשא- ,ומתן על- .פי העניין והצורך103 ל צוות זה יש ידע הקשור בניהול משא-ומתן בו פרופילאות , דהיינו בניית פרופיל אישיות כאמצעי עזר לטיפול ב משימות משטרתיות שונות (כדוגמת איתור נעדרים .) ב בחינת ה גורמים המצוינים לעיל עולה כי בעוד חלקם נובעים מעצם קיומה של חקירה בתנאי שטח קשים או בקרב אוכלוסי י ה שאינה משתפת פעולה (למשל שני הגורמים הראשנים שצוינו לעיל) ,ב רוב הגורמים שהועלו על- ידי המשטרה אפשר ל יצור שינוי ,ויש לשקול את האמצעים .הדרושים לכך 7.2 . קשיים בפעול ו ת המרכז הלאומי לרפואה משפטית ל זיהוי אלמונים ממכתבו של ד"ר חן קוגל, 104 מנהל המרכז הלאומי לרפואה משפטית, עולה וא כי מנם יש למרכז האמצעים הטכנולוגיים המקו בלים בעולם לצור ך זיהוי אלמונים , אך טכנולוגיות אלו משת נות ומשתפרות במהירות רבה ו הכנסת ן של טכנולוגיות חדשות ו עדכון מומחי המעבדה ורופאי המרכז בהן כרוכ ים בהוצאה תקציבית גדולה . כמו כן, ד"ר קוגל מציין כי המבנה הפיזי שבו נעשית עבודת הזיהוי הו א מבנה מיושן מאוד, ו מאחר שיש לו מעמד של מבנה לשימור יש קושי לערוך בו את השינו י ים הדרושים ל הרחבת שטחי העבודה והתקנת המנדפים הביולוגיים הנדרשים לצורך זיהוי הגופות. 103 ,רפ"ק ליאור שלו, ראש חוליית נעדרים ממדור סיוע חקירתי של משטרת ישראל, מכתב30 באוגוסט2015 . 104 ,ד"ר חן קוגל מנהל המרכז הלאומי לרפואה משפטית , ,תשובה על בקשת מידע של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, פקס 21 ביוני2015 . ; עמוד48 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע 8. ממשק הפעולה בין המשטרה ל מרכז ה לאומי לרפואה משפטית כאמור לעיל, איתור הנעדרים הוא באחריות המשטרה וזיהוי האלמונים נעשה בשיתוף פעולה ובחלוקת אחריות בין המשטרה למרכז הלאומי לרפואה משפטית. מידע בין שני הגופים הללו אמור לעבור באופן דו- כיווני כדי .להגיע לזיהוי ודאי של גופות אלמונים על-פי מידע שמסר לנו ד"ר חן קוגל, 105 כאשר החל בתפקידו כמנהל המרכז הלאומי לרפואה משפטית במחצית השני י ה של שנת2013 , הוחלט על הקמת ועדת היגוי משותפת למשטרת ישראל ולמרכז הלאומי לרפואה משפטית להגדרת תהליך הזיהוי של אלמונים וממשקי העבודה בין משטרת ישראל ל מרכז הלאומי בנושא זה . הוחלט על קווים מנחים לפעולתם המשותפת בנושא זה ונקבע כי קווים מנחים אלה יהוו את .הבסיס לכתיבתו של נוהל משותף למשטרת ישראל ולמרכז ה נוהל אמור להתייחס לחלוקת העבודה .ולממשקי העבודה בין המשטרה לבין המכון הוא ,אמור להיכתב בשנה הקרובה יוגדר נוהל משטרת ישראל ויפ ,ורסם בפורטל המשטרה כמו יתר ונ.הלי המשטרה106 ד"ר קוגל הדגיש כי תחום זיהוי אלמונים נמצא ,בכללותו באחריות ובסמכות הכוללת של משטרת ישראל וכי המכון הלאומי לרפואה משפטית הו א הגורם המקצועי המסייע בידי משטרת ישראל לממש אחריות זו באמצעות קיומו של תהליך מדעי-פורנז .י לזיהוי אלמונים עוד הדגיש כי ההכרזה שגופה זוהתה או לא זוהתה והרישום כאמור נעשים על-ידי משטרת ישראל, ולא על- .ידי המכון הלאומי לרפואה משפטית עקרונות אלו נקבעו בדיוני ועדת ההיגוי המשותפת. עוד נקבעו בוועדת ההיגוי אמצעי הזיהוי שישמשו בזיהוי אלמונים וכן בעלי ה תפקידים המוסמכים להחליט החלטות בתחומים שונים ולנקוט .פעולות שונות מתשובת רפ"ק ליאור שלו , ראש חוליית נעדרים במשטרת ישראל107 על שאלת מרכז המחקר והמידע של הכנסת , עולה כי שיש קשר קבוע בין המשטרה למרכז הלאומי לרפואה משפטית, :בכל תחומי הזיהוי  בתחום ה- DNA יש קשר בין מעבדת מאגרDNA בחטיבת זיהוי פלילי של המשטרה ו בין המעבדה הביולוגית במ רכז הלאומי לרפואה משפטית .ה מעבדות מתואמות ביניהן הן בקיום המאגר והן בביצוע .השוואות בין נעדרים לאלמונים  זיהוי אלמונים על-פי טביעות אצבעות ומשנן ה וא .באחריות המשטרה בלבד הקשר בין המשטרה למכון לרפואה משפטית בנושא זה מתקיים דרך קצינת זיהוי פלילי המוצבת במכון לרפואה משפטית .ותפקידה לפקח ולבצע את פעולות הזיהוי הללו  יש בין הגופים שיח טכנולוגי מלא בדבר תאימות ושיפור טכנולוגיות, העברת מידע ופתרונות לשיפור .ההיערכות בשגרה ובחירום 105 שם. 106 ,יורם נבו עוזר למנהל המרכז הלאומי לרפואה משפטית ,, שיחת טלפון25 ביוני2015 . 107 רפ"ק ליאור שלו, ראש חוליית נעדרים ממדור סיוע חקירתי של משטרת ישראל, תשובה על בקשת מידע של מרכז המחקר ,והמידע של הכנסת, מכתב28 ביוני2015 . ; עמוד49 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע למרות השיפור בתאימות הטכנולוגית ובעבודה המשותפת שהוזכרו לעיל , עדיין יש הבדל ניכר בין מספר האלמונים שהיו בידי המרכז הלאומי לרפואה משפטית ( 622 ) למספר גופות ה אלמונים שלא זוהו ו דווחו על-ידי המשטרה ( 193) אשר נמצאו ב שנים2015-2004 . יתר על כן, מדיווחי משטרת ישראל עולה כי בעקבות פרויקט מאגר האלמונים והנעדרים זוהו והוצאו מן המאגר68 מ ן הנעדרים (פרק4.10.1 במסמך זה), בעוד שעל- פי דיווחי המרכז הלאומי לרפואה משפטית 54 אל מונים זוהו באמצעות פרויקט זה (ראו פרק5.2 .)במסמך זה יש לתת את הדעת ל צורך ב סנכרון מאגרי המידע, על מנת למנוע את ההבדלים בין נתוני המשטרה לנתוני .המרכז הלאומי לרפואה משפטית 9. התייחסות לדוח ות מבקר המדינה בעניין איתור הנעדרים וזיהוי האלמונים ,כאמור נושא איתור הנעדרים וזיהוי האלמונים נבדק על- ידי מבקר המדינה בשני דוחות. התייחסות ראשונית לנושא זה הופיעה בדוח מבקר המדינה 60ב משנת2010 . 108 בדוח זה נדו ן טיפול המשטרה באיתור הנעדרים וזיהוי האלמונים ב כמה היבטים :סוגיית ,מהירות הטיפול אי-מיצוי אמצעי חקירה, אי- ביצוע הנחיות מפורשות מדרגי הפיקוד והמטה, ליקויים בתשתית הטכנולוגית להצלבת נתוני נעדרים עם נתוני אלמונים וקיומם של .נהלים לא מעודכנים לביצוע פעולות האיתור והזיהוי בשנ ת2013 פרסם מבקר המדינה את דוח63ג , ובו ממצאי ה מעקב שקיים.בנושאים אלו109 בדוח זה נמסר כי אכן המשטרה והמרכז הלאומי לרפואה משפטית, הפועל מטעם משרד הבריאות, קידמו פרויקט לזיהוי אלמונים ולאיתור נעדרים (מצב הפרויקט כיום תואר בפרק ים4.10.1. ו- 5.2 של מסמך זה) , וכי תוקנו כמה מהליקויים שהועלו בביקורת הקודמת. עם זאת, ב דוח ה מעקב הוצגו ליקויים בטיפולה של המשטרה בנושאים הקשורים לפרויקט, ובין היתר נמצא שהמשטרה והמרכז הלאומי לרפואה משפטית לא נקטו את כל הפעולות להבטיח ש הנתונים במאגר נעדרים ואלמונים שהוקם במשטרה יהיו ש ,למים. כמו כן ב מועד חיבור דוח ה של המבקר המשטרה עדיין לא תיקנה חלק מהליקויים ב כמה נושאים שהועלו בביקורת .הקודמת ולא מיצתה את הטיפול בנושאים נוספים להלן יוצגו חלק מהנושאים אשר הועלו בשני דוחות .מבקר המדינה 9.1 . עדכון פקודת המטה הארצי"טיפול המשטרה באיתור נעדרים ובזיהוי אלמונים" כאמור, פקודת המטה הארצי (פרק: חקירות; תת- 'פרק: חקירת עבירות, מס14.01.29 ) 110 מסדירה את הטיפול באיתור נעדרים ובזיהוי אלמונים. פקודה זו נכתב,ה פורס מה ו נכנסה ל ות ב קף תאריך 1 באוקטובר 108 ,מבקר המדינה תקציר דוח ביקורת שנתי60ב לשנת 009 2 ,מאי 2010 , 69 - 72 . 109 מבקר המדינה , דוח ביקורת שנתי63 ג לשנת2012 , מאי2013 ', עמ537 - 565 . 110 ,משטרת ישראל, היחידה לפרסום פקודות משטרת ישראל, פקודות משטרת ישראל של המפקח הכללי פרק: חקירות; תת- 'פרק: חקירת עבירות, מס14.01.29 : טיפול המשטרה באיתור נעדרים ובזיהוי אלמונים. ; עמוד50 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע 1997 . בדוח מבקר המדינה60 ב משנת2010 111 נקבע כי הפקודה ה י יתה אמורה להתעדכן לכל המאוחר בסוף שנת2007 , אך בעת עריכת דוח ה , בשנת2010 ,כאמור ,לא הייתה מעודכנת ואף לא בעת כתיבת דוח מעקב63ג112 שנכתב בשנת2012 ( אף שהנהלים לאיתור הנעדרים ולזיהוי אלמונים כבר עודכנו בטרם כתיבת דוח המעקב). מבקר המדינה קבע כי הפקודה אינה מתאימה למבנה הארגוני של המשטרה שהיה קיים בעת כתיבת הדוח. מתשובת המשטרה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי חרף הביקורת שהופיעה ב שני דוחות של מבק ר המדינה , וחרף העובדה שחלפו18 שנים מאז נכנסה הפקודה לתוקף, היא עדיין לא עודכנה. 113 יצוין כי עדכון פקודות המטה הארצי ה וא באחריותו של מפכ"ל .המשטרה114 9.2 . קצב טיפול המשטרה באיתור הנעדרים אי ו-מיצוי אמצעי ה חקירה בדוח המבקר 60ב115 משנת2010 מתוארות תוצאות הביקורת שנערכה במדגם של34 תיקי חקירה פתוחים מן השנים2004 - 2008, מקצתם תיקי נעדרים ומקצתם תיקי אלמונים. 116 בדוח נאמר כי" ברוב התיקים שנבדקו במסגרת ביקורת זו, סמוך לאחר הודעה על נעדר או מציאת אלמוני זנחו תחנות המשטרה את עו פ לות החקירה, ובחלק ניכ ר מהמקרים לא ננקטו כל הפעולות הנדרשות, לא מוצו אמצעי החקירה ולעתים אף לא בוצעו הנחיות מפורשות שניתנו על-ידי דרגי הפיקוד והמטה. סטי י ה ניכרת ומשמעותית מהפקודה והנהלים פירושה לא רק אי-מילוי אחר אותן הוראות אלא גם קיומה של אפשרות פגיעה "ממשית ביכולת לאתר נעדר ולזהות אלמוני. מבקר המדינה ציין כי ב- 88% מתיקי החקירה שנדגמו על- ידו.היו השהיות משמעותיות בחקירה כמו כן, קבע מבקר המדינה כי בכל התיקים שנבדקו לא מיצו תחנות המשטרה את אמצעי החקירה העומדים לרשות ן והועלו כשלים בשימוש באמצעים השונים , למשל בגביית עדויות, בשימוש בגורמי מודיעין, באיכון סלולרי או שימוש במידע על שיחות נכנסות ויוצאות מטלפון ו .בטיפול בחפצים שנמצאו עם אלמונים יתר על ,ב כן- 77% מהתיקים הנבדקים לא נערכה הערכת מצב במשך שנה ויותר. במחצית מתיקים אלו לא נערכה הערכת מצב במשך שנתיים עד ארבע שנים .ויותר בהערות ראש הממשלה לדוח המבקר60ב117 מופיעה תגובת משטרת ישראל לביקורת זו. בתגובת ה צוין כי נושא הנעדרים והאלמונים היה אחד הנושאים המרכזיים באימון התחנות לש נת2010 . במסגרת זו הועברה על-ידי ראש חולי י ת נעדרים הדרכה מקיפה לכ- 120 ,קציני חקירות מרחבי הארץ והם היו אמורים להעב יר 111 ,מבקר המדינה תקציר דוח ביקורת שנתי60 ב לשנת 2009 ,מאי 2010 ', עמ69 - 72 . 112 מבקר המדינה , דוח ביקורת שנתי63 ג לשנת2012 , מאי2013 ', עמ543 . 113 ,רפ"ק ליאור שלו, ראש חוליית נעדרים ממדור סיוע חקירתי של משטרת ישראל תשובה על בקש ת מידע של מרכז המחקר ,והמידע של הכנסת, מכתב28 ביוני2015 . 114 ,חוות דעת זו נמסרה לנו בשיחת טלפון עם עו"ד עידו בן יצחק, ממונה חקיקה בלשכה המשפטית של הכנסת3 באוגוסט 2015. עוד מסר עו"ד בן יצחק, כי לפקודות המשטרה, כדוגמת פקודות המטה הארצי, יש מעמד חוקי של דינ ים. לכן, אם .מתגלה סתירה בין פקודת המטה הארצי לבין אחד מנוהלי המשטרה, יש למלא אחר פקודת המטה הארצי 115 ,מבקר המדינה תקציר דוח ביקורת שנתי60 ב לשנת 2009 ,מאי 2010 ', עמ69 - 72 . 116 נבדקו% 35 ( 16 תיקים) מתיקי הנעדרים ו- % 18 ( 18 תיקים) מתי קי האלמונים שנפתחו בישראל בשנים2004 - 2008 ונותרו .פתוחים ולא נגנזו במועד כתיבת דוח המבקר 117 ,משרד ראש הממשלה, אגף בכיר לביקורת המדינה הערות ראש הממשלה לדוח מבקר המדינה60 ב לשנת 2009, מאי 2010 . ; עמוד51 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע .תכנים אלו לכלל התחנות עוד צוין בתגובת משטרת ישראל מ- 2010 כי "המקרים ש בהם החקירה מ ו שהית הינם המקרים ש בהם הגיעה המשטרה למבוי סתום כבר בשלביה הראשונים. לטווח הזמן ש בו ישהה תיק הח קיר ה ביחידה אין משמעות ברוב המקרים ולפיכך במסגרת עדכון הפקודה בדעת המשטרה לשנות את פרק הזמן הקבוע ולקבוע פרקי זמן על פי הנסיבות והתפתחות החקירה, כך שהדגש יהיה מקצוע י ולא ."כמותי טכני כאמור לעיל, במועד כתיבת מסמך זה.הפקודה עדיין לא עודכנה ב מכתבו של רפ"ק ליאור שלו ממשטרת ישראל למרכז המחקר והמידע של הכנסת, 118 נכתב כי" המשטרה אינה חוסכת באמצעים לאיתור נעדר מתוך ההנחה כי לזמן יש אלמנט חשוב בקביעה אם הנעדר יימצא בחיים, לכן מרבית פעולות החקירה נעשות בימים א הר שונים להיעדרות והן כוללות פעולות של כוח האדם הנדרש בהתאם להער כות מצב" . ,עם זאת יודגש כי אין בידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת כלים מעשיים לבדיקת משך הטיפול בתיקי הנעדרים או הערכה בדבר מיצוי אמצעי חקירה בתיקים בודדים .ובאופן כולל 9.3 . גניזת תיקי חקירה וביעורם כאמור על- פי פקוד ת "המטה הארצי "טיפול המשטרה באיתור נעדרים ובזיהוי אלמונים, 119 יש לגנוז תיקי חקירה כעבור חמש שנים מקבלת ההודעה על ההיעדרות, בתנאי שמוצו אפשרויות הח קירה; תיק נעדר שנושאו לא אוכן יבוער בתום50 שנה מיום ההיעדרות ובאישור ראש אגף חקירות. כמו כן, תיק נעדר שאוכן .יבוער ביחידה החוקרת שלוש שנים לאחר האיכון, או בחוליית נעדרים חמש שנים לאחר האיכון אולם מ דוח מבקר המדינה 60ב משנת2010 120 עולה כי יותר מ- % 60 מהתיקים שנפתחו בשנים1962 - 003 2 ואמורים היו להיגנז טרם נגנזו ,וכי עשרות תיקים שהגיע מועד גניזתם לא הועברו מתחנות המשטרה לחולי י ת נעדרים אלא ב וערו בתחנות עצמן ,בניגוד להוראות הפקודה ולנהלים . בכל התיקים שאינם מועברים במועד לחולי י ת נעדרים הבקרה נערכת באיחור רב, ובמקרים שנמצאים כשלים בטיפולן של .תחנות המשטרה בתיק לעתים מאוחר מדי לבצע השלמות לחקירה על ביקורת זו התקבלה תשובת המשטרה בהערות ראש הממשלה לדוח המבקר63ג, 121 וצוין כי חלק מהתיקים לא הועברו לחולי י ת נעדרים מאחר והם נחקרים כתיקי רצח; חלק ם .עדיין נחקרים וחלק אכן אמורים היו להיות מועברים לחוליה בתשובה על שאלת מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא זה, נמסר לנו כי על מנת למנוע סגירה או ביעור של תיקים טרם זמנם נעשו מספר שינויים: נוספו מגבלות מחשוב, אשר מונעות את ביעור התיקים בניגוד להנחיות, הופץ ליח ידות החקירה ריענון להנחיה בדבר העברת תיקי החקירה לחוליית נע דרים בתום חמש 118 ,רפ"ק ליאור שלו, ראש חוליית נעדרים ממדור סיוע חקירתי של משטרת ישראל תשובה על בקשת מידע של מרכז המחקר ,והמידע של הכנסת, מכתב28 ביוני2015 . 119 ,משטרת ישראל, היחידה לפרסום פקודות משטרת ישראל, פקודות משטרת ישראל של המפקח הכללי פרק: חקירות; תת- פרק: חקירת עבירות , מס' 14.01.29: טיפול המשטרה באיתור נעדרים ובזיהוי אלמונים. 120 ,מבקר המדינה תקציר ד וח ביקורת שנתי60 ב לשנת 2009 ,מאי 2010 ', עמ69 - 72 . 121 ,משרד ראש הממשלה, אגף בכיר לביקורת המדינה דוח מעקב ראש הממשלה על תיקון ליקוים לדוחות מבקר המדינה , יולי 2014 ', כרך א', עמ189-185 . ; עמוד52 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע .שנים נוסף על כך, חוליית נעדרים מ קיימת מעקב אחר תיקי החקירה ודואגת לתיקון ליקויים בתחום .זה122 9.4 . התשתית הטכנולוגית שבידי המשטרה ותיאום בין נתוני המשטרה לנתוני המרכז הלאומי לרפואה משפטית עוד נכתב בדוח המבקר 60ב משנת2010 כי "התשתית הטכנולוגי ת שבאמצעותה חוליית נעדרים מצליבה "...נתוני נעדרים עם נתוני אלמונים אינה משוכללת ומוגבלת בתפקודיה. 123 כמו כן, בדוח המבקר63ג124 נמתחה ביקורת על כך שה מידע שהועבר מן ,המשטרה למרכז הלאומי לרפואה משפטית ולהיפך לא היה שלם; כתוצאה מכך, מאגר המידע לא היה שלם ומהימן . כאמור, מתשובת רפ"ק ליאור שלו עולה כי "קיים שיח טכנולוגי מלא בדבר תאימות ושיפור טכנולוגיות, העברת מידע, ומענה לשיפור ההיערכות בשגרה ובחירום." עם זאת, ו ,למרות השיפור בתאימות הטכנולוגית ובעבודה המשותפת שהוזכרו לעיל כאמור עדיין יש הבדל ניכר ( בין מספר האלמונים שהיו בידי המרכז הלאומי לרפואה משפטית622 ) לבין מספר גופות האלמונים שלא זוהו ו דווחו על- ( ידי המשטרה193 ) אשר נמצאו בשנים2015-2004 . כלומר, בשנים 2015-2004 היו רשומים ב מרכז הלאומי לרפואה משפטית כ- 429 אלמונים בלתי מזוהים יותר מ המדווח על- .ידי המשטרה 9.5 . השלמת המידע הגנטי במאגר הנעדרים עוד עולה מדוח מבקר המדינה63ג, 125 כי ל- % 44 מן הנעדרים הרשומים בחולי י ת נעדרים לא היה פרופיל גנטי, ול- 70% מהנעד רים זה עשרות שנים עדיין לא נאספו אמצעי זיהוי. ל- 60% מהאלמונים במאגר האלמונים לא היה פרופיל גנטי, ולפחות ל- 30% מהם לא ה י יתה דגימה ביולוגית ש אפשר להפיק ממנה .אמצעי זיהוי ,כמו כן לא נקבעה על- ידי המשטרה מדיניות להוצאת גופות אלמונים מקברן לצורך הפקת אמצעי .זיהוי כאמור בפרק4.10.1 ,של מסמך זה ב מועד כתיבת מסמך זה יש במאגר הנעדרים פרופיל י DNA של728 בני- משפחות ונעדרים, המשמשים בסיס נתונים עבור327 נעדרים , שהם כ- 62% מ- 529 הנעדרים אשר נרשמו מאז קום המדינה. היות שה מאגר הוא דינמי, ומאז הקמתו בשנת2011 נאספו אמצעי זיהוי עבור395 נעדרים , ובעקבותיהם הוצאו מהמאגר68 נעדרים , חישבנו כי מאז הקמת המאגר היו בו395 פרופיליDNA , שהם כ- 75% מ- 529 הנעדרים הרשומים בישראל מאז קום המדינה. העל י יה בשיעור השגת הפרופילים הגנטיים מ- 44% ל- 75% מהווה שיפור ניכר, אולם יש לשקול השקע ה נוספת באיסוף אמצעי זיהוי עבור שאר( הנעדרים134 נעדרים, שהם כ- 25% .)מכלל הנעדרים בישראל 122 רפ"ק ליאור שלו, ראש חוליית נעדרים ממ ,דור סיוע חקירתי של משטרת ישראל תשובה על בקשת מידע של מרכז המחקר ,והמידע של הכנסת, מכתב28 ביוני2015 . 123 ,מבקר המדינה תקציר דוח ביקורת שנתי60 ב לשנ ת2009 ,מאי 2010 ', עמ69 - 72 124 מבקר המדינה , דוח ביקורת שנתי63 ג לשנת2012 , מאי2013 ', עמ541 . 125 שם ', עמ539 . ; עמוד53 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע כאמור בפרק4.10.1, לא כל משפחות הנעדרים נענו להצעת המשטרה לאיסוף דגימות ביולוגיות לצורך קביעת פרופיל גנטי במבצע .""לכל אלמוני יש שם יש לתת את הדעת לסיבות.לכך 10 . ארגוני מתנדבים לאיתור נעדרים בישראל פועלים כמה ,ארגוני מתנדבים והם מסייעים בידי המשטרה בהיבטים שונים של :איתור הנעדרים לעתים ב קיום בסריקות רגליות, לעתים ב שימוש ב משאבים י ,יחודיים כמו כלבי הצלה ,רחפנים רכבי שטח וצוללנים, ולעתים בידע וניסיון של שנים רבות . להלן יובאו פרטים על מספר ארגוני מתנדבים הפועלים בישראל , נתונים על פעילותם בשנים האחרונות (כפי שנמסרו על- )ידי הארגונים וכן עמדת ם כלפי הקשיים וה ליקויים בטיפול בנושא איתור הנעדרים. יחידת המתנדבים של ארגון זק"א )(זיהוי קורבנות אסון– איתור חילוץ הצלה יחידת המתנדבים שייכת לאגף המבצעים של זק"א – איתור חילוץ הצלה . מאתר האינטרנט של ארגון זק"א– איתור חילוץ הצלה עולה כי ארגון זה פועל בתחומים נוספים, ובהם זיהוי קורבנות טרור, זיהוי נפגעים בתא ונות דרכים, טיפול בגופות הרוגים ו איתור נעדרים בחו"ל (בין היתר באסונות טבע ברחבי .)העולם126 משיחה עם מר חיים אוטמזגין, מפקד יחיד ת "איתור נעדרים בזק,א עולה כי ארגון זק"א (ובתוכו גם יחידת המתנדבים) ממומן בעיקר מכספי תרומות, ו ה מימון ה משטרתי המתקבל הוא מזערי ו מועבר לארגון זק"א בכללותו, לאו דו ו.קא למטרת איתור נעדרים127 קיבלנו מידע על פעילות היחידה בשיחת טלפון עם חיים ויינגרטן., ראש אגף מבצעים של זק"א128 יחידת המתנדבים קיימת זה כ- 10 שנים ו רשומים בה כ- 2,000 מתנדבים, אשר חלקם משתתפים בחיפושים במקרה הצורך . ברוב ה חיפוש ים משתתפים כ- 100-80 מתנדבים ו במקרים מיוחדים משתתפים כמה מאות.מתנדבים יחידת המתנדבים משתתפת בחיפושים לאיתור נעדרים, בעקבות בקשות מהמשטרה או ממשפחות של נעדרים (פניות אלו מתקבלות דרך מוקד טלפוני). היחידה מחולקת לשישה מחוזות המקבילים למחוזות משטרת ישראל. לעיתי ם יחידת המתנדבים של זק"א מסייעת לפעולת המשטרה , אם החליטה ,המשטרה לצאת לחיפוש ובחלק מן המק רים היחידה מחליטה , על פי שיקול דעת ראש אגף מבצעים ,של היחידה לצאת לחיפוש עוד לפני שהתקבלה במשטרה החלטה כז את . לידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת הועברה רשימת אירועים .שבהם השתתף ארגון זק"א באיתור נעדרים129 על- ,פי נתונים אלה בין21 בפברו אר2012 ל- 2 בספטמבר 2015 השתתפו מתנדבי ה ארגון בכ- 177 אירועים; התמונה האופיינית העולה מרשימה זו היא של בקשות לעזרה באיתור ילדים (בריאים, חולים או הסובלים מאוטיזם או מפיגור שכלי) קשישים ה חולי ם ב אלצהיימר או במחלות אחרות ומבוגרים ונוער הסובלים מבעיות נפש יות או שהשאירו עדויות לכוונות אובדניות. 104 ,מאירועים אלו היו במחוז ירושלים23 המ ם היו ,במחוז המרכז22 ,מהם במחוז הדרום תשעה במחוז הצפון, שבעה בתל- אביב, ארבעה אירועים היו בחו"ל וחמישה אירועים טופלו על- ידי יחידות 126 אתר האינטרנט של ארגון זק"א– איתור חילוץ הצלה :, תאריך כניסה30 ביולי2015 . 127 חי ,ים אוטמזגין, מפקד יחידת איתור נעדרים בזק"א, שיחת טלפון4 באוגוסט2015 . 128 ,חיים ויינגרטן, ראש אגף מבצעים של זק"א, שיחת טלפון30 ביולי2015 . 129 ,חיים ויינגרטן, ראש אגף מבצעים של זק"א, דוא"ל3 בספטמבר2015 . ; עמוד54 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע .מיוחדות, צוללנים או ג'יפים נוסף על כך, נמסר לנו כי בכל שנה מסייעים מתנדבי זק"א בממוצע כב- 18 אירועי ם של איתור וחילוץ נעדרים במים . נוסף וכ על ,ח האדם שהוזכר לעיל ב יחידת המתנדבים יש רכבי שטח המשמשים לאיתור וחילוץ (כ- 200 ג'יפים וטרקטורונים – רכוש אישי של המתנדבים;) שישה כלבים המאומנים למציאת בני- אדם ומתנדבים ;שהוכשרו כ"נוהגי" כלבים ביחידה כ- 130 צוללנים וכן.מתנדבים בעלי כלי שיט עוד נמס ר לנו כי לרשות יחידת המתנדבים של זק"א עומד ציוד אשר הטיפול הלוגיסטי בו רב : ציוד המשמש את פעולת הצוללנים )(ציוד צלילה וכלי שיט , רכבי שטח ואף ציוד יי חודי לאיתור נעדרים– רחפן עם מצלמה, .המסייע רבות באיתור הנעדרים יצוין כי רחפן זה אינו מצויד במצלמה תרמית , שיכולה לסייע .באיתור נעדרים בשעות הלילה לדברי מר ויינגרטן, אין בידי משטרת ישראל רחפ ן .מסוג זה מתשובת רפ"ק ליאור שלו, ראש חול י,ית נעדרים במשטרת ישראל עולה כי אכן אין בידי המשטרה רחפן וכן כי אין בת ו כנית .התקציב המשטרתית כוונה לרכוש כלי מסוג זה130 לדברי מר ויינגרטן, וא מנם למשטרת ישראל יש גישה לאמצעים כמו חיפוש בעזרת מסוקים, אלא ש ל א נעשה שימוש באמצעי זה בשלב מוקדם בחקירה. בתשובת רפ"ק ליאור שלו131 נמסר כי הזנקת מסוק לצורך איתור נעדרים נעשית באישור מפק ד תורן ביחידה האווירית של המשטרה, לאחר בחינת ההיבטים האוויריים של ההזנקה (מגבלות מזג א ו ויר ומגבלות )תעבורה אווירית , זמינות צוות המסוק ותרומתו המשוערת של השימוש במסוק לאיתור הנעדר על סמך .מאפייני השטח עוד נמס ר כי צוות המסוק עומד בכוננות וכי חולפות כ- 15 דקות מרגע ההחלטה על השימוש .במסוק לתחילת הטיסה בתשובה נמסרו הנתונים שלהלן בנוגע לשימוש במסוק לאיתור נעדרים בשנים האחרונות: בשנים2013-2010 נעשה שימוש במסוק ב- 748 אירועים ( 273 יא רועים בשנת2010 , 143 אירועים בשנת2011 , 155 אירועים בשנת2012 ו- 177 אירועים בשנת2013 ). משיחה עם מר חיים אוטמזגין, 132 ,מפקד יחידת איתור נעדרים בזק"א עולה שיש "הפריה טובה ונכונה" בין ארגון זק"א לבין משטרת ישראל. קציני המשטרה הם האחראים על החקירה ,ואילו למתנדבי ארגון זק "א חלק מרכזי ב יישום ה צעדים המעשיים באיתור הנעדרים– הן פעולות החיפוש עצמן (בעזרת מתנדבים מתוך הקהילה, למשל חניכי תנועות נוער, תלמידי בתי-ספר ובני- )משפחה של הנעדרים והן בהחלטות בנוגע לאמצעים שי יעשה בהם שימוש במהלך ה חקירה. לדברי מר אוטמזגין, על תים הוא הגורם המנחה את קציני המשטרה בדבר הצורך באיכו ן טלפוני, שימוש במסוקים בה ו ת בא מידע מגורמי חוץ (למשל בנקים )על פעילות ו של הנעדר. באפשרותו של צוות זק "א לקבל מידע חקירת י פנימי (לעתים חלקי ) היות ש חלק .ניכר מאנשי הארגון הם מתנדבים של משטרת ישראל ,לעתים כאשר מתנדבי זק"א אינם מקבלים מידע חקירתי חיוני מן המשטרה, פונים נציגי יחידת המתנדבים של זק "א למשפחה בבקשה לקבל את המידע ומקימים חדר פיקוד קדמי משלהם . 130 רפ"ק ליאור שלו, ראש חוליית נעדרים ממדור סיוע ,חקירתי של משטרת ישראל, מכתב30 באוגוסט2015 . 131 .שם 132 ,מר חיים אוטמזגין, מפקד יחידת איתור נעדרים בזק"א, שיחת טלפון4 באוגוסט2015 . ; עמוד55 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע עוד עולה מדברי מר אוטמזגין כי נוהל הפעולה של משטרת ישראל בנושא איתור הנעדרים הו א מינימלי וכי הידע של תחנות המשטרה המקומיות (אשר מופקדות כאמור על פעולה ב השלבים הראשונים והקריטיים ביותר של איתור)הנעדרים ב נושאים אלו אינו מספ י .ק ,למשל לעתים בתחנות המשטרה ,מועבר מידע חסר ממשמרת למשמרת לעתים הסריקות בשטח אינן מספקות ו לעתים השוטרים מגיעים לגבול שטח האחריות של תחנת המשטרה ש אליה הם שייכים ואז האחריות על הסריקה מועברת לתחנת משטרה אחרת. לדברי רפ"ק ליאור שלו, ראש חוליית נעדרים, כאשר מגיעים במסגרת החיפושים לקצה ,אזור האחריות של תחנת המשטרה החוקרת אם הסריקה היא באמצעות ניידת משטרה האחריות להמשך הסריקה מועברת לתחנת המשטרה המקומית אך אם מדובר בהקמת חפ"ק הכולל סריקה .רגלית, הכוחות אינם עוצרים את החיפושים בקצה גבול האחריות של תחנת המשטרה החוקרת133 לדברי מר ט או מזגין ,בשנים האחרונות גברה המודעות ל צורך לנקוט פעולה מהירה של המשטרה ב סמוך למועד הדיווח על הנעדר. ארגון איחוד הצלה על- פי אתר האינטרנט של ארגון איחוד הצלה, 134 הארגון א הו "מלכ ר המ סייע י לש רותי הב י טחון וההצלה בישראל במצבי ח רום י, כמו טיפול רפואי בח ולים, טיפול בפצועי תאונות דרכים פו יגועי טרור .ועוד בין היתר, ארגון איחוד הצלה מסייע למשטרת ישראל באיתור נעדרים. בארגון פעילים כ- 2,500 ,מתנדבים מ כל מגזרי האוכלוסייה , בפריסה ארצית ( יש לארגון כ- 40 סניפים ב)שמונה מחוזות .בשיחה עם מר שמואל אברהם, מתאם ח י,רום ובטחון של איחוד הצלה135 עלה כי תקציבו השנתי של הארגון הוא כ- 38 מיליון ש"ח ,כו- 95% מתקציב זה מגיע מכספי תרומות. חלק קטן מתקציבו של הארגון הוא כספים המועברים אליו על-ידי רשויות מקומיות ברחבי הארץ. לרשות הארגון עומד ציוד י יעודי להצלת חיים ולאיתור נעדרים: רכבי שטח, אופנועים, אמבולנסים , סירות הצלה (הפועלות בכינרת) המאוישות על- .ידי צוללנים לרשות מתנדבי איחוד הצלה י י שומון (אפליקציה) י י עודי שפותח עבור הארגון על-ידי חברה מסחרי ת . יה ישומון מאפשר הגעה מהירה של המתנדבים למקום ה רוע יא , וכן מיפוי מדויק ש ל מיקום ה מתנדבים .המבצעים סריקות לאיתור נעדרים ,כמו כן מדברי מר אברהם עולה כי בכוונת איחוד הצלה להקים בשנה הקרובה גרעין מתנדבים שיתמחה ב.איתור נעדרים לידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת הועברה רשימת אירועים שבהם השתתף איחוד הצלה באיתור .נעדרים136 על- ,פי נתונים אלה בשנים2013 ו- 2014 נרשמו ב ארגון422 אירועי ם ל איתור נעדרים ; ברשימה מופיעים דיווחים על חיפוש נעדרים בני כל הגילים, כולל נעדרים שמצבם הבריאותי והנפשי קשה או מקשה על יצירת קשר מם ע .ב- 377 רישומים צ וין המחוז ש בו התקבלה הידיעה: 144 ,במחוז ירושלים94 במחוז תל- ,אביב50 במחוז ,מרכז34 במחוז צפון , 12 במחוז דרום ו שלוש ה במחוז יהודה ושומרון. בין הגורמים 133 ,רפ"ק ליאור שלו, ראש חוליית נעדרים ממדור סיוע חקירתי של משטרת ישראל, שיחת טלפון4 בנובמבר2015 . 134 אתר האינטרנט איחוד הצלה :, תאריך כניסה10 באוגוסט2015 . 135 מר שמואל אברהם, מתאם ח י רום ובטחון של איחוד הצלה ,, שיחת טלפון11 באוגוסט2015 . 136 ,מר שמואל אברהם מתאם ח י רום ובטחון של איחוד הצלה ,, דוא"ל3 בספטמבר2015 . ; עמוד56 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע המודיעים ברשימה זו מופיעים בני- משפחה ו אנשים מ המעגל החברתי של הנעדרים וכן ארגוני מתנדבים נוספים (זק"א , ארגון ידידים, שיוזכר להלן)), משטרת ישראל (תחנות משטרה ושוטרים קהילתיים ועוד. עוד מסר מר שמואל ,אברהם כי לארגון איחוד הצלה קשר טוב עם משטרת ישראל המתבטא בשיתוף הארגון ב תרגילי .המשטרה יתר על כן, הוא מתאר את תמיכת איחוד הצלה בכל יחידות החילוץ המשטרתיות , ו בין היתר מתן חוכ אדם ,ציוד ואמצעי קשר ליחידות החילוץ. בעת חיפוש נעדרים המשטרה מעבירה מידע חקירתי רלוונטי לחיפוש, כדוגמת איכון סלולרי .נוסף על כך ,ארגון איחוד הצלה מפעיל גמ"ח ילדים אובדים, הפ עיל בכל ימות השבוע ומסייע בהחזרת ילדים אובדים .למשפחותיהם יחידת הכלבנים האזרחית המידע בדבר יחידת הכל ב נים האזרחית נמס ר לנו על-ידי מר גדעון יבין, איש יחסי הציבור של .הארגון137 יחידת הכלבנים החלה את פעולותיה בתחום איתור הנעדרים לפני כשנתיים ועד כה השתתפה בכ- 50 ,חיפושי שטח. להערכת מר גדעון יבין הודות ל פעולותיהם אותרו כ- 7-6 .נעדרים היחידה ממשיכה לפעול לאיתור כמה נעדרים נוספים. ברוב המקרים, יחידת הכלבנים נקראת לעזרה על- .ידי משפחות של נעדרים בחלק קטן מן המקרים המשטרה פונה ליחידה בבקשת עזרה , ולעתים היחידה פונה אל המשטרה בעקבות מקרי ה י .עדרות שמדווחים בתקשורת אחד הקשיים המרכזיים בפעילותה של יחידת הכלבנים למען איתור נעדרים הו א מחסור במידע חקירתי, כדוגמת איכון סלולרי ,או פרטים אישיים אודות הנעדר העשויים .לסייע באיתורו לדברי מר גדעון יבין, העברת פרטים אלו לידי היחידה ,אינה מתאפשרת משום מתנדבי .היחידה אינם נחשבים למתנדבי משטרה יחידת הכלבנים האזרחית ה יא ארגון אזרחי המתקיים מכספי תרומות וכ ו ח האדם שעומד לרשותו מבוסס על מתנדבים בלבד (מתנדבים קבועים באזור ירושלים, חיפה וגוש-עציון; מתנדבים מזדמנים בא זורים )אחרים בארץ . לרשות יחידת הכלבנים עומדים12 כלבי הצלה ושני כלבים לאיתור גופות. כמו כן, עומד לרשותם רחפן מצויד במצלמה, המאפשר חיפושים בתנאי מדבר וואדיות. 138 ל דברי מר גדעון יבין, 139 בפעולות הסריקה לאיתור נעדרים תחנ ו ת ה משטרה נמנע ו ת מלחצות את גבולות שטח החיפוש שב אחריות ן עקב ונ הלי המשטרה. ב מקרים אלו נמשך החיפוש של יחידת הכלבנים על- פי .חוש הריח של הכלבים גם מעבר לטווח שבו המשטרה מפסיקה לחפש תגובת המשטרה לסוגיה זו צוינה לעיל בפרק על זק"א. 137 מר גדעון יבין, יחיד ,ת הכלבנים, שיחת טלפון4 באוגוסט2015 . 138 ,יקותיאל בן יעקב, יו"ר יחידת הכלבנים האזרחית, דוא"ל5 באוגוסט2015 . 139 ,מר גדעון יבין, יחידת הכלבנים, שיחת טלפון4 באוגוסט2015 . ; עמוד57 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע בחוברת""מדריך מקוצר למשתתף באיתור נעדרים, 140 שהפ י צה יחידת הכלבנים, מופיעות הצעות לרפורמה במערך הארצי לאיתור נעדרים, המבוססות על ני סיונם של מחברי המדריך:, בתחומים אלו הגברת ה שיתוף של ארגוני מתנדבים בפעילות , עזרה במימון ההוצאות השוטפות של,ארגונים אלו שיפור אופן פרסום הנעדרים, שיפור התקשורת עם צוות המחפשים בשטח ושימוש בתוכנה לניהול ו ל תיעוד של החיפוש. תוכנה מעין זו נמצאת בפיתוח על- .ידי יחידת הכלבנים בין היתר, היחידה מפעילה את"פרויקט "עיני הקהילה . פרויקט זה מבוסס על השימוש הרווח ב דואר האלקטרוני בחברה הישראלית. ,מפעילי הפרויקט שולחים הודעות דוא"ל ובהן פרטי נעדרים: שם, תמונה .תיאור ופרטים נוספים אודות ההיעדרות ההודעות נשלחות לרשימת תפוצה שבה נכללות כתובותיהם של המעוניינים .בכך141 המכותבים מתבקשים לחפש את הנעדרים בסביבתם הקרובה, ובמידת האפשר להדפיס את המידע על הנעדר ולהציג אותו.במקומות בולטים בבדיקה שערכנו באתר האינטרנט של הפרויקט, 142 בתאריך2 באוגוסט2015 הופיעו בו פרטיהם של עשרה נעדרים– שניים מהם, ש יה על עדרותם דווח בחודשים פברואר ומרס 2015, נמצאו ללא רוח חיים; שניים מהם, ש יה על עדרותם דווח בחודשים יוני ויולי2015, נמצאו חיים ; שישה ,נעדרים ש יה על עדרותם דווח בין א פריל ליולי2015 , עדיין לא אותרו – לגבי שניים מהם מדווח באתר כי נערכות סריקות לאיתורם. יחידת בראל המידע על יחידת בראל נמסר לנו על-ידי מר יאיר מימון, 143 יו"ר עמותת"בראל – סיוע, הצלה ומענה הומנ י"טרי ארצי ,. יחידת בראל פועלת זה כשנה במגוון רחב של פעילויות אזרחיות ו איתור נעדרים היא אחת מהן. היות ש ארגון זה בראשית פעילותו, עדיין אין לו תקציב מתרומות. לרשותו עומדים700-500 ,מתנדבים בעלי רכבי שטח והם מעמידים את רכבם לרשות פעילויות הארגון בפריסה ארצית. מתנדבי היחידה נקראים לסייע באיתור נעדרים על- ידי משטרת ישראל. הם יוצאים לפעילות כמה פעמים בחודש ומסייעים בסריקות באזורים שהגישה אליהם אפשרית בעזרת רכבי שטח בלבד . ביחידה פעילים מתנדבים .מכל המגזרים, והם מסייעים באיתור נעדרים מכל המגזרים להערכת מר מימון, עד כה אותרו על- ידי ארגונו6-5 נעדרים. ליחידה קשר טוב עם משטרת ישראל; הם מקבלים מן המשטרה מידע בדבר האיכון הסלולרי האחרון של הנעדר וסורקים את השטחים הרלוונטיים. יחידת בראל פועלת גם לפרסום נעדרים על- ידי בקשת שטחי פרסום בעיתונות מקומית כתרומה. מר מימון הסב את תשומת הלב לכך שאין פרסום .ראוי של נעדרים בטלוויזיה 140 ,יחידת הכלבנים מדריך מקוצר למשתתף באיתור נעדרים ,, הועבר בדוא"ל5 באוגוסט2015 . 141 נמסר לנו כי היות שהפרויקט עודנו בראשיתו, רשומים בו כ- 60 ,מנויים בלבד; מר גדעון יבין, יחידת הכלבנים, שיחת טלפון 4 באוגוסט2015 . 142 אתר האינטרנט של פרויקט "עיני"הקהילה :, תאריך כניסה2 באוגוסט2015 . באתר הזה מוצעת אפשרות להצטרף לרשימת .התפוצה של הפרויקט 143 מר יאיר מימון, יו"ר עמותת בראל, ,שיחת טלפון10 באוגוסט2015 . ; עמוד58 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע ארגון ידידים המידע שיובא להלן בדבר ארגון ידידים נמסר לנו על- .ידי מר רפי ברכץ, אחראי המתנדבים בארגון144 ארגון ידידים הו א "ארגון לעזרה ראשונה לא רפ"ואית , כה גדר תו .פעילי הארגון נוקטים מגוון פעילויות לעזרה לאזרחים, כדוגמת חילוץ אנשים שכלי רכבם התקלקלו בדרכים ו סיוע אנשים במצבי מצוקה שונים; בין היתר, הארגון מסייע בסריקות לאיתור נעדרים. הארגון הוקם בשנת2006 ,ו מופעל על- ידי עמותת "ידידים – ."חברים כל ישראל לרשותו עומדים כ- 1,500 מתנדבים רשומים; כל- 60 מהם יש ,רכבי שטח והם מעמידים את רכבם לרשות הארגון במקרה הצורך. בין המתנדבים יהודים חילונים ו ,דתיים וערבים בפריסה ארצית. המידע על הצורך במתנדבים לא י רועים השונים מופץ בעזרת רשתות חברתיות בקבוצות המחולקות לפי אזורים גיאוגרפיים. בחלק מן המקרים הארגון נקרא לעזרה בסריקות של ,המשטרה ובחלק מן המקרים הוא נקרא על-ידי משפחות הנעדרים. הארגון עונה לכ- 60 פניות ביום בכל תחומי הפעילות שלו. בתחום איתור הנעדרים, השתתף הארגון בכ- 26 מבצעי חיפוש מאז תחילת2015 . אין לרשות הארגון ציוד י יעודי לחיפוש נעדרים; עיקר תרומתו בסריקות שטח רגליות ובעזרת רכבי השטח שבבעלות המתנדבים . ,לדברי מר ברכץ יש שיתוף פעולה טוב בין הארגון ובין משטרת ישראל, המתבטא, בין היתר, בביצוע הוראות קצין המש טרה האחראי על החקירה, מבחינת לוח הזמנים לפתיחה בסריקה ולהפסקתה ובהקפדה על אזורי החיפוש המוגדרים על-ידי המשטרה. מתנדבי הארגון מ קבלים בהבנה את העובדה שמידע חקירתי אינו נמסר לידיהם . יצוין כי לדבריו מקצת ממתנדבי ארגון ידידים הוכשרו על- ידי משטרת .ישראל מר ברכץ מציין כי לדעתו רצוי להגביר את שיתוף הפעולה בין ארגוני המתנדבים וכן את שיתופם בתרגילי משטרתיים בנושא איתור הנעדרים. כדוגמ ה חיובית בנושא זה הוא מזכיר את ה עיריות מודיעין ובית- שמש, אשר לדבריו.מזמנות ארגוני מתנדבים לתרגילים עירוניים בנושאי חירום ארגון אלו"ן המידע שלהלן נמסר לנו על- .ידי יו"ר הארגון, מר אביתר אלבאז145 ארגון אלו"ן הו א עמותה רשומה מאז שנת2011. זהו ארגון קטן הפועל בירושלים וב י ישובי הסביבה (בית-ש מש, טלז-סטון, מבשרת- )ציון ועוד .ועוסק בפעולות צדקה והסברה בתחום הזהירות בדרכים, וכן בסיוע באיתור נעדרים ע יקר פעולתו בתחום איתור הנעדרים הוא הפעלת גמ"ח ילדים אובדים בשכונות ירושלים ובפעולות סריקה לאיתור ילדים אובדים וקשישים חולי אלצהיימר. נוסף על כך, לעתים הארגון מתבקש על- ידי המשטרה לסייע במבצעי חיפוש נעדרים אחרים. בסיורים לאיתור הנעדרים משתתפים מטעם ארגון אלו "ן כ- 35 מתנדבים, וחלקם נעזרים ברכביהם הפרטיים (אופניים, אופנועים, רכבים פרטיים וג'יפים). התרומות שעומדות לרשות הארגון מוקדשות לרכישת ה ,ציוד המשמש בסריקות למשל ציוד עזרה ראשונה, פנסים ועוד .לדבריו , 144 ,רפי ברכץ, שיחת טלפון6 באוגוסט2015 . 145 ,אביתר אלבז, שיחת טלפון2 באוגוסט2015 . ; עמוד59 מתוך59 הכנסת מרכז המחקר והמידע .הארגון מקיים קשר קבוע עם המשטרה ומקיים עמה תרגילים משותפים באתר הפייסבוק146 של הארגון .מופיעים צילומיהם של כמה עשרות נעדרים אשר חלקם אותרו וחלקם עדיין לא אותרו לסיכום, משיחות עם נציג י ארגוני מתנדבים עולה םה כי מעריכים את פעילות משטרת ישראל בנושא איתור הנעדרים אך גם משמיעים ביקורת בכמה תחומים. ה נושאים ה עיקריים ש עליהם הצביעו רוב הארגונים הם קביעת מועדי התחלה וסיום של הסריקות לאיתור הנעדרים , אופן פריסת הכוחות בשטחים שבהם נערכות הסריקות ו כן שיתוף פעולה בין המשטרה ל ארגוני המתנדבים(כולל העברת מידע לארגו ני המתנדבים). כמו כן, נשמעת ביקורת מצד ארגוני המתנדבים על היקף הפרסום מטעם המשטרה באמצעי התקשור ת השונים . 146 אתר האינטרנט של ארגון אלו"ן :, תאריך כניסה2 באוגוסט2015 .