חומר רקע
1
כ"
ב בכסלו
התשע"ח
10
בדצמבר2017
אל: חברי הוועדה המשותפת ל דיון בהצעת חוק יסוד: ישראל– מדינת הלאום של העם היהודי
מאת: הייעוץ המשפטי לוועד ה
מסמך הכנה לקראת הדיון ב
הצעת חוק-
יסוד: ישראל–
/מדינת הלאום של העם היהודי (פ1989/20
)
הקבוע
ליום1.12.2017
1
בעניין סעיפי עקרונות היסוד והמטרה(
סעיפים1
-
2):
בדיון הקרוב, תחזור הוועדה ותדון
בסעיפי הפתיחה של הצעת החוק .בשני הסעיפים הראשונים
, כמו בחוק-
יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-
יסוד: חופש העיסוק, מוצע לקבוע את עקרונות
ה יסוד של החוק (סעיף1) –
;אופייה כמדינת הלאום של העם היהודי בו הוא מממש את שאיפתו להגדרה עצמית
את ו מטרתו של החוק
(סעיף2
)
– סעיף כללי המזכיר את סעיפי המטרה בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-
יסוד: חופש העיסוק
.)(בשינויים מסוימים ניתן לראות בסעיף1
מעין סעיף "מבוא" לכלל חוקי מדינת ישראל, משום שהוא מבקש
להגדיר את עקרונות היסוד של המדינה תוך הענקת עליונות פרשנית לעקרונות אלה
על פני כל דבר חקיקה אחר
.)(לרבות חוקי היסוד האחרים סעיף קטן1
" (ד) להצעת חוק היסוד קובע לעניין זה כי
האמור בחוק-
יסוד זה או
בכל דבר חקיקה אחר יפורש לאור הקבוע בסעיף זה"
.
מכיוון שסעיף1
עוסק רק
באופ
ייה
הלאומי של המדינה
בלא התייחסות לאופייה הדמוקרטי
או למעמד זכויות
האדם בתוכה , משמעות הסעיף בנוסחו זה היא לכאורה מתן
עדיפות
להיבט
היהודי-פרטיקולרי
באופייה של
המדינה על פני הערכים הדמוקרטיים וזכויות האדם .
מתן עדיפות
מסוג זה
אינו עולה בקנה אחד עם דברי
ההסבר ,, ועם הצהרות היוזמים כי מטרת חוק היסוד ליצור "שוויון מעמד" בין אופייה היהודי של המדינה
,ובין אופייה הדמוקרטי וראוי
שהוועדה תיתן דעתה לכך.
אם הוועדה תבקש)להותיר את סעיף קטן (ד ,אך לשמר את "שוויון המעמד" בין ערכים לאומיים
לערכים
דמוקרטיים , יש מקום לכלול בו
התייחסות גם לערכים דמוקרטיים ולזכויות אדם
לצד ההתייחסות לאופייה
כמדינה
יהודית.
,יודגש כי, כפי שהוצג בישיבות הראשונות של הוועדה במבוא לחוקות של מדינות לאום אחרות
מקובל להתייחס לאופייה הלאומי של המדינה
לצד אופייה הדמוקרטי,
כמדינה השומרת על זכויות כל
.אזרחיה לחלופין , יכולה הוועדה
לוותר
,על סעיף העליונות ולייחד את חוק היסוד החדש רק להדגשת
המאפיינים הכרוכים באופייה הלאומי של המדינה, ואזי פוחת הצורך להתייחס בסעיף1
גם להיבטים
ה
דמוקרטיים באופייה של המדינה .
במסמך זה נציג מספר חלופות לסעיפים המוצעים, הן לאור הצעות שונות שהוצעו בעבר בכנסת ובציבור, והן
.לאור הגישות השונות שנשמעו בדיונים בוועדה המשותף לחלופות השונות הוא השילוב של שלושה מרכיבים
יסודיים , בנוסף לעקרון היסוד ולפיו
מדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם ה
יהודי -
היותה של המדינה
דמוקרטיה ; היותה מדינה
שהריבונות
בה מוקנית לכלל האזרחים; והיותה מדינה השומרת על
זכויות אזרחיה.
2
הנוסח שהוגש לוועדה :
עקרונות יסוד
1
.
)(א מדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי, בו הוא מממש את
שאיפתו להגדרה עצמית על פי מורשתו.התרבותית וההיסטורית
)(ב הזכות למימוש ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל ייחודית
.לעם היהודי
.(ג) ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי
)(ד האמור בחוק-יסוד זה או בכל דבר חקיקה אחר יפורש לאור הקבוע
.בסעיף זה
מטרה
2. חוק-יסוד זה, מטרתו להגן על מעמדה של ישראל כמדינת הלאום של העם
היהודי, כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית
ודמוקרטית
[נוסח ח ]לופי לדיון: כמדינה יהודית בעלת משטר דמוקרטי
ברוח
.העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל
נושאים לדיון:
.א סעיף1 כסעיף "החזון" של המדינה הנהנה מעדיפות על פני חוקי היסוד האחרים
,כאמור בסעיף1
(ג) להצעה המקורית (סעיף1
)(ד)) בנוסח המתוקן שנשלח על ידי נציגי הקואליציה מוצע להעניק
עליונות פרשנית
לסעיף1
על פני כל
ד ברי החקיקה האחרים במדינה("האמור בחוק-
יסוד זה או בכל דבר
חקיקה
אחר יפורש לאור הקבוע בסעיף זה"
.)
על כן, ראשית הוועדה נדרשת להכריע בשאלה, האם היא אכן
מבקשת להעניק לסעיף1
עליונות פרשנית מסוג זה ביחס לכלל
חוקי היסוד והחקיקה הרגילה.
יש
לשים לב
כי גם אם הוועדה
לא
תכלול סעיף
מפורש
,המעניק עדיפות פרשנית מסוג זה לפי פסיקת בית
המשפט ממילא
כל דבר חקיקה יפורש"ברוח חוק
י היסוד" (ראו לעניין זה :
דנ"פ2316/95
גנימאת נ' מדינת
ישראל ,
(פ"ד מט4
)
589
,). ואולם סעיף1
)(ד המוצע מבקש לקבוע
ש גם האמור
בחוקי יסוד אחרים ,
ובהם
חוק-
יסוד: כבוד האדם וחירותו , יפורש לאור האמור בסעיף1, קרי:
לאור
אופי
יה
.היהודי של המדינה יש בכך כדי
ליצור היררכיה בין אופייה היהודי של המדינה ובין אופייה כדמוקרטיה"השומרת על זכויות האדם, ו"להכפיף
במידה מסוימת את זכויות האדם לאופי
יה הלאומי של המדינה .
ואולם, מדיוני הפתיחה בוועדה עולה כי, ככלל, חברי הוועדה אינם מבק שים
ל העניק עליונות
להיבטים
הלאומיים-
פרטיקולריים של המדינה, אלא להבטיח את שוויון
המעמד
שבין אופייה הלאומי של המדינה ובין
אופיה כמדינה דמוקרטית השומרת על זכויות אדם1. זאת בדומה ליתר מדינות הלאום בעולם אשר,
כפי שהוצג
בפירוט בוועדה
בישיב
ת ה מיום26.9.2017, כוללות באופ ן טיפוסי במבוא לחוקתן התייחסות לערכים לאומיים
לצד ערכים דמוקרטיים.
1
יצוין כי קביעת היררכיה מן הסוג האמור בין המרכיבים הלאומיים של המדינה ומרכיביה הדמוקרטיים אף
אינה
מאפיינת את
מרבית הצעות החוק בעניין זה שהונחו על שולחן הכנסת הנוכחית והכנסות הקודמות, ואשר, ככלל, לא כללו סעיף עליונות פרשנית
מן הסוג
ה נכלל,בהצעה דנן (ראו למשל
/ה"ח פ1337/20
/של ח"כ שרון גל ואחרים; פ3257/20
של ח"כ שולי מועלם-
/רפאלי; פ4302/20
/של ח"כ לפיד ואחרים; ה"ח פ1550/19
.)של ח"כ איילת שקד ואחרים
3
נוכח האמור, כדי לממש את הכוונה לשמר את שוויון המעמד בין העקרונות הלאומיים ובין העקרונות
:הדמוקרטיים של המדינה, יכולה הוועדה לבחור באחת משתי חלופות
האחת , לוותר על סעיף העליונות (סעיף
1
.))(ד
השנייה , להותיר את סעיף העליונות, אבל לכלול בו התייחסות לעקרונות יסוד נוספים של המדינה, מעבר
לאופייה הלאומי.
,בכלל זה מוצע לשקול להוסיף התייחסות:לעניינים הבאים
(א1
.)
מדינה
דמוקרטית
ע יקרון בסיסי נוסף
במדינ
ת ישראל ה
ו א שמשטרה
דמוקרטי .בישיבות ה וועדה התייחסו חלק מן הדוברים
לחשיבות במתן ביטוי בסעיף1 להיות
המדינה מדינה דמוקרטית ששומרת
על זכויות אדם וזכויות אזרח .
למרות
ש
חלק מ ערכים אלה מעוגנים בחוקי יסוד אחרים, ההתמקדות בחוק זה
בלאום היהודי ובזכ ותו לבית
,לאומי במדינת ישראל
ובמיוחד מתן העדיפות הפרשנית לסעיף1
,
מעלה את הצורך באמירה מפורשת שהאפיון
הלאומי של המדינה אינו בא על חשבון
הערכים הדמוקרטיים ה של.
,לעניין זה אפשרות
אחת היא
לעשות
שימוש בתיבה שהתקבלה כבר )בחקיקת היסוד (ואף בחקיקה רגילה- אפיון המדינה כ מדינה "יהודית
"ודמוקרטית . אפשרות
שנייה
היא"לפרק" את ה תיבה האמורה
לשני חלקים –
ולהתייחס בסעיף קטן אחד
להיותה
מדינה יהודית , ובסעיף קטן אחר לכך שהמדינה היא
דמוקרטיה .
(א2
.)זכויות הפרט בכלל, והזכות לשוויון בפרט
כאמור ,
חלק מחברי הוועדה התייחסו לחשיבות במתן ביטוי בסעיף1 למחויבות של מדינת ישראל
לשמירה על
זכויות אדם וזכויות אזרח
, ובראש ובראשונה לזכות לשוויון .
אכן, דווקא על רקע הדגשת הקשר המיוחד של
המדינה לעם היהודי, יש משמעות להבהרה בחוק היסוד כי למרות זהותה
הלאומי
ת
של המדינה, היא נותרת
מחויבת לשמירה על זכויות של
כלל הפרטים במדינה.
בהקשר זה יצוין
כי למרות שחלק מזכויות האדם מעוגנות בחוק-י
סוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-
יסוד: חופש
,העיסוק אין בכך כדי לגרוע מהחשיבות בהתייחסות למחויבותה של המדינה לשמירה על זכויות אדם גם בחוק
היסוד דנן, ומקובל גם בחוקות של מדינות לאום אחרות
שלצד
פרק זכויות האדם בחוקותיהן, גם במבוא או
בסעיפים הראשונים ש
ל ה חוקה
ש בהם מעוגנת לרוב זהותה הלאומית של המדינה, מודגש כי אין בזהותה
הלאומית
כדי לגרוע מזכויות כלל אזרחיה(ותושביה) כפרטים.
בהתאם לכך, נציע הוספת נוסח ולפיו מדינת ישראל מכבדת את הזכויות של כלל
אזרחיה ו
תושביה.
,בנוסף בדיוני הוועדה חזר ועלה מצד חלק מהדוברים הצורך בעיגון
הזכות לשוויון
בחוק היסוד דנן, או הוספתו
לחוק-
יסוד: כבוד האדם וחירותו. אכן, כפי שעלה בדיוני הוועדה, מדינת ישראל היא
ח ריגה ברמה העולמית
בכך שאינה מזכירה את הזכות לשוויון במפורש בחוקתה (אף כי בפסקי דין שונים בית המשפט "גזר" את הזכות
.)לשוויון מן הזכות לכבוד האדם עוד
נ טען כי הצורך בעיגון הזכות לשוויון לפרטים גובר על רקע עיגון אופייה
הלאומי של המדינה כמדינה יהודית, ועל רקע התפתחות "הפרויקט החוקתי" לכדי (כמעט) חוקה שלמה. ככל
שתהיה כוונה לעגן את הזכות לשוו יון, נציע נוסח המבטא זאת כחלק מחוק היסוד המוצע, ולחלופין כתיקון
עקיף לחוק-
.יסוד: כבוד האדם וחירותו
4
(א3
.)שותפות באזרחות/ריבונות
בישיבות הראשונות של הוועדה ע לה מן הדוברים
ה צורך בהוספת מונח שיבטא את העובדה
ש
הריבונות ב מדינת
ישראל,
כמו בכל
מדינה דמוקרטית,
מבוססת על שותפות בין
כל אזרחי המדינה .נ טען כי דווקא על רקע הגדרת
המדינה כמדינת לאום של לאום מסוי ,ם יש חשיבות
ל אמירה
מסוג זה,
הן ברמה
המעשית ,ו הן
מבחינת תחושת
ה שותפות של
כלל ה
אזרחי
ם
שהמדינה היא מדינתם ואשר כולם שותפים
בריבונות עליה.
ל כן נציע לשקול
להוסיף כי
הריבונות במדינת ישראל היא בידי
העם או כלל ציבור האזרחים.
.ב ה
עקרונות שב
הכרזת העצמאות
הצעת החוק מתייחסת להכר זה על הקמת מדינת ישראל בסעיף2
(
סעיף
ה""מטרה ) ולא בסעיף1
(סעיף
)""עקרונות היסוד,
זאת בשונה מהסעיפים המקבילים:בשני חוקי היסוד העוסקים בזכויות האדם
חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו
עקרונות יסוד
1.
זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-
,חורין והן יכובדו
.ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל
מטרה
1
.א חוק-יסוד זה, מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק-
יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה
.יהודית ודמוקרטית
חוק-יסוד: חופש העיסוק
עקרונות יסוד
1.
זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-
,חורין
וה ן יכובדו
.ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל
מטרה
2.
חוק-יסוד זה מטרתו להגן על חופש העיסוק כדי לעגן בחוק-
יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית
.ודמוקרטית
,נציע כי הנוסח של חוק היסוד החדש לא יסטה מהנוסח של חוקי היסוד הקיימים כך שההתייחסות לעקרונות
שבהכרזה על הקמת המדינה תופיע בסעיף1
.
הדברים
אמורים במיוחד
ככל שהוועדה תבקש להותיר את הנוסח
המוצע
המעניק לסעיף1 עליונות פרשנית.
ג. המרכיבים הלאומיים של המדינה
נציע לבחון גם את האופן המיטבי לניסוח מאפייניה הלאומיים של המדינה
.כמדינת הלאום של העם היהודי
(ג1). הזכות להגדרה עצמית
:הצעת החוק מתייחסת לזכות להגדרה עצמית בשני סעיפים קטנים
"
)(א
מדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי, בו הוא מממש את שאיפתו
להגדרה עצמית
על
.פי מורשתו התרבותית וההיסטורית
(ב) הזכות למימוש ההגדרה
העצמית
.הלאומית במדינת ישראל ייחודית לעם היהודי"
5
הזכות להגדרה עצמית מוכרת כזכות ברמה הבינלאומית, ואף ניתנה לזכות זו התייחסות בצ'רטר של האומות
המאוחדות. ז כות
זו
היוותה לאורך השנים בסיס לתביעה הבינלאומית של לאומים למדינה, לרבות לתביעה של
התנועה הציונית למדינה יהודית .ככלל, הזכות
להגדרה עצמית איננה זכות חוקתית שמשפיעה על עיצוב
ההסדרים הפנים-
,מדינתיים, אלא זכות המופנית כלפי חוץ המוענקת לאומות.ברמה הבינלאומית
,ואכן
רוב המדינות שמתייחסות בחוקה שלהן לזכות להגדרה עצמית עושות זאת
ב"
"מבוא לחוקה ,כ חלק
מה התייחסות
להיסטוריה של האומ ה ולנסיבות הקמת המדינה. כך גם במגילת העצמאות, זכותו של העם
" היהודי
להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית
" מופיעה כחלק מ תיאור חגיגי של התקומה
הלאומית, שכלל גם התייחסות להיסטוריה
בת ר
השנים ,של העם היהודי בארץ ישראל
למאמצים
של התנועה
הציונית, לזוועות
השואה, ולהכרה של האומות המאוחדות במדינה החדשה.
ואולם, אין הסכמה בקרב המלומדים לגבי ההגדרה של הזכות להגדרה עצמית-
הן לעניין הקבוצות הזכאיות
למימוש ,הזכות והן לעניין אופן היישום של הזכות
בהתחשב בכך שהעולם מורכב כיום ממדינות ר יבוניות אשר
ברור שלא יעניק
ו לכל קבוצה אתנית-
לאומית בתוכן מדינה נפרדת (דוגמה מן העת האחרונה בהקשר
זה
ניתן
לראות ב .)מחלוקות בשאלת ההיפרדות של קטלוניה מספרד יודגש כי
הזכות ל ""הגדרה עצמית אינה מבססת
בהכרח את ה
זכות של קבוצה לאומית-
אתנית
למדינת לאום ויכולה לקבל ביטוי בצורות אחרות ה מאפשרות
לקבוצה לאומית לשמר את מורשתה .
כפי 'שהסביר פרופ חיים גנז, "מנקודת המבט של הפילוסופיה המדינית
ושל המשפט הבינלאומי, הזכות להגדרה עצמית היא לא בהכרח זכות למדינת לאום. היא יכולה להיות מזוהה
עם הזכות לאוטונומיה, ולדעתי, היא זכותו של ציבור אתנו-תרבותי לנה ,ל את עיקר חייו במסגרת תרבותו. זוהי
".בעיני, התכלית של הזכות להגדרה עצמית2
באשר להצעת
ח וק היסוד דנן–
אין חולק כי מטרתו של חוק היסוד המוצע היא לעגן את
העובדה ש מדינת ישראל
ה יא ביטוי לזכותו של העם היהודי להגדרה עצמית
מ
דינתית
.במסגרת מדינת לאום העיגון מתבטא בנוסח
המוצע
בהתייחסות
למדינת ישראל "כבית הלאומי של העם היהודי שבו הוא מממש את זכותו להגדרה עצמית"
(ס"
ק(א))
, ואף עוד יותר מכך, אם ייעשה שימוש בנוסח חלופי המוצע" ולפיו המדינה היא
מדינת הלאום
של
העם היהודי
שבה ה
וא מממש את זכותו להגדרה עצמית ."
,ואולם נוכח האמור לעיל ,
עולה שאלה באשר
ל
הכללת ה נוסח המוצע לס"ק1
(ב) ולפיו "הזכות למימוש ההגדרה
העצמית הלאומית במדינת ישראל
ייחודית
."לעם היהודי ,כאמור התוספת לפיה הזכות למימוש ההגדרה
,העצמית "ייחודית" לעם היהודי
ע שויה להתפרש כעומדת במתח עם המצב הקיים
ש בו
מוענ קת למיעוט הערבי
מידה מסוימת של הגדרה עצמית תרבותית ברמה
הקהילתית , מבלי שיש בכך כדי לגרוע מאופייה של המדינה
.כמדינת לאום של העם היהודי
,כך למשל
במאמר
של ד"ר 'בקשי ופרופ ספיר, הם מתייחסים לכך שגם מדינת לאום נדרשת לכבד את הזכות
לתרבות של חברי קבוצות המיעוט, ו"במסגרת זו יהיה מקום לבחון מתן אוטונומיה, חלקית או מלאה, לחברי
הקבוצה בעניינים שונים הנוגעים בשימור תרבותם". הם מדגישים כי "הזכות לתרבות של קבוצת המיעוט
."במדינת הלאום תישמר ברמה קהילתית, ואילו הזכות לתרבות של קבוצת הרוב תישמר ברמה מדינתית הם
2
" ,חיים גנז פירוש הזכות להגדרה עצמית ותפיסת יהודיותה של ישראל כחסם על דרך השוויון והשייכות של האוכלוסייה
הערבית
בישראל ", מתוך
חסמים בפני שויון הערבים בישראל ו (ק)בץ (
2006
,)
124-120
,ב 'עמ122
.
6
אף מתייחסים
לכך שבישראל ניתנת למיעוט הערבי או טונומיה מסוימת בתחומים.כגון מעמד אישי וחינוך3
בהתאם ,לכך מוצע כי הוועדה תדון
בסוגיה זו.
(ג2
.)
"סעיף קטן (ג) לפיו "ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי
מ וצע לדון בסעיף הקטן החדש שנוסף ,בנוסח המעודכן של הצעת החוק ולפיו"
ארץ ישראל היא מולדתו
ההיסטורית של העם היהודי"
.))(ס"ק (ג
סעיף זה מזכיר חלקי "מבוא" בחוקות של מדינות אחרות, שבהם יש
התייחסות
להיסטוריה של העם המקים את המדינה , להצדקות המבססות את ריבונות המדינה, ולערכים
העיקריים של המדינה .
,ואולם אמירה
כללית מסוג זה
אינה מתאימה לסעיף
ה כולל אמנם הוראות
ה צהרתיות
"חגיגיות",
אך בעלות מעמד חוקתי
מחייב ,ה נהנות
מ עדיפות פרשנית על פני
כ
ל חקיקה אחרת.
בנוסף, קיימת כפילות מסוימת בין סעיף קטן זה ובין ההתייחסות בסעיף קטן (א) לכך שהזכות להגדרה עצמית
של העם היהודי היא
"על פי מורשת
ו
.התרבותית וההיסטורית" של העם היהודי לכן נציע לשלב את )ס"ק (ג
)כחלק מס"ק (א שעניינו מימוש הזכות להגדרה עצמית
, ולא כסעיף קטן נפרד ,בנוסח זה :
"
מדינת ישראל היא הבית הלאומי ][גרסה ב': מדינת הלאום ,של העם היהודי
ש בו הוא מממש את
זכותו
להגדרה עצמית
בארץ ישראל, שהיא מולדתו ההיסטורית והתרבותית".
.ד סעיף2: סעיף המטרה
כאמור לעיל, נציע כי סעיף המטרה יהיה דומה, ככל הניתן, לסעיפי המטרה המופיעים בחוק-
יסוד: כבוד האדם
וחוק-
.יסוד: חופש העיסוק בהתאם לכך, מוצע להעביר את
ההתייחסות להכרזה על הקמת המדינה
לסעיף1
,
ולעשות שימוש בתיבה
"מדינה יהודית ודמוקרטית"
בסעיף2
.
נוסחים מוצעים לדיון:
ח לופה 'מס1
: למחוק את סעיף1(ד) המוצע
ח לופה 'מס2
: להוסיף לסעיף1
את
ה מרכיבים החשובים מחוקי יסוד אחרים שמהווים את עקרונות
העליונים של החקיקה כולה(ל
משל), זכויות הפרט, יסודות הדמוקרטיה, ויסודות משטריים
ככל שהוועדה מבקשת להשאיר את סעיף1
:(ד) המוצע
סעיף1: עקרונות יסוד
חלופה א'
:
)(א מדינת ישראל היא
מדינה יהודית ודמוקרטית [
[ ברוח :'גרסה ב
המושתתת על] העקרו נות
שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל].
)(ב מדינת ישראל היא
הבית הלאומי
][גרסה ב': מדינת הלאום ,של העם היהודי
ש בו הוא מממש את
זכותו להגדרה עצמית בארץ ישראל, שהיא מולדתו ההיסטורית והתרבותית.
)(ג מדינת ישראל מכבדת את זכויות האדם של כל
אזרחיה ו
תושביה.
)[(ד
מימוש
הזכות
ל הגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל
ייחודי
.לעם היהודי]
(ה )האמור בחוק-
יסוד זה
ו בכל
חיקוק
אחר יפורש לאור
האמור בסעיף זה.
3
אביעד בקשי וגדעון ספיר, "בזכות הזכות למדינת לאום–
על חסרונו של השיקול הלאומי בפסקי הדין בעניין חוק האזרחות
והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-
2003
,"עיוני משפט
לו509
,
522
(
2013
.)
7
'חלופה ב :
)(א מדינת ישראל היא
הבית הלאומי
][גרסה ב': מדינת הלאום ,של העם היהודי
ש בו הוא מממש את
זכותו
להגדרה עצמית בארץ ישראל
, שהיא מולדתו ההיסטורית והתרבותית.
)[(ב
מימוש
הזכות
ל הגדרה עצמית
לאומית במדינת ישראל ייחודי
.לעם היהודי]
(ג )
מדינת ישראל היא דמוקרטיה אשר הריבונות בה היא בידי העם :'[גרסה ב אשר הריבונות בה
היא בידי
כלל ציבור האזרחים, ללא ה
ב
דל דת ולאום].
(ד) מדינת ישראל מכבדת את זכויות האדם של כל תושביה.
(ד )האמור בחוק-
יסוד זה
ו בכל
חיקוק
אחר יפורש לאור
האמור בסעיף זה ,ו יכובד ברוח העקרונות
שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל.
חלופה
ג'
:
1
.מהות המדינה
מדינת ישראל היא מדינת הלאום ][גרסה ב': הבית הלאומי של העם היהודי, המושתת על יסודות
,החרות
הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל
, [כאמור
בהכרזה על הקמת מדינת ישראל],
[ ומקיימת שוויון זכויות לכל אזרחיה
בלי הבדל דת, גזע ומין.]
2
.משטר המדינה
.מדינת ישראל היא דמוקרטיה
סעיף2: מטרה
חוק-
יסוד זה מטרתו להגן על מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם
היהודי כדי לעגן בחוק-
יסוד את ערכיה של מדינת ישראל
.כמדינה יהודית ודמוקרטית
נוסח מוצע להוספת הזכות לשוויון לחוקי היסוד:
חלופה א :'
,](ג) מדינת ישראל מכבדת את זכויות האדם של כל תושביה [ואזרחיה ומקיימת שוויון זכויות לכל
[תושביה ו]אזרחיה ללא הבדל דת, לאום
ומין.
'חלופה ב :
.](ג) מדינת ישראל מכבדת את זכויות האדם של כל תושביה [ואזרחיה
יחד עם
תיקון עקיף
לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו:
סעיף2א: שוויון
"
הכל שווים בפני החוק; אין מפלים אדם מטעמי מין, דת, ארץ מוצא, לאום, עדה, גזע, גיל, מוגבלות
או נטייה מינית
.][גרסה ב': או מכל טעם אחר
" (לקוח מהצעת החוקה של ועדת החוקה מהכנסת ה-
16
)