החלטות ועדה

DOCX 3,276 תווים המסמך המקורי ↗
סיכום מס' 95 מישיבת הוועדה מיום, ה' בחשון התשע"ח, 25.12.2017, דיון מעקב, בנושא: "כשתהיו גדולים תהיו פחחים ומזכירות: חצי מהנוער בפריפריה בחינוך המקצועי" הדיון התקיים בהשתתפות, דר' עופר רימון, סמנכ"ל טכנולוגיה תקשוב ומערכות מידע, במשרד החינוך ונציגים נוספים מהמשרד, נציגת משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, נציג משרד האוצר, נציגי משרד התחבורה, נציגת ועד ראשי האוניברסיטאות, נציגי המועצה להשכלה גבוהה, נציג פורום המכללות הטכנולוגיות, נציגת התאחדות הסטודנטים, נציגי רשת אורט, נציגת רשת עמל, נציגי איגוד המוסכים, נציגי התאחדות המלאכה והתעשייה, נציגי התאחדות התעשיינים, נציגי מועצת הנגב, נציגת תנועת הפריפריות, נציגי הפורום הציבורי – כפרי הנוער והפנימיות בישראל ועוד. מנתונים שהוצגו בדיון ע"י מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עולה כי 50% מהתלמידים בפריפריה מופנים לחינוך המקצועי טכנולוגי. בדיון שמעה הוועדה כי בערים כגון טבריה, נצרת עלית וקריית מלאכי מדובר ביותר מ- 60% מהתלמידים המופנים לחינוך המקצועי טכנולוגי וביישובים ערביים הפערים גדולים אף יותר ומגיעים בחלקם ל- 90% מהתלמידים המופנים לחינוך המקצועי. עוד למדה הוועדה כי במרכז הארץ לומדים יותר מ- 38% בחינוך המקצועי ולימודים עיוניים נפוצים ניתן לזהות למשל ב"שוהם", שם יוצעו אפשרויות שונות במהותן מאלה הפופולריות ביישובי הפריפריה, כגון: ביוטכנולוגיה, הנדסת תוכנה וסייבר, באופן זה תלמידים מאזור המרכז יוכלו לסלול את דרכם לעתיד מבטיח יותר, זאת בשונה מהסללתם של חצי מהנוער מהפריפריה לחינוך המקצועי-טכנולוגי. בדיון עלו סוגיות כגון: מרבית בתי הספר בפריפריה מנוהלות בידי רשתות המתמחות בחינוך המקצועי, מצב זה נובע מאי יכולתן של רשויות להפעיל באופן ישיר ועצמאי מערכת חינוך ותיכון, כך קורה ביישובים קטנים ומעוטי משאבים כמו עיירות הפיתוח המעבירות הפעלה זו לידי רשתות פרטיות של ניהול; הבדלים בין יישובי פריפריה חברתית לבין יישובי פריפריה גיאוגרפית מבחינת נקודות זינוק שונות של התלמידים בתחילת הדרך; הבדלים בין המסלולים הטכנולוגים שבפיקוח משרד החינוך, לבין המסלולים הטכנולוגיים שבפיקוח משרד העבודה והרווחה. יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: יו"ר הוועדה סיכם כי קיימת אפליה בין הפריפריה למרכז, לאור הנתון שהוצג בדיון כי 50% מהתלמידים בפריפריה מופנים לחינוך המקצועי-טכנולוגי והדגיש כי הסללה זו בעיקר בפריפריה היא גזענות מודרנית. יו"ר הוועדה הדגיש כי הוועדה מברכת את משרד החינוך על כלל הפעולות הנעשות על מנת לקדם את החינוך הטכנולוגי מקצועי, אך יחד עם זאת הדגיש את החשיבות הרבה במתן אפשרות בחירה לכל תלמיד ללא הסללה. הוא הוסיף, כי התכנית האסטרטגית של משרד החינוך, לחיזוק החינוך הטכנולוגי מקצועי בישראל לשנים 2017-2022 מפלה מיסודה ומכוונת בראש ובראשונה לערים מוחלשות. הוועדה סברה כי האגף הטכנולוגי במשרד החינוך לקח את החינוך המקצועי, כפי שהתקיים במשך שנים, עידכן אותו וצירף אליו מסלולים מתקדמים כדי למתג מחדש ולהקרין יוקרה על המגמות הללו. הוא הוסיף, כי לרוב, לרבים ממקצועות אלו אין כל קשר לטכנולוגיה, אלא רק משחק בטרמינולוגיה של מילים. הוועדה קראה לשר החינוך להרחיב ההשקעה בחינוך במסלולים הטכנולוגיים ביישובים חלשים ונטולי משאבים, כפי שמשקיעים במסלולים הטכנולוגיים ביישובים מבוססים וכן לפתח את המסלול ההנדסאי הדורש תשתיות יקרות. הוועדה דרשה ממשרד החינוך לבחון מחדש את שיעור התלמידים בחינוך הטכנולוגי ביישובים במצב סוציו אקונומי נמוך, אשכולות 1-4, על מנת לוודא שלתלמידים מוצעות כלל אפשרויות הבחירה למסלולים האיכותיים ביותר עבורם. הוועדה ביקשה מהמועצה להשכלה גבוהה לערוך פילוח לגבי השנתיים האחרונות ולהעביר לוועדה הנתונים הבאים: כמה אחוז מתוך כלל תלמידי החינוך המקצועי הגיעו לאקדמיה? כמה אחוז מתוך כלל תלמידי החינוך העיוני הגיעו לאקדמיה ?