חומר רקע
כ"ט בכסלו התשע"ח
17 בדצמבר 2017
אל: ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
הנדון: תקנות מרשם האוכלוסין (תקופת תוקפן ופקיעת תוקפן של תעודות זהות)(הוראת שעה) (תיקון), התשע"ח-2017
כללי:
בפני הוועדה, לאישורה, תקנות מרשם האוכלוסין (תקופת תוקפן ופקיעת תוקפן של תעודות זהות)(הוראת שעה) (תיקון), התשע"ח-2017. בתקנות מוצע לקבוע כהוראה קבועה את סמכות רשות האוכלוסין לקצר את תקופת תוקפה של תעודת זהות שבידי אזרח שמבקש את הנפקתה של תעודה חדשה, כאשר התעודה החדשה עתידה להימסר לו באמצעות הדואר.
תקנות מרשם האוכלוסין (תקופת תוקפן ופקיעת תוקפן של תעודות זהות), התשע"ב-2012 (להלן – התקנות העיקריות) כוללות, בתקנה 3 בהן, עילות לפקיעתה של תעודת זהות, שהן: קיומו של חשש ממשי להעדר שליטה של בעלי התעודה בתעודת הזהות (פרטים (1) עד (3); פגם בתעודה (פרט 4); סיום רישיון ישיבה או ביטול אזרחות או בשל מות בעליה (פרטים 5 ו-7). וכן בשל החלפתה בתעודה חדשה (פרט 6).
בתיקון משנת 2016 הוספה נסיבה נוספת של פקיעת תוקף (פרט 6א) והיא "בהגיע מועד פקיעת התוקף המופיע על גבי המדבקה שהודבקה בתעודת הזהות כאמור בתקנת משנה 2ב”. מטרת התיקון הייתה להתמודד עם הקושי שנוצר מהליך מסירת תעודת הזהות בו נדרש מוציא תעודת הזהות הביומטרית לחזור ללשכת רשות האוכלוסין לצורך קבלת התעודה לידיו. אלא, שבפועל רבים לא שבו לקבל את התעודה ובלשכה נערמו כ-80,000 תעודות זהות שיצרו עומס על המערכת (שנדרשת לאחסנן ולטפל בהן). בניסיון לצמצם את התופעה, עברה רשות האוכלוסין למודל אחר – בו נמסרות תעודות הזהות על ידי שליחי דואר ישראל. כדי שבידי האזרח לא תהינה שתי תעודות זהות תקפות, הוצע כי תוקף תעודת הזהות הקודמת שבידי התושב יפקע עם קבלת התעודה החדשה. (יוער, כי עוד קודם לכן נמסרו דרכונים באמצעות דואר רשום, אלא שהדרכונים ממילא מבוטלים בלשכה, מאחר שבניגוד לתעודת זהות - אין חובה לנשיאה של דרכון בתוקף). מובהר כי שליח הדואר שמוסר את תעודת הזהות ביד מקבליהן, עושה כן רק אם אלו מקישים נכונה קוד זיהוי שניתן להם על ידי הלשכה. הקשת קוד הזיהוי מביאה אף היא לסיום תוקפה של תעודת הזהות הישנה (אף אם התוקף שלה ארוך יותר). בפועל נדרש דואר ישראל לשלושה ניסיונות מסירה – לאחר 5, 10 ו-15 ימים.
ודוק – תעודות זהות שלא נמסרות, בין אם מאחר שהמקבל הפוטנציאלי לא היה בביתו ולא הגיע לקחת את התעודה מהדואר בתוך 15 ימים, בין אם מאחר שלא היה לו את הקוד שעליו להקיש ובין אם בשל קשיים אחרים (אי מציאת הכתובת, אובדן התעודה על ידי הדואר וכיוצא באלו) מוחזרות התעודות ללשכה. במצב זה יוצרת הלשכה קשר נוסף עם התושב, על מנת שיגיע לאסוף את התעודה. בלשכה יהיה תהליך המסירה זהה, אלא שאם לתושב אין את הקוד, הוא יוכל לקבל את התעודה גם תוך השוואת נתוני טביעות האצבעות שלו. ואולם, על מנת להימנע ממצב בו לתושב שתי תעודות זהות תקפות – מוגבל תוקף התעודה שבידו לתקופה של בין חודשיים לשלושה חודשים מיום הגשת הבקשה לתעודת הזהות הביומטרית. יוער, כי במקור הייתה מחשבה לקחת את התעודה לתושב כבר בעת הגעתו ללשכה לבקשת התעודה החדשה, אלא שלאור החובה לנשיאת תעודת זהות ונוכח החשש כי התושב יזדקק לתעודת הזהות עוד קודם לכן – נדחתה הצעה זו.
הפיכת הוראת השעה לקבועה
במסגרת דיון בוועדה, שהתקיים ביום 7 בנובמבר 2017, הביעו בוועדת החוקה חשש כי מסירת התעודות לא תתבצע באופן מיטבי ותותיר תושבים רבים ללא תעודה – בלא כל אשם מצדם. על כן נדרש משרד הפנים לערוך מעקב על מסירת התעודות ולדווח על כך לוועדה.
בהתאם מסר משרד הפנים לוועדה דוח על פרויקט מזור (פרויקט מסירת תעודות הזהות) לתקופה שבין 25.1.2017 ועד 31.10.17. תמצית הדוח למסירת תעודות הזהות היא כדלקמן:
מתוך 388,111 תעודות זהות לתושבים נמסרו לתושבים 353,185 תעודות שהן 91% מהכמות שדוורה.
17,687 תעודות שהן 4.56% מהתעודות הוחזרו ללשכה בשל אי דרישה או בקשה למסירה בלשכה (ככל הנראה בשל אי נוכחות של התושב בבית באותו מועד).
94.35% מהתעודות נמסרו בתוך 10 ימים.
70 תעודות שהן 0.02% אבדו.
רק כ-74% מהתעודות הופעלו. כלומר, התושבים קיבלו את התעודות לידיהם, אך לא הפעילו אותן כנדרש באמצעות סמס או הודעה קולית (עבור אלו שאין להם טלפון נייד). על פי רשות האוכלוסין – חלק מהציבור לא מודע לצורך בהפעלת תעודת הזהות, והוא נתקל בצורך זה כאשר הוא נדרש לתעודה מופעלת כגון בבנק. על פי רשות האוכלוסין – התעודות מופעלות במקרים אלו גם באמצעות המוקד הטלפוני.
נוכח האמור מוצע כעת, כאמור, לוועדה להפוך את הוראת השעה לקבועה.
לדיון – מדוע אחוזי אי-האיתחול של תעודות הזהות כה גבוהים? אילו אמצעים נוקטת רשות האוכלוסין לצורך אתחולן של תעודות הזהות החדשות שבידי התושבים, כאשר אלו אינם מאתחלים את התעודה ביוזמתם?