חומר רקע
במקום חוק לעידוד הון-
דרוש חוק
לעידוד השקעות
נייר עמדה ה
מוגש לצוות הבדיקה לעניין ההטבות על-
פי החוק
לעידוד השקעות הון
מאת
ירון דישון ,מרכז אדוה
ינואר4102
תקציר
הרפורמה בחוק לעידוד השקעות הון משנת4112
(תיקון מס '
01
)
ויצירתו של"המסלול הירוק "
לקבלת
הטבות במס מתוקף החוק הביאו לגידול חד בהיקפי ההטבות ולריכוזן בידי מספר מצומצם של תאגידים
עסקיים .הטבות אלו ניתנות ללא תכנון מוקדם של המדינה ,ומבלי שנערך תהליך קבלת החלטו ת פרטני
לגבי כדאיות הענקת ההטבות לכל מפעל ומפעל ולגבי היעדים והמטרות שבהענקת הטבות אלו .
הרפורמה של4100
הוסיפה כשל נוסף :הענקת ההטבות ללא תלות בביצוע השקעה ,אלא רק על-
פי
קריטריון הייצוא .
התוצאה היא שהחוק לעידוד השקעות הון במתכונתו הנוכחית אינו מעודד בפועל
השקעות בתעשייה
המקומית ,אלא מהווה חוק שמסדיר הטבות במס לחברות ייצוא ,
כאשר מרביתן מנותבות למספר
מצומצם של תאגידי ענק ,
במסגרת של מדיניות שהינה בבחינת"מרוץ לתחתית ."
בכך למעשה החוק
האמור אינו מהווה"חוק לעידוד השקעות "
כי אם יותר בבחינת"חוק לעידוד הון"
,בהיו תו חוק הקובע
שיעורי מס חברות דיפרנציאליים ,
שלפיו מפעלי התעשייה החזקים משלמים מס חברות נמוך מזה אותו
משלמים יתר מפעלי התעשייה ושאר המגזר העסקי בישראל .
מדיניות עידוד השקעות מתוקנת צריכה להשיב לידיה של המדינה את הסמכות להעניק תמריצי עידוד
לפי שיקול דעת ובתכנון מראש ,
וזאת כאמצעי להגשמת מטרות ברורות ומוגדרות ובהן יצירת מקומות
עבודה בשכר גבוה ובעיקר באזורי הפריפריה .תמריצים אלו צריכים לכלול הן הטבות במס והן מ ענקים
ישירים ,וזאת בהתאם לצרכי המפעלים ,ולהינתן באופן מיוחד למפעלים קטנים ובינוניים .
מדיניות זו
צריכה להתבסס על ארבעה עקרונות יסוד ,והם :תכנון ושליטה ;הגבלה ;בקרה ;ושקיפות.
החוק לעידוד השקעות הון בעקבות הרפורמות בעשור האחרון
החוק לעידוד השקעות הון מהווה
את אחד הכלים המרכזיים לעידוד השקעות בישראל .
שני תיקונים
שנערכו בחוק בעשור האחרון ,תיקון מס '
01
(
מאפריל4112
)ותיקון מס '
06
(
משנת4100
)
הביאו לשינוי
מהותי בנוסח החוק ובאופן יישומו.
כפי האמור גם בכתב המינוי לוועדה זו1 ולפי נתונים אותם מפרסם מנהל הכנסות המדי
נה ,
בשנים
האחרונות ,
ובפרט מאז שנת4112
,הלכו וגדלו היקפי ההטבות במס מתוקף החוק ,
תוך שהן מוענקות
למספר מצומצם של תאגידי ענק .במקביל ,
בשני העשורים האחרונים קיצצה הממשלה באופן עקבי
בתקציב המענקים הישירים אותם מעניק מרכז ההשקעות למפעלים מאושרים ,כשיעור מאחוז ה
השקעה ,
וזאת כחלק מהמגמה לקיצוץ תקציב המדינה בכללותו.
השלכות הרפורמה משנת4112
על הגידול בהטבות במס עולות בדו"
ח מנהל הכנסות המדינה לשנים
4100-4104
,
שמציין כי מאז הרפורמה בשנת4112
חל גידול ניכר בהיקף ההטבות במס מתוקף החוק ,
וזאת על רקע הגידול בפעילות המוטבת "
שהביא עמו"המסלול הירוק."
2
במסגרת הרפורמה הועברה
הסמכות להענקת הטבות במס ממרכז ההשקעות לרשות המיסים במשרד האוצר ,
כאשר במקביל נקבעו
בחוק תנאי הזכאות לקבלת הטבות מס ,
במסגרת הסדר שכונה"המסלול הירוק ."על פי מסלול זה ,
חברות מתחום התעשייה זכאיות לקבל הטבות ב
מס מתוקף החוק לעידוד השקעות הון ,וזאת ,
ללא צורך
באישור מקדמי ומבלי שהגישו תכנית השקעה מראש.3
יצירת"המסלול הירוק "
והעברת הסמכות
להענקת הטבות במס לרשות המיסים הביאה לפריצת המגבלה התקציבית שהייתה מונחת על"
המסלול
החליפי "עליו היה אחראי מרכז ההשקעות.4
בנוסף לכך ,
הוספת קריטריון הייצוא כתנאי לקבלת התמריצים הובילה גם לשינוי בזהותם של המפעלים
הנהנים מהחוק .
כבר במועד חקיקת החוק נטען כי עיגון קריטריון הייצוא יביא להפחתת התמריצים
הניתנים למפעלים מסקטור הטכנולוגיה המסורתית והטכנולוגיה המעורבת ,עליהם נמנים מרבית
1
משרד האוצר ,
"כתב מינוי בנושא :צוות בדיקה לעניין הטבות על פי החוק לעידוד השקעות הון ."
אוקטובר3102
.
2
מנהל הכנסות המדינה .דו"ח מס '
95
לשנים3100-3103
.פרק ד ,'עמ '
01
.
3 מנהל הכנסות המדינה .דו"ח מס '
95
לשנת3110
.פרק ט ,'עמ '
083
.
4 פרוטוקול ועדת הכספים .
דיון בהצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים3119
(תיקוני חקיקה .)דברי אמיר לוי ,
סגן ראש אגף
התקציבים במשרד האוצר ,עמ '
5
.
2.2.19
.
המפעלים הנמצאים באזורי עדיפות לאומית ;
תוך שהוא מסיט את עיקר התמריצים לסקטור הטכנולוגיה
העילית ,ויביא בכך לפגיעה בשיעורי התעסוקה בפריפריה.5
על רקע השלכות הרפורמה משנת4112
,
מינתה הממשלה בינואר4101
ועדה בין-
משרדית לבחינת
מדיניות ההטבות במס והמענקים לפי חו
ק עידוד השקעות הון ,אשר בראשה עמד מנכ"
ל משרד האוצר
דאז ,מר חיים שני .
הועדה הגישה את המלצותיה באוקטובר4101
.6
מסקנות הועדה שיקפו למעשה את
השלכות הרפורמה מאז שנת4112
,
לרבות ההשפעה על הגידול בהיקפי ההטבות במס וריכוזן בידי
מספר מצומצם של מפעלים ,ובעיקר מפעלים במרכז הארץ מסקטור הטכנולוגיה העילית:
א .הטבות המס ניתנות בעיקר למפעלים במרכז הארץ ולמפעלים שעוסקים
בענפי
הטכנולוגיה העילית. ב .ההטבות ניתנות בעיקר למפעלים גדולים.
...ה .אופן
חלוקת הטבות המס מהווה הקצאת משאבים בלתי יעילה הנעשית בלא בקרה
ושליטה מספקת.
7
בעקבות המלצותיה של ועדת שני ,
בשנת4101
נחקק תיקון נוסף בחוק לעידוד השקעות הון אשר הוחל
מאז תחילת שנת4100
(תיקון מס '
06
.)במסגרת רפורמה זו תוקנו מספר כשלים בחוק הקודם ,
לרבות
תיקון הלקונה המשפטית שיצרה את בעיית"הרווחים הכלואים"
,ביטול הפטור המלא שניתן במסג רת
"המסלול האסטרטגי "וביטול ההטבות לחברות כרייה וחציבה וחברות ממשלתיות ,
אשר אינן יכולות
להעתיק את מקומן אל מחוץ לגבולות המדינה.
עם זאת ,
הרפורמה לא התמודדה ולא פתרה את הסוגיה העיקרית שהביאה לגידול חסר השליטה וחסר
הבקרה בהיקפי ההטבות במס מתוקף החוק ,
והיא העובדה שההטבות ניתנות במסגרת"מסלול ירוק "
על-ידי רשות המיסים ,ללא כל הליך של בחינה והחלטה מוקדמת .כך ,
בניגוד למצב הקודם שבו ניתנו
ההטבות רק לאחר קבלת אישור ממרכז ההשקעות ובהתאם לשיקול דעת של מנהלת המרכז ,
יצר
"המסלול הירוק "מצב חדש ,שבו חברות התעשייה המייצא
ות מגישות את דו"
חות המס שלהן תוך שהן
מחשבות לתוכן את ההטבות במס חברות ,
וזאת במידה והן טוענות כי הן עומדות בקריטריונים הקבועים
בחוק .מצב חדש זה הגדיל באופן ניכר את מספר החברות הזכאיות להטבות מס ,
והביא לזינוק בהיקף
ההטבות בקרב תאגידי הענק ,שרשמו רווחים גבוהי
ם במיוחד .במסגרת דו"
ח מבקר המדינה לשנת4102
,
צוין במפורש כי למרות שוועדת שני מצאה כי"
הקצאת המשאבים במסלול הטבות המס אינה יעילה
ונעשית בלא בקרה ושליטה מספקת ,
היא לא המליצה על מנגנוני הערכה ובקרה בדבר האפקטיביות של
התמריצים."
8
דו"ח מנהל הכנסות המדינה לשני ם4100-4104
שפורסם ב20.04.02
מעריך את סכומי ההטבות במס
לשנת4100
בסך של2.4
מיליארד ש"ח ,
סכום המשקף גידול ריאלי בשיעור של
41%
בהשוואה לשנת
4101
, בהמשך לעליה ריאלית של
2%
בשנת
4101
.בעוד שהדו"ח מראה כי בעקבות הרפורמה משנת
4100
חל גידול במספר החברות הזכאיות להטבות במס ,מוסיף הדו"ח כי גם בשנת
4100
הוענקו עיקר
ההטבות במס למספר מצומצם של חברות גדולות.9
זאת ועוד ,
במסגרת הרפורמה של שנת4100
נקבע כי ההטבות במס בגין קריטריון הייצוא יינתנו מעתה
לכל מפעלי התעשייה המייצאים למעלה מרבע לתוצרתם .כך ,
בעוד
שהמענקים הישירים ניתנים על-
ידי
מרכז ההשקעות לאחר בחינה מקיפה והם תלויים בביצוע השקעה ,מעניק החוק הנחה במס חברות ל
כלל
החברות המייצאות ,וזאת גם אם לא ביצעו כל השקעה חדשה בשנת המס .
כך למעשה נוצר מצב כי
במסלול העיקרי בחוק–
מסלול ההטבות במס– המדינה אינה מעודד
ת באופן ישיר השקעות חדשות .
המשמעות היא שהרפורמה של שנת4100
לא רק שלא התמודדה עם הכשלים של"המסלול הירוק "
5
מרכז המידע והמחקר בכנסת ,
"מסמך רקע כלכלי בנושא :הצעת החוק לעידוד השקעות הון התשס"ה-
3112
,ההשלכות של הו ספת
קריטריון הייצוא על מפעלים בפריפריה ."
3 במרס ,
3119
.
6
מבקר המדינה .דו"
ח שנתי52א ,
3102
" .הטבות המס הניתנות מכח החוק לעידוד השקעות הון ,התשי"ט-
0595
."עמ '
002
.
7
מתוך מסקנות ועדת שני .מצוטט אצל :מבקר המדינה .דו"
ח שנתי52א ,
3102
" .הטבות המס הניתנות מכח ה
חוק לעידוד השקעות הון ,
התשי"ט-
0595
."עמ '
009-005
.
8
מבקר המדינה .דו"
ח שנתי52א ,
3102
" .הטבות המס הניתנות מכח החוק לעידוד השקעות הון ,התשי"ט-
0595
."עמ '
008
.
9
מנהל הכנסות המדינה .דו"ח מס '
95
לשנים3100-3103
.פרק ט ,'עמ '
311-310
.
עליהם הצביעה ועדת שני ,אלא הפכה את החוק מחוק שמטרתו עידוד השקעות על-
ידי חברות תעשייה
לחוק שעיקרו הענקת הטבות במס לחברות מייצאות .
הכשל במדיניות זו הוא
כפול :ראשית ,
היא מייצרת
אי-
שוויון בהקצאה של הטבות במס ומנתבת אותן באופן ריכוזי אל מספר מצומצם של תאגידים גדולים
(
כפי שעשה גם החוק בנוסח4112
.)שנית ,
היא אינה מעודדת את התאגידים התעשייתיים להשקיע
בישראל ומאפשרת להם לנצל את הרווחים המוגדלים להם הם זוכים בעקב ות ההטבות במס לצורך
משיכת דיבידנדים או לצורך השקעות בחו"ל.
תוצאה נוספת של יצירת"המסלול הירוק "
בולטת במקרים שבהם מתעוררים חילוקי דעות משפטיים בין
המדינה ובין התאגידים התעשייתיים בדבר הזכאות להטבות מס מתוקף החוק .
על רקע קבלת ההטבות
מראש וללא אישור מוקדם ,נ
אלצת רשות המיסים ,במקרה של חילוקי דעות ,
לפנות לאפיקים משפטיים
זוללי זמן ומשאבים .
דוגמא לכך בלטה במחלוקת המשפטית בדבר"הרווחים הכלואים "
והשאלה האם
השקעות בחברות-בנות בחו"ל כמוה כמשיכת דיבידנד.
10
הסקירה שהוצגה עד כה והנתונים לעיל מראים ,כי למרות השינויים ,
כשלה הרפורמה משנת4100
בתיקון הבעיה המרכזית בחוק לעידוד השקעות הון במתכונתו הנוכחית .
בעיה זו נובעת מהדומיננטיות
המוחלטת של ההטבות במס במסגרת ה"מסלול הירוק "
– הניתנות ללא תכנון ושליטה ,
באופן ריכוזי
וחסר הגבלה ,וללא מנגנוני בקרה ושקיפות מספקים.
לאור זאת
עולה כי נדרשת בחינה מחודשת של תמהיל בין מסלולי העידוד הקיימים ,
המתאפיינים היום
בדומיננטיות מוחלטת של מסלול ההטבות במס לעומת הצמצום התקציבי שחל במסלול המענקים
הישירים .ההצעה הנידונה כיום במשרד הכלכלה11
,
לפיה ההטבות במס יוענקו גם לחברות המייצאות
שיעור נמוך מ-
42%
; או זו של התאחדות התעשיינים12
,
לפיה ייקבע שיעור דיפרנציאלי של ייצוא
מינימלי לצורך קבלת זכאות לקבלת ההטבות-
יכולות אמנם להרחיב את מספר החברות הזכאיות
להטבות במס ,אך הן לא תפתורנה את הבעייתיות העיקרית הנעוצה במסלול זה ,
היינו–
העובדה שהוא
מעודד חברות תעש
ייה רק בשלב עשיית הרווח ,ולא בשלב ביצוע ההשקעה ,
ובכך מעודד השקעות רק
עבור חברות שיכולות לגייס הון השקעה מספק בכוחות עצמן.
זאת ועוד ,ההתבססות הכמעט-
בלעדית על הטבות במס חברות במטרה להתחרות על משיכת השקעות
זרות אך ורק באמצעות"יצירת סביבת מס תחרותית"
,
מאלצת
את ישראל להשתתף ב"מרוץ לתחתית"
,
מול מדינות נוספות אשר בוחרות אף הן להשתתף בתחרות זו .
מדיניות זו בולטת במיוחד בכל הנוגע
ל"מסלול האסטרטגי"
,
שנותר על כנו גם לאחר הרפורמה משנת4100
והוא מעניק לחברות ענק הטבת
מס בשיעור של6%
במרכז הארץ ו-
2%
בפריפריה ,המהווים שי עורי מס נמוכים במיוחד גם בהשוואה
בינלאומית .השתתפות ב"מרוץ "
זה באה על חשבון תקציב המדינה ופוגעת באפשרותה של המדינה
להשקיע בתשתיות ציבוריות ובשירותים חברתיים ,
וכך פוגעת באמצעי המרכזי לעידוד השקעות שהוא
פיתוח ההון החברתי של ישראל- בתשתיות ,בחינוך ,במחקר ופי
תוח ,
המהווים את המדדים העיקריים
לקידום מעמדה של ישראל כמקום שכדאי להשקיע בו.
13
עקרונות יסוד לניסוח מדיניות חדשה לעידוד השקעות הון
ניסוח מחודש לחוק לעידוד השקעות הון צריך להתבסס על ההנחה הראשונית והמרכזית כי מטרת העל
של החוק לעידוד השקעות הון היא לעודד השקע
ות הון חדשות בישראל ,
כאמצעי לפיתוח כלכלי
וטכנולוגי של המדינה כמו גם ליצירת מקומות עבודה חדשים.
10
פרוטוקול מס '
9911
של ועד
ת הכספים .
דיון בהצעת חוק לעידוד השקעות הון(תיקון מס '
55
והוראת שעה)
,התשע"ב-
3103
(מ/
033
)
–
רווחים כלואים .דברי אבי ליכט ,המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ,עמ '
09
.
32.5.03
.
11
אורה קורן ,
"משרד הכלכלה מגבש מסלול סיוע ליצואנים קטנים ."דה-מרקר ,
00.03.02
.
12 אורה קורן ,
"התאחדות התעשיינים :עדיף להעביר הטבות מס למפעלים קטנים ."דה-מרקר ,
0.0.02
.
13
להרחבה בנושא זה ראו :יוסף אדרעי ,
"מיסוי ועידוד השקעות הון פיננסי ,הון חברתי והון אנושי ."משפטים מ'(
3
)
,
3101
" :
מחקרים
מגלים כי בראש שיקוליהן של חברות רב-לאומיות בהחלטה היכן לפעול עומד ההון החברתי ,
מתחתיו ההון האנושי ורק מתחת לאלה
מערכת ההטבות הממשלתיות( "עמ '
2
.)
על רקע הכשלים במדיניות הקיימת ,
כמו גם הכשלים שהשתקפו בחוק לעידוד השקעות הון בנוסחיו
הקודמים,
14
מוצע כאן לנסח מדיניות עידוד השקעות הון חדשה שתתבסס על
ארבעה עקרונות יסוד :
תכנון ושליטה ;הגבלה ;בקרה ;ושקיפות.
א.
תכנון ושליטה
מדיניות עידוד השקעות הון חייבת להתבסס ,בראש ובראשונה ,
על תכנון מדינתי מוקדם שיקבע מטרות
ברורות ומוגדרות לפיתוח ענף התעשייה בישראל .מדיניות כזו חייבת לאפשר תכנון ושליטה מדינתיים ,
ולהעמיד מנגנונים שיאפ שרו למשרדי הממשלה האחראים לשקול ולהחליט אילו מפעלים יקבלו תמיכה
ובאיזה היקף ,וזאת לאור היעדים הממשלתיים ולאור תנאי המשק המשתנים .זאת ,
בניגוד למצב הקיים
היום ,
לאחר הרפורמה משנת4100
,
שבה כלל מפעלי התעשייה המייצאים זכאים להטבות המס מתוקף
החוק ,גם אם לא ביצעו כל השקעה חדשה ,
ואפילו במקרים שבהם צמצם המפעל את פעילותו בישראל
ואף הביא לפיטורי עובדים .
בדומה לפעילותו של מרכז ההשקעות בכל הנוגע לאישור מענקי השקעה
ישירים ,יש לבטל את דפוס הפעולה המגולם ב"מסלול הירוק"
ולהעמיד גוף ממשלתי(
מרכז ההשקעות
או אחר )
אשר בסמכותו להחליט על זהותם של המפעלים הזכאים להטבות השונות בהתאם למטרות
החוק ,וזאת תוך דגש על מתן הטבות למפעלים המבצעים השקעות חדשות שביכולתן להביא לפיתוח ,
לחדשנות טכנולוגית ,וליצירתם של מקומות עבודה חדשים בני-קיי
מא ,
בדגש על תעסוקה הוגנת באזורי
הפריפריה. גוף זה חייב להיות מצויד בכל המידע הדרוש ,
לרבות מידע אודות היקפי ההטבות במס
בפועל אותו מפיקה רשות המיסים ,וזאת על מנת לתכנן ולשלוט בתמריצים המוענקים .
הצורך בשיתוף
פעולה הודגש גם על-ידי מבקר המדינה ,בדו"
ח משנת4102
.
15
ב.
הגבלה
בהיותה מדיניות המקצה משאבי מדינה ,על מדיניות עידוד השקעות הון להיות מוגבלת בהיקפה ,
בהתאם
למגבלות תקציביות מוגדרות ושקופות שיונחו עליה .זאת ,בניגוד למדיניות הנהוגה כיום ,
מאז
הרפורמות בשנת4112
ובשנת4100
,שקבעה שיעור הנחה קבוע במס חברות ,והובילה למת ן הטבות מס
בלתי מוגבלות ,שגובהן נקבע אך ורק בהתאם לגובה הרווחים שרושם המפעל המוטב .
על רקע הגידול
המתמיד בשנים האחרונות בהיקפי ההטבות במס ועל רקע ההכרח לשמור על היקפי תקציב מוגבלים
שיאפשרו הפניית משאבים תקציביים גם לסעיפים אחרים ,יש לנסח את מדיניות עידוד הה שקעות כך
שכל תמריץ הניתן במסגרתה ,בין אם בצורה של מענקים ישי
רים ובין כהטבות במס ,
יהא מוגבל בהיקפו
מבחינת המפעל הזכאי .
הגבלת הסכומים הניתנים במסגרת של הטבות במס יכולה להיעשות בדרכים
שונות ,וביניהן ,
מתן הטבות בצורה של"נקודות זיכוי"
,כנהוג בכל הנוגע להטבות ב
מס הכנסה לשכירים .
על הצורך וההכרח להגביל את היקף ההטבות הניתנות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון עמד גם בנק
ישראל ,
אשר במסמך המלצות משנת4112
ציין כי"
יש להחזיר את המגבלה על הסכום הכולל של
הטבות המס ,
שהוסרה בשנת4112
."
16
ג.
בקרה
אחד הכשלים העיקריים בחוק לעידוד
השקעות הון מזה שנים ,
עוד טרם הרפורמה משנת4112
,
הוא
היעדרם של מנגנוני בקרה שיבטיחו את עמידתם של הזכאים לתמריצים מתוקף החוק בקריטריונים
שהוגדרו להם ,
וכן מנגנונים שיאפשרו בחינה מתמדת ביחס לתרומתם של התמריצים להגשמת היעדים
והמטרות הקבועים בחוק .סוגיה זו נידונ ה פעמים רבות בעבר והייתה אחת מהסוגיות העיקריות עליה
עמד מבקר המדינה בדו"
ח משנת4102
,כאשר ציין כי עד כה טרם נקבעו יעדים בני-
מדידה לבחינת
יעילותו של החוק ,ולא נוצר מנגנון בקרה אפקטיבי לבחינת הקצאת המשאבים במסגרת החוק ,
בהתאם
למטרותיו.
17
על כך יש להוסיף כי גם מנגנוני הענקת המענקים במרכז ההשקעות הקיימים כיום לוקים
בהיעדר מנגנוני בקרה ,כפי שהשתקף בדו"
ח מבקר המדינה משנת4101
18
וכן בדו"
ח של התנועה
לאיכות השלטון ,שהראה כי גם במקרים שבהם ביטל מרכז ההשקעות כתבי אישור למפעלים ,
לא פעל
14
למשל– גיא נבון ורוני פריש" .השפעת החוק לעידוד השקעות הון בתעשייה על התוצר ,התעסוקה וה
השקעה :
ניתוח אמפירי בנתוני
מיקרו ."בנק ישראל ,חטיבת המחקר ,
נובמבר3115
.
15
מבקר המדינה .דו"
ח שנתי52א ,
3102
" .הטבות המס הניתנות מכח החוק לעידוד השקעות הון ,התשי"ט-
0595
."עמ '
000
.
16
בנק ישראל. "החוק לעידוד השקעות הון-הנסיון המקומי והבינלאומי והשינויים הרצו
יים ."הודעה לעיתונות ,
0.8.10
.
17
מבקר המדינה .דו"
ח שנתי52א ,
3102
" .הטבות המס הניתנות מכח החוק לעידוד השקעות הון ,התשי"ט-
0595
."
18
מבקר המדינה .דו"
ח שנתי50ב ,
3101
" .מרכז ההשקעות."
מרכז ההשקעות להחזר המענק ולא נעשו הצ עדים הדרושים על מנת להשיב למדינה את כספי
המענקים.
19
מדיניות עידוד השקעות הון מתוקנת חייבת ,לפיכך ,
ליצור מנגנוני בקרה שיבטיחו עמידה
של הזכאים לתמריצים ביעדים שהוגדרו להם ,
וכן בדיקה עצמית של המדינה על הצלחתה לעמוד
במטרות הקבועות בחוק.
תנאי הכרחי לכך הוא
בקבי
עת יעדים ברורים ומוגדרים להענקת התמריצים ,
ובמתן הנחייה ברורה כי על הגופים המבצעים לפעול לשלילת ההטבות שניתנו במקרה של אי עמידה
ביעדים שהוגדרו .לצורך כך ,יש להעניק לגופים המבצעים את ה כלים
שי
אפשר
ו
להם
לגבות בחזרה ,
גם
בדיעבד, תמריצים שהוענקו ,בין אם בצורה של הטבות במס ובין אם כמענקים .
אחת האפשרויות לכלי
כזה היא בהעמדת ערבויות כנגד קבלת תמריצים ,
אותן יהיה ניתן לחלט במידה וכשל המפעל לעמוד
ביעדים שהוגדרו לו בעת קבלת התמריצים.
ד.
שקיפות
כשל מרכזי נוסף בחוק לעידוד השקעות הון הקיים הו א בהיעדר שקיפות מספקת של היקפי ההטבות
המוענקים בגינו .בעוד שבעבר פרסם מרכז ההשקעות דו"
חות מקיפים אודות שיעורי התמריצים
שהעניק ,בשנים האחרונות הצטמצמו הדו"
חות לכדי טבלאות קצרות המפרטות את סכומי המענקים
הניתנים ,וזאת ללא כל הרחבה או דברי הסבר וללא פילוח ענפי ,גיאוגרפי או אחר ,
של המפעלים
המאושרים .במקביל ,
מסלול ההטבות במס–
הכולל את עיקר התמריצים מתוקף החוק לעידוד השקעות
הון– מהווה מסלול בלתי שקוף שבו מפורסמים היקפי העידוד בדיעבד על-ידי מנהל הכנסות המדינה ,
ללא פירוט של החברות המוטבות .רשות המיסים ,מצידה ,סירב ה במשך זמן רב לפרסם את היקפי
הפטורים אותן מקבלות חברות שונות ,וזאת בטענה של סודיות עסקית.
20
על מנת להבטיח את יכולתה
של המדינה להעמיד מנגנוני בקרה חזקים ,
ובהינתן כי חוק עידוד השקעות הון מעניק תמריצים לגופים
פרטיים על חשבון משלם המיסים ,
קיים הכרח להעמיד את היקפי התמריצים במסגרת החוק לעידוד
השקעות הון תחת עיניהם הפקוחות של הציבור ,התקשורת וגופי הביקורת של המדינה,
אשר יוכלו
לעקוב ולוודא שהתמריצים–
כולל המענקים הישירים וההטבות במס–
ניתנים בהתאם לשיקולים
עניינים ועקביים ואף יאפשרו לציבור לבחון בעצמו את יעילות
החוק.
19
התנועה לאיכות השלטון בישראל" .כסף אבוד :איך ירדו לטמיון למעלה משני מיליא רד₪
.התנהלות מרכז ההשקעות במשרד התעשייה ,
המסחר והתעסוקה במסגרת החוק לעידוד השקעות הון מסלול מענקים ,
3113-3118
."נובמבר ,
3115
.
20
אורה קורן ,
"רשות המיסים :נערער על ההחלטה לחשוף הטבות מס ."דה-מרקר ,
01.0.02
.