חומר רקע

מדד המגדר אי־שוויון מגדרי בישראל 2017 הגר צמרת־קרצ'ר חנה הרצוג, נעמי חזן יוליה בסין, הדס בן אליהו, רונה ברייר־גארב מדד המגדר שוויון מגדרי-אי בישראל 2017 קרצ'ר- ד"ר הגר צמרת:חוקרת ראשית יוליה בסין:עוזרת המחקר גארב- פרופ' נעמי חזן, פרופ' חנה הרצוג, הדס בן אליהו, רונה ברייר:צוות ההיגוי פרופ' מיכל שמיר, פרופ' משה יוסטמן, פרופ' אורית קדר:הוועדה המדעית The Gender Index Gender Inequality in Israel 2017 Principal Researcher: Dr. Hagar Tzameret-Kertcher Research Assistant: Yulia Basin Steering Committee: Prof. Naomi Chazan, Prof. Hanna Herzog, Hadass Ben Eliyahu, Ronna Brayer־Garb Academic Committee: Prof. Michal Shamir, Prof. Moshe Justman, Prof. Orit Kedar איילת קמאי:עורכת לשון יונה רצון:מפיקה אחראית :פיתוחו ופרסומו של מדד המגדר התאפשרו הודות לתמיכתם הנדיבה של הקרנות והגופים הבאים , מכון ון ליר בירושלים2017-תשע"ח © By Van Leer Institute Press עיצוב: סטודיו רמי וג'קי בע"מ סדר: נדב שטכמן פולישוק הדפסה: פרינטיב בע"מ בתמיכת קרן2009 הוקם במכון ון ליר בירושלים בסוף שנת המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית— שוות דפנה מייסודה של פרופ' דפנה יזרעאלי ז"ל. המכון קם מתוך מחויבות לרעיון ההטמעה של חשיבה מגדרית כאסטרטגיה כוללת לקידום מעמדן הדמוקרטי והאזרחי של נשים מקבוצות שונות. עמדה זו מבקשת להוציא שוויון המגדרי מתחום אחריותן הבלעדית של נשים, ולנסחה מחדש כתפיסת עולם חברתית-את סוגיית האי שוות שם לו למטרה להפוך את מושג .כללית הנוגעת לגברים ולנשים כאחד, ולסדרי החברה בישראל בכלל .השוויון המגדרי לחלק בלתי נפרד מהחשיבה ומהפעולה של קובעי המדיניות והמתכננים בכל תחומי החיים עוסק במחקר, מציע חשיבה אסטרטגית ויוזם פרויקטים המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית— שוות שוות חותרות להופכו ותוכניות בתחומים הנוגעים להטמעה של חשיבה מגדרית ולשוויון מגדרי בישראל. מקימות למסגרת שמפגישה בין ארגוני שטח, חוקרות/ים, מחוקקות/ים ומקבלי/ות החלטות, מתוך תקווה שהדיאלוג והחשיבה המשותפת ישמשו מקור למידע, להנחיה ולניסיון מקצועי ומחקרי לכל המעוניינים בקידום שוויון וחשיבה שוות פועל לקידום אסטרטגיות שמטרתן לרתום את המאמץ ואת ההשפעה של ,מגדריים בישראל. יתרה מזו ,הפעולה החברתית למען נשים ולמען קידום שוויון מגדרי ליצירת קשרים בין ארגוני שטח לבין קובעי מדיניות .לשם חקיקה ולהשגת שינוי חברתי רחב .גארב והדס בן אליהו-שוות הן פרופ' חנה הרצוג, פרופ' נעמי חזן, רונה ברייר חברות הנהלת תודות שוות. בניית מדד, פיתוחו ופרסומו התקופתי הוא המדד החמישי בסדרה שמפרסם מרכז2017 מדד המגדר הושק הפרסום הראשון2013 משמעם ריצה למרחקים ארוכים, שכן כוחו של מדד טמון בהמשכיותו. באוקטובר ל, כלכלנית מארגון”לאומי בהשתתפות חוקרות וחוקרים וקובעי מדיניות מהארץ ומחו-של מדד המגדר בכנס בין . מדד זה אינו מסתפקThe WomanStats Project — וחוקרות ממאגר המידע הגדול בעולם על נשיםOECD-ה .בהמשך הניטור של הממדים שנבדקו ופורסמו בדוחות הקודמים, אלא מרחיב את המדידה לתחומים חדשים ,אנו מבקשות להודות לשותפים הרבים למיזם חשוב זה. בראש ובראשונה אנו מודות למכון ון ליר בירושלים על סיועם בראשית— המשמש בית לשוות; לפרופ' שי לביא, ראש המכון; ולצוות האקדמי והמינהלי של המכון ,הדרך ועל המשך התמיכה במיזם. ללא האמונה בחשיבות המדד, והתמיכה המוסרית והכספית המתמשכת בו .לא היינו יכולות להמשיך בעבודתנו קרצ'ר, מפתחת המדד והחוקרת הראשית, ולעוזרת המחקר יוליה-תודות והערכה רבה לד"ר הגר צמרת ' פרופ' מיכל שמיר, פרופ— בסין. תודה מקרב לב לחברי הוועדה המדעית המלווים את המדד מראשיתו משה יוסטמן ופרופ' אורית קדר. הערותיהם מאירות העיניים והצעותיהם המועילות תרמו רבות לפיתוח הממדים קריאתה המעמיקה— המעריכה ד"ר עמית קפלן-והאינדיקטורים שנוספו למדד זה. רוב תודות גם לקוראת .סייעה להצגה חדה ומדויקת של הממצאים ולוּותה בהצעות חשובות להמשך בניית המדד כמו כן אנו מודות לנציגות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ובמיוחד ליפית אלפנדרי; לנציגי משרדי הממשלה; ולגופים אחרים שהיו שותפים לחשיבה על כיווני פיתוח המדד ועל דרכים חדשות לאסוף נתונים סלימאן, שבתוקף תפקידה כיו"ר הוועדה לקידום-בפילוח מגדרי. תודה מיוחדת לחברת הכנסת עאידה תומא מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת מארחת את השקת המדד מדי שנה בישיבת הוועדה שדנה בסוגיית שוויון בין נשים לגברים ובמחויבות המחוקק לצמצום הפערים ביניהם. תודה מקרב לב גם לארגוני הנשים-האי ששיתפו פעולה וסייעו במחשבה מראשית דרכו של המדד. כאמור, השפעתו והצלחתו של המיזם תלויות ביכולת .להמשיך ולפתח את המדד ככלי לניטור וכסמן דרך לשינוי המדיניות תודה רבה לקרנות ולגופים שנתנו בנו אמון ומסייעים לנו להמשיך את המיזם: קרן דפנה, התומכת במרכז שוות Miami Federation's Women's Amutot Initiative, JWF of the  ;מאז היווסדו; משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל Greater Palm Beaches, Atlanta Jewish Women's Federation, and Tikkun Olam Women's Foundation of .תודה לסנדרה פיין שהגישה את הבקשות הרבות לקרנות .Greater Washington תודות ליעל קציר, מעצבת אתר מדד המגדר, על תרומתה הרבה לחשיבה על עיצוב אופיו החזותי של המדד ועל הנגשתו; ולנרי לידר על בניית אתר המדד. תודה להוצאה לאור של מכון ון ליר שהתגייסה למיזם וסייעה להתגבר על המהמורות שבדרך ולעמוד במגבלות הזמן. אנו מודות לכל העושות במלאכה, בראש ובראשונה לד"ר טל כוכבי, העורכת הראשית וראש ההוצאה לאור, על העזרה, הדרבון והעצות הנבונות. תודה לאיילת קמאי, על עבודת העריכה המקצועית והקפדנית; וליונה רצון, המפיקה האחראית, על מלאכת ההפקה .המורכבת. תודה גם לנדב שטכמן פולישוק על עיצוב הדוח השנתי של מדד המגדר גארב, הדס בן אליהו-חנה הרצוג, נעמי חזן, רונה ברייר תוכן העניינים 7 : ממצאים עיקריים, מסקנות והמלצות2017 מדד המגדר 12 הקדמה 18 שוויון המגדרי בישראל-ניטור האי 20 סיכום תוצאות מדד המגדר 29  הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב א . 29 ממד ההשכלה ב . 34 ממד שוק העבודה ג . 59 ממד המגדור המקצועי ד . 72 ממד העוני ה . 76 ממד העוצמה ו . 94 ממד התרבות והתקשורת ז . 102 ממד המצב המשפחתי ח . 108 ממד הזמן ט . 120 ממד האלימות כלפי נשים י . 127 ממד הבריאות י א .132 ממד החברה הערבית י ב .151 ממד הפריפריה 158 סיכום השינויים בכל ממד לעומת השנה הקודמת 160 נספחים 160 נספח א: מדדי מגדר בעולם 163 נספח ב: מתודולוגיה לבניית מדד המגדר 175 מאגרי הנתונים 177 רשימת המקורות 7 ממצאים עיקריים, מסקנות והמלצות : ממצאים עיקריים, מסקנות והמלצות2017 מדד המגדר במכון ון ליר בירושלים הוא כלי מדידה שוות – המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית מדד המגדר של רב עוצמה הבוחן שינויים לאורך זמן במצבם של נשים וגברים בישראל. דוח זה הוא הפרסום החמישי של . הוא גם מאגר הנתונים המקיף2004 שוויון המגדרי בישראל משנת-המדד, והוא עוקב אחר התפתחות האי הראשון המוקם במסגרת מרכז הידע לנשים ומגדר שנוסד בימים אלו ביוזמת משרד המדע, הטכנולוגיה ,והחלל בשיתוף מכון ון ליר בירושלים, מוסד שמואל נאמן בטכניון והסדנה לידע ציבורי, אשר עתיד לאסוף .לייצר ולהנגיש באופן שיטתי נתונים על היבטים שונים של מצבן של נשים ויחסי מגדר בישראל שני עקרונות בסיסיים מנחים את פיתוח מדד המגדר: הראשון, הרחבה מתמדת של הממדים ושל שוויון המגדרי לא רק על פי ההבחנה הבינארית בין-האינדיקטורים המרכיבים אותו; והשני, בחינת האי ) בין מגדר לבין מיקומים חברתיים שונים, כמוintersectionality( גברים לנשים אלא גם בהצטלבויות .הפריפריה והחברה הערבית בישראל. ייחודו של מדד המגדר הוא ברוחב התמונה שהוא פורס ובעומקה ,הנתונים שהוא מספק מאפשרים לו להיות מצפן למקבלי החלטות ולגורמים ממשלתיים וציבוריים בישראל ולשמש כלי חיוני בידי החברה האזרחית בכלל וארגוני נשים בפרט בעיצוב סדר יום ותוכניות פעולה .המכוונים לסגירת פערים חברתיים באשר הם שם לו למטרה להטמיע את מושג השוויון המגדרי בחשיבה ובפעולה החברתית, ובכך שוות מרכז שוויון המגדרי מתחום אחריותן הבלעדית של הנשים ולנסחה מחדש כתפיסת עולם-להוציא את סוגיית האי חברתית הנוגעת לגברים ולנשים כאחד, ולכלל סדרי החברה בישראל. מדד המגדר פותח אפוא מתוך מחויבות לרעיון של הטמעת החשיבה המגדרית כאסטרטגיה כוללת לקידום השוויון החברתי והאזרחי בחברה דמוקרטית. הוא אינו עוסק במעמד הנשים כשהוא לעצמו אלא בתמורות שחלות במצבן של הנשים לעומת מצב הגברים לאורך השנים; שהרי "מגדר" אינו מילה נרדפת לנשים אלא הוא מונח המתייחס לכלל ההסדרים החברתיים המבוססים על ההבחנה הבינארית בין נשים לגברים, להגדרות החברתיות של תפקידים גבריים ונשיים, לציפיות החברתיות המנתבות נשים וגברים למיקומים חברתיים שונים בעולם הכלכלי, הפוליטי, המדעי, האזרחי והתרבותי. המבט המגדרי נועד להצביע על האופנים שבהם ההסדרים שוויון בין נשים לגברים, וכן לחשוף את המנגנונים-חברתיים מבוססים על הגיונות מבחינים אלו מייצרים אי שוויון ביחסי הכוח בין המינים. מנקודה זו מורחב המבט אל החברה בכללותה, מתוך שאיפה-המכוננים אי לקרוא תיגר על הסדר החברתי הקיים ולגרום לכך שעולמן, צורכיהן וניסיון חייהן של נשים ממגוון מיקומים .וקבוצות יובאו בחשבון בכינונו של סדר חברתי מתוקן וצודק יותר 2017 החידושים במדד המגדר : יש כמה חידושים לעומת המדדים הקודמים2017 במדד המגדר , אינדיקטורים73- ממדים הנפרטים ל12-שוויון המגדרי ב- בוחן את האי2017 מדד המגדר לשנת .א .)2016 אינדיקטורים במדד המגדר לשנת66 (לעומת 2015 ועד2004- נקודות זמן מ12 ונמדדים על פני הממדים המרכיבים את מדד המגדר הם: השכלה, שוק העבודה, מגדור מקצועי, עוני, עוצמה, מצב .משפחתי, זמן, אלימות כלפי נשים, בריאות, תרבות ותקשורת, החברה הערבית והפריפריה המבוססים על נתוני מחלקת המחקר של נוספו שישה אינדיקטורים חדשים לממד שוק העבודה .ב הביטוח הלאומי בעיבוד צוות המחקר של מדד המגדר. אינדיקטורים אלו בוחנים את התפתחות הפער ;מספר העצמאים לעומת מספר העצמאיות )1( :המגדרי בכמה היבטים נוספים של שוק העבודה – ריבוי משרות לעובדות לעומת עובדים )3( ;הכנסה חודשית ממוצעת של עצמאיות ועצמאים )2( היחס בין )4( ;אינדיקטור העוקב אחר פערי מגדר בקרב המועסקים/ות ביותר ממשרה אחת במקביל משכורות בשנה – אינדיקטור העוקב אחר הפערים12 מספר השכירות למספר השכירים המקבלים ;מועסקות ומועסקים המשתכרים פחות משכר המינימום )5( ;המגדריים ברציפות התעסוקתית .מועסקים ששכרם גבוה פי שניים ויותר מהשכר הממוצע במשק )6(-ו 2017 מדד המגדר8 – האינדיקטורים החדשים)precarious forms of employment( דפוסים של שוק עבודה מעורער .ג שהתווספו לממד שוק העבודה מאפשרים לנו לבחון את התפתחותו של שוק עבודה מעורער מנקודת מבט מגדרית. המונח "שוק עבודה מעורער" מתייחס לדפוסי עבודה המאופיינים בשכר נמוך שאינו מאפשר לפרנס משק בית, בחוסר יציבות תעסוקתית ובהיעדר הגנה לעובדים. מאפיינים אלו שונים מהמודל הסטנדרטי של עבודה ויחסי עבודה, המאופיין בעבודה במשרה מלאה ולאורך כל השנה, עבודה יציבה ומתמשכת על פני זמן ועבור מעסיק/ה אחד/ת, ושהשכר תמורתה מאפשר לפרנס משק בית ומשפחה. התבוננות בדפוסים של שוק עבודה מעורער מאפשרת לנו להביא לידי ביטוי תכונות של שוק העבודה שלרוב נעדרות מהדיון הרשמי על שוק העבודה ומהסטטיסטיקות הכלכליות הרשמיות, אף שיש להן משמעות רבה והשלכות עמוקות על מצבם ורווחתם של המועסקים האינדיקטורים שבאמצעותם נבחנים הדפוסים של שוק העבודה המעורער במדד .והמועסקות 12 הם: שיעור מקבלי שכר מינימום ומטה, רציפות תעסוקתית (מקבלי/ות שכר2017 המגדר חודשים ברצף), מועסקים/ות ביותר ממשרה אחת, עובדי/ות חברות כוח אדם ועבודה בחלקיות המשרה. לפי המגמות המסתמנות, נקודת מבט זו רלוונטית עבור נתח הולך וגדל מהעובדים והעובדות היום ובעתיד. בהקשר של מדד המגדר אנו בוחנות אם תופעת שוק העבודה המעורער שכיחה יותר .בקרב נשים מאשר גברים, ואם הפער המגדרי בתופעה זו נמצא במגמה של צמצום או גידול חידוש של ממד הפריפריה – בממד הפריפריה המחודש ביצענו מיפוי ממוקד של רשויות מקומיות .ד כלכלית. על ידי הצלבה של שני מדדים של-שנכללות בפריפריה, הן הגיאוגרפית והן החברתית - יישובים מוחלשים ומרוחקים מהמרכז, ובהם בחנו את האי79 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה איתרנו שוויון המגדרי בשלושה אינדיקטורים: מספר השכירים לעומת מספר השכירות, פערי השכר ביישובים אלו, ורציפות תעסוקתית במשך שנה (אינדיקטור חדש שנוסף השנה). צעד מחקרי זה שיפר את .שוויון המגדרי בה-הזיהוי של פריפריה במדד המגדר והוסיף מידע על האי שינוי במבנה המצרפי של מדד המגדר – השנה חישבנו את המדד המצרפי ללא הממדים של החברה .ה הערבית והפריפריה. ההצדקה לשינוי זה מבוססת על העובדה שהאוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה בפריפריה נספרות בנתונים הכלליים בכל האינדיקטורים של המדד, והכללתן בחישוב המדד המצרפי שוויון המגדרי הכוללת. ממדים אלו מוסיפים להיות מוצגים-תיצור כפילות אשר תפגע בתמונת האי .כפי שהוצגו בעבר ותוצאותיהם בנוגע לפער המגדרי מחושבות בהתאם אנו שבות ומתריעות על הקושי הרב בהרחבת תחומי המדידה ובהגדלת מספר האינדיקטורים בכל תחום בשל מחסור בנתונים בסיסיים, היעדר פילוח מגדרי של נתונים קיימים והזנחת האיסוף השיטתי והרציף של נתונים רגישי מגדר. דווקא בשנת החומש של המדד חשוב להדגיש את החשיבות של איסוף וניתוח נתונים מגדריים באופן שיטתי כדי שיהוו בסיס מהימן להערכה ולפיתוח מדיניות מגדרית .שוויונית ממצאים עיקריים ומסקנות החדשות החשובות ביותר במדד המגדר השנה הן שאין כמעט חדשות: בחמש שנות מעקב לא חל שינוי -השוויון המגדרי. שינויים קלים בשנה זו או אחרת לא נמשכו לאורך זמן, והאי-עקבי או שיטתי לטובה באי – וגם זאת בעיקר בשל הצמצום הניכר שחל10%- רק ב2004 שוויון המגדרי הכללי הצטמצם משנת שוויון היו גבוהים במיוחד (ממדי העוצמה, העוני, המגדור המקצועי, החברה-בממדים שבהם שיעורי האי -הערבית והפריפריה), ובשל הרעה במצבם של גברים בשוק העבודה. גם בשנה החולפת, התנודות באי שוויון בממדי ההשכלה, שוק העבודה, המגדור-שוויון היו מזעריות: חלו ירידות קלות בלבד בשיעורי האי שוויון בממדי האלימות, התרבות-המקצועי, העוני, העוצמה, המצב המשפחתי והזמן, ועלייה קלה באי מכאן כי הממצא .והבריאות. פערי המגדר באוכלוסיות המוחלשות (הערבים ותושבי הפריפריה) שוב גדלו בשנתיים האחרונות .שוויון המגדרי הוא יציבותו לאורך זמן-הבולט, העקבי והמדאיג ביותר של מדד האי .כמעט לא הצטמצמו הפערים בין נשים וגברים בישראל 9 ממצאים עיקריים, מסקנות והמלצות שוויון לא נרשמו שינויים משמעותיים בארבע השנים האחרונות, והוא נע-גם במדידת עומק האי :שוויון בשנים האחרונות נובעת בעיקר מן השינויים בשלושה ממדים-. הירידה בעומק האי65%- ל67% בין שוויון נמדד-ממד ההשכלה, העוני והעוצמה (בעיקר העוצמה הפוליטית). בחברה הערבית, שבה עומק האי בנפרד ושבה נרשם הפער העמוק ביותר באוכלוסייה, ניכרת מגמה של צמצום פערים, אם כי הפערים המגדריים בה עדיין עמוקים במידה ניכרת מהפערים בכלל החברה הישראלית. פערי המגדר בממד העוני הצטמצמו בעקבות מגמה כללית של הרעה במצבם של העשירונים הבינוניים והנמוכים באוכלוסייה, גברים ונשים כאחד. צמצום הפערים המגדריים בממד העוצמה הפוליטית נובע מהגידול במספר הנשים שנבחרו ). לסיכום אפשר לומר כי על פי מדד2015- ו2013( כחברות כנסת בשתי מערכות הבחירות האחרונות .שוויון המגדרי נותר ללא שינוי משמעותי בארבע השנים האחרונות-המגדר, האי פערי המגדר בשוק העבודה מוסיפים להיות בעייתיים במיוחד. למשל, בתחום השכר החודשי עמד2015 משכרם של גברים, ובשנת63% נשים השתכרו2004 הממוצע המצב השתפר אך במעט: בשנת OECD לאומית מציבה את ישראל במקום השלישי הלא מחמיא בקרב מדינות-. השוואה בין68% נתון זה על .)בפערי המגדר בהכנסות, ולפניה נמצאות רק יפן וקוריאה (בשנה שעברה הייתה ישראל במקום הרביעי ואמנם, פערי המגדר בהכנסה נותרו קשיחים למדי בכל ההיבטים, ושום הסבר (שעות נוספות, תוספות רכב וטלפון) אין בו כדי להסביר את מרבית הפערים המתמשכים. מחקר של משרד האוצר מאשש את ,הממצא הזה: "יתכן ששארית זו [בפער המגדרי בהכנסות] מבטאת גם אפליה מגדרית בשוק העבודה "אם דרך מתן שכר נמוך יותר לאישה עקב היותה אישה או קצב קידום איטי יותר לנשים בהשוואה לגברים .)14 ,2015 (גבע המגמה העקבית של פערי מגדר בשוק העבודה משקפת עיוותים מתמשכים במבנה השוק כתוצאה ליברלית בשני העשורים האחרונים. במקביל לפיתוח הכלכלי הכולל במדינה-ממיסוד המערכת הניאו שוק .שוויון כך שכשליש מהשכירים במשק אינם נהנים מביטחון תעסוקתי לאורך זמן-הלך והעמיק האי העבודה המעורער מתבטא במדד המגדר במגוון תופעות: עבודה במשרה חלקית, העסקה דרך חברת כוח אדם, מועסקים המשתכרים פחות משכר המינימום, עובדים שאינם מועסקים ברציפות לאורך כל השנה, ועובדים ועובדות המועסקים ביותר ממשרה אחת. בכל הפרמטרים הללו לא נרשם צמצום של .ממש בשנים האחרונות, לא בפערים החברתיים ולא בפערים המגדריים כך, מדד המגדר מצא שיותר נשים .שוק עבודה מעורער הוא שוק ממוגדר באופיו ובביטויָו מועסקות בכמה משרות במקביל מאשר גברים, ובשיעור הולך וגדל מאז תחילת המדידה. גם פערי השכר מהגברים משתכרים היום פחות משכר המינימום, לעומת21%-בדרגות ההכנסה הנמוכות ממוגדרים – כ מהנשים. הפער בין מספר הנשים למספר הגברים שאינם מגיעים לשכר המינימום נמצא בקצב35% גידול בלתי מבוטל, במידה רבה כתוצאה מכניסתן של עובדות לשוק העבודה בעקבות מדיניות צמצום הקצבאות והקטנת הוצאות הממשלה שאפיינה את תחילת שנות האלפיים. לעומת זאת, כאשר בוחנים את שיעור מקבלי השכר הגבוה התמונה מתהפכת: בקטגוריית השכירים ששכרם גבוה פי שניים ויותר , ואילו שיעור הנשים נע באותן2015- ב17.3%- ל2004- ב15.2%-מהשכר הממוצע במשק נע שיעור הגברים מ .5.8%- ל3.8%-שנים מ עמד2015-גם בתחום של רציפות תעסוקתית על פני השנה נשמר הפער המגדרי בעקביות: ב מהנשים. נתון זה מדגים היטב גם את64.2% , לעומת69.6% משכורות בשנה על12 שיעור הגברים שקיבלו מהגברים אינם מקבלים שכר31.4%- מהנשים ו35.8% 2015 שבריריותו של שוק העבודה: בישראל של שנת .מדי חודש בחודשו במהלך השנה היעדר היציבות בשוק העבודה מביא לפגיעה מתמשכת בתנאי ההעסקה של קבוצות ממעמד כלכלי נמוך. תופעה זו, ההולכת ומחריפה, מבטאת פערים מגדריים באוכלוסייה בכלל, ובקרב-חברתי נשים ערביות ונשים החיות בפריפריה בפרט. אם לא יהיה שינוי משמעותי בתחומים אלו, ואם תימשך מגמת הגידול בילודה, קרוב לוודאי שהתופעות המאפיינות שוק עבודה מעורער יתרחבו וישפיעו גם על תחומים אחרים כגון אלימות כלפי נשים ובריאות האישה – שני פרמטרים שרשמו עלייה בפערים המגדריים במדד .. מלבד אלו צמח הפער המגדרי גם בתחום התרבות, שפעמים רבות משמש מראה למגמות חברתיות2017 2017 מדד המגדר10 – צמצום פערי המגדר תלוי לא רק בשינוי מדיניות אלא גם בטיפול שיטתי בשני מישורים במקביל במבני העומק של החברה ובתחום של עבודת המשפחה. מבני העומק של החברה עדיין מנציחים מבחינה מוסדית ותרבותית את העדפת הגברים בזירה הציבורית ואת דחיקת הנשים לזירה הפרטית – חלוקה אשר אינה משקפת את השינויים החברתיים המתרחשים בעשורים האחרונים ומעכבת את השגת השוויון – המגדרי. במישור השני יש לראות בעבודת המשפחה – עבודות הבית והטיפול בבני ובבנות המשפחה חלק בלתי נפרד מהפעילות הכלכלית והחברתית. התעלמות מן העבודות המתבצעות בספֵ רה הביתית .מחזקת את החלוקות המבניות הממוגדרות ומעכבת את קידום השוויון החברתי המלצות מדיניות שוויון בין נשים לגברים ומאפשר להעלות-מדד המגדר מפנה את תשומת הלב להיבטים רבים של אי לסדר היום הציבורי סוגיות חברתיות מנקודת המבט המגדרית. ממצאיו מסייעים לזיהוי מדויק של התחומים המחייבים התערבות ותכנון מדיניות. לכן, המדד יכול לשמש מצפן לתוכנית הפעולה לקידום שוויון מגדרי , שמטרתה לקדם שוויון מגדרי בכל תחומי החיים ולהטמיע2014 שעל גיבושה החליטה הממשלה בדצמבר החלטה זו .חשיבה מגדרית בעשייה הממשלתית – בכלל זה בתהליכים של תכנון, תקצוב וקביעת מדיניות .טרם מומשה, ויש לקדם את ביצועה כבר בשנה הקרובה האסטרטגיה של בהקשר זה המדד מדגיש שנשים (וכמוהן הגברים) אינן קבוצה הומוגנית, ולכן הטמעת חשיבה מגדרית לקידום שוויון צריכה להביא בחשבון את האינטרסים והצרכים הנבדלים של נשים מקבוצות אוכלוסייה מגוונות וממיקומים חברתיים שונים. כמו כן, ההשלכות של תוכניות פעולה, של חוקים, של סוגי מדיניות ושל הקצאות משאבים צריכות להיבחן בראי הצרכים הנבדלים של נשים מקבוצות שונות, כדי להבטיח שהצדק והשוויון המגדרי לא יהיו נחלתן של נשים משכבה מסוימת בלבד. לשם כך החל במקבלי החלטות בכל הדרגים וכלה בממונות על ,הכשרה המותאמת לקהלי יעד שונים נדרשת .מעמד האישה וביועצות למעמד האישה ולשוויון מגדרי :כדי לממש המלצות כלליות אלו מוצע לנקוט כמה צעדים מעשיים במהלך השנה הקרובה להציב יעדים מדידים לצמצום הפערים המגדריים בתחומים השונים במטרה להגיע להישגים .1 בחמש50%-בשלב ראשון מוצע להציב יעד של צמצום הפער המגדרי ב .משמעותיים בתוך כעשור .)2023 השנים הקרובות (עד שנת לפעול לקידום חקיקה שתעגן איסוף נתונים במבט מגדרי באופן שיטתי ורציף. המחסור המתמשך .2 בנתונים רגישי מגדר מבליט את הצורך במסד נתונים כזה, שישמש תשתית ומנוף לקידום השוויון המגדרי בתחומים השונים. לפיכך יש לדאוג להשלמת הליך החקיקה של הצעת החוק לתיקון פקודת . כבר במושב הנוכחי של הכנסת)4204/20/ (פ2017-(סטטיסטיקה לפי מגדר), התשע"ז הסטטיסטיקה יציגו את כל , שכל משרדי הממשלה2016 כמו כן על הממשלה לדאוג, בהתאם להחלטתה משנת .המידע שבמאגרים הדיגיטליים שברשותם גם בפילוח מגדרי לחשוב מחדש על ההסדרים המגדריים המאפיינים את שוק העבודה, ובכלל זה המבנה המגדרי .3 של היחסים שבין המשפחה והעבודה, דפוסי העבודה של גברים, חלוקת הזמן והאחריות לפעילויות על הממשלה לשקול להפחית את מספר השעות בשבוע העבודה כמקובל .שונות בין נשים לגברים במדינות מתועשות אחרות, ולתת תמריצים למקומות עבודה המעודדים את עובדיהם, נשים וגברים .כאחד, לאזן בין עבודה למשפחה לחשב מחדש את החשבונאות הלאומית באופן שעשייתן ותרומתן של נשים יבואו בה לידי ביטוי .4 ויתוגמלו כראוי. היום, נשים "תורמות" למשק תרומה כפולה – גם בשכרן הנמוך יותר (רווח למעסיקים ,ובכלל זה למדינה, בהיותה המעסיק הגדול) וגם ב"עבודה השקופה" שהן מבצעות בספרה הפרטית עבודה שאינה מחושבת ואינה מתוגמלת. שילוב הוגן ושוויוני של נשים בשוק העבודה תורם אפוא .לתוצר הלאומי ומן הדין שתרומתן של נשים תחושב בהתאם 11 ממצאים עיקריים, מסקנות והמלצות מנגנונים להעדפה מתקנת, ולו לפרק זמן קצוב, במשרות הכרוכות במינויים, ולהבטיח ייצוג להפעיל .5 שוויון בממד-של נשים מקבוצות אוכלוסייה מגוונות במשרות נבחרות על מנת להביא לצמצום האי שוויון בו הוא העמוק ביותר. בין-העוצמה, שמכל הממדים שנבחנו במדד המגדר הוא התחום שהאי השאר נדרש להגדיר יעדים מספריים להשתתפות נשים בדירקטוריונים של חברות כדי להגדיל את הימנעות מנקיטת צעדים מן הסוג הזה עד כה – שבאה .ייצוג הנשים בהם בתוך פרק זמן קצר יחסית לידי ביטוי בין השאר במימון מפלגות המדירות נשים או אינן מבטיחות ייצוג נשים שוויוני בהן, וכן תקצוב גופים ממשלתיים וגופים בשלטון המקומי שבהם אין ייצוג שוויוני ומהותי לנשים – תורמת .ישירות להנצחת המבנה הממוגדר של המרחב הציבורי :להציב יעדים קונקרטיים בכל התחומים .6 • .יצירת מנגנונים של ייצוג הולם לנשים בכל צומת של קבלת החלטות • .שילוב היבטים מגדריים בקבלת החלטות מתוך רגישות לצרכים של קבוצות ספציפיות • .הכשרת אחראים לבחינה מגדרית של התקציב בכל משרד ממשלתי והעסקת מומחה/ית בתחום • .חיוב בחינה וניתוח מגדרי של תקציבי הרשויות המקומיות בחקיקה • .בחינה מגדרית של השלכות מדיניות • .פרסום דוח שנתי של הממשלה על התקדמות בכל אחד מהתחומים הללו אליהו בן גארב, הדס-ברייר הרצוג, רונה נעמי חזן, חנה 2017 מדד המגדר12 הקדמה שוויון המגדרי בישראל. את המדד-זהו הפרסום החמישי של מדד המגדר, מדד לניטור שיטתי של מגמות האי שוות – המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר בירושלים, והוא נועד לשמש כלי לבחינת פיתח צוות שוויון המגדרי בישראל לאורך זמן. המדד מציג הבדלים בין נשים לגברים במגוון תחומים, ומעניק ציון-רמת האי .שוויון המגדרי בישראל כיום, על בסיס מצרף של מכלול התחומים-כולל לרמת האי שוויון המגדרי בתוך המדינה עצמה – שלא-מדד המגדר הוא מדד ראשון מסוגו, שכן הוא בוחן את האי כמדדי מגדר אחרים, המשווים בין מדינות. זה ייחודו, ובזכות ייחוד זה הוא יכול לשמש מעין מצפן מדיניות למקבלי החלטות ולגורמים ממשלתיים וציבוריים במדינת ישראל, וכן להנחות את ארגוני החברה האזרחית, ובכלל זה את ארגוני הנשים, בגיבושה של מדיניות המעודדת שוויון מגדרי. תרומתו של מדד המגדר בהשוואה למדדים אחרים בארץ ובעולם היא הבדיקה השיטתית של נתונים במגוון רב של תחומים לאורך שנים, ומתן ציון כולל. בדרך שוויון המגדרי-זו אפשר לבחון כיווני התפתחות בכל תחום ובכל רכיב, וכן להציע תמונה כוללת של מצב האי שוויון מגדרי שאינם-בישראל – בבחינת שלם העולה על סך חלקיו. כמו כן, מדד זה מביא בחשבון היבטים של אי כלולים במדדים אחרים – למשל ממד החברה הערבית – כיוון שהוא פותח מתוך הבנה מעמיקה של ההקשר ,) בודק רק את שיעור הנשים בפרלמנטGender Empowerment Measure( GEM הישראלי. לדוגמה, מדד GDI את שיעור הנשים במוקדי קבלת ההחלטות הכלכליות ואת פערי ההכנסה בין נשים לגברים. גם מדד .) מתמקד בשלושה תחומים בלבד: בריאות ופריון, העֲצָ מה ושוק העבודהGender-related Development Index( 1.שוויון מגדרי בקרב אוכלוסיות מוחלשות, למשל-מדדים מקובלים אלו אינם מביאים בחשבון היבטים של אי מדד המגדר מתפרסם אחת לשנה, ובכל שנה מעודכנים בו הממדים הקיימים ונוספים ממדים ואינדיקטורים חדשים המאירים מרחבי חיים שאינם זוכים להתייחסות במדדים הרוֹוחים. המטרה היא שהמדד יהפוך כלי לניטור מתמשך, אך בו בזמן גם ישמש זרז ליצירת סדרות חדשות של נתונים שכיום אינם נאספים כלל, או שאין בהם פילוח מגדרי. בכך הוא יסייע לחשוף את העיוורון המגדרי בתחומים רבים, ולהאיר את עומק ,שוויון המגדרי, שבהיעדר בחינה מגדרית ופילוח מגדרי של נתונים אינם גלויים לעין. יתר על כן-המִ גדור והאי – המדד יכול לשמש מודל לפיתוח מדדים דומים במדינות אחרות, וכך להפוך לכלי חדש להשוואה בין מדינות .שכן כיום ההשוואה בין מדינות נסמכת על מספר מוגבל של אינדיקטורים 2017 חידושים במדד לשנת אינדיקטורים ונמדדים על73- ממדים הנפרטים ל12-שוויון המגדרי ב- בוחן את האי2017 מדד המגדר לשנת הממדים2.)2016 אינדיקטורים במדד המגדר לשנת66- ממדים ו12 (לעומת2015 ועד2004- נקודות זמן מ12 פני המרכיבים את מדד המגדר הם: השכלה, שוק העבודה, מגדור מקצועי, עוני, עוצמה, מצב משפחתי, זמן, אלימות , יש כמה חידושים ותוספות2017 כלפי נשים, בריאות, החברה הערבית, הפריפריה, ותרבות ותקשורת. במדד :כמפורט להלן נוספו שישה אינדיקטורים חדשים לממד שוק העבודה. אינדיקטורים אלו מבוססים על נתוני מחלקת • :המחקר של הביטוח הלאומי ועיבודי צוות המחקר של מדד המגדר א . מספר העצמאים לעומת מספר העצמאיות – אינדיקטור העוקב אחר התפתחות הפערים המגדריים .בין מספר המועסקים בשוק העבודה במעמד של עצמאים ועצמאיות ב . היחס בין הכנסה חודשית ממוצעת של עצמאיות ועצמאים בשוק העבודה – אינדיקטור אשר עוקב .אחר התפתחות הפערים בין הכנסתם הממוצעת של עצמאים ועצמאיות ) שדומה בתפיסתו למדד המגדר שפותח בישראלEIGE( , וכן על המדד של המכון האירופי לשוויון מגדריGDI ומדדGEM על מדד 1 .) ראו בנספח אGender Equality Index( .הנתונים מתפרסמים לרוב כעבור שנתיים, ומכאן הפער בין שנת פרסום המדד לבין העדכון השנתי של הנתונים 2 13 הקדמה ג . ריבוי משרות לעובדות לעומת עובדים – אינדיקטור העוקב אחר היקף העובדים המועסקים ביותר .ממשרה אחת בהשוואה להיקף העובדות המועסקות ביותר ממשרה אחת ד . משכורות בשנה – אינדיקטור העוקב12 היחס בין מספר השכירות למספר השכירים המקבלים .אחר הפערים המגדריים ברציפות התעסוקתית ה . מועסקים ששכרם אינו עולה על שכר המינימום – אינדיקטור זה עוקב אחר הפערים בין הנשים .לגברים המועסקים בשכר שאינו עולה על שכר המינימום ו . מועסקים ששכרם הוא לפחות פי שניים מהשכר הממוצע – אינדיקטור זה עוקב אחר הפערים בהיקף המועסקים ששכרם גבוה פי שניים ויותר מהשכר הממוצע, בהשוואה להיקף המועסקות .בעלות השכר הגבוה האינדיקטורים החדשים:)forms of precarious employment( דפוסים של שוק עבודה מעורער • דפוסים של שוק עבודה מעורער. המונח שהתווספו לממד שוק העבודה מאפשרים לנו לבחון במבט מגדרי ,"שוק עבודה מעורער" מתייחס לדפוסי העסקה המאופיינים בשכר נמוך שאינו מאפשר לפרנס משק בית ,בחוסר יציבות ובהיעדר הגנה לעובדים. מאפיינים אלו שונים מהמודל הסטנדרטי של עבודה ויחסי עבודה ,קרי עבודה במשרה מלאה ולאורך כל השנה, עבודה יציבה ומתמשכת על פני זמן ועבור מעסיק/ה אחד/ת ). התבוננות בדפוסים שלFudge and Owens 2006( ושהשכר תמורתה מאפשר לפרנס משק בית ומשפחה שוק העבודה המעורער מאפשרת לנו להביא לידי ביטוי תכונות של שוק העבודה שלרוב נעדרות מהדיון הרשמי עליו ומהסטטיסטיקות הכלכליות הרשמיות אף שיש להן משמעות רבה והשלכות עמוקות על מצבם ורווחתם של המועסקים והמועסקות. מעבר לכך, האינדיקטורים החדשים מאפשרים גם לבחון את ההצטלבות שבין מגדר לבין דפוסי שוק העבודה המעורער לעומת הנורמטיבי או הרצוי, ולשאול מהו הפער האינדיקטורים שבאמצעותם נבחנים דפוסים של שוק עבודה מעורער .המגדרי המתקיים ביחס אליהם 12 הם: שיעור מקבלי שכר מינימום ומטה, רציפות תעסוקתית (מקבלי/ות שכר2017 במדד המגדר .חודשים ברצף), מועסקים/ות ביותר ממשרה אחת, עובדי חברות כוח אדם ועבודה בחלקיות המשרה כאמור, אינדיקטורים אלו מספקים נקודת מבט שונה על שוק העבודה, ועל פי מה שעולה ממחקרנו, נקודת מבט זו תהיה רלוונטית עבור חלק הולך וגדל מהעובדים והעובדות בעתיד. בהקשר של מדד המגדר אנו בוחנות אם תופעת שוק העבודה המעורער שכיחה יותר בקרב נשים מאשר גברים, ואם הפער המגדרי .בתופעה זו נמצא במגמה של צמצום או גידול חידוש של ממד הפריפריה – בממד החדש של הפריפריה ביצענו מיפוי ממוקד של רשויות מקומיות • כלכלית. על ידי הצלבה של שני מדדים של הלשכה-שנכללות בפריפריה, הן הגיאוגרפית והן החברתית יישובים מוחלשים ומרוחקים מהמרכז, ובהם בחנו את79 המרכזית לסטטיסטיקה (להלן הלמ"ס) איתרנו שוויון המגדרי בשלושה אינדיקטורים: מספר השכירים לעומת מספר השכירות, פערי השכר ביישובים-האי אלו, ורציפות תעסוקתית במשך שנה (אינדיקטור חדש שנוסף השנה). צעד מחקרי זה שיפר את הזיהוי של .שוויון המגדרי בה-פריפריה במדד המגדר והוסיף מידע לגבי האי שינוי במבנה המצרפי של מדד המגדר – בחרנו השנה להפריד בחישוב המצרפי של המדד בין המדד • כולו לבין הממדים של החברה הערבית והפריפריה. ההצדקה המחקרית להפרדה זו מבוססת על הטענה כי האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה בפריפריה כלולות במדידה של כלל הממדים, ולפיכך הוספת שני ממדים נפרדים, של החברה הערבית והפריפריה, מייצרת כפל תצפיות של השייכים לאוכלוסייה הערבית ושל תושבי הפריפריה. בהתאם לכך, המדד המצרפי מחושב השנה ללא שני הממדים האלה, אשר ממשיכים .להיות מוצגים כפי שהוצגו בעבר ותוצאותיהם בנוגע לפער המגדרי מחושבות בהתאם תוספות אלו מרחיבות ומעמיקות את מדד המגדר ושופכות אור על היבטים שטרם הובאו בו בחשבון. כל כאמור, שכלול המדד כרוך בין3.האינדיקטורים עברו סינון סטטיסטי כדי שיהיה אפשר לקבצם יחד למדד אחד שוויון המגדרי בתחומים שטרם נמדדו, כדי לקבל-השאר בפיתוח סדרות חדשות של נתונים שיזרו אור על האי .לפירוט מלא של המתודולוגיה לפיתוח מדד המגדר ראו נספח ב 3 2017 מדד המגדר14 תמונה עשירה ומורכבת המיטיבה לשקף את מציאות החיים של נשים בישראל בכל שכבות החברה; ואילו שוויון המגדרי בישראל. נתוני מדד המגדר-עדכון הנתונים בכל שנה מאפשר מעקב אחר שינויים במצב האי .מאפשרים מבט מקיף על פרק זמן של שתים עשרה שנים שוויון המגדרי-שימוש במדד לבחינת האי ,)human development( הרעיון לפתח מדד מגדר מבוסס על גישות תיאורטיות רבות, בהן פיתוח אנושי gender( והטמעת חשיבה מגדרית)gender equality( ), שוויון מגדריwomen empowerment( העצמת נשים שוויון המגדרי-. מדד זה ראה באי1995-, פותח על ידי האו"ם בGDI ,). מדד המגדר הראשוןmainstreaming שוויון-סוגיה הקשורה לפיתוח האנושי הכללי ולא רק לנשים, ומטרתו הייתה לתרום לשיח המדיניות בנושא האי מדד4.המגדרי, ולשמש לצורכי ניתוח וקביעת מדיניות. מדדים אחרים נבנו במטרה מפורשת להעצים נשים שוויון המגדרי בעיה הקשורה למבנה החברתי. נקודת המוצא שלו היא האסטרטגיה-שוות רואה באי המגדר של .שוויון מגדרי-של הטמעת החשיבה המגדרית, שלפיה יש חשיבות מכרעת להארת המנגנונים היוצרים אי אסטרטגיה זו מתמקדת בשינוי התפיסה של מבני העומק החברתיים: לכאורה הם אוניברסליים אך לאמיתו של .דבר הם עיוורי מגדר ולכן אינם מאפשרים שוויון הזדמנויות לגברים ולנשים -שוויון מגדרי הוא ההבחנה בין הספֵ רה הציבורית לספרה הביתית-אחד המנגנונים החשובים ביצירת אי הפרטית. להבחנה זו נלווית תפיסה היררכית אשר למקומן ולחשיבותן של שתי הספֵ רות: התחום הציבורי, בעיקר הפרטי נחשב-הכלכלה והפוליטיקה, נתפס כלב העשייה החברתית ונחשב תחום "גברי"; ואילו התחום הביתי תחום פעולתן של הנשים. היעדר חלוקת תפקידים שוויונית בין גברים לנשים בשתי הספרות, וכן הערכה שונה ,שוויון מגדרי. כך, למשל, נשים המשתתפות בכוח העבודה-של העבודה בשכר לעומת עבודת הטיפול, מכוננים אי אפילו בתפקידים בכירים (משרות נבחרות או תפקידי הנהגה למיניהם), נתפסות על פי רוב כאימהות – או גם כאימהות, או כאימהות לעתיד – ולכן כבעלות תפקיד משני בשוק העבודה וב"שוק העוצמה". מדד המגדר שוויון שהם תוצר של תפיסות ומבנים ממגדרים. הוא מפנה את המבט אל-צריך אפוא להתייחס גם לביטויי אי החברה בכללותה, ומבקש לראות בעולמן, בצורכיהן ובניסיון חייהן של נשים ממגוון קבוצות ומיקומים חברתיים .חלק בלתי נפרד מהסדר החברתי התנאי הבסיסי לשימוש באסטרטגיה של הטמעת החשיבה המגדרית הוא קיומו של מסד נתונים עדכני, שכן מן הנמנע לעקוב אחר תופעה שאין מכירים בקיומה, והמדידה והסימון של התופעה מאפשרים להתמודד אתה. הנתונים המתקבלים מן הגופים הממשלתיים מאפשרים אפוא לפתח את המדד ככלי עזר בעבודתם של מתכננים, של מקבלי החלטות ושל גופי הממשל, וכן של ארגונים אזרחיים העוסקים בתופעות הנמדדות. כמו כן, ההצגה התקופתית של הנתונים מעודדת תרבות של שקיפות שהיא תנאי בסיסי למינהל שוויון המגדרי הופך לזרז ולמנוף-תקין בחברה דמוקרטית. זאת ועוד, עצם קיומו של מדד ייעודי לבחינת האי להרחבת המידע המגדרי, שכן הוא מעודד גופים מייצרי נתונים לאסוף ולעבד נתונים באופן שיטתי מבעד .לפריזמה המגדרית .לב המדד הוא הצגת תמונת מצב עדכנית של הפערים בין גברים לנשים ושל כיווני ההתפתחות שלהם שוויון מגדרי או מקבעים פערים מגדריים מתמשכים, ולעודד את-יש בו כדי לחשוף את המנגנונים המייצרים אי שוויון-הדיון הציבורי בנושא. הוא מדגיש את הצורך לחקור, להבין ולהסביר את הסיבות ואת התנאים ליצירת אי שוויון מגדרי אחרים-מגדרי, ולחתור ליצירת התנאים שיאפשרו את צמצומו. מדד המגדר מתייחד ממדדי אי ברוחב התמונה שהוא פורס ובעומקה, והוא מונע משאיפה מתמדת להרחיב את הממדים והאינדיקטורים המרכיבים אותו. לשם בנייתו ופיתוחו אנו מקיימות שיח מתמשך עם מקבלי החלטות ועם גופים מספקי נתונים ,כמו הלמ"ס, מחלקת המחקר של המוסד לביטוח לאומי, המשרד לביטחון פנים, מחלקת המחקר של הכנסת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת וארגונים בחברה האזרחית. כמו כן אנו מקיימות קשר .לפירוט על המדדים המשמשים בעולם ראו נספח א 4 15 הקדמה , שבסיועו התחלנו תהליך חשיבה על דרכים למדידה כמותית של הפער המגדרי ועל האופניםOECD עם ארגון שוויון. לקשר עם גופים אלו, שחלקם עוסקים ישירות בעיצוב-שבהם ראוי לאסוף נתונים שישקפו את האי .מדיניות ובקידומה, חשיבות רבה בהפיכתו של מדד המגדר לכלי בעל השפעה בישראל ומחוץ לה מבנה מדד המגדר אינדיקטורים. במדד הנוכחי נוספו שבעה אינדיקטורים73- ממדים ו12- מורכב מ2017 מדד המגדר לשנת חדשים: שישה בממד שוק העבודה – מספר העצמאים לעומת מספר העצמאיות, הכנסה חודשית ממוצעת של עצמאים לעומת עצמאיות, רציפות תעסוקתית במהלך שנה, מספר המועסקים לעומת מספר המועסקות ביותר ממשרה אחת, מספר המועסקים לעומת מספר המועסקות ששכרם נמוך משכר המינימום, ומספר המועסקים לעומת מספר המועסקות ששכרם גבוה פי שניים ויותר מהשכר הממוצע. יחד עם אינדיקטורים עשר אינדיקטורים, המאפשרים בחינה מעמיקה של דפוסי ההשתתפות-אלו יש בממד שוק העבודה שלושה והשכר בשוק העבודה: שאלת ההשתתפות נבחנת לעומק באמצעות האינדיקטורים של העובדים/ות במשרה חלקית, עובדים/ות בחברות כוח אדם, עובדים/ות המועסקים ביותר ממשרה אחת, ורציפות תעסוקתית במהלך שנה. לכל אלה יש כמובן השפעה מרחיקת לכת על סוגיית השכר. האינדיקטור החדש השביעי התווסף בממד הפריפריה, והוא בוחן את הפער בין הרציפות התעסוקתית של גברים ונשים בפריפריה בקרב שכירים. תמונה מורחבת זו מאפשרת לראות כי מאפייניו של שוק העבודה המעורער פוגעים יותר בנשים ולכן יש חשיבות רבה .בנתונים אלו להעמקת המבט המגדרי על שוק העבודה שוויון המגדרי בישראל, יתואר מבנה המדד. יפורטו בו הממדים המרכיבים-ניטור האי ,בפרק הבא סיכום תוצאות מדד המגדר, יוצגו תוצאות אותו והאינדיקטורים הנכללים בכל ממד. לאחר מכן, בפרק לעומת2015 שוויון המגדרי בישראל בשנת-המדד המצרפי (האגרגטיבי), המראה את השינוי שחל ברמת האי תוצאות מדד המגדר ,שוויון לאורך השנים. הפרק שלאחריו- ושנים קודמות, ואת התפתחות האי2014 שנת הממדים, מתאר את תוצאות המדד בכל ממד בנפרד: בממד ההשכלה מוצגים הפערים בין נשים12-ב שנות לימוד ומעלה, וכן תוצג הסגרגציה16 שנות לימוד ובעלי15–13 לגברים שרכשו השכלה גבוהה – בעלי ממד שוק העבודה מתאר את הפערים בין נשים לגברים בשיעור;המגדרית בהשכלה הגבוהה בישראל ההשתתפות בכוח העבודה, בשכר, בשיעור המועסקים בחברות כוח אדם, בהטבות מעסיקים ועוד; כמו ממד המִ גדור .כן מתוארים בו הפערים המגדריים במאפיינים של שוק העבודה שהופכים אותו למעורער ,המקצועי מתאר את שיעור הנשים במשלחי יד נבחרים המאופיינים בהפרדה תעסוקתית גבוהה יחסית .כלומר בריכוז גבוה יחסית של גברים או של נשים לעומת התפלגותם באוכלוסייה ולעומת משלחי יד אחרים בחלק זה מוצג גם אינדיקטור הסגרגציה התעסוקתית בישראל, שנבנה לפי מדד דנקן לסגרגציה מגדרית .במשלחי יד ובענפי תעסוקה בממד העוני אנו עוקבות אחר תחולת העוני בקרב נשים בהשוואה לגברים, ואחר הפער בין מספר הנשים למספר הגברים בקרב מקבלי קצבת הבטחת הכנסה; בממד העוצמה מוצגים אינדיקטורים המבטאים השפעה וכוח בחברה, הן בתחום הפוליטי והן בתחום הכלכלי. עם האינדיקטורים שיוצגו בחלק זה נמנים שיעורן של חברות הכנסת והשרות, של ראשות רשויות מקומיות, של מנהלות כלליות ושל נשים בדרג הבכיר בשירות המדינה; בממד התרבות והתקשורת מוצגים פערי הייצוג בין נשים לגברים בתחומי מתוארים הפער בין נשים לגברים בגיל הנישואים הראשונים, הפער תרבות שונים; בממד המצב המשפחתי ,הוריות שבראשן גבר-הוריות שבראשן אישה ובין מספר המשפחות החד-העצום בין מספר המשפחות החד ממד הזמן מתאר את חלוקת הזמן בין גברים לנשים בכל הנוגע לפעילות ;וכן שיעור הילודה בקרב נערות הפנאי ולאחריות לעבודות הבית ולטיפול במשפחה. בין השאר הוא מודד את הפער בין נשים לגברים בכל הנוגע ליציאה לחופשה בארץ ובחו”ל ולעיסוק בפעילות התנדבותית, ואת שיעור הנשים העובדות במשרה ממד האלימות כלפי נשים מציג בין השאר את מספר;חלקית או אינן מועסקות עקב היותן עקרות בית הפניות החדשות בגין אלימות מינית אל מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית, את מספר התיקים שנפתחו בגין אלימות במשפחה, את מספר המטופלות במרכזים של משרד הרווחה, ואת הפער בין נשים לגברים בתחושת 2017 מדד המגדר16 הביטחון במרחב הציבורי; בממד הבריאות מוצגים הפערים בין נשים לגברים בתוחלת החיים, בשיעור התמותה ובהערכה העצמית של רמת הבריאות; בממד החברה הערבית מוצגים אינדיקטורים הנוגעים למצבן של הנשים הערביות בשוק העבודה לעומת מצב הגברים הערבים, וכן אינדיקטורים הנוגעים למצבן המשפחתי ולהשכלתן; בממד הפריפריה המחודש אנו בוחנות את הפערים בין נשים לגברים ביישובים שאותרו כשייכים :שוויון בשלושה אינדיקטורים-לפריפריה הגיאוגרפית והחברתית באמצעות שיטה שפיתחנו, ומתארות את האי .מספר השכירים לעומת מספר השכירות, הפרשי השכר החודשי ביניהם, ורציפות תעסוקתית במהלך שנה הממדים מורכב מכמה אינדיקטורים, והמגמה הכוללת שלהם נבחנת אף היא לאורך12-כאמור, כל ממד מ השנים. בכל ממד מובאים תרשימים המציגים את האינדיקטורים המרכיבים אותו הן במונחים מספריים והן במונחי היחס בין נשים לגברים. התרשימים מלוּוים בדברי הסבר. בסיכום כל ממד מובא תרשים המציג את .שוויון בממד זה בתקופה הנבחנת-התפתחות האי לאחר סקירת הממדים והתוצאות של מדד המגדר בכל אחד מהם, מוצגות התוצאות הספציפיות לשנת סיכום השינויים בכל ממד לעומת השנה הקודמת. בפרק זה מתוארות בתמציתיות תוצאות – בפרק2015 .המדידה בכל ממד בשנת המדידה האחרונה, ונבחן השינוי שחל בכל ממד בשנה זו לעומת השנה הקודמת נספח א מתאר מדדי מגדר המשמשים בעולם, ולאחר מכן מובא בו פירוט :לדוח מצורפים שני נספחים בנספח ב מובא תיאור מפורט של המתודולוגיה ששימשה בבניית מדד ;של מדדי מגדר שפותחו בישראל .המגדר -מספרי לפערים המגדריים בישראל. הוא מכמת וממחיש את תופעת האי-מדד המגדר נותן ביטוי כמותי שוויון בין נשים לגברים בחברה הישראלית ומציע קטגוריות ברורות להתייחסות ולהשוואה, שבכוחן לסייע להגדיר מחדש את הבעיות בתחום זה ולגבש מדיניות שמטרתה צמצום הפערים האלה. כמו כן, המדד מאפשר להשוות שוויון-בין סוגי מדיניות הננקטים בתחומים שנבדקו. אנו שואפות שהמדד ישמש מנוף לקידום השיח על האי המגדרי בישראל, לביצוע רפורמות במדיניות הקיימת, ולניסוח הצעות לשיפור השוויון המגדרי – בצד סימון שוויון שאין נותנים עליהן את הדעת, אף על פי שחשוב להביאן בחשבון במסגרת המאמץ להשיג-תופעות של אי .שוויון מגדרי מתודולוגיה ,הנתונים המרכיבים את הממדים של מדד המגדר שייכים לעולמות תוכן שונים זה מזה ולמגוון דיסציפלינות אפשר לאחד אותם ולהציג תמונת מצב כוללת בפרק זמן נתון. אולם בזכות ההיגיון המנחה את-ולכאורה אי המדד, יש בכוחו להעיד על מגמה כללית, מקיפה יותר מן הנתונים המוצגים בכל תחום בנפרד. קיבוץ הנתונים שוויון המגדרי במרוצת השנים במספר רב-וביטויָם במספר אחד מאפשרים לבחון את השינויים שחלו במצב האי .של תחומים בעת ובעונה אחת בפיתוח מדד המגדר נבנתה פלטפורמה בסיסית ככל האפשר לאומדן, ולתוכה אפשר לצקת עוד שוויון המגדרי – בנפרד ובמצרף. כדי-אינדיקטורים וממדים כדי לבטא עוד ועוד מופעים כמותיים של האי שוויון המגדרי, ניהלנו דיונים-להכריע אילו אינדיקטורים ראוי לכלול במדד, אינדיקטורים שבכוחם לבטא את האי נרחבים עם צוות ההיגוי של המדד ועם ארגוני שטח פמיניסטיים. להרכבת הרשימה של עשרות המופעים שוויון המגדרי חיפשנו אינדיקטורים בעלי תוקף פנימי, שיכולים לבטא מופעים אלו ביטוי-החברתיים של האי .כמותי. האינדיקטורים הם משתנים הנמדדים בעקיבות ובאותה הדרך בכל שנה, על ידי אותם הגורמים שוויון מגדרי לאינדיקטורים הקיימים. מצאנו-לאחר מכן היה עלינו להתאים את המופעים המגדירים אי ) כדיfactor analysis( עשרות אינדיקטורים, בחנו את המתאמים בינם לבין עצמם ועשינו בעזרתם ניתוח גורמים שוויון מגדרי. בסיומו של סינון זה נותרו בידינו אינדיקטורים-לבחון את רמת שייכותם לאותו עולם תוכן של אי .שאינם מתואמים זה לזה בשיעור גבוה מדי, אך הם כן מתואמים לגורם החיזוי הראשון שנתקבל מניתוח הגורמים , ולכן התחלנו2004 השנה הראשונה שבה יש נתונים על כל האינדיקטורים שהתאימו לאמות מידה אלו היא .למדוד בשנה זו 17 הקדמה שוויון-את האינדיקטורים שהתקבלו הפכנו ליחס בין שיעור הנשים לשיעור הגברים באופן המבטא אי מגדרי עולה ככל שהם גדלים. אינדיקטורים שאינם יחס תוקננו, וחלקם מוצגים כשיעור מן האוכלוסייה. כל האינדיקטורים בכל ממד נמדדו, והממוצע שלהם חושב בנפרד, וכך יצרנו תשתית למעקב אחרי מצב המגדר כדי לקבל את ציון מדד המגדר5 9-בכל ממד בנפרד. בכל ממד העלינו בריבוע את הציון, סיכמנו, וחילקנו ב הכללי (המצרפי) בשנה נתונה. נוסחה זו, הכוללת העלאה בריבוע של הערך הממוצע של כל ממד, מבוססת על 6.)Social Institutions and Gender Index( OECD של ארגוןSIGI הנוסחה של מדד נוסחת חישוב מדד המגדר + 2^)(עוני*1/9 + 2^)(מגדור מקצועי*1/9 + 2^)(שוק העבודה*1/9 + 2^)(השכלה*1/9 = מדד המגדר 2^)(בריאות*1/9 + 2^)(אלימות כלפי נשים*1/9 + 2^)(זמן*1/9 + 2^)(מצב משפחתי*1/9 + 2^)(עוצמה*1/9 -שוויון בממד אחר; היא מניחה שהקיפוח עקב האי-נוסחה זו מקטינה את שיעור הפיצוי של ממד אחד על האי שוויון אינו גדל גידול ליניארי; והיא מגדילה את התנודתיות של המדד בהשוואה לתנודתיות של ממדיו. כך מתקבל הציון הכללי של מדד המגדר בכל שנה. המשמעות שלו אינה טמונה במספר עצמו אלא בהשוואה שוויון נמצא בצמצום או בהתרחבות כל שנה לעומת קודמתה ולעומת כל-לשנים אחרות, המבטאת האם האי 7.השנים אחורה השנה הוצאנו מהחישוב הכללי (המצרפי) של מדד המגדר את ממדי החברה הערבית והפריפריה. שתי אוכלוסיות אלו נספרות בנתונים הכלליים בכל האינדיקטורים של המדד, ולכן הכללת הממדים של החברה שוויון המגדרי הכוללת. בשנים-הערבית והפריפריה בחישוב הכללי משמעותה הכפלת הביטוי שלהן בתמונת האי קודמות נהגנו כך מתוך רצון לתת ביטוי להיבטים מגדריים ייחודיים בשני הממדים האלה (למשל, ייצוג חסר של .שוויון-נשים ערביות ונשים בפריפריה באינדיקטורים שונים בממד שוק העבודה, ועוצמה) בחישוב הכללי של האי ואולם בעקבות הערות שקיבלנו בנושא מגורמים שונים ומוועדת ההיגוי של המדד החלטנו לבצע את השינוי היות שהמדד הכללי עוקב אחרי מידת8.ולהוציא את שני הממדים האלה מהחישוב הכללי של מדד המגדר , הרי הוצאת שני הממדים חברה ערבית ופריפריה, אשר בהם חל שינוי2004 שוויון המגדרי משנת-השינוי באי שוויון המגדרי הכללי בישראל הצטמצם לאט יותר-שוויון במהלך השנים, גרמה לכך שהאי-גדול יחסית באי ב בנספח ב, "מתודולוגיה88-א ו88 מאשר במצב שבו נכללים הממדים הללו (כפי שניתן לראות בתרשימים .)"לבניית מדד המגדר שוויון-שוויון. בחינה זו מאפשרת לדרג את עוצמת האי-בחינה נוספת שנעשתה היא של עומק האי באינדיקטורים ובממדים השונים ולהשוות ביניהם. נכללים בה רק האינדיקטורים שבהם הפער בין גברים לנשים הוא משתנה יחס/מנה – כלומר משתנה שהערכים בו מציינים הבדלים שווים בנתון הנמדד והם בעלי רווח .‏)שוויון (כמו שכר או ייצוג פוליטי-מוגדר, וכמו כן יש בהם ציון של אפס מוחלט (אבסולוטי), שפירושו היעדר אי שוויון באינדיקטור אחד בהשוואה לאחר, וכן בהשוואה-תכונה זו מאפשרת לדעת פי כמה גדול או קטן האי . על בסיס39 לאותו האינדיקטור בזמן מדידה אחר. מספר האינדיקטורים שמקיימים את התכונה הזאת הוא שוויון הכללי באמצעות ממוצע. בכל שנה נוספים-האינדיקטורים האלה, בחלוקה לממדים, חישבנו את עומק האי .אינדיקטורים ונבחנים התוקף והמתאם שלהם עם שאר האינדיקטורים הממדים של מדד המגדר אינם נכללים בחישוב המצרפי: הסדרות בממד התרבות והתקשורת עדיין12 משום ששלושה מתוך9-חילקנו ב 5 אינן חזקות דיין מבחינה סטטיסטית על מנת שיוכלו להיכנס לחישוב של כלל הפער המגדרי הנמדד; וממד הפריפריה וממד החברה .)הערבית אינם נכללים בחישוב המצרפי עקב כפל תצפיות (ראו הסבר בהמשך . ראו בנספח אSIGI על מדד 6 .לתיאור מפורט של המתודולוגיה ששימשה בבניית מדד המגדר ולתיאור מדדי מגדר המשמשים בעולם ראו בנספחים 7 .לפירוט נוסף ראו בפרק המתודולוגיה 8 2017 מדד המגדר18 מאגר הנתונים הנתונים שמדד המגדר מבוסס עליהם לוקטו ממקורות רשמיים, ובראשם הלמ"ס. מאחר שהמדד עוקב אחר שוויון המגדרי, חשוב מאוד להשתמש בסדרות יציבות של נתונים הנאספים באותו האופן מדי שנה-שינויים באי בשנה. לפיכך, השתמשנו גם בנתוני מחלקת המחקר של המוסד לביטוח לאומי – דוח ממדי העוני והפערים החברתיים, דוח ממוצעי שכר והכנסה לפי יישוב ולפי משתנים כלכליים שונים; ובנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, המבוססים על נתוני המשטרה, הנהלת בתי המשפט, משרד הבריאות, משרד הרווחה ואיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל. מקור נוסף לנתונים, בנושא הסגרגציה בשוק העבודה, הוא .האגף לקידום נשים של נציבות שירות המדינה נתוני הלמ"ס מבוססים על פרסומים ועיבודים של סקרי כוח אדם, סקרי הכנסות והסקר החברתי. סקרי שינוי מקיף בעקבות הצטרפותה של ישראל לארגון המדינות2012 כוח האדם וסקרי ההכנסות עברו בשנת . מומחי הארגון המליצו עליהם כדי לשפר את אפשרות ההשוואה בין הנתונים הנוגעים לישראלOECD ,המפותחות לנתוני שאר המדינות החברות בארגון. בין השאר השתנה גודל המדגם; השתנתה הגדרת האוכלוסייה באופן שתכלול אנשי צבא בשירות חובה וקבע; עלתה תכיפות המדידות – מכל רבעון לכל חודש; הראיונות נערכים 2012 פנים אל פנים ולא בטלפון; וגדל מספר היישובים הנסקרים. השינויים הללו משפיעים על ההשוואה בין שנת 2015 יש לציין כי חלק מהנתונים לשנת9.לשנים קודמות בממדי העבודה, הסגרגציה, החברה הערבית והעוני (באינדיקטורים אלה2015 טרם פורסמו על ידי הלמ"ס. לכן, בכמה אינדיקטורים בוצעו אקסטרפולציות לשנת .)מופיעה הערה המציינת זאת שוויון המגדרי בישראל- ניטור האי ממדים: ממד12-שוויון המגדרי בישראל ב-. המדד מציג את האי2017 להלן מציג את מבנה מדד המגדר1 לוח ,ההשכלה, ממד שוק העבודה, ממד המגדור המקצועי, ממד העוני, ממד העוצמה, ממד התרבות והתקשורת ממד המצב המשפחתי, ממד הזמן, ממד האלימות כלפי נשים, ממד הבריאות, ממד החברה הערבית וממד . בסך הכול73 ,הפריפריה. כל ממד מבטא מצרף (אגרגציה) של כמה אינדיקטורים .13 ראו על כך להלן בהערה 9 19 שוויון המגדרי בישראל-ניטור האי 1 לוח : ממדים ואינדיקטורים2017 מדד המגדר א. השכלה ב. שוק העבודה ג. מגדור מקצועי ד. עוני ה. עוצמה ו. תרבות ותקשורת ז. מצב משפחתי ח. זמן ט. אלימות כלפי נשים י. בריאות יא. החברה הערבית יב. פריפריה . בעלי/ות1 15-13 שנות לימוד . בעלי/ות2 שנות16 לימוד ומעלה . סגרגציה3 בהשכלה הגבוהה . השתתפות בשוק1 העבודה . עבודה במשרה2 חלקית . שכר חודשי3 . שכר לשעה4 . שכר חציוני5 . עובדי/ות חברות6 כוח אדם . מקבלי/ות7 הטבות מעסיקים . מספר8 עצמאים/יות . הכנסות9 עצמאים/יות . ריבוי משרות10 . שכר נמוך משכר11 מינימום 2 . שכר פי12 מהממוצע . רציפות13 תעסוקתית . הנדסה1 ואדריכלות ,. רפואה2 רוקחות ווטרינריה . משפט3 ועריכת דין . הייטק4 . הוראה5 . טיפול6 . סגרגציה לפי7 משלחי יד . סגרגציה8 לפי ענפי תעסוקה . תחולת1 העוני . מקבלי/ות2 גמלת הבטחת הכנסה חברי/ות כנסת .1 . שרי/ות ממשלה2 . ראשי/ות רשויות3 מקומיות . סגל אקדמי בכיר4 באוניברסיטאות . מנכ"לים/יות5 . מנהלים/ות6 בכירים/ות . מנהלים/ות7 אחרים/ות . מועסקים/ות8 בשלוש הדרגות הבכירות בשירות המדינה . חתומים/ות על9 חוזה בכירים בשירות המדינה . דירקטורים/יות10 בחברות ממשלתיות . דירקטורים/יות11 בחברות ציבוריות /זמרים .1 ות במצעד השנתי של גלגל"צ שחקנים/יות .2 בתיאטרון במאים/יות .3 בתיאטרון ייצוג נשים .4 וגברים בדיווחי החדשות כלות וחתני .5 פרס ישראל פריון .1 נערות בנות 19-15 נשים .2 וגברים בראש משפחות הוריות-חד גיל .3 הנישואים . יציאה1 לחופשה בארץ . יציאה2 לחופשה בחו"ל . עיסוק3 בפעילות התנדבותית . היעדר זמן4 לצפייה בטלוויזיה . היעדר זמן3 לקריאת עיתונים . עבודה6 במשרה חלקית בגלל עבודות הבית העסקה-. אי7 עקב עקרות בית . פניות חדשות1 למרכזי הסיוע . סטטוס2 התיקים שנפתחו בגין עברות מין . מטופלות3 במרכזי משרד הרווחה . תיקים4 שנפתחו בגין עברות אלימות במשפחה . תיקים5 שנסגרו מחוסר ראיות . תחושת6 ביטחון בהליכה ברחוב . תוחלת1 החיים . שיעור2 התמותה . הערכת3 הבריאות כטובה . השתתפות1 בשוק העבודה . עבודה2 במשרה חלקית . שכר חודשי3 . שכר4 לשעה . בעלי/ות5 שנות15-13 לימוד 16 . בעלי/ות6 שנות לימוד ומעלה . תלונות7 על עברות אלימות במשפחה . פריון נערות8 19-15 בנות . גיל9 הנישואים . השתתפות1 בכוח העבודה . שכר2 חודשי . רציפות3 תעסוקתית . אידיקטורים חדשים— סגול * 2017 מדד המגדר20 סיכום תוצאות מדד המגדר . מבחינה גרפית2015 עד2004-שוויון המגדרי בישראל מ- להלן מתאר את שיעורי השינוי ברמת האי1 תרשים עקומה עולה מצביעה על גידול שוויון. לכן, גם ברמה המצרפית-אינדיקטורים עולים מצביעים על גידול באי .שוויון ועל מגמה חיובית-שוויון המגדרי בהשוואה לשנה הקודמת, ועקומה יורדת מצביעה על צמצום האי-באי ראוי לציין שבאינדיקטורים שאינם משקפים יחס בין מצב הנשים למצב הגברים, למשל מספר תלונות על מקרי שוויון ועולה המדד. כאמור לעיל, מסיבות-אלימות במשפחה, ככל שהמספר גדל ביחס לאוכלוסייה כן גדל האי .שוויון המגדרי-מתודולוגיות ממד התרבות והתקשורת לא נכלל בחישוב המצרפי של רמת האי שקלול מייצגת בתרשים נקודה כל .שנמדדו בשנים בישראל המגדר מדד של התפתחותו את מתאר התרשים אפשר .2004 – הבסיס לשנת ביחס שנה בכל המגדרי שוויון-האי התפתחות לבחינת והממדים האינדיקטורים של ,הראשונה בתקופה :שנבדקו בשנים המגדרי שוויון-האי מגמת השתנתה שבהן עיקריות תקופות בשתי להבחין מסתמנת ,2015-ל 2008 בין ,השנייה ובתקופה ;)2006 שנת למעט( המגדרי שוויון-באי גידול ניכר ,2007-ל 2004 בין מגמה על להצביע אפוא אפשר-אי המדידה בתקופת .)2010 שנת למעט( המגדרי שוויון-באי ירידה מגמת משנת והאינדיקטורים הממדים כלל בבחינת .העמקתו של או המגדרי שוויון-האי צמצום של משמעית-חד השיפור מגמת כלומר ,המדידה בתקופת שוויון-באי עקבי צמצום חל לא מהם אחד באף כי עולה 2004 המדידה בשנת שוויון-האי לעומת היום שוויון-האי על כוללת בהתבוננות ,זאת עם .קיימא ובת עקבית אינה .אחוזים כעשרה של כללי בהיקף מסוים שיפור ניכר הראשונה 1 תרשים *2015–2004 תוצאות מדד המגדר לשנים .* מסיבות מתודולוגיות, ממד התרבות והתקשורת, ממד החברה הערבית וממד הפריפריה אינם נכללים בחישוב המצרפי של המדד –2004 להלן מתאר את שיעורי השינוי במדד בכל שנה לעומת קודמתה. התרשים מראה כי בשנים2 תרשים - נרשמה מגמת שיפור: האי2009–2008 , ואילו בשנים2.2% שוויון המגדרי בשיעור של- חל גידול (הרעה) באי2007 . יש לציין שבהכללת ממדי הפריפריה והחברה1.9%- ופחת ב2007 שוויון ירד מרמת השיא שהגיע אליה בשנת שוויון- חל שוב גידול באי2010 ). בשנת3.8%( שוויון המגדרי בשיעור גבוה יותר בתקופה זו-הערבית השתפר האי שוויון בשנה זו גדל-עקב הרעה בשבעה ממדים, בייחוד בממד שוק העבודה ובממד האלימות כלפי נשים, והאי 1.00 1.02 1.01 1.04 1.00 0.98 1.02 0.97 0.96 0.90 0.90 0.89 0.80 0.85 0.90 0.95 1.00 1.05 1.10 1.15 1.20 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 21 סיכום תוצאות מדד המגדר שוויון בממד החברה הערבית, ועקב שיפור בממדי שוק העבודה, המגדור- הצטמצם האי2011 . בשנת4.1%-ב חלה עוד ירידה2012-. ב5.1%-שוויון במדד הכללי והוא פחת ב-המקצועי והאלימות כלפי נשים הצטמצם האי , בתחילת המדידה. בשנת2004 , וניכרה התקרבות לערכים שנמדדו בשנת1.8% שוויון המגדרי, בשיעור של-באי שוויון בממד העוני, בממד המצב-, אשר נבעה מצמצום האי5.6% הסתמנה ירידה נוספת, בשיעור של2013 המשפחתי ובממד הזמן, ובעיקר בממד העוצמה: בכל האינדיקטורים המרכיבים את הממד הזה חל שיפור שוויון בממדי ההשכלה, המגדור-, עקב ירידה באי2014 ניכר בשנת0.1% בשנה זו. שיפור קל נוסף בשיעור של - לא ניכר שינוי משמעותי מהשנה הקודמת באי2015 המקצועי, העוני, העוצמה, המצב המשפחתי והזמן. בשנת בלבד כתוצאה מירידות קלות ביותר בממדי ההשכלה, שוק העבודה, המגדור0.1%-שוויון המגדרי והוא ירד ב .שוויון בממדים של אלימות ובריאות-המקצועי, העוני, העוצמה, המצב המשפחתי והזמן, ומעלייה קלה באי בהשוואה לשנת10%-שוויון המגדרי פחת בשיעור של כ-, האי2014 באופן כללי ובדומה לשנת2015 בשנת .2004 הבסיס 2 תרשים : שיעורי השינוי בכל שנה בהשוואה לקודמתה2015–2004 תוצאות מדד המגדר לשנים שוויון-סיכום תוצאות המדידה של עומק האי . לנקודה זו מושווים כל הממדים וכן המדד כולו, וכך2004 במדד המגדר הכללי נקבע שנקודת האפס היא שנת שוויון ירד או עלה בכל שנה לעומת קודמתה. ואולם, מתודולוגיה זו אינה מאפשרת לנו לייחס-גם נבדק אם האי שוויון המגדרי ואינה מאפשרת לקבוע באיזה ממד הפער המגדרי הגדול ביותר-תכונות של מידה או גודל לאי 73 אינדיקטורים מתוך40 שוויון, הכולל-ובאיזה הקטן ביותר. לפיכך, פיתחנו אמצעי נוסף למדידת עומקו של האי שוויון בהם הוא-הנכללים במדד כולו. כאמור לעיל, האינדיקטורים שנכללו במדידה זו הם אלה אשר גודל האי משתנה יחס/מנה, כלומר משתנה שהערכים בו מציינים הבדלים שווים בנתון הנמדד והם בעלי רווח מוגדר, וכמו 0 2 3 4 1 -4 -2 -5 -2 -6 -1 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 10% 20% 0% 10% 20% - - % % % % % % % % % % % 0% 2017 מדד המגדר22 למשל, הפער בין נשים לגברים בהכנסה10.שוויון-כן יש בהם ציון של אפס מוחלט (אבסולוטי), שפירושו היעדר אי ,. לפיכך14.4% . לעומת זאת, הפער בין נשים לגברים בשכר לשעה הוא31.9% החודשית הממוצעת ברוטו הוא ,שוויון בשכר לשעה. כך, ברשימה של עשרות אינדיקטורים-שוויון בשכר החודשי גבוה יותר מפי שניים מהאי-האי שוויון, לזהות- מכלל האינדיקטורים במדד, אפשר כעת להשוות את העומק או העוצמה של האי70%-שהם כ .שוויון בהם-שוויון, ולדרג את האינדיקטורים לפי חומרת מצב האי-תחומים שבהם יש יותר אי שוויון נוטה לכיוון האינדיקטורים שבהם המדידה הכמותית מקובלת וסטנדרטית. אלו-מדד עומק האי שוויון המגדרי בהם שמרנית-אינדיקטורים שיש בהם ערך מספרי גם לנשים וגם לגברים, ולכן מדידת האי יחסית, במובן שהיא מתייחסת לנושאים אשר מוסכם בשיח המקצועי ובקרב קובעי המדיניות שהם מבטאים את הפערים המגדריים בחברה. ההתמקדות באינדיקטורים אלו מותירה מחוץ לחישוב אינדיקטורים חדשניים יותר, שנעשה בהם שימוש מועט במדדים מקובלים. במיוחד בולט הדבר בתחום האלימות במשפחה והאלימות שוויון המגדרי הוא קונבנציונלי יותר ומאתגר-נגד נשים, וכן בתחום הפריון והבריאות. אם כן, מדד עומק האי פחות מבחינת הנושאים שהוא מודד. עם זאת, הוא מציב אתגר לשיח המקצועי בהקשר המתודולוגי, שכן מדדי .המגדר הקיימים לא ביצעו מדידה כזאת במספר רב של תחומים א3 בסך הכול), ותרשים40( שוויון המגדרי- להלן מציג את האינדיקטורים הכלולים בחישוב עומק האי2 לוח פירושו שוויון0%( שוויון בכלל האינדיקטורים שנבחנו, כלומר את המרחק משוויון מלא-להלן מציג את עומק האי שוויון מוחלט, כלומר שיעור הנשים- פירושו אי100% מלא, כלומר שיעור הגברים בממד זהה לשיעור הנשים, ואילו .)0% בממד הוא שוויון: השכלה, שוק העבודה, עוני, זמן ופריפריה. אלו הם-אלו הם הממדים שכל האינדיקטורים בהם נכללים במדידת עומק האי 10 הממדים שרק חלק מהאינדיקטורים בהם נכללים במדידה: עוצמה, מגדור מקצועי, מצב משפחתי, אלימות כלפי נשים, בריאות .והחברה הערבית 23 סיכום תוצאות מדד המגדר 2 לוח שוויון המגדרי-אינדיקטורים הכלולים בחישוב עומק האי .א השכלה .ב שוק העבודה .ג מגדור מקצועי .ד עוני .ה עוצמה .ז מצב משפחתי .ח זמן .ט אלימות כלפי נשים .י בריאות 15-13 . בעלי/ות1 שנות לימוד 16 . בעלי/ות2 שנות לימוד ומעלה . סגרגציה3 בהשכלה הגבוהה . השתתפות בשוק1 העבודה . עבודה במשרה2 חלקית . שכר חודשי3 . שכר לשעה4 . שכר חציוני5 . עובדי/ות חברות6 כוח אדם . מקבלי/ות הטבות7 מעסיקים . מספר8 עצמאים/יות . הכנסות9 עצמאים/יות . ריבוי משרות10 . שכר נמוך משכר11 מינימום 2 . שכר פי12 מהממוצע . רציפות13 תעסוקתית . סגרגציה לפי1 משלחי יד . סגרגציה לפי2 ענפי תעסוקה . תחולת העוני1 . מקבלי/ות2 גמלת הבטחת הכנסה . חברי/ות כנסת1 . שרי/ות ממשלה2 . ראשי/ות רשויות3 מקומיות . סגל אקדמי4 בכיר באוניברסיטאות . מנכ"לים/יות5 . מנהלים/ות6 בכירים/ות . מנהלים/ות7 אחרים/ות . מועסקים/ות8 בשלוש הדרגות הבכירות בשירות המדינה . חתומים/ות על9 חוזה בכירים בשירות המדינה . נשים וגברים1 בראש משפחות הוריות-חד . גיל הנישואים2 . יציאה לחופשה1 בארץ . יציאה לחופשה2 בחו"ל . עיסוק בפעילות3 התנדבותית . היעדר זמן4 לצפייה בטלוויזיה . היעדר זמן3 לקריאת עיתונים . עבודה במשרה6 חלקית בגלל עבודות הבית העסקה עקב-. אי7 עקרות בית . תחושת ביטחון1 בהליכה ברחוב . הערכת1 הבריאות כטובה 2017 מדד המגדר24 א3 תרשים שנתית- בסך הכול), השוואה רב40( שוויון בכלל האינדיקטורים שנבחנו-עומק האי שוויון העמוק ביותר נמדד-. האי75% , שנת תחילת המדידה, היה2004-שוויון ב-כפי שמראה התרשים, עומק האי - שוב העמיק האי2011 . בשנת2010 בשנת68%-), ובשנים שלאחר מכן חלה ירידה הדרגתית עד ל79%( 2007-ב -. הירידה בעומק האי66%- ל65% שוויון נע בין- חל שיפור ומאז עומק האי2012 . בשנת75% שוויון עד לשיעור של שוויון בשנים האחרונות נובעת בעיקר מן השינויים בשלושה ממדים: ההשכלה, העוני והעוצמה (בעיקר עוצמה שוויון הוא הגבוה ביותר, ניכרת מגמה-שוויון בנפרד), שבה האי-פוליטית). בחברה הערבית (שבה נמדד עומק האי של צמצום פערים, אם כי הפערים המגדריים בה גבוהים הרבה יותר מהפערים בכלל החברה הישראלית. פערי .המגדר בממד העוני הצטמצמו בעקבות הרעה במצבם הכללי של העשירונים הבינוניים והנמוכים באוכלוסייה צמצום הפערים המגדריים בממד העוצמה הפוליטית נובע מהגידול במספר הנשים שנבחרו כחברות כנסת שוויון-לסיכום אפשר לומר כי על פי מדד המגדר, האי . או שנכנסו לכנסת לאחר מכן2013-בבחירות שנערכו ב ב להלן משווה בין3 בין גברים לנשים בישראל נותר ללא שינוי משמעותי בארבע השנים האחרונות. תרשים 11.שוויון המגדרי-שמונה ממדים מבחינת עומק האי ארבעת הממדים שנותרו מחוץ לתרשים הם מצב משפחתי, אלימות כלפי נשים, בריאות, ותרבות ותקשורת. ממד המצב המשפחתי לא 11 שוויון בממד זה לקיצוני ואינו מאפשר התבוננות-הוריות הופך את עומק האי-נכלל בתרשים משום שהאינדיקטור של ראשות משפחות חד שוויון-השוואתית בממדים; ממד האלימות כלפי נשים לא נכלל בתרשים משום שבהגדרתו אין בו השוואה לאלימות כלפי גברים, ולכן לאי בו אין ממד של עומק אלא רק של כיוון; ממד הבריאות לא נכלל בתרשים כיוון שהוא מורכב מאינדיקטור יחיד; ממד התרבות והתקשורת .לא נכלל בתרשים משום שהאינדיקטורים בו מבוססים על נקודות זמן מעטות מדי 75% 76% 74% 79% 74% 70% 68% 75% 66% 66% 64% 65% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 25 סיכום תוצאות מדד המגדר ב3 תרשים שוויון המגדרי, השוואה בין שמונה ממדים-עומק האי -. לעומת זאת, עומק האי20% שוויון בממדי ההשכלה והזמן נמוך ואינו עולה על-מהתרשים עולה כי עומק האי (את רוב הירידה בו אנו מייחסות לשינוי במדידת הלמ"ס), בממד המגדור30%-שוויון בשוק העבודה הוא כ לכדי2013-, אך כעת שונתה המדידה שלו מה שהוריד את רמתו מ50%-שוויון כ-המקצועי (הסגרגציה) עומק האי . והוא נמצא בתהליך ירידה60%-שוויון הוא העמוק ביותר – הוא כ- ובממד העוצמה – הממד שבו האי40%-כ לפיכך, ובייחוד לנוכח התוצאות בממד12.)EIGE( תוצאות אלה דומות לתוצאות מדד המגדר של האיחוד האירופי העוצמה, נדרשת מדיניות מוצהרת של קידום נשים במוסדות ובארגונים. במסגרת מדיניות כזאת, למשל, אפשר לקרוא לתאגידים לחתום על אמנה המחייבת אותם להגדיל את שיעור הנשים בדירקטוריונים. יוזמה כזאת 2014 . החל במדד לשנת30%-ננקטה באירופה בשאיפה שבתוך חמש שנים יגיע שיעור הנשים הדירקטוריות ל הוספנו אינדיקטור שעוקב אחר שיעור הדירקטוריות בחברות הנסחרות בבורסה בישראל. בתחום זה מצאנו כי להלן מראה את כיוון השינוי3 (ראו בסעיף ממד העוצמה). לוח20% – 2015 ובשנת17% היה שיעורן2014 בשנת .2015–2004 שוויון משנה לשנה, בשנים-ברמת האי שוויון בכמה ממדים עבור כל מדינה באיחוד האירופי. קבלת ההחלטות הכלכלית נמדדת בו על פי מספר הנשים- בוחן את האיEIGE מדד 12 http://tinyurl.com/eige2005-2012 .)הדירקטוריות בתאגידים (על המדד ראו גם בנספח א 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 שוק עבודה מיגדור מקצועי פריפריה חברה ערבית עוני השכלה עצמה זמן 2017 מדד המגדר26 3 לוח שוויון בכל ממד משנה לשנה-: כיוון השינוי ברמת האי2015–2004 תוצאות מדד המגדר לשנים *) מסמן הרעה; – מסמן שיפור+( ממד שנה השכלה שוק העבודה מגדור מקצועי עוני עוצמה מצב משפחתי זמן אלימות כלפי נשים בריאות תרבות החברה הערבית פריפריה 2004 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 2005 - - + + + - + + + + - - 2006 - - - + - - + + - - - - 2007 - + + + + + + + + + - + 2008 - - - + - - - - - + + - 2009 - - - - + - - - + + - - 2010 + + + + + - - + - - - + 2011 + - - - - + + - + - - - 2012 - - - + + - + - + + - - 2013 + - + - - - - + - - - - 2014 - + - - - - - + - + + - 2015 - - - - - - - + + + + + .* ממדי החברה הערבית, הפריפריה והתרבות והתקשורת מוצגים בלוח אך אינם נכללים בחישוב הכללי , חלה הרעה במצבן של הנשים ברוב הממדים: מגדור מקצועי, עוני, עוצמה, זמן2005 מן הלוח אנו למדות שבשנת שוויון בין נשים לגברים לעומת- באי2.4% אלימות כלפי נשים, בריאות ותרבות. התוצאה הכללית הייתה גידול של שוויון בממדי העוני והזמן וכן בממד האלימות כלפי נשים – בממד זה חלה עלייה- עלה האי2006 . בשנת2004 שנת ,. לעומת זאת חל שיפור בממדי ההשכלה, המגדור המקצועי, העוצמה, המצב המשפחתי5.3% ניכרת, בשיעור של .1.1%-שוויון ירד בשנה זו ב-החברה הערבית והפריפריה. על פי המדד המצרפי, שיעור האי שוויון במרבית הממדים. בשנה זו חלה הרעה בממדי שוק העבודה, המגדור- ניכרת עלייה באי2007 בשנת המקצועי, העוני, העוצמה, המצב המשפחתי, הזמן, האלימות כלפי נשים, הבריאות והפריפריה. בממדי ההשכלה .שוויון המגדרי במדד המצרפי- באי2% והחברה הערבית חל שיפור קטן. בשנה זו נרשמה קפיצה של , בממד המגדור המקצועי0.9%-שוויון בממד שוק העבודה הצטמצם ב- חלו שיפורים: האי2008 בשנת , ובממד3.3%-, בממד האלימות כלפי נשים ב4.1%-, בממד הזמן ב3.3%-, בממד המצב המשפחתי ב2.2%-ב חל שיפור נוסף. במרבית הממדים צומצם2009 . בשנת28% . במדד המצרפי היה שיפור של1.4%-הפריפריה ב שוויון העמיק- התהפכה המגמה והאי2010 . ואולם בשנת1% שוויון, והשיפור במדד המצרפי היה בשיעור של-האי , בממד העוני1.7%-, בממד המגדור המקצועי ב1.6%-שוויון ב-בכמה ממדים. כך, בממד שוק העבודה עלה האי , ובממד האלימות כלפי נשים9.1%-, בממד העוצמה ב2.2%-, בממד הפריפריה ב0.6%-, בממד ההשכלה ב0.4%-ב . בשנה זו הגיעה לשיאה תופעת האלימות כלפי נשים. בממדי המצב המשפחתי, הזמן, הבריאות, התרבות6.3%-ב .3.3% והחברה הערבית חל שיפור. בתוצאת המדד הכללי בשנה זו הייתה הרעה של בהשוואה לשנה הקודמת. ירידה זו5.4%-שוויון המגדרי והמדד המצרפי ירד ב- חל שיפור באי2011 בשנת נבעה בעיקר מן השיפור הניכר בממד העוצמה, אך גם מן השיפור בממדי שוק העבודה והמגדור המקצועי כלפי שוויון המגדרי. אמנם בארבעה מהממדים המרכיבים את מדד המגדר- חל שיפור נוסף באי2012 נשים. בשנת – , בממד הזמן1.5%-, בממד העוני – ב2.7%-שוויון ב-שוויון – בממד העוצמה עלה האי-ניכרת בשנה זו עלייה באי שוויון-שוויון המגדרי בממדים אחרים: האי-, ושיפור זעיר בממד הבריאות; אך לעומת זאת חלה ירידה באי2.5%-ב , בממד8.7%-, בממד המצב המשפחתי ב3.8%-, בממד המגדור המקצועי ב2.4%-בממד ההשכלה הצטמצם ב 27 סיכום תוצאות מדד המגדר . על פי המדד המצרפי חלה בשנה זו7%- ובממד החברה הערבית ב2.0%-, בממד האלימות ב0.7%-הפריפריה ב 13.שוויון המגדרי בהשוואה לשנה הקודמת- באי5.0% ירידה של שוויון המגדרי. חל שיפור בממדי העוני, העוצמה, המצב המשפחתי- נמשכה מגמת צמצום האי2013 בשנת שוויון בממדי-והזמן, ושיפור קל בממדי שוק העבודה, החברה הערבית והפריפריה. לעומת זאת הייתה עלייה באי ההשכלה, המגדור המקצועי והאלימות כלפי נשים. בממד הבריאות לא חל שינוי. על פי המדד המצרפי חלה .שוויון המגדרי בישראל בשנה זו- באי5.6% ירידה של חל שיפור ברוב הממדים (השכלה, מגדור מקצועי, עוני, עוצמה, מצב משפחתי, זמן, בריאות2014 בשנת שוויון המגדרי הם שוק העבודה, אלימות כלפי נשים, תרבות-והפריפריה). הממדים שבהם חלה הרעה באי .שוויון המגדרי בישראל בשנה זו- באי0.1% והחברה הערבית. על פי המדד המצרפי חלה ירידה של ,)3.7%-שוויון המגדרי בממדים של אלימות נגד נשים (ב-, חלה עלייה באי2015 ,בשנת המדידה הנוכחית שוויון-). בשאר הממדים חל שיפור והאי1.3%-) והפריפריה (ב2.3%-), תרבות, החברה הערבית (ב0.3%-בריאות (ב ,0.2%-, העוני ב0.7%-, המגדור המקצועי ב1.7%-, שוק העבודה ב3.9%-המגדרי הצטמצם: ההשכלה השתפרה ב ,0.9%-שוויון המגדרי ב-. ברמה המצרפית ירד האי1.5%-, וממד הזמן ב0.7%-, המצב המשפחתי ב4.3%-העוצמה ב היא השנה השלישית שבה2015 שוויון המגדרי של השנתיים האחרונות. שנת-והרמה נותרה דומה לרמת האי . מבחינת2004 בלבד מערכו בשנה שבה התחלנו את מדידת הפער המגדרי, שנת10%-שוויון נמוך בכ-האי שוויון בכל הממדים על פני השנים, ניתן לתלות את הירידה בעשרה אחוזים ברמת-התפתחות ממוצעי האי .שוויון בשיפור בשלושה ממדים עיקריים: ממד העוצמה, ממד המצב המשפחתי וממד המגדור המקצועי-האי עם זאת, יש לציין כי ייתכן שהשיפור בממד המגדור המקצועי נובע משינוי מדידה – הלמ"ס שינתה את רשימת – ולכן אין לראות בו תוצאה מחקרית אלא אילוץ שמשמעותוOECD-משלחי היד והעיסוקים כך שתותאם ל לאפשר מדידה עתידית של סגרגציה, אך כזאת שמתחילה בעצם לפני שלוש שנים. בממד העוצמה יש ירידה :שוויון, בעיקר עקב העלייה בשיעור הנשים המשמשות חברות כנסת, ושיפור בשני אינדיקטורים נוספים-באי בכירים בשירות המדינה ודירקטורים בחברות ממשלתיות – תחומים שבהם השתפרו מבני ההזדמנויות בעקבות מדיניות שחייבה הגדלת ייצוג של נשים. באינדיקטורים האחרים בממד העוצמה אין שיפור בולט: אין כניסה .משמעותית של נשים לתפקידים בכירים בכלכלה או לדרגים בכירים באקדמיה דיון שוויון מגדרי במגוון-שוות הוא הכלי המקיף ביותר בעולם כיום לחשיפת ביטויים של אי מדד המגדר של מרכז 12- אינדיקטורים ב73 נמדדו2017 שוויון מגדרי בישראל – כאמור, במדד-תחומים. המבט הרחב והעמוק על אי נקודות זמן – מאפשר לנו להסיק מסקנות מבוססות וכבדות משקל על אופיו של הפער המגדרי12-ממדים וב ,במדינה מפותחת בעלת משטר דמוקרטי. המסקנה הראשית שעולה מהממצאים היא שההגמוניה הגברית שבאה לידי ביטוי בעובדה שגברים מובילים את החברה והכלכלה, מתקיימת באין מפריע, תחת מעטה של שוויון זכויות ושוויון בפני החוק בין שני המגדרים. מעשרות האינדיקטורים שלנו מצטיירת תמונה עקבית, שמראה ולעתים80% ,שבכל עמדה יוקרתית ונחשקת בכלכלה, בפוליטיקה ובחברה יש שכיחות גבוהה מאוד של גברים 2011 כאמור לעיל, בעקבות השינוי במדידה שחל בסקר כוח אדם ובסקרי ההכנסות של הלמ"ס, קשה להשוות בין נתוני המדד בשנת 13 . לפיכך, בדקנו את תוצאות המדד באמצעות אקסטרפולציות המבוססות על המגמה הקודמת של האינדיקטורים2012 לנתוניו בשנת (בניגוד לעלייה0.3% שוויון, בשיעור של-שהושפעו משינוי המדידה. אלו הם ממצאי הבדיקה: בממד שוק העבודה חלה ירידה קלה מאוד באי הם שיעור הנשים שעובדות במשרה2012 לפי הנתונים הרשמיים). האינדיקטורים המשפיעים ביותר בממד זה בשנת2.6% בשיעור של חלקית בגלל עבודות הבית, ושיעור הנשים הבלתי מועסקות עקב היותן עקרות בית; בממד המגדור המקצועי כל האינדיקטורים מבוססים (בניגוד לירידה3.2% שוויון המגדרי בשיעור של-על סקר כוח אדם של הלמ"ס, ולכן הם הושפעו משינוי המדידה. בממד זה חלה עלייה באי שוויון המגדרי בחברה הערבית התרחשה תופעה זהה: הנתונים הרשמיים מצביעים- לפי הנתונים הרשמיים); בממד האי3.8% בשיעור של שוויון – בעיקר בגלל האינדיקטור של עבודה במשרה חלקית, שבו חל צמצום ביחס בין נשים לגברים – ואולם לאחר-על ירידה באי . בסיכומו של דבר, נראה שהאינדיקטורים מסקר כוח אדם של הלמ"ס השפיעו2012-שוויון ב-אקסטרפולציה הממד הראה על עלייה באי שוויון המגדרי הכללי; אך בשימוש באקסטרפולציות שחיקו את המגמה- באי2% חלה ירידה של2012-על המדד כולו: לפי תוצאות המדד, ב .0.3% שוויון, בשיעור של-הקודמת של הנתונים, התוצאה שהתקבלה היא עלייה קלה באי 2017 מדד המגדר28 מכלל המנכ"לים85%-, הרבה מעבר לשיעורם באוכלוסייה. כך, בכל ענף במשק המנהלים הם גברים: כ90% אף במשק הם גברים, ושיעורם של הדירקטורים הגברים בחברות הנסחרות בבורסה דומה. יש מעט מאוד נשים ; כרבע בלבד מחברי הכנסת הן נשים; ושרות יש תמיד250- מתוך יותר מ6 – בראשות רשויות מקומיות ואזוריות , ולאו דווקא בתיקים הבכירים. יתרה מזו, גם בענפי תעסוקה שבהם נשים הן הרוב4-במשורה, לרוב לא יותר מ הגברים מאיישים את תפקידי ההנהלה ושאר התפקידים הבכירים. למשל, בתחום ההשכלה הגבוהה, שיעור 27% הנשים המשכילות עולה על שיעורם של הגברים אך שיעור הפרופסוריות (אינדיקטור בממד העוצמה) הוא בלבד. כשבחנו את הנעשה בתחום התרבות הופתענו לגלות כי במצעד השירים השנתי של גלגל"צ שיעור הממצאים הללו חוזרים על עצמם בכל14. בלבד. כמו כן, יש מעט מאוד במאיות תיאטרון21%-הזמרות הוא כ ענף ובכל תחום: בקרב מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות יש שיעור גבוה מאוד של גברים והם אלה שמתווים את הדרך, מגדירים את התכנים, קובעים את התפקידים ומכוננים את המציאות – עבור העובדים בענף, אך גם .עבור הצרכנים, האזרחים והציבור בכלל שוויון בו הוא הניכר ביותר; זאת-שוויון, הוא גם זה שצמצום האי-ממד העוצמה, שמוביל בעומק האי 20%-בעקבות גידול מתמשך במספר חברות הכנסת על פני השנים וגידול במספר המנהלות במגזר הציבורי בכ ,שוויון גבוה נוטים להשתפר בשיעורים גבוהים יותר. בהתאם לכך-. ככלל, תחומים שבהם האי2004-בהשוואה ל .)2004- בהשוואה ל15%-שוויון בממד החברה הערבית נמצא בשיפור רב יחסית לשאר הממדים (בערך ב-האי שוויון לבין השיפור – הוא נמצא שלילי וחזק ביותר ועמד על-כשבחנו באותו ממד את המתאם בין עומק האי שוויון בממד מסוים גבוהה יותר, כך השיפור בממד על פני השנים- (מקדם פירסון). כלומר, ככל שרמת האי-0.84 .שנמדדו גדול יותר ממדים מאפשרת לנו12 שוויון מגדרי על פני- אינדיקטורים של אי73 ההתבוננות הרחבה והמקיפה על שוויון המעמדי והכלכלי בחברה. מדד המגדר מלמד גם-שוויון המגדרי אלא גם את האי-לבחון לא רק את האי על מצבן של אוכלוסיות מוחלשות, בראש ובראשונה באמצעות ממדי העוני, החברה הערבית והפריפריה, אך .)הוריות וילודה בגיל צעיר-תורם לכך גם ממד המצב המשפחתי (משפחות חד הדומיננטיות של הגברים בכל עמדות המפתח בפוליטיקה, במשק, בחברה ובתרבות מעכבת את ההתקדמות לעבר שוויון מגדרי בשתי דרכים: במישרין – גברים ממנים גברים אחרים ויוצרים בכך אווירה נוחה – יותר לגברים, באופן שגורם לנשים רבות להימנע מלשאוף לעמדות בכירות כאלה ולהדיר עצמן מהן; ובעקיפין לאוחזים במשרות בכירות יש בולטות בשיח הציבורי והם משמשים מודל לחיקוי. היות שרוב הנמצאים בעמדות .הנהגה וניהול הם גברים, טווח המאוויים של הנשים מצטמצם מדד המגדר חושף אפוא, בעזרת נתונים עובדתיים קשיחים, את מבנה העומק של החברה והכלכלה כלכלי בישראל, מי שתורם יותר לתוצר-ליברלית, שעליה מבוסס הסדר החברתי-בישראל. על פי התפיסה הניאו הלאומי (התל"ג) משתכר יותר, וכך נשמרת טובת הכלל. ואולם מחקרים רבים מישראל ומהעולם מראים שאין יתרה מזו, הספרות15.הבדל בין נשים לגברים לא בהשכלה ולא ביעילות, כפי שזו מוגדרת באמצעות פריון הייצור , ושמיצוי יעילOECD במדינות15% המחקרית בעולם מראה שהפער המגדרי גורם אובדן הכנסה ממוצע של יותר של נשים בשוק העבודה – כלומר מיצוי שמאפשר לנשים לעבוד ולהתפתח במקצועות שלמדו – אחראי . אם כן, הטענה הרווחת שגברים משתכרים2008- ו1960 מהגידול בתוצר בארצות הברית בין השנים20%-17%-ל יותר משום שהם תורמים לתוצר יותר מנשים – ולכן הם גם מתקדמים יותר בשוק העבודה – משוללת תוקף ,אמפירי. נוסף על כך, חלק ניכר מהכלכלה – עבודתן של "עקרות בית" שאינה בשכר – אינו נספר כלל בתל"ג ), אשר אותם יש להפחית מהערכות האובדן של2017 (אנדבלד והלר4.8%- ל2.2% וההערכות הן שהיקפו נע בין הגידול בתוצר. ניתוח זה מחייב הפניית מבט ביקורתי להסדרים החברתיים הממוגדרים ולהשפעתם על היכולת ,השונה של נשים וגברים להתפרנס בכבוד, להשפיע על סדר היום החברתי, הכלכלי והפוליטי, ולהשיג מעמד .יוקרה ורווחה כלכלית .מהנתונים שבידינו, גם בתחום הקולנוע לא יותר מרבע מהבמאים הן נשים. מסיבות מתודולוגיות, לא ניתן לשלב נתון זה כאינדיקטור במדד 14 Goldin 1990; Hill and King 1995; Dollar and Gatti 1999; Tzannatos 1999; Klasen 2002; Klasen and Lamanna 2009; 15 Cavalcanti and Tavares 2011; Hsieh et al. 2013; Cuberes and Teignier 2014; 2016 29 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב הממדים12- תוצאות מדד המגדר ב א. ממד ההשכלה בחרנו להתחיל בממד ההשכלה, שכן ההשכלה נתפסת, בישראל ובעולם, כמקדמת ניעוּת בשוק העבודה. הבנק העולמי קבע למשל, על סמך בחינת כלל מדינות העולם, שהשכלת נשים היא המשתנה החשוב ביותר להגדלת ). בהקשר המקומי נשאלת השאלה אם ההשכלה תורמת לקידום השוויון בין נשיםHill and King 1995( התמ"ג לגברים בשוק העבודה. אנחנו מבקשות לענות על השאלה הזאת בשני אופנים: האחד – בעזרת בחינת היקף ההשכלה של נשים ושל גברים; והאחר – בעזרת השוואת היקף הסגרגציה בהשכלה הגבוהה להיקף הסגרגציה בשוק העבודה. היקף המשכילים בכלל האוכלוסייה בישראל נמצא במגמה של גידול מתמיד, הן במספרם והן בשיעורם בכלל האוכלוסייה. שיעור המשכילות עולה בקצב מהיר משיעור המשכילים, ועקב כך הייתה צפויה עלייה בשוויון המגדרי – בעיקר משום שהשכלה נחשבת גורם המקדם שוויון בתעסוקה. אך בפועל המצב מורכב, שכן העלייה בהשכלה מקטינה את היתרון היחסי שברכישתה. כמו כן, בהקשר של שוויון מגדרי, נשים מצליחות להיכנס בדרך כלל לענפי תעסוקה יוקרתיים בתחילתה של מגמת ירידה בתגמולים וביוקרה בהם, ולכן רכישת ההשכלה הדרושה לכניסה לענפים אלו אינה מזכה אותן במעמד דומה למעמד הגברים שעבדו בהם שוויון נמדד באמצעות שלושה אינדיקטורים של שנות השכלה ושל סגרגציה-לפני ירידת קרנם. בממד זה, האי :בהשכלה, כלומר סוג ההשכלה ותחומי הלימוד . שנות לימוד15–13 . היחס בין נשים לגברים בקרב בעלי1 . שנות לימוד ומעלה16 . היחס בין נשים לגברים בקרב בעלי2 .. הסגרגציה המגדרית בהשכלה הגבוהה3 שנות לימוד15–13 . היחס בין נשים לגברים בקרב בעלי1 שנות לימוד גבוה משיעור הגברים: כך, בשנת15–13 שיעור הנשים בעלות1999 א להלן מראה שמשנת4 תרשים מן46.9% מהגברים, ובסך הכול באותה שנה20.7% שנות לימוד לעומת15–13 מן הנשים היו בעלות23.9% 2015 ב להלן, המבטא את היחס4 מן הנשים. תרשים49.8% שנות לימוד ומעלה, לעומת13 הגברים בישראל היו בעלי הוא היה2015- שנות לימוד, מראה כי היחס נוטה מעט לטובת הנשים, וב15–13 בין נשים לגברים בקרב בעלי ., כמו בשנה הקודמת1.14 2017 מדד המגדר30 א4 תרשים 16 שנות לימוד ומעלה16 שנות לימוד ובעלי15–13 שיעור הנשים לעומת שיעור הגברים בעלי .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות ב4 תרשים שנות לימוד15–13 היחס בין נשים לגברים בקרב בעלי .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות והם מוצגים כאן למען שלמות התמונה, אך בחישוב המדד שנת הבסיס לנתונים2004-בחלק מהאינדיקטורים יש נתונים משנים קודמות ל 16 ., מפני שרק משנה זו יש נתונים סדירים על כל האינדיקטורים2004 היא 0% 5% 10% 15% 20% 25% 30% 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 שנות לימוד15-13 גברים בעלי שנות לימוד ומעלה16 גברים בעלי שנות לימוד15-13 נשים בעלות שנות לימוד ומעלה16 נשים בעלות 0 0.95 1.00 1.05 1.10 1.15 1.20 1.25 1.30 1.35 1.40 1.45 1.50 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 0.9 31 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב שנות לימוד ומעלה16 . היחס בין נשים לגברים בקרב בעלי2 שנות לימוד ומעלה. התרשים16 א לעיל מציג גם את שיעור הנשים ואת שיעור הגברים בישראל בעלי4 תרשים שוויון- שנות לימוד ומעלה היה גבוה משיעור הנשים, והאי16 שיעור הגברים בעלי2006–2004 מראה שבשנים , כלומר1- היחס נשאר קרוב ל2007 להלן, למן שנת5 המגדרי בממד ההשכלה גדל. ואולם כפי שמראה תרשים נשים אף עקפו את2011- ל2010 שנות לימוד ומעלה היה דומה לשיעור הגברים. בין16 שיעור הנשים בעלות היו מעט יותר נשים מגברים2015 שוויון בממד זה הצטמצם קמעה. בשנת-הגברים בשיעורי ההשכלה, והאי שנות לימוד ומעלה. יש לציין כי בנתוני הלמ"ס אין הפרדה בין הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה16 בקרב בעלי .ללומדים בישיבה, ולכן אין לדעת מהו אחוז הלומדים בישיבות מתוך סך האנשים הכלולים באינדיקטור 5 תרשים שנות לימוד ומעלה16 היחס בין נשים לגברים בקרב בעלי .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות . הסגרגציה המגדרית בהשכלה הגבוהה3 (המדידה נערכה2014–2004 אינדיקטור זה בוחן את הסגרגציה המגדרית בהשכלה הגבוהה בישראל בשנים ,אילן-באוניברסיטאות בלבד: האוניברסיטה העברית בירושלים, הטכניון, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר גוריון בנגב, אוניברסיטת חיפה ומכון ויצמן למדע). האינדיקטור נבנה לפי מדד דנקן. מדידת-אוניברסיטת בן הסגרגציה בהשכלה בוחנת את ריכוזי הגברים והנשים בכל תחומי הלימוד, מתוך הנחה שבמצב של שוויון גברים. ההפרשים מחמישים האחוזים עבור50%- נשים ו50% התפלגות הגברים והנשים בכל תחום לימודי הייתה ,כל תחום לימוד מסוכמים במדד דנקן, שמביא בחשבון את מספר תחומי הלימוד ואת הריכוז של כל מגדר בהם שוויון המגדרי בתחומי הלימוד הנבחרים על ידי סטודנטים וסטודנטיות-ונותן תוצאה שמבטאת את רמת האי . להלן מראה כי סגרגציה זו נשמרת לאורך השנים, אך יש בה צמצום איטי6 באוניברסיטאות בישראל. תרשים . פירוש הדבר שיותר מרבע24.5% היה שיעור הסגרגציה המגדרית בהשכלה הגבוהה בישראל2015 בשנת מהסטודנטים הלומדים לתארים מתקדמים באוניברסיטאות בישראל צריכים להחליף את תחום לימודיהם כדי שיהיה שוויון בין המינים בתחומי הלימוד בהשכלה הגבוהה. יש לציין כי הסגרגציה בהשכלה הגבוהה בישראל .נמוכה מהסגרגציה בשוק העבודה 0.5 0.6 0.7 0.8 0.9 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2017 מדד המגדר32 6 תרשים הסגרגציה המגדרית בהשכלה הגבוהה .מקור: על פי נתוני המל"ג ועיבודי המחברות שוויון המגדרי בממד ההשכלה-סיכום: האי א להלן מראה שבתחום ההשכלה חל שיפור במרבית השנים שנבחנו במדד המגדר, עקב העלייה7 תרשים ההדרגתית בשיעור הנשים המשכילות לעומת שיעור הגברים המשכילים. ואולם, בניגוד למה שהיה אפשר לצפות, השכלה אינה כלי מספיק לצמצום פערים מגדריים בשוק העבודה: כפי שנראה להלן בממד שוק העבודה, הפערים בתחום זה אינם מצטמצמים. בחינה של הסגרגציה המגדרית בהשכלה הגבוהה בישראל מראה שלמרות כניסתן של נשים לתחומים שנחשבו גבריים בעבר (כגון רפואה ומשפטים), עדיין ישנה הסללה ,מגדרית של נשים למדעי הרוח, למדעי החברה ולמקצועות עזר רפואיים, ושל גברים למקצועות כמו מתמטיקה .שוויון המגדרי בתחום זה- באי3.9% הייתה ירידה של2015 מדעי המחשב, הנדסה ואדריכלות. בשנת .שוויון בממד ההשכלה, כלומר את המרחק ממצב של שוויון מלא-ב להלן מראה את עומק האי7 תרשים . למעשה, ממד ההשכלה הוא3% היה שיעורו2015 התרשים מראה כי מרחק זה הצטמצם עם השנים, ובשנת .שוויון לעומת שאר הממדים-הממד השוויוני ביותר מבחינת עומק האי 0% 10% 20% 30% 40% 50% 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 33 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב א7 תרשים 2015–2004 ,שוויון המגדרי בממד ההשכלה-האי ב7 תרשים 2015–2004 ,שוויון המגדרי בממד ההשכלה-עומק האי 1.00 0.98 0.97 0.96 0.95 0.97 0.93 0.80 0.85 0.90 0.95 1.00 1.05 1.10 1.15 1.20 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 0.97 0.97 0.96 0.97 0.97 7% 7% 6% 6% 6% 5% 5% 5% 4% 5% 4% 3% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2017 מדד המגדר34 ב. ממד שוק העבודה ,שוויון המגדרי במגוון רחב של תחומים-לשוק העבודה יש השפעה מכרעת, ישירה ומעשית על מצב האי מכוח העבודה (שיעור47% מיליון נשים עובדות, ושיעורן1.8- היו כ2016 כולל בבית ובמשפחה. בישראל בשנת ) מועסקות במשרה חלקית. מספר הגברים554,395-). כשליש מהנשים בכוח העבודה (כ53% הגברים הוא אפוא ). שיעור השתתפותן של הנשים257,324-המועסקים במשרה חלקית הוא פחות ממחצית ממספרן של הנשים (כ מהגברים בשנת69.3% מכלל הנשים בגיל העבודה, לעומת59.1%-בכוח העבודה הלך וגדל עם השנים והגיע ל . ואולם, חלק מהגידול נובע מעלייה בהיקף העסקת נשים במשרות חלקיות, ולכן הפער בשכר החודשי2016 הממוצע בין נשים לגברים גדול מן הפער בשכר לשעה. עם זאת, הפער בין נשים לגברים בשכר לשעת עבודה .נותר בעינו ואף עולה עלייה מתונה :השנה הוספנו לממד שוק העבודה שישה אינדיקטורים חדשים היחס בין מספר העצמאים למספר העצמאיות: אינדיקטור העוקב אחר מספר המועסקות במעמד של • .עצמאיות לעומת מספר המועסקים במעמד של עצמאים הכנסה חודשית ממוצעת של עצמאיות ועצמאים בשוק העבודה: אינדיקטור העוקב אחר פערים • .בהכנסות החודשיות הממוצעות של עצמאיות ועצמאים בשוק העבודה ריבוי משרות: אינדיקטור העוקב אחר הפער המגדרי בהיקף העובדים במשק המועסקים ביותר ממשרה • .אחת היחס בין שיעור השכירות לשיעור השכירים ששכרם אינו עולה על שכר המינימום: אינדיקטור העוקב • .אחר הפער המגדרי בהיקף העובדים ששכרם אינו עולה על גובהו של שכר המינימום :היחס בין מספר השכירות למספר השכירים ששכרם גבוה פי שניים ויותר מהשכר הממוצע במשק • אינדיקטור העוקב אחר הפערים בין היקף הנשים המשתכרות שכר הגבוה פי שניים ויותר מהשכר .הממוצע לבין היקף הגברים המשתכרים באופן דומה רציפות תעסוקתית: אינדיקטור העוקב אחר הפער במספר החודשים הממוצע בשנה שבו גברים ונשים • .מקבלים שכר עשר אינדיקטורים. נוסף על כך כללנו השנה זרקור המציג-שוויון בממד שוק העבודה מיוצג ונמדד בשלושה-האי :היבטים מגדריים של שוק עבודה מעורער .. היחס בין נשים לגברים בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה1 .. היחס בין נשים לגברים בקרב העובדים במשרה חלקית2 .. היחס בין נשים לגברים בשכר החודשי ברוטו3 .. היחס בין נשים לגברים בשכר ברוטו לשעת עבודה4 .. היחס בין נשים לגברים בשכר החציוני5 .. היחס בין נשים לגברים בקרב עובדי חברות כוח אדם6 .. היחס בין נשים לגברים בהטבות מעסיקים בקרב השכירים7 .. היחס בין מספר העצמאים למספר העצמאיות8 .. היחס בין הכנסה חודשית ממוצעת של עצמאיות ועצמאים בשוק העבודה9 .. היחס בין נשים לגברים המועסקים בריבוי משרות10 .. היחס בין שיעור השכירות לשיעור השכירים ששכרם אינו עולה על שכר המינימום11 .. היחס בין מספר השכירות למספר השכירים ששכרם גבוה פי שניים ויותר מהשכר הממוצע במשק12 .). היחס בין מספר החודשים הממוצע בשנה שבו גברים ונשים מקבלים שכר (רציפות תעסוקתית13 35 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב . היחס בין נשים לגברים בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה1 .שיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה בישראל היה תמיד נמוך משיעור הגברים, מאז החל נתון זה להימדד א להלן מלמד כי8 עם זאת, במרוצת השנים חלה התכנסות והפערים בשיעורי ההשתתפות הצטמצמו. תרשים , ושיעור ההשתתפות של הנשים62.3%- ל60.6% נע שיעור ההשתתפות של הגברים בין2011- ו2004 בין השנים שונתה שיטת המדידה של הלמ"ס באופן ששיעור ההשתתפות בכוח העבודה2012- ב17.52.6%- ל49.6% נע בין לגברים69.3%-נמדד בכלל האוכלוסייה, לרבות אנשי צבא, ובעקבותיו עלה שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ל , ושיעור הנשים69.3% נשאר שיעור הגברים העובדים כמו בשנה הקודמת ועמד על2015- לנשים. ב58.1%-ול .59.1%-העובדות עלה באחוז אחד, ל א8 תרשים ומעלה, נשים לעומת גברים15 שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב בני .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות 18.כמעט בכל שנה שנמדדה ניכרה עלייה הן בהשתתפותן של נשים והן בהשתתפותם של גברים בכוח העבודה . בשנה זו קוצצו קצבאות הביטוח הלאומי, בהן2003 אחת הסיבות לכך היא השינוי במדיניות הרווחה בשנת קצבאות הבטחת הכנסה. הצמצום הבלתי צפוי בהכנסה השוטפת של משקי בית מוחלשים הוציא לעבודה את הגברים ואת הנשים המסוגלים לעבוד. חיזוק לסברה זו אפשר לראות בעובדה שעד תחילת שנות האלפיים היה שיעור ההשתתפות של הגברים במגמת ירידה. סיבה אחרת היא שבעשורים האחרונים עלתה רמת המחירים הממוצעת, אך השכר הממוצע לא עלה. כוח הקנייה נחלש אפוא והדבר אילץ ישראלים רבים יותר לצאת לעבוד .)2011 (דוח טרכטנברג והם מוצגים כאן למען שלמות התמונה, אך בחישוב המדד שנת הבסיס לנתונים2004-בחלק מהאינדיקטורים יש נתונים משנים קודמות ל 17 ., מפני שרק משנה זו יש נתונים סדירים על כל האינדיקטורים2004 היא עקב השינויים שנעשו בסקר כוח אדם של הלמ”ס, בהם הכללת אנשי צבא בשירות חובה2012-כאמור, העלייה החדה ביותר התרחשה ב 18 .וקבע במניין המועסקים 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 גברים נשים 2017 מדד המגדר36 ב להלן מתאר את היחס בין שיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה האזרחי (מלבד השנים8 תרשים ,, שבהן ההתייחסות היא לכלל כוח העבודה) לבין השיעור המקביל בקרב גברים. כפי שאפשר לראות2015–2012 בשנים האחרונות הצטמצם מעט הפער בין שיעור כוח העבודה באוכלוסיית הגברים לבין שיעור כוח העבודה באוכלוסיית הנשים, כלומר שיעור השתתפותן של הנשים בכוח העבודה גדל בקצב מהיר מקצב הגידול בקרב הגברים. עם זאת, צמצום זה לא הביא לסגירת הפער בין נשים לגברים בממד שוק העבודה בשל אופי השתלבותן של הנשים בו, כפי שמעידים האינדיקטורים האחרים (משרה חלקית, עובדות חברות כוח אדם ועוד). כלומר, היחס בין המינים בשיעורי ההשתתפות בכוח העבודה בישראל נשמר, והוא נוטה דרך קבע לטובת משום ששיעור ההשתתפות של הנשים2010–2009 אף חלה הרעה לעומת השנים2012–2011 הגברים. בשנים שיעור2015–2014 שוויון ביניהם גדל מעט. בשנים-ירד ואילו שיעור ההשתתפות של הגברים עלה, באופן שהאי .ההשתתפות של נשים וגברים בכוח העבודה נותר יציב, וכך גם הפער ביניהם ב8 תרשים היחס בין נשים לגברים בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות השפיע האינדיקטור של השתתפות בכוח העבודה על ממד שוק2010–2004 כפי שמראה התרשים, בשנים הכיוון התהפך באופן שהפער בין השתתפות2012- ו2011 שוויון המגדרי. בשנים-העבודה בכיוון הקטנת האי לא2013 שוויון בממד שוק העבודה. בשנת-הנשים להשתתפות הגברים גדל, והאינדיקטור הזה הגדיל את האי חל שינוי של ממש לעומת השנה הקודמת והיחס בין הנשים לגברים נותר בעינו. אם כן, אפשר לומר כי בין השנים שב והצטמצם מעט2015–2014 נבלם הצמצום בפער המגדרי בהשתתפות בכוח העבודה. בשנים2013- ו2009 .הפער המגדרי בתחום זה 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 0.20 0.30 0.40 0.50 0.60 0.70 0.80 0.90 1.00 37 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב , שיעור ההשתתפות של נשים בגילאי2016-לאומית: ב-שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בהשוואה בין ); בארצות הברית0.80 : (היחס80.0% בממוצע, ושל גברים63.6% היה OECD בכוח העבודה במדינות19 64–15 83.4% , גברים69.5% ); בבריטניה – נשים0.85 : (היחס78.8% , ושל גברים67.3% היה שיעור ההשתתפות של נשים : (היחס80.5% , גברים70.2% ); ובספרד – נשים0.96 : (היחס83.9% , גברים80.2% ); בשוודיה – נשים0.83 :(היחס ). בהשוואה למדינות אלו, בישראל היחס בין גברים לנשים בשיעור ההשתתפותOECD.Stat :) (מקור0.87 , וזאת בעיקר משום ששיעור השתתפות הגברים בישראל בכוח העבודה נמוך90.7 בכוח העבודה עומד על . בלבד בגילאים אלו75.6% יחסית לגברים בעולם ועומד על . היחס בין נשים לגברים בקרב העובדים במשרה חלקית2 חלקיות המשרה מבטאת קשר חלקי לשוק העבודה, שלרוב אינו מאופיין במסלול של קריירה. לכן, אינדיקטור א להלן מבטא את מספר העובדים9 זה מבליט מאוד את הפערים בדפוסי התעסוקה בין נשים לגברים. תרשים במשרה חלקית בישראל. כפי שאפשר לראות, מספר הנשים שעובדות במשרה חלקית גבוה הרבה ממספר הגברים שעובדים במשרה חלקית בכל השנים. נתון זה משקף את חלוקת התפקידים המגדרית, שעדיין מטילה עבודה במשרה חלקית מאפיינת נשים מכל .על הנשים את רוב האחריות לטיפול בילדים ולעבודות הבית שכבות הגיל: שיעור הנשים העובדות במשרה חלקית גבוה יותר משיעור הגברים העובדים במשרה חלקית .לאורך כל שנות גיל העבודה א9 תרשים מספר המועסקים במשרה חלקית, נשים לעומת גברים , הבוחן את שיעור ההשתתפותOECD ומעלה, לעומת ארגון15 שיעור ההשתתפות בכוח העבודה שאנו מתייחסות אליו בישראל הוא של בני 19 .OECD לאומית הבאנו את הנתון הישראלי של- ולכן הנתונים שלו גבוהים יותר. לכן בהשוואה הבין64–15 בגילאי 0 100,000 200,000 300,000 400,000 500,000 600,000 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 גברים נשים .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות 2017 מדד המגדר38 ב להלן מציג את שיעורם של9 א מציג את המספר האבסולוטי של העובדים במשרה חלקית, ותרשים9 תרשים עובדים אלו באוכלוסייה. מן התרשימים, שנסמכים על נתונים ממחצית שנות התשעים ואילך, עולה כי בתחילת שנות האלפיים חלה עלייה הן בשיעור הנשים והן בשיעור הגברים שהועסקו במשרה חלקית. בקרב הנשים , ומאז שיעור הנשים המועסקות במשרה חלקית נמצא במגמת ירידה מתונה2008 פסקה מגמה זו בערך בשנת . בקרב הגברים המועסקים במשרה חלקית, לאחר34.3%- ל2015 אך עקבית בדרך כלל, עד שהגיע בשנת עמד2015 העלייה של תחילת שנות האלפיים התייצב שיעורם ושמר בדרך כלל על רמה אחידה למדי, ובשנת .17.5%-על כ ב9 תרשים שיעור הנשים לעומת שיעור הגברים בקרב העובדים במשרה חלקית .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות ג להלן מבטא את היחס בין נשים לגברים בקרב המועסקים במשרה חלקית. התרשים מראה שחלה ירידה9 תרשים עקבית ביחס בין שיעור העובדות במשרה חלקית לשיעור העובדים במשרה חלקית – מיחס של פי שניים וחצי בשנות . המגמות במהלך השנים מראות שעיקר הירידה ביחס הייתה בשנים2015 התשעים ליחס של פי שניים בשנת ניכרת התייצבות והפער בין גברים לנשים בהיקף התעסוקה במשרות חלקיות שומר על2012 . משנת2010–2000 .רמה אחידה 0% 5% 10% 15% 20% 25% 30% 35% 40% 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 גברים נשים 39 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב ג9 תרשים היחס בין נשים לגברים בקרב העובדים במשרה חלקית .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות . היחס בין נשים לגברים בשכר החודשי ברוטו3 2004 הפער בשכר החודשי הממוצע של נשים ושל גברים הצטמצם אך במעט – בשנת2015- ו2004 בין השנים א להלן מציג את ההכנסה10 . תרשים68% עמד נתון זה על2015 משכרם של גברים, ובשנת63% נשים השתכרו ש"ח7,666 היה שכרן הממוצע של נשים2015 החודשית הממוצעת של הגברים לעומת הכנסתן של הנשים. בשנת ש"ח בממוצע. הפער בין נשים לגברים בהכנסה החודשית11,219 ברוטו לחודש, ואילו שכרם של גברים עמד על ,הממוצעת גבוה מן הפער בין נשים לגברים בהכנסה לשעה, שכן הוא מגלם בתוכו גם את היקף המשרה (כאמור .)נשים עובדות במשרות חלקיות יותר מגברים בגלל האחריות על עבודות הבית וגידול הילדים ב להלן מבטא את היחס בין נשים לגברים בשכר החודשי הממוצע. התרשים מראה כי10 תרשים השכר החודשי הממוצע הכללי עלה משנה לשנה, אך הפער בין נשים לגברים נותר בעינו, ובכל השנים נשים שוויון באינדיקטור-, בעת המשבר הכלכלי, חל דווקא צמצום באי2009 משתכרות פחות מגברים. מעניין שבשנת שוויון-זה: הכנסתן החודשית הממוצעת של נשים עלתה והכנסתם החודשית הממוצעת של גברים ירדה, והאי היחס בין שכר הנשים לשכר הגברים2012–2010 פעמי. בשנים-הצטמצם מעט, אולם נראה כי הממצא היה חד ) ש"ח300-, אך צמצום הפער נבע ברובו מירידה (של כ0.68- עלה היחס ל2013 . בשנת0.66 – נותר זהה וקבוע 2014 ש"ח בלבד). בשנת35-בשכר הממוצע של הגברים ולא מעלייה של ממש בשכר הנשים (שכרן עלה בכ ש"ח לעומת השנה הקודמת, ואילו שכרן הממוצע431-, שכן שכרם הממוצע של הגברים עלה ב0.67-ירד היחס ל הצטמצם מעט הפער בעקבות עליית שכרם הממוצע של2015 ש"ח בלבד. בשנת159-של הנשים עלה ב .0.68 ש"ח, והיחס עלה לרמה של227- ש"ח ושל נשים ב105-גברים ב 0.0 0.5 1.0 1.5 2.0 2.5 3.0 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2017 מדד המגדר40 0.50 0.55 0.60 0.65 0.70 0.75 0.80 0.85 0.90 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 א10 תרשים )שכר חודשי ממוצע, גברים לעומת נשים (בש"ח .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות ב10 תרשים היחס בין נשים לגברים בשכר החודשי הממוצע .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות 0 2,000 4,000 6,000 8,000 10,000 12,000 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 גברים נשים 41 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב . היחס בין נשים לגברים בשכר ברוטו לשעת עבודה4 א להלן מבטא את השכר הממוצע לשעה של גברים לעומת נשים, והוא מראה שהשכר לשעת11 תרשים ב להלן, הפער בין הגברים לנשים11 עבודה עלה עם השנים בקרב בני שני המינים. אך כפי שמראה תרשים חלה הרעה בשכרן של הנשים לשעה והפער2008 הפער נשאר יציב למדי, אך בשנת2007-2005 נשמר. בשנים חל שיפור קל ושכר הנשים לשעה עלה2009- משכרם של גברים לשעת עבודה. ב83% גדל: נשים השתכרו רק 2015- משכר הגברים. ב84%- שב והורע המצב ושכר הנשים לשעה ירד ל2010- משכר הגברים, אולם ב84.5%-ל 85% ש"ח לשעה, כלומר שכר הנשים לשעה היה50.6 ש"ח לשעה ונשים השתכרו59.6 גברים השתכרו בממוצע 20.משכר הגברים – שיפור קל לעומת השנה הקודמת א11 תרשים )שכר ממוצע ברוטו לשעת עבודה, נשים לעומת גברים (בש"ח .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות ,מדידת השכר לשעת עבודה מחלישה את השפעת היקף המשרה, ועמה את פער ההשתכרות החודשית. כלומר ,את הפער בהכנסה החודשית ברוטו אפשר לזקוף חלקית לעובדה שנשים עובדות במשרות חלקיות יותר מגברים ב להלן מראה שהפער בין11 אך פערי השכר לשעה בין המינים אינם מושפעים בהכרח מהיקף המשרה. תרשים בכל השנים שבהן נמדדה ההכנסה לשעה. פער זה מבטא את17% עד15% נשים לגברים בהכנסה לשעה הוא ההבדל בשכר בין המשרות שבהן מועסקות נשים לבין המשרות שבהן מועסקים גברים. סיבה אחת היא שנשים עובדות פחות בממוצע ולכן הניסיון שלהן מועט יותר, וסיבה אחרת היא שנשים עובדות במקצועות משתלמים שוויון- הגדיל אינדיקטור זה את האי2010-2011 פחות. עם זאת, חלק מהפער נובע מהפליה בשוק העבודה. בשנים , עקב צמצום קטן של הפער המגדרי בשכר לשעה, האינדיקטור הביא2012-2013 בשוק העבודה, אך בשנים .שוויון בממד שוק העבודה- אינדיקטור זה שב והגדיל את האי2015 שוויון בשוק העבודה. בשנת-להקטנת האי כשהם לעצמם אינם ניתנים להשוואה לנתוני השנים הקודמות, בשל השינויים בשיטת המדידה בסקרי ההכנסות2012 נתוני השכר לשנת 20 .וההוצאות של הלמ"ס, שהשפיעו על התוצאה 0 10 20 30 40 50 60 70 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 גברים נשים 2017 מדד המגדר42 ב11 תרשים היחס בין נשים לגברים בשכר ברוטו לשעת עבודה .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות . היחס בין נשים לגברים בשכר החציוני5 השכר החציוני הוא השכר אשר מחצית מהעובדים במשק משתכרים יותר ממנו ומחציתם פחות ממנו. מאחר , רוב התפלגויות השכר בעולם0 שלשכר החודשי אין תקרת מקסימום אך יש רצפת מינימום, בגובה של מאופיינות בכך שהחציון בהן נמוך מהממוצע, כלומר המשכורות הגבוהות מאוד מושכות את הממוצע כלפי א להלן. מן12 מעלה בעוד שעל החציון אין להן השפעה. נתוני השכר החציוני של גברים ונשים מוצגים בתרשים התרשים עולה כי לאורך כל השנים נשמר הפער בין גברים לנשים בשכר החציוני: בעוד שהחציון של הנשים , השכר החציוני של גברים היה2015 נמצא בעשירון הרביעי, החציון של הגברים נמצא בעשירון השישי. בשנת 21. ש"ח בלבד5,834 ש"ח ואילו השכר החציוני של נשים היה7,988 לשיא2004- ב0.67-ב להלן מראה שהיחס בין השכר החציוני של גברים לזה של נשים עלה מ12 תרשים . הפער בין נשים לגברים בשכר0.73 שב לרמה של2015-, אך ב0.72- היחס ירד מעט, ל2014-. ב2013- ב0.73 של .) משכרם של גברים68% החציוני נמוך יותר מן הפער בשכר החודשי הממוצע (שכרן הממוצע של הנשים הוא הסיבה לכך היא שהממוצע מושפע מהקצה העליון של התפלגות השכר – שהוא גבוה מאוד, והולך ומתרחק מהחציון ככל שפערי ההכנסות באוכלוסייה גדלים. כלומר, קבוצה קטנה של שכירים המשתכרים שכר גבוה מאוד, מרביתם גברים, מושכת את ממוצע שכר הגברים כלפי מעלה. נרחיב על כך להלן, באינדיקטור של .פערים מגדריים בקרב מקבלי השכר הגבוה פי שניים ויותר מהשכר הממוצע . בעקבות השינויים נמדדה2012 נתון השכר החציוני לקוח אף הוא מסקר ההכנסות וההוצאות של הלמ"ס, אשר כאמור חלו בו שינויים בשנת 21 .בשנה זו עלייה חדה למדי בשכר החציוני הן של הנשים והן של הגברים 0.65 0.70 0.75 0.80 0.85 0.90 0.95 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 43 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב א12 תרשים )השכר החציוני, גברים לעומת נשים (בש"ח .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות ב12 תרשים היחס בין נשים לגברים בשכר החציוני .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות 1,000 2,000 3,000 4,000 5,000 6,000 7,000 8,000 9,000 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 גברים נשים 0 0.60 0.65 0.70 0.75 0.80 0.85 0.90 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2017 מדד המגדר44 הנוגעים לפערי השכר החציוני ישראלOECD לאומית: בנתוני-השכר החציוני הממוצע בהשוואה בין ,21.83% מדינות הארגון בגובה פער השכר. הפער בישראל עומד על35 נמצאת במקום הרביעי מבין .)OECD.Stat : (מקור8.65% – ובספרד15.13% , בשוודיה17.48% , בבריטניה17.91% בארה"ב הפער הוא . היחס בין נשים לגברים בקרב עובדי חברות כוח אדם6 א להלן מבטא את שיעור הנשים עובדות חברות כוח אדם מכלל מקבלי השכר מחברות כוח אדם, על13 תרשים עובדים דרך54,000- הועסקו למעלה מ2015 הסדרי ההעסקה הפוגעניים והתנאים הבעייתיים המוצעים בהן (בשנת , עלה בהדרגה שיעור הנשים בקרב עובדי חברות כוח אדם2007–2005 התרשים מראה כי בשנים22.)חברות כוח אדם חל שיפור ושיעור הנשים2008-שוויון ואת הפערים בשוק העבודה בין נשים לגברים. ב-ועלייה זו הגדילה את האי שוב2010–2009 עובדות חברות כוח אדם ירד בהשוואה לשנים קודמות, אך עדיין היה גבוה משיעור הגברים. בשנים הייתה ירידה חדה ושיעור עובדות חברות כוח2011 הייתה קפיצה בשיעור הנשים עובדות חברות כוח אדם, ובשנת , שנת השיפור. בשנה זו שיעור הנשים עובדות חברות כוח אדם כמעט השתווה2008 אדם שב לרמה שהיה בה בשנת שיעור הנשים והגברים2013 זהה לשנה הקודמת, ואילו בשנת2012 ). שנת49.7% לעומת50.3%( לשיעור הגברים . גברים49% נשים לעומת51% הורע שוב היחס ועמד על2015–2014 גברים. בשנים50%- נשים ו50% – השתווה א13 תרשים שיעור הנשים בכלל עובדי חברות כוח אדם .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות היחס קטן2015 נשים עובדות חברות כוח אדם, ואילו בשנת1.4 היו פי2004 ב להלן מראה כי בשנת13 תרשים . כמו כן, בדיקה נפרדת מעלה ששיעור עובדות חברות כוח אדם בקרב הנשים גבוה מעט1.17 ועמד על פי .) בהתאמה1.2% לעומת1.5%( משיעור עובדי חברות כוח אדם בקרב הגברים , מחיל הגנות שונות על עובדים. כך למשל, למקום עבודה אסור להעסיק1996 חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, שנחקק בשנת 22 עובד/ת למעלה מתשעה חודשים כעובד/ת זמני/ת של חברת כוח אדם, ותק של עובד/ת מחושב מיום תחילת העבודה, ועוד. הגנות אלו אינן חלות על מי שמועסקים כ"עובדי/ות קבלן" דרך חברות וגופים המספקים שירותים שונים ומאפשרים הסדרים של העסקה פוגענית .ללא הגנה. למידע נוסף ראו באתר הקואליציה הארצית להעסקה ישירה 30% 35% 40% 45% 50% 55% 60% 65% 70% 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 45 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב ב13 תרשים היחס בין נשים לגברים בקרב עובדי חברות כוח אדם .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות . היחס בין נשים לגברים בהטבות מעסיקים בקרב השכירים7 הטבות מעסיקים לשכירים במשק הן כלי לתגמל עובדים, אך לרוב כלי זה אינו זוכה לתשומת הלב הראויה בניתוח של פערים מגדריים בשוק העבודה. המשתנה שלנו מביא בחשבון את הטבות המעסיקים האלה: השתתפות בתשלום לביטוח חיים, תשלום מלא עבור ימי מחלה למן היום הראשון, השתתפות בחיסכון לפנסיה, בביטוח מנהלים או בקופת גמל, השתתפות בקרן השתלמות, השתתפות ברווחים או באופציה למניות, רכב של המעסיק לשימוש העובד, השתתפות באחזקת רכב, ותשלום מלא עבור ימי חופשה (האינדיקטור מבוסס על שאלה בדבר הטבות מעסיקים המופנית אל העובדים בסקר החברתי של הלמ"ס). יש לציין כי משתנה זה מתואם עם היקף המשרה ועם ותק, ולכן על מנת לבחון את הפער המגדרי המשתקף אך ורק בהטבות מעסיקים היה עלינו לקזז את .השפעת חלקיות המשרה. לפיכך האינדיקטור שלנו מתייחס להטבות מעסיקים לעובדים במשרה מלאה בלבד נוסף על כך, הנתון של הטבות מעסיקים לעובדים במשרה חלקית משקף את הפער בין תפיסת הקריירה של נשים וגברים. במקרים רבים מי שזוכה להטבות מעסיקים במשרה חלקית נמצא בה לא באופן זמני או ניסיוני אלא כשלב בפיתוח קריירה. במובן זה הטבות מעסיקים במשרה חלקית הן חרב פיפיות מנקודת מבט מגדרית, שכן .לכאורה הן משקפות תנאים טובים יותר אבל בתוואי קריירה נחות ביסודו א להלן מראה שבמרבית השנים שנבדקו נמצאו פערים בין נשים לגברים בהטבות מעסיקים14 תרשים .לעובדים במשרה מלאה. הפערים המשמעותיים ביותר הם בהטבת רכב ובהשתתפות המעסיק באחזקת רכב ב14 . תרשים2015 לאורך מרבית השנים גברים זוכים בהטבות אלו בשיעור גבוה יותר, אך פער זה נסגר בשנת מראה את היחס בין נשים לגברים בהטבות מעסיקים בקרב עובדים במשרה מלאה. התרשים מראה כי מאז . בממוצע ממה שמקבלים גברים בכל הנוגע להטבות מעסיקים0.99- נשים מקבלות כ2007 הפער בין נשים לגברים בהטבות מעסיקים נמצא הן בקרב העובדים במשרה חלקית והן בקרב העובדים במשרה מלאה, כלומר מדובר בתופעה המקיפה את כלל השכירים במשק. בשנתיים האחרונות הצטמצם מעט מהגברים השכירים בשוק העבודה זכו51% 2015 הפער עקב הירידה בהטבות מעסיקים לגברים. כך, בשנת . מהנשים48% להטבות, לעומת 0.00 0.20 0.40 0.60 0.80 1.00 1.20 1.40 1.60 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2017 מדד המגדר46 א14 תרשים שיעור הנשים לעומת שיעור הגברים בקרב מקבלי הטבות מעסיקים העובדים במשרה מלאה .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות ב14 תרשים היחס בין נשים לגברים בקרב מקבלי הטבות מעסיקים העובדים במשרה מלאה .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 גברים נשים 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 0.5 0.6 0.7 0.8 0.9 1.0 1.1 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 47 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב . היחס בין מספר הנשים העצמאיות למספר הגברים העצמאים8 בשוק העבודה בישראל יש שני מעמדות אפשריים: שכיר ועצמאי. שיעורם של העצמאים בקרב כלל המועסקים בלבד. לאורך זמן, שיעור העצמאים והעצמאיות מכלל המועסקים הולך וקטן ביחס6.6% נמוך ביותר ועומד על ככל הנראה, הדבר מבטא בין השאר את הקשיים הבירוקרטיים הכרוכים23.)2015 לגודל האוכלוסייה (ביטוח לאומי בהקמת עסק ואת הקושי לשרוד כלכלית לנוכח התחרות עם גופים גדולים. בפילוח מגדרי ניתן לראות שיש מספרם של העצמאים בשוק העבודה2015 פער משמעותי בין מספר העצמאים למספר העצמאיות: בשנת א). פער זה משקף את מאפייניו15 בלבד (תרשים75,365 ומספרן של העצמאיות עמד על176,895 עמד על ,החל ביכולת לקבל אשראי – המגדריים של מעמד העצמאים בשוק העבודה, שכן האתגרים שמזמן מעמד זה כולם – דרך רמת הסיכון הכספי והשקעת הזמן הנדרשת, וכלה בההתמודדות עם תחרות ובהגנה המופחתת .פועלים באופן שונה ומשפיעים אחרת על נשים וגברים א15 תרשים מספר העצמאים והעצמאיות בשוק העבודה .מקור: על פי נתוני בטל"א ועיבודי המחברות יחס אשר הולך ועולה אך עדיין מבטא– ב מתאר את היחס בין מספר העצמאיות למספר העצמאים15 תרשים , אך הדבר0.45- ל0.30- אמנם גדל היחס מ2015- ל2004 פער מאוד עמוק בין נשים לגברים בתחום זה. בין השנים נובע לא רק מעלייה בשיעורן של הנשים העצמאיות בכלל הנשים המועסקות אלא גם מירידה בשיעור הגברים .העצמאים בכלל הגברים המועסקים www.btl.gov.il/Publications/survey/Documents/seker_279.pdf 23 0 20,000 40,000 60,000 80,000 100,000 120,000 140,000 160,000 180,000 200,000 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 גברים נשים 2015 2017 מדד המגדר48 ב15 תרשים היחס בין מספר העצמאים למספר העצמאיות בשוק העבודה .מקור: על פי נתוני בטל"א ועיבודי המחברות . היחס בין ההכנסה החודשית הממוצעת של עצמאיות ועצמאים בשוק העבודה9 א מצביע על פער מגדרי בהכנסה של עצמאים בשוק העבודה. ההכנסה החודשית הממוצעת של16 תרשים . הכנסתן2015 ש"ח בשנת11,071- ל2004 ש"ח בשנת7,949-גברים עצמאים עלתה בעשור האחרון עלייה מתונה, מ מהכנסתם החודשית65%- ש"ח – כ5,151-החודשית הממוצעת של נשים עצמאיות עלתה באותה תקופה מ . נתונים2015- מהכנסתם החודשית הממוצעת ב71%- ש"ח – כ7,914-, ל2004 הממוצעת של גברים עצמאים בשנת 2004- ב35%-אלו מלמדים שהפער בהכנסות הצטמצם במהלך השנים בשיעור קטן של שש נקודות האחוז – מ .2015 בשנת29%-ל 0.00 0.05 0.10 0.15 0.20 0.25 0.30 0.35 0.40 0.45 0.50 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 49 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב א16 תרשים הכנסה חודשית ממוצעת של עצמאיות ועצמאים בשוק העבודה .מקור: על פי נתוני בטל"א ועיבודי המחברות ,הפער המגדרי בהכנסה החודשית של עצמאיות לעומת עצמאים קטן מעט מהפער המגדרי בשכר החודשי .32% העומד על ב16 תרשים היחס בין ההכנסה החודשית הממוצעת של עצמאיות ועצמאים בשוק העבודה .מקור: על פי נתוני בטל"א ועיבודי המחברות 0 2,000 4,000 6,000 8,000 10,000 12,000 גברים נשים 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 0 0.1 0.2 0.3 0.4 0.5 0.6 0.7 0.8 0.9 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 0. 2017 מדד המגדר50 ב ניתן לראות שהפער המגדרי בהכנסות של עצמאים נותר כמעט ללא שינוי לאורך רוב שנות16 מתרשים .30%- הוא הצטמצם, ובשנים שלאחר מכן חזר והתייצב על כ2013 הפער גדל ובשנת2007 המדידה. בשנת . היחס בין מספר המועסקות למספר המועסקים ביותר ממשרה אחת10 עבודה ביותר ממשרה אחת מעידה על פי רוב על הקושי להתפרנס כראוי ממקום עבודה אחד ומטילה עומס רב על המועסקים בשל המחויבות לכמה מקומות עבודה במקביל. לכן היא מהווה סממן נוסף של שוק עבודה מכלל6.6%-א, היקף התעסוקה בשתי משרות אינו גבוה ועומד על כ17 מעורער. כפי שניתן לראות בתרשים המועסקים בשוק העבודה. לאורך כל השנים שבדקנו, יותר נשים מגברים מועסקות ביותר ממשרה אחת. נתון 156,000 ,2015 זה הולם את הממצא שהוצג קודם לכן ולפיו יותר נשים מגברים מועסקות במשרה חלקית. בשנת . אלף גברים116-נשים היו מועסקות ביותר ממשרה אחת, ו א17 תרשים מספר העובדים והעובדות המועסקים ביותר ממשרה אחת .מקור: על פי נתוני בטל"א ועיבודי המחברות ב מתאר את היחס בין העובדות שמועסקות ביותר ממשרה אחת לבין העובדים. מעבר לעובדה שיש17 תרשים יותר נשים שמועסקות ביותר ממשרה אחת מאשר גברים, ניתן לראות בתרשים שהפער בין הנשים לגברים , ושהוא נמצא במצב2006 המועסקים ביותר ממשרה אחת היה קטן יותר בתחילת תקופת המדידה, למעט בשנת של גידול. המשמעות היא שיותר נשים לוקחות על עצמן עוד משרות מאשר גברים, והקצב הולך וגדל על פני .השנים שבהן מדדנו גברים נשים 0 20 000 40 00 60 00 80 00 100 00 120 00 140 00 160 00 180 00 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 , 0, 0, 0, 0, 0, 0, 0, 0, 51 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב ב17 תרשים היחס בין מספר העובדות לבין מספר העובדים המועסקים ביותר ממשרה אחת .מקור: על פי נתוני בטל"א ועיבודי המחברות . היחס בין שיעור השכירות לשיעור השכירים ששכרם אינו עולה על שכר המינימום11 .עד כה בממד שוק העבודה במדד המגדר התייחסנו רק לאומדני אמצע של התפלגות ההכנסות: חציון וממוצע עתה יש לנו שני אינדיקטורים חדשים העוסקים בשני קצות ההתפלגות, העליון והתחתון. באופן טבעי, בחלק התחתון של התפלגות ההכנסות יש הרבה יותר עובדים בהשוואה לחלק העליון שלה. האינדיקטור של החלק א, שיעור18 התחתון עוקב אחר מספר המועסקים שאינם מגיעים לשכר המינימום. כפי שניתן לראות בתרשים . שיעור הנשים שאינן2015- ב21.1%- ל2004 בשנת27.4%-הגברים ששכרם אינו מגיע לשכר המינימום הצטמצם מ , אך במידה מתונה יותר, ומכל מקום35.0%- ל42.1%-מגיעות לשכר המינימום הצטמצם גם הוא באותן שנים, מ .שיעורן לאורך כל השנים גבוה באופן עקבי משיעור הגברים ב, הפער בין מספר הנשים שאינן מגיעות לשכר המינימום למספר הגברים18 כפי שניתן לראות בתרשים נמצא במגמת גידול בלתי מבוטלת. הדבר מבטא את כניסתן של עובדות בלית ברירה לשוק העבודה בעקבות מדיניות צמצום הקצבאות והקטנת הוצאות הממשלה שאפיינה את תחילת שנות האלפיים – מדיניות שהביאה לכניסתם של עובדים לשוק העבודה בתנאים גרועים יחסית. היחס בין מספר הנשים שמשתכרות פחות משכר .2015 בשנת1.7- ל2004- ב1.5-המינימום למספר הגברים עלה מ 0.8 0.9 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2017 מדד המגדר52 א18 תרשים שיעור השכירים ששכרם אינו עולה על שכר המינימום .מקור: על פי נתוני בטל"א ועיבודי המחברות ב18 תרשים היחס בין שיעור השכירות לשיעור השכירים ששכרם אינו עולה על שכר המינימום .מקור: על פי נתוני בטל"א ועיבודי המחברות גברים נשים 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 1.8 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 1.0 53 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב . היחס בין מספר השכירות למספר השכירים ששכרם גבוה פי שניים ויותר12 מהשכר הממוצע במשק בקצה השני של התפלגות ההכנסות נמצאים בעלי השכר הגבוה ביותר. כעת אנו עוקבות אחר מספר מקבלי שכר הגבוה לפחות פי שניים מהשכר הממוצע במשק. באופן לא מפתיע כאן התמונה מתהפכת: אם גברים היו מיעוט בקבוצת המשתכרים פחות משכר המינימום, הרי כאן הם הרוב. שיעור הגברים בקטגוריית בעלי שכר .2015- ב17.3%- ל2004- ב15.2%-הגבוה לפחות פי שניים מהשכר הממוצע במשק גדל מעט לאורך השנים, מ א, הפער19 . כפי שניתן לראות בתרשים5.8%- ל3.8%-שיעור הנשים בקטגוריה זו גדל אף הוא באותן שנים, מ .המגדרי בתחום זה אינו מצטמצם, כך שמשכורות גבוהות הן נחלתם של גברים כמעט באופן בלעדי א19 תרשים שיעור השכירות והשכירים ששכרם גבוה פי שניים ויותר מהשכר הממוצע במשק .מקור: על פי נתוני בטל"א ועיבודי המחברות היחס בין שיעור בעלי השכר הגבוה מכלל המועסקים הגברים לשיעור בעלות השכר הגבוה מכלל המועסקות .ב19 הולך ועולה עם השנים מרבע לשליש, כפי שניתן לראות מתרשים גברים נשים 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2017 מדד המגדר54 ב19 תרשים היחס בין מספר השכירות למספר השכירים ששכרם גבוה פי שניים ויותר מהשכר הממוצע במשק .מקור: על פי נתוני בטל"א ועיבודי המחברות משכורות בשנה12 . היחס בין מספר השכירות למספר השכירים המקבלים13 . תלושי שכר בשנה12-האינדיקטור החדש האחרון בממד שוק העבודה עוקב אחר שיעור השכירים הזכאים ל חודשים היא מתנאי העבודה הבסיסיים עבור כל שכיר ושכירה. כפי שניתן לראות12 רציפות תעסוקתית על פני :א, שיעור הגברים המועסקים ברציפות במשך שנה גבוה יותר משיעור הנשים המועסקות ברציפות20 בתרשים מהנשים. הפער קיים גם אם אינו גדול, והוא עקבי על64.2% משכורות לעומת12 מהגברים קיבלו69.6% ,2015-ב פני כל השנים. מעבר לפער המגדרי, מה שמושך את תשומת הלב בנתונים אלו הוא שיעור השכירים שאין להם . משכורות בשנה12- מהגברים מקבלים פחות מ30.4%- מהנשים ו35.8% :רציפות תעסוקתית 0.00 0.05 0.10 0.15 0.20 0.25 0.30 0.35 0.40 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 55 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב א20 תרשים משכורות בשנה12 שיעור השכירות והשכירים המקבלים .מקור: על פי נתוני בטל"א ועיבודי המחברות , חל גידול בפער המגדרי2009- ל2006 הפער בין הגברים לנשים באינדיקטור זה קטן אך עקבי על פני השנים. בין .0.92 עמד היחס על2015 הוא נמצא בתהליך צמצום. בשנת2010 ומשנת ב20 תרשים משכורות בשנה12 היחס בין מספר השכירות למספר השכירים המקבלים .מקור: על פי נתוני בטל"א ועיבודי המחברות 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% גברים נשים 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 0.50 0.55 0.60 0.65 0.70 0.75 0.80 0.85 0.90 0.95 1.00 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2017 מדד המגדר56 שוק עבודה מעורער :זרקור שוויון-במסגרת המחקר, הפיתוח והעדכון של מדד המגדר הנוכחי אנו מקיימות מעקב תדיר אחר האי המגדרי בישראל בתחומים רבים. הדבר מאפשר לנו ראיית עומק על התפתחות המגמה ועל מאפייני ). אחדPiketty 2014 ;2017 שוויון בכללותו בישראל, שהוא חלק ממגמה עולמית של גידול (בנק ישראל-האי התחומים הנמצאים בתהליך שינוי הוא תנאי העבודה והרווחה של העובדים; הרעה בתנאים אלו הביאה להתפתחות המושג "שוק עבודה מעורער". האינדיקטורים שמקובל להשתמש בהם כדי לעקוב אחר מצבו של שוק העבודה הם שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, שיעור האבטלה, והשכר. ואולם אלו אינם מספקים הבנה מעמיקה לגבי השינויים המתרחשים בתנאי העבודה וביכולת להתפרנס. בחלק זה קיבצנו חמישה אינדיקטורים מממד שוק העבודה המספקים הצצה לסוגיה זו ואנו בוחנות את הפער המגדרי בהם. אינדיקטורים אלו הם: שיעור העובדים במשרה חלקית, עובדי חברות כוח אדם, שיעור העובדים שמועסקים ביותר ממשרה אחת, שיעור המשתכרים פחות משכר המינימום ושיעור העובדים שאין להם .) משכורות בשנה12-רציפות תעסוקתית על פני השנה (מקבלים פחות מ א ניתן לראות חלק מהאינדיקטורים ואת השתנותם על פני תקופת המדידה. אפשר21 בתרשים לראות כי אחוז המשתכרים והמשתכרות פחות משכר מינימום הולך וקטן, כלומר יותר ויותר אנשים מקבלים שכר הגבוה משכר המינימום. נתון זה נובע בין השאר מכך ששכר המינימום קבוע בעוד השכר הנומינלי הולך ועולה, ולכן אין בכך להעיד על שיפור במצב הכלכלי של מקבלי השכר הנמוך. שיעור הנשים המועסקות במשרה חלקית נמצא בירידה מתונה – זאת למרות העלייה בשיעור השתתפותן של נשים .בכוח העבודה עקב הרעה במצב הכלכלי וצמצום מערכות הרווחה שהתרחשו בתחילת שנות האלפיים .בד בבד, שיעור המועסקות והמועסקים ביותר ממשרה אחת הולך ועולה א21 תרשים 24אינדיקטורים של שוק עבודה מעורער הממד "שוק-בתרשים זה לא מתואר האינדיקטור של עובדי ועובדות חברות כוח אדם אף שהוא נכנס לבחינה הכוללת של תת 24 .עבודה מעורער" משום שאין ברשותנו אינדיקטור של מספר עובדות ועובדי חברות כוח אדם אלא רק של התפלגותם המגדרית משכורות בשנה גברים12 לא מקבלים משכורות בשנה נשים12 לא מקבלים ריבוי משרות גברים ריבוי משרות נשים 0.0% 5.0% 10.0% 15.0% 20.0% 25.0% 30.0% 35.0% 40.0% 45.0% 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 שיעור הנשים המשתכרות עד שכר מינימום שיעור ה גברים המשתכר ים עד שכר מינימום שיעור הנשים המ ו עסקו רש במ ת ה חלקית שיעור ה גברים ו המ עסק ים רש במ ה חלקית – – – – .מקור: על פי נתוני בטל"א ועיבודי המחברות 57 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב ב עוקב אחר התפתחות הפער המגדרי באינדיקטורים המשקפים היבטים של שוק עבודה21 תרשים שוויון המגדרי בהיבטים אלו הלך וגדל, בשיעור של- האי2010 עד2004 מעורער. התרשים מראה כי משנת שוויון המגדרי- האי2015 הצטמצם הפער, אך מאז הוא שוב במגמת עלייה. בשנת2012–2011 . בשנים7% .2004 שוויון המגדרי בתחילת המדידה, קרי בשנת- מהאי3%-בתחום זה היה גבוה ב ב21 תרשים התפתחות הפער המגדרי בהיבטים שונים של שוק עבודה מעורער .מקור: על פי נתוני בטל"א ועיבודי המחברות היציבות בשוק העבודה, הבאה לידי ביטוי בפגיעה המתמשכת בתנאי ההעסקה על פני השנים, היא-אי נושא חשוב שקצרה היריעה מלבטא באמצעות המדידה הנוכחית. מהיכרותנו את נתוני שוק העבודה ניתן להעריך שהמצב בתחום זה ילך ויחריף. בזרקור דיברנו על שני היבטים של שוק עבודה מעורער: התערערות היציבות ותנאי ההעסקה, והמשמעויות המגדריות של התערערות זו. המסקנה מהניתוח שהבאנו כאן היא ב מבטא מסקנה זו ומראה שהפער21 שנשים מושפעות יותר מהתערערותו של שוק העבודה. תרשים .המגדרי באינדיקטורים של שוק עבודה מעורער נותר יציב במהלך העשור האחרון 0.80 0.85 0.90 0.95 1.00 1.05 1.10 1.15 1.20 1.00 1.02 1.04 1.03 1.07 1.01 1.03 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 1.00 1.02 1.00 1.01 1.03 שוויון המגדרי בממד שוק העבודה-סיכום: האי שוויון המגדרי בממד שוק העבודה המורחב, הכולל כעת מספר כמעט כפול של אינדיקטורים בהשוואה-האי . השנים שנבדקו12 שוויון במהלך-לפרסומים הקודמים של מדד המגדר, מבטא שיעור נמוך מאוד של ירידה באי שוויון בין גברים לנשים בשוק העבודה בשנת-. הגידול באי2010–2004 שוויון נשאר יציב בשנים-בסך הכול, האי נבע בעיקר מן הגידול בפער בין מספר הנשים למספר הגברים בקרב עובדי חברות כוח אדם (בשנה זו2010 שוויון היא התרחבות פערי השכר- מעובדי חברות כוח אדם). סיבה נוספת לגידול באי56% היה שיעור הנשים .לשעה בין נשים לגברים שוויון המגדרי בממד שוק העבודה, עקב ירידה קלה במספר המועסקות- חלה דווקא ירידה באי2011-ב במשרה חלקית וירידה בשיעור עובדות חברות כוח אדם. הירידה הזאת נשארה קבועה במדידות הבאות 2015 שוויון המגדרי בממד שוק העבודה נמוך אך במעט בשנת-א להלן, האי22 שעשינו. כפי שמראה תרשים שוויון המגדרי בממד שוק-ב להלן מתאר את עומק האי22 , שנת הבסיס של המדידה. תרשים2004 משהיה בשנת 2017 מדד המגדר58 בשנת29%- ל2004 בשנת34%-העבודה, והוא מראה כי המרחק משוויון מלא הצטמצם מעט לאורך השנים, מ ., ומאז ואילך הוא נותר ללא שינוי משמעותי2011 , אך עיקר הצמצום התרחש עד שנת2015 א22 תרשים 2015–2004 ,שוויון המגדרי בממד שוק העבודה-האי ב22 תרשים 2015–2004 ,שוויון המגדרי בממד שוק העבודה-עומק האי 0.80 0.85 0.90 0.95 1.00 1.05 1.10 1.15 1.20 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 1.00 0.99 0.97 0.99 0.98 0.98 0.99 0.96 0.95 0.94 0.96 0.95 34% 33% 35% 35% 34% 35% 36% 30% 29% 29% 31% 29% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 59 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב ג. ממד המגדור המקצועי שוויון בין גברים לנשים, והיא גם יוצרת הבדלים בהכנסה-סגרגציה תעסוקתית בשוק העבודה היא ביטוי לאי ובהזדמנויות קידום. מעטים מאוד משלחי היד שמתאפיינים בשיעור דומה של נשים וגברים; למעשה, שוק העבודה מאופיין ברובו בהפרדה תעסוקתית: ישנם משלחי יד שרוב העוסקים בהם גברים ותנאי ההעסקה הממוצעים בהם טובים יותר, וישנם משלחי יד שרוב העוסקים בהם נשים, תנאי ההעסקה בהם גרועים יותר .ויוקרתם נמוכה במדד המגדר האירופי מדידת הסגרגציה התעסוקתית נעשתה באמצעות בחינת שיעור הנשים בתחומים ,שבהם יש להן ייצוג יתר – כמו חינוך, בריאות ועבודה סוציאלית – ושבהם גם השכר נמוך יותר. באופן דומה במדד המגדר הנוכחי, משלחי היד שנבחרו לשמש אינדיקטורים הם אלו המאופיינים בהפרדה תעסוקתית גבוהה יחסית, כלומר בריכוז גבוה יחסית של גברים או של נשים לעומת התפלגותם באוכלוסייה ולעומת משלחי כמו כן, נבחרו משלחי יד המאופיינים בשכר גבוה או נמוך יחסית למשלחי יד אחרים – מה שמעיד25.יד אחרים על יוקרה מקצועית גבוהה או נמוכה, בהתאמה. לצורך בחינה של השכר הממוצע במשלחי היד שנבחרו ושל עקב שינויי מדידה מרחיקי לכת בסקר26.הביקוש להם שימש האתר "רייטינג לעבודה" של משרד הכלכלה ואילך לשנים שלפני כן בכל הנוגע למשלחי היד והענפים2013 אפשר להשוות את שנת-הלמ"ס, שבגינם אי :השונים, בוצעו אקסטרפולציות על חלק מהאינדיקטורים. להלן האינדיקטורים המרכיבים את הממד .. שיעור המהנדסות והאדריכליות1 .. שיעור הרופאות, הרוקחות והווטרינריות2 .. שיעור השופטות ועורכות הדין3 .. שיעור העובדות בהייטק4 .. שיעור נשות ההוראה5 .שיעור המטפלות .6 .סגרגציה לפי משלחי יד .7 .. סגרגציה לפי ענפי תעסוקה8 . שיעור המהנדסות והאדריכליות1 כלכלי גבוה. קטגוריה-מקצועות ההנדסה והאדריכלות זוכים להערכה וליוקרה, ולעוסקים בהם סטטוס חברתי ,זו כוללת אדריכלים (בכללם מתכנני ערים), מהנדסים אזרחיים, קרטוגרפים, מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה מהנדסי מכונות, מהנדסי כימיה, מהנדסי מזון וביוטכנולוגיה, מהנדסי מחשבים, מהנדסי תעשייה וניהול, מטלוגרים ,א להלן מציג את מספר הנשים לעומת מספר הגברים העוסקים במקצועות אלו23 ומהנדסי מתכות. תרשים גברים מהנדסים ואדריכלים גברים לעומת86,500- היו כ2015 ועולה ממנו הפער הגדול בתחום זה: בשנת ב להלן, שיעור הנשים בקרב סך העוסקים בהנדסה ובאדריכלות23 נשים בלבד. כפי שמראה תרשים27,500-כ . אמנם מדובר בשיפור לאורך השנים, אך למרות זאת נשים הן פחות2015 בשנת24%- ל2004 בשנת19%-עלה מ .מרבע מכלל העוסקים במקצוע .החלוקה למשלחי יד והעיסוקים הנכללים בכל קטגוריה נקבעו על פי הגדרות הלמ"ס 25 http://economy.gov.il/Research/Documents/X12814A.pdf 26 2017 מדד המגדר60 א23 תרשים מספר הנשים לעומת מספר הגברים במקצועות ההנדסה והאדריכלות .) מבוססים על אקסטרפולציה2015-2013 מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות (הנתונים לשנים ב23 תרשים שיעור הנשים בכלל העוסקים במקצועות ההנדסה והאדריכלות .) מבוססים על אקסטרפולציה2015-2013 מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות (הנתונים לשנים 0 10,000 20,000 30,000 40,000 50,000 60,000 70,000 80,000 90,000 100,000 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 גברים נשים 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% 61 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב . שיעור הרופאות, הרוקחות והווטרינריות2 כמו מקצועות ההנדסה, גם מקצועות הרפואה זוכים ליוקרה ולמעמד גבוה. אינדיקטור זה כולל רופאים, רופאי שיניים, רוקחים, וטרינרים ובעלי משלח יד אקדמי אחר בתחום הרפואה. מעניין כי בתחומים אלו יש בשנים א להלן מציג24 . תרשים2015 בשנת58%- ל2004 בשנת55%-האחרונות רוב לנשים, ואף חלה עלייה בשיעורן – מ ב להלן מציג את שיעור הנשים בקרב24 את מספר הנשים לעומת מספר הגברים במקצועות הרפואה, ותרשים סך העוסקים במקצועות אלו. התרשימים מראים כי מספרן של הנשים במקצועות הרפואה הולך ועולה עם שוויון בממד המגדוּר המקצועי בין נשים לגברים. עם זאת, הבנה מלאה של-השנים. נתון זה מצמצם את האי המגמות בתחום זה מחייבת בחינה של החלוקה המגדרית הפנימית לפי תחומי הרפואה השונים, מידע החסר .בנתונים שבידינו א24 תרשים מספר הנשים לעומת מספר הגברים במקצועות הרפואה, הרוקחות והווטרינריה .) מבוססים על אקסטרפולציה2013-2015 מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות (הנתונים לשנים 0 5,000 10,000 15,000 20,000 25,000 30,000 35,000 40,000 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 גברים נשים 2017 מדד המגדר62 ב24 תרשים שיעור הנשים בכלל העוסקים במקצועות הרפואה, הרוקחות והווטרינריה .) מבוססים על אקסטרפולציה2013-2015 מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות (הנתונים לשנים . שיעור השופטות ועורכות הדין3 גם תחום זה זוכה ליוקרה וכרוך בתנאי עבודה טובים מהממוצע. אינדיקטור זה כולל שופטים, עורכי דין ומשפטנים ש"ח בחודש). כפי שמראה10,000 אחרים. השכר הממוצע במקצועות אלו גבוה מהשכר הממוצע במשק (מעל א להלן, לאורך השנים נשמר הפער המגדרי בקרב העוסקים במקצועות אלו (היחס בין נשים לגברים25 תרשים עמד שיעור הנשים מתוך2015-ב להלן מראה כי ב25 הפער אף התרחב מעט. תרשים2014- בממוצע), וב0.75 הוא – נתון שמצביע על יציבות כמעט מוחלטת של הפער המגדרי בענף תעסוקתי46% סך העוסקים במקצוע על .45% היה2004 זה, שבשנת 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% 63 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב א25 תרשים מספר הנשים לעומת מספר הגברים בקרב העוסקים במשפט ובעריכת דין .) מבוססים על אקסטרפולציה2013-2015 מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות (הנתונים לשנים ב25 תרשים שיעור הנשים בכלל העוסקים במשפט ובעריכת דין .) מבוססים על אקסטרפולציה2013-2015 מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות (הנתונים לשנים 0 5,000 10,000 15,000 20,000 25,000 30,000 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 גברים נשים 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% 2017 מדד המגדר64 . שיעור העובדות בענף ההייטק4 ענף ההייטק נחשב לראש חץ בכלכלה הישראלית. הוא זוכה ליוקרה, השכר הממוצע בו גבוה, ותנאי העבודה א להלן, המבטא26 בו הם מהטובים במשק. לכן מדובר באינדיקטור חשוב בהקשר של הפער המגדרי. תרשים את מספר הנשים לעומת מספר הגברים בקרב השכירים בענף ההייטק, מראה כי היקף המועסקים בענף עולה , שבה התעשייה הצטמצמה מעט). כשבוחנים את שיעור הנשים מכלל2009 בהתמדה משנה לשנה (למעט שנת :עובדי ההייטק התוצאה מראה כי למרות הגידול במספרן, שיעורן מכלל השכירים בתחום נותר כמעט קבוע הייתה ירידה קלה בשיעור הנשים בתחום ההייטק בהשוואה2011 . בשנת2011 עד שנת2002 משנת35%–34% ., עלייה המסמנת מגמת שיפור קלה36%- עלה שיעורן ל2012 , ואילו בשנת34.1%- ושיעורן פחת ל2010 לשנת שוב עלה2015 בכל שנה, ובשנת1%- ירד שיעורן של הנשים בקרב כלל השכירים בהייטק ב2014- ו2013 בשנים שוויון בממד המגדור המקצועי. נשים הן אפוא רק כשליש מכלל השכירים בענף-, נתון שמקטין את האי1%-ב בשנת36%- ל2004 בשנת32%-ב מציג את שיעור הנשים המועסקות בענף. שיעור זה עלה מ26 ההייטק. תרשים .2015 א26 תרשים מספר הנשים לעומת מספר הגברים בקרב השכירים בענף ההייטק .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות 0 50,000 100,000 150,000 200,000 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 גברים נשים 65 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב ב26 תרשים שיעור הנשים בכלל השכירים בענף ההייטק .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות . שיעור נשות ההוראה5 מעמדם ושכרם של אנשי ההוראה בישראל נמוכים בהשוואה לאקדמאים אחרים במשק, וגם בהשוואה לאנשי הוראה בעולם; רבים מהם משתכרים מתחת לשכר הממוצע במשק, ולעתים קרוב לשכר המינימום. אינדיקטור תיכוניים, עובדי הוראה בגני-יסודיים ובבתי ספר על-זה כולל עובדי הוראה בבתי ספר יסודיים, בבתי ספר על נשים שעסקו בהוראה, לעומת233,000- היו כ2015 א להלן מראה כי בשנת27 ילדים ומדריכים חברתיים. תרשים 77%-ב להלן מראה כי זהו מקצוע בעל רוב נשי מובהק: כ27 . תרשים3.5 גברים בלבד, כלומר פי69,000-כ מהעוסקים בהוראה הם נשים. נתון זה נשאר יציב למדי לאורך השנים. זהו שיעור גבוה מהממוצע במדינות , והוא68% על2014- עמד בOECD המפותחות: השיעור הממוצע של נשים מכלל המועסקים בהוראה במדינות .)OECD 2017( נמצא במגמת עלייה בהשוואה לעשור שקדם לו 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% 2017 מדד המגדר66 א27 תרשים מספר הנשים לעומת מספר הגברים במקצועות ההוראה .) מבוססים על אקסטרפולציה2013-2015 מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות (הנתונים לשנים ב27 תרשים שיעור הנשים בכלל העוסקים במקצועות ההוראה .) מבוססים על אקסטרפולציה2013-2015 מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות (הנתונים לשנים 0 50,000 100,000 150,000 200,000 250,000 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 גברים נשים 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% 67 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב . שיעור המטפלות6 . ש"ח לחודש), ואינו זוכה להערכה וליוקרה חברתית4,000-משלח יד זה הוא בעל תגמול כלכלי נמוך מאוד (כ אינדיקטור זה כולל מטפלות בילדים ומטפלות סיעודיות במוסדות ובמשקי בית. בתחום הטיפול ישנו פער גדול ,א להלן מצביע על עלייה ניכרת במספר הנשים העוסקות במתן שירותי טיפול28 מאוד בין נשים לגברים. תרשים , לעומת181,000- מספר הנשים במקצוע היה כ2015 בעוד מספר הגברים העוסקים בתחום כמעט לא גדל. בשנת .93% – ב להלן מראה כי עיסוק זה מאופיין ברוב מוחץ של נשים28 . תרשים13 גברים בלבד, כלומר פי13,600 .נתון זה נותר יציב לאורך העשור האחרון א28 תרשים מספר הנשים לעומת מספר הגברים בקרב העוסקים בטיפול .) מבוססים על אקסטרפולציה2015-2013 מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות (הנתונים לשנים 0 50,000 100,000 150,000 200,000 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 גברים נשים 2017 מדד המגדר68 ב28 תרשים שיעור הנשים בכלל העוסקים בטיפול .) מבוססים על אקסטרפולציה2013-2015 מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות (הנתונים לשנים . סגרגציה מגדרית לפי משלחי יד7 סגרגציה מגדרית בשוק העבודה מבוטאת על ידי ריכוז לא פרופורציוני של נשים במשלחי יד מסוימים, לרוב משלחי יד שבהם תנאי ההעסקה נחותים. הסגרגציה היא מנגנון המשמר ומגדיל פערים בין גברים לנשים בכל הנוגע להכנסה ולהזדמנויות קידום. מעטים מאוד משלחי היד שבהם שיעור דומה או זהה של נשים וגברים, ולמעשה שוק העבודה מתאפיין ברובו בהפרדה תעסוקתית. בדרך כלל, משלחי יד שרוב העוסקים בהם גברים מתאפיינים בתנאי .העסקה טובים יותר, ומשלחי יד שרוב העוסקים בהם נשים מתאפיינים בתנאי העסקה נחותים וביוקרה נמוכה ביקשנו לבחון את השינויים בסגרגציה התעסוקתית המגדרית בשוק העבודה הישראלי, ולשם כך בנינו אינדיקטור שיעקוב אחריה לאורך השנים. האינדיקטור נבנה על פי כל משלחי היד המסומלים על ידי הלמ"ס (פחות ממאה משלחי יד, שתי ספרות), מתוך פילוח של כלל משלחי היד לפי מספר הנשים ומספר הגברים 27:העוסקים בהם. החישוב נעשה על פי מדד דנקן, המודד סגרגציה מגדרית Mi ולפיכך— הוא מספר הגברים בשוק העבודהm-), וi( הוא מספר הגברים במשלח יד מסויםmi בנוסחאות אלו הוא מספר הנשים במשלח יד מסויםfi , מכלל הגברים בשוק העבודה. ובאותו האופןi הוא שיעור הגברים במשלח יד . מכלל הנשים בשוק העבודהi הוא שיעור הנשים במשלח ידFi הוא מספר הנשים בשוק העבודה, ולפיכךf -), וi( מדד דנקן הוא המדד הנפוץ ביותר למדידת סגרגציה. יתרונותיו הם שהוא אינו תלוי בהרכב האוכלוסייה, שהוא מדד שכיח ולכן מאפשר 27 .)Denton and Massey 1988 השוואה בין מחקרים, ושהוא קל להבנה (ראו 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100%     n i i i F M I 1 2 1 f f F and m m M i i i i   69 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב בעזרת נוסחת דנקן חישבנו את רמת הסגרגציה בשוק העבודה הישראלי לאורך השנים, כדלקמן: מספר הנשים ומספר הגברים בכל משלח יד, חלקי סך כל הנשים וסך כל הגברים בשוק העבודה. לאחר מכן, עבור כל משלח יד החסרנו את אחוז הגברים ואת אחוז הנשים באותו משלח יד, תחת ערך מוחלט, ולבסוף חיברנו את .כולם וחילקנו לשניים (סגרגציה מלאה). התוצאה המתקבלת מראה1- (אין סגרגציה בכלל) ל0 במדד דנקן התוצאות נעות בין אפוא עד כמה ישנה הפרדה מגדרית במקצועות או במשלחי היד בישראל, ומה שיעור המועסקים שצריכים להלן מתאר את הסגרגציה29 להחליף עבודה כדי שלא תהיה הפרדה מגדרית כלל ויהיה שוויון מלא. תרשים 0%-התעסוקתית בישראל לפי משלחי יד על פי מדד דנקן (למען הנוחות, הממצאים מוצגים בו באחוזים, מ .)100% עד 29 תרשים סגרגציה מגדרית לפי משלחי יד .) מבוססים על אקסטרפולציה2015-2013 מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות (הנתונים לשנים .התרשים מראה כי במהלך השנים שנבדקו ניכרת מגמת שיפור קלה מאוד בסגרגציה התעסוקתית בישראל מהאנשים, נשים וגברים כאחד, צריכים להחליף עיסוק53.7% , כלומר53.7% הסגרגציה הייתה בשיעור של2004-ב . מדובר ביותר51.5%- היא ירדה מעט, ל2011-כדי שיהיה שוויון תעסוקתי בשוק ולא תהיה בו סגרגציה מגדרית, וב חל שיפור גדול יחסית בסגרגציה, אך הוא נבע משינוי בסקרי כוח האדם של2012 ממחצית המועסקים. בשנת לסגרגציה בשנים שקדמו לה, שכן בשנה זו2012 אפשר להשוות בין הסגרגציה אחרי שנת-הלמ"ס. למעשה אי .אפשר לקשר בין משלחי יד ברשימה הקודמת לאלה החדשים-שונתה רשימת משלחי היד באופן מהותי כך שאי לפיכך, ועל מנת לשמר את המדידה, אנחנו מביאות את הסדרה החדשה בהמשך לסדרה הישנה אבל תוך . בשנה2013-אפשר להשוות ביניהן. הסדרה החדשה של מדידת הסגרגציה מתחילה ב-הדגשת ההסתייגות שאי .)43.28% הוא עמד על2015-, והוא שמר על רמה דומה בשתי המדידות הנוספות (ב44.38% זו הערך שנמדד היה נציין כי בשני אופני המדידה חל שיפור קל באינדיקטור זה עם השנים, כלומר הייתה ירידה של מידת הסגרגציה .2015 עד2004 המגדרית בשוק העבודה מאז שנת 35 45 55 65 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 30% 40% 50% 60% 70% % % % % 2017 מדד המגדר70 . סגרגציה מגדרית לפי ענפי תעסוקה8 ,אינדיקטור זה נבנה גם הוא לפי נוסחת דנקן, והפילוח נעשה לפי ענפי התעסוקה המופיעים ברישומי הלמ"ס להלן מתאר את חישוב מדד דנקן לסגרגציה המגדרית לפי30 בהם חקלאות, תעשייה, חשמל, מים ועוד. תרשים מבטאת את השינוי ברשימת ענפי התעסוקה כפי שנעשתה2013 ענפי תעסוקה. הקפיצה המשמעותית בשנת ; מהשנה שלפניה20%-בלמ"ס, בדומה לסגרגציה במשלחי היד שתיארנו לעיל. בשנה זו הסגרגציה נמוכה בכ 2015- ל2013 הדבר לא מבטא שינוי בשוק העבודה אלא שינוי במדידה בלבד, וניתן ללמוד זאת מכך שבין .38.07% הסגרגציה של ענפי התעסוקה לפי הרשימה החדשה נותרה ללא שינוי, ברמה של 30 תרשים סגרגציה מגדרית לפי ענפי תעסוקה .) מבוססים על אקסטרפולציה2015-2013 מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות (הנתונים לשנים שוויון המגדרי בממד המגדור המקצועי-סיכום: האי הייתה מגמה של שיפור בתחום הסגרגציה התעסוקתית המגדרית2015- ל2004 א להלן עולה כי בין31 מתרשים בישראל (אם כי השיפור נבע בחלקו משינוי שיטת המדידה של הלמ"ס). משמעות הדבר היא כי התפלגות הגברים והנשים למקצועות ולענפים נעשית שוויונית בקצב איטי יחסית. התוצאות אינן מעידות על מדיניות מכוונת לצמצום ההפרדה התעסוקתית בישראל, ומקצועות רבים עדיין מאופיינים ברוב נשי או ברוב גברי מובהק. במקצועות שרוב העובדים בהם נשים השכר הממוצע נמוך מהשכר הממוצע במשק, ואילו במקצועות .שרוב העובדים בהם גברים השכר גבוה יותר מן השכר הממוצע והוא מראה כי המרחק משוויון28,שוויון בממד המגדור המקצועי-ב להלן מתאר את עומק האי31 תרשים , לפי הקִ טלוג הישן של מקצועות ומשלחי יד; לפי2014 בשנת52%- ל2004 בשנת56%-הצטמצם מעט – מ המדידה החדשה, המבוססת על חלוקה שונה לחלוטין של משלחי יד, מדד דנקן לסגרגציה מגדרית עומד על )שוויון בממד זה מחושב על בסיס שני האינדיקטורים של מדד הסגרגציה (סגרגציה במשלחי יד וסגרגציה בענפי תעסוקה-עומק האי 28 ללא התחשבות במשלחי היד, כדי שלא להעניק משקל יתר לענפים. במדידת כיוון השינוי יש לתת ביטוי לכל אינדיקטור, משום שמספר .שוויון הסגרגציה נותנת תמונה מלאה-שוויון, אך בחישוב עומק האי-המועסקים בכל ענף קובע את התפתחות כיוון האי 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 35 45 55 65 30% 40% 50% 60% 70% % % % % 71 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב שוויון בהתפלגות הגברים-. כאמור, הפער הגדול בין תוצאות המדידה נובע לא משינוי באי2015–2013 בשנים41% .והנשים בין משלחי היד השונים אלא משינוי שיטת הקִ טלוג א31 תרשים 2015–2004 ,שוויון המגדרי בממד המגדור המקצועי-האי ב31 תרשים *שוויון המגדרי בממד המגדור המקצועי-עומק האי .* המדידה מתבססת על שניים מהאינדיקטורים בממד זה: סגרגציה במשלחי יד וסגרגציה בענפי תעסוקה 0.80 0.85 0.90 0.95 1.00 1.05 1.10 1.15 1.20 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 1.00 1.03 0.98 0.99 0.97 0.96 0.97 0.94 0.90 0.89 0.98 0.89 56% 57% 56% 56% 55% 54% 54% 55% 52% 41% 41% 41% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2017 מדד המגדר72 ד. ממד העוני .שוויון מגדרי, מכיוון שהוא מוקד שבו מוחלשויות נפגשות ומועצמות-עוני הוא ממד רב משקל בהקשר של אי מלבד זאת, שיעור העוני הוא בשליטה – ולו חלקית – של מערכת הרווחה, והוא בר ויסות לקבוצות אוכלוסייה שוויון המגדרי בתחום העוני נמדד לפי תחולת העוני בקרב נשים לעומת תחולת-). האי2000 שונות (שטייר ולוין העוני בקרב גברים, על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי. כמו כן, התחשבנו במספר מקבלי קצבאות הבטחת :שוויון בממד העוני נמדד בשני אינדיקטורים-הכנסה לפי השנתון הסטטיסטי לישראל של הלמ"ס. האי .. תחולת העוני בקרב נשים לעומת גברים, לאחר תשלומי העברה ומסים1 .. היחס בין נשים לגברים בקרב מקבלי גמלת הבטחת הכנסה2 . תחולת העוני בקרב נשים לעומת גברים, לאחר תשלומי העברה ומסים1 ב להלן מציגים את תחולת העוני של נשים ושל גברים לאחר תשלומי העברה ומסים, ואת היחס32-א ו32 תרשימים ,ביניהם – בהתאמה. התרשימים מראים שתחולת העוני בקרב נשים גבוהה בעקביות מתחולת העוני בקרב גברים אם כי בפער קטן. יש להדגיש שמדובר בתחולת העוני לאחר התערבותה של מערכת הרווחה, כלומר התערבות , חלה2008 , וכן בשנת2005-2002 המערכת אינה סוגרת את הפער המגדרי, עניין שיש לתת עליו את הדעת. בשנים שוויון המגדרי בממד העוני עלה בשנים-עלייה ביחס שבין תחולת העוני של נשים לתחולת העוני של גברים, והאי .2012 שוויון בממד העוני, אך הוא גדל שוב בשנת- נראה שהיחס קטן, כלומר הצטמצם מעט האי2011 אלו. בשנת אמנם בשנה זו ירד שיעור הגברים העניים והנשים העניות, אך הפער המגדרי שב וגדל כיוון שהירידה בתחולת 18.4% הפער הצטמצם מעט: שיעור הנשים העניות היה2014-2013 העוני בקרב הגברים הייתה חדה יותר. בשנים חלה עלייה2015 . ואולם, צמצום זה נבע מעלייה בשיעור הגברים העניים, ובשנת17.0% ושיעור הגברים העניים היה .שוויון באינדיקטור זה, אבל לא כזו המשיבה אותו לרמה שבה היה שלוש שנים קודם לכן-קטנה באי א32 תרשים תחולת העוני לאחר תשלומי העברה ומסים, נשים לעומת גברים .מקור: על פי נתוני הביטוח הלאומי ועיבודי המחברות 10% 15% 20% 25% 30% 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 גברים נשים 73 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב ב32 תרשים היחס בין נשים לגברים בתחולת העוני .מקור: על פי נתוני הביטוח הלאומי ועיבודי המחברות . היחס בין נשים לגברים בקרב מקבלי גמלת הבטחת הכנסה2 א להלן מבטא את מספר הנשים לעומת מספר הגברים מקבלי קצבת הבטחת הכנסה. התרשים33 תרשים מראה שיש פער קבוע בין הנשים לגברים, בין השאר משום שהנשים עניות מהגברים. כלומר, ככל שגדל שוויון-היחס בין מספר הנשים המקבלות הבטחת הכנסה למספר הגברים המקבלים הבטחת הכנסה, גדל האי .ב להלן מבטא את היחס בין נשים לגברים בקרב מקבלי קצבת הבטחת הכנסה33 המגדרי בממד העוני. תרשים – ביטוי למדיניות חברתית מכוונת, שהקשיחה את2008 התרשים מעיד על מגמה של צמצום הפער למן שנת בין29.תנאי הזכאות להבטחת הכנסה בכלל ואת התנאים להיכללות בקטגוריית ה"בלתי ניתנים להשמה" בפרט קטן הפער בין נשים לגברים בקרב מקבלי קצבת הבטחת הכנסה (בעיקר עקב הירידה בהיקף2015- ל2009 .שוויון בממד העוני-הנשים המקבלות הבטחת הכנסה) והצטמצם מעט האי www.btl.gov.il/benefits/income_support/Pages/default.aspx ,ראו תנאי הביטוח הלאומי 29 0.80 0.85 0.90 0.95 1.00 1.05 1.10 1.15 1.20 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2017 מדד המגדר74 א33 תרשים מספר הנשים לעומת מספר הגברים בקרב מקבלי גמלת הבטחת הכנסה .מקור: על פי נתוני הלמ"ס, נתוני הביטוח הלאומי ועיבודי המחברות ב33 תרשים היחס בין נשים לגברים בקרב מקבלי גמלת הבטחת הכנסה .מקור: על פי נתוני הלמ"ס, נתוני הביטוח הלאומי ועיבודי המחברות 0 20,000 40,000 60,000 80,000 100,000 120,000 140,000 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 גברים נשים 1.40 1.45 1.50 1.55 1.60 1.65 1.70 1.75 1.80 1.85 1.90 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 75 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב שוויון המגדרי בממד העוני-סיכום: האי :ממד העוני מושפע ישירות ממערכת הרווחה, ולכן תוצאותיו מעידות שהמדיניות להקלת העוני לוקה בעיוורון מגדרי באופן עקבי, נשים עניות יותר מגברים, תחולת העוני בקרבן גדולה יותר, והן זכאיות לקצבת הבטחת הכנסה בשיעורים א להלן מלמד על שיפור קל בשנים שנבחנו, כלומר הפער בין מספר הנשים העניות למספר34 גבוהים יותר. תרשים .שוויון המגדרי בממד העוני-ב להלן מציג את עומק האי34 הגברים העניים הצטמצם מעט בטווח הבדיקה. תרשים ומאז הוא נמצא בירידה איטית. אפשר לראות כי המרחק49% שוויון לשיא של- הגיע האי2008 הוא מראה שבשנת (בשנת המדידה האחרונה). צמצום הפער בין נשים לגברים13%- ל21% משוויון בתחולת העוני נע בשנים שנמדדו בין בהיקף העוני נובע מכך שהכנסות משקי הבית הנמצאים מתחת להכנסה החציונית ירדו כולן בעקבות המיתון והגידול .בפערים הכלכליים. כאשר העוגה קטנה, קטנים גם הפערים בין נשים לגברים, אך אין מדובר במגמה של שיפור א34 תרשים 2015–2004 ,שוויון המגדרי בממד העוני-האי ב34 תרשים 2015–2004 ,שוויון המגדרי בממד העוני-עומק האי 1.00 1.00 1.02 0.98 0.97 0.98 0.96 0.93 0.92 0.80 0.85 0.90 0.95 1.00 1.05 1.10 1.15 1.20 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 1.00 1.00 0.98 45% 45% 46% 47% 49% 43% 42% 40% 41% 37% 33% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2% 3 2014 2015 2017 מדד המגדר76 ה. ממד העוצמה ממד העוצמה מבטא את הכוח שיש בידי נשים במרחב הציבורי, בהנהגה הפוליטית ובהנהגה הכלכלית של המדינה. הממד מתמקד בייצוגן של נשים בעמדות בכירות הכרוכות בקבלת החלטות במוסדות ובארגונים, מתוך השקפה שאיזון מגדרי ביחסי הכוח בעמדות כאלה הכרחי להגברת השוויון בין נשים לגברים. השוויון המגדרי בממד העוצמה חשוב במיוחד מכיוון שהוא מבטיח שיינתן קול שווה לנשים ולגברים, ובתוך כך הזדמנות שווה לשני המינים לעצב את סדר היום הכלכלי, החברתי והפוליטי. יתר על כן, אחת הדרכים לשינוי תפיסות מגדריות היא קידום מודלים לחיקוי, ולכן לעובדה שאישה נמצאת בעמדת השפעה בפוליטיקה ובכלכלה יש משמעות רבה גם ברמה הסימבולית. חוסר השוויון המגדרי בממד זה נובע ממיעוט השתתפותן של נשים בקבלת החלטות .ברמה הלאומית, בכל התחומים , אינדיקטורים הבוחנים ייצוג נשים בעמדות כוח פוליטיות וציבוריות – הממשלה11-ממד העוצמה מורכב מ הכנסת, הרשויות המקומיות והאוניברסיטאות; ובעמדות כוח כלכליות – מנכ"ליות, מנהלות בדרגים בכירים חילקנו את30,במגזר הפרטי ובמגזר הציבורי ונשים חברות דירקטוריונים. כמו במדד המגדר של האיחוד האירופי .האינדיקטורים לשתי קבוצות: אינדיקטורים של עוצמה פוליטית ואינדיקטורים של עוצמה כלכלית :אינדיקטורים של עוצמה פוליטית .. היחס בין נשים לגברים בקרב חברי הכנסת: מספר שיא בכל שנה1 .. היחס בין נשים לגברים בקרב שרי הממשלה: מספר שיא בכל שנה2 .. היחס בין נשים לגברים בקרב ראשי רשויות מקומיות ומועצות אזוריות3 .. מספר הנשים לעומת מספר הגברים בסגל בכיר באוניברסיטאות4 :אינדיקטורים של עוצמה כלכלית .. שיעור המנכ"ליות במשק5 .. שיעור המנהלות הבכירות במשק6 .שיעור המנהלות האחרות במשק 7 .. שיעור הנשים בשלוש הדרגות העליונות בשירות המדינה8 .. שיעור הנשים החתומות על חוזה בכירים בשירות המדינה9 .. שיעור הנשים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות10 .. שיעור הנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות11 . היחס בין נשים לגברים בקרב חברי הכנסת1 .ב להלן מבטאים את מספר הנשים לעומת מספר הגברים בכנסת ואת היחס ביניהם, בהתאמה35-א ו35 תרשימים חברות10-התרשימים מראים שמספר חברות הכנסת נמצא במגמת עלייה ברורה: בשנות התשעים היו קצת יותר מ שוויון המגדרי- עלה שיעור הנשים בקרב חברי הכנסת והאי2006- ל2004 כנסת, וכיום כרבע מהח"כים הן נשים. בין .) – כלומר חל שיפור קטן בלבד18.33%( חברי כנסת120 נשים מתוך22 היו רק2006-הצטמצם מעט, אף על פי שב שב וגדל מספרן2012- ל2008 שוויון המגדרי בממד העוצמה. בין- ועלה האי17- ירד מספר חברות הכנסת ל2007-ב עשרה עלה מספר חברות-, לאחר הבחירות לכנסת התשע2013 . בשנת0.25 ), והיחס בינן לבין הגברים היה20%( 24-ל 26% ח"כיות המהוות32 וכיום מכהנות29-, עלה מספרן עוד ל2015-, לאחר הבחירות לכנסת העשרים ב27-הכנסת ל ,מחברי הכנסת. ניתן אפוא לומר כי אמנם חל גידול ניכר במספרן של חברות הכנסת בשני העשורים האחרונים חברות כנסת, והפער עודנו60 אך עדיין שיעור הנשים בכנסת נמוך מאוד ביחס לשיעורן באוכלוסייה; שוויון פירושו .0.36 על2015 ב, היחס בין נשים לגברים בקרב חברי הכנסת עמד בשנת35 גדול מאוד. כפי שניתן לראות בתרשים .על מדד זה ראו בנספח א 30 77 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב א35 תרשים מספר הנשים לעומת מספר הגברים בקרב חברי הכנסת .מקור: על פי נתוני הכנסת ועיבודי המחברות ב35 תרשים היחס בין נשים לגברים בקרב חברי הכנסת .מקור: על פי נתוני הכנסת ועיבודי המחברות 0 20 40 60 80 100 120 מספר נשים חברות כנסת מספר גברים חברי כנסת 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 0.00 0.05 0.10 0.15 0.20 0.25 0.30 0.35 0.40 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2017 מדד המגדר78 , היחס בין הנשים לגברים2016-לאומית: ב-היחס בין נשים לגברים בקרב חברי פרלמנט בהשוואה בין ישראל מדורגת31.0.41 – ; ובספרד0.44 – ; בשוודיה0.23 – ; בבריטניה0.19 בפרלמנט בארצות הברית היה . בשיעור חברות הכנסתOECD מדינות35 עשר בין-במקום השמונה . היחס בין נשים לגברים בקרב שרי הממשלה2 , מספר השיא של השרות לא28 א מלמד שגם בשנים שבהן הגיע מספר השרים בממשלה לשיא של36 תרשים שוויון מגדרי בממד העוצמה בכל- בלבד בכל שנה. אינדיקטור זה מצביע אפוא על אי4- ל2 השתנה והוא נע בין ב להלן מראה שהמגמה הכללית בשנים שבהן נמדד האינדיקטור היא צמצום היחס36 שנות המדד. תרשים בין מספר השיא של השרות למספר השיא של השרים. צמצום זה לאורך השנים נובע בעיקר משינויים במספר חל שיפור קטן ביחס בין מספר השרות למספר2011 השרים הגברים ולא משינויים במספר השרות. בשנת חל צמצום2012-). ב10%-השרים לעומת השנה הקודמת, אך שיעורן של השרות בממשלה נשאר קטן מאוד (כ ירד המספר הכללי של שרי הממשלה, ועקב כך2014- וב2013-נוסף, כיוון שהממשלה כללה שר אחד פחות. ב 19 המצב נותר בעינו עם2015-צומצם הפער בין מספר השרים למספר השרות בהשוואה לשנה הקודמת. ב .0.21 והיחס בין נשים לגברים בממשלה הוא17% שרות, כך ששיעור השרות בממשלה עומד על4-שרים ו א36 תרשים מספר הנשים לעומת מספר הגברים בקרב שרי הממשלה .מקור: על פי נתוני הכנסת ועיבודי המחברות https://data.oecd.org/inequality/women-political-voice.htm :מקור 31 0 5 10 15 20 25 30 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 ( נשים )מספר שיא גברים )מספר שיא( 79 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב ב36 תרשים היחס בין נשים לגברים בקרב שרי הממשלה .מקור: על פי נתוני הכנסת ועיבודי המחברות , היחס בין הנשים לגברים2015-לאומית: ב-היחס בין נשים לגברים בקרב שרי הממשלה בהשוואה בין (כלומר יותר נשים52.2% – ; בשוודיה22.7% – ; בבריטניה26.1% בעמדת שר וסגן שר בארצות הברית היה . בהשוואה למדינות אלו ישראל היא בעלת הייצוג הנמוך ביותר של נשים30.8% – מגברים); בספרד 32.21% בממשלה – יחס של . היחס בין נשים לגברים בקרב ראשי רשויות מקומיות ומועצות אזוריות3 נשים8- ל4 רשויות מקומיות ומועצות אזוריות. ייצוג הנשים בראש הרשויות אפסי, ונע בין256-בישראל ישנן כ בשנה. לראש הרשות השפעה על אורח חייהם של תושבי הרשות ויש לו אוטונומיה רבה יחסית לתפקידי ממשל נשים6 היו בישראל2012 אחרים. לפיכך, יש משמעות רבה למספרן המועט של נשים בראש רשויות. בשנת .הרכבי-בראשות ערים ומועצות: מרים פיירברג, ליזי דלריצ'ה, טלי פלוסקוב, פלורה שושן, סיגל מורן ומטי צרפתי המספר2014-2013 בלבד. בשנים2%-שיעור הנשים בראש רשויות מקומיות ומועצות אזוריות בשנה זו היה כ נערכו בחירות לרשויות המקומיות, מספר הנשים בראשות ערים ומועצות2013 נשאר ללא שינוי: אף שבשנת מונתה ליאת שוחט לראשות עיריית אור יהודה, ובכך עלה מספרן של ראשות2015 בלבד. בשנת6 אזוריות נותר ,א להלן מציג את מספר הנשים לעומת מספר הגברים בראשות רשויות37 . תרשים7-המועצות המקומיות ל .ב להלן מציג את היחס ביניהם. התרשימים ממחישים את גודל הפער37 ותרשים : מתוך כלל הנבחרים11% היה2008 אשר למספר חברות מועצה, שיעור הנשים שנבחרו למועצות בבחירות מכלל13%- עלה שיעורן של נשים חברות מועצה ל2013 גברים. בבחירות בשנת1,756 נשים בלבד, לעומת232 גברים. מדובר בשיפור קטן מאוד לעומת הבחירות הקודמות, חמש שנים קודם2,128 נשים לעומת344 :הנבחרים .ראו שם 32 0.00 0.05 0.10 0.15 0.20 0.25 0.30 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2017 מדד המגדר80 לכן. לצערנו אין נתונים מעודכנים על מספר חברות מועצה בכל שנה ולכן לא יכולנו להכניס את הסדרה למדד .עצמו, אך התמונה ברורה א37 תרשים מספר הנשים לעומת מספר הגברים בראשות רשויות מקומיות ומועצות אזוריות .מקור: על פי עיבודי המחברות ב37 תרשים היחס בין נשים לגברים בראשות רשויות מקומיות ומועצות אזוריות .מקור: על פי עיבודי המחברות 0 50 100 150 200 250 300 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 גברים נשים 0.01 0.02 0.03 0.04 0.05 0.06 0.07 0.08 0.09 0.1 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 0.00 0 81 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב . מספר הנשים לעומת מספר הגברים בסגל הבכיר באקדמיה4 3,424 :א להלן, ישנו פער מספרי גדול בין הנשים לגברים בסגל הבכיר באוניברסיטאות38 כפי שממחיש תרשים היה2010 . עד שנת2015 נשים שייכים לסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות בשנת1,450-גברים לעומת ל צמצום בפער המספרי בין מספר הגברים למספר הנשים בסגל הבכיר באקדמיה, מכיוון שמספר הגברים ירד . חזר מספר הגברים לעלות ולכן הפער הפסיק להצטמצם2010 ומספרן של הנשים עלה בהתמדה. אבל משנת .31%- ל25%- שיעור הנשים בסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות עלה מ2015-2003 ב מראה שבשנים38 תרשים ,כלומר, פחות משליש מכלל אנשי הסגל הבכיר הן נשים. שיעור הנשים הפרופסוריות, הדרגה הבכירה ביותר ג38 , כלומר כחמישית בלבד מהפרופסורים בישראל הן נשים. תרשים21%- הוא עלה ל2015-, וב2003- ב15% היה מראה כי הפער אכן מצטמצם עם השנים, אך באיטיות. אם כן, על אף העלייה הניכרת לאורך עשור, הנתונים מעידים על היעדר ייצוג פרופורציונלי לנשים בדרגים הגבוהים באקדמיה. אף על פי שמרבית הלומדים לתואר ראשון ולתואר שני באוניברסיטאות הן נשים, שיעור הנשים יורד ירידה חדה כשמדובר בסגל הבכיר – עמדה .בעלת השפעה רבה, עוצמה וכוח א38 תרשים מספר הנשים לעומת מספר הגברים בסגל הבכיר באוניברסיטאות .מקור: על פי נתוני המל"ג ועיבודי המחברות 0 500 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 1,000 1,500 2,000 2,500 3,000 3,500 4,000 גברים נשים 2017 מדד המגדר82 ב38 תרשים שיעור הנשים בסגל הבכיר ובדרגת פרופסור באוניברסיטאות .מקור: על פי נתוני המל"ג ועיבודי המחברות ג38 תרשים היחס בין נשים לגברים בסגל הבכיר באוניברסיטאות .מקור: על פי נתוני המל"ג ועיבודי המחברות 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 נשים בסגל האקדמי הבכיר נשים בדרגת פרופסור 0% 5% 10% 15% 20% 25% 35 30% % 0.00 0.10 0.20 0.30 0.40 0.50 0.60 0.70 0.80 0.90 1.00 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 83 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב . שיעור המנכ"ליות במשק5 שוק העבודה משפיע על חייהם של מיליוני מועסקים, והוא מנווט ומכוון במידה רבה על ידי המנכ"לים. הניהול הכללי הוא עמדת כוח הכרוכה בקבלת החלטות ובעיצוב מדיניות, ולכן חשוב לבחון את ייצוג הנשים בו. אינדיקטור זה מודד את מספר הנשים לעומת מספר הגברים בקרב המנהלים הכלליים על פני השנים. הנתונים שלנו כוללים מנהלים כלליים בשירותים ממשלתיים ומקומיים, במלכ"רים ובמוסדות לאומיים, וכן במגזר העסקי – בחברות א להלן מראה כי ישנו פער מתמיד בין מספר הנשים39 פרטיות וממשלתיות (לפי הגדרת הלמ"ס). תרשים מנכ"ליות בלבד. היחס בין נשים7,279 מנכ"לים במשק, לעומת39,780 היו2015-למספר הגברים בתפקיד זה: ב 2015-ב להלן מראה כי ב39 . תרשים2011- ב0.19 , למקסימום של2005- ב0.10 לגברים נע אפוא בין מינימום של בלבד. זהו שיעור נמוך ביותר בהשוואה לפערים בהיקפי התעסוקה בין גברים18.3% שיעור המנכ"ליות היה לנשים, ועולה ממנו שמספר הנשים הכפופות למנכ"ל גבר גבוה הרבה ממספר הגברים הכפופים למנכ"לית אישה. נעיר כי לנשים קשה לראות את עצמן בראש הפירמידה, שכן אין בנמצא נשים רבות הניצבות בעמדה ,לצערנו .כזאת ויכולות לשמש מודל לחיקוי, ולכן מדובר בפער מתמשך בלא שיפור של ממש לאורך השנים . הופסקה מדידה זו של סגרגציה אנכית בשוק העבודה2012 במסגרת שינויי המדידה שנערכו בלמ"ס בשנת אנו קוראות ללמ"ס להחזיר מדידה זו לאלתר על מנת לאפשר את המשך המעקב אחר הפער המגדרי בדרג .המנכ"לים א39 תרשים מספר הנשים לעומת מספר הגברים בקרב המנכ"לים במשק .) מבוססים על אקסטרפולציה2015-2013 מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות (הנתונים לשנים 0 5,000 10,000 15,000 20,000 25,000 30,000 35,000 40,000 45,000 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 גברים נשים 2017 מדד המגדר84 ב39 תרשים שיעור הנשים בכלל המנכ"לים במשק .) מבוססים על אקסטרפולציה2015-2013 מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות (הנתונים לשנים . שיעור המנהלות הבכירות במשק6 .אינדיקטור זה מבטא את מספר המנהלים הבכירים לעומת מספר המנהלות הבכירות במשק על פני השנים בנתונים אלו, שקובצו לפי הגדרת הלמ"ס, נכללים מנהלי ייצור בכל התחומים, מנהלים בשירותים פיננסיים ובמיסוי, מנהלי כוח אדם ומשאבי אנוש, מנהלי פרסום ושיווק, מנהלי הספקה, מנהלי שירותי מחשב, מנהלי א להלן, ישנם40 אבטחה, מנהלי שירותים קהילתיים ורפואיים ומנהלי אגפי מחקר ופיתוח. כפי שמראה תרשים הוא שב2012 , אך בשנת2011 יותר מנהלים בכירים גברים מנשים. אמנם הפער הצטמצם לאיטו עד שנת ב להלן מראה כי בשנת40 . תרשים2011 והעמיק. בשנים האחרונות חל שיפור איטי אך הפער לא חזר לרמה של .62% שיעור הנשים מכלל המנהלים הבכירים היה2015 0.00 0.05 0.10 0.15 0.20 0.25 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 85 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב א40 תרשים מספר הנשים לעומת מספר הגברים בקרב המנהלים הבכירים במשק .) מבוססים על אקסטרפולציה2015-2013 מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות (הנתונים לשנים ב40 תרשים שיעור הנשים בכלל המנהלים הבכירים במשק .) מבוססים על אקסטרפולציה2015-2013 מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות (הנתונים לשנים 0 20,000 40,000 60,000 80,000 100,000 120,000 140,000 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 גברים נשים 0 0.1 0.2 0.3 0.4 0.5 0.6 0.7 0.8 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2017 מדד המגדר86 . שיעור המנהלות האחרות ומזכירות רשויות מקומיות7 ), והוא כולל מזכירי רשויות מקומיות2013 אינדיקטור זה תואם גם הוא את הגדרת הלמ"ס (ששונתה החל משנת ,ומנהלים כלליים אחרים: בחקלאות ובציד, בייעור ובדיג, בייצור ובבינוי, במסחר קמעוני, במסעדות ובבתי מלון בתחבורה, באחסון ובתקשורת, בשירותים עסקיים, בטיפול אישי, בניקיון ובתחומים דומים. כפי שמראה תרשים חלה הרעה והיחס2005-. ב0.37 גברים – יחס של24,395 נשים בעמדה זו לעומת8,500 היו2004-א להלן, ב41 ואילך היקף2008 חל שיפור משנה לשנה ושיעור הנשים בתפקידים אלו עלה. משנת2008 , ומאז ועד0.31-ירד ל הנשים בתפקידים אלו נמצא בעלייה מתמדת אך אין עלייה משמעותית בשיעורן. התנודות בשיעור הנשים ב41 גברים בעמדה זו. תרשים37,300 נשים לעומת19,932 היו2015-נובעות בעיקר משינויים בהיקף הגברים. ב .0.53 היה2015-להלן מראה כי היחס בין נשים לגברים בקרב מזכירי הרשויות והמנהלים האחרים ב א41 תרשים מספר הנשים לעומת מספר הגברים בקרב מזכירי רשויות מקומיות ומנהלים אחרים .) מבוססים על אקסטרפולציה2015-2013 מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות (הנתונים לשנים 0 5,000 10,000 15,000 20,000 25,000 30,000 35,000 40,000 45,000 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 גברים נשים 87 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב ב41 תרשים היחס בין נשים לגברים בכלל מזכירי הרשויות המקומיות והמנהלים האחרים .) מבוססים על אקסטרפולציה2015-2013 מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות (הנתונים לשנים . שיעור הנשים בשלוש הדרגות העליונות בשירות המדינה8 נציבות שירות המדינה היא הגוף האחראי על ביצוע מדיניות הממשלה בתחומי המינהל ומשאבי האנוש. העסקת נשים בשלוש הדרגות העליונות בשירות המדינה משקפת אפוא נִראות פוליטית וייצוג של נשים בדרג הבכיר היה שיעורן של הנשים בשלוש הדרגות העליונות2004-א להלן מראה כי ב42 המעצב וקובע מדיניות. תרשים (שיעור הגברים בתפקידים אלו ירד48% היה שיעורן של הנשים2015- מאז חל שיפור, וב33.41% בשירות המדינה ב מראה כי היחס בין נשים לגברים עולה בהדרגה משנה לשנה. השיפור המתמיד42 ). תרשים52%- ל59%-מ בשיעור הנשים בעמדות אלו נובע מן הפיקוח על שילובן של נשים בדרג הבכיר בשירות המדינה. זוהי אפוא .דוגמה מוצלחת להשפעתה של מדיניות לצמצום הפער המגדרי .מדובר בחתך הדרגות העליונות המאוישות בכל הדירוגים; ההתייחסות היא לדרגת תקן המשרה ולא לשכר 33 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 2017 מדד המגדר88 א42 תרשים שיעור הנשים לעומת שיעור הגברים בשלוש הדרגות העליונות בשירות המדינה .מקור: על פי נציבות שירות המדינה ועיבודי המחברות ב42 תרשים היחס בין נשים לגברים בשלוש הדרגות העליונות בשירות המדינה .מקור: על פי נציבות שירות המדינה ועיבודי המחברות 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 גברים נשים 0.2 0.4 0.6 0.8 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 0.0 1.0 89 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב . שיעור הנשים החתומות על חוזה בכירים בשירות המדינה9 אינדיקטור זה מבטא את שיעור הנשים החתומות על חוזה בכירים בכלל החתומים על חוזים מסוג זה בשירות , בלבד26% היה שיעורן של הנשים החתומות על חוזה בכירים2004-א להלן, ב43 המדינה. כפי שמראה תרשים נראה שינוי במגמה – בפעם הראשונה זה2015 . בשנת2014 אך במהלך השנים חל בו שיפור מתמיד, עד לשנת 38%- ירד שיעורן ל2014 בשנת40%-כעשור ירד שיעור הנשים ועלה שיעור הגברים החתומים על חוזה בכירים: מ ב מראה כי היחס בין נשים43 . בהתאם לכך, תרשים62%- ל60%-, בעוד שיעור הגברים עלה בשנים אלו מ2015-ב היחס2015 , אך בשנת2014 בשנת0.67- עד ל2004- ב0.35-לגברים החתומים על חוזה בכירים עלה בהתמדה, מ .0.61 קטן והיה א43 תרשים שיעור הנשים לעומת שיעור הגברים בקרב החתומים על חוזה בכירים בשירות המדינה .מקור: על פי נציבות שירות המדינה ועיבודי המחברות 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 גברים נשים 2017 מדד המגדר90 ב43 תרשים היחס בין נשים לגברים בקרב החתומים על חוזה בכירים בשירות המדינה .מקור: על פי נציבות שירות המדינה ועיבודי המחברות . שיעור הנשים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות10 תרשים34. – לאחר מכן נפסקה המדידה, ויש להצר על כך2009 הנתונים באינדיקטור זה קיימים רק עד שנת להלן מראה כי שיעורן של הדירקטוריות עלה עלייה של ממש עם השנים, מאז התיקון לחוק החברות44 , קובע כי יש להעדיף נשים על פני גברים באיוש1993-. התיקון, שנכנס לתוקף ב1975-הממשלתיות התשל"ה תפקידי דירקטורים בחברות ציבוריות עד להשגת ייצוג הולם של נשים. תיקון חקיקה זה הוא היישום הראשון של חקיקת ההעדפה המתקנת בישראל, והגידול בשיעור הנשים הדירקטוריות מעיד על עוצמתו. התרשים מראה כי .35%- חלה ירידה ל2009-, ואילו ב51% הגיע שיעור הדירקטוריות לשיא של2008 בשנת .2009 אינדיקטור זה נכלל בחישוב הממד עד לשנת 34 0.1 0.2 0.3 0.4 0.5 0.6 0.7 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 0.0 91 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב 44 תרשים שיעור הנשים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות מקור: מרכז המחקר והמידע של הכנסת . שיעור הנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות11 היה2007- להלן מראה כי ב45 גם באינדיקטור זה הנתונים מוגבלים וקיימים עבור שנים אחדות בלבד. תרשים 35.20%- הוא עלה ל2015-, וב17%- עלה שיעורן ל2010-. ב16%-שיעורן של נשים דירקטוריות בחברות הציבוריות כ 45 תרשים שיעור הנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות .אינדיקטור זה לא נכלל בחישוב הממד מסיבות מתודולוגיות: יש בו נתונים לשלוש שנים בלבד ולא סדרה שניתנת לבחינה 35 1993 1997 2000 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 2007 2010 2015 0% 10% 20% 30% 40% 50% Deloitte ;מקור: מרכז המחקר והמידע של הכנסת 2017 מדד המגדר92 שוויון המגדרי בממד העוצמה-סיכום: האי גדל2005 שוויון המגדרי בממד העוצמה: בשנת- חלה עלייה באי2010 א להלן מראה כי עד לשנת46 תרשים חל שיפור קטן, ואילו בשנים2006-שוויון ולנשים היה ייצוג נמוך מאוד בעמדות בכירות לעומת הגברים. ב-האי חל שיפור בכל האינדיקטורים – בראש2011-שוויון שב ועלה עקב הרעה במרבית האינדיקטורים. ב- האי2010-2007 ובראשונה נוספה שרה אחת (אורית נוקד, שהחליפה את השר שלום שמחון), וכמו כן נבחרו שתי נשים לראשות -הרכבי במועצה האזורית יואב) – והדבר הוביל לצמצום האי-רשויות (טלי פלוסקוב בעיריית ערד, ומטי צרפתי שוויון בממד העוצמה בשנה זו. כפי שאפשר להיווכח, בממד העוצמה הפוליטית יש משמעות מספרית נרחבת ,למינויה של כל אישה, ולכן הממד תנודתי יחסית (הדבר בולט בעיקר באינדיקטור של מספר השרות בממשלה עלה מספר חברות הכנסת לעומת השנה2013-שכן מספר השרים בממשלה הוא בשיאו כמה עשרות בלבד). ב הקודמת, וכן עלה שיעור המנכ"ליות והמנהלות הבכירות מסך כל נושאי התפקידים האלה, ולכן בשנה זו הצטמצם שוויון המגדרי בממד העוצמה. עם זאת, מספר הנשים במשרות בכירות ברמה הלאומית והמקומית עדיין קטן-האי עשרה השנים שמדד המגדר עוקב- דומה. במבט כולל על שתים2015-מאוד ביחס לחלקן באוכלוסייה. המצב ב .22%-שוויון ב- ירד האי2015 עד לשנת2004 אחריהן חל שיפור בפער המגדרי בממד העוצמה: משנת שוויון-שוויון בממד העוצמה מראה ירידה משמעותית, אך עדיין, האי-ב, המודד את עומק האי46 תרשים בממד זה נותר העמוק ביותר מכל הממדים שנבחנים במדד המגדר. למעשה, שני הממצאים הללו עולים בקנה שוויון גבוה יותר כך פוטנציאל הצמצום בו גדול יותר. ממצא זה אינו מפתיע, שכן אתרים-אחד, שכן ככל שהאי של שלטון, ניהול וקבלת החלטות היו מאז ומעולם מעוזים גבריים. כמו כן, מחקרים מראים שנשים משתלבות בתחומים ובמקצועות הנחשבים גבריים ויוקרתיים בדרך כלל רק לאחר שגברים עוברים מהם למקומות שוויון בתחום-משתלמים יותר, ובכך מפנים להן מקום. על מוקדי הכוח בחברה אין הגברים ששים לוותר, ולכן האי ממצאים36.שוויון העמוק ביותר- מראה כי גם באיחוד האירופי ממד זה הוא בעל האיEIGE זה גבוה במיוחד. מדד תחומי, כפי שאנו-אלו מדגישים את החשיבות של מדידת הפער המגדרי והמעקב אחר התפתחותו באופן רב שוויון-מציעות במדד הנוכחי. המתודולוגיה החדשה שהתווינו, המאפשרת להציג את ההיררכיה של תחומי האי שוויון הן בתחום-שוויון שנמדד בכל אחד מהם, מבליטה את דרגת החומרה של האי-המגדרי על פי עומק האי .העוצמה הפוליטית והן בתחום העוצמה הכלכלית א46 תרשים 2015–2004 ,שוויון המגדרי בממד העוצמה-האי .89 ', עמhttps://tinyurl.com/ybef4mjq ראו 36 1.00 1.08 1.06 1.07 1.04 1.10 1.19 0.98 1.00 0.83 0.81 0.78 0.5 0.6 0.7 0.8 0.9 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 1.0 93 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב ב46 תרשים שוויון המגדרי בממד העוצמה-עומק האי 69% 70% 68% 68% 66% 66% 63% 61% 63% 59% 57% 56% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2017 מדד המגדר94 ו. ממד התרבות והתקשורת ממד התרבות והתקשורת משקף את הפערים בייצוג של נשים וגברים בתחומי המוזיקה הפופולרית, התיאטרון והדיווח החדשותי. לפער המגדרי בתחום זה חשיבות רבה בכמה היבטים. כבשאר ענפי הכלכלה, באים בו לידי ביטוי החסמים העומדים לפני נשים בהתקדמות לעמדות בולטות בעלות יוקרה ונראות גבוהה – כפי שראינו ,לעיל בממד העוצמה. אך יש שני היבטים שבהם התחום נבדל מענפים כלכליים אחרים: ראשית, ככלל, הטלוויזיה הקולנוע והתיאטרון משקפים את המציאות החברתית ומשחזרים אותה. הצגות, מופעים, סרטים וסדרות הם מראה של החברה שבה הם נוצרו, ולכן למשקלן של הנשים בהם – הן מבחינה מספרית והן מבחינת התפקידים שהן מגלמות – חשיבות ראשונה במעלה. שנית, התרבות והתקשורת לא רק משקפות את החברה אלא יש להן חלק בכינונה; הדימויים שהן מציגות משפיעים על תפיסות הציבור אשר לתפקידים הכלכליים, החברתיים ,והתרבותיים של הנשים. החלטנו להתייחס לתחום זה במדד שלנו בשל חשיבותו הרבה של הפער המגדרי בו מבחינה מתודולוגית לא היה אפשר לכלול את הממד בחישוב37.אף על פי שלצערנו הנתונים הקיימים מעטים .שוויון במדד כולו משתי סיבות עיקריות: מידע לא רציף ומיעוט מקרים-הנוסחה הכללית ובחישוב עומק האי כשמדובר במספר מצומצם מדי של מקרים, כמו מצעד גלגל"צ הכולל ארבעים זמרות וזמרים, זוהי קבוצה קטנה מדי לבחינת שיעורי שינוי משום שכל שינוי בזמר אחד מבטא שינוי בלתי פרופורציוני באחוזים. כך גם לגבי במאים וכלות פרס ישראל. הסיבה השנייה שבגינה אין לנו אפשרות לכלול את הממד בחישובים הכלליים היא שעבור האינדיקטורים המשלימים את אלה שהזכרנו קודם, אמנם מספרם הכולל של המקרים גדול אבל :אין אחריהם מעקב שנתי ולכן יש לנו נתונים רק על חלק מהשנים. אלו הם האינדיקטורים הנכללים בממד זה 1 1 . .זמרות במצעד הישראלי השנתי של גלגל"צ 2 2 . .שחקניות תיאטרון 3 3 . .במאיות תיאטרון 4 4 . .ייצוג נשים בדיווחי החדשות 5 5 . .כלות פרס ישראל . זמרות במצעד הישראלי השנתי של גלגל"צ1 .אינדיקטור זה בוחן את ייצוגן של זמרות לעומת זמרים ברשימת השירים במצעד הישראלי השנתי של גלגל"צ דירוג השירים במצעד נעשה על ידי המאזינות והמאזינים, ויש לו חשיבות רבה בשדה המוזיקה הפופולרית ב להלן, במצעד הישראלי השנתי ייצוגן של הזמרות היה נמוך ביותר47-א ו47 בישראל. כפי שמראים תרשימים - חל גידול באי2010 בכל תקופת המדידה, והמועמדים במצעד היו בעיקר שירים של זמרים. יתרה מזו, עד שנת מהשירים המועמדים למצעד82% 2015 ניכרת מגמת שיפור איטית. בשנת2011 שוויון באינדיקטור זה, ורק משנת – השנה שבה פרצו מירי מסיקה ושירי2005 בלבד של זמרות. כמו כן, מלבד שנת18%-היו שירים של זמרים ו .מימון והגיעו למקום הראשון והשני בהתאמה – בכל השנים המקומות הראשונים נתפסו על ידי זמרים גברים .אנו מודות לד"ר עינת לחובר ולליאור אפלנט, יו"ר פורום הקולנועניות ויוצרות הטלוויזיה בישראל, על הסיוע באיסוף הנתונים לממד זה 37 95 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב א47 תרשים *שיעור הזמרות לעומת שיעור הזמרים במצעד הישראלי השנתי של גלגל"צ .* האינדיקטור מבוסס על זיהוי מגדרי של מבצעי השירים המועמדים למצעד השנתי. להקה מבצעת סווגה לפי ההרכב המגדרי של חבריה .מקור: על פי עיבודי המחברות ב47 תרשים היחס בין נשים לגברים במצעד הישראלי השנתי של גלגל"צ .מקור: על פי עיבודי המחברות 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 0% 20% 40% 60% 80% 100% שירים המבוצעים ע"י נשים שירים המבוצעים ע"י גברים 0.1 0.2 0.3 0.4 0.5 0.6 0.7 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 0.8 0.9 1.0 0.0 2017 מדד המגדר96 . שחקניות תיאטרון2 ב מלמדים כי גם בתחום זה יש ייצוג בולט לגברים. לאורך כל השנים יש יותר שחקנים משחקניות48-א ו48 תרשימים בהצגות תיאטרון בישראל (הן שחקנים ראשיים והן משניים). אמנם לעומת תחילת המדידה ניכר שיפור מסוים, אך . מהשחקנים בתיאטרון היו נשים45%- חל שיפור לעומת שנים קודמות, ו2015- ו2014 הוא אינו עקבי. בשנים א48 תרשים שיעור הנשים לעומת שיעור הגברים בקרב שחקני התיאטרון .מקור: על פי נתוני פילת ועיבודי המחברות ב48 תרשים היחס בין נשים לגברים בקרב שחקני התיאטרון .מקור: על פי נתוני פילת ועיבודי המחברות 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% גברים נשים 0.0 0.2 0.4 0.6 0.8 1.0 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 97 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב . במאיות תיאטרון3 ,האינדיקטור מתייחס לכלל ההצגות שהועלו בתיאטראות הגדולים והבינוניים בארץ (הבימה, הקאמרי, בית לסין ב מראים כי49-א ו49 חיפה, באר שבע, גשר, החאן ועוד) והוא בוחן כל הצגה לפי המגדר של הבמאי. תרשימים הרוב המוחלט של במאי ההצגות הם גברים. בשנים מסוימות כל ההצגות שהועלו בתיאטראות שנבחנו בוימו בידי גברים, אך72%- מההצגות בוימו בידי נשים ו28% : חל שיפור ניכר2014 כולן בידי במאים גברים. בשנת .. בגלל המספרים הקטנים אינדיקטור זה מאופיין בתנודתיות רבה2015 השיפור לא נמשך בשנת א49 תרשים שיעור הנשים לעומת שיעור הגברים בקרב במאי התיאטרון .מקור: על פי נתוני פילת ועיבודי המחברות 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 0% 20% 40% 60% 80% 100% 20% 1 גברים נשים 2017 מדד המגדר98 ב49 תרשים היחס בין נשים לגברים בקרב במאי התיאטרון .מקור: על פי נתוני פילת ועיבודי המחברות . ייצוג נשים בדיווחי החדשות4 נוכחותן של נשים בתקשורת בכלל ובדיווחי החדשות בפרט משפיעה על התפיסה בדבר יכולותיהן, פועלן לאומי המנטר-ומקומן של הנשים בחברה, ולכן חשוב לעקוב אחר נתונים מסוג זה. האינדיקטור נגזר ממחקר בין Global Media Monitoring Project( מדינות בעולם114-את הסיקור התקשורתי של ידיעות חדשותיות ב ). הוא משקף את הסיקור של נשים לעומת הסיקור של גברים בדיווחים חדשותיים, הן כנושא הידיעה והן2015 כמרואיינים. בישראל נוטרו במסגרת המחקר מהדורות החדשות המרכזיות בשלושה ערוצי טלוויזיה – ערוץ הציבורי; בשתי מהדורות חדשות מרכזיות ברדיו; בעמודי החדשות בעיתונים1 המסחריים, וערוץ10 וערוץ2 שידורי החדשות38.המודפסים היומיים המרכזיים; ובעמודי חדשות באינטרנט בשלושה אתרי חדשות מרכזיים במגוון אמצעי התקשורת זוכים לחשיפה גבוהה בישראל, ולכן לאופן ולהיקף של ייצוג הנשים בהם יש משמעות .ב שלהלן, רוב הנזכרים או המרואיינים בדיווחי החדשות הם גברים50-א ו50 מכוננת. כפי שמראים תרשימים . נשים בלבד24% מהמופיעים בחדשות היו גברים, לעומת76% ,2015-ב בישראל המחקר נערך על ידי ד"ר עינת לחובר ממכללת ספיר. למידע נוסף ראו 38 http://cdn.agilitycms.com/who-makes-the-news/Imported/reports_2015/national/Israel.pdf 0.00 0.05 0.10 0.15 0.20 0.25 0.30 0.35 0.40 0.45 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 99 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב א50 תרשים שיעור הנשים לעומת שיעור הגברים בדיווחי החדשות . ועיבודי המחברותGlobal Media Monitoring Project 2015 מקור: על פי ב50 תרשים היחס בין נשים לגברים בדיווחי החדשות . ועיבודי המחברותGlobal Media Monitoring Project 2015 מקור: על פי 2005 2010 2015 גברים נשים 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 0.1 0.2 0.3 0.4 0.5 0.6 0.7 0.8 0.9 2005 2010 2015 0.0 1.0 2017 מדד המגדר100 מגלה כי רמת החשיפה של נשים ערביות בטלוויזיה39"שיעור הנשים הערביות בתקשורת: "מדד הייצוג הוא10- מ1- אזרחים ישראלים הוא ערבי ו5 מכל1-. אף ש1%-וברדיו בישראל הוא בשיעור של פחות מ אישה ערבייה, שיעור המרואיינים הערבים על תקן של "מומחים" בכלי התקשורת המרכזיים בישראל נע מרואיינים8,743 לכל היותר. נשים ערביות זוכות לייצוג נמוך עוד יותר: בחישוב כולל, מתוך3.5%- ל2% בין .)2016 נשים בלבד (שטרן50 ), מהם3.4%( הם ערבים304 , תוכניות האירוח המובילות ברדיו ובטלוויזיה19-ב . כלות פרס ישראל5 פרס ישראל הוא פרס יוקרתי שמעניקה המדינה במגוון רחב של תחומים. לפרס משמעות סמלית רבה שכן הוא .מבטא הכרה מצד המדינה בתרומה החשובה לחברה של מקבל או מקבלת הפרס בתחומי מחקר ועשייה שונים נמצא הפער המגדרי2010 א, בכל השנים זכו בפרס יותר גברים מנשים. בשנת51 כפי שאפשר לראות בתרשים זכו בפרס שבעה גברים ושלוש נשים ובשנת2014 גברים ורק אישה אחת. בשנת13 הגדול ביותר – בפרס זכו . לאורך העשור שנמדד לא0.13 ב מראה כי היחס המרבי הוא51 זכתה אישה אחת ושמונה גברים. תרשים2015 .שוויון נשמר-חל שינוי מהותי בייצוג נשים בקרב מקבלי הפרס, והאי א51 תרשים מספר הנשים לעומת מספר הגברים בקרב מקבלי פרס ישראל .מקור: על פי עיבודי המחברות "מדד הייצוג" עוקב אחר ייצוגם של האזרחים הערבים בתקשורת הישראלית, ובין השאר הוא מודד כמה מרואיינים ערבים שולבו בתוכניות 39 www.the7eye.org.il/209238 הטלוויזיה והרדיו המרכזיות בישראל על תקן "מומחים". ראו 0 2 4 6 8 10 12 14 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 גברים נשים 101 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב ב51 תרשים היחס בין נשים לגברים בקרב מקבלי פרס ישראל .מקור: על פי עיבודי המחברות שוויון המגדרי בממד התרבות והתקשורת-סיכום: האי שוויון המגדרי בממד זה יציב למדי, וייצוגן של הנשים במרבית התחומים שנבחנו לוקה בחסר. שיעורן של-האי בממוצע בעשור20%-הנשים המבצעות במצעדי הפזמונים הישראליים השנתיים של גלגל"צ נמוך, פחות מ הנבחן; ושיעורן של הנשים בתיאטרון, הן בבימוי והן במשחק, נמוך אף הוא. ייצוגן של הנשים בחדשות הוא בשיעור בלבד, וגם שיעורן של הנשים שזכו בפרס ישראל נמוך. ממד התרבות והתקשורת שונה מממדים24%-של כ אחרים שכן לתחום התרבות והתקשורת תהודה רבה והשפעה נרחבת בחברה. הוא לא רק משקף את המציאות ,אלא גם שותף לעיצובה, בהתוותו מודלים לחיקוי: הצגות התיאטרון מייצגות במידה רבה את מרחב המציאות – בלבד. כמו כן אין תמה שהגברים מככבים בידיעות החדשותיות45% ולכן לא מפליא ששיעור השחקניות הוא מן הנזכרים או המרואיינים בהן הם גברים – שכן ייצוגן של הנשים בספרה הציבורית חסר מאוד. אך נתונים76% .אלו משקפים לא רק את מבנה ההזדמנויות הקיים אלא גם את מיעוט המודלים להצלחה של נשים 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 0.1 0.2 0.3 0.4 0.5 0.6 0.7 0.8 0.9 0.0 1.0 2017 מדד המגדר102 ז. ממד המצב המשפחתי ממד המצב המשפחתי בוחן כמה היבטים של חיי המשפחה שיש להם השפעה מרחיקת לכת על עצמאותן של נשים ועל מרחב הבחירה שלהן. אפשרויות השילוב בין עבודה למשפחה הן רכיב מפתח בהבנת חייהן של נשים בכלכלה הקפיטליסטית; כל עוד נשים נושאות ברוב הנטל של הטיפול במשפחה ובמשק הבית לא יהיה שוויון בינן לבין הגברים. בישראל, הנשים נושאות בנטל הזה יותר מהגברים. יתר על כן, שוק העבודה בישראל, שבו לגברים משולם שכר גבוה יותר, תומך במצב הזה ומשמר אותו, מאחר שעל פי שיקול גודל ההכנסה בלבד עדיף 40:שהגבר יצא לעבוד ולא האישה. אלו הם האינדיקטורים בממד המצב המשפחתי 1 1 . .19–15 שיעור הפריון הסגולי של נערות בנות 2 2 . .הוריות-היחס בין נשים לגברים בראש משפחות חד 3 3 . .הפער בין נשים לגברים בגיל הנישואים (הראשונים) הממוצע 19–15 . שיעור הפריון של נערות בנות1 .בחברות שבהן נערות רבות הופכות לאימהות יש בדרך כלל פחות שוויון בין המינים וזכויות הנשים בהן ירודות זו הסיבה שבאו"ם עוקבים אחרי המשתנה הזה – מדובר במעין נורה אדומה המעידה על זכויות הנשים ומידת חופש הבחירה שלהן. אינדיקטור זה מודד את שיעור הפריון הסגולי, כלומר את מספר התינוקות אשר נולדו 1,000-בשנה מסוימת לאימהות באותה קבוצת גיל, חלקי מספר הנשים באותה קבוצת גיל בשנה הנבדקת (ל , נתון המביא לצמצום19–15 להלן מראה כי משנה לשנה חלה ירידה בילודה של נערות בנות52 נשים). תרשים .שוויון המגדרי בממד המצב המשפחתי-האי 52 תרשים ) נערות1,000- (ל19–15 שיעורי הפריון הסגולי של נערות בנות .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות .Gender-Related Development Index; Gender Inequality Index אינדיקטורים אלו משמשים במדדי מגדר שונים בעולם, לדוגמה 40 .על מדדים אלו ראו בנספח א 0 5 10 15 20 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 103 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב הוריות-. היחס בין נשים לגברים בראש משפחות חד2 הוריות, שלהם ילדים בני-אינדיקטור זה בודק את מספר הנשים לעומת מספר הגברים בראשות משפחות חד ,הוריות שבראשן נשים הולך ועולה עם השנים-א להלן מראה כי מספר המשפחות החד53 שנים. תרשים24-0 משפחות בלבד שבראשן גברים. מדובר בעלייה18,000- משפחות – לעומת כ150,000- הוא הגיע לכ2015 ובשנת הוריות שבראשן אישה ובין משפחות-ב להלן מראה כי היחס בין משפחות חד53 . תרשים2014 קלה לעומת שנת . בממוצע8 הוריות שבראשן גבר הוא יותר מפי-חד א53 תרשים הוריות-נשים לעומת גברים בראש משפחות חד .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות 0 50,000 100,000 150,000 200,000 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 גברים נשים 2017 מדד המגדר104 ב53 תרשים הוריות-היחס בין נשים לגברים בראש משפחות חד .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות מהמשפחות בישראל היו משפחות5.7% 2011 לאומית: בשנת-הוריות בהשוואה בין-שיעור המשפחות החד .6.62% ; ובשוודיה על8.54% ; בבריטניה על9.56% הוריות. בארצות הברית באותה שנה עמד שיעורן על-חד הוריות בישראל לעומת המדינות האחרות נובע מכך שישראל היא חברה-השיעור הנמוך של משפחות חד .)UNECE :, ודגם המשפחה השליט בה מסורתי יותר באופיו (מקורOECD מסורתית יותר בהשוואה למדינות . הפער בין נשים לגברים בגיל הנישואים (הראשונים) הממוצע3 שנים בממוצע3 עד2 אצל רוב הזוגות הנישאים בעולם, הגברים מבוגרים יותר מהנשים. פער הגילים הוא גיל2015 בחברות מערביות, והוא גדול יותר בחברות מסורתיות (באפריקה נמצא הפער הגדול ביותר). בשנת א54 . תרשים2013 , גיל גבוה יותר לעומת שנת26.1 ושל נשים29.2 הנישואים הממוצע של גברים בישראל היה שנים לטובת הגברים, כלומר גברים מתחתנים בפעם3.5-להלן מראה כי לאורך כל השנים ישנו הפרש של כ ב להלן54 הראשונה מאוחר יותר מנשים (הפער נותר בעינו גם כאשר בוחנים את גיל הנישואים החציוני). תרשים -. בהיבט הכלכלי0.89 היה2015 מראה כי היחס בין גיל הנישואים של נשים לגיל הנישואים של גברים בשנת תעסוקתי, היות שגברים נישאים מאוחר יותר, יש בידם להתמקד בביסוס תעסוקתי וכלכלי קודם שהם מקימים .משפחה, ואילו נישואיהן של נשים בגיל צעיר יותר עלולים לפגוע בהתקדמותן המקצועית 0 2 4 6 8 10 12 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 105 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב א54 תרשים גיל הנישואים (הראשונים) הממוצע, נשים לעומת גברים .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות ב54 תרשים היחס בין נשים לגברים בגיל הנישואים (הראשונים) הממוצע .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות 0 5 10 15 20 25 30 35 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 גברים נשים 0.80 0.85 0.90 0.95 1.00 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2017 מדד המגדר106 , הגיל הממוצע של הנשים בנישואים ראשונים2015-לאומית: ב-גיל הנישואים הממוצע בהשוואה בין – הפרש29.2 ושל הגברים27.1 . בארצות הברית היה גילן של הנשים29.2 ושל הגברים26.1 בישראל היה בהתאמה – הפרש34.5- ו32.3 שנים; ובספרד2.5 בהתאמה – הפרש של35.8- ו33.4 של שנתיים; בשוודיה נתונים אלו מראים41. שנים3.1 – שנים. בהשוואה למדינות אלו הפער בישראל הוא הגבוה ביותר2.2 של .גם שבישראל גיל הנישואים הממוצע נמוך בהשוואה למדינות העולם המערבי שוויון המגדרי בממד המצב המשפחתי-סיכום: האי שוויון המגדרי בממד המצב המשפחתי, והשיפור ניכר-א להלן מראה כי לאורך השנים הצטמצם האי55 תרשים במרבית האינדיקטורים: שיעור הילודה של נערות נמצא במגמת ירידה תלולה, הפער בגיל הנישואים של נשים - היה צמצום מסוים גם בפער בין נשים לגברים העומדים בראש משפחות חד2012 וגברים מצטמצם, ובשנת שוויון בממד המצב המשפחתי, והדבר מדגיש את החלוקה לשתי תקופות- לא חל שינוי באי2015 הוריות. בשנת ואילך חל2008 שוויון נשאר באותה רמה; משנת-, האי2007–2004 ,שוויון בממד זה: בתקופה הראשונה-של אי שוויון נותר יציב-, האי2015–2014 ,). בשנתיים האחרונות2011 שוויון בממד זה (פרט לשנת-צמצום הדרגתי באי הוריות- פחות בהשוואה לתחילת המדידה. חשוב לזכור כי שיעור העוני בקרב משפחות חד15% וברמה של .שבראשן נשים הוא גבוה, והדבר מעמיק עוד יותר את הפער המגדרי א55 תרשים 2015–2004 ,שוויון המגדרי בממד המצב המשפחתי-האי שוויון נובע בעיקר-שוויון עמוק בין נשים לגברים בממד המצב המשפחתי. האי-ב להלן מראה כי ישנו אי55 תרשים משפחות150,000 היו2015-הוריות (ב-מן הפער הגדול בין מספר הנשים למספר הגברים בראש משפחות חד הוריות שבראשן גברים). פער זה ממחיש היטב את הנטל- משפחות חד18,000 הוריות שבראשן נשים לעומת-חד .המוטל על כתפיהן של נשים עקב מצבן המשפחתי https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_age_at_first_marriage :מקור 41 1.00 0.97 0.97 0.93 0.92 0.96 0.85 0.87 0.86 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 1.00 1.00 0.85 1.50 1.40 1.30 1.20 1.10 0.90 0.80 0.70 0.60 0.50 1.00 107 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב ב55 תרשים *שוויון המגדרי בממד המצב המשפחתי-עומק האי . גברים); המדידה אינה כוללת את האינדיקטור פריון סגולי בקרב נערות50%- נשים ו50%( פירושו שוויון מלא0% * 406% 420% 405% 445% 408% 373% 363% 435% 349% 375% 363% 371% 0% 100% 200% 300% 400% 500% 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2017 מדד המגדר108 ח. ממד הזמן .מדד המגדר עוסק בהרחבה בפערים בין נשים לגברים בכל הנוגע לדפוסי ההשתתפות והתגמול בשוק העבודה ממד הזמן הוא ממד משלים העוסק בחלוקה המגדרית של הזמן שמעבר לעבודה בשכר. ישנה חלוקה מגדרית מובהקת בהשקעת הזמן בספֵ רה הפרטית לעומת הספרה הציבורית: גברים משקיעים זמן רב יותר מנשים בספרה הציבורית, ואילו נשים משקיעות זמן רב יותר מגברים בספרה הפרטית, במיוחד בכל הנוגע לעבודות הבית ולטיפול בילדים ובקרובי משפחה אחרים. מחקרים בעולם מראים שעבודת הטיפול המבוצעת בידי נשים ירדה במקביל להשתתפות גדולה יותר שלהן בכוח העבודה, אף שעול הטיפול נשאר בעיקר באחריותה של ). צמצום הפער בין נשים לגברים בכל הנוגע למעורבות בבית נובע בעיקר מירידתBianchi et al. 2012( האישה 42.)Crompton 2007( מעורבותן של הנשים ולא מעליית מעורבותם של הגברים עם זאת, המשמעות המגדרית של חלוקת הזמן אינה נובעת במלואה מהדיכוטומיה בין עבודה בשכר לבין הטיפול בילדים ובמשפחה, אלא קשורה גם לעיסוק בפעילויות חברתיות, אישיות ואזרחיות. לכן, ממד הזמן הוא שוויון המגדרי ולפיתוח מדיניות לצמצומו. למרבה הצער, הנתונים-אחד הממדים החשובים ביותר לפענוח האי שיש בידינו בהקשר זה דלים וחלקיים. שלא כמו במדינות אחרות, בישראל אין נעשים סקרים תקופתיים של ניצול 43.הזמן, שהיו יכולים לספק נתונים על חלוקת הזמן של נשים ושל גברים ועל תחומי הפעילות המרכזיים בחייהם .לפיכך, ממד הזמן מקיף רק מספר קטן של תחומים ונושאים מתוך מגוון ההיבטים המגדריים של חלוקת הזמן ממד הראשון בוחן את משך-ממדים: פעילות פנאי ופעילויות טיפול. התת-ממד הזמן מחולק לשני תת הזמן המושקע בפעילויות פנאי, כלומר פעילויות שאינן עבודה בשכר או עבודה שאינה בשכר (טיפול), בכלל זה פעילויות הנוגעות להשתתפות אזרחית ופעילויות פיתוח אישיות. הוא בודק את היכולת של אנשים לעסוק בפעילות פנאי, בפעילות פוליטית או בפעילות חינוכית, ולהשתתף בארגונים העוסקים בפעילות תרבותית, דתית ), והם גם נהניםOECD 2009( או אחרת. בכל הנוגע לפנאי, נראה כי לגברים שעות פנאי רבות יותר מאשר לנשים מהן יותר. ייתכן שאיכות שעות הפנאי של נשים מעורערת על ידי הפרעות ממקום העבודה; על ידי ההכרח לשלב -). בתתBittman and Wajcman 2000( בין עבודה לטיפול; או על ידי הלחץ של עבודות בית שאינן סובלות דיחוי ממד זה נמדדים הפערים בין נשים לגברים ביציאה לחופשה בארץ ובחו"ל, בפעילות התנדבותית, ובהיעדר זמן .לצפייה בטלוויזיה ולקריאת עיתונים ממד השני בודק את הזמן המושקע בפעילויות טיפול, כגון עבודות בית וטיפול בילדים או בקרובי-התת משפחה אחרים, ומודד את הפער הסטטיסטי בין מחויבותן של הנשים למחויבותם של הגברים לעבודות הבית והטיפול במשפחה. המדידה נעשית על פי שיעור הנשים שמעידות על עצמן שהן אינן משתתפות בכוח העבודה או עובדות במשרה חלקית בלבד בשל היותן מחויבות לטיפול בבית ובמשפחה. מטבע הדברים, ההתמקדות בטיפול מגבילה את אפשרויות ההשתתפות בכוח העבודה, ובתוך כך גם את ההזדמנות לזכות בעצמאות -כלכלית. זמן המושקע בטיפול מצמצם את הזמן המושקע בפעילויות אחרות, ולכן הוא אינדיקציה טובה לאי .שוויון בין נשים לגברים :אינדיקטורים של פעילויות פנאי 1 1 . .שיעור הנשים בקרב היוצאים לחופשה בארץ 2 2 . .שיעור הנשים בקרב היוצאים לחופשה בחו"ל 3 3 . .שיעור הנשים בקרב העוסקים בפעילות התנדבותית 4 4 . .שיעור הנשים שציינו שאין להן זמן לצפות בטלוויזיה במהלך היום 5 5 . .שיעור הנשים שציינו שאין להן זמן לקרוא עיתונים במהלך היום מראים2009 בישראל חסרים נתונים שעוקבים לאורך זמן אחר חלוקת האחריות בין גברים לנשים בביצוע מטלות הבית. הנתונים על שנת 42 57%- בלבד מהגברים; ו4.5% מהנשים דואגות להכנת האוכל לעומת68% ; בלבד מהגברים5% מהנשים דואגות לכביסה לעומת75%-ש . מהגברים בלבד4% מהנשים דואגות לניקיון לעומת www.bls.gov/tus/charts/household.htm סקר כזה נערך בכל שנה בארצות הברית. ראו למשל 43 109 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב :אינדיקטורים של פעילויות טיפול 6 6 . שיעור הנשים העובדות במשרה חלקית בגלל עבודות הבית (על פי הגדרתן) בכלל הנשים המועסקות .במשרה חלקית 7 7 . .שיעור הנשים הבלתי מועסקות עקב היותן עקרות בית (על פי הגדרתן) בכלל הנשים הבלתי מועסקות . שיעור הנשים בקרב היוצאים לחופשה בארץ1 הפער בין הנשים לגברים בשיעור היוצאים לחופשה בארץ משמש אינדיקציה לחלוקת הזמן הפנוי של גברים ונשים. חופשה היא פעילות פנאי ממוסדת ומשמעותית, ולכן פערים מגדריים בה מעידים על פערים נרחבים א להלן, בכל השנים56 יותר בתחומים האפורים של שעות הפנאי ובמשאבים הכלכליים. כפי שמראה תרשים מהגברים יצאו55%- כ2015 ישנו פער לטובת הגברים באינדיקטור זה, והפער נותר יציב לאורך העשור. בשנת .ב להלן56 , כפי שמראה תרשים0.94 מהנשים – יחס של52%-לחופשה בארץ, לעומת כ א56 תרשים שיעור הנשים לעומת שיעור הגברים בקרב היוצאים לחופשה בארץ .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות 45 55 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 גברים נשים 40% 50% 60% % % 2017 מדד המגדר110 ב56 תרשים היחס בין נשים לגברים בקרב היוצאים לחופשה בארץ .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות . שיעור הנשים בקרב היוצאים לחופשה בחו"ל2 : השיעור היה כמעט זהה2015 ברוב השנים שנבחנו, יותר גברים מנשים יצאו לחופשה בחו"ל בכל שנה, אך בשנת ,0.97 מהנשים – יחס של38% מהגברים יצאו לחופשה בחו"ל לעומת40% א להלן מראה כי בשנה זו57 תרשים .ב להלן57 כפי שמראה תרשים א57 תרשים שיעור הנשים לעומת שיעור הגברים בקרב היוצאים לחופשה בחו"ל .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 1.50 1.40 1.30 1.20 1.10 0.90 0.80 0.70 0.60 0.50 1.00 20 22 24 26 28 30 32 34 36 38 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 40% % % % % % % % % % % גברים נשים 111 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב ב57 תרשים היחס בין נשים לגברים בקרב היוצאים לחופשה בחו"ל .מקור: על פי נתוני הלמ”ס ועיבודי המחברות . שיעור הנשים בקרב העוסקים בפעילות התנדבותית3 מהגברים דיווחו על22% 2015-א להלן, ב58 באינדיקטור זה נמצא פער מתמיד לטובת הגברים: לפי תרשים , מהנשים. אפשר שלנשים יש פחות פנאי ויותר מטלות (טיפול בילדים20% עיסוק בפעילות התנדבותית לעומת בבית וכו'). כמו כן, ייתכן כי מדובר בהתנדבות ממוסדת במסגרת העבודה, כלומר שהגברים מתנדבים על ב להלן58 חשבון זמן העבודה, או שהנשים אינן מחשיבות פעילות בבית הספר ובקהילה כהתנדבות. תרשים מראה כי הפער בין נשים לגברים בקרב העוסקים בפעילות התנדבותית הצטמצם בעקביות לאורך השנים .2015- ב0.90 ליחס של2004 בשנת0.75-), כך שהיחס עלה מ2012 (ובייחוד משנת 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 1.50 1.40 1.30 1.20 1.10 0.90 0.80 0.70 0.60 0.50 1.00 2017 מדד המגדר112 א58 תרשים שיעור הנשים לעומת שיעור הגברים בקרב העוסקים בפעילות התנדבותית .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות ב58 תרשים היחס בין נשים לגברים בקרב העוסקים בפעילות התנדבותית .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 0% 5% 10% 15% 20% 25% 30% גברים נשים 0.0 0.2 0.4 0.6 0.8 1.0 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 113 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב . שיעור הנשים שציינו שאין להן זמן לצפות בטלוויזיה במהלך היום4 ), שבה נשאלו המשיבים מהי התדירות שבה הםESS( אינדיקטור זה מתבסס על שאלה בסקר החברתי האירופי ב, שיעור הנשים שמדווחות שאין להן זמן לצפות59-א ו59 כפי שמראים תרשימים44.צופים בטלוויזיה במהלך היום מהנשים לא היה זמן לצפות18%- ל2015 בטלוויזיה במהלך היום גבוה באופן עקבי משיעור הגברים. בשנת מהגברים. הפער באינדיקטור הזה הולך ומצטמצם על פני שנות המדידה16% בטלוויזיה במהלך היום לעומת .של מדד המגדר א59 תרשים שיעור הנשים לעומת שיעור הגברים שציינו כי אין להם זמן לצפות בטלוויזיה במהלך היום . ועיבודי המחברותESS מקור: על פי ."?זו לשון השאלה: "ביום רגיל באמצע השבוע, כמה זמן בסך הכול אתה מקדיש לצפייה בטלוויזיה 44 0 2 4 6 8 10 12 14 16 18 20 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 גברים נשים % % % % % % % % % % % 2017 מדד המגדר114 ב59 תרשים היחס בין נשים לגברים שציינו שאין להם זמן לצפות בטלוויזיה במהלך היום . ועיבודי המחברותESS מקור: על פי . שיעור הנשים שציינו שאין להן זמן לקרוא עיתונים במהלך היום5 אינדיקטור זה מתבסס על שאלה מאותו הסקר שממנו שאבנו את הנתון הקודם, שבה נשאלו המשיבים מהי גם כאן ישנו פער מתמיד בין נשים לגברים: נשים מדווחות45.התדירות שבה הם קוראים עיתונים במהלך היום מהנשים לא55%- ל2015 ב, בשנת60-א ו60 יותר מגברים שאין להן זמן לקרוא עיתונים. כפי שמראים תרשימים . מהגברים, אך הפער בין נשים לגברים נמצא במגמת ירידה איטית49% היה זמן לקרוא עיתונים לעומת ."?זו לשון השאלה: "ביום רגיל באמצע השבוע, כמה זמן בסך הכול אתה מקדיש לקריאת עיתונים 45 0.0 0.5 1.0 1.5 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 115 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב א60 תרשים שיעור הנשים לעומת שיעור הגברים שציינו שאין להם זמן לקרוא עיתונים במהלך היום . ועיבודי המחברותESS מקור: על פי ב60 תרשים היחס בין נשים לגברים שציינו שאין להם זמן לקרוא עיתונים במהלך היום . ועיבודי המחברותESS מקור: על פי 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 גברים נשים 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 0.0 0.5 1.0 1.5 2.0 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2017 מדד המגדר116 . שיעור הנשים העובדות במשרה חלקית בגלל עבודות הבית6 )(על פי הגדרתן אינדיקטור זה משקף את חלוקת העבודה המגדרית בין המרחב הציבורי למרחב הפרטי ואת היחס בין הזמן המוקדש לבית ולמשפחה לבין הזמן המוקדש לעבודה בשכר. מאחר שאין בישראל סקר תקופתי העוקב אחר ניצול הזמן של נשים וגברים, הדרך שלנו להסיק על הפערים בין נשים לגברים בזמן המושקע בעבודות בית ברמת המַ קרו היא באמצעות מעקב אחר שיעור הנשים שמדווחות שהן עובדות במשרה חלקית בגלל עבודות הייתה עלייה בשיעור הנשים שהעידו שהן עובדות במשרה2007–2003 להלן מראה שבשנים61 הבית. תרשים , חלה ירידה קלה בשיעורן2008 חלקית בגלל עבודות הבית, מתוך כלל הנשים המועסקות במשרה חלקית. בשנת ) מהנשים העובדות במשרה חלקית דיווחו שהן80,000- (כ19%- כ2011 אולם מאז נראית מגמת עלייה ובשנת ) מהגברים המועסקים במשרה1,400( 0.9% עושות זאת בגלל עיסוקן במשק הבית. לעומת זאת, בשנה זו רק חלקית ציינו שזאת הסיבה לעבודתם במשרה חלקית. אם כן, לפי אינדיקטור זה כחמישית מהנשים שעובדות גדל כאמור שיעור הנשים שעבדו2011 במשרה חלקית עושות זאת מפני שהן מטפלות בבית ובמשפחה. בשנת שוויון בממד הזמן- חלה ירידה בשיעור זה והאי2013–2012 שוויון הועמק, אך בשנים-במשרה חלקית מסיבה זו והאי עמד מספרן2015- חזר ועלה שיעור הנשים שעבדו במשרה חלקית מסיבה זו – ב2015–2014 הצטמצם. בשנים גברים. מעניין לציין כי לאורך זמן, מאז תחילת המדד ולמעשה כבר משנת1,900-), בהשוואה ל18.1%( 86,100 על ., יש עלייה בשיעור הנשים העובדות במשרה חלקית בגלל עבודות הבית2000 61 תרשים שיעור הנשים העובדות במשרה חלקית בגלל עבודות הבית בכלל הנשים העובדות במשרה חלקית .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות תופעה זו משקפת את התפיסה המגדרית בדבר חלוקת התפקידים במשפחה, שלפיה על הנשים מוטלת חובת ). במצב זה נשים נאלצות2005 הטיפול במשק הבית ובילדים ואילו על הגברים מוטלת חובת הפרנסה (שטייר ,להיות קשורות פחות לעולם העבודה. שיעורן בעבודות במשרה חלקית גבוה משיעור הגברים במשרה חלקית .ומעמדן משמר את נחיתותן בשוק העבודה ואת פערי השכר בינן לבין הגברים 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 0% 10% 20% 30% 40% 50% 117 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב . שיעור הנשים הבלתי מועסקות עקב היותן עקרות בית7 )(על פי הגדרתן אינדיקטור זה משקף ניתוק של הנשים משוק העבודה בשכר, והוא עוסק בנשים שאינן מועסקות מפני שהן מקדישות את עצמן, לפי עדותן, לטיפול בבית ובמשפחה. חשוב לציין שהאינדיקטור משקף רק את הנשים שלא להלן62 החודשים שקדמו למדידה, ולא את סך כל עקרות הבית באוכלוסייה. תרשים12-היו בשוק העבודה ב מציג את שיעור הנשים שאינן מועסקות בשל היותן עקרות בית בכלל הנשים הבלתי מועסקות בכל שנה. לפי "), מי שעונות על הקריטריונים של ביטוח לאומי להגדרה של "עקרות בית2013( מחקרם של גוטליב ואנדבלד .הן ברובן נשים ממעמד נמוך 62 תרשים שיעור הנשים הבלתי מועסקות עקב היותן עקרות בית בכלל הנשים הבלתי מועסקות .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות 24%- עלה שיעור הנשים שאינן מועסקות כלל בגין היותן עקרות בית – מ2007–2004 התרשים מראה שבשנים .שוויון בין נשים לגברים בממד הזמן בשנים אלו- מכלל הנשים הבלתי מועסקות. עלייה זו הגדילה את האי33%-ל ,2011 בשנת25% החלה ירידה בשיעורן של הנשים שאינן מועסקות עקב היותן עקרות בית עד לרמה של2008-ב ,)2.7%( וניכר שיפור מסוים בממד זה; אולם בהשוואה לשיעור הגברים הבלתי מועסקים עקב היותם עקרי בית שיעורן של הנשים גבוה מאוד. כאמור, פער זה מצביע על חלוקת העבודה המגדרית הלא שוויונית, המטילה את עלה שיעורן של הבלתי מועסקות עקב2012 רוב הנטל של עבודות הבית והטיפול בילדים על הנשים. בשנת ,)34%( השיעור נותר דומה2013 בשנת46. – השיעור הגבוה ביותר מאז החלה המדידה34.1%-היותן עקרות בית ל . הירידה בשלוש השנים האחרונות מצביעה בעינינו29.7%- ירד עוד, ל2015 ובשנת31.5%- הוא ירד ל2014 בשנת .בעיקר על פנייה של יותר נשים לשוק העבודה, כפי שהדבר משתקף בנתוני ההשתתפות בכוח העבודה ., ולכן השוואה בין שנה זו לשנים קודמות צריכה להיעשות בזהירות2012 נתון זה מבוסס על סקרי כוח אדם שכזכור עברו שינוי בשנת 46 0% 10% 20% 30% 40% 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 50% 2017 מדד המגדר118 שוויון המגדרי בממד הזמן-סיכום: האי שוויון המגדרי- האי2007–2004 שוויון המגדרי בממד הזמן: בשנים-א להלן מלמד על תנודתיות באי63 תרשים שוויון המגדרי- שוב חלה עלייה באי2012–2011 הוא הצטמצם; בשנים2010–2008 בממד זה גדל, ואילו בשנים , הוא ירד – עקב צמצום הפער המגדרי בשיעור העוסקים בפעילות התנדבותית2013 בממד הזמן, ואילו בשנת הפער חזר לממדיו2015 וכן עקב הירידה בשיעור הנשים העובדות במשרה חלקית בשל עבודות הבית. בשנת . לאורך השנים20%- ל13% ב להלן מראה כי המרחק משוויון מגדרי נע בין56 . תרשים2004-בתחילת המדידה ב אנחנו קוראות ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה לכלול סקרי ניצול זמן מפורטים באיסוף הנתונים השנתי הקבוע שלה ולהפוך סוגיה זו של חלוקת הזמן על פי מגדר ועל פי משתנים נוספים לסוגיה מרכזית באיסוף ובניתוח של הנתונים. אנו מאמינות כי מידע זה עשוי לשפוך אור על מבני עומק חברתיים ועל השלכותיהם .הכלכליות והחברתיות א63 תרשים 2015–2004 ,שוויון המגדרי בממד הזמן-האי 1.00 1.01 1.02 1.07 1.03 1.00 1.02 1.05 1.01 1.00 0.99 0.80 0.85 0.90 0.95 1.00 1.05 1.10 1.15 1.20 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 1.01 119 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב ב63 תרשים שוויון המגדרי בממד הזמן-עומק האי 20% 19% 19% 20% 17% 17% 16% 17% 17% 14% 14% 13% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2017 מדד המגדר120 ט. ממד האלימות כלפי נשים מאחר שבלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא נערך מעקב סדרתי אחרי נתוני האלימות כלפי נשים, רוב הסדרות ,המרכיבות ממד זה נלקחו ממקורות אחרים. הנתונים שאובים מדוחות של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ונעזרנו גם בדוחות איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. לגידול במספר התלונות ובמספר הנפגעות יש משמעות רק ביחס לגידול הטבעי באוכלוסייה. לפיכך, כל הנתונים נבחנו ביחס לגידול באוכלוסייה :ולא כמספר אבסולוטי. אלה האינדיקטורים בממד זה 1 1 . .מספר הפניות החדשות למרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית 2 2 . סטטוס הטיפול בתיקים שנפתחו בגין תלונות נשים על עברות מין: מספר התיקים שהועברו לתביעה .המשטרתית או לפרקליטות 3 3 . .מספר המטופלות במרכזים של משרד הרווחה לטיפול באלימות במשפחה 4 4 . .מספר התיקים שנפתחו במשטרה בגין תלונות של נשים על עברות אלימות במשפחה 5 5 . .שיעור התיקים בגין אלימות במשפחה שנסגרו מחוסר ראיות 6 6 . .שיעור הנשים שחשות ביטחון בהליכה ברחוב . מספר הפניות החדשות למרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית1 בחינת מספר הפניות החדשות למרכזי הסיוע ביחס לגידול הטבעי של האוכלוסייה מראה שמסוף שנות התשעים . להלן64 כמבוטא בתרשים47,עלה היקף הפנייה למרכזי הסיוע, בעיקר של נשים 64 תרשים מספר הפניות החדשות למרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית .מקור: על פי נתוני איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל, ועיבודי המחברות נתונים אלו נלקחו מדוח האלימות המינית בישראל של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל, ומאתר האינטרנט של 47 .). הנתונים אינם מפולחים לפי מגדר אך רוב הפניות אל מרכזי הסיוע הן של נשיםwww.1202.org.il( האיגוד 0 1,000 2,000 3,000 4,000 5,000 6,000 7,000 8,000 9,000 10,000 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 121 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב אחת הסיבות לעלייה זו היא הגידול במספר ארגוני הסיוע, והרחבת המודעות בקרב הציבור שיש באפשרותם של ארגונים אלו לעזור לנשים נפגעות אלימות מינית או נשים החשות מאוימות. בתחילת שנות האלפיים ניכרה המגמה2009-2005 , לאחר ירידה בשנים2010 ירידה מסוימת בהיקף הפניות החדשות למרכזי הסיוע. בשנת שוויון בממד האלימות כלפי נשים. גם בשנת-התהפכה: מספר הנשים הפונות למרכזי הסיוע עלה, ועמו עלה האי עלה מספר הפניות, אך גם מספר הנשים באוכלוסייה עלה, והיחס בין מספר הפניות החדשות למרכזי2011 , ירד במקצת מספר הפניות החדשות, ואילו האוכלוסייה גדלה2012 הסיוע לבין מספר הנשים נותר יציב. בשנת , לעומת זאת, חלה עלייה במספר הפניות2015-2013 שוויון בממד האלימות. בשנים-והדבר הוביל לצמצום האי .שוויון בממד האלימות-החדשות, שהובילה לעלייה באי :. סטטוס הטיפול בתיקים שנפתחו בגין תלונות נשים על עברות מין2 מספר התיקים שהועברו לתביעה המשטרתית או לפרקליטות . להלן עוקב אחר מספר התיקים על עברות מין שהועברו לתביעה המשטרתית או לפרקליטות65 תרשים חלה עלייה במספר התיקים שנפתחו בגין תלונות נשים על עברות מין2007–2005 התרשים מראה שבשנים שוויון המגדרי בממד- – ונתון זה הגדיל את האי955- ל698-והועברו לתביעה המשטרתית או לפרקליטות – מ שב ועלה מספר התיקים; בשנת2010 . בשנת829- ירד מספר התיקים שנפתחו ל2009–2008 האלימות. בשנים עלה2015–2012 שוויון בממד האלימות; ובשנים- תיקים, ועמה הצטמצם מעט האי921- הייתה ירידה קלה, ל2011 ,שוויון בממד זה גדל. יש לציין שאינדיקטור זה, כמו שאר האינדיקטורים בממד זה- והאי1,532-מספר התיקים ל .תוקנן על בסיס מספרן של הנשים בגילאי העבודה בישראל 65 תרשים מספר התיקים בגין תלונות נשים על עברות מין שהועברו לתביעה המשטרתית או לפרקליטות .) מבוססים על אקסטרפולציה2015-2013 מקור: על פי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת ועיבודי המחברות (הנתונים לשנים 0 200 400 600 800 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 1,800 1,600 1,400 1,200 1,000 2017 מדד המגדר122 . מספר המטופלות במרכזים של משרד הרווחה לטיפול באלימות3 במשפחה להלן מראה שבכל תקופת הניטור של המדד חלה עלייה מתמדת במספר המטופלות במרכזים של66 תרשים ., שבהן הייתה ירידה קלה במספרן2015 ושנת2012 משרד הרווחה לטיפול באלימות במשפחה, להוציא את שנת נתון זה מספק אומדן עקיף להיקף התופעה של אלימות במשפחה, שנשים הן הקורבן העיקרי שלה. העלייה במספר המטופלות לאורך השנים יכולה לנבוע מעלייה בהיקף האלימות, מעלייה במספר מרכזי הטיפול ואף גידול בהיקף הדיווח מבטא דווקא הטבה במצב, שכן הוא מעיד על הגברת48.מגידול בהיקפי הדיווח והפנייה משפחתית, שהיא צעד חשוב בדרך לטיפול. יש לציין שאינדיקטור זה, כמו שאר-המודעות לאלימות הפנים .האינדיקטורים בממד זה, תוקנן על בסיס מספרן של הנשים בגילאי העבודה בישראל 66 תרשים מספר המטופלות במרכזים של משרד הרווחה לטיפול באלימות במשפחה .מקור: על פי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת ועיבודי המחברות . מספר התיקים שנפתחו במשטרה בגין תלונות של נשים על עברות4 אלימות במשפחה להלן מראה שמספר התיקים שנפתחו במשטרה בגין תלונות של נשים על עברות אלימות במשפחה67 תרשים עלה2010–2006 הייתה ירידה לעומת שנים קודמות. בשנים2006–2004 לשנה. בשנים16,500- ל13,900 נע בין .שוויון בממד האלימות-מספר זה גם אבסולוטית וגם ביחס לגידול הטבעי באוכלוסייה, והדבר הגדיל את האי יש ירידה במספר התיקים ביחס לגידול הטבעי באוכלוסייה, ולכן אינדיקטור זה תרם לצמצום2012 מאז שנת שוויון בממד האלימות בשנה זו. עם זאת, יש להניח כי אינדיקטור זה מבטא מדיניות משטרתית-מדד האי בהקשר של פתיחת תיקים, כמו גם את תפיסת הנשים לגבי הסיכוי שפנייה למשטרה תשפר את מצבן. כדי .אפשר לזהות עלייה באלימות במשפחה גם לפי תוצאות האינדיקטור הבא – העלייה משנה לשנה במספר התלונות למשטרה 48 0 1,000 2,000 3,000 4,000 5,000 6,000 7,000 8,000 9,000 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 123 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב ,לקבל תמונה שלמה יותר חשוב להשוות את הנתון הזה למספר התלונות של נשים שפונות למשטרה ונדחות אנו קוראות למשטרת ישראל ולמשרד לביטחון הפנים להנגיש נתונים על אודות .אך אין ברשותנו נתונים אלה .אלימות כלפי נשים 67 תרשים מספר התיקים שנפתחו במשטרה בגין תלונות של נשים על עברות אלימות במשפחה .מקור: על פי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת ועיבודי המחברות . שיעור התיקים בגין אלימות במשפחה שנסגרו מחוסר ראיות5 סגירת תיקים בגין אלימות במשפחה פירושה הפסקת החקירה בלי העמדת החשוד לדין פלילי. הדבר אינו מעיד כמובן על חוסר אשמה אלא על היעדר ראיות מספיקות להגשת כתב אישום. בעיית חוסר הראיות חריפה במיוחד בתחום האלימות במשפחה – ובפרט כאשר מדובר בעברות של אונס ותקיפות מיניות – מאחר להלן מראה כי בשנים68 שהאלימות מתרחשת על פי רוב במרחב הפרטי, בלי עדים ובלי עדויות. תרשים שוויון- עלה שיעור התיקים בגין אלימות במשפחה שנסגרו מחוסר ראיות, ועלייה זו הגדילה את האי2010–2008 עלה2013-שוויון, אך ב- חלה ירידה במספר התיקים האלה, אשר תרמה לצמצום האי2011 בממד כולו. בשנת . יש לציין כי שיעור התיקים בגין2014–2013 חלה ירידה קלה בשיעורם בהשוואה לשנים2015 מספרם שוב. בשנת .אלימות במשפחה שנסגרו מחוסר ראיות דומה מאוד לשיעור התיקים בגין עברות מין שנסגרו מאותה הסיבה 10,000 11,000 12,000 13,000 14,000 15,000 16,000 17,000 18,000 19,000 20,000 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2017 מדד המגדר124 68 תרשים שיעור התיקים בגין אלימות במשפחה שנסגרו מחוסר ראיות .) מבוססים על אקסטרפולציה2015-2013 מקור: על פי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת ועיבודי המחברות (הנתונים לשנים . תחושת ביטחון בהליכה ברחוב6 אחד הביטויים לפער בין נשים לגברים הוא תחושת הביטחון בהליכה ברחוב, נושא שיש לו השפעה ישירה על א להלן, נשים מרגישות מאוימות בהליכה ברחוב69 אורח החיים ועל החוויה במרחב הציבורי. כפי שמראה תרשים היה2014 בשיעורים גבוהים יותר מגברים בכל השנים שנבחנו, וישנה יציבות באינדיקטור לאורך העשור. בשנת מהגברים במדינה הרגישו בטוחים84%- הפער שב והתרחב: כ2015 שוויון בתחום זה, ובשנת-צמצום קל באי ב להלן (הרמה69 , כפי שמראה תרשים0.72 בלבד מהנשים – נתון המבטא יחס של60% בהליכה ברחוב לעומת .)2013 ולשנת2007 הנמוכה ביותר בכל תקופת המדידה, בדומה לשנת 0% 5% 10% 15% 20% 25% 30% 35% 40% 45% 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 125 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב א69 תרשים שיעור הנשים לעומת שיעור הגברים בקרב החשים ביטחון בהליכה ברחוב .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות ב69 תרשים היחס בין נשים לגברים בקרב החשים ביטחון בהליכה ברחוב .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% גברים נשים 0.4 0.5 0.6 0.7 0.8 0.9 1.0 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2017 מדד המגדר126 ברמת המדיניות המקומית ישנם אמצעים זמינים לטיפול בתופעה ולחיזוק תחושת הביטחון של נשים במרחב ,הציבורי, בין השאר הגברת תאורת הרחוב, שיטור עירוני, הצבת מצלמות, עריכת סדנאות להגנה עצמית לנשים .ושילוב סדנאות להגנה עצמית בתוכניות הלימוד לחינוך גופני בבתי הספר שוויון המגדרי בממד האלימות כלפי נשים-סיכום: האי שוויון המגדרי בממד האלימות כלפי נשים כמעט בכל- עלה האי2007- ל2004 להלן מראה שבין70 תרשים חלה עלייה בתחום זה עקב הרעה בכל2010 החדשות למרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. בשנת שוויון בממד האלימות, והיא-, לעומת זאת, חלה ירידה באי2011 האינדיקטורים המרכיבים את הממד. בשנת שוויון – בשל העלייה במספר- חלה עלייה באי2015–2012 . בשנים2010 משקפת שיפור ניכר בהשוואה לשנת הפניות החדשות למרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית, העלייה במספר המטופלות במרכזים של משרד הרווחה והעלייה במספר התיקים שהועברו לפרקליטות. לאורך העשור האחרון חלה אפוא הרעה בממד האלימות כלפי .שוויון, כפי שנעשה במדד זה-תחומית מודולרית של האי-נשים, ועובדה זו מדגישה את החשיבות שבמדידה רב 70 תרשים 2015–2004 ,שוויון המגדרי בממד האלימות כלפי נשים-האי 1.00 1.02 1.05 1.09 1.04 0.99 1.06 1.03 1.05 1.09 1.13 0.80 0.85 0.90 0.95 1.00 1.05 1.10 1.15 1.20 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 1.04 שוויון בממד האלימות, בעיקר בגלל ירידה במספר הפניות- חל צמצום באי2009- ל2008 האינדיקטורים. בין 127 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב י. ממד הבריאות ממד זה נמצא בתחילת דרכו. לפי שעה יש בו שלושה אינדיקטורים בלבד, המעידים על מצב הבריאות של הנשים לעומת מצב הבריאות של הגברים. בכוונתנו להרחיבו בעתיד לתחום שירותי הבריאות – בכלל זה רפואה מונעת והתנהגות מקדמת בריאות. לבניית הממד השתמשנו בסקר החברתי של הלמ"ס, שבו נבחנת תפיסת .הבריאות הסובייקטיבית, וכן במשתנה של תוחלת החיים, אשר נכלל בכל מדדי המגדר המשווים בין מדינות :אלה האינדיקטורים שנבחנו בממד זה 1 1 . .היחס בין נשים לגברים בתוחלת החיים 2 2 . .היחס בין נשים לגברים בשיעורי התמותה 3 3 . . ומעלה המעריכים שבריאותם טובה או טובה מאוד20 היחס בין נשים לגברים בקרב בני . היחס בין נשים לגברים בתוחלת החיים1 ב להלן71 א להלן מראה את תוחלת החיים של הנשים לעומת תוחלת החיים של הגברים, ותרשים71 תרשים מראה את היחס בין נשים לגברים בתוחלת החיים. התרשימים מראים שבכל השנים שנמדדו, תוחלת החיים שנים4.4- שנים מתוחלת החיים של הגברים. ההפרש בשנים הגולמיות ירד מ4 עד3-של הנשים הייתה גבוהה ב השינוי זניח – תוחלת החיים הממוצעת של נשים2015 . בשנת2009- שנים ב3.8- ל2004 לטובת הנשים בשנת שוויון המגדרי בממד הבריאות מאחר-. לאינדיקטור זה כמעט אין השפעה על האי80.3 – ושל גברים84.1 הייתה .שהיחס יציב למדי לאורך השנים א71 תרשים תוחלת החיים, נשים לעומת גברים .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות 70 72 74 76 78 80 82 84 86 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 גברים נשים 2017 מדד המגדר128 ב71 תרשים היחס בין נשים לגברים בתוחלת החיים .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות ותוחלת84 , תוחלת החיים של נשים בישראל הייתה2015 לאומית: בשנת-תוחלת החיים בהשוואה בין 80- ו83 – בהתאמה; בבריטניה77- ו82 . בארצות הברית תוחלת החיים הייתה80 – החיים של גברים 80 – , ושל גברים86 בהתאמה; ובספרד הייתה תוחלת החיים של נשים81- ו84 – בהתאמה; בשוודיה (מקור: הבנק העולמי). אפשר לומר אפוא שתוחלת החיים של נשים ושל גברים בישראל דומה לתוחלת .החיים במדינות המערב היחס בין נשים לגברים בשיעורי התמותה .2 ב להלן72 איש), ותרשים100,000-א להלן מבטא את שיעור התמותה של נשים לעומת גברים (ל72 תרשים מבטא את היחס בין נשים לגברים בשיעור התמותה. התרשימים מראים שבכל השנים שנמדדו היחס בין שיעורי בני אדם100,000-התמותה של נשים לשיעורי התמותה של גברים כמעט לא השתנה: מספר המיתות של נשים ל . באינדיקטור זה חל גידול490 בני אדם בשנה זו היה100,000-, ומספר המיתות של גברים ל501 היה2015 בשנת .שוויון המגדרי בממד הבריאות-, אך לא הייתה לו השפעה על מצב האי2015 קטן בשנת 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 129 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב א72 תרשים ) איש100,000-שיעורי התמותה, נשים לעומת גברים (ל .) מבוססים על אקסטרפולציה2015 מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות (הנתונים לשנת ב72 תרשים היחס בין נשים לגברים בשיעורי התמותה .) מבוססים על אקסטרפולציה2015 מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות (הנתונים לשנת 400 450 500 550 600 650 700 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 גברים נשים 0.80 0.85 0.90 0.95 1.00 1.05 1.10 1.15 1.20 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2017 מדד המגדר130 ומעלה המעריכים שבריאותם20 . היחס בין נשים לגברים בקרב בני3 טובה או טובה מאוד א להלן מבטא את שיעור הנשים73 אינדיקטור זה מציג הערכה סובייקטיבית של מצב הבריאות האישי. תרשים ב להלן מבטא את73 ומעלה המעריכים שבריאותם טובה או טובה מאוד, ותרשים20 לעומת שיעור הגברים בני היחס ביניהם. התרשימים מראים שיש פער קבוע בין נשים לגברים בעניין זה. נראה שגברים נוטים להעריך שבריאותם טובה או טובה מאוד בשיעור גבוה מנשים, והפער ניכר במיוחד בקרב המעריכים שבריאותם טובה מאוד. כלומר, שיעור הנשים המעריכות שבריאותן טובה מאוד נמוך משיעור הגברים המעריכים שבריאותם טובה .0.96 מהנשים, והיחס בין המינים היה82% מהגברים העריכו את בריאותם כטובה לעומת86% ,2015 מאוד. בשנת .בעשור האחרון הפער בין נשים לגברים הצטמצם מעט א73 תרשים שיעור הנשים לעומת שיעור הגברים בקרב המעריכים שבריאותם טובה או טובה מאוד .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות 66 68 70 72 74 76 78 80 82 84 86 88 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 גברים נשים % % % % % % % % % % % % 131 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב ב73 תרשים היחס בין נשים לגברים בקרב המעריכים שבריאותם טובה או טובה מאוד .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות שוויון המגדרי בממד הבריאות-סיכום: האי - להלן מראה שבטווח שנות המדידה אין שינוי של ממש בפער המגדרי בממד הבריאות, ומצב האי74 תרשים שוויון נשאר יציב. לפי שעה ממד הבריאות אינו מביא בחשבון הבדלים מבניים בתקציבי הבריאות או הבדלים בין 49.קבוצות חברתיות אלא מציג תוצאות בלבד, ואנו שואפות להרחיבו בשנים הבאות 74 תרשים 2015–2004 ,שוויון המגדרי בממד הבריאות-האי .שוויון בממד זה-מסיבות מתודולוגיות לא חושב עומק האי 49 0.80 0.82 0.84 0.86 0.88 0.90 0.92 0.94 0.96 0.98 1.00 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 1.00 1.01 1.00 0.95 0.96 0.97 0.98 0.99 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 1.00 1.01 1.01 1.01 1.01 1.01 1.01 1.01 1.00 2017 מדד המגדר132 יא. ממד החברה הערבית שוויון המגדרי בתוך החברה הערבית – כפי-שוויון בין יהודים לערבים בכל תחומי החיים, והאי-בישראל יש אי שוויון המגדרי באוכלוסייה הכללית. לחברה הערבית-שהוא בא לידי ביטוי בנתוני המדד – גדול בהשוואה לאי כלכליים ייחודיים, בייחוד בכל הנוגע לשוק העבודה, והם מצביעים על פער גדול מאוד-יש מאפיינים חברתיים .בין נשים לגברים בחברה זו שוויון בין יהודים לערבים וההבדלים בין נשים יהודיות לנשים ערביות תועדו במחקר. כאן אנו מבקשות-האי .שוויון המגדרי בתוך החברה הערבית עצמה, כלומר את הפערים בין גברים ערבים לנשים ערביות-לבחון את האי לשם כך בנינו ממד מובחן לאוכלוסייה הערבית, המשווה את מצב הנשים הערביות למצב הגברים הערבים שוויון-(הנתונים בכל הממדים במדד המגדר מתייחסים לכלל הגברים והנשים בישראל, וכדי לבחון את האי המגדרי בתוך החברה הערבית הפרדנו את הנתונים על חברה זו מן הנתונים הכלליים). אלה האינדיקטורים :ששימשו אותנו לצורך זה 1 1 . .היחס בין נשים לגברים בהשתתפות בכוח העבודה 2 2 . .היחס בין נשים לגברים בקרב העובדים במשרה חלקית 3 3 . .היחס בין נשים לגברים בשכר החודשי ברוטו 4 4 . .היחס בין נשים לגברים בשכר ברוטו לשעת עבודה 5 5 . . שנות לימוד15–13 היחס בין נשים לגברים בקרב בעלי 6 6 . . שנות לימוד ומעלה16 היחס בין נשים לגברים בקרב בעלי 7 7 . .שיעור הנשים הערביות בקרב הנשים שהגישו תלונות על עברות אלימות במשפחה 8 8 . .19–15 שיעורי הפריון בקרב נערות ערביות בנות 9 9 . .הפער בין נשים לגברים בגיל הנישואים (הראשונים) הממוצע ערביות לגברים ערבים בהשתתפות בכוח העבודה . היחס בין נשים1 א להלן, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של נשים ערביות נמוך הרבה משיעור75 כפי שמראה תרשים ב מראה כי היחס בין שיעור ההשתתפות של נשים ערביות לשיעור75 ההשתתפות של גברים ערבים. תרשים 60%- בממוצע. שיעור ההשתתפות של גברים ערבים בכוח העבודה הוא כ0.34 ההשתתפות של גברים ערבים הוא בשנת22.5%- ל2003 בשנת17.3%-בכל התקופה הנאמדת, ואילו שיעור ההשתתפות של נשים ערביות עלה מ (שיעור21.9%- חל היפוך במגמה: שיעור הנשים הערביות המשתתפות בכוח העבודה ירד ל2011 . בשנת2010 עלה שיעור ההשתתפות2012 שוויון בחברה הערבית עלה. בשנת-), והאי59.6% ההשתתפות בקרב הגברים היה 50.27.1%-, ובקרב הנשים הערביות – ל66.1%-בכוח העבודה של בני שני המינים: בקרב הגברים הערבים הוא עלה ל ושיעור ההשתתפות של נשים ערביות ירד ירידה63.7%- שיעור ההשתתפות של גברים ערבים ירד ל2015 בשנת . נתונים אלו משקפים יציבות בשיעור ההשתתפות של נשים ערביות בכוח העבודה ביחס לשיעור27.3%-קלה, ל .שוויון-השתתפותם של גברים ערבים, אך חשוב לציין כי לאורך שנות המדד יש עלייה ביחס, כלומר ירידה באי 27%- ל2004 בשנת18%-הדבר נובע מכך שהנשים הערביות העלו את השתתפותן בכוח העבודה לאורך השנים, מ .2015-ב הנתונים מתייחסים לכלל כוח העבודה, לרבות אנשי צבא2012 את השינוי יש לתלות כאמור בשינוי שיטת המדידה של הלמ"ס. משנת 50 .בשירות חובה או קבע, והם מבוססים על סקר כוח אדם חודשי ולא רבעוני כפי שהיה עד אז 133 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב א75 תרשים שיעורי ההשתתפות של ערבים בישראל בכוח העבודה, נשים לעומת גברים .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות ב75 תרשים היחס בין נשים ערביות לגברים ערבים בהשתתפות בכוח העבודה .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 גברים נשים 0.00 0.05 0.10 0.15 0.20 0.25 0.30 0.35 0.40 0.45 0.50 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2017 מדד המגדר134 . היחס בין נשים ערביות לגברים ערבים בקרב העובדים במשרה חלקית2 א להלן מבטא את שיעור הנשים הערביות העובדות במשרה חלקית בכלל הנשים הערביות בכוח76 תרשים .העבודה, לעומת שיעור הגברים הערבים העובדים במשרה חלקית בכלל הגברים הערבים בכוח העבודה התרשים מראה שנוסף על שיעור ההשתתפות הנמוך של נשים ערביות בכוח העבודה, רבות מן המשתתפות טיפס שיעור הנשים הערביות המועסקות במשרה חלקית בכלל2009–2004 בו עובדות במשרה חלקית. בשנים מסתמנת2012 , אלא שבשנת33.7%- ירד שיעור זה ל2011-2010 . בשנים47%- לכ42%-הנשים הערביות המועסקות מ ,37.3%-מגמה שלילית: שיעור הנשים הערביות העובדות במשרה חלקית בכלל הנשים הערביות המועסקות עלה ל בשנת11.2%-וגם שיעור הגברים הערבים המועסקים במשרה חלקית בכלל הגברים הערבים המועסקים עלה מ , ואילו14.4%- שיעור הגברים הערבים המועסקים במשרה חלקית ירד ל2015 בשנת51.2012 בשנת18.8%- ל2011 . הדבר גרם להגדלת הפער בין34%-שיעור הנשים הערביות המועסקות במשרה חלקית ירד בשיעור מתון יותר ל .נשים לגברים באינדיקטור זה א76 תרשים שיעור הנשים לעומת שיעור הגברים בקרב המועסקים במשרה חלקית בחברה הערבית .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות ב להלן מבטא את היחס בין נשים ערביות לגברים ערבים בקרב העובדים במשרה חלקית. התרשים76 תרשים , אך הצמצום נובע מן העלייה החדה במספר2012–2009 מראה כי הפער בין הגברים לנשים הצטמצם בשנים היחס בין2004-הגברים הערבים שעובדים במשרות חלקיות, ולא משיפור במצבן של הנשים הערביות. כך, ב 2012-, ואילו ב4 הוא היה כמעט פי2008-, וב3 נשים ערביות לגברים ערבים המועסקים במשרה חלקית היה פי – המדגם הורחב וכעת הוא כולל יותר סוגים של עובדים. עם זאת, השינוי2012 ייתכן ששינוי זה נובע אף הוא מהשינוי בסקרי הלמ"ס בשנת 51 .אינו מאפיין את כלל האוכלוסייה ולכן אנו מניחות שהוא משקף שינוי במצב עצמו ולא במבנה הסקרים 0% 10% 20% 30% 40% 50% 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 גברים נשים 135 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב ,שוויון בממד החברה הערבית בשנים האחרונות-. אינדיקטור זה צמצם אפוא את האי2 הצטמצם היחס לפי – אך אין לתלות זאת בצמצום שיעור הנשים המועסקות במשרה חלקית, אלא בשיעור הגבוה2012 עד לשנת מאוד של גברים ערבים המועסקים בהיקף חלקי. הדבר שב ומעיד על המגמה שתיארנו בסעיף ההשתתפות בכוח העבודה הכללי, של הרעת תנאי ההעסקה וצמצום האפשרויות העומדות בפני העובדים בישראל בכלל, והעובדים הערבים בפרט. עם זאת, יש לציין שמספר הנשים הערביות המועסקות במשרה חלקית הלך עלה היחס בין נשים לגברים בקרב העובדים2015–2013 והצטמצם על פני תקופת המדידה של המדד. בשנים .שוויון המגדרי בממד זה-, ולפיכך האינדיקטור שב והעלה את האי2.5 במשרה חלקית לפי ב76 תרשים היחס בין נשים ערביות לגברים ערבים בקרב המועסקים במשרה חלקית .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות נשים ערביות לגברים ערבים בשכר החודשי . היחס בין3 .א להלן מציג את ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו של נשים ערביות ושל גברים ערבים בישראל77 תרשים . כלומר, הנשים0.80- ל0.72 התרשים מראה שהיחס בין נשים ערביות לגברים ערבים בשכר החודשי נע בין הערביות משתכרות בעקביות פחות מהגברים הערבים (אך בפער קטן יותר מן הפער בין נשים לגברים באוכלוסייה הכללית). אחד הגורמים לכך הוא שיעורן הגבוה של נשים ערביות שעובדות במשרה חלקית, כפי , גברים ערבים2015 שראינו לעיל, וכן השכר הנמוך של גברים ערבים לעומת גברים באוכלוסייה הכללית. בשנת ש"ח בלבד. בשנה זו גדל הפער בין4,561 ש"ח בממוצע לחודש, ואילו נשים ערביות השתכרו6,564 השתכרו שוויון המגדרי בממד החברה הערבית. למעשה, משנת-הנשים לגברים, ולפיכך אינדיקטור זה הגדיל את האי . יש גידול בפער המגדרי בשכר החודשי לאחר כעשור של צמצום2014 0.0 0.5 1.0 1.5 2.0 2.5 3.0 3.5 4.0 4.5 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2017 מדד המגדר136 א77 תרשים )שכר חודשי ממוצע: נשים ערביות לעומת גברים ערבים (בש"ח . מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות ב77 תרשים היחס בין נשים ערביות לגברים ערבים בשכר החודשי הממוצע .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות 0 1,000 2,000 3,000 4,000 5,000 6,000 7,000 8,000 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 גברים נשים 0.50 0.55 0.60 0.65 0.70 0.75 0.80 0.85 0.90 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 137 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב . היחס בין נשים ערביות לגברים ערבים בשכר לשעת עבודה4 ב78 א להלן מתאר את השכר ברוטו לשעת עבודה של נשים ושל גברים ערבים בישראל, ותרשים78 תרשים לטובת הנשים מתאר את היחס ביניהם. מהתרשימים עולה כי במרבית השנים יש פער קטן בשכר לשעה לטובת הגברים. פער זה נובע מכך17%-15%-הערביות – בניגוד לכלל האוכלוסייה, שבה ישנו פער קבוע של כ שהנשים הערביות המעטות המשתתפות בכוח העבודה הן המשכילות יותר, ואילו הגברים הערבים המשתתפים חל שינוי, והגברים הערבים השתכרו לשעת2014 בכוח העבודה הם בעלי רמות משתנות של השכלה. בשנת היה שוויון כמעט2015 ש"ח לשעה בממוצע, ובשנת38.5 ש"ח לעומת38.7 – עבודה מעט יותר מהנשים הערביות .)0.98 מלא בשכר לשעה בין גברים ערבים לנשים ערביות (יחס של א78 תרשים )שכר ממוצע לשעת עבודה: נשים ערביות לעומת גברים ערבים (בש"ח .) מבוסס על אקסטרפולציה2015-2014 מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות (הנתון לשנים 0 5 10 15 20 25 30 35 40 45 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 גברים נשים 2017 מדד המגדר138 ב78 תרשים היחס בין נשים ערביות לגברים ערבים בשכר הממוצע לשעת עבודה .) מבוסס על אקסטרפולציה2015-2014 מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות (הנתון לשנים שנות לימוד15–13 . היחס בין נשים ערביות לגברים ערבים בקרב בעלי5 להלן מבטא את היחס בין שיעור המשכילות לשיעור המשכילים בחברה הערבית בישראל. התרשים79 תרשים 2004 שנות לימוד בחברה הערבית יש יותר נשים מגברים. בין15–13 מראה שברוב השנים שנבחנו, בקרב בעלי שוויון- שנות לימוד ועלה על מספר הגברים הערבים, והאי15–13 גדל מספר הנשים הערביות בעלות2006-ל 15–13 המגמה התהפכה. הסיבה לכך היא ששיעור הגברים הערבים בעלי2011- ל2008 המגדרי הצטמצם. בין חל שוב2012-שנות לימוד הלך ועלה, ואילו שיעורן של הנשים הערביות בעלות אותה ההשכלה נשאר יציב. ב ,11.3% שנות לימוד15–13 היה שיעור הגברים הערבים בעלי2015 היפוך והפער בין הנשים לגברים גדל. בשנת שוויון המגדרי בממד החברה הערבית בשנה-. שינויים אלו הובילו להגדלת האי12.8% – ושיעור הנשים הערביות .זו, אף ששיעור הנשים המשכילות גבוה משיעור הגברים המשכילים בחברה הערבית שנות לימוד16 . היחס בין נשים ערביות לגברים ערבים בקרב בעלי6 ומעלה שנות לימוד ומעלה16 מראה שהיחס בין מספר הנשים הערביות למספר הגברים הערבים בקרב בעלי79 תרשים חלה עלייה מתמשכת בשיעור המשכילות הערביות, אך2010–2004 בשנים האחרונות. בשנים1-היה גם הוא יותר מ שוויון המגדרי- שנות לימוד ומעלה, ועמה גדל האי16 הסתמנה עלייה במספר הגברים הערבים בעלי2011 בשנת שנות לימוד ומעלה היה הגבוה16 שיעור הנשים הערביות בעלות2015–2012 בחברה הערבית. לעומת זאת, בשנים ביותר מאז תחילת המדידה, ועלה מעט על שיעור הגברים. בשנת המדידה האחרונה שיעור הגברים הערבים . במהלך תקופת המדידה של המדד חל צמצום12.1% , ושיעור הנשים היה13.2% שנות לימוד ומעלה היה16 בעלי בפער המגדרי בהשכלה האקדמית של גברים ונשים בחברה הערבית. אם כן, אפשר לומר כי הנשים בחברה הערבית משכילות יותר מהגברים, אלא שכמו בחברה היהודית, ובניגוד לדעה הרווחת, אין די בהשכלה להסיר .)חסמים מבניים ותרבותיים, ולפיכך אין בה כדי להשיג שוויון מגדרי בשוק העבודה (ראו לעיל בממד ההשכלה 0.90 0.95 1.00 1.05 1.10 1.15 1.20 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 139 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב 79 תרשים היחס בין נשים משכילות לגברים משכילים בחברה הערבית .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות . שיעור הנשים הערביות בקרב הנשים שהגישו תלונות על עברות7 אלימות במשפחה להלן מבטא את שיעור הנשים הערביות מקרב כלל הנשים שהגישו תלונות על עברות אלימות80 תרשים . כפי שמראה התרשים, העלייה2015 בשנת18% לשיעור שיא של2004 בשנת11% במשפחה. שיעור זה נע בין . שיעור הנשים הערביות בקרב כלל הנשים שהגישו תלונות בגין אלימות במשפחה2009 ההדרגתית החלה בשנת דיווח ולא על-). הדבר עשוי להעיד על תת20%-עדיין נמוך ביחס לשיעורן באוכלוסיית הנשים בישראל (שהוא כ מיעוט מקרי אלימות. הנתון המשלים, המתייחס למספר התיקים שנפתחו במשטרה בגין תלונות של נשים על .אלימות במשפחה, חסר 0.5 0.6 0.7 0.8 0.9 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 היחס בין נשים לגברים בקרב בעלי15-13 שנות לימוד היחס בין נשים לגברים בקרב בעלי 16 שנות לימוד ומעלה 2017 מדד המגדר140 80 תרשים שיעור הנשים הערביות בקרב הנשים שהגישו תלונות על עברות אלימות במשפחה .) מבוססים על אקסטרפולציה2015-2013 מקור: על פי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת ועיבודי המחברות (הנתונים לשנים בחברה הערבית19–15 . שיעורי הפריון בקרב בנות8 שיעור הפריון הסגולי הוא מספר התינוקות אשר נולדו בשנה מסוימת לאימהות באותה קבוצת גיל, חלקי מספר . נשים). זהו אינדיקטור המשמש במדדי מגדר רבים בעולם1,000-הנשים באותה קבוצת גיל בשנה הנבדקת (ל :שיעור הפריון בגילים צעירים נחשב למשתנה שמבטא את רמת עצמאותן של הנשים בחברה שבה הוא נמדד ככל שהשיעור גבוה יותר, כך רמת העצמאות נמוכה יותר. נטל גידול הילדים מוטל בדרך כלל על כתפיהן של להלן מציג81 הנשים, וכשמדובר בנערות הדבר פוגע בסיכויי ההצלחה הכלכלית שלהן ושל ילדיהן. תרשים את שיעורי הפריון בקרב נערות ערביות בישראל. התרשים מראה כי שיעור זה קטן משנה לשנה, והדבר מוביל .שוויון המגדרי בממד החברה הערבית-לצמצום האי 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 0 2 4 6 8 10 12 14 16 18 20% % % % % % % % % % % 141 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב 81 תרשים ) נערות1,000- בחברה הערבית (ל19–15 שיעור הפריון הסגולי בקרב בנות .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות 52הנישואים (הראשונים) הממוצע בחברה הערבית המוסלמית . גיל9 גיל הנישואים נחשב גם הוא לסמן של רמת העצמאות של נשים: בחברות ליברליות, אשר בהן שוויון מגדרי רב יותר, המרווח בין היציאה מחזקת ההורים ובין הקמת תא משפחתי עצמאי הולך וגדל. במקביל להגדלת מרווח א להלן מראה את גיל הנישואים הממוצע82 זה, מצטמצם הפער בין הנשים לגברים בגיל הנישואים. תרשים של נשים ושל גברים בחברה הערבית המוסלמית. התרשים מראה כי גיל הנישואים של בני שני המינים עולה שנים בין גיל הנישואים של נשים לגיל הנישואים5-משנה לשנה, אולם לאורך כל השנים קיים פער קבוע של כ . תרשים22 בממוצע, ואילו הנשים בגיל28 , גברים מוסלמים התחתנו בפעם הראשונה בגיל2015-של גברים. ב ב להלן מראה כי היחס בין גיל הנישואים של נשים לגיל הנישואים של גברים בחברה הערבית המוסלמית הוא82 ., ויחס זה נותר יציב למדי בעשור האחרון0.8-כ . מכלל הערביות בישראל85% באינדיקטור זה יש נתונים על נשים ערביות מוסלמיות בלבד, שהן 52 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 0 5 10 15 20 25 30 35 40 45 50 2017 מדד המגדר142 א82 תרשים גיל הנישואים הממוצע בחברה הערבית המוסלמית .) מבוסס על אקסטרפולציה2015 מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות (הנתון לשנת ב82 תרשים היחס בין נשים לגברים בגיל הנישואים הממוצע בחברה הערבית המוסלמית .) מבוסס על אקסטרפולציה2015 מקור: על פי נתוני הלמס ועיבודי המחברות (הנתון לשנת 0 5 10 15 20 25 30 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 גברים נשים 0.50 0.55 0.60 0.65 0.70 0.75 0.80 0.85 0.90 0.95 1.00 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 143 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב שוויון המגדרי בממד החברה הערבית-סיכום: האי שוויון בין נשים לגברים- היה צמצום מזערי באי2011–2004 ב להלן, בשנים83-א ו83 כפי שמראים תרשימים חל צמצום משמעותי יותר2012 בחברה הערבית. טווח השינויים קטן, אם כי הם היו בסימן של שיפור קל. בשנת שוויון המגדרי בחברה הערבית: הפער בהשתתפות בכוח העבודה ובחלקיות המשרה הצטמצם; הפער-באי 16 שנות לימוד ושל15–13 בהכנסה החודשית גדל, אך הפער בשכר לשעה הצטמצם; הפער בהשכלה של שנות לימוד ומעלה הצטמצם; שיעור הנשים הערביות המגישות תלונה על אלימות במשפחה בקרב כלל הנשים .המגישות תלונה למשטרה עלה; הילודה בקרב נערות פחתה וגיל הנישואים הממוצע עלה שוויון, המתבטאת בירידה- היו אפוא מעודדות, אך מאז אנו עדים לעלייה באי2012 התוצאות עד שנת ,שוויון- הייתה ירידה מתונה באי2011 בשכר הממוצע לשעה של נשים ערביות ביחס לגברים ערבים. אם כן, עד ניכרה בו ירידה חדה יותר, ולאחר מכן הייתה חזרה לתוואי של עלייה. מצבן של הנשים הערביות בישראל2012-ב מלכתחילה רחוק מאוד משוויון, יותר משל שאר הנשים בישראל. לכן, התוואי של ממד החברה הערבית שונה שוויון המגדרי בחברה הערבית, בעוד- חלה עלייה באי2009- ו2008 מהתוואי של מדד המגדר הכללי: בשנים שוויון בחברה הערבית, בעוד- הצטמצם האי2010–2007 שהמדד כולו הראה ירידה דווקא. לעומת זאת, בשנים שוויון בממד החברה הערבית שונים אפוא מן הכיוונים בחברה-שוויון גדל. כיווני התפתחות האי-שבמדד כולו האי הכללית בישראל. ממצאים אלו עשויים לשקף ניתוק וסגירות של החברה הערבית, והם מעידים שחברה זו היא .) בכל הנוגע לפערים הנמדדים בה בין גברים לנשיםenclave( מובלעת .אין חדש בעובדה שהפער המגדרי בחברה הערבית בישראל גדול מן הפער המגדרי בחברה היהודית שיעור ההשתתפות של נשים ערביות בכוח העבודה נמוך מאוד ועומד על שליש משיעור ההשתתפות של משיעור הגברים. עם זאת, עקב מעמדם הנמוך של גברים3 גברים ערבים, ובמשרות חלקיות שיעורן הוא פי שוויון בחברה-ערבים בשוק העבודה הישראלי, באינדיקטורים של הכנסה חודשית ממוצעת ושל שכר לשעה האי שוויון בכלל האוכלוסייה. אמנם, לאורך השנים חל שיפור בשיעורי השתתפותן של נשים-הערבית נמוך יותר מהאי .ערביות בכוח העבודה, אך התפקיד העיקרי שלהן הוא עדיין העבודה במשק הבית והטיפול בילדים שוויון המגדרי בחברה הערבית. התרשים מראה שהמרחק-ב להלן מתאר את עומק האי83 תרשים שוויון מעידה שאין-. התנודתיות בעומק האי46% משוויון הצטמצם במהלך השנים אך הוא עדיין גבוה ושיעורו שוויון בין נשים לגברים בחברה הערבית. אפשר לזהות בתרשים שלוש תקופות-מגמה עקבית של צמצום האי הוא2015–2013 הוא הצטמצם, ואילו בשנים2012–2008 הפער העמיק, בשנים2006–2004 עיקריות: בשנים .שוויון המגדרי נמצא במגמת עלייה בשנים האחרונות-שב והעמיק. למעשה זהו הממד היחיד שבו עומק האי באופן כללי, החברה הערבית מתחילה מנקודה של פערים עצומים בין נשים לגברים, ולכן שיעורי השיפור שוויון-ב לעיל, המתאר את עומק האי3 שוויון המגדרי בה עדיין גבוה (ראו תרשים-בה גבוהים יותר, אך האי ,בשמונה מן הממדים). נוסף על כך, בחברה הערבית ניכרת לאורך השנים אנומליה בתחום העבודה: יחסית מעט מאוד נשים ערביות משתתפות בכוח העבודה, והנשים המשתתפות בו הן קבוצה נבחרת המשתכרת שכר גבוה יותר לשעה מהגברים הערבים (הללו משתתפים בכוח העבודה בשיעור גבוה מאוד, הדומה לשיעור השתווה השכר לשעה של נשים ושל גברים בחברה הערבית בפעם2014 ההשתתפות בכלל האוכלוסייה). בשנת שוויון ההתחלתי וההשתלבות של נשים משכילות בשוק-הראשונה. שתי התופעות האלה – העומק הרב של האי שוויון המגדרי בחברה הערבית, אך אפקט זה נבלם כאמור-העבודה – יצרו אפקט של ירידה חדה יחסית באי .בשלוש שנות המדידה האחרונות 2017 מדד המגדר144 א83 תרשים 2015–2004 ,שוויון המגדרי בממד החברה הערבית-האי ב83 תרשים *שוויון המגדרי בממד החברה הערבית-עומק האי .* המדידה מתבססת על שישה מהאינדיקטורים בממד 1.00 0.99 0.97 0.94 0.98 0.96 0.92 0.91 0.83 0.83 0.84 0.86 0.80 0.85 0.90 0.95 1.00 1.05 1.10 1.15 1.20 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 57% 63% 67% 58% 72% 64% 56% 52% 37% 42% 45% 46% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 145 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב יהודיות זרקור: פערים בין נשים ערביות לנשים ההשוואה בין נשים ערביות לגברים ערבים מבטאת את הפער המגדרי בחברה הערבית בישראל. אך הנשים הערביות נמצאות בהצלבה של מוחלשויות, הן בהיותן קבוצת "מיעוט" מגדרי והן בהיותן קבוצת מיעוט אתני, ולכן חשובה גם ההתבוננות על הפער בינן לבין נשים יהודיות. ברמה המתודולוגית אין אפשרות ,להכליל את הפערים האתניים במדד שעוקב אחר שינוי בפערים המגדריים; אך מפאת חשיבות הנושא נציג להלן השוואה בין נשים בחברה הערבית לנשים בחברה היהודית באותם אינדיקטורים ששימשו במדד .המגדר להשוואה בין גברים ערבים לנשים ערביות מהנשים מכלל כוח העבודה האזרחי של הנשים הערביות27.3% 2015-תרשים א להלן מראה כי ב יציב לאורך השנים ולא נראית מגמת בקרב הנשים היהודיות. הפער65.8% השתתפו בכוח העבודה, לעומת שיפור, כלומר הגידול בשיעור הנשים הערביות שיוצאות לעבוד מתקזז לחלוטין עם הגידול בשיעור הנשים .היהודיות שעושות כן תרשים א שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, נשים ערביות לעומת נשים יהודיות .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות שיעור הנשים הערביות שעובדות במשרה חלקית הלך והצטמצם עם הזמן ובשנים האחרונות הפער בינן מהנשים מכלל כוח העבודה האזרחי32% 2015-לבין הנשים היהודיות נסגר. כפי שמראה תרשים ב להלן, ב . מהנשים היהודיות35.1% של הנשים הערביות היו מועסקות במשרה חלקית, לעומת תרשים ג להלן מראה כי הפער בין שכרן החודשי הממוצע של הנשים הערביות ושל הנשים היהודיות נמצא במגמת התרחבות. לאורך השנים נמצא שכרן הממוצע של אלו ואלו במגמת עלייה, אך בקרב המגמה אף התהפכה: בשנה זו ירד השכר החודשי2015 הנשים הערביות העלייה הייתה מתונה יותר, ובשנת ש"ח8,011-) ושל הנשים היהודיות עלה ל2014 בשנת5,271- ש"ח (מ4,561-הממוצע של הנשים הערביות ל .)2014 בשנת7,662-(מ 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 נשים יהודיות נשים ערביות 2017 מדד המגדר146 תרשים ב שיעור העובדות במשרה חלקית, נשים ערביות לעומת נשים יהודיות .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות תרשים ג )שכר חודשי ממוצע, נשים ערביות לעומת נשים יהודיות (בש"ח .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 0% 5% 10% 15% 20% 25% 30% 35% 40% 45% 50% נשים יהודיות נשים ערביות 0 1,000 2,000 3,000 4,000 5,000 6,000 7,000 8,000 9,000 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 נשים יהודיות נשים ערביות 147 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב 50.0 ש"ח, לעומת38.6 שכרן הממוצע של נשים ערביות לשעת עבודה היה2015-תרשים ד להלן מראה כי ב . ומאז הוא יציב למדי2011 ש"ח בקרב נשים יהודיות. הפער הלך וגדל עד לשנת תרשים ד )שכר ממוצע לשעת עבודה, נשים ערביות לעומת נשים יהודיות (בש"ח .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות 26% , לעומת12.8% שנות לימוד היה15–13 שיעור הנשים הערביות בעלות2015-תרשים ה להלן מראה כי ב 29.1% , לעומת13.2% שנות לימוד ומעלה היה16 בקרב הנשים היהודיות. שיעור הנשים הערביות בעלות שנות לימוד15–13 בקרב הנשים היהודיות. נראה כי הפער בין נשים ערביות לנשים יהודיות בקרב בעלות . שנות לימוד ומעלה16 מצטמצם קמעה בשנים האחרונות, זאת בניגוד לפער בקרב בעלות ,) נשים1,000- (ל22.8 היה שיעור הפריון הסגולי של נערות ערביות2015-תרשים ו להלן מראה שב בקרב נערות יהודיות. לאורך השנים ניכרת מגמת ירידה ברורה בשיעורי הפריון בקרב נערות4.3 לעומת .ערביות, ומגמת ירידה קטנה מאוד בשיעורי הפריון בקרב נערות יהודיות 0 10 20 30 40 50 60 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 נשים יהודיות נשים ערביות 2017 מדד המגדר148 תרשים ה )שיעור המשכילות, נשים ערביות לעומת נשים יהודיות (באחוזים .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות תרשים ו , נשים ערביות לעומת נשים יהודיות19–15 שיעור הפריון הסגולי של בנות .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 נשים יהודיות בעלות15-13 שנות לימוד נשים ערביות בעלות 15-13 שנות לימוד נשים יהודיות בעלות 16 שנות לימוד ומעלה נשים ערביות בעלות 16 שנות לימוד ומעלה 0% 10% 20% 30% 40% 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 נערות יהודיות נערות ערביות 0 10 20 30 40 50 149 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב תרשים ז להלן מראה מגמה מעניינת מאוד בשיעור הפריון הכללי: בעוד אצל נשים ערביות חלה לאורך המגמה הפוכה, ויש2005 השנים ירידה במספר הילדים הממוצע לאישה, אצל נשים יהודיות מאז שנת . הפער נעלם כמעט לחלוטין2015 עלייה במספר הילדים הממוצע לאישה. בשנת תרשים ז שיעור הפריון הכללי, נשים ערביות לעומת נשים יהודיות .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות 2015-תרשים ח להלן מראה כי לאורך כל השנים, נשים ערביות יולדות בגיל צעיר יותר מנשים יהודיות. ב בקרב נשים יהודיות. בעשור28.5 שנים, לעומת24.2 הגיל הממוצע של נשים ערביות בלידה הראשונה היה .האחרון הפער נותר יציב 0.0 0.5 1.0 1.5 2.0 2.5 3.0 3.5 4.0 4.5 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 נשים יהודיות נשים ערביות 2017 מדד המגדר150 תרשים ח הגיל הממוצע של האם בלידה הראשונה, נשים ערביות לעומת נשים יהודיות .מקור: על פי נתוני הלמ"ס ועיבודי המחברות לסיכום, הפערים בין נשים ערביות לנשים יהודיות נותרו יציבים בכל הנוגע לשיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולהשכלה. בתחום הילודה והפריון מסתמנת מגמה של צמצום הפערים, וכך גם באשר לשיעור המועסקות במשרה חלקית. לעומת זאת, פערי השכר בין נשים ערביות לנשים יהודיות התרחבו בשנים .האחרונות 0 5 10 15 20 25 30 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 נשים יהודיות נשים ערביות 151 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב יב. ממד הפריפריה ישנה חשיבות רבה להרחבת נקודת המבט על פערים מגדריים מעבר לשדרה המרכזית, אל השוליים הגיאוגרפיים והחברתיים. החשיבות של התבוננות בשוליים היא בכך שהיא מאפשרת בחינה של הצטלבויות של קשיים או מוחלשויות, שיוצרים בשילוב ביניהם מופעים חברתיים שלא באים לידי ביטוי בהתבוננות הנפרדת בכל אחד מהם: מגדר, מוצא, מעמד, ריחוק גיאוגרפי, שייכות לקבוצת מיעוט ועוד. לפיכך אנו משוות בין גברים יצרנו ממד פריפריה חדש המשלב בין מיקום גיאוגרפי2017 לנשים ביישובי הפריפריה. במדד המגדר לשנת כלכלי. באופן זה ניתן לאתר באופן מדויק יותר את היישובים הפריפריאליים. כמו כן נוסף-לבין מצב חברתי משכורות בשנה ביישובי12 לממד אינדיקטור חדש והוא היחס בין מספר השכירות למספר השכירים המקבלים :הפריפריה. האינדיקטורים הנמדדים בממד הפריפריה החדש הם 1 1 . .השתתפות בכוח העבודה: היחס בין מספר השכירות ביישובי הפריפריה למספר השכירים 2 2 . .שכר חודשי ממוצע: היחס בין שכר העובדות לשכר העובדים ביישובי הפריפריה 3 3 . משכורות בשנה ביישובי12 רציפות תעסוקתית: היחס בין מספר השכירות למספר השכירים המקבלים .הפריפריה מתודולוגיה לאיתור מדויק של יישובי הפריפריה ממד הפריפריה שכללנו במדד מאז שנת פרסומו הראשונה התבסס על נתוני מחוזות הדרום והצפון, כפי שאלה מוגדרים על ידי הלמ"ס. הגדרה זו מתייחסת רק לריחוק גיאוגרפי מהמרכז ומגבילה את היכולת לאפיין בצורה מדויקת את היישובים המתמודדים עם הקשיים הייחודיים של החיים בפריפריה. כך למשל נכנסו לתוך כלכלי גבוה. במובן זה הכללתם-הדגימה גם יישובים שאף שהם מרוחקים מהמרכז הם מדורגים בדירוג חברתי בחישוב פוגמת בתוצאה הסופית, שמטרתה בחינת הפער המגדרי בקרב האוכלוסייה המתגוררת בפריפריה הגיאוגרפית, החברתית והכלכלית של המדינה. כדי לזהות בצורה מיטבית את יישובי הפריפריה השתמשנו בשני כלכלי-מדדים שפותחו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: האחד הוא מדד הפריפריאליות, והשני הדירוג החברתי קיימות) ברחבי257 רשויות מקומיות (מתוך252 של הרשויות המקומיות. שני המדדים מתייחסים לרשימה של ישראל, ומדרגים אותן על בסיס שתי תכונות שאינן מוציאות זו את זו: האחת לפי ריחוק גיאוגרפי מהמרכז .והשנייה לפי רמת החיים בהם .2004 , ומבוסס על נתונים משנת2008 מדד הפריפריאליות פותח עבור משרד הפנים על ידי הלמ"ס בשנת .מדד זה בוחן את מידת הקרבה של כל רשות מקומית למרכזי פעילות כלכלית, ואת גודל האוכלוסייה ברשות ,"לפיכך הוא מחושב באמצעות ממוצע של שני מרכיבים: קרבה לגבול מחוז תל אביב, ו"הנגישות הפוטנציאלית המוגדרת כשקלול של קרבת הרשות המקומית לכל הרשויות המקומיות וגודלה. ככל שרשות מקומית היא .פריפריאלית יותר, הציון שלה במדד זה יהיה נמוך יותר על פי מפה של הלמ"ס, באשכולות הפריפריאליים ביותר נכללות בעיקר רשויות מקומיות מהערבה ומהנגב הדרומי והמרכזי וחלק מהרשויות באזור ים המלח, רמת הגולן והגליל העליון. בחלק מהמקרים מדובר ברשויות מקומיות או בערים שהן יישוב בפני עצמו (כגון עכו או דימונה), ובמקרים אחרים מדובר במועצות .אזוריות המאגדות כמה יישובים משמעו "פריפריאלי1 לפי רמת הפריפריאליות, כאשר10- ל1 המדד מבוטא באמצעות דירוג שנע בין משמעו "מרכזי ביותר". כחלק מפרסום הדירוג הפריפריאלי של הרשויות מחלקים בלמ"ס את10-מאוד" ו הן6–5 ; רמות2 היא אשכול4 ; רמה1 הן אשכול3–1 אשכולות פריפריאליים לפי הרמות (רמות5-הרשויות ל ). בהתאם, ממד הפריפריה שבנינו כולל יישובים5 הן אשכול10- ו9 ,8 ; ורמות4 היא אשכול7 ; רמה3 אשכול רשויות184 ). בחירה זו הותירה6–1 במדד הפריפריאליות (כלומר רמת פריפריאליות של3–1 המצויים באשכול הרשויות המדורגות. זוהי בחירה רחבה יחסית, וניתן להצדיק אותה בשני אופנים: האחד הוא שהמבנה252 מבין , ממספר היישובים73%-דמוגרפי בישראל הוא צפוף מאוד לכיוון המרכז, ולכן, אף שמדובר ב-ההתיישבותי 2017 מדד המגדר152 בלבד מהאוכלוסייה. לפיכך ניתן להסיק שמדובר ביישובים קטנים יותר40%-מבחינת אוכלוסייה מרוכזים בהם כ מאשר במרכז, ולגודל האוכלוסייה ביישוב יש השלכות משמעותיות לגבי האפשרויות הכלכליות ורמת החיים ). הצדקה נוספת להגדרה המרחיבה של פריפריה היא שהתשתית2004 של תושביו (מדד הפריפריאליות, למ"ס התחבורתית (תחבורה ציבורית וכבישים) בישראל המקשרת בין המרכז, שהוא לב הפעילות הכלכלית והחברתית (שם). במובן זה קשיי התחבורה מרחיקיםOECD של המדינה, לבין שאר האזורים, אינה יעילה בהשוואה למדינות .עוד יותר את הפריפריה מהמרכז .כלכלי של הלמ"ס-לאחר שמצאנו את היישובים הפריפריאליים, הצלבנו אותם עם הדירוג החברתי כלכלית של האוכלוסייה בהם. הדירוג-דירוג זה מאפיין את הרשויות המקומיות בישראל לפי הרמה החברתית כלכלית של אוכלוסיית היחידות הגיאוגרפיות, והוא נועד לסייע בזיהוי-הוא כלי להשוואת הרמה החברתית אזורי רווחה ואזורי מצוקה. הדירוג נערך בשיתוף פעולה בין עובדי האגף לניתוח סטטיסטי בלמ"ס לבין עובדי ,אגף המחקר והמידע במשרד הפנים, והוא מחושב על בסיס נתונים דמוגרפיים, רמת חיים, השכלה וחינוך מציין את1 תעסוקה, אבטלה וגמלאות. העיריות והמועצות המקומיות סוּוגו לעשרה אשכולות, כאשר אשכול כלכלית הגבוהה ביותר (הסיווג- את הרמה החברתית10 כלכלית הנמוכה ביותר ואשכול-הרמה החברתית קבוצות הומוגניות (שאינן10-). חלוקת הרשויות המקומיות ל2008 לאשכולות נעשה על סמך נתוני מפקד שוות בגודלן) בוצעה בשיטת ניתוח אשכולות, כך ששונות ערכי הדירוג בתוך האשכולות תהיה קטנה ככל האפשר, ושונות ערכי הדירוג בין האשכולות תהיה מקסימלית. בשלב הראשוני בחרנו את הרשויות משלושת 55 כלכליים הנמוכים, והצלבנו אותן עם מדד הפריפריאליות. הצלבה זו הניבה לנו-האשכולות החברתיים רשויות פריפריאליות. ברשימה זו חסרו חלק מהרשויות כמו ערד, שדרות, עכו, עפולה ורשויות פריפריאליות רשויות. על בסיס חישוב זה הגענו24 – תוספת שהניבה עוד5–4 נוספות, לכן הוספנו גם את אשכולות רשויות יהודיות והשאר ערביות, דרוזיות ובדואיות. סך כל22 , מהן252 רשויות מקומיות מתוך79 לרשימה של . מיליון נפש1.4 אוכלוסיית ממד הפריפריה במדד המגדר מונה . היחס בין מספר השכירות למספר השכירים ביישובי הפריפריה1 א להלן מבטא את מספר השכירות לעומת השכירים ביישובי הפריפריה והוא מצביע על גידול84 תרשים ב84 במספרם, שנובע בין השאר מגידול האוכלוסייה. בדומה לאינדיקטורים מקבילים במדד המגדר, בתרשים שוויון בממד- קטן האי2009- ל2004 ניתן לראות שהפער בין מספר השכירות למספר השכירים הוא עקבי. בין 2009 . בין0.87- ל0.77-הפריפריה משום שהיחס בין מספר השכירות למספר השכירים ביישובי הפריפריה עלה מ .0.85 שוויון עד לרמה של- חל צמצום איטי באי2015 עד2012- הייתה יציבות. מ2011-ל 153 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב א84 תרשים מספר השכירות בהשוואה למספר השכירים ביישובי הפריפריה .מקור: על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, ועיבודי המחברות ב84 תרשים היחס בין מספר השכירות למספר השכירים ביישובי הפריפריה .מקור: על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, ועיבודי המחברות 0 50,000 100,000 150,000 200,000 250,000 300,000 350,000 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 גברים נשים 0.0 0.2 0.4 0.6 0.8 1.0 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2017 מדד המגדר154 . פערי השכר בין נשים לגברים ביישובי הפריפריה2 משכרם של הגברים (השכר החודשי הממוצע בחישוב זה הוא סך58% השתכרו הנשים בפריפריה2004-ב שנים אחרי, המצב כמעט לא השתפר, ולמעשה קו המגמה שמתואר12 .)12-השכר בכל השנה מחולק ב והוא גדול יותר מפערי40%- לכל אורך התקופה. זהו פער של כ60%-ב הוא כמעט אופקי ועומד על כ85 בתרשים א מראה עד כמה נמוך שכרן של85 . תרשים32% השכר המגדריים הממוצעים בכלל האוכלוסייה, שעומדים על נשים בפריפריה בהשוואה לממוצע הכללי. השכר הממוצע לחודש של הגברים ביישובי הפריפריה נושק לשכר היה2015-הממוצע לחודש של נשים בכלל המדינה, ושניהם מותירים מאחור את השכר של נשים בפריפריה. ב ש"ח. בהקשר הזה יש להזכיר שוב את העובדה4,420 השכר הממוצע לחודש של נשים ביישובי הפריפריה .שמרבית יישובי הפריפריה הם ערביים, ובממד החברה הערבית לעיל כבר עמדנו על מוחלשותן של הנשים א85 תרשים שכר לחודש בשנה של שכירות לעומת שכירים ביישובי הפריפריה ובכלל האוכלוסייה .מקור: על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, ועיבודי המחברות 0 2,000 4,000 6,000 8,000 10,000 12,000 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 גברים בפריפריה נשים גברים כללי נשים כללי בפריפריה 155 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב ב85 תרשים היחס בין שכר העובדות לשכר העובדים ביישובי הפריפריה .מקור: על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, ועיבודי המחברות . פערים מגדריים ברציפות ההעסקה על פני השנה ביישובי הפריפריה3 אינדיקטור זה הוא חדש במדד. מטרתו של האינדיקטור, אשר תואר לעיל בממד שוק העבודה, לבטא פן של משכורות בשנה נמוך יותר ואין להם אפשרות12 יציבות תעסוקתית. מעמדם של שכירים אשר אינם מקבלים א אפשר לראות86 לצבור זכויות סוציאליות, לזכות בהטבות שונות ולפתח קביעות במקום העבודה. בתרשים את הפער המגדרי בשיעור מקבלי השכר ברציפות על פני כל השנה, כך שיותר נשים מועסקות בהעסקה לא משכורות בשנה ביישובי הפריפריה עומד על12 רציפה על פני השנה מאשר גברים. שיעור הגברים שמקבלים ב מתוארת התפתחות הפער המגדרי באינדיקטור86 בלבד מהנשים ביישובים אלו. בתרשים52% , לעומת65% – כלומר שיעור הנשים שקיבלו משכורות ברצף על פני כל השנה20% , שבה עמד הפער על2004 זה: משנת , אך מאז שוב8%- חל שיפור בפער הזה והוא הצטמצם ל2006 היה נמוך בעשרים אחוז משיעור הגברים – ועד משכורות12 הפער בין היקף הנשים שמקבלות2015-חלה החמרה ברציפות התעסוקתית הממוצעת של נשים. ב .15% בשנה ביישובי הפריפריה לבין הגברים עמד על 0.0 0.2 0.4 0.6 0.8 1.0 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2017 מדד המגדר156 א86 תרשים משכורות בשנה ביישובי הפריפריה12 שיעור השכירות והשכירים המקבלים .מקור: על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, ועיבודי המחברות ב86 תרשים משכורות בשנה ביישובי הפריפריה12 היחס בין מספר השכירות למספר השכירים המקבלים .מקור: על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, ועיבודי המחברות 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 גברים נשים 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 0.0 0.2 0.4 0.6 0.8 1.0 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 157 הממדים12-תוצאות מדד המגדר ב שוויון המגדרי בממד הפריפריה-סיכום: האי יישובים פריפריאליים אשר גם79-ממד הפריפריה בוחן את הפערים בהיבטים תעסוקתיים שונים בין גברים לנשים ב א להלן עולה שכמעט לא חלו שינויים במצב87 כלכלי נמוך. מתרשים-רחוקים מהמרכז וגם מדורגים באשכול חברתי שוויון- שנים של מעקב השתפר האי12 שוויון בין גברים לנשים בפריפריה בתקופת המדידה. למעשה, לאחר-האי שוויון המגדרי בפריפריה אינו מהגבוהים ביותר בממדים- בלבד בהשוואה לשנת המדידה הראשונה. עומק האי4%-ב שנבחנים במדד זה, וזאת בשל העובדה שמעמדם של גברים בפריפריה בשוק העבודה אינו גבוה. בתחילת תקופת .25% ואילך הוא שומר על יציבות יחסית – עומק של2012-, ומ28% שוויון על-המדידה עמד עומק האי א87 תרשים 2015–2004 ,שוויון המגדרי בממד הפריפריה-האי ב87 תרשים שוויון המגדרי בממד הפריפריה-עומק האי 1.00 0.96 0.91 0.94 0.99 0.98 0.95 0.96 0.80 0.85 0.90 0.95 1.00 1.05 1.10 1.15 1.20 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 0.96 0.94 0.96 0.96 28% 25% 20% 25% 24% 24% 27% 27% 25% 25% 24% 25% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2017 מדד המגדר158 סיכום השינויים בכל ממד לעומת השנה הקודמת 53.בחלק זה אנו מתארות את השינויים שהתרחשו בשנה האחרונה בכל ממדי המדד מהנשים24% ,2015-. ב2014 לעומת שנת2015 שוויון המגדרי בשנת-בממד זה חל צמצום באי :ממד ההשכלה ); ושיעור הנשים בעלות2013 שנות לימוד (בדומה לשנת15–13 מהגברים) היו בעלות השכלה של21% (לעומת מהגברים). גם הסגרגציה בהשכלה25.8% מכלל הנשים (לעומת25.9% שנות לימוד ומעלה היה16 השכלה של .שוויון המגדרי בממד ההשכלה- באי3.3% פחתה מעט, כך שהתוצאה הסופית היא ירידה של . גדל היחס בין נשים לגברים בשכר2014 שוויון לעומת שנת-ממד שוק העבודה: בממד זה חלה ירידה באי ). כמו כן, היחס בין0.73- ל0.72-), ובשכר החציוני (מ0.85- ל0.84-), בשכר ברוטו לשעה (מ0.68- ל0.67-החודשי (מ נשים לגברים בקרב עובדי חברות כוח אדם עלה. עם זאת, מאחר שבכל האינדיקטורים הללו המגמה בין - הייתה הפוכה, הרי למרות השינויים המזעריים והלא עקביים אפשר לומר שלא חל שיפור באי2014- ל2013 – שוויון המגדרי בהם. באינדיקטורים החדשים שהוספנו לממד שוק העבודה לא חל צמצום בפער המגדרי ,היחס בין מקבלות למקבלי שכר מינימום והיחס בין מקבלות למקבלי משכורות גבוהות במשק לא השתפרו שוויון. לאור הדברים האלה אפשר לומר שאף כי הפער המגדרי בממד שוק-והאינדיקטורים הראו על גידול באי .העבודה נמצא במגמת צמצום, הרי היא קטנה ואיטית ביותר 2013 . השינוי שחל משנת2012 שוויון עד שנת-בממד זה לא חלו שינויים ברמת האי :ממד המגדור המקצועי משקף את השינוי שעשתה הלמ"ס בסולם המדידה (שינוי ברשימת משלחי היד) בעקבות הצטרפותה של .שוויון-ולא שיפור אמיתי באי OECD ישראל למדינות לעומת השנה הקודמת, והיא נמשכה בשנת2014 שוויון המגדרי בשנת-בממד זה חלה ירידה באי :ממד העוני בקרב נשים. באינדיקטור מקבלי קצבת18.3%-, ו17.1% תחולת העוני בקרב גברים נותרה ברמה של .2015 נשים קיבלו קצבת הבטחת הכנסה לעומת81,958 2014 בשנת :שוויון המגדרי-חלה ירידה באי הבטחת הכנסה ואילו מספרם של הגברים ירד77,806- מספרן של הנשים מקבלות הקִ צבה ירד ל2015- גברים, ואילו ב51,659 שוויון המגדרי בממד- באי1% , והפער בין נשים לגברים הצטמצם מעט. התוצאה הסופית היא ירידה של49,893-ל .העוני עקב שיפור2015 לשנת2014 וגם בין שנת2010 שוויון המגדרי משנת-בממד זה חל צמצום באי :ממד העוצמה שינוי במקצתם. ממד העוצמה חולק לעוצמה פוליטית ולעוצמה כלכלית. בעוצמה-במרבית האינדיקטורים ואי הפוליטית נבחנו שלושה אינדיקטורים: שיעור חברות הכנסת, שיעור השרות ושיעור הנשים בראש רשויות והיחס בינן4 ; מספר השרות היה33- עלה מספר חברות הכנסת ל2013 מקומיות ומועצות אזוריות. מאז בחירות בלבד. שיעורים אלו נותרו2%-. שיעור הנשים העומדות בראש רשויות מקומיות היה כ0.21 לבין מספר השרים היה . אשר לעוצמה הכלכלית, בשיעור המנכ"ליות, המנהלות הבכירות והמנהלות האחרות לא עלה2015 זהים בשנת ,שיעורן של הנשים בכלל המאיישים עמדות אלו. היחס בין נשים לגברים בסגל הבכיר באוניברסיטאות עלה לעומת השנה הקודמת. ממד זה נמצא במגמת3.0%-שוויון המגדרי בממד העוצמה ב-וכל אלה צמצמו את האי שוויון עמוק יותר – כן-שוויון בו, שכן ככל שהאי-שיפור גבוהה יחסית, בין השאר בעקבות העומק הרב של האי .גדל הסיכוי שיחול בו שיפור בממד זה לא חל שיפור לעומת השנה הקודמת. שיעור הפריון של נערות בנות :ממד המצב המשפחתי 8.1 היו פי2014-הוריות: ב- הוסיף לרדת, וכך גם היחס בין נשים לגברים העומדים בראש משפחות חד15-19 . התוצאה הסופית8.4 היו פי2015-הוריות שבראשן גברים, וב-הוריות שבראשן נשים ממשפחות חד-משפחות חד .2014 לעומת2015 בשנת0.7% אבל ירידה של2004 משנת15% באינדיקטור זה היא ירידה של .למעט ממד התרבות והתקשורת, אשר לשינויים השנתיים בו אין משמעות מסיבות מתודולוגיות המוסברות בפרק על ממד זה 53 159 סיכום השינויים בכל ממד לעומת השנה הקודמת , היחס בין נשים2014 שוויון המגדרי מאז ראשית המדידה. משנת-ממד הזמן: ככלל, בממד זה לא הצטמצם האי , שיעור הנשים הבלתי מועסקות עקב היותן0.90- ל0.84-לגברים בקרב העוסקים בפעילות התנדבותית עלה מ עקרות בית ירד, וכמוהו ירד שיעור הנשים המועסקות במשרה חלקית בגלל עבודות הבית. כמו כן הצטמצם מעט הפער המגדרי בקרב אלה שאין להם זמן לקרוא עיתונים. לעומת זאת, הפער בין נשים לגברים בקרב .שוויון המגדרי בממד הזמן- באי1% אלה שאין להם זמן לצפות בטלוויזיה גדל. התוצאה הסופית היא ירידה של .2014 שוויון המגדרי מראשית המדידה וגם לעומת שנת-ממד האלימות כלפי נשים: בממד זה חלה עלייה באי קשה לומר אם עלייה זו נובעת מעלייה בהיקף האלימות או מעלייה בהיקפי הדיווח והטיפול בנושא או משניהם ובאחרים הייתה הרעה: בשני2014 גם יחד; מכל מקום, בחלק מהאינדיקטורים חל שיפור בהשוואה לשנת אינדיקטורים חל שיפור – מספר התיקים שנפתחו במשטרה בגין תלונות נשים על אלימות במשפחה ירד; ושיעור – התיקים שנסגרו מחוסר ראיות ירד. לעומת זאת, חלה ירידה בשיעור הנשים שחשות ביטחון ללכת ברחוב ;; מספר התיקים בגין עברות מין נגד נשים שהועברו לתביעה המשטרתית או לפרקליטות עלה60.1%- ל62.3%-מ מספר המטופלות במרכזים של משרד הרווחה עלה; ומספר הפניות החדשות למרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי שוויון המגדרי בממד האלימות- באי4.0% . התוצאה הסופית היא עלייה בשיעור של300-תקיפה מינית עלה בכ .כלפי נשים . היחס בין נשים לגברים בתוחלת החיים2014 שוויון לעומת שנת-ממד הבריאות: בממד זה חל גידול מועט באי לטובת הנשים. עם זאת יש לציין שהפער בין תוחלת החיים של הנשים1.04 – נותר יציב למדי2014 בשנת . השתנתה המגמה והפער נמצא במגמת גידול2013-לתוחלת החיים של הגברים הצטמצם לאורך השנים, אך מ היה היחס2015-גם הפער בין נשים לגברים בהערכת הבריאות הסובייקטיבית הולך ומצטמצם עם השנים, וב .0.96 ביניהם פערי ההשתתפות54.2014 לעומת2015 שוויון המגדרי בשנת-ממד החברה הערבית: בממד זה חל גידול באי בכוח העבודה בין נשים לגברים בחברה הערבית לא השתנו בהשוואה לשנה הקודמת; היחס בין שיעור הנשים 12.8% – הערביות שעובדות במשרה חלקית לשיעור הגברים גם הוא לא השתנה; שיעור הנשים המשכילות עלה מן הגברים הערבים; ושיעור הילודה של נערות11.3% שנות לימוד, לעומת15–13 מן הנשים הערביות הן בעלות ; הפער בין נשים ערביות לגברים ערבים בשכר החודשי הממוצע גדל; היחס בין נשים לגברים22.8- ל24.1-ירד מ .בגיל הנישואים עלה מעט; וכן עלה מעט שיעור הנשים הערביות שהגישו תלונות על עברות אלימות במשפחה .2014 שוויון המגדרי בהשוואה לשנת- באי2.0% התוצאה הסופית של הממד היא עלייה של ממד הפריפריה: בממד זה, כזכור, חל שינוי מדידה. החישוב החדש של המדד הוחל גם על השנים הקודמות שוויון. היחס בשיעור השכירים לא השתנה, וכך גם פערי השכר הגבוהים בין-והתוצאה היא היעדר שינוי באי . הפער המגדרי ברציפות התעסוקתית על פני השנה השתפר41% על2015-גברים לנשים בפריפריה, שעמדו ב .2004 שוויון בממד זה משנת-). לפיכך לא חל שינוי משמעותי באי3%- אך מעט לעומת השנה הקודמת (ב2015-ב 0.1%-שוויון המגדרי ב- ירד האי2015-לסיכום, ניתוח מצרפי המאגד תשעה ממדים של מדד המגדר מראה שב שוויון המגדרי, ובשאר-. בשני ממדים – ממד האלימות כלפי נשים וממד הבריאות – גדל האי2014 לעומת שנת ), במיוחד65%( שוויון בין נשים לגברים עדיין עמוק מבחינת גודל הפער-שוויון. האי-הממדים חלה ירידה באי .בממדי העוצמה, שוק העבודה והמגדור המקצועי השנה לא כללנו בחישוב הכללי של מדד המגדר את ממדי הפריפריה והחברה הערבית על מנת שלא שוויון של שתי אוכלוסיות אלו. מאחר שבנתונים הכלליים נכללים התושבים הערבים-לייצר ספירה כפולה של אי ותושבי הפריפריה, הפרדנו את שני הממדים האלה ובחנו את המדד כולו בלעדיהם. התוצאה של שינוי זה שוויון המגדרי הואט בעקבות המדידה ללא שני הממדים האלה, משום שקצב-מלמדת שקצב הירידה באי .שוויון מהיר יותר בממדים שבהם הוא עמוק יותר-הצמצום באי .כזכור, כל הממדים האחרים, והמדד כולו, אמדו את כלל האוכלוסייה בישראל 54 2017 מדד המגדר160 נספחים נספח א: מדדי מגדר בעולם חלק מהתוקף של מדדים בשיח הציבורי והמקצועי נשען על הדמיון שלהם למדדים המשמשים במדינות אחרות לאומיים. מדדים בני השוואה מאפשרים להשוות בין ישראל ובין מדינות אחרות, ולקבל תמונה מלאה-ובארגונים בין יותר של המצב בתחום הנמדד. להלן נפרט את מדדי המגדר המקובלים בעולם (יצוין כי לא מצאנו מדד מגדר .שוויון בין גברים לנשים). לאחר מכן נתאר מדדים בתחום זה שפותחו בישראל-שעוקב אחרי ההתפתחות של מצב האי ,). מקור: האומות המאוחדותGDI – Gender-related Development Index( מדד ההתפתחות המגדרי • ) שלHDI – Human Development Index( . מדד זה הוא בבחינת הרחבה של מדד הפיתוח האנושי1995 הארגון, מתוך התחשבות בשיקולי מגדר. רכיביו הם תוחלת חיים, השכלה והכנסה. מדד זה משקף את מצבן של הנשים בשלושה ממדים: בריאות, העצמה ושוק העבודה. המדד עוקב אחר ההשפעה שיש .שוויון המגדרי על הפיתוח האנושי הכללי-לתוצאותיו על מדד הפיתוח, כלומר הוא בוחן את השפעת האי בהיבטים הנבחנים, המדד נועד לעקוב אחר השפעתם של הישגים לאומיים על רמת ההתפתחות של כל .שוויון מוחלט- מציין אי1 מציין שוויון מלא בין המינים, והערךGDI במדד0 מדינה במדד הפיתוח. הערך האופרציונליזציה של בריאות האישה מבוססת על שני משתנים: שיעור התמותה בלידה ושיעור הילודה בקרב נערות. גם ממד ההעצמה נמדד בעזרת שני משתנים: שיעור הנשים בפרלמנט, ושיעור הנשים בעלות השכלה גבוהה. האופרציונליזציה של מידת השוויון בין המינים בשוק העבודה מבוססת על שיעור 55.השתתפותן של הנשים בכוח העבודה .1995 ,). מקור: האומות המאוחדותGEM – Gender Empowerment Measure( מדד ההעצמה המגדרית • שוויון בין נשים לגברים ברחבי העולם בכל הקשור להשתתפות פעילה בחיים-מדד זה נועד למדוד את האי ,הכלכליים והפוליטיים במדינתם ובתהליכי קבלת ההחלטות בה. רכיבי המדד הם שיעור הנשים בפרלמנט :שיעורן בעמדות מפתח בכלכלה, ופערי הכנסה. האופרציונליזציה שלו מבוססת על שלושה אינדיקטורים ,שיעור הנשים בפרלמנט, שיעור הנשים במוקדי קבלת ההחלטות הכלכליות (בתחומים מנהליים, ניהוליים ,מקצועיים וטכניים), ופערי ההכנסה של נשים ביחס לגברים. התפיסה שביסוד המדד מתמקדת בסוכנות 56.כלומר במה שאנשים מסוגלים לבצע, ופחות בתחושתם או בדרך שהם תופסים את עצמם שוויון המגדרי. בעקבות- והעבירו לקדמת הבמה את השיח על האי1995-שני המדדים פורסמו לראשונה ב • העניין שהם עוררו הן בקרב אנשי אקדמיה והן בקרב קובעי מדיניות עלה צורך באיסוף שיטתי יותר של ,שוויון מגדרי כשהוא לעצמו-נתונים. עם זאת, על שניהם נמתחה ביקורת. נאמר שהם אינם מודדים אי שהם מובחנים מדי, שאינם ניתנים לפרשנות, שאינם סוקרים את כל הנתונים הרלוונטיים, שאין בהם – לאומית, וכפי שטען בביקורתו סטיבן קלאזן-אמצעי מדידה של פערים מגדריים המאפשרים השוואה בין "וחשוב יותר, האינדיקטורים אינם קלים לפירוש, ולמעשה לא פעם הם מקבלים פירוש שגוי, והדבר פוגם .)Klasen 2007( "בשימושיותם . מדד זה פותח2010 ,). מקור: האומות המאוחדותGII – Gender Inequality Index( שוויון המגדרי-מדד האי • לאחר שהמדדים הקודמים של האו”ם ספגו ביקורת חריפה. רכיבי המדד הם בריאות (פריון ותמותת 57.אימהות), העצמה (שיעור נשים בפרלמנט והשכלה גבוהה בקרב נשים) ושוק העבודה .OCED 2009 :). מקורSIGI – Social Institutions and Gender Index( מדד מוסדות חברתיים ומגדר • Gender, Institutions and( יש מאגר נתוניםOECD זהו מדד מיוחד לבחינת המבנה החברתי. לארגון . מדינות162 ובו יותר משישים אינדיקטורים של שוויון בין המינים ומידע על)Development Database כדי לסייע לחוקרים ולמקבלי החלטות להבין אילו גורמים מעכבים את התפתחותן2006 המאגר נוסד בשנת http://hdr.undp.org/en/content/undp%E2%80%99s-revisions-gender-related-development-index ראו 55 .ראו שם 56 http://hdr.undp.org/en/content/gender-inequality-index-gii ראו 57 161 נספחים החברתית והכלכלית של הנשים. המאגר נבנה על בסיס כמה משתני מפתח, המודדים שוויון מגדרי באופן מסורתי בשיח על השכלה (שיעורי אנאלפביתיות, שנות לימוד וכדומה), על בריאות (למשל ילודה ופריון), על מצב כלכלי ועל מצב פוליטי (שיעור חברות פרלמנט). המוסדות החברתיים בבסיס הנתונים נתפסים כקודים מושרשים של התנהגות, של נורמות, של מסורות ושל חוקים פורמלייםOECD של ,שוויון המגדרי בכל תחומי החיים. נוסף על מדדים מסורתיים אלו-ובלתי פורמליים שעשויים לתרום לאי המדד בנוי על אינדיקטורים של מוסדות חברתיים כפי שהם משתקפים בפרקטיקות חברתיות ובנורמות ,שוויון בין נשים לגברים. חמשת הממדים המוסדיים של המדד הם קוד המשפחה-משפטיות שיוצרות אי חופש אזרחי, הגינות גופנית, העדפת ילדים ממין זכר וזכויות קניין. קוד המשפחה עוסק במוסדות שמשפיעים על סמכות קבלת ההחלטות של נשים בתוך משק הבית; החופש האזרחי עוסק באפשרות להשתתף בחברה; הגינות גופנית מקיפה אינדיקטורים של אלימות כלפי נשים; העדפת ילדים ממין זכר עוסקת בהעדפה מגדרית לפי הפלות של בנות או טיפול שאינו מתאים לבנות; והממד האחרון, זכויות קניין, בודק את נגישותן של נשים לבעלות על נכסים מסוגים מסוימים. לייצוג חמשת הממדים האלה אינדיקטורים, כל אינדיקטור מאחת מארבע קטגוריות. כדי שיהיה אפשר לדרג מדינות רבות12 נבחרו ככל האפשר, העיקרון שהנחה את מעצבי המדד היה זמינות המידע; ואכן, המדד מקיף מספר רב של ). עם זאת, הוא עוצב בעיקר כדי לבחון בעיות המאפיינות את מדינות העולם השלישי, ולכן102( מדינות 58.OECD-הוא לא נמדד במדינות החברות ב ). מקור: הפורום העולמי לכלכלה בשיתוףGlobal Gender Gap Index( העולמי מדד פערי המגדר • . רכיבי המדד הם השתתפות בכוח העבודה2006 ,אוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת קליפורניה בברקלי ,(בכלל זה פערי שכר בין נשים לגברים ושיעור מנהלות ועובדות בכירות בתחום הכלכלה), השכלה 59.)בריאות והישרדות, והעצמה פוליטית (שיעור נשים בפרלמנט, משך זמן כהונתן . רכיבי המדד הםSocial Watch, 2005 :). מקורGEI – Gender Equity Index( מדד השוויון המגדרי • .)Social Watch 2005( )השתתפות בכוח העבודה, השכלה (אנאלפביתיות) והעצמה (משרות בכירות :). מקורAfrican Gender and Development Index( המדד האפריקני של מצב המגדר וההתפתחות • ,. רכיבי המדד הם כוח חברתי (השכלה, בריאות), כוח כלכלי (הכנסה2004 ,המועצה הכלכלית לאפריקה השתתפות בכוח העבודה, גישה למשאבים), כוח פוליטי (עמדות בכירות בפרלמנט, במגזר הציבורי 60.)ובארגוני החברה האזרחית .CIRI, 2007 ). מקור: פרויקט זכויות האדםWomen Social Rights Index( מדד הזכויות החברתיות לנשים • מדד זה מוסיף פרספקטיבה של זכויות אדם. הוא בודק אם זכויות נשים המקובלות בעולם נכללות במערכת המשפטית של מדינות ברחבי העולם, ואם הממשלות אוכפות את החוקים הנוגעים לכך. במדד 61.נכלל אינדיקטור אחד מכל מדינה והוא מקבל ערך אחד מארבעה Times Higher Education, ). מקור: מדד של כתב העתThe Global Gender Index( מדד המגדר העולמי • 62.. המדד ממפה את שיעור הנשים באקדמיה ברחבי העולם2013 ). מקור: המוסד האירופי לשוויון מגדריGender Equality Index( מדד המגדר של האיחוד האירופי • מדינות האיחוד האירופי. ממדי המדד27 שוויון המגדרי בכל-. זהו מדד חדש הבוחן את האי2013 ,)EIGE( הם עבודה (השתתפות בכוח העבודה, סגרגציה), כסף (אמצעים, מצב כלכלי), ידע (נגישות להשכלה וסגרגציה), זמן (פעילויות טיפוליות וחברתיות), עוצמה (פוליטית, כלכלית וחברתית) ובריאות (מצב ונגישות) (ממד שלא הצליחו לפתח עד כה במדד זה הוא אלימות). כל מדינה מדורגת על סקלה 63.ומושווית לממוצע של האיחוד האירופי כולו .Branisa et al. 2009 על בניית המדד ראו www.genderindex.org ראו 58 http://reports.weforum.org/global-gender-gap-report-2016/Lopez-Claros and Zahidi 2005 ראו 59 www.uneca.org/publications/african-gender-and-development-index-2011 ראו 60 www.humanrightsdatacom ראו 61 www.timeshighereducation.com/features/global-gender-index-2013/2003517.article ראו 62 http://eige.europa.eu/gender-equality-index ראו 63 2017 מדד המגדר162 מדדים שפותחו בישראל . זהו מדד השוואתי הבוחן את2013 ,מדד לחוסן כלכלי של נשים. מקור: המרכז הבינתחומי הרצליה • . המדד מורכב מעשרה משתניםOECD החוסן הכלכלי של הנשים לעומת הגברים בהשוואה למדינות מרכזיים, בהם משתני עבודה (שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, יחס שעות עבודה, שיעור הבלתי מועסקות), משתני שכר (פערי שכר בין המינים), משתני השכלה – הון אנושי (אחוז מקבלי תואר ראשון מאוניברסיטאות), משתני עוצמה (אחוז מנהלות ושיעור חברות כנסת), ומשתני יזמות עסקית (אחוז העצמאיות). תוצאות המדד מלמדות כי החוסן הכלכלי של נשים בישראל נמוך מחוסנן הכלכלי של נשים , במיוחד בכל הנוגע לעוצמה וליזמות. במשתנה ההשכלה, לעומת זאת, נמצא חוסן מלאOECD במדינות 64.לנשים בישראל, ואף ייצוג יתר. הממצאים הללו עולים בקנה אחד עם ממצאי מדד המגדר שלנו . מדד זה מתמקד בבחינת פערי השכר בין נשים2011 ,מדד שוות ערך. מקור: שדולת הנשים בישראל • ,לגברים. רכיביו הם נשים בשוק העבודה (שיעור ההשתתפות, שיעור השכירות, שיעור עובדות הקבלן שיעור העצמאיות, שיעור המנהלות, שיעור המועסקות במשרה חלקית או מלאה), הפליית נשים בעבודה (תקרת הזכוכית ורצפת הבוץ [כלומר הפליה מלמעלה והפליה מלמטה] והטרדה מינית), נשים וקריירה 65.(יזמות נשית), נשים ערביות בשוק העבודה, ושוויון הזדמנויות בעבודה חברות ציבוריות מובילות361-. מדד זה מנתח נתונים מ2011 , ישראלD&B :מדד הייצוג המגדרי. מקור • Dun’s 100 במשק. החברות הנכללות במדד נבחרו על פי משתנים כמו חברות ציבוריות בדירוג בסקטורים מרכזיים, המעסיקות יותר ממאה עובדים. עם החברות הבולטות שנבחנו בתחום התעשייה המדד בוחן את שיעור הנשים בתפקידי .והפיננסים נמנות בנק הפועלים, בנק לאומי, פוקס ואנליסט ניהול בחברות אלו (יו”ר דירקטוריון, חברי דירקטוריון, מנכ”ל או שותף או נשיא, וחברי הנהלה). בכל מראות2011 התפקידים שהוגדרו נבחן אחוז הנשים מתוך כלל המכהנים בתפקיד. התוצאות לשנת 4%- מהמנכ”לים ו4% , מן המכהנים בתפקידי הנהלה19%-שכמעט בכולם נשים הן מיעוט קטן – רק כ 66.מיו”ר הדירקטוריון בחברות שנבחנו הם נשים www.herzliyaconference.org/_Uploads/dbsAttachedFiles/YafitAlfandari.ppt ראו 64 www.iwn.org.il ראו 65 www.dundb.co.il/pdf/kendb.pdf ראו 66 163 נספחים ב: מתודולוגיה לבניית מדד המגדר נספח ) הוא אומדן כמותי של תופעה חברתית. הוא מבוסס על שילוב של אינדיקטורים רבים שקשוריםindex( מדד לתופעה שהוא בא לבטא ולמדוד. לדוגמה, מדד המחירים לצרכן מבטא שילוב של שינויי מחירים בכמה ענפים במדד מצרפי, המייצג את כלל המחירים במשק ועוקב אחרי השינויים בהם. המדד מבצע אופרציונליזציה לקונספט באמצעות מעקב אחר ביטויים בני מדידה שלו, האמורים לשקף את מהותו, והוא בנוי על ערכיהם הנצברים של המשתנים הנמדדים בכל אינדיקטור. מדד של משתנים נומינליים (לדוגמה משתנים שערכיהם הם ,פריטים מתוך רשימה ואין חשיבות לסדר שלהם) הוא למעשה טיפולוגיה: מדד עוסק בדרך כלל בממד אחד .ואילו טיפולוגיה בוחנת הצלבה של שני ממדים או יותר. סולם הוא עוד אפשרות לכימות של תופעה חברתית .אך שלא כמו מדד, בדרך כלל הסולם כולל אינדיקטור בממד אחד בלבד שוויון מגדרי אפשר להגדיר כך: מצב שבו אין הבדל בין נשים לגברים במדדים חברתיים, כלכליים ודמוגרפיים. היום, בכל משתנה שנמדד נמצא פער גדול בין גברים לנשים. אמנם בחינה של כל אינדיקטור בנפרד היא חיונית, אך יש חשיבות רבה באיחודם של כל המשתנים לכדי מדד אחד, שיתאר את התמונה .שוויון בין נשים לגברים. להלן נדון במדד המחירים לצרכן כמקרה בוחן-הכללית של האי מדד המחירים לצרכן: מקרה בוחן מדד המחירים לצרכן מבטא במספר אחד שינויים במחירם של מגוון רחב של מוצרים וסחורות. הבעיה .הקונספטואלית של מדד זה היא שאין הוא מציע דרך ברורה לאמוד את השינויים המצרפיים בכלל המחירים הממוצע הפשוט של כלל ההוצאות במשק על כל סחורה, כפי שהן מתבטאות במדד המחירים לצרכן, משקף שינויים בהתנהגות הצרכנים בתקופה נתונה כשם שהוא משקף את השינויים במחירים. מנגד, אפשר לבודד את השפעת השינויים בהתנהגות הצרכנים על ידי קיבוע הכמויות של כל סחורה וחישוב המחירים הממוצעים של הסחורות האלה בשימוש בכמויות הצריכה מהמוצרים, כמשקלות. עם זאת, בחירת המשקלות היא שרירותית בממד הזמן. כלומר, נשאלת השאלה באיזו שנה יש לבחון את כמויות הצריכה של כל סחורה – שכן לאחר מכן שנה זו אמורה להישאר ללא שינוי, כדי שיהיה אפשר להשוות אליה את השינוי במחירים (שנה זו הופכת ), כלומר עלfixed basket( "לשנת הבסיס). למעשה, כל מדדי המחירים לצרכן בעולם מבוססים על "סל קבוע קבוצת מוצרים בכמות קבועה ומוגדרת. בדרך כלל הסל משקף את פרופורציות הצריכה בפועל מכל המוצרים והשירותים בתקופה נתונה. אפשר אפוא להגדיר מדד של סל קבוע כיחס בין העלות של סל מוצרים מוגדר בתקופה אחת לעלותו של אותו סל בתקופת הבסיס. תקופת הבסיס היא בדרך כלל התקופה שאליה משווים .את המחירים, ושבה נקבעו כמויות המוצרים שמרכיבות את הסל ההיגיון המתודולוגי בפיתוח מדד המחירים לצרכן יכול לשמש אותנו בפיתוח מדד המגדר. לפי היגיון זה שוויון הבא לידי ביטוי בקבוצה קבועה של אינדיקטורים-שוויון המגדרי כיחס בין האי-אפשר להגדיר את מדד האי שוויון באותה קבוצה של אינדיקטורים בתקופת הבסיס. לפי הגדרה זו-כלכליים בתקופה נתונה, לבין האי-חברתיים :שוויון מגדרי-אפשר לבטא את המדד במשוואה שלהלן, המבטאת מדד אגרגטיבי של שינויים באינדיקטורים של אי (1) Et/0(c) = (Σ Et/0 * W)/ΣW מייצג את התקופה שבה הוא נאמד בהשוואה לתקופתt-כלכלי מסוים ו-שוויון באינדיקטור חברתי- הוא איE . הן המשקלות המשויכות לכל אינדיקטור הנכלל במדדC). W( ), שבה היה סל מסוים של אינדיקטורים0( הבסיס . הוא סיכום הערכים של כל האינדיקטורים שהוגדרו במדדΣ שוויון באינדיקטור הנבחן בתקופה- הוא האיEt ;שוויון באינדיקטור הנבחן בתקופת הבסיס- הוא האיE0 :הנמדדת, כלהלן (2) Et/0(c) = Et E0 ) מבטאת את השוויון המגדרי המיוצג על ידי אינדיקטור חברתי, יחסית לשוויון שמייצג אותו אינדיקטור2( משוואה .חברתי בתקופת הבסיס 2017 מדד המגדר164 (3) W = (E0 Qc)67 ) מבטאת את ערך המשקלות שניתנו לכל אינדיקטור ושמשמשות לשקלול השוויון, הבא לידי ביטוי3( משוואה הוא המשקל של האינדיקטורW .באינדיקטור זה יחסית לשוויון המבוטא באותו אינדיקטור בשנת הבסיס ) בתקופת הבסיסQ( שוויון באינדיקטור בתקופת הבסיס כפול גובה הערך שלו-במדד כולו, המבוסס על האי מבטא את פעולת הסיכום של הערכים של כל האינדיקטורים החברתיים שנכללים בקבוצתΣ ,); וכאמורC( "האינדיקטורים של השוויון המגדרי שהוגדרו במדד. הקונסטרוקט "שוויון" מחליף את הקונסטרוקט "מחיר .המשמש במדד המחירים לצרכן בעיות מתודיות בבניית המדד השאלות שיש לענות עליהן בבניית מדד המגדר הן אילו אינדיקטורים צריכים להיכלל בו ואילו משקלות צריך להתאים לכל אינדיקטור. במדד המחירים לצרכן שאלות אלו נפתרות בעזרת הנתונים שנאספים בסקרים תקופתיים של הלמ"ס על התפלגות ההוצאות של הצרכנים, ומוצגים במדגם מייצג. המשקלות במקרה זה .מבטאות את שיעור ההוצאה על המוצר מסל נתון שנצרך בתקופת הבסיס הנבחרת, בסקר שממנו הוא נדגם לעומת זאת, במדד המגדר אין בסיס נתונים אנלוגי שאפשר להשתמש בו כדי להכריע באילו אינדיקטורים יש .להשתמש, ואיך לקבוע את המשקלות לכל אינדיקטור אדוארד הארווי, ג'ון בלייקלי ולורן טפרמן מציעים אפשרות לבניית מדד: בחירה ותיקוף של קבוצת Harvey( אינדיקטורים של שוויון מכלל מדדי השוויון שיש בנמצא; וקביעת משקלות שוות לכל המדדים שנבחרו ). לטענתם, יתרונה של גישה זו הוא שבהיותה מתבססת על נתונים קיימים, היא קלה לחישוב ואינהet al. 1990 יקרה. חסרונה הוא שאין בסיס תיאורטי או אמפירי להקצאת משקלות שוות לכל האינדיקטורים. לכן, החוקרים שוויון בנקודת זמן, באופן שיעניק להן-מציעים שיטה שבה אפשר לאמוד את המשקלות של כל מקור של אי :בסיס אמפירי. השלבים שהם מציעים לחישוב מדד המגדר הם אפוא כלהלן בחירת הנתונים והכנתם בניית תיקופם האחדת הנתונים חישוב המדד .להלן נעמוד על כל שלב מן השלבים האלה בחירת הנתונים והכנתם תהליך זה אנלוגי לתהליך של זיהוי סל מוצרים קבוע לאוכלוסיית יעד רלוונטית במדד המחירים לצרכן. כאן עלינו שוויון מגדרי". כשם שמחירים-כלכליים הנמצאים במתאם עם הקונסטרוקט "אי-לזהות אינדיקטורים חברתיים של מוצרים שאינם מוצרי צריכה אינם נכללים במדד המחירים לצרכן, כך הפערים בין המגדרים באינדיקטורים כלכליים שאין ביניהם מתאם עם הקונסטרוקט שוויון מגדרי לא ייכללו במדד המגדר. תהליך בחירת-החברתיים :הנתונים והכנתם מורכב משלושה צעדים עיקריים ): בתהליך זה נבדק האינדיקטור כדי לוודא שהוא אומד את מה שהוא אמורface validation( פנים-תוקף • לאמוד. במסגרתו נבחנת החבילה הכללית של אינדיקטורים פוטנציאליים, ונקבע אילו אינדיקטורים אומדים שוויון מגדרי, לפי התשובה על שאלה זו: האם בפועל האינדיקטור מבטא שינויים בשוויון המגדרי ?לפי תפיסתנו המחיר זה במדד .לצרכן המחירים מדד על המגדרי, הנסמך שוויון-האי מדד של המתודולוגיים המקורות על נשענת Qc הקיצור של המשמעות 67 בכמותם המשוקללים t בתקופה המוצרים כמחיר מחושב המדד לעיל, ולפיה )1( לנוסחה ערך שוות נוסחה פי על נקבע המדד .שוויון-האי הוא אפשר שיהיה כדי ,קבוע בסל שנצרכה בכמות מוכפל מחיר יחס . כל0 הבסיס בתקופת מחיריהם , לעומתC בתקופה שנקבע בסל הנצרכת את ולנתק הסל הרכב את לשנות שנוכל כדי.השונים המוצרים של הצריכה ובכמויות הצריכה בהרגלי השינויים בניכוי המחירים בעליית לחזות בתקופה בפועל מוצר כל של לעלותו שוות שהן כך מוגדרות לצרכן המחירים במדד המוצרים של הבסיס, המשקלות שנת לבין שבינו הקשר .הסל נקבע שבה ההתייחסות בתקופת C בתקופה למחירו 0 הבסיס בתקופת מחירו את המשווה ,זה מוצר של היחסי מחירו , כפולC 165 נספחים שינוי כיוון: בתהליך זה מוודאים שכל האינדיקטורים פועלים באותו הכיוון באופן שכשגדל השוויון גדל • .גם האינדיקטור, היחס או השיעור. לדוגמה, היחס בין שכר הנשים לשכר הגברים גדל במצב של שוויון לעומת זאת, היחס בין מספר הנשים המועסקות במשרה חלקית למספר הגברים המועסקים במשרה .חלקית קטן ככל שמתקרבים לשוויון, ולכן יש להפוך את כיוון האינדיקטור כדי שיגדל גם הוא הפיכה לפרופורציות: בתהליך זה הופכים את כל האינדיקטורים ליחידות של שיעורים או של אחוזים • ). חישוב הממוצע של אינדיקטורים המבוטאים100% (או1- ל0 (אם אינם כאלה מלכתחילה), בעלי ציון בין ,ביחידות כאלו יציב יותר מבחינה סטטיסטית מחישוב הממוצע של אינדיקטורים שמבטאים יחידות שונות .כמו ספירת מקרים בניית התוקף של הנתונים בניית התוקף של הנתונים נועדה לוודא שמדדים של שוויון מגדרי שאנו מצפים שיהיו מתואמים זה עם זה אכן ). פרוצדורה זוfactor analysis( הפנים שלהם. השיטה לבניית תוקף היא ניתוח גורמים-מתואמים, למרות תוקף דורשת סדרה נתונה ורציפה, רצוי שנתית (נתונים הנאספים מדי שנה בשנה מאז שנת הבסיס). ניתוח הגורמים נועד לבטא כמה משתנים באמצעות מספר מצומצם של גורמים, ולאפיין את היחידות הנחקרות באופן מתומצת .ונוח לשימוש ) הם משתנים חדשים המחושבים כצירופים ליניאריים (ממוצעים משוקללים) שלfactors( הגורמים ). הצורך לתקנן משתנים נובע מהבדלי1 ושונות0 המשתנים המקוריים המתוקננים (כלומר לכל משתנה ממוצע יחידות המדידה בין המשתנים: ערך משתנה יכול להיות מספר, מנה או אחוז; הוא יכול להימדד בשקלים חדשים שוויון, כל המשתנים מובאים בצורת יחס בין שיעור-או בשנות לימוד. מכיוון שהמדד שלנו הוא מדד של אי הגברים לשיעור הנשים בתקופה מסוימת, ואפשר להתגבר על בעיית השוני ביחידות. בניתוח הגורמים, כדי למפות הבדלים במעמד האישה במרוצת השנים, הגורמים מוצבים בסדרה זה אחר זה: הגורם הראשון הוא הצירוף הליניארי שמסביר את רוב השונות, ומכאן שהוא בעל כושר ההבחנה המרבי בין השנים. הגורם השני הוא .בעל שיעור הסבר השונות השני בגודלו מתוך השונות שאינה מוסברת על ידי הגורם הראשון, וכן הלאה בבניית מדד נשתמש בקבוצה גדולה של משתנים שיש ביניהם מתאם גבוה בהגדרה, מאחר שכולם מייצגים אותה תופעה חברתית. ניתוח הגורמים מאפשר לבנות משתנה חדש המורכב מסדרה של משתנים ממדי של המשתנים (משום-קיימים. כמתואר לעיל, גורמים אלו מגדירים מערכת צירים אורתוגונלית במרחב הרב שכל גורם הוא צירוף ליניארי של המשתנים המקוריים, והגורמים הם אורתוגונליים). סוג זה של ניתוח נקרא ). מניתוח הגורמים מתקבל גם מדד קייזר לתאימות הדגימהcomponents principle( ”“ניתוח רכיבים ראשיים ), העוזר לנפות את הנתונים. השימוש במדד הוא כפול: מצד אחד אפשר לבחון באמצעותוadequacy sampling( אם המשתנים שייכים לאותו עולם תוכן, ומצד אחר אפשר לבחון את תרומתו של משתנה יחיד לקבוצה שבה . ומעלה מצביעות על שייכות לאותו עולם תוכן0.5 , ולכן תוצאות של1- ל0 הוא נכלל. ערכיו של מדד זה נעים בין ). מקדמי הגורם הם מקדמי מתאם בין המשתניםfactor loading( "עוד מושג חשוב הוא "מקדם הגורם .המקוריים לבין הגורם. גודלו של מקדם הגורם מודד את החשיבות היחסית של כל משתנה בהבחנה בין השנים מקדם גורם נמוך למשתנה בכל הגורמים אפשר לנפות מהניתוח. בניתוח גורמים יש כמה אופציות, ובהן סיבוב צירים (גורמים) – שנועד להביא להידוק הקשר של כל משתנה עם גורם אחד בלבד, אם אפשר, ולצמצום הקשר שלו עם שאר הגורמים. באופן כזה אפשר להגיע למצב שבו כל גורם מבטא באופן משמעותי קבוצה אחרת של משתנים מקוריים השייכים לתחום מסוים, כגון משתנים המגדירים רמת השכלה או רמת חיים. לכן, יש לזכור שפירוש .מסוים בדבר המשמעויות של גורמים הוא אחד מני פירושים רבים שהיו יכולים להתקבל בעקבות סיבוב הצירים ניתוח גורמים יביא לפירוק הגורם הראשון, שבמקרה זה יהיה אפשר לפרשו כ"גורם השוויון המגדרי". צפוי שבין יידחה0.71-מדדי הרכיבים לבין הגורם הראשון יהיה מתאם גבוה מאוד, ולכן כל גורם שיעמיס על גורם זה פחות מ נבחר על בסיס ההיגיון שלפחות מחצית מהשונות באינדיקטור מוסברת0.71 ולא נשתמש בו עוד. הקריטריון של ). כל האינדיקטורים0.5 = 2^]0.707[ = על ידי הגורם הראשון – גורם השוויון המגדרי (כלומר: שונות = העמסה בריבוע .שלא יידחו בתהליך זה ייכנסו למדד המגדר. הגורם שיופק נמדד במונחי שיעור השונות המוסברת ובסימן של ערכו 2017 מדד המגדר166 האחדת הנתונים בשלב זה מתקננים את כל הערכים השנתיים של האינדיקטורים. כל ערך מחושב מחדש ביחס לממוצע שלו – ולסטיית התקן של הסדרה. התִ קנוּן הוא דרך טובה לחשב אינדיקטורים שבמקורם נמדדים ביחידות שונות כגון מטבע, מספר אנשים או מספר שעות – ולכן יש להם התפלגויות ומאפיינים שונים. התקנון משווה גם את המשקלות, שמשמעותן היא החשיבות היחסית של כל אינדיקטור במדד הכללי. תוצאות התִ קנון מאפשרות לנו השתפר2005- ו2000 להשוות בין אינדיקטורים על ידי שימוש באותן יחידות. כך, למשל, אפשר לומר שבין השנים סטיית תקן, כלומר1/2-, ואילו שיעור האבטלה היחסי השתפר רק ב1 השוויון היחסי בהכנסה בסטיית תקן .במחצית בהשוואה לאינדיקטור ההכנסה פרוצדורה חלופית בנקודה זו היא להשתמש במשקלו של כל אינדיקטור לציוני התקן כדי להשפיע על חשיבותם היחסית של ממדי השוויון במדד הכללי. אך יש הטוענים שמאחר שאין תיאוריה הגיונית או נתונים אמפיריים .)Harvey et al. 1990, 306( התומכים בהצמדת משקלות לכל אינדיקטור, יש לתת משקל שווה לכל אחד מהם חישוב המדד זה השלב האחרון בחישוב מדד המגדר. כפי שראינו בנוסחה לעיל, בשלב זה מחושב הממוצע המשוקלל של השוויון המגדרי שבא לידי ביטוי באינדיקטורים החברתיים, יחסית למצב השוויון בשנת הבסיס. נקבע שהממוצע וכל ציוני המדד נקבעים לפיו. כלומר, בציוני התקן לשנת הבסיס נעשית טרנספורמציה100 בשנת הבסיס הוא 100-. בציוני התקן לכל השנים האחרות עושים טרנספורמציה כדי שערכם יהיה נמוך מ100-כדי שיהיו שווים ל . כשהשוויון עולה יחסית לתקופת הבסיס100-כשהשוויון באינדיקטור יורד יחסית לתקופת הבסיס, וגבוה מ 1 (כלומר סטיית תקן-1.0 נדגים טרנספורמציה זו. אם ציון התקן של אינדיקטור אחד בשנת הבסיס הוא . אם ציון התקן לשנה הבאה הוא100-, שווה לz = -1.0 מתחת לממוצע של האינדיקטור) נקבע שערך זה, כלומר ועוד התפוקה של סטיית100 סטיית תקן מתחת לממוצע), הערך שהשתנה שווה לסכום של1/4 (כלומר-0.25 התקן והפער (במונחי סטיית תקן) בין שנת הבסיס לשנה שאחריה. הבה נניח שסטיית התקן של אינדיקטור שווה .)-0.25 לבין-1.0 (כלומר הפער בין0.75 . הפער במונחים של סטיית תקן בין שנת הבסיס לשנה שאחריה הוא20-ל .)100+0.75]20[( 115 לפיכך ערך האינדיקטור עבור השנה הבאה הוא השלב האחרון הוא חישוב המדד בעזרת המשוואה שלעיל. נדגים את אופן החישוב: נניח שיש לנו שישה ,120 ,115 ,110 , וערכיהם בשנה הבאה הם100-אינדיקטורים במדד המגדר. בשנת הבסיס כל אחד מהם שווה ל בהתאמה. נניח גם שלכל אינדיקטור מן השישה יש משקלות השוות זו לזו ולאחד. לפי המשוואה110-, ו100 ,105 :שלעיל חישוב המדד הוא כלהלן Et/0(c) = (110/100) + (115/100) + (120/100) + (105/100) + (100/100) + (110/100) = 1.10 1+1+1+1+1+1 במקרה זה. המדד110 ומבוטא ביחס לערכו בשנת הבסיס, כלומר100-בדרך כלל מקובל שהמדד מוכפל ב .110- ל100- יחידות לעבר שוויון בין שתי התקופות – מ10-התקרב אפוא ב חישוב מדד המגדר כפי שעולה מן האמור לעיל, כדי לחשב את המדד אנו זקוקים לסדרה של כמה שנים אחורה, רצוי סדרה ארוכה. כשבוחנים אינדיקטורים נתקלים בדרך כלל בשתי בעיות: למקצתם יש מספר הערכים הדרוש אך אין פנים אך אין בהם רציפות מדידה-פנים, כלומר הם אינם מודדים שוויון מגדרי; ולמקצתם יש תוקף-להם תוקף ארוכה דייה, ולכן אין להם די ערכים והם אינם מספקים בסיס סטטיסטי להערכת הערכים החסרים. על סמך שיטת המחקר שתוארה לעיל, נפרט להלן את שלבי חישוב המדד הנוכחי. יש לציין שהמתודולוגיה של המדד .היא פלטפורמה שעל בסיסה ייבנו עוד ממדים ואינדיקטורים, ויצירת סדרות שלהם דורשת פיתוח ומחקר עומק 167 נספחים האלגוריתם לחישוב מדד המגדר ): בדיקה שהאינדיקטור אומד את מה שהואface validity( פנים-בחירת סדרת אינדיקטורים בעלי תוקף .1 ). בתהליך זה נבחנת החבילה הכללית של אינדיקטורים פוטנציאליים כדיface validation( אמור לאמוד לקבוע אילו מהם אומדים שוויון מגדרי לפי ההיגיון. באשר לכל אינדיקטור נשאלת השאלה אם בפועל :הוא מבטא שינויים בשוויון המגדרי לפי תפיסתנו. בתהליך זה שני שלבים – ניתוח תיאורי ומיון מקדים ניתוח תיאורי: מדובר בניתוח של רשימת המשתנים הראשונית, הכולל מדדים סטטיסטיים לניתוח ההתפלגות של כל משתנה בנפרד בהיבטים האלה: פרמטרים של פיזור, סימטריות ההתפלגות והערכים הקיצוניים. כמו כן יחושבו מתאמים בין כל שני משתנים. פעולות אלו ייעשו על מנת להקטין את מספר המשתנים ולמנוע הכללת משתנים בעלי השפעת יתר או הכללת כמה משתנים בעלי מתאם בין שני משתנים יש לבדוק אפשרות לוותר על אחד מהם0.8-גבוה. כאשר נמצא מתאם פירסון גבוה מ בחישוב המדד. הכלל הוא שמשתנים המייצגים תופעות חברתיות שונות זו מזו ייכללו במדד למרות המתאם הגבוה ביניהם; ואילו משתנים המצביעים על אותה תופעה חברתית עדיף שיהיו בעלי התפלגות .סימטרית, שונות גבוהה (הבדלים בין המקרים) ומתאם קטן יותר ביניהם :מיון מקדים: מיון מקדים של המשתנים הרלוונטיים נעשה לפי שיקולים אלו .א. שייכות המשתנה לעולם התוכן המגדרי של החברה הישראלית ב. קיום נתונים מהימנים על כל יחידת זמן שאנו מעוניינים לעקוב אחריה. נתונים על כל המשתנים .בכל יחידת זמן חשובים לשמירה על עקיבות המגמה של המדד ג. התאמה למחקרים דומים: חשוב לכלול משתנים רבים ככל האפשר ששימשו במחקרים אחרים על שוויון מגדרי, כדי לאפשר השוואה עם מחקרים אחרים ולתרום לשיח בנושא. בשלב זה מומלץ .להתייעץ עם גורמים העוסקים בתחום המגדר כדי לזכות בהסכמה רחבה ככל האפשר למדד שינוי כיוון לאינדיקטורים כדי שכולם יהיו באותו הכיוון בכל הנוגע לשוויון המגדרי: בתהליך זה מוודאים .2 שכל המדדים פועלים באותו הכיוון, באופן שכשהשוויון גדל, גם היחס או השיעור גדלים. לדוגמה, היחס בין שכר הנשים לשכר הגברים גדל כשמושג שוויון. לעומת זאת, היחס בין מספר הנשים שמועסקות במשרה חלקית למספר הגברים שמועסקים במשרה חלקית קטן ככל שמושג שוויון, ולכן יש להפוך את .כיוון האינדיקטור כדי שגם הוא יגדל ככל שיגדל השוויון ): בעזרת ניתוח הגורמיםfactor analysis( . בחינת התוקף המבני של האינדיקטורים על ידי ניתוח גורמים3 נחזה את גורם השוויון המגדרי שייוצר בתהליך סטטיסטי הקובע את הגורם המקשר ביניהם לפי .המשתנים שבחרנו, ובוחן את המתאם של כל אינדיקטור לאותו גורם מקשר : ניתוח גורמים0.71-דחיית סדרות שהשונות המוסברת שלהן באמצעות הגורם החזוי הראשון קטנה מ .4 יוביל לפירוק גורם ראשון, שבמקרה זה יהיה אפשר לפרשו כ"גורם השוויון המגדרי". צפוי שבין מדדי 0.71-הרכיבים לבין גורם ראשון זה יהיה מתאם גבוה מאוד, לכן כל גורם שיעמיס על גורם זה פחות מ נבחר על בסיס ההיגיון שלפחות מחצית השונות במדד0.71 יידחה ולא נשתמש בו עוד. הקריטריון של .") מוסברת על ידי הגורם הראשון – "גורם השוויון המגדרי0.5 = ]0.71[2 = (כלומר שונות = העמסה בריבוע .כל האינדיקטורים שלא יידחו בתהליך זה ייכנסו למדד המגדר .). האחדת הנתונים כפי שתוארה קודם לכן (תִ קנוּן5 חלוקה לממדים וחישוב ממוצעים לכל ממד: בשלב זה נחלק את הסדרות לנושאים ונבחן מחדש בעזרת .6 ניתוח גורמים אילו סדרות מתאימות זו לזו ואינן מוציאות זו את זו באותו התחום. התחומים שמטבע ,שוויון המגדרי הם אלו המופיעים במדדי המגדר בעולם: שוק העבודה-הדברים ישמשו לבחינת האי בריאות, ייצוג בפרלמנט וכן הלאה. היעד שלנו היה לאתגר את רשימת התחומים המקובלת במדידת שוויון המגדרי ולמצוא עוד תחומים, שמקורם במחשבה הפמיניסטית. לכן הוספנו נקודת מבט-האי .הבוחנת נשים ממעמדות חברתיים שונים, אלימות כלפי נשים ונשים בחברה הערבית בישראל שקלול לפי התחומים או על בסיס אמפירי תיאורטי: בשלב זה מחליטים מהי נוסחת המדד ואילו משקלות .7 יינתנו לכל ממד. השיקולים בקביעת המשקלות עשויים להיות תיאורטיים – כלומר מבוססים על תיאוריה 2017 מדד המגדר168 שוויון המגדרי, ובאיזו עוצמה; או אמפיריים – כלומר מתבססים-הקובעת אילו תחומים משפיעים על האי .שוויון מפריע יותר לנשים, לפי תפיסתן-על נתונים מחקריים, למשל סקר הבודק את התחומים שבהם האי אפשר לקבוע משקלות ולכן ההנחה היא כי לכל תחום אותה השפעה על המדד-בשלב זה של המחקר אי : הממדים) היא כדלהלן12 מתוך9( הכללי. בהתאם לכך, הנוסחה לחישוב המדד לפי הממדים שלו + 2^)*(עוני1/9 + 2^)*(מגדור מקצועי1/9 + 2^)*(שוק העבודה1/9 + 2^)*(השכלה1/9 = מדד המגדר 2^)*(אלימות כלפי נשים1/9 + 2^)*(זמן1/9 + 2^)*(מצב משפחתי1/9 + 2^)*(עוצמה1/9 .. חישוב הממוצע של המדד בכל השנים שנבדקו8 . שנת הבסיס נקבעת באופן שרירותי והיא משמשת100 . קביעה שהממוצע של שנת הבסיס הוא המספר9 .בעיקר נקודת מוצא להשוואה . חישוב המדד בשנה זו בהשוואה לשנת הבסיס (אפשר להחליף את שנת הבסיס ולחשב מחדש את10 .)המדד. היחסים בין השנים יישמרו בכל מקרה בחינת המדד כולו ללא מדדי החברה הערבית והפריפריה השנה החלטנו לבחון את תוצאות מדד המגדר ללא ממדי הפריפריה והחברה הערבית. ממדים אלו משקפים נתונים על אוכלוסיות מסוימות שנמדדות כבר בתוך הממוצעים של האינדיקטורים הכלליים בכל המדד. לפיכך . ממדים, והתוצאות בממדי הפריפריה והחברה הערבית תוארו לעיל בנפרד9 המדד הכללי כולל ב להלן, כאשר אנו מוציאות מהחישוב המצרפי את הממדים של88-א ו88 כפי שניתן לראות בתרשימים שוויון פחותה בהשוואה למגמה המסתמנת כשהממדים הללו-הפריפריה והחברה הערבית, מגמת השיפור באי שוויון המגדרי בו גבוה ולכן שיעור-כלולים בחישוב. הדבר נובע בעיקר מממד החברה הערבית שעומק האי .השיפור בו כל שנה גדול יחסית לממדים אחרים א88 תרשים שיעורי השינוי במדד המגדר בכל שנה בהשוואה לקודמתה: מדד המגדר עם ובלי ממדי החברה הערבית והפריפריה -20% -15% -10% -5% 0% 5% 10% 15% 20% 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 מדד המגדר עם ממדי החברה הערבית והפריפריה מדד המגדר בלי ממדי החברה הערבית והפריפריה 169 נספחים ב88 תרשים תוצאות מדד המגדר: מדד המגדר עם ובלי ממדי החברה הערבית והפריפריה המודל לבניית מדד המגדר בישראל 1.10 1.05 1.00 0.95 0.90 0.85 0.80 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 מדד המגדר עם ממדי החברה הערבית והפריפריה מדד המגדר בלי ממדי החברה הערבית והפריפריה 1 .בחירת סדרת אינדיקטורים בעלי תוקף פנים )face validity ( 2 .שינוי כיוון לאינדיקטורים כך שכולם יהיו באותו כיוון ביח למצב השוויון המגדרי factor analysis 4 .דחיית סדרות שהשונות המוסברת שלהן באמצעות גורם החיזוי הראשון 5 .קנון סדרות שאינן במונחי יחס 6 .חלוקה לממדים וחישוב ממוצעים לכל ממד 7 .שקלול לפי התחומים או על בסיס אמפירי תיאורטי 8 .חישוב הממוצע של המדד בכל השנים שנבדקו קביעת הממוצע של שנת הבסיס על המספר 100 .חישוב המדד שנה בהשוואה לשנת הבסיס   ב הנוכח תי ס 10 9 . - נמוכה ִת 3. בחינת התוקף המבני של האינדיקטורים על ידי ניתוח גורמים ( ) 2017 מדד המגדר170 סינון המשתנים הנכללים במדד המגדר המשתנים הנכללים במדד חייבים להיות סדרה רציפה כמה שנים אחורה, כדי שיהיה אפשר לבחון את הרלוונטיות שוויון המגדרי. כמו כן, עליהם להיות בעלי אופק של המשך מדידה, מאחר-שלהם לגורמים שמסבירים את האי שבכוונתנו לעדכן את המדד מדי שנה בשנה. סדרות נתונים יציבות נמצא בעיקר בפרסומי הלמ"ס, ומעט .בפרסומי המוסד לביטוח לאומי מכיוון שהגופים בישראל שאוספים נתונים ויוצרים בסיסי נתונים זה שנים לא חרתו על דגלם את ערך השוויון המגדרי, נתונים רבים אינם מופיעים בפילוח מגדרי. נוסף על כך, הקטגוריות שנקבעו והנושאים הנבחנים מוטים לעולם הגברי ולתחומי העניין שהוא מכתיב. על נושאים שצומחים מתוך חוויות של נשים ומעמדן של נשים ,לעתים קרובות אין נתונים מספקים – בכלל זה אלימות כלפי נשים, חלוקת משאבים בתוך התא המשפחתי הקצאת משאבים של המדינה בפילוח מגדרי, פילוח משולב לפי מוצא ומגדר ועוד. אילוצים טכניים אך מכריעים אלו מגבילים את האינדיקטורים שיכולים להיכלל במדד. מיון מקדים של המשתנים הרלוונטיים נעשה לפי .השיקולים שתוארו לעיל בסעיף הקודם אינדיקטורים שנשקלו ולא נכללו במדד הנוכחי -כאמור, לא כל האינדיקטורים שנבחנו יכלו להיכלל במדד זה. להלן יפורטו אינדיקטורים אלו ולצדם הסיבה לאי :הכללתם. מקצתם עשויים להיכנס למדד בשנים הבאות נשים) התנודתיות של אינדיקטור1,000 רצח נשים בידי בני זוגן: בניתוח מקובל (מספר מקרי רצח לכל • .זה מזערית .2008 מעצרים של גברים בגין עברות מסוג אלימות במשפחה: יש נתונים רק משנת • .2008 מעצרים של גברים בגין עברות מין: יש נתונים רק משנת • .2007 תקופת המאסר שנגזרה על מורשעים בעברות מסוג אלימות במשפחה: יש נתונים רק משנת • שיעור מאסרים חוזרים של אסירים שהורשעו בעברות מסוג אלימות במשפחה: יש נתונים רק משנת • .2007 .2007 תקופת המאסר שנגזרה על אסירים שהורשעו בעברות מין: יש נתונים רק משנת • .2007 שיעור מאסרים חוזרים של עברייני מין: יש נתונים רק משנת • ומעלה בכוח העבודה האזרחי בישראל, אשכנזים לעומת15 שיעור ההשתתפות של נשים וגברים בני • .)מזרחים: אין שיוך לממד קיים במדד (במדדים הבאים ייבחנו גם פערים עדתיים יחס בין מספר חברות הכנסת הערביות למספר חברי הכנסת הערבים: מספרן של חברות הכנסת • .הערביות נמוך מדי . בלבד2009- ו2004 ,2003 שיעורי דיווח על סכרת בקרב נשים לעומת גברים: נאספו נתונים על • 2004 ,2003 שיעורי דיווח על מוגבלות ועל מוגבלות חמורה בקרב נשים לעומת גברים: נאספו נתונים על • . בלבד2009-ו . בלבד2009-, ו2004 ,2003 שיעורי דיווח על פעילות גופנית בקרב נשים לעומת גברים: נאספו נתונים על • . בלבד2004- ו2003 ) גבוה בקרב נשים לעומת גברים: נאספו נתונים עלBMI( שיעורי בעלי מדד מסת גוף • . בלבד2010 מספר חוקרי אלימות במשפחה במשטרת ישראל, לפי דת ומין: פורסמו נתונים על • :יסודי ובמעונות יום עירוניים וציבוריים-שיעור הילדות היהודיות לעומת הילדות הערביות בחינוך הקדם • .הנתונים ללא פילוח מין . בלבד2009 פעמיים, משנת- ומעלה: הנתונים חד20 חלוקת תפקידים בבית בקרב זוגות נשואים בני • .שיעור הפריון הכולל של נשים בישראל • 171 נספחים .שיעור הפריון הכולל של נשים ערביות • .הגיל הממוצע של האם בלידה הראשונה באוכלוסייה הכללית • 68.הגיל ממוצע של האם בלידה הראשונה בחברה הערבית • תהליך סינון האינדיקטורים: תוצאות חלקיות של ניתוח גורמים כאמור, ניתוח גורמים בפרוצדורה סטטיסטית מאפשר לנו לסנן אינדיקטורים בעזרת השאלה אילו מהם מקושרים לאותו גורם סטטיסטי מדומיין. עם זאת, כמו פרוצדורות סטטיסטיות רבות, ניתוח גורמים דורש תצפיות ). עוד משתנה שיש להתחשב בו בבואנו לבצע את הפרוצדורה הוא מספרField 2005( 300- ל100 מרובות – בין .2- ל1 האינדיקטורים: היחס בין מספר המשתנים בכל אינדיקטור לבין מספר האינדיקטורים צריך להיות לפחות שוויון המגדרי, על כל אינדיקטור לכלול מאה- אינדיקטורים שאומדים את האי66 כלומר, כדי לבחון רשימה של תצפיות לכל הפחות. מאחר שבמקרה שלנו מדובר בשנים, דרישה זו אינה מעשית ולכן נאלצנו לבצע את ניתוח הגורמים בשלבים, ובחלוקה לקבוצות (בהמשך מוצגות חלק מההרצות שערכנו). בגלל המגבלות האלה רוב שנתית רצופה, אך הם אינם-מדדי המגדר מכילים אינדיקטורים חזקים שיש עליהם נתונים אמינים ממדידה רב -שוויון המגדרי בכללותה. מאחר שמטרתנו הייתה להציג תמונה מלאה יותר של האי-מקיפים את תופעת האי שוויון המגדרי, נאלצנו לוותר על גודל המדגם לכל אינדיקטור ובכך להגביל את חוזק התוצאות הסטטיסטיות .של ניתוח הגורמים לסינון האינדיקטורים לפני הרצת ניתוח הגורמים ביצענו בדיקת קורלציה בין כל זוג אינדיקטורים: כאשר לא נמצא ביניהם ,מתאם, אפשר היה להסיק שהרצתם בפרוצדורת ניתוח גורמים לא תיתן לנו כל מידע נוסף על המידע הקיים מאחר שככל הנראה אין הם קשורים למשתנה החזוי שהוא תוצאת ניתוח הגורמים. לעומת זאת, כאשר נמצא מתאם גבוה או מלא בין שני אינדיקטורים, לא היה אפשר לבודד את התרומה של כל אחד לגורם החזוי בניתוח הגורמים, והניתוח היה שגוי. לכן, בדיקת הקורלציות היא עוד כלי לסינון האינדיקטורים. עוד שלב מקדמי שביצענו לפני ניתוח הגורמים, ושדרכו סיננו את האינדיקטורים, הוא בחינת ההתפלגויות שלהם: האם הן נורמליות או לכל הפחות אין בהן סתירות חזקות להתפלגות נורמלית? עלייה תלולה או ירידה חדה היו עלולות .לפגוע בניתוח הגורמים בתהליך זה סוננו כמה וכמה אינדיקטורים, למשל בתחום ההשכלה והעוני. כל האינדיקטורים של ; שנות לימוד ומעלה16 שנות לימוד, ובעלי15–13 ההשכלה מתואמים זה עם זה. נבחרו שניים מהם – בעלי שנות לימוד ומעלה הושמטו. עוני אחרי תשלומי העברה13 והאינדיקטורים בעלי תואר ראשון ובעלי השכלה של ועוני לפני תשלומי העברה מתואמים מאוד. בתהליך הסינון נשאר עוני אחרי תשלומי העברה, שכן הוא מביא בחשבון גם את מעורבות מערכת הרווחה. בגלל מגבלות הניתוח – תוצאה של מספר התצפיות המצומצם בכל אינדיקטור – עשינו ניתוח גורמים לכל אינדיקטור בממד שבו הוא נמצא, ובחנו את המתאמים של כל אינדיקטור להלן מציג1לאינדיקטורים אחרים הדומים לו ולכלל האינדיקטורים, וכך ביצענו עוד שלב בתהליך הסינון. לוח נ . להלן מציג את השונות המוסברת2את תוצאות ניתוח הגורמים למשתנים, ולוח נ .שוויון מגדרי-ארבעת האינדיקטורים האחרונים נופו מאחר שישנה מחלוקת בשאלה אם הם קשורים ישירות לאי 68 2017 מדד המגדר172 1לוח נ ניתוח גורמים של כל האינדיקטורים במדד 1 2 3 4 5 educ_13_15_100 .448 .668 -.544 educ_17_100 .818 .422 educ_segragation_100 .841 w_participation100 .789 .481 w_parttime100 -.486 -.756 w_salary100 .616 .481 -.508 w_wage100 .441 -.448 .743 w_median_salary .945 w_temp100 -.827 .463 w_hatavot -.462 -.746 -.466 seg_engineer_architect100 .859 .418 seg_doctors100 -.502 -.741 seg_judge_lawyer100 .814 seg_teaching100 .765 .473 seg_carry100 .620 .555 seg_hitec100h .737 .437 -.485 segragation_proffesions .901 segragation_disciplines .527 .773 pov_after100 -.779 .527 pov_benef100 .860 pol_parl100 .539 .727 pol_minister100 -.898 pol_muni100 -.530 -.625 .524 pol_general_manegar100 .439 .549 .594 pol_senior_manegar100 .896 pol_other_manager100 .717 .494 -.442 pol_highest_position100 .974 pol_senior_contract100 .665 .458 -.531 pol_directors_100 .534 -.701 pol_segel_100 .976 family_fertility_15_19 .993 family_single_parent_family .870 family_age_marry .849 time_vocation_israel .443 .447 .439 .622 time_vocation_abroad .951 time_volunteer -.849 time_housewife_part -.802 .433 time_housewife_unempl -.686 .555 .444 time_tv_100 .979 time_papres_100 .956 v_sex_abuse_complaints100 .651 .629 v_sex_abuse_cases100 -.689 .649 v_violence_abuse_victims100 -.901 v_violence_cases100 .944 v_violence_cases_closed100 -.916 v_feel_safe_street100 -.526 .745 h_expectancy100 -.804 .403 h_mortality100 -.784 -.402 h_feeling100 .705 .493 .438 a_participation100 .980 a_parttime100 -.729 .424 a_salary100 -.943 a_wage100 -.405 -.819 a_educ1315_100 -.827 .411 a_educ16_100 .899 a_complaints100 -.679 .652 a_fertility15_19 .983 a_age_marry .698 .445 p_participation100 .942 p_salary100 .687 .578 .436 Extraction Method: Principal Component Analysis *5 components extracted. Component Matrix* 173 נספחים 2לוח נ שונות מוסברת Component Initial Eigenvalues Extraction Sums of Squared Loadings Total % of Variance Cumulative % Total % of Variance Cumulative % 1 27.917 46.529 46.529 27.917 46.529 46.529 2 12.471 20.785 67.314 12.471 20.785 67.314 3 8.731 14.551 81.865 8.731 14.551 81.865 4 5.928 9.880 91.745 5.928 9.880 91.745 5 4.953 8.255 100.000 4.953 8.255 100.000 2014–2004 מהשונות של ההשתנות של כלל האינדיקטורים על פני השנים47% , לעיל2כפי שמראה לוח נ להלן3 על ידי הגורם השלישי. לוח נ15%- מוסברים על ידי הגורם השני, ו20% ,מוסברים על ידי הגורם הראשון להלן מציג הרצה של מודל4ולוח נ ,מציג כמה דוגמאות להרצות של ניתוח גורמים על ממדים שונים במדד .שוויון המגדרי-עומק האי 3לוח נ דוגמאות להרצות במדד אינדיקטורים בממד שוק העבודה Component Matrix* Component 1 2 3 w_participation100 .904 w_parttime100 .746 .467 w_salary100 .979 w_wage100 .471 .585 -.569 w_median_salary .856 w_temp100 .628 .753 w_hatavot -.794 Extraction Method: Principal Component Analysis * 3 components extracted. אינדיקטורים בממד הבריאות Component Matrix* Component 1 h_expectancy100 .947 h_mortality100 .949 h_feeling100 -.934 Extraction Method: Principal Component Analysis * 1 component extracted. 2017 מדד המגדר174 אינדיקטורים בממד האלימות כלפי נשים Component Matrix* Component 1 2 v_sex_abuse_complaints100 -.672 .644 v_sex_abuse_cases100 .872 v_violence_abuse_victims100 .809 v_violence_cases100 -.927 v_violence_cases_closed100 .680 v_feel_safe_street100 .555 .732 Extraction Method: Principal Component Analysis * 2 components extracted. אינדיקטורים בממד המצב המשפחתי Component Matrix* Component 1 family_fertility_15_19 .963 family_single_parent_family .744 family_age_marry .930 Extraction Method: Principal Component Analysis * 1 component extracted. 175 מאגרי הנתונים מאגרי הנתונים הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנתונים סטטיסטיים www.cbs.gov.il/shnaton67/shnaton67.pdf 40 ': "שיעורי פריון לפי גיל ודת", עמ10 לוח 58 ': "תוחלת חיים, לפי מין, דת וקבוצת אוכלוסייה", עמ3.23 לוח www.cbs.gov.il/shnaton67/shnaton67.pdf ,": "פטירות ושיעורי תמותה, לפי סיבה, מין וגיל3.31 לוח www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st03_31x&CYear=2015 ,": "גיל נישואין חציוני, ממוצע וממוצע משוקלל, לפי מצב משפחתי קודם ודת3.6 לוח www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st03_06&CYear=2015 ,", לפי תכונות הורה, סוג משק בית וגודל משק בית24 הוריות עם ילדים עד גיל-: "משפחות חד5.12 לוח www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st05_12& ," ומעלה, לפי הערכה עצמית של בריאות ולפי תכונות נבחרות20 : "בני6.18 לוח www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st06_18&CYear=2017 ," ומעלה, לפי קבוצת אוכלוסייה, שנות לימוד, גיל ומין15 : "בני8.72 לוח www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st08_72&CYear=2016 (גילי עבודה עיקריים), לפי תכונות כוח העבודה25-54 ומעלה, ואוכלוסיית בני15 : "אוכלוסיית בני12.1 לוח ,"האזרחי, קבוצת אוכלוסייה ומין www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st12_01x&CYear=2016 ,": "מועסקים חלקית בדרך כלל, לפי סיבה לעבודה חלקית, קבוצת אוכלוסייה ומין12.21 לוח www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st12_21&CYear=2016 : "בלתי מועסקים, לפי סיבה להפסקת עבודה, תעסוקה לפני חיפוש עבודה ומועד הפסקת עבודה12.26 לוח ,"אחרונה www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st12_21&CYear=2016 ,": "שכירים בתחום ההייטק, לפי ענף כלכלי ומין12.32 לוח www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st12_32&CYear=2016 ,": "הכנסה כספית ברוטו משכר וממשכורת של שכירים, לפי שנות לימוד ומין12.47 לוח www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st12_47&CYear=2016 סקרי הכנסות ,": "הכנסה ברוטו לשכיר, לפי קבוצת אוכלוסייה, יבשת לידה, תקופת עלייה ומין25 לוח www.cbs.gov.il/publications13/1524/pdf/t25.pdf ,": "עשירונים של שכירים, לפי הכנסה חודשית ברוטו, מין, מספר שנות לימוד ומשלח יד27 לוח www.cbs.gov.il/publications13/1524/pdf/t27.pdf ,": "מועסקים ושכירים לפי ענף כלכלי ראשי (שתי ספרות), ענפי משנה נבחרים, קבוצת אוכלוסייה ומין2.1 לוח www.cbs.gov.il/publications11/1460/pdf/t02_01.pdf ," שתי ספרות), קבוצת אוכלוסייה ומין— : "מועסקים ושכירים לפי משלח יד (קבוצה ראשית2.17 לוח www.cbs.gov.il/publications11/1460/pdf/t02_17.pdf .חלק מהנתונים מסקרי הכנסות מבוססים על עיבודי המחברות לסקרים שנרכשו מהלמ"ס 2017 מדד המגדר176 סקרי כוח אדם ,": "אחוז בכוח העבודה האזרחי ובלתי מועסקים, לפי מחוז ונפת מגורים, קבוצת אוכלוסייה ומין1.24 לוח www.cbs.gov.il/www/saka_y/01_24.pdf :: "כוח עבודה אזרחי שנתי (לא כולל מדגמים קבועים), לפי תכונות כוח העבודה האזרחי השבועי ומין2.50 לוח "סך הכל ומקבלי שכר מחברות כוח אדם www.cbs.gov.il/publications13/1504/pdf/t02_50.pdf המוסד לביטוח לאומי עד2012 ,): "תחולת העוני של נפשות לפי מין (אחוזים7 לוח ,2015 ממדי העוני והפערים החברתיים: דוח שנתי https://www.btl.gov.il/Publications/oni_report/Documents/oni2015.pdf ,"2015 : "שכר ממוצע חודשי ושנתי של שכירים לפי מין7 שכר והכנסות מעבודה לפי יישוב ומשתנים כלכליים שונים, לוח https://www.btl.gov.il/Publications/survey/Documents/seker_279.pdf ,"2014—2012 ולפי מחוז ונפה מרכז המחקר והמידע של הכנסת www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02757.pdf ,תעסוקת נשים בפריפריה .2010 ,לוטן, אורלי-אלמגור https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03849.pdf ,2016 אלימות כלפי נשים: ריכוז נתונים לשנת מקורות אחרים ,איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל www.1202.org.il/centers-union/info/statistics/union-data http://che.org.il/wp-content/uploads/2016/10/2015.pdf ,המועצה להשכלה גבוהה מובילות שינוי: דוח .2015 ,רוזנפלד, ענבר סבאג שטייזמן וליאור קופ-נציבות שירות המדינה, טלילה שחל ,, האגף לשוויון מגדרי וקידום נשים2014/15 פעילות לשנים www.csc.gov.il/DataBases/Reports/Documents/LeadingChangeReport2014-5.pdf https://tinyurl.com/y99w8fmg ,פילת Deloitte, https://www2.deloitte.com/il/en.html European Social Survey ((ESS), www.europeansocialsurvey.org Global Media Monitoring Project 2015, http://cdn.agilitycms.com/who-makes-the-news/Imported/ reports_2015/global/gmmp_global_report_en.pdf מאגרי נתונים לאינדיקטורים שלא נכללו במדד 2009 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: סקר בריאות ,"חברתיות-: "מדווחים על סוכרת לפי גיל, מין ותכונות דמוגרפיות11.1 לוח www.cbs.gov.il/publications13/health_survey09_1500/pdf/t11_1.pdf ,"חברתיות-: "מוגבלים בתפקוד יומיומי (בפעולה אחת לפחות) לפי גיל ותכונות דמוגרפיות18.1 לוח www.cbs.gov.il/publications13/health_survey09_1500/pdf/t18_1.pdf ,"חברתיות- פעמים בשבוע לפי גיל, מין ותכונות דמוגרפיות3 : "אנשים שעוסקים בפעילות גופנית לפחות25.1 לוח www.cbs.gov.il/publications13/health_survey09_1500/pdf/t25_1.pdf 177 רשימת המקורות ,") ויותר (על פי דיווח עצמי של משקל וגובה30 ) שלBMI( : "מדד מסת גוף28 לוח www.cbs.gov.il/www/publications/briut_survey/pdf/int_tab28.pdf ," ומעלה לפי חלוקת תפקידים בבית ולפי תכונות נבחרות20 : "נשואים בני43 לוח www.cbs.gov.il/publications11/seker_hevrati09/pdf/t43.pdf מאגרים אחרים http://data.worldbank.org/indicator/SP.DYN.LE00.MA.IN/countries ,הבנק העולמי United Nations Commission for Europe (UNECE), Statistical Database, http://w3.unece.org/PXWeb/en/ World Economic Forum, The Global Gender Gap Report 2016, http://reports.weforum.org/global-gender- gap-report-2016/ רשימת המקורות .הערך הכספי של עבודת עקרת הבית, ירושלים: המוסד לביטוח לאומי .2017 ,אנדבלד מירי, ואורן הלר :, ירושלים2011–1997 הכלכלי של נשים בישראל-מעמדן החברתי .2013 ,אנדבלד, מירי, ודניאל גוטליב .המוסד לביטוח לאומי https://tinyurl.com/yaav32da ,), סוגיות בשוק העבודה (פרק ה2016 דין וחשבון .2017 ,בנק ישראל ,. "על פערי שכר בין גברים לנשים", ירושלים: משרד האוצר2015 ,גבע, אסף www.mof.gov.il/ChiefEcon/EconomyAndResearch/ArticlesSet/Article_20151019c.pdf ,יוקר המחייה, שיתוף הציבור – הוועדה לשינוי חברתי כלכלי .2011 ,דוח טרכטנברג www.teammanuel2011.org.il/general/fullreport ,מדד הפריפריאליות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה .2004 ,הלמ"ס www.cbs.gov.il/hodaot2008n/24_08_160b.pdf .160–143 '), עמ1(סוציולוגיה ישראלית ז ,". "קשרי הגומלין בין עבודה בשכר לעבודה במשפחה2005 ,שטייר, חיה .נשים עניות בישראל, תל אביב: שדולת הנשים בישראל .2000 ,שטייר, חיה, ועליזה לוין .15.5.2016 ,הארץ ,". "בתקשורת הישראלית לא אוהבים נשים ערביות2016 ,שטרן, איתי Bianchi, Suzanne M., Liana C. Sayer, Melissa A. Milkie, and John P. Robinson, 2012. “Housework: How Did, Does or Will Do It and How Much Does It Matter?” Social Forces 91(1), pp. 55–63. Bittman, Michael, and Judy Wajcman, 2000. “The Rush Hour: The Character of Leisure Time and Gender Equity,” Social Forces 79(1), pp. 165–189. Branisa, Boris, Stephan Klasen, and Maria Ziegler, 2009. “Background Paper: The Construction of the Social Institutions and Gender Index (SIGI),” University of Goettingen, Department of Economics, www.oecd.org/dataoecd/49/19/42295804.pdf Cavalcanti, Tiago, and José Tavares, 2011. “The Output Cost of Gender Discrimination: A Model-Based Macroeconomic Estimate” (working paper), Lisbon: Universidade NOVA de Lisboa. Crompton, Rosemary, 2007. Employment and the Family: The Reconfiguration of Work and Family Life in Contemporary Societies, Cambridge: Cambridge University Press. Cuberes, David, and Marc Teignier, 2014. “Gender Inequality and Economic Growth: A Critical Review,” Journal of International Development 26(2), pp. 260–276. 2017 מדד המגדר178 ——, 2016. “Aggregate Effects of Gender Gaps in the Labor Market: A Quantitative Estimate,” Journal of Human Capital 10(1), pp. 1–32. Dollar, David, and Roberta Gatti, 1999. “Gender Inequality, Income and Growth: Are Good Times Good for Women?” Policy Research Report on Gender and Development (Working Paper Series no. 1), Washington DC: World Bank. Economic Commission for Africa, 2004. The African Gender and Development Index, Addis Ababa: ECA, www.uneca.org/sites/default/files/publications/agdi_book_final.pdf Field, Andy P., 2005. Discovering Statistics Using SPSS, 2nd edition, Thousand Oaks, Calif. and London: Sage. Fudge, Judy, and Rosemary Owens (eds.), 2006. Precarious Work, Women and the New Economy: The Challenge to Legal Norms, Oxford and Portland: Hart Publishing. Goldin, Claudia, 1990. Understanding the Gender Gap: An Economic History of American Women, Cambridge: Cambridge University Press. Harvey, Edward B., John H. Blakely, and Lorne Tepperman, 1990. “Toward an Index of Gender Equality,” Social Indicators Research 22, pp. 299–317. Hill, Anne. M., and Elizabeth M. King, 1995. “Women’s Education and Economic Well-Being,” Feminist Economics 1(2), pp. 1–26. Hsieh, Chang-Tai, Erik Hurst, Charles I. Jones, and Peter J. Klenow, 2013. “The Allocation of Talent and U.S. Economic Growth,” NBER Working Paper No. 18693, Cambridge, Mass.: National Bureau of Economic Research. Kellner, Douglas, 1995. Media Culture: Cultural Studies, Identity and Politics between the Modern and the Postmodern, London: Routledge. Klasen, Stephan, 2002. “Low Schooling for Girls, Slower Growth for All? Cross-Country Evidence on the Efect of Gender Inequality in Education on Economic Development,” World Bank Economic Review 16(3), pp. 345–373. ——, 2007. “UNDP’s Gender-related Measures: Some Conceptual Problems and Possible Solutions,” Journal of Human Development 7(2), pp. 243–274. Klasen, Stephan, and Francesca Lamanna, 2009. “The Impact of Gender Inequality in Education and Employment on Economic Growth: New Evidence for a Panel of Countries,” Feminist Economics 15(3), pp. 91–132. Lopez-Claros, Augusto, and Saadia Zahidi, 2005. Women’s Empowerment: Measuring the Global Gender Gap, Davos: World Economic Forum. Massey, Douglas, and Nancy Denton, 1988. “The Dimensions of Residential Segregation,” Social Forces 67(2), pp. 373–393. OECD, 2009. “Special Focus: Measuring Leisure in OECD Countries,” in Society at a Glance 2009, Geneva: OECD. ——, 2017. “Gender Imbalances in the Teaching Profession,” Education Indicators in Focus 49, Paris: OECD. Piketty, Thomas, 2014. Capital in the Twenty-First Century, trans. Arthur Goldhammer, Cambridge, Mass.: Harvard University Press. Social Watch, 2005. Roars and Whispers: Gender and Poverty – Promises versus Action, Montevideo: Social Watch. Tzannatos, Zafiris, 1999. “Women and Labor Market Changes in the Global Economy: Growth Helps, Inequalities Hurt and Public Policy Matters,” World Development 27(3), pp. 551–569. Walby, Sylvia, 1990. Theorising Patriarchy, Oxford: Blackwell. 02-5619293 ; פקס02-5605222 , טל׳4070 , ת"ד9104001 , ירושלים43 רחוב ז'בוטינסקי 43 Jabotinsky St., Jerusalem 9104001, P.O.B. 4070, Tel. 972-2-5605222, Fax. 972-2-5619293 02-5619293 :، فاكس02-5605222 :، تلفون4070 .، ص. ب91040 ، القدس43 شارع جابوتنسكي v a n l e e r @ v a n l e e r . o r g . i l • w w w . v a n l e e r . o r g . i l מדד המגדר, פרי פיתוח חדשני ופורץ דרך של שוות • המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר בירושלים, הוא כלי לבחינה רחבת היקף של רמת האי־שוויון המגדרי בין גברים לנשים בישראל לאורך השנים. המדד מציג תמונה מפורטת של מצב האי־שוויון בתחומי חיים שונים – עבודה, השכלה, עוני, עוצמה פוליטית וכלכלית, תרבות, אלימות, חלוקת ומאפשר לתת ציון כולל לרמת האי־שוויון - פריפריה, החברה הערבית-זמן, בריאות, יחסי מרכז המגדרי בישראל על בסיס מצרף הגורמים הקובעים את מצבן של נשים בחברה. הם הרחבת נקודת המבט על הפערים המגדריים 2017 החידושים העיקריים במדד בשוק העבודה וחידוש ממד הפריפריה. לממד שוק העבודה נוספו שישה אינדיקטורים המאפשרים לבחון את מאפייניו כשוק עבודה מעורער. מאפיינים אלו, כגון עבודה בכמה משרות במקביל, היעדר רציפות תעסוקתית על פני השנה ועבודה בשכר הנמוך משכר המינימום הם בעלי אופי ממוגדר ופוגעים יותר בנשים מאשר בגברים. בממד כלכלי ביצענו מיפוי -הפריפריה, באמצעות הצלבה של מיקום גיאוגרפי ומעמד חברתי ממוקד של היישובים הפריפריאליים ביותר בישראל בלי לכלול יישובים המרוחקים מהמרכז אך מדורגים גבוה מבחינת רמת החיים. צעד מחקרי זה שיפר את הזיהוי של שוויון המגדרי בה. -פריפריה במדד המגדר והוסיף מידע לגבי האי שלא כמו מדדי מגדר אחרים, המשווים בין ישראל למדינות אחרות על בסיס מספר מועט מאוד של משתנים, מדד המגדר הוא הראשון מסוגו הבוחן אי־שוויון מגדרי במגוון רב של תחומי חיים בתוך המדינה גופא. מדד המגדר מאפשר לבחון כיווני התפתחות בכל תחום ובכל מרכיב, ובו בזמן להציע תמונה כוללת של מצב האי־שוויון המגדרי בישראל. בכך נעוצה תרומתו הייחודית ועל כן בכוחו לשמש מצפן מדיניות למקבלי החלטות ולגורמים ממשלתיים וציבוריים במדינת ישראל. מדד המגדר גם מספק לארגוני נשים ולגורמים בחברה האזרחית מצע לפעילותם לשינוי יחסי הכוח המגדריים ולקידום צדק מגדרי בישראל.