חומר רקע

השפעת תהליכי התחדשות עירונית על קשישים נייר עמדה עמוד1 מתוך4 משרדי מרכז הגישור של מוזאיקה: רח' פייר קניג32 (בית מרים), קומה4, ירושלים .מען למכתבים: ת.ד53413 , ירושלים91533 :| טלפון02-6732122 | פקס02-6727581 דוא"ל : [email protected] :| אינטרנטgishur.org.il - www.mosaica תהליכי התחדשות עירונית והשפעתם על קשישים במסגרת הצ"ח 'פינוי ובינוי (פיצויים) (תיקון מס4 )) (פינוי בשל סירוב בלתי סביר – נייר עמדה '[מס2 ] – נייר עמדה זה נכתב כתגובה למפגש המשותף לועדה המיוחדת ולועדת חוקה חוק ומשפט בנושא 'הצ"ח פינוי ובינוי (פיצויים) (תיקון מס 4 ) (פינוי בשל סירוב בלתי סביר) ולבקשת צוותה של חה"כ רחל עזריה. נייר עמדה זה מסתמך על מידע שהועבר בנייר עמדה ראשון מטעם מוזאיקה שנשלח לחברי הועד ה המיוחדת בימים ה- 5/11/2017 וה- 6/11/2017 . קשישים בתהליכי התחדשות עירונית– מאפיינים כמעט בכל מתחם התחדשות עירונית מתגוררות אוכלוסיות אשר הפרויקט מטיל עליהן צל של סיכון. אוכלוסיות אלה מתאפיינות בכך שהן חסרות את הכלים לצלוח את הפרויקט בשלום– אם מסיבות של הדרה תרבותית, מעמד כלכלי- .חברתי וכיו"ב אוכלוסיות אלה נוטות לעתים קרובות ,להכנס לפרויקטים ללא מידע ללא התארגנות, ללא נציגות ו ללא הגנה משפטית נאותה– ולפיכך .ללא כל כוח להשפיע אל אופי הפרויקט על אוכלוסיות אלה נמנית גם אוכלוסיית הקשישים, אשר פגי .עותם גדלה והולכת עם הגיל אם בפרויקט התחדשות עירונית מתקיימת תפיסה של "סבל זמני בעד תמורה עתידית", הרי שעבור אוכלוסיה זו כמעט ולא מדובר בעניין רלוונטי. אם פרויקט פינוי בינוי אורך כיום10-15 שנה בממוצע, ואם תוחלת החיים הממוצעת בישראל כיום היא כ- 82 שנה, הרי שאדם ממוצע שנכנס לפרויקט ביום כניסתו לקטגוריית הגיל השלישי (כלומר סביבות גיל67 ) יזכה כנראה במקרה הסביר למות על מפתן דירתו החדשה בעודו נכנס אליה לראשונה. "התמורה העתידית" של פרויקטים אלה כמעט איננה רלוונטית כלל עבור אוכלוסיה זו, אשר נדרשים עבורה פתרונות בט.ווחי זמן מידיים אוכלוסיית הקשישים נתפסת כפגיעה וכ"רכה", ולפיכך סופגת במהלך הפרויקטים לחץ משמעותי מהיזמים כמו גם משכניהם של הקשישים . לחצים אלה מתבטאים לעתים בהפעלת לחץ ישיר או עקיף., בהטרדה, באיומים ואף באלימות מסוגים שונים לחץ זה מתנגש באופן ישיר עם העובד ה שחוסנם הנפשי והבריאותי של מרבית הקשישים נסמך על שגרה ועל סביבה מוכרת– שהאיום עליהם יכול להוציא קשישים משלוותם ולפגוע בבריאותם באופן ישיר. זכורים לנו מפגשים עם קשישים רבים שמסתכלים מדי בוקר בחלון בחשש גדול.", כדי "לראות אם הגיעו הטרקטורים אוכלוסיית הקשישים מתאפיינת בדרך כלל בנתק תקשורתי משכניהם– כך שגם במקרים שבהם .ישנו שיח שכנים פעיל על נושא ההתחדשות, המידע איננו מגיע לתושבים אלה והם נותרים חשופים יתרה מכך, הנתק בינם לשכניהם מביא לעתים קרובות מאוד לכך שגם בפרויקטים בעלי פוטנציאל חברתי טוב , אשר בהם ישנה התארגנות דיירים ואף נציגות דיירים, צרכיהם של הקשישים כמעט ואינם באים לידי ביטוי. זאת משום שהם אינם לוקחים חלק פעיל בעבודת הנציגות, הנציגות אינה שומרת עמם על קשר ואינה יודעת להביא לידי ביטוי את צרכיהם, לפיכך הקשישים אינם בוטחים בנציגות וכך הו.'פכים הקשישים ל'סרבנים אם לא די בלחצים החיצוניים שחווים הקשישים בפרויקטים אלה, ההבטחה הכלכלית הטמונה בהם נוטה לייצר פעמים רבות גם לחצים פנימיים חזקים ,שהקשישים חווים מצד משפחתם בכלל .ויורשיהם בפרט במקרים מסוימים נעתרים הקשישים להצטרף לפרויקטים בניגוד מוחל ט לצרכיהם, על- מנת שלא לפעול בניגוד לרצון ילדיהם. במקרים אחרים, מתגלע סכסוך משפחתי חריף סביב שאלת ההצטרפות לפרויקט– .בין הקשישים לילדיהם, ובין ילדיהם לבין עצמם נושא הקושי המשפחתי מקבל משנה תוקף לאור העובדה כי במקרים רבים מאוד טעם החיים העיקרי של קשישים אלה הוא התפקיד שהם ממלאים במשפחה המורחבת, ולעתים קרובות חווים השפעת תהליכי התחדשות עירונית על קשישים נייר עמדה עמוד2 מתוך4 משרדי מרכז הגישור של מוזאיקה: רח' פייר קניג32 (בית מרים), קומה4, ירושלים .מען למכתבים: ת.ד53413 , ירושלים91533 :| טלפון02-6732122 | פקס02-6727581 דוא"ל : [email protected] :| אינטרנטgishur.org.il - www.mosaica את עזיבת הדירה כעקירה שלהם מביתם, מהקן המשפחתי העיקרי. משפטים כגון "לא תוציאו אותי מכאן" או "כאן אני אמות" נאמרים תכופות בראיונות של קשישים אלה. אם יש גורם כלשהו שיכול למתן את תחושת העקירה ואת הכאב הכרוך בעזיבת השגרה המוכרת בקן המשפחה, זו המשפחה .בעצמה נזק חברתי מהיום הראשון ועד היום שאחרי הקשישים בפרויקטים של התחדשות עירונית הם אוכלוסיה חשופה מאוד, אשר נדיר שהפרויקטים נותנים מענה מובנה ומסודר לצרכיה. הקשישים נתונים ללחצים אדירים מבפנים (משפחה) ומב חוץ .(שכנים, יזמים), ונותרים ללא הגנה, ללא ייצוג וללא מענה לצרכיהם הבסיסיים בניגוד לשאלת הצלחת הפרויקט הנותרת מרחפת בעתיד הרחוק– הנזקים הנגרמים לקשישים אלה מתחילים להצטבר מהיום הראשון ששאלת ההתחדשות העירונית נשאלת בבניין המגורים. יחסי השכנות שלהם מדרדרים, יחסי המשפחה עשויים להדרדר, ומערכות התמיכה השונות של הקשישים קורסות בזו אחר זו. בתוך כך, לא רק שחיי היומיום נפגעים פגיעה אנושה, א לא שיכולתם ,של הקשישים להתמודד בהצלחה עם שאלת ההתחדשות העירונית רק הולכת ופוחתת. בהמשך לכך מעבר לנזקים התהליכיים שחווים הקשישים, התמורות הנהוגות כיום בפרויקטים של התחדשות עירונית אינן מגוונות דיו ואינן נותנות מענה הולם לצרכיהם של הקשישים באופן מסודר ומוסדר. פתרונות מוצעים למתן מענה לצרכי קשישים– במישור התהליך - עובד סוציאלי מומחה ובעל נסיון בעבודה עם קשישים, אשר ילווה את הקשיש לכל אורך התהליך:. העו"ס, בין השאר o יגיש לקשיש תמיכה נפשית וכתף להשען עליה לאורך התהליך, וישאף לצמצם את השפעת אי-הודאות והקושי שחווה הק.שיש בעקבות הפרויקט o ינגיש לקשיש מידע ויבצע הסברה ממוקדת בנושאי התחדשות עירונית כללים ובנושא הפרויקט המסוים– כגון אופי התהליכים, סוגי תמורות אפשריים, מבנה .'העבודה עם נציגות דיירים וכו o יסייע לקשיש להבין את משמעויות הפרויקט לעומקן– כגון משך הפרויקט, מעברי ,הדירה, העליה הצפויה בעלויות התחזוקה, השינוי המאסיבי באורח החיים ,השינוי המאסיבי באופי הקהילה.'השפעת שאלת ההתחדשות על המשפחה וכו o יסייע לקשיש להבין את צרכיו שלו ב אופן כללי– ובעיקר בנושא תכנון השליש השלישי של חייו ו הקשר של ההתחדשות העירונית לתכנון זה. בהמשך לכך ילווה בקבלת החלטה על עמדותיו בנושא ההתחדשות בהתאם לצרכים ולתכניות .אלה o יסייע בתקשורת בין הקשיש לבין משפחתו, יסייע לדברר את צרכיו של הקשיש .ולעודד מנגנון של תמיכה משפחתית בקשיש ובצרכיו כמו כן יפעל לסייע לקשיש לשמור על מקומו ותפקידו במסגרת המשפחה המורחבת, במטרה לשמר את זהותו .ואת ערכו בתוך המערכת המשפחתית o ילווה את נציגות הדיירים במטרה לסייע לה להביא בחשבון את צרכי הקשישים בפרויקט ולקדם מתן מענה לצרכים אלה במסגרתו. בין השאר, יפעל לקיומם ש ל פתרונות תמורה יצירתיים שיאפשרו גמישות עבור הקשישים (כגון ההצעות .)השונות במסמך זה o יסייע בזיהוי אזורים רלוונטיים לדיור זמני/קבע עבור הקשיש, בשאיפה ליד מוקד .'משיכה בחייו של הקשיש, כגון קרבה למשפחה, למוסדות, לאזורים מוכרים וכו o יסייע בתכנון תהליך מעבר הדירה ,וביצועו, החל מהשלבים הטכניים (אריזה מעבר, פריקה, ריהוט וכיו"ב) ועד ליווי תהליך ההסתגלות של הקשיש לסביבתו .)החדשה (לימוד מיקום שירותים שונים, מסלולי הליכה, מוקדי קהילה וכיו"ב השפעת תהליכי התחדשות עירונית על קשישים נייר עמדה עמוד3 מתוך4 משרדי מרכז הגישור של מוזאיקה: רח' פייר קניג32 (בית מרים), קומה4, ירושלים .מען למכתבים: ת.ד53413 , ירושלים91533 :| טלפון02-6732122 | פקס02-6727581 דוא"ל : [email protected] :| אינטרנטgishur.org.il - www.mosaica - ייעוץ כלכלי שיינתן לקשישים לטובת קבלת החלטה מושכלת שתבסס את היציבות הכלכלית של ה.'קשיש בהיבט נכסיו, הכנסותיו, הוצאותיו וכו - ייעוץ משפטי שיינתן לקשישים ולמשפחותיהם על- מנת לסייע להם להבין באופן מלא את ,המשמעויות המשפטיות של האפשרויות השונות, אם בהיבטים משפטיים, ענייני מיסוי .ירושה וכיו"ב - סיוע בביצוע מעבר הדירה– סיוע סבלני ורגוע, שיכול ל המשך מספר ימים, באריזת הדירה .ובפריקתה - גישור משפחתי בין- דורי במקרה הצורך, לטובת מעבר ממצב של מחלוקת משפחתית למצב .של תמיכה משפחתית בקשיש פתרונות מוצעים למתן מענה לצרכי קשישים– במישור התמורה - חובת גמישות ברמת התמורה התכנונית– כגון תוספת חדרים, דירה בגודל ד ומה, או אף גריעת חדרים– .לבחירתו של הקשיש - במקביל לתמורה התכנונית– תמורה עודפת בכסף ללא מיסוי, לטובת שיפור איכות החיים .במהלך שנות הזקנה, שימוש לצרכים רפואיים, ירושה וכיו"ב - חובת פתרונות המאפשרים מעבר דירה בודד ומניעת צורך במעבר ראשון לדיור זמני ומעבר נוסף לדירה החדשה. לדוגמה, קניית דירה בבחירת הקשיש על- ידי היזם, מעבר לדיור מוגן וכיו"ב. מומלץ כי אפשרות זו תהיה זמינה עבור הדיירים הקשישים משלב מוקדם בתהליך כגון ביום ההגעה ל- 80% חתימות או משהו בסגנון זה, ולא רק ביום הגעת הטרקטורים (כלומר פינוי מיידי מהדירה למק ום החדש). זאת במטרה להפחית את אי- הודאות והקושי .ולהצעיר את גיל ההתמודדות של הקשיש עם המעבר - )דיורית (פתרון תכנוני שטרם הוסדר סטטוטורית– דירת תמורה שאליה צמודה מעין "יחידת הורים", אשר יכולה לשמש כחלק מן הדירה או כדירה נפרדת. פתרון זה מאפשר גמישות ארוכת טווח ,בתמורה. הקשיש יוכל להשתמש ביחידה/דירה עבור עצמו ובדירה/יחידה לאכלס בני משפחה, שוכרים וכו'. פתרון זה מאפשר גם תמורה תכנונית, וגם .הכנסה נוספת לעיבוי כספי הפנסיה בתקופת הפרישה - מתן זכות קדימה מוסדרת כלשהי ,לקשישים בבחירת מאפייני דירת התמורה (מפנה, קומה .)וכיו"ב - ביצוע הנגשה בדירות המבוצעת ביחס לצר כים עתידיים צפויים של הקשיש ולא רק ביחס ל צרכים קיימים .בעת כניסה לפרויקט השפעת תהליכי התחדשות עירונית על קשישים נייר עמדה עמוד4 מתוך4 משרדי מרכז הגישור של מוזאיקה: רח' פייר קניג32 (בית מרים), קומה4, ירושלים .מען למכתבים: ת.ד53413 , ירושלים91533 :| טלפון02-6732122 | פקס02-6727581 דוא"ל : [email protected] :| אינטרנטgishur.org.il - www.mosaica על מוזאיקה מוזאיקה נוסדה בשנ ת2002 ע"י הרב מיכאל מלכיאור ,פרופ 'אלי ויזל ופרופ 'אביעד הכהן, במטרה לקדם עקרונות של יישוב סכסוכים בין עמים ,אומות וקהילות על בסיס שיח דתי , ערכים אוניברסאליים וערכים יהודיים של כבוד ,פיוס וצדק. מתוך תפיסה זו , מוזאיקה פועלת בשני ערוצים מרכזיים :היוזמה הדתית לשלום והמרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה. החזון של המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה של מוזאיקה הוא להוות חלופה קהילתית ל מניעה , ניהול ו יישוב סכסוכים, מתוך רצון לעודד הידברות ושיח שיתופי כדרך ליישוב מחלוקות בין קבוצות וקהילות מתרבויות שונות. וכן מתוך רצון לשפר את איכות החיים של כלל התושבים ע" י הנחלת השפה הגישורית וערכים של כב וד הדדי ,קבלת השונה ,סובלנות ,הקשבה והשתתפות. מוזאיקה מעורבת בתהליכי התחדשות עירונית מזה למעלה מ- 7 שנים, בכל רבדי העשיה: מוזאיקה מלווה תושבי במתחמי ה;תחדשות עירונית פעילים כותבת דו"חות אפיון חברתיים למתחמי התחדשות ומקדמת הליכי תכנון המתייחסים להיבטים חברתיים וקהילתיים ; מסייעת בהקמה והכשרה של תושבים ושל נציגויות תושבים; מכשירה אנשי מקצוע מתחומים שונים ;בהיבטים חברתיים של התחדשות עירונית ;מכשירה יועצים חברתיים למתחמי התחדשות עירונית מייעצת ומכשירה עיריות ומינהלות עיר וניות להתחדשות עירונית; מייעצת ופועלת בשיתוף פעולה רחב עם גופי אקדמיה ומחקר, גופי מגזר שלישי וגופים שונים העוסקים בתחום; וכן מייעצת ופועלת .בשיתוף פעולה עם משרדי ממשלה כגון משרד הבינוי והשיכון, משרד הרווחה ועוד המרכז ליישוב סכסוכים בהסכמה פועל ב- 5 מישורים עיקריים: 1. הנחיית תהליכי יישוב סכוסכים :המרכז מתמחה במגוון שיטות ליישוב סכסוכים בהסכמה ביניהם גישור ,בניית הסכמות ,התחדשות עירונית ,תהליכי צדק מאחה , דיאלוג קהילתי וכיוצ"ב ,במגוון תחומים :משפחה ,קהילה ,שכנים ,בינוי ,אזרח מול ממסד , תלונות ציבור ,צרכנות ועוד. התהליכים מונגשים ומותאמים לקהלים השונים מבחינה שפתית ,פיזית ,ותרבותית . 2. מרכז ידע : מוזאיקה פועלת לפיתוח מודלים חדשים ליישוב סכסוכים בהסכמה, ולכתיבה .של התורה המקצועית והידע המתפתח בשטח 3. מרכז קורסים והכשרות : מוזאיקה מפעילה מערך ארצי של קורסים והכשרות לאנשי מקצוע , לבעלי תפקידים, לנבחרי ציבור ולתושבים, במטרה להנחיל את השפה הגישורית ולתת כלים מקצועיים בתחומי ההתמחות של המרכז לאנשי מקצוע, מתנדבים ותושבים .ברחבי הארץ 4. :ייעוץ וליווי מקצועי מוזאיקה מלווה מקצועית36 מרכזי גישור ודיאלוג בהקהילה ברחבי הארץ, אחראית על ההכשרות של הצוותים המקצועיים במרכזים ומסייעת ליוזמות חדשות להקמת מרכזים. כמו כן, מוזאיקה מעניקה שירותי ייעוץ וליווי לאנשי מקצוע וארגונים .ברחבי הארץ העוסקים בתחומי הליבה של הארגון 5. קידום מדיניות : השפעה על מדינית וחקיקה בכל הנוגע להטמעת סעיפי גישור, חקיקה המכירה בכלים ובמתודות של יישוב סכסוכים בהסכמה , בכל התחומים והארגונים הרלוונטיים. :פרטי קשר עידו קלינברגר– ראש תחום התחדשות עירונית, מוזאיקה– 7840819 - 054 , [email protected] רות נחנסון- אנקרי– מנהלת ארצית, מוזאיקה– 6668380 - 054 , [email protected]