חומר רקע
1
מדד המגדר
2017
: מ
מצאים עיקריים, מסקנות והמלצות
מדד המגדר של
שוות–
המרכז
לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר בירושלים הוא כל
י מ
דידה
רב עוצמה הבוחן שינויים לאורך זמן במצבם של נשים וגברים בישרא
ל .דוח זה הוא הפרסום ה
חמישי
של המדד ,והוא עוקב אחר התפתחות האי-שוויון המגדרי בישראל משנת
2004
. הוא גם מ
אגר ה
נתונים
ה
מקיף הראשון המ
וקם במסגרת מרכז הידע לנשים ומגדר שנוסד בימים ו אל ביוזמת משרד המדע ,
ה
טכנולוגיה הו
חלל בשיתוף מכון ון ליר בירושלים ,מוסד שמואל נאמן בטכניון והסדנה לידע ציבורי,
אשר עתיד לאסוף, לייצר ולהנגיש באופן שיטתי נתונים על היבטים שונים של מצבן של נשים ויחסי
מגדר בישראל .
שני עקרונות בסיסיים מנחים את פיתוח מדד המגדר :הראשון ,הרחבה מתמדת של הממדים ושל
האינדיקטורים המרכיבים אותו; ו
השני, בחינת האי-שוויון המגדרי לא רק על פי ההבחנה הבינארית
בין גברים לנשים אלא גם בהצטלבויות (
intersectionality
)ן בי מגדר לבין מיקומים חברתיים שונים,
כמו הפריפריה והחברה הערבית בישראל. ייחודו של מדד המגדר הוא ברוחב התמונה שהוא פורס
ובעומקה. הנתונים שהוא מספק מאפשרים לו להיות מצפן למקבלי החלטות ולגורמים ממשלתיים
וציבוריים בישראל, ולשמש כלי חיוני בידי החברה האזרחית בכלל וארגוני נשים בפרט בעיצוב סדר
יום ותוכניות פעולה המכוונים לסגירת פערים חברתיים באשר הם.
מרכז שוות שם לו למטרה להטמיע את מושג השוויון המגדרי בחשיבה ובפעולה החברתי
ת, וב
כך
להוציא את סוגיית האי-שוויון המגדרי מתחום אחריותן הבלעדית של הנשים ולנסחה מחדש כתפיסת
עולם חברתית הנוגעת לגברים ולנשים כאחד, ו
לכלל סדרי החברה בישראל. מדד המגדר פותח אפוא
מתוך מחויבות לרעיון של הטמעת החשיבה המגדרית כאסטרטגיה כוללת לקידום השוויון החברתי
והאזרחי בחברה דמוקרטית. הוא אינו עוסק במעמד הנשים כשהוא לעצמו אלא בתמורות שחלות
במצבן של הנשים לעומת מצב הגברים לאורך השנים; שהרי
""מגדר
ו אינ מילה נרדפת לנשים אלא
הוא מונח המתייחס לכלל ההסדרים החברתיים המבוססים על ההבחנה הבינארית בין נשים לגברים,
להגדרות החברתיות של תפקידים גבריים ונשיים, לציפיות החברתיות המנתבות נשים וגברים
למיקומים חברתיים שונים בעולם הכלכלי, הפוליטי, המדעי, האזרחי והתרבותי. המבט המגדרי נועד
להצביע על האופנים שבהם ההסדרים חברתיים מבוססים על הגיונות מבחינים אלו מייצרים אי-
שוויון בין נשים לגברים, וכן לחשוף את המנגנונים המכוננים אי-שוויון ביחסי הכוח בין המינים.
מנקודה זו מורחב המבט אל החברה בכללותה, מתוך שאיפה לקרוא תיגר על הסדר החברתי הקיים
ולגרום לכך שעולמן, צורכיהן וניסיו ן
חייהן של נשים ממגוון מיקומים וקבוצות יובאו בחשבון בכינונו
של סדר חברתי מתוקן וצודק יותר.
2
החידושים במדד המגדר
2017
במדד המגדר
2017
יש כמה חידושים לעומת המד
דים הקוד
מים:
א.
מדד המגדר לשנת
2017
בוחן את אי ה-שוויון המגדרי ב-
12
ממדים הנפרטים ל-
73
אינדיקטורים ,ונמדדים על פני
12
נקודות זמן מ-
2004
ועד
2015
(לעומת
66
אינדיקטורים במדד
המגדר לשנת
2016
.)הממדים המרכיבים את מדד המגדר הם :השכלה ,שוק העבודה ,מגדור
מקצועי ,עוני ,עוצמה ,מצב משפחתי ,זמן ,אלימות כלפי נשים ,בריאות ,תרבות ותקשורת ,
החברה הערבית והפריפריה .
ב.
לממד שוק העבודה נוספו שישה אינדיקטורים חדשים המבוססים על נתוני מחלקת המחקר
של הביטוח הלאומי ב
עיבוד צוות המחקר של מדד המגדר . אינדיקטורים
אלו בוחנים את
התפתחות הפער המגדרי ב
כמה היבטים נוספים של שוק העבודה: (1
)מספר העצמאים לעומת
מספר העצמאיות; (2
)הכנסה חודשית ממוצעת של עצמאיות ועצמאים; (3
)ריבוי משרות
לעובדות לעומת עובדים –
אינדיקטור העוקב אחר פערי מגדר בקרב המועסקים/ות ביותר
ממשרה אחת במקביל;
(4
)היחס בין מספר השכירות למספר השכירים המקבלים
12
משכורות בשנה –
אינדיקטור העוקב אחר הפערים המגדריים ברציפות התעסוקתית; (5
)
מועסק
ות ומועסקים המשתכרים פחות משכר המינימום; ו-(6
)מועסקים ששכרם
גבוה פי
שניים ויותר מהשכר הממוצע במשק .
ג.
דפוסים של שוק עבודה מעורער (
precarious forms of employment
) – האינדיקטורים
החדשים שהתווספו לממד שוק העבודה מאפשרים לנו לבחון את התפתחות
ו של שוק עבודה
מעורער מנקודת מבט מגדרית. המונח "שוק עבודה מעורער "מתייחס לדפוסי עבודה
המאופיינים בשכר נמוך שאינו מאפשר לפרנס משק בית ,בחוסר יציבות תעסוקתית ובה
י
עדר
הגנה לעובדים .מאפיינים אלו שונים מהמודל הסטנדרטי של עבודה ויחסי עבודה, המאופיין
בעבודה במשרה מלאה ולאורך כל השנה ,עבודה יציבה ומתמשכת על פני זמן ועבור מעסיק/ה
אחד/ת ,ושהשכר תמורתה מאפשר לפרנס משק בית ומשפחה .התבוננות בדפוסים של
שוק
עבודה מעורער מאפשרת לנו להביא לידי ביטוי תכונות של שוק העבודה שלרוב נעדרות מהדיון
הרשמי על שוק העבודה ומהסטטיסטיקות הכלכליות הרשמיות ,אף שיש להן משמעות רבה
והשלכות עמוקות על מצבם ורווחתם של המועסקים והמועסקות .האינדיקטורים
שבאמצעותם נבחנים הדפוסים של שוק העבודה המעורער במדד המגדר
2017
הם :שיעור
מקבלי שכר מינימום ומטה ,רציפות תעסוקתית (מקבלי/ות שכר
12
חודשים ברצף ,)
מועסקים/ות ביותר ממשרה אחת ,עובדי
/ות חברות כוח אדם ועבודה בחלקיות ה
משרה .לפי
המגמות המסתמנות ,נקודת מבט זו וו רל
נטית עבור נתח הולך וגדל מהעובדים והעובדות היום
ובעתיד .בהקשר של מדד המגדר אנו בוחנות אם תופעת שוק העבודה המעורער שכיחה יותר
בקרב נשים מאשר גברים ,ואם הפער המגדרי בתופעה זו נמצא במגמה של צמצום או גידול .
3
ד.
חידוש של ממד הפריפריה –
בממד הפריפריה
המחודש
ביצענו מיפוי ממוקד לש רשויות
מקומיות שנכללות בפריפריה, הן י הג
אוגרפית והן החברתית-כלכלית .על ידי הצלבה של שני
מדדים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה איתרנו
79
יישובים מוחלשים ומרוחקים מהמרכז ,
ובהם בחנו את אי ה-שוויון המגדרי בשלושה אינדיקטורים :מספר השכירים לעומת מספר
השכירות ,פערי השכר ביישובים אלו ,ורציפות תעסוקתית ב משך
שנה
(אינדיקטור חדש שנוסף
)השנה .צעד מחקרי זה שיפר את הזיהוי של פריפריה במדד המגדר והוסיף מידע על אי ה-שוויון
המגדרי בה .
ה.
שינוי במבנה המצרפי של מדד המגדר – השנה חישבנו את המדד המצרפי ללא הממדים של
החברה הערבית והפריפריה .ההצדקה לשינוי זה מבוססת על העובדה ש
האוכלוסייה הערבית
והאוכלוסייה בפריפריה נספרות בנתונים הכלליים בכל האינדיקטורים של המדד, והכללת
ן
בחישוב המדד המצרפי
תיצור כפילות אשר
תפגע בתמונת האי-שוויון המגדרי הכוללת. ממדים
אלו מוסיפים להיות מוצגים כפי שהוצגו בעבר ותוצאותיהם בנוגע לפער המגדרי מחושבות
בהתאם.
אנו ות בש ומתריעות על הקושי הרב בהרחבת תחומי המדידה ובהגדלת מספר האינדיקטורים בכל
תחום בשל מחסור בנתונים בסיסיים ,יה
עדר פילוח מגדרי של נתונים קיימים והזנחת האיסוף
השיטתי והרציף של נתונים רגישי מגדר .דווקא בשנת החומש של המדד חשוב להדגיש את
החשיבות של איסוף וניתוח נתונים מגדריים באופן שיטתי כדי שיהוו בסיס מהימן
להערכה
ו
לפיתוח מדיניות מגדרית שוויונית .
ממצאים עיקריים ומסקנות
החדשות החשובות ביותר במדד המגדר השנה הן שאין כמעט חדשות :בחמש שנות מעקב לא חל שינוי
עקבי או שיטתי לטובה באי-השוויון המגדרי .שינויים קלים בשנה זו או אחרת לא נמשכו לאורך זמן ,
ו
האי-שוויון המגדרי הכללי הצטמצם משנת
2004
רק ב-
10%
–
וגם זאת
בעיקר בשל
הצמצום הניכר
שחל בממדים שבהם שיעורי האי-שוויון היו גבוהים במיוחד (ממד
י העוצמה ,העוני, המגדור המקצועי ,
החברה הערבית והפריפריה), ובשל הרעה במצבם של גברים בשוק העבודה .גם בשנה החולפת ,התנודות
באי-שוויון היו מזעריות :חלו ירידות קלות בלבד בשיעורי האי-שוויון בממד
י ההשכלה ,שוק העבודה ,
ה
מגדור ה
מקצועי ,ה
עוני ,ה
עוצמה ,ה
מצב ה
משפחתי הו
זמן ,יה י על ו קלה באי-שוויון בממדי ה
אלימות ,
ה
תרבות הו
בריאות. פערי המגדר באוכלוסיות המוחלשות (הערבים ותושבי ה
פריפריה) שוב גדלו. מכאן
כי הממצא הבולט ,העקבי והמדאיג ביותר של מדד אי ה-שוויון המגדר
י הוא יציבותו לאורך זמן.
בשנתיים ה
אחרונות כמעט לא הצטמצמו הפערים בין נשים וגברים בישראל.
גם במדידת עומק אי ה-שוויון לא נרשמו שינויים משמעותיים בארבע השנ
ים האחרונות ,והוא נע בין
67%
ל-
65%
.הירידה בעומק אי ה-שוויון בשנים האחרונות נובעת בעיקר מן השינויים בשלושה ממדים :
4
ממד ה
השכלה ,ה
עוני הו
עוצמה (בעיקר ה
עוצמה ה
פוליטית .)בחברה הערבית, שבה עומק אי ה-שוויון
נמדד בנפרד ושבה נרשם הפער העמוק ביותר באוכלוסייה ,ניכרת מגמה של צמצום פערים ,אם כי
הפערים המגדריים בה עדיין עמוקים במידה ניכרת מהפערים בכלל החברה הישראלית .פערי המגדר
בממד העוני הצטמצמו בעקבות מגמה כללית של הרעה במצבם של העשירונים הבינוניים והנמוכים
באוכלוסייה ,גברים ונשים כאחד .צמצום הפערים המגדריים בממד העוצמה הפוליטית נובע מהגידול
במספר הנשים שנבחרו כחברות כנסת בשתי מערכות הבחירות האחרונות (
2013
ו-
2015
.)לסיכום אפשר
לומר כי
על
פי מדד המגדר ,אי ה-שוויון המגדרי נותר ללא שינוי משמעותי בארבע השנים האחרונות.
פערי המגדר בשוק העבודה מוסיפים להיות בעייתיים במיוחד .
למשל, בתחום השכר החודשי הממוצע
המצב השתפר אך
במעט: בשנת
2004
נשים השתכרו63%
משכרם של גברים, ובשנת2015
עמד נתון זה
על68%
.השוואה בין-לאומית מציבה את ישראל במקום השלישי הלא מחמיא
בקרב
מדינות
OECD
בפערי המגדר בהכנסות ,ו
לפניה נמצאות רק יפן וקוריאה (בשנה שעברה הייתה ישראל ב
מקום הרביעי) .
ואמנם ,פערי המגדר בהכנסה נותרו קשיחים למדי בכל ההיבטים ,
ושום הסבר(שעות נוספות ,תוספות
רכב וטלפון )אין
בו כדי
להסביר את מרבית הפערים המתמשכים .מחקר של משרד האוצר מאשש
את
ה
ממצא זה ה :
"י
תכן ששארית זו [בפער המגדרי בהכנסות] מבטאת גם אפליה מגדרית בשוק העבוד
ה ,
אם דרך מתן שכר נמוך יותר לאישה עקב היותה אישה או קצב קידום איטי יותר לנשים בהשוואה
לגברים"
(גבע2015
,
14
).
המגמה ה
עקבית של פערי מגדר בשוק העבודה משקפת עיוותים מתמשכים במבנה השוק כתוצאה
מ
מיסוד המערכת הניאו-ליברלי
ת בשני העשורים האחרונים .במקביל ל
פיתוח הכלכלי לל ו הכ במדינה
הלך והעמיק אי ה-שוויון כך שכשליש מהשכירים במשק אינם נהנים מ
ביטחון תעסוקתי לאורך זמן .
שוק העבודה המעורער מתבטא ב
מדד המגדר במגוון תופעות :עבודה במשרה חלקית ,העסקה דרך
חברת כוח אדם ,מועסקים המשתכרים פחות משכר ה
מינימום ,עובדים שאינם מועסקים
ברציפות
לאורך כל השנה, ועובדים ועובדות המ
ועסק
ים ביותר ממשרה אחת .בכל הפרמטרים הללו
לא נרשם
צמצום של ממש בשנים האחרונות, לא בפערים החברתיים
.ולא בפערים המגדריים
שוק עבודה מעורער הוא שוק ממוגדר באופיו
ובביטוי
ו .כך ,מדד המגדר מצא שיותר נשים מועסקות
ב
כמה משרות במקביל מאשר גברים ,ובשיעור הולך וגדל מאז תחילת המדידה .גם פערי השכר בדרגות
ההכנסה הנמוכות ממוגדר
ים – כ-
21%
מהגברים משתכרים היום פחות מ
שכר ה
מינימום ,
לעומת35%
מהנשים .הפער בין מספר הנשים למספר הגברים שאינם מגיעים לשכר המינימום נמצא בקצב גידול
בלתי מבוטל, במידה רבה כתוצאה מ
כניסתן של עובדות לשוק העבודה בעקבות מדיניות צמצום
הקצבאות והקטנת הוצאות הממשלה שאפיינה את תחילת שנות האלפיים .לעומת זאת ,כאשר בוחנים
את שיעור מקבלי השכר הגבוה התמונה
:מתהפכת בקטגוריית
השכירים ששכרם
גבוה פי שניים
ויותר
מהשכר הממוצע במשק נע שיעור הגברים מ-
15.2%
ב-
2004
ל-
17.3%
ב-
2015
,
ואילו
שיעור הנשים נע
באותן שנים מ-
3.8%
ל-
5.8%
.
5
גם בתחום של רציפות תעסוקתית על פני השנה נשמר הפער המגדרי בעקביות: ב-
2015
עמד שיעור
הגברים שקיבלו
12
משכורות בשנה על
69.6%
, לעומת64.2%
.מהנשים
נתון
זה מדגים היטב
גם
את
שבריריות
ו של שוק העבודה: בישראל
של שנת2015
35.8%
מהנשים ו-
31.4%
מהגברים אינם מקבלים
שכר מדי חודש בחודשו במהלך השנה.
הי
עדר היציבות בשוק העבודה מביא ל
פגיעה מתמשכת בתנאי ההעסקה של קבוצות ממעמד חברתי-
כלכלי נמוך .תופעה זו
, ה
הולכת ומחריפה
, מבטאת
פערים
מגדריים באוכלוסייה בכלל ,ובקרב נשים
ערביות ונשים החיות בפריפריה בפרט .אם לא יהיה שינוי משמעותי בתחומים ו אל, ואם
תימשך מגמת
ה
גידול בילודה ,קרוב לוודאי ש
התופעות המאפיינות שוק עבודה מעורער
יתרחבו
וישפיעו גם על תחומים
אחרים כגון אלימות כלפי נשים ובריאות האישה –
שני פרמטרים שרשמו הי עלי בפערים המגדריים
ב
מדד
2017
.מלבד
אלו צמח הפער המגדרי
גם בתחום התרבות ,שפעמים רבות משמש מראה למגמות
חברתיות.
צמצום פערי ה
מגדר תלוי לא רק בשינוי מדיניות אלא גם בטיפול שיטתי בשני מישורים
במקביל–
ב
מבני העומק של החברה ובתחום של עבודת המשפחה. מבני העומק של החברה עדיין מנציחים
מבחינה
מוסדית ותרבותית את העדפת הגברים
בזירה
הציבורי
ת ואת דחיקת הנשים לזירה הפרטי ת– חלוקה
אשר אינה משקפת את ה
שינויים ה
חברתיים המתרחשים ב
עשורים האחרונים ומעכבת את השגת
ה
שוויון ה
מגדרי .
במישור
השני יש לראות ב
עבודת המשפחה –
עבודות הבית והטיפול בבני בו
בנות
המשפחה – חלק בלתי נפרד מהפעילות הכלכלית והחברתית .התעלמות מ ן העבודות המתבצעות בספ רה
הביתי
ת מחזקת את החלוקות המבניות הממוגדרות ומעכבת את קידום השוויון החברתי.
המלצות מדיניות
מדד המגדר מפנה את תשומת הלב להיבטים רבים של אי-שוויון בין נשים לגברים ומאפשר להעלות
לסדר היום הציבורי סוגיות חברתיות מנקודת המבט המגדרית. ממצאיו מסייעים לזיהוי מדויק של
התחומים המחייבים התערבות ותכנון מדיניות .לכ ,ן
המדד יכול לשמש מצפן לתוכנית הפעולה לקידום
שוויון מגדרי שעל גיבושה החליטה הממשלה בדצמ בר2014
, שמטרתה לקדם שוויון מגדרי בכל תחומי
החיים ולהטמיע חשיבה מגדרית בעשייה הממשלתית – בכלל זה בתהליכים של תכנו ,ן
תקצוב וקביעת
מדיניות .החלטה וז טרם מומשה ,ויש לקדם את ביצועה כבר בשנה הקרובה.
ב
הקשר זה המדד מדגיש שנשי
ם (וכמוהן הגברים )אינן קבוצה הומוגני ,ת
ולכן האסטרטגיה של
הטמעת חשיבה מגדרית לקידום שוויון צריכה להביא בחשבון את האינטרסים והצרכים הנבדלים
של נשים מקבוצות אוכלוסייה מגוונות וממיקומים חברתיים שונים. כמו כן ,ההשלכות של ות
כניות
פעול,ה של חוקי ,ם
של סוגי מדיניות ושל הקצאות משאבים צריכות להיבחן בראי הצרכים הנבדלים
של נשים מקבוצות שונו ,ת
כדי להבטיח שהצדק והשוויון המגדרי לא יהיו נחלתן של נשים משכבה
6
מסוימת בל.בד לשם כך נדרשת הכשרה המותאמת לקהלי יעד שוני
ם, החל במ
קבלי החלטות בכל
הדרגי ם
וכלה ב
ממונות על מעמד האישה בו
יועצות למעמד האישה ולשוויון מגדרי .
כדי לממש המלצות כלליות אלו מוצע לנקוט כמה צעדים מעשיים במהלך השנה הקרובה:
1.
להציב יעדים מדידים לצמצום הפערים המגדריים בתחומים השונים ב
מטרה להגיע להישגים
משמעותיים בתוך כ
עשור .בשלב ראשון מוצע להציב יעד של צמצום הפער המגדרי ב-
50%
בחמש
השנים הקרובות (עד שנת
2023
).
2.
לפעול לקידום
חקיקה שתעגן איסוף נתונים במבט מגדרי באופן שיטתי ורציף. המחסור המתמשך
בנתונים רגישי מגדר מבליט את הצורך ב
מסד נתונים כז
ה, שיש
מש תשתית ומנוף לקידום השוויון
המגדרי בתחומים השונים. לפיכך יש לדאוג להשלמת הליך החקיקה של הצעת ה
חוק לתיקון
פקודת הסטטיסטיקה (סטטיסטיקה לפי מגדר ,)התשע"ז-
2017
(פ/
4204/20
) כבר במושב הנוכחי
של הכנסת. כמו כן על הממשלה לדאוג, בהתאם להחלטתה משנת
2016
, שכל משרדי הממשלה
יציגו את
כל
המידע שבמאגרים הדיגיטליים שברשותם גם ב
פילוח מגדרי .
3.
לחשוב מחדש על ההסדרים המגדריים המאפיינים את שוק העבודה ,ובכלל זה המבנה המגדרי של
היחסים ין בש המשפחה ו
העבודה ,דפוסי העבודה של גברים ,חלוקת הזמן והאחריות לפעילוי ות
שונות בין נשים לגברים. על הממשלה לשקול להפחית את מספר ה
שעות בשבוע העבודה כמקובל
במדינות מתועשות אחרות, ולתת תמריצים למקומות עבודה המעודדים את עובדיהם, נשים וגברים
,כאחד לאזן בין עבודה ל
משפחה .
4.
לחשב מחדש את החשבונאות הלאומית באופן שעשייתן ותרומתן של נשים יבואו בה לידי ביטוי
ויתוגמלו כראוי .היום ,נשים "תורמות "למשק תרומה כפולה –
גם בשכרן הנמוך יותר (רווח
למעסיקים ובכלל זה למדינה ,בהיותה המעסיק הגדול )וגם ב"עבודה השקופה "שהן מבצעות
בספרה הפרטית ,עבודה שאינה מחושבת ואינה מתוגמלת .שילוב הוגן ושוויוני של נשים בשוק
העבודה תורם אפוא לתוצר הלאומי ומן הדין ש
תרומתן של נשים תחושב בהתאם.
5.
להפעיל מנגנונים להעדפה מתקנת, ולו לפרק זמן קצוב ,במשרות הכרוכות במינויי,ם ו
להבטיח
ייצוג של נשים מקבוצות אוכלוסייה מגוונות במשרות נבחרו
ת על מנת להביא לצמצום האי-
שוויון
בממד העוצמה, שמכל הממדים שנבחנו במדד המגדר הוא התחום
ש
האי-
שוויון בו הוא העמוק
ביותר. בין השאר נדרש להגדיר יעדים מספריים להשתתפות נשים בדירקטוריונים
של
חברות כדי
להגדיל את ייצוג הנשים בהם בתוך פרק זמן קצר יחסי.ת הימנעות מנקיטת צעדים מן הסוג
הזה
עד כה –
שבאה
לידי ביטוי בין השאר במימון מפלגות המדירות נשים או אינן מבטיחות ייצוג
נשים שוויוני ב,הן וכן תקצוב גופים ממשלתיים וגופים בשלטון המקומי שבהם אין ייצוג שוויוני
ומהותי
לנשים–
תורמת
ישירות להנצחת המבנה הממוגדר של המרחב ה
ציבו
רי.
6.
להציב יעדים קונקרטיים בכל התחומים:
* יצירת מנגנונים של ייצוג הולם לנשים בכל צומת של קבלת החלטות.
*שילוב היבטים מגדריים בקבלת החלטות מתוך רגישות לצרכים של קבוצות ספציפיות.
7
* הכשרת אחראים לבחינה מגדרית של התקציב בכל משרד ממשלתי והעסקת מומחה/ית בתחום.
* חיוב בחינה ו
ניתוח מגדרי של תקציבי הרשויות המקומיות בחקיקה.
* בחינה מגדרית של השלכות מדיניות.
*פרסום דוח שנתי של הממשלה על התקדמות בכל אחד מהתחומים הללו.
נעמי חזן ,חנה הרצוג ,רונה ברייר-גאר
ב ,הדס בן אליהו