חומר רקע
11
דצמבר2017
כ"ג כסלו, תשע"ח
נייר עמדה
בנושא
הצעת חוק בתי דין רבניים (בוררות בעניין אזרחי ,)התשע"ז–
7
201
מוגש לועדת
חוקה חוק ומשפט
לקראת דיון ביום12.12.17
שדולת הנשים בישראל ו עמותת
אית
ך-מעכי משפטניות למען צדק
חברתי
מבקשות ל
שוב ול הביע דאגה
עמוקה והסתייגות חריפה באשר ל
הצעת חוק בתי דין רבניים (בוררות בעניין אזרחי ,)התשע"ז–
2017
בנוסחה
העדכני
.והשלכותיה האפשריות על זכויותיהן של נשים בישראל
נוסחה העדכני של הצעת החוק לא שינה עמדתנו בנוגע למשמ עות הרחבה
וה מסוכנת
ל חיזוק מעמדם
וסמכויותיהם של בתי הדין הרבניים
. מוסדות
אשר האדנים עליהם הם מושתתים, הדרכים בהן נקבעות
,הרכבם האנושי ודרכי התנהלותם
נגועים באפליה עמוקה וקשה של נשים ו פוגעים במאמצים להשגת שוויון
.מגדרי בישראל
,כאמור
הצעת החוק מבקשת להסמיך א ת בתי הדין
הרבניים
לעסוק בבוררות בהסכמה בכל"עניין אזרחי"
,
וזאת משנ
י תנה לכך"הסכמתם המפורשת"
.של כל הנוגעים בדבר
בעמדתנו לקראת הדיון שנקבע ליום
14/11/17
" עמדנו על הבעייתיות הנובעת מדרישת
ההסכמה"
,
ועל הבעייתיות הנובעת מהתדיינות בפורום דתי
על פי דין תורה והש
לכותיה של התדיינות זו כלפי נשים אשר מצויות באי שוויון כנקודת מוצא במערכות אלה ,
וביתר שאת בהתדיינויות בין צדדים אשר מצויים בפערי כוחות כגון במחלוקות בין עובד מעביד .
עמדתנו זו
מקבלת משנה תוקף לנוכח החל ה רשמית של סדרי הדין הנהוגים בבתי הדין הרבניים
על הליכי ה
בוררות
המוצעים בחוק וזאת
בהתאם לתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים בישראל–
תשנ"ג, כפי שנקבע בגדרי סעיף
4(3
.) להצעת החוק
,זאת ועוד
ההתדיינות ה"מוסכמת "בהצעת החוק יוצרת אפריורית אי שוויון כנקודת מוצא ,זאת בשל פערי
הכוחות שבין נשים לגברים אשר מונצחים על דרך הדרת
ן הממוסדת של נשים מלכהן ו/או להחזיק בתפקידים
כלשהם (כיועצות /דיינות /בוררות) במסגרות אלה .הדרה זו מבטיחה דיון בלתי שוויוני בפני הרכב של פוסקי
הלכה ,שהינם גברים דתיים ,בעלי תפיסת עולם גברית –
רחוקה מעולמן של הנשים ,ארכאית ופטריארכלית
אשר מוטה מראש לרעתן של נשים.
בנוסף, הבענו חשש עמוק באשר ל
השלכות על ז כויות מהותיות של צדדים מתדיינים
על פי ה דין הדתי אשר
מהווה מערכת דינים מקבילה, שאינה כפופה ל מערכת המשפטית הקיימת ובהתפתחויות חקיקתיות אשר
העניקו מעמד חוקתי לעקרונות יסוד כגון שוויון, כבוד וחירות, חופש העיסוק ועוד .
בנייר עמדה זה נבקש ל פרט עמדתנו כי יש להחריג את משפט העבודה באופן גורף מדיון במסגרת בוררות דתית
וכן את עמדתנו ביחס לסוגית ה"הסכמה" כמפורט להלן:
יש להחריג את כל משפט העבודה על כל היבטיו
כאמור, אנו מביעות התנגדות נחרצת להצעת חוק זו אשר דנה את המתדיינות במס גרתה לפורום מפלה ובלתי
שוויוני כמפורט בפתח עמדה זו. לגופם של דברים, עמדתנו הינה כי יש להחריג באופן מפורש את סמכות הדיון
במתווה של בוררות במחלוקות בתחום משפט העבודה
על כל היבטיו
. עמדה זו נובעת מכך ש בתי הדין לעבודה
בעלי המומחיות והמקצועיות לדון
במחלוקות בנוש
אי תעסוקה
תוך התאמה למתדיינים הבאים בשעריהם
בכפוף לחוקי העבודה המגנים עליהם והדברים נכונים ביתר שאת
ביחס לנשי
ם .
חשוב לציין כי אמנם הצעת החוק מסייגת דיון בנושא הנמצא בסמכותו של בית הדין לעבודה, אך סייג זה הינו
רק ביחס לנושאים ש"אינם יכולים לשמש נושא הסכם ב וררות לפי כל דין" (כך לפי סיפת סעיף1(6
.)) להצ"ח
בחינת "הדין" ביחס לנושאים אלה, מעלה רשימה מצומצ
מ ת בלבד של נושאים המצויים בסמכותו הייחודית
של בית הדין לעבודה1
אשר
נוגעת במרבית המקרים ל
מחלוקות הנוגעות ל עצם קיומה של זכות קוגנטית
וקביעת יחסי עבודה ונושאים שע
ילתם ביחסי עבודה מאורגנים ולא למחלוקות בנוגע להיקף הזכות ויישומה .
ביחס ליתר הנושאים במשפט העבודה נקבע כי
,בכל הנוגע לפרשנות החוקים ויישומם במסגרת יחסי העבודה
כגון ,כימות זכויות
בכלל זה קביעת גובה הפיצויים, גובה שכרו
/ה של העובד
/ת
, יתרת ימי המחלה, פדיון ימי
החופשה או תקופת ההודעה המוקדמת לפני הפיטורים
ועוד – בכל אלה ניתן לדון בהליך הבוררות2 .
מכאן שאין כל משמעות אמיתית להחרגה שנקבעה בסעיף1(6
) להצעת החוק משבפועל יהיה ניתן לדון
במסגרת בוררות ברוב ההיבטים הנוגעים ליחסי העבודה ועמדתנו נותרה בעינה כי יש להחריג א ת כל יחסי
העבודה
מגדרי הצעת החוק
בשל הנצחת פערי הכוחות ובייחוד של נשים בהתדיינות בפורום דתי בסוגיות אשר
ראוי שיידונו בפורום מקצועי אשר לו המומחיות לפסוק במחלוקות מסוג זה.
בשנת2017
פרסמה עמותת איתך–
מעכי דו"ח נרחב אודות השפעת הליכי הגישור בבתי הדין לעבוד ה על
זכויות נשים עובדות3
.ממצאי הדו"ח
,חשפו שורה של חסרונות וסכנות ביישום הליכי גישור במתכונתם כיום תוך
התמקדות ב מחקרים רבים אשר הצביעו על
נטייתן של אוכלוסיות מוחלשות להתפשר ולא לעמוד על זכויותיהן
בעיקר
כאשר מדובר בנשים .
אמנם הדו"ח התמקד בהליכי גישור, אך
רוח הדברים נכו
נה
ביחס לכלל ההליכים האלטרנטיביים לרבות
בוררות ופיש
ור ה
מהווים חלופה ל
התדיינות מקצועית משפטית בבתי הדין
.בעלי מומחיות בנושאים אלה
למען הזהירות
נציין,
כי גם ההוראה הנוגעת לתחולת הדין הדתי "כך שלא תיפגע זכות מהותית" בניגוד
לחוקים מפורשים (סעיף3
,)להצעת החוק אינה נותנת מענה ו/או הגנה לצדדים המצויים בפערי כוחות ועל
אחת כמה וכמה עת מדובר בנשים המתדיינות במחלוקות א-
.סימטריות מסוג זה
כך, למשל,
בעוד הצעת החוק מונה רשימה ספציפית של חוקים אשר זכויותיו של בעל דין לא
יפגעו
בניגוד
ילא הם, ובכלל זה "משפט העבודה שאין להתנות עליו, המגן על זכויות עובדים" וחוק שוויון הזדמנויות
לאנשים עם מוגבלות (סעיף3(2
(,)
3)
)להצעה .לצד חוקים מפורשים שהוזכרו בהצעת החוק, בולטי
ם
החוקים
ש
אינם
מנויים בהצעה
כגון
חוק עבודת נשים, תשי"ד-
1954
וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח –
1988
,
ה
חוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-
1998
ו וע
ד שור
ת
חוקים ארוכה
המקנה
הגנה נרחבת )(בעיקר לנשים
במקו
מות
.עבודתן
התוצאה הינה ש מכלל ההן לומדים על הלאו ולכאורה ניתן יהיה לדון בהליכים לפי חוקים
1
ראו בסעיף24
לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-
1969
2
בג"ץ760/79
דיין נ` בית-הדין הארצי לעבודה(, פ"ד לד3
)
820
`, בעמ823
3 עו"ד קרן שמש פרלמוטר ,השפעת הליכי גישור בבתי הדין לעבודה על זכויות נשים עובדות ,דו"ח
של עמותת איתך–
מעכי
( משפטניות למען צדק חברתי2017
.)
אלה, תוך החלת דין תורה אשר הינו בלתי שוויוני ומפלה מטבעו ו
במסירת
סכסוך שעילתו בין היתר בחוקים
אלה לבוררות עלול
ות
עובדות
למצוא עצמ
ן ללא הגנה מפני ניצול מוסרי, ערכי וכלכלי4.
מכאן ו
לאור הפער הבולט ביחסי הכוחות, אי השוויון והייצוג הא-
,סימטרי של תפיסות העולם במערכת הדתית
גובר החשש לזכויות הנשים אשר ימצאו עצמן מתדיינות בפני .בוררות מסוג זה
סוגית ההסכמה
הדרישה ל"הסכמה מפורשת" מצד הצדדים, כתנאי להתדיינות, מעלה חשש ממשי ל כפיית הסכמה כתנאי
להתדיינות. חשש זה מקבל משנה תוקף לאור העמימות באשר למועד מתן ההסכמה ואופן נתינתה-
שכן מבלי
לתחום את מועד מתן ההסכמה בפועל, בכל שלב ניתן יהיה
להשיג את הסכמת אחד הצדדים והדבר משליך
ישירות על אופן מתן ההסכמה ועל האפשרות שהסכמה זו תינתן שלא בכפייה ו/או תחת לחץ ותוך איום
.בסנקציות חברתיות
הדברים מקבלים משנה תוקף
עת מדובר במחלוקות אזרחיות/ ממוניות אשר יתפתחו בין צדדים בעלי פערי
כוחות
ממשיים, כדוגמת עובד–
מעביד ו/או בסוגיות אשר עילתן בחוזים אחידים ובסוגיות צרכניות שעילתן
בחוק הגנת הצרכן תשמ"א–
1981
ועל אחת כמה וכמה ביחס לנשים, לא כל שכן נשים באוכלוסיות מוחלשות
.בקהילות סגורות
,כאמור לעיל
בהיעדר מומחיות של בתי הדין הרבניים בתחומים אזרחיים, גובר החשש
לפסיקה הנוגדת את
זכויותיהם המהותיות של המתדיינים בניגוד לחוקים שפורטו בסעיף3
להצעת החוק באופן כללי ובניגוד
לחוקים שלא נזכרו שם בפרט-
.כגון חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, וכן חוק הגנת הצרכן
דוגמא לכפיית הסכמה בין צדדים בלתי שוויוניים (במקרה
זה עובדת–
מעביד), ניתן למצוא למשל בהסכמי
עבודה במוסדות חינוכיים במגזר הדתי חרדי. בתוך הסכמי העבודה ניתן למצוא תניות גורפות אשר כופות
הסכמה
להתדיינות בפני בורר מוסכם ולהכרעה על פי דין תורה כתנאי לקבלה לעבודה (שכן ללא חתימה על
הסכם העבודה לא תחל ההעסקה בפו:על), כך למשל נכתב באחד ההסכמים
"הצדדים מסכימים כי כל סכסוך ו/או דין ודברים שיתגלה ביניהם יוכרע רק עפ"י דין תורה או
"בהתייעצות עם בורר מוסכם
:דוגמא נוספת
"הצדדים ממנים את הרב ____ כבורר מוסכם ביניהם ומתחייבים כי בכל שאלה פנו אליו או למי
שהוא יפנה והחלטתו"תהיה מחייבת
ניסוח תניית בוררות "מוסכמת" באופן גורף ואחיד במסגרת הסכמי העסקה ולא כל שכן במסגרת הסכמית
אחרת, אינה עולה בקנה אחד עם הסכמה אותנטית להתדיינות בפני בוררות דתית ומובן שהסכמה באופן הזה
אינה עולה בקנה אחד עם הדרישה להסכמה מפורשת משני הצדדים כתנאי ל קניית סמכות הבורר במחלוקות
.מסוג זה
4 ע"
)ע (ארצי1504/04
ד"ר ללה אבין נ' מכבי שירותי בריאות( ,
8.3.05
]) [פורסם בנבו.
"הסכמה מחמת "טעות אפשרית
שמדובר בהליך רשמי
הצעת החוק מבקשת לאפשר דיון במסגרת בוררות גם במידה ולא ניתנה הסכמה של שני הצדדים בכתב ובלבד
שצד אחד פנה לבית הדין וביקש זאת, או אז, בית הדין ישלח זימון רשמי לצד שאינו חתום על טופס ההסכמה
ועל האפשרות לחתום על טופס ההודעה (סעיף2
,(ג) להצעת החוק). אלא
ש
עבור חלקים משמעותיים
מהאוכלוסי
הי ,מכתב המזמין להליך בוררות שעליו מתנוסס סמל המדינה הוא עניין מרתיע אשר יוביל רבים
לקבל את הליך הבוררות המוצע ,חרף העובדה כי במכתב מצוין שנדרשת לכך הסכ
מת הצדדים.
,אשר על כן
לאור האמור לעיל, אנו ,שדולת הנשים בישראל ועמותת איתך מעכי משפטניות למען צדק חברתי,
קורא
ות ל
נבחרות ונבחרי הציבור המייצגות ומייצגים
,נשים וגברים כאחד
לבלום את
,הצעת החוק שבכותרת
ה מסכנת את
מעמדן של נשים בישראל ו
את ה
הישגים החשובים בתחום ה
שוויון המגדרי, ו בכך למנוע פגיעה
חמורה בזכויות נשים.