חומר רקע
שער מימוש מוביליות חברתית
ישנם גורמים רבים המשפיעים על רמת ההשכלה הנרכשת על ידי הפרט במהלך חייו. מעבר לנתונים האישיים,
אקונומי, מקום המגורים, התרבות, מעורבות -לכישורים, לאינטליגנציה וליכולת, גם רמת החיים והמצב הסוציו
ההורים והשכלת ההורים הינם גורמים המשפיעים על רמת ההשכלה הנרכשת. העיקרון החברתי בדבר שוויון
הזדמנויות מתבטא בסיכוי של אדם לרכוש השכלה בעתיד, על רמותיה השונות, ללא תלות במשתני הרקע שלו.
כלומר, המערכת הציבורית צריכה לדאוג לכך שצעיר חכם ובעל יכולות, שנולד בפריפריה החברתית של מדינת
ישראל, יוכל לממש את יכולותיו הגבוהות, להשתלב בהשכלה הגבוהה ולהצליח – ללא תלות ברקע ממנו הוא בא.
קובעי המדיניות אף הם רואים בהשכלה הגבוהה כלי לשינוי חברתי, גשר לקידום אוכלוסיות חלשות ואמצעי לשילוב
בעלי השכלה גבוהה מרוויחים יותר ביחס לדומיהם - אוכלוסיות שונות בתעסוקה. לכך מתווספת התשואה להשכלה
כך ששילוב מגוון אוכלוסיות במערכת ההשכלה הגבוהה מבטיח צמצום פערים ברמת חיי - ללא השכלה גבוהה
כלכליות החיוביות הנובעות מכך.-הפרט, בנוסף להשפעות המאקרו
הצורך בשוויון הזדמנויות חוזר ונשנה בדיונים על מערכת ההשכלה הגבוהה. כך, למשל, בתקציב המדינה לשנת
מחקרית, שיפור באיכות - הודגש כי מטרות תקציב ההשכלה הגבוהה הינן "עידוד המצוינות המדעית2013-2014
) נאמר כי2007( ההוראה ובהון האנושי הנרכש, הגברת הנגישות למגזרי החרדים והמיעוטים". בדו"ח ועדת שוחט
"שילובן של אוכלוסיות אלה (הערבים והחרדים) במערכת ההשכלה הגבוהה הוא תנאי להמשך צמיחתה בחומש
הקרוב. אך יותר מששילוב זה חשוב למערכת, הוא חיוני לחברה ולמשק בישראל בשאיפתם למודרניזציה, צמיחה
מנת לעשות זאת "יש להמשיך ולתגבר את המאמצים לקירוב מסיימי בתיה"ס התיכוניים במגזר -כלכלית ושוויון". על
הערבי והחרדי ובקרב אוכלוסיות נוספות בעלות נגישות נמוכה להשכלה הגבוהה. מאמצים אלה חייבים להיעשות
בשיתוף פעולה עם מנהיגי הקהילה, מערכת החינוך התיכוני ומערכת ההשכלה הגבוהה (...) מערכת ההשכלה
הגבוהה בפריסתה הנוכחית מאפשרת קליטת ביקוש פוטנציאלי זה".
הצלחת כניסתן ושילובן של אוכלוסיות שונות בהשכלה הגבוהה נובעת גם ממגמות חברתיות רחבות יותר ומטיב
מערכת החינוך בשלבים קודמים. כלומר, השאיפה לקידום לשוויון במערכת ההשכלה הגבוהה היא גם שאיפה
למערכת חינוך טובה יותר בכללותה, המאפשרת לכל אדם עם יכולות להגיע ולהתקדם במערכת ההשכלה הגבוהה.
26
בגרף ניתן לראות את השיעור המצטבר של הלומדים
בכל אחד 30-18 החדשים לתואר ראשון בקבוצת הגיל
כלכליים של הלמ"ס. כלומר, -מהאשכולות החברתיים
שהתגוררו בהיותם 30-18 מהצעירים בני81.4%
כלכלי ממוקם- ביישובים שדירוגם החברתי18 בני
יישובים בעלי מאפיינים "חזקים" 10-9- באשכולות
22.6% הלכו ללימודים אקדמיים. לעומת זאת, רק-
. התחילו ללמוד באקדמיה2-1 מהצעירים מאשכולות
השכלה אקדמית היא מפתח חשוב להשתלבות בשוק
העבודה, ומכאן גם ליציאה ממעגל העוני, ועל כן
יש חשיבות למדידת שיעור בעלי השכלה אקדמית
כלכליים השונים. -באשכולות החברתיים
לצד זאת, ראוי לציין כי באשכולות הנמוכים נכללות
קבוצות אוכלוסייה שהמועצה להשכלה גבוהה רואה
החרדים, האוכלוסייה הערבית - בהן קבוצות יעד
קבוצות שיש לפעול להגברת נגישותן - ויוצאי אתיופיה
למערכת ההשכלה הגבוהה לצורך שילובן בתעסוקה
ובחברה בישראל.
נתונים: מרכז המחקר והמידע של הכנסת לנתוני
הלמ"ס.
מימוש מוביליות חברתית
מהצעירים מהיישובים החזקים לומדים באקדמיה, 81%
בלבד מהצעירים מהיישובים המוחלשים22% לעומת
2-1
22.6%
26.6%
41.5%
49.5%
81.4%
4-3
6-5
8-7
10-9
27
10-9 מהסטודנטים המשתייכים לאשכולות50.6%
מהסטודנטים40.5% למדו באוניברסיטאות, לעומת
מהסטודנטים 37.6% ,2-1 המשתייכים לאשכולות
מהסטודנטים 38.8%- ו4-3 המשתייכים לאשכולות
. ההבדל בא לידי ביטוי 6-5 המשתייכים לאשכולות
גם במכללות הפרטיות: ככל שהסטודנטים משתייכים
כלכלי גבוה יותר, גדלה הנטייה שלהם -לאשכול חברתי
מהסטודנטים 21%-ללמוד במכללה לא מתוקצבת – כ
למדו במכללה לא 10-7 המשתייכים לאשכולות
מהסטודנטים המשתייכים 9.2%-מתוקצבת, בהשוואה ל
.2-1 לאשכולות
בספרות מבחינים בין שני ממדים של אי שוויון בהשכלה
. אי שוויון אנכי, בין דורי, המתבטא בהמשך 1 :הגבוהה
. אי שוויון אופקי, מבטא 2 ;לימודים ובהשגת תארים
הבדלים בין סוגים שונים של תעודות באותה רמת
השכלה, כגון הבדלים בין מוסדות יוקרתיים יותר ויוקרתיים
פחות והבדלים בין תחומי לימוד שונים. התרחבות
ההשכלה הגבוהה והקמת מוסדות חדשים אפשרו
נגישות רבה יותר לאוכלוסיות שהשתתפותן במערכת זו
בעבר הייתה מצומצמת.
נתונים: מרכז המחקר והמידע של הכנסת לנתוני הלמ״ס.
מימוש מוביליות חברתית
סטודנטים מרקע מבוסס נוטים ללמוד באוניברסיטאות
יותר מסטודנטים מרקע לא מבוסס דיו
2-1
40.5%
23.7%
9.2%
26.6%
4-3
37.6%
26%
15.8%
20.6%
6-5
38.8%
28.4%
19.3%
13.4%
8-7
47.4%
21.1%
21.2%
10.3%
10-9
50.6%
21.3%
21%
7.1%
מכללות לחינוך
מכללות לא מתוקצבות
מכללות מתוקצבות
אוניברסיטאות
28
:לצערנו, הפערים בתחומים הלימוד קיימים ושרירים
הולכים ללמוד הנדסה 8.4% , רק2-1 מקרב אשכולות
מקרב הצעירים באשכולות 20.1% ואדריכלות, לעומת
מאשכולות 12.1% . מקצועות עזר רפואיים לומדים10-9
.10-9 מקרב הצעירים באשכולות3.8% , לעומת2-1
,2-1 מאשכולות30.7% חינוך והכשרה להוראה לומדים
.10-9 מקרב הצעירים באשכולות8.8% ורק
ישנם גורמים רבים המשפיעים על סוג ההשכלה ועל
רמת ההשכלה הנרכשת על ידי הפרט במהלך חייו.
מעבר לנתונים האישיים, כלומר לכישורים, אינטליגנציה
אקונומי, מקום -וליכולת, גם רמת החיים והמצב הסוציו
המגורים, התרבות, מעורבות ההורים והשכלת ההורים
הינם גורמים המשפיעים על רמת ההשכלה הנרכשת.
כדי לשבור את מעגל העוני, לא מספק להיכנס אל עולם
ההשכלה הגבוהה, אלא גם ללמוד מקצועות שיובילו
לתעסוקה מתגמלת עם שכר גבוה. במקרים רבים,
המקצועות הללו סלקטיביים יותר, ולכן גם קשה יותר
להתקבל אליהם.
נתונים: מרכז המחקר והמידע של הכנסת לנתוני הלמ״ס.
מימוש מוביליות חברתית
נחלש: - מי שחזק מתחזק ומי שחלש
התפלגות תחומי הלימוד מעידה על מגמה מדאיגה
0%
2-1
4-3
6-5
8-7
10-9
20%
10%
40%
50%
30%
60%
80%
70%
100%
90%
חינוך והכשרה להוראה
מדעי החברה
מקצועות עזר רפואיים
הנדסה ואדריכלות
עסקים ומנהל עסקים
מדעי הרוח הכלליים
מתמטיקה סטטיסטיקה ומדעי המחשב
משפטים
המדעים הביולוגיים
שפות ספרויות ולימודים רגיונליים
אמנות
רפואה
המדעים הפיזיקליים
חקלאות
29
מימוש מוביליות חברתית
זרקא, בני ברק וערערה -בג'סר א
מהצעירים פונים להשכלה גבוהה5% רק
כאמור, תפקידה של האקדמיה כיום הוא גם כמצמצמת
פערים חברתיים, כולל פערים שנוצרו בשלבי חינוך
קודמים. מערכת ההשכלה הגבוהה היא זו שבה רוכשים
מקצוע לעתיד וקונים דעת שמרחיבה את החשיבה
והבנת המציאות שלנו. בשנים האחרונות אמנם יש
מגמה של המועצה להשכלה גבוהה, יחד עם גופים
נוספים, לייצר מציאות טובה יותר, בה שכבות אוכלוסייה
נוספות נחשפות לאפשרות ללמוד ולהתפתח – אך אנו
חברתי הוא זה שקובע -עדיין רואים שהרקע הכלכלי
את עתידך. אפילו המקומות האחרונים באחוז הפונים
– רמת 9-10 להשכלה גבוהה בין היישובים באשכולות
השרון וכפר ורדים – עדיין יותר גבוהים מהמקומות
– מועצה אזורית בסמ"ה 1-2 הראשונים בין אשכולות
סהלה ומועאוויה) ליד חיפה וטמרה. -(ברטעה, עין א
פי מספר הסטודנטים בכל יישוב -החישוב נעשה על
בו. יישובים בהם פחות 20-29 מתוך הצעירים בני
סטודנטים לא נכנסו לחישוב, כך שישנם יישובים 30-מ
רבים מתוכם לא מגיעים להשכלה הגבוהה, וכלל לא
נכנסו לניתוח הנוכחי.
נתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
המקומות האחרונים
המקומות הראשונים
10-9 אשכולות2-1 אשכולות
הר אדר
41.8%
*בסמ״ה
22.3%
טמרה
17%
אלעד
16.9%
עומר
34.2%
סביון
34.1%
כפר
שמריהו
25.2%
רמת
השרון
25.1%
כפר
ורדים
24%
ערערה
בנגב
5.3%
ג׳סר
זרקא-א
4.5%
בני ברק
5.3%
סהלה ומועאוויה-* ברטעה, עין א
30
מתוך16% מראים כי2015 נתוני הלמ"ס משנת
משתייכים 34-20 כלל הסטודנטים בטווח הגילאים
למגזר הערבי כשמקצועות הלימוד העיקריים שלהם
), שפות 25.2%( הם מקצועות העזר הרפואיים
) ולאחר 22.9%( ), חינוך והכשרה23.8%( וספרות
). בתוך המגזר הערבי, 16.3%( מכן מקצועות הרפואה
צעירים מהמגזר הערבי 32%-בטווח הגילאים הנ"ל, כ
פנו לרכישת השכלה גבוהה. תחומי הלימוד המובילים
בתוך האוכלוסייה הערבית הם מדעי החברה (הם
מכלל הסטודנטים) מקצועות 21.7% מהווים בהם
מכלל הסטודנטים הם ערבים) 13%( העזר הרפואיים
). 10.5%( ולאחר מכן הנדסה ואדריכלות
נתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
מימוש מוביליות חברתית
רפואיים, -סטודנטים ערבים לומדים מדעי החברה ומקצועות עזר
ונמצאים בייצוג חסר בחוגים אחרים
חקלאות
המדעים הפיזיקליים
חקלאות
0.19%
רפואה
2.6%
המדעים
הפיזיקליים
0.97%
המדעים
(2) הביולוגיים
4.28%
מדעי הרוח
הכלליים
4.85%
,מתמטיקה
סטטיסטיקה
ומדעי המחשב
5.21%
שפות, ספרויות
ולימודים
רגיונליים
5.35%
אמנות, אומנויות
ואמנות שימושית
2.89%
הנדסה ואדריכלות
אמנות, אומנויות ואמנות שימושית
משפטים
מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב
עסקים ומדעי הניהול
מדעי הרוח הכלליים
מדעי החברה
(2)המדעים הביולוגיים
רפואה
חינוך והכשרה להוראה
שפות, ספרויות ולימודים רגיונליים
מקצועות עזר רפואיים
3.2%
6.16%
8.16%
9.57%
9.85%
10.45%
11.08%
11.27%
12.47%
12.71%
16.27%
22.9%
23.81%
25.22%
סטודנטים ערבים מתוך כלל הסטודנטים לפי תחומי לימוד
התפלגות מקצועות הלימוד של הסטודנטים הערבים
מדעי
החברה
21.74%
מקצועות עזר
רפואיים
13.02%
עסקים
ומדעי הניהול
12.65%
הנדסה
ואדריכלות
10.52%
חינוך והכשרה
להוראה
9.37%
משפטים
6.25%
31
תכנית החומש של המועצה להשכלה גבוהה ושינויים
כלכליים במגזר החרדי הביאו לכך שאחוז -חברתיים
הצעירים החרדים הפונים להשכלה גבוהה גדל משנה
נרשמו למוסדות האקדמיים 2008 לשנה: בשנת
. 3,227 נרשמו2014 סטודנטים כשבשנת1,122
עם זאת, על אף הגידול במספר הסטודנטים, אחוז
הסטודנטים החרדים (גברים) הנושרים ממערכת
ההשכלה הגבוהה טרם סיום התואר הראשון עומד על
יותר 24% - יותר מהסטודנטים הערבים ו10%-, כ48%
מהסטודנטים היהודים החילונים. גם אחוז הנושרות
נשירה, דומה 29% החרדיות הוא הגבוה ביותר עם
) וגבוה מזה 24%( יותר לנשירה בקרב נשים ערביות
נשירה). בעת האחרונה 18%( של הנשים החילוניות
אישרה המועצה להשכלה גבוהה את תכנית החומש
החדשה להנגשת המערכת לציבור החרדי, במטרה
להמשיך את הצמיחה ולצמצם את אחוז הנושרים.
נתונים: איתן רגב, מרכז טאוב.
מימוש מוביליות חברתית48%-יש יותר סטודנטים חרדים, אך אחוזי הנשירה מגיעים ל
חילוניים
18
24
דתיים
18
26
ערבים
24
38
חרדים
29
48
נשים גברים
שיעור נשירה מלימודים
נרשמים חרדים חדשים למוסדות אקדמיים
1000
1500
2000
2500
3000
3500
2008 2009
2010
2011
2012
2013
2014
32
0.0
0.5
1.0
1.5
2.0
2.5
3.0
3.5
4.0
2000
2005
2010
2013
2014
2015
2016
יוצאי אתיופיה יהודים ואחרים
פעילות המדינה לשילוב בני העדה האתיופית בחברה
הישראלית הניבה פירות בתחומים שונים, ובפרט
2000-2016 בתחום ההשכלה הגבוהה. בין השנים
אפשר לראות מגמת עלייה במספר הסטודנטים
האתיופים הלומדים לימודים אקדמיים. נכון לשנת
2,996 -, לומדים במערכת ההשכלה הגבוהה כ2016
לעומת שנת4 סטודנטים יוצאי אתיופיה, גידול של פי
סטודנטים בלבד. כיום, לומדים 747 בה למדו2000
מהסטודנטים יוצאי העדה האתיופית לתואר87.1%
, לתואר שלישי. יש לציין0.6%- לתואר שני ו12% ,ראשון
כי קצב ממוצע הגידול השנתי במספר הסטודנטים בני
בקרב 0.9% לעומת6.6% העדה האתיופית עמד על
הסטודנטים היהודים.
נתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
מימוש מוביליות חברתית2000 מבשנת4 פי- סטודנטים אתיופים3,000-ישנם כ
33