חומר רקע

התנגדות האגודה למען הלהט״ב לסעיף12 )(המשפט העברי להצעת ״ חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי ״ עמדת האגודה למען הלהט"ב היא כי עיגון המשפט העברי בחוק הישראלי יצעיד את כלל זכויות האדם בישראל .דורות אחורה, ובפרט את זכויות קהילת הלהט״ב, שהושגו במאבק רב האגודה למען הל ה ט״ב מאמינה כי סעיף12 )(משפט עברי להצעת ״ חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי ״ מהווה צינור להשתלת ערכים אנטי ליברליים, שאינם נמצאים בקונצנזוס הישראלי , אל תוך מערכת הדינים של מדינת ישראל, ובכך ל צעוד צעד נוסף לביסוס ההלכה במשפט הישראלי וכ.תוצאה מכך פגיעה בזכויות הלהט"ב אנו רואות ורואים בסעיף12 פגיעה קשה, מיידית ובלתי מידתית בזכויות הא דם בישראל . סעיף זה מפנה את השופט או השופטת למשפט העברי כמקור השראה, שיטת משפט אשר כידוע, וכפי שנראה להלן, מפלה ומתנגדת להענקת זכויות .ללהט"ב המשפט העברי הדתי מתנגד נחרצות לזכויות לקהילת הלהט"ב. ההתמודדות הרבנית המודרנית עם סוגיות להט״ביות לא מראה שינוי גישתי להלכה, וההתייחסויות לנטיות המיניות של חברי הקהילה היא כאל סטייה ומעשה מגונה ., ואף התפתחו שיטות של ״טיפולי המרה״ די בעיון קצר בפסיקת בדתי הדין הרבניים כדי ל קבל מוש ג על היחס .ההלכתי לקהילת הלהט״ב ,המחוקק גורר רגליו ונמנע מלהעניק זכויות לקהילת הלהט"ב מאילוצים פוליטיים ו לא מותיר ברירה אלא לפנות לערכאות שיפוטיות לצורך הגנה על זכויות .ינו חששנו העיקרי הוא שסעיף זה, המפנה שופט ים ושופטות אל המשפט העברי, יגרור פגיעה נרחבת בזכויות של הציבור כולו ושל קהילת הלהט״ב בפרט . כתוצאה מתיקון מוצ ע זה ההישגים המשפטיים של הקהילה בעשורים האחרונים, שהשליכו על זכויות וחירויות הפרט של ציבורים וקהילות שונים ושונות., עלולים להתבטל, והישגים נוספים יהפכו לבלתי אפשריים צעד זה, להשקפתנו, יצע יד את מדינת ישראל עשורים אחורה, יוציאנו ממשפחת העמים .ויפגע בקהילתנו ( פסק הדין התקדימי בעניין דנילוביץ׳721/94 ) , שבו הוכר השוויון בזכויות בין עובדים במערכת יחסים הטרוסקסואלית לעובדים במערכת יחסים הומוסקסואלית, ובעזרתו החלה לחלחל למערכת המשפט הישראלית ההכרה בזכות החוקתית לשוויון, יתכן ולא היה ניתן בעולם שבו קיים חוק יסוד הלאום. ראיה לכך ניתן למצוא בדעת המיעוט בפסק ה דין עצמו, שניתנה ע״י השופט קדמי : ״זוג, מציג משחר האנושות ועד היום הזה- חבירה של שני פרטים משני המינים. כך אצלנו וכך בכל מקום אחר בעולם, ו:ספר הספרים מספק לכך הוכחה חותכת ״ויברא אלוהים את האדם בצלמו בצלם אלוהים ברא אותו זכר ונקבה ברא אותם (בראשית, כז1 ) ל א עולה על דעתנו כי דווקא זה הוא מבוקשם של מציעי חוק הלאום, אך אנו סבורות וס בורים כי עיגונו של המשפט העברי .בחוק יסוד, ייצור פגיעה קשה בציבור הישראלי כולו ייבוא אל מערכת המשפט הישראלית חוקים דתיים והלכות דתיות, שאינם ואינן מתאימים ומתאימות למדינת ישראל היהו דית והדמוקרטית של המאה ה21 , הינו פסול ואסור ליישמו . הפניה וולנטרית לחלקים נבחרים במשפט העברי כמקור תרבותי מקובלת על חלק משופטי ישראל , אך כפייתה ועיגונה בחוק יסוד עלולה לפגוע בזכויות מיעוטים שונים- נשים, להט"ב ועוד . עמדו על כך שופ טי בית המשפט העליון במהלך :השנים ״הפנייה למשפט העברי [...] היא בוודאי מותרת״,(השופט ברק )פס״ד הנדלס ואין על כך חולק. המשפט העברי הוא ״נכס תרבותי יקר של עמנו, אשר ממנו המחוקק ובתי המשפט גם יחס יכולים לשאוב ( השראה״ הנשיא )(כתוארו אז זוסמן, פס״ד אפנג׳ר ). עם זאת, הדיבור ״משפט עברי״ ע לול לבלבל כל מי שלא מומחה בו ובדרכיו. למשל, ״האם יהיה רוב של ציבור ישראל מוכן להמית, על פי הלכת המשפט העברי , ,אישה נואפת בסקילה ואם הייתה בת כהן בשריפה?״ (זוסמן, אפנג׳ר .) לעניות דעתנו, התשובה היא בוודאי שלא ( האיזון שנבחר בחוק יסודות המשפט מוצג בדברי ההסבר להצעת החוק1978 ): ״מבין הצעות שונות נבחרה נוסחה זאת כדי להפנות את השופט אל ערכי היסוד והמוסר של מורשת ישראל, זאת, בלי לכפות עליו את כל הוראות המשפט העברי״, ואת הדברים הללו הסביר שר המשפטים שמואל תמיר מעל בימ ת הכנסת: ״מי שמבקש לראות במשפט הישראלי משפט עצמאי [...] מתקדם ונאור הצועד עם הזמן אך שומר על זיקה עמוקה ונאמנה לעקרונות המורשה .[...] וודאי יתמוך בהצעה זו״ ״הפנייה למשפט העברי אינה פנייה למערכת נורמטיבית ממנה מתבקש ציווי [...] הפנייה היא אל משפט במובנו ( התרבותי״ ברק, הנדלס ). עמדה זו מייצגת איזון ראוי בין ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית לבין ערכיה .כמדינה דמוקרטית, ואינה מבכרת פן זה או אחר שלה מקום המשפט העברי אינו כמקור מחייב בחוק יסודות המשפט או בחוק יסוד הלאום, ואף הוצא מחוק יסודות המשפט בכוונה תחיל ,ה לאור חשש שיפגע בעצמאות התקדמות ונאורות המשפט הישראלי . ניתן לדמיין ולשער מה יקרה אם יוכנס המשפט העברי אל תוך המשפט .הישראלי, וכיצד יפגע הוא בקהילת הלהט"ב. על אחת כמה וכמה בדרגה נורמטיבית חוקתית של חוק יסוד ,חוק יסוד, שנמצא במעמד חוקתי על חוקי חסין מביק ורת שיפוטית . משמע, סעיף זה בחוק יסוד הלאום יהיה חסין מבדיקה האם הוא מידתי ו האם הוא סותר את ערכי מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית . בהקשר זה 'פרופ מרדכי קרמניצר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מוסיף וכותב: ״בעיה באימוץ המשפט העברי כגורם משמעותי בשיטת משפטנו, היא הערכי ם השונים שעליהם מושתת המשפט העברי, ובפרט חוסר המחויבות המלאה שלו לערכים ליברליים ולזכויות אדם .)״ (המשפט העברי בישראל: אתגרי העתיד והיערכות מחדש אנו, באגודה למען הלהט ״ב, מבקשות ומבקשים לחיות במדינה שבה מעוגנות זכויות הפרט של ,כל אזרחית ואזרח ,תושבת ותושב ו כל באי עולם. מדינת ישראל שמה לעצמה למטרה להיות ״אור לגויים״ ולהיות חלק ממשפחת העמים ;המתקדמת סעיף ה משפט ה עברי ימנע מאתנו , חברי וחברות קהילת הלהט״ב ואזרחיות ואזרחי ישראל כולם, את .המאבקים שעוד נכונו לנו, ויגרע מעמנו את המאבקים שכבר זכינו בהם בדי עמל עודד פריד ראש פורום המדיניות ה ציבורית [email protected] | 052-3600919