חומר רקע
1
21
בדצמבר2017
ג' בטבת התשע"ח
אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך הכנה לדיון בהצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-
2016
הקבוע ליום
26.12.2017
סעיפים371
עד375
(תחילה, תחולה הוראות מעבר והוראת שעה)
;
התוספת הראשונה; חלק י' פרק ד' (משא ומתן מוגן); סעיף
364
(תיקון עקיף לחוק ניירות ערך); סעיף369
)(תיקון עקיף לחוק בנק ישראל:
חלק י"ד :תחילה ,תחולה ,הוראות מעבר והוראת שעה
סעיף
371
המוצע– תחילה ותחולה:
371
.
(א)
תחילתו של חוק זה שנה שמונה עשר חוד שים
מיום פרסומו (להלן – יום התחילה ,)והוא יחול על
הליכי חדלות פירעון שהחלו ביום התחילה ואילך.
(ב)
על הליכי פירוק לפי פקודת החברות ,על הליכי פשרה או הסדר שניתן במסגרתם צו הקפאת הליכים
לפי חוק החברות ועל הליכי פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש ,]התש"ם–
1980
(להלן – פקודת
פשיטת הרגל )שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה ,ימשיכו לחול הוראות הדין שחלו עליהם ערב יום
התחילה.
הערות:
נוכח השינויים המהותיים והמקיפים המוצעים בהצעת החוק, מוצע לאפשר תקופת התארגנות של18
חודשים
. כמו כן,
מוצע כי על
הליכי חדלות פיר
עון שהיו תלויים ועומדים קודם ליום התחילה ימשיכו לחול אותן הוראות שחלו עליהם קודם ליום התחילה .
סעיף
372
המוצע– הוראות מעבר לעניין שעבוד צף:
372
.
חל על נכס מנכסיו של תאגיד שעבוד צף שנרשם כדין לפני יום פרסומו של חוק זה (בסעיף זה –
יום
הפרסום )ומתקיים אחד מ
אלה ,לא יחולו בהליכי חדלות הפירעון המתנהלים לגבי התאגיד ההגבלות לעניין
שעבוד צף שבסעיף
244
וההוראות לעניין חובות בדין קדימה שבסעיף
234
,ויחולו לגביו ההוראות לעניין
חובות בדין קדימה הקבועים בסעיף
354
לפקודת החברות ,כנוסחה ערב יום התחילה:
(1)
השעבוד הצף ני
תן בין השאר כערובה להבטחת פירעונו של חוב בשל אשראי שניתן לפני יום
הפרסום ;לעניין זה ,שונה מועד הפירעון או שיעור הריבית אחרי יום הפרסום יראו את האשראי כאילו
ניתן לאחר יום הפרסום ;
(2)
הליכי חדלות הפירעון נפתחו לא יאוחר מתום חמש שנים מיום הפרסום.
הערות:
מ וצע לקבוע הוראת מעבר העוסקת בתנאים למימוש
שעבוד צף,
,שתכליתה להבטיח שהשינוי בהסדר החל על שעבוד צף
לרבות הגבלת זכותו של בעל השעבוד הצף לפירעון של רק75%
מהתמורה שהתקבלה ממימוש נכסי השעבוד הצף (סעיף
244) וכן האפשרות לפרוע חובות בדין קדימה מנכסי השעבוד הצף אם אין די בקופת הנשייה לצורך פרעונם
(סעיף234
) ,
יחולו רק באופן
פרוספקטיבי
)(צופה פני עתיד .
2
על-
פי ההצעה, בכל הנוגע לשעבוד צף
שנרשם לפני יום פרסומו של החוק , יחול הדין הישן, אם השעבוד ניתן כערובה ביחס
לאשראי שניתן
לפני יום פרסום החוק ,או
אם האשראי ניתן
לאחר יו ,ם פרסום החוק
אך
הליכי חדלות הפירעון החלו עד
חמש שנים מיום פרסום החוק (על-
)פי ההצעה, שלוש וחצי שנים מיום כניסת החוק לתוקף.
הוראה זו יכולה לחול למשל
במצב שבו נרשם שעבוד צף כללי על נכסי התאגיד
לפני
יום פרסום החוק, וההלוואה"ממחוזרת" ב מהלך חמש השנים
שלאחר מכן.
מובהר כי הוראה זו חלה ברמה התאגידית–
כלומר, אם יש לתאגיד שעבוד צף אחד שלגביו יש להחיל את הדין הישן יחול
הדין הישן לעניין
כל חובות התאגיד המשועבדים בשעבוד צף .
לדיון : מדוע נשמר הדין הישן ביחס להלוואות
ל משך5
שנים ,מיום פרסום החוק
ו אף ביחס לכל
השעבודים הצ פים של
התאגיד?
האם אי
ן מדובר בתקופה ארוכה מדי
?בהתחשב בכך שממועד הפרסום כבר אין הסתמכות על הדין הישן
סעיף
373
המוצע– הוראות מעבר לעניין פשיטת רגל:
373
.
(א)
נקבעה בחיקוק לפני יום התחילה הוראה הנוגעת לפושט רגל ,לפשיטת רגל או להליכים לפי פקודת
פשיטת הרגל ,יראו אותה ,החל ביום התחילה ,כהוראה הנוגעת ליחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי
חוק זה או להליכי חדלות פירעון המתנהלים לגבי יחיד לפי חוק זה ,בהתאמה.
(ב)
צו כינוס שניתן ליחיד לפי פקודת פשיטת הרגל לפני יום התחילה ,יראו אותו לעניין סעיף
163
(ג()
4)
כצו לפתיח
ת הליכים אחר.
הערות:
מוצע לקבוע הוראה כללית לגבי האופן בו יקראו מונחים בחוק פשיטת הרגל בדברי חקיקה
אחרים
בהם מוזכרת הפקודה והמונחים
המרכזיים.בה, לאחר כניסתו של החוק לתוקף
הוראה זו מצטרפת לתיקונים העקיפים העורכים התאמות של המונחים בפקודת
פשיטת הרגל לחוק ה.חדש בחלק קטן מהחוקים הרלוונטיים
כמו כן, מובהר כי צו כינוס ייחשב לצו פתיחת הליכים גם לעניין הארכת תקופת התשלומים כאשר "ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת
הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חדלות הפירעון" (סעיף163
()(ג4
.)) להצעה
סעיף
374
המוצע– הוראות מעבר לע
ניין ביטול פקודת החברות:
374
.
על אף הוראות סעיף
359
[
תיקון
עקיף ל
פקודת החברות] –
(1)
בתקופה של חמש שנים מיום התחילה ,ימשיכו לחול על עמותה וחברה לתועלת הציבור הסדרי
הפירוק שחלו בעניינן לפי פקודת החברות ,ערב תחילתו של חוק זה ,בהתאם להוראות פרק ז 'לחוק
הע
מותות או הוראות הפרק הראשון א 'בחלק התשיעי לחוק החברות, לפי העניין ;השר רשאי ,בצו,
,באישור ועדת חוקה
להאריך את התקופה לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים כל אחת;
(2)
סעיף
369
לפקודת החברות ימשיך לעמוד בתוקפו לגבי חברות שנמחקו בהתאם לסעיף
368
לפקודה
האמור
ה לפני יום תחילתו של חוק החברות.
הערות:
)לסעיף קטן (א–
.כזכור, במסגרת התיקון העקיף לפקודת החברות מוצע לבטל את כל ההוראות העוסקות בפירוק חברות
על-
פי ההצעה, תחולת ההסדר בפקודת החברות על
פירוק במצב של חדלות פירעון אמור להיות מוחלף על-
ידי הצעת החוק
דנן ,ופיר
וק שלא בשל חדלות פירעון (למשל, פירוק מרצון או פירוק מטעמי צדק ויושר) אמור להיות מוחלף על-
ידי הסדר
חדש שיתווסף בתיקון עקיף
לחוק החברות.
ואולם, כפי שצוין כבר לעיל ביחס לסעיף365
המוצע, מוצע כי ההסדר המעוגן
בפקודת החברות ימשיך לחול על עמותות
(מכ
ו
ח פרק ז' לחוק
)העמותות
ו על
חברות לתועלת הציבור
(מכוח הפרק הראשון
3
א' בחלק התשיעי לחוק החברות) למשך חמש שנים
. במהלך תקופה זו אמור
משרד המשפטים להשלים גיבושו של תיקון
.חקיקה כולל בעניינן של חברות אלה
עוד מוצע כי השר יהיה רשאי בצו להאריך את התוקף של
הסדר זה לתקופה שלא תעלה
.על חמש שנים
)לסעיף קטן (ב– מוצע כי
סעיף369
ש עניינו בביטול מחיקת חברה שבוטלה לפי סעיף368
,לפקודת החברות ימשיך לחול
משום שהוא מעניק זכות למשך20
.שנים מיום המחיקה להגיש בקשה לביטולה
סעיף
375
המוצע– הוראת שעה לעניין גמלה לפי פרק ח 'לחוק הביטוח הלאומי:
ה
סעיף נדון בישיבה הקודמת -
שאלה אחת שנותרה לבדיקה של נציגי הממשלה–
האם הבקשות לקבלת גמלה יוגשו ישירות
לביטוח הלאומי או י?עברו בשלב ראשון לנאמן
התוספת הראשונה
המוצע
ת :
גורמים שמהם הממונה יכול לבקש מידע אודות החייב ופירוט המידע
על-
פי המוצע בסעיף104
()(ב3
)
שכבר נדון בוועדה (בישיבה מיום8.11.2016
), יחיד המבקש לפתוח הליכי חדלות פירעון צריך
לצרף לבקשתו תצהיר, דוח מפורט בדבר מצבו הכלכלי ו כתב ויתור על סודיות המתייחס למידע ספציפי–
מידע לעניין
כתובתו, נכסיו, חובותיו, גובה הכנסתו ומקורות הכנסתו, זאת ביחס לגוף ציבור
י כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות1
;וכן
,מידע לעניין מצבו הכלכלי ולעניין יציאותיו וכניסותיו לישראל, מן הגופים המפורטים בטור הראשון לתוספת הראשונה
בהתאם למפורט בטור השני לתוספת הראשונה
. כתב הסודיות מחריג מידע המצוי בידי רשות המסים.
בדברי ההסבר מובהר כי ניתן לאסו ף את המידע גם בלא כתב ויתור על סודיות, שהרי במצב שבו הבקשה מוגשת על ידי
הנושה, החייב
אינו
חותם על כתב ויתור על סודיות כאמור. בהתאם לכך, תכלית כתב הוויתור היא רק
להבהיר
לחייב מה
.יהיה היקף המידע שיימסר לגביו
לבקשת הממשלה, בעת הדיון בוועדה בסעיף104
()(ב3) ל א נדונה התוספת הראשונה המפרטת איזה מידע ניתן לקבל מכל
,גוף המנוי בתוספת.ומוצע לדון בה כעת
בקשת היחיד
לממונה
104
.
(א)
היחיד רשאי להגיש לממונה בקשה לצו לפתיחת הליכים (בחלק זה – בקשת
יחיד ,)בהתקיים
כל
אלה :
)...(
(ב)
לבקשה יצרף היחיד את אלה:
)...(
(3)
כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע בעניינים כמפורט
בפסקאות שלהלן
ומהגורמים כמפורט להלן בהן:
(א)
מידע לעניין כתובתו ,נכסיו ,חובותיו ,גובה הכנסתו ומקורות
הכנסתו –
מכל גורם, לרבות גוף ציבורי כמשמעותו בחוק הגנת
הפרטיות ,התשמ"א–
1981
2
,אך למעט גוף המ
נוי בטור א 'בחלק א'
לתוספת הראשונה ורשות המסים
;בישראל
1
הגדרת גוף ציבורי בסעיף23
( לחוק הגנת הפרטיות1) משרדי
הממשלה ומוסדות מדינה אחרים, רשות מקומית וגוף אחר הממלא תפקידים ציבוריים
( ;על פי דין2)
גוף ששר המשפטים קבע בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ובלבד שבצו ייקבעו סוגי המידע והידיעות שהגוף יהיה
.רשאי למסור ולקבל
2 ס '"ח התשמ"א, עמ128
.
4
(ב)
מידע לעניין מצבו הכלכלי ו כן מידע
לעניין יציאותיו מישראל
וכניסותיו לישראל –
מכל גורם המנוי בטור א 'בחלק א 'לתוספת
הראשונה בעניינים ה
מפורט
ים בטור ב 'שלצדו.
תוספת ראשונה
'חלק א
(סעיף104
()(ב3
)))(ב
'טור א
הגורם
'טור ב
סוג המידע
1.
המוסד לביטוח לאומי
,מידע על מקורות ההכנסה וגובהה
המעסיק, מספר חשבון בנק ומצב
.תעסוקתי
2.
הממונה
מידע על הליכי חדלות פירעון קודמים
.לגבי היחיד
3.
רשות האוכלוסין וההגירה מידע על יציאות מישראל ועל כניסו ת
.לישראל
4.
רשם החברות
מידע על מניות בבעלות היחיד ועל היות
.היחיד נושא משרה בחברה
5.
רשם השותפויות
.מידע על זכויות היחיד בשותפות
6.
הרשם כהגדרתו בחוק הספנות (כלי
שיט), התש"ך–
1960
מידע על זכויות לגבי כלי שיט הרשומות
.על שם היחיד
7.
מנהל רשות שדות התעופה או עובד
הרשות שהמנהל הסמיכו לעניין ניהול
,פנקס הרישום כהגדרתו בחוק הטיס
התשע"א–
2011
, בהתאם להוראות
סעיף169(א) לאותו חוק
מידע על זכויות היחיד לגבי כלי טיס
.הרשומות על שם היחיד
8.
רשות הרישוי
מידע על כלי רכב הרשומים על שם
.היחיד
9.
הרשם כמשמעותו בחוק רישום ציוד
הנדסי, התשי"ז–
1957
מידע על ציוד כמשמעותו בחוק האמור
.הרשום על שם היחיד
10
.
רשות מקרקעי ישראל
מידע על זכויות היחיד לגבי מקרקעין
.שבניהול רשות מקרקעי ישראל
5
11
.
רשם המקרקעין
מידע על זכויות היחיד הרשומות בפנקסי
.המקרקעין
12
.
תאגיד המנהל אצלו, לרבות באמצעות
נציגו או בא כוחו, רישום של זכויות
המיועדות להירשם בפנקסי המקרקעין
על פי הסכם למכירת דירה, או תאגיד
שהתחייב בחוזה עם משרד הבינוי
והשיכון או עם רשות מקרקעי ישראל
שעניינו מכירתם, השכרתם או ניהולם
של מקרקעין, לטפל ברישום הזכויות
כאמור בפנק סי המקרקעין
מידע על זכויות היחיד לגבי מקרקעין
.הרשומות אצל התאגיד
13
.
רשם המשכונות
מידע על משכונות הרשומים על נכסי
היחיד [או
משכונות הרשומים
לטובתו?].
14
.
בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק
פנים–
ארציים נייחים או למתן שירותי
רדיו טלפון נייד לפי חוק התקשור ת
(בזק ושידורים), התשמ"ב–
1982
מידע על סך התשלומים שחויב בהם
היחיד במהלך השנה שקדמה למועד מתן
.הצו לפתיחת הליכים
15
.
בעל רישיון חלוקה ובעל רישיון הספקה
,כהגדרתם בחוק משק החשמל
התשנ"ו–
1996
מידע על סך הוצאות היחיד בשל צריכת
חשמל במהלך השנה שקדמה למועד מתן
.הצו לפתיחת הליכים
16
.
חברת כרטיסי אשראי
מידע על סך הוצאות היחיד במהלך
השנה שקדמה למועד מתן הצו ועל
הלוואות שהיחיד קיבל מהחברה שטרם
.נפרעו
17
.
תאגיד בנקאי
,זכויות היחיד אצל התאגיד הבנקאי
ערבויות בנקאיות תקפות שניתנו לבקשת
,היחיד
והלוואות
שהיחיד קיבל
מ.התאגיד הבנקאי וטרם נפרעו
18
.
מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על
שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–
1981
זכויות היחיד כלפי המבטח, ערבויות
תקפות שניתנו לבקשת היחיד והלוואות
.שהיחיד קיבל מהמבטח ושטרם נפרעו
6
19
.
חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח
( על שירותים פיננסיים ,)קופות גמל
התשס"ה–
2005
זכויות היחיד בקופת גמל המנוהלת בידי
החברה המנהלת והלוואות שהחייב קיבל
מהחברה המנהלת או מכספי קופת הגמל
.שבניהולה ושטרם נפרעו
[כולל גם ק
רן השתלמות]?
20
.
הנהלת בתי המשפט
פסקי דין בתובענות לסעד כספי או לסעד
בעל שווי כספי שהיחיד צד לה,ן וערבויות
.ערבונות או פקדונות שניתנו בהן
[
?מה לגבי הליכים תלויים ועומדים]
21
.
המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות
מידע על חובות היחיד שנגבים באמצעות
המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות
.ועל כספים המגיעים ליחיד מהמרכז
דיון המשך בסעיפים
נוספים:
חלק י' פרק
ד' : משא ומתן מוגן
ביום17.11.14
הגישה
הוועדה לבחינת הסדרי החוב בישראל, בראשות מנכ"לית משרד האוצ
ר דאז ,יעל אנדורן
)(ועדת אנדורן
המלצות בנושא הסדרת
ניהול האשראי והסדרי החוב, במטרה לאפשר התפתחות תקינה של שוק האשראי בישרא ל. היישום של
המלצות ועדת אנדורן מק בלות ביטוי הן בפרק ד' לחלק י' להצעה העוסק
במשא ומתן מוגן , והן בתיקון העקיף המוצע לחוק
.ניירות ערך שידון להלן
דוח ועדת אנדורן המליץ על קביעת כללים ברורים בקשר לתהליכי הטיפול בחוב של חברה בקשיים ,פיננסיים במטרה ליצור
ודאות בקרב השחקנים ב שוק ולתמרץ את הצדדים ,לחתור להסדר חוב במועד מוקדם
ב טרם נפגע ערך החברה בצורה ממשית
.ומצטמצמת יתרת הנכסים לנושים
הוועדה המליצה :על מתווה המתייחס לשני שלבים בחיי החברה
השלב הראשון ,
חברה הנמצאת בקשיים פיננסיים אך עומדת
בתשלומים למחזיקי האג"ח .
הוצע כי בכל הנוגע לחברה המצויה
בשלב ז
ה
ימונה נציג מיוחד כמשקיף בדירקטוריון החברה
ובוועדותיו , מתוך מטרה .לעודד את החברה להיכנס להליך הבראה הכולל הסדר חוב באופן מוקדם או יזום בנוסף, ניתנת
אפשרות לחברה להיכנס מיוזמתה לשלב זה ובמקר ה זה תוקנה לה תקופת בלעדיות להצעת מתווה להסדר חוב ומחזיקי האג"ח
לא יהיו רשאים להעמיד את החוב של החברה לפירעון מוקדם, אלא בתנאים מסוימים (המלצה זו קיבלה ביטוי בשינויים
מסוימים)בפרק של המו"מ מוגן .השלב השני,
מהמועד שבו החברה לא
עומדת בתשלום לנושים הפיננסיים שלה . הוועדה
מציעה לחייב את הנושים הפיננסים של חברה שלא שילמה חוב במשך45
ימים, לפתוח כנגדה בהליכי חדלות פירעון , ולפעול
למינוי מנהל .לגישת הוועדה,
קביעת כללים ברורים בהקשר זה והגברת
הו
ודאות
תגדיל את הסיכוי להידברות מוקדמת בין
החברה לנושיה.
כמו כן, גיבשה ה
וועדה
,המלצות לשיפור כלל תהליכי ניהול האשראי ולהפחתת ההוצאות הקשורות בהם ובכלל זה
המליצה
הוועדה על
צמצום משמעותי של עילות ניגודי העניינים באספות בעלי
האג"ח ו יצירת תנאים לשיתוף פעולה בין מחזיקי
אגרות החוב לצורך הצגת עמדה אחידה אל מול החברה החייבת, על ידי מינוי "נאמן מוביל" לכל סדרות אגרות החוב
(המלצות
.)אלה קיבלו ביטוי בתיקון העקיף לחוק ניירות ערך
7
חלק י :'הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים
פרק ד :'ניהול משא ומתן מוגן בידי תאגיד
הוועדה דנה
בצורה כללית בפרק זה בישיבתה מיום7.8.2017
., וגורמים רבים הביעו התנגדות לנוסח המוצע
עתה מוצע לדון באפשרות לערוך מספר שינויים
ביחס ל הצעה שהועלתה לדיון בישיבה הקודמת– ראשית , להגביל את תחולת
ההסדר לחברות
ציבוריות
, חברות אג"ח ושותפויות מוגבלות ציבוריות
.בלבד
שנית,
לקבוע את ההסדר
כהוראת שעה לארבע
שנים לשם בחינת ישימות
ו ותועלת
ו .שלישית
, לערוך שינוי
ים
.במעמדו של "נציג הנושים" המתמנה לפי ההסדר רביעית,
להקשות במידה מסוימת את התנאים לכניסה למו"מ
.מוגן
,כזכור
על-
פי המוצע בפרק זה, תאגיד יכול
לזכות בהגנות בעת ניהול משא ומתן להסדר חוב , וזאת במטרה ליצור תמריצים
לעריכת הסדרי חוב בש :לבים מוקדמים של הקשיים הכלכליים. מוצע להעניק לתאגיד שתי הגנות
האחת ,בלעדיות
בהצעת
ההסדר
;תוך מניעת האפשרות של נושה להגיש לבית המשפט הצעה להסדר באותה תקופה
והשנייה , מניעת האפשרות של
הנושה להעמיד את חובו
לפירעון מיידי
(סעיף339
.)להצעה
מוצע כי ההגנות יינתנ :ו לתאגיד, אם הדירקטוריון יאשר כי התקיימו שני תנאים
האחד ;, כי אין לתאגיד חוב שלא נפרע
ו
השני ,
כי התאגיד יוכל לפרוע את חובותיו
בשנה הקרובה
במועדם (סעיף338
.)להצעה
כאיזון להגנות שיינתנו לתאגיד, מוצע כי עם הפתיחה במשא ומתן המוגן, ימנו הנושים נציג מטעמם– "נצ יג נושים", שייוחדו
:לו שני תפקידים
האחד , ניהול המשא ומתן עם התאגיד בשם הנושים במטרה להתגבר על ריבוי האינטרסים בקרב הנושים
;ולאפשר הצגת עמדה אחידה מול התאגיד
והשני , פיקוח על התנהלות התאגיד מטעם הנושים, דבר שהוא חשוב במיוחד
בתקופה של קשיים כלכליים בה מחריפים
ניגודי האינטרסים בין בעלי המניות וההנהלה לבין הנושים. נציג הנושים ישמש
כמשקיף בישיבות הדירקטוריון ויקבל מהתאגיד מידע כמוגדר בפרק זה. הנציג ידווח לנושים ויחווה את דעתו במקרים שלדעתו
התאגיד עתיד לבצע פעולה שאינה לטובת התאגיד או עלולה לפגוע בנושים (סעיפים341
עד344
.)
סעיף337
המוצע: הגדרות
הגדרות
337
.בפרק זה –
"דירקטוריון "
– כמשמעותו בחוק החברות ,וכל גוף הממלא תפקיד מקביל בשותפות;
"משא ומתן מוגן "
– משא ומתן לגיבוש הסדר חוב שבמהלכו חלות ההגנות לפי פרק
זה.
שאלה
לדיון
: האם אין מקום להוסיף סעיף כללי
שמגדיר מה התאגיד נדרש לעשות במהלך תקופת המשא ומתן? למשל, לפי
דוח ועדת אנדורן–
על החברה להציע מתווה של הסדר חוב באמצעות
נציג הנושים.
סעיף338
המוצע: החלטה על פתיחה במשא ומתן מוגן
החלטה על פתיחה
במשא ומתן מוגן
338
.
(א)
חייב שהוא תאגיד חברה ציבורית או חברת איגרות חוב כהגדרתן בחוק
החברות או שותפות מוגבלת ציבורית כהגדרתה בפקודת השותפויות
רשאי לפתוח
במשא ומתן מוגן ,אם הגורם המוסמך
הדירקטוריון של החייב
אישר ,
בנוסח
שקבע
,השר כי מתקיימים שניים אלה:
8
(1)
אין לתאגיד
לחייב
חוב שהגיע מועד פירעונו ולא נפרע ,למעט ב חו השנוי
במחלוקת בתום לב;
(2)
אין חשש סביר
התאגיד הש חייב לא
יוכל לפרוע
במועדם
את החובות
שמועד פירעונם חל בשנה הקרובה
בתקופה שלא תפחת מתשעת החודשים
הקרובים ,במועדם.
(ב)
התאגיד
החייב
ימסור הודעה על פתיחה במשא ומתן מוגן וכן העתק מאישור
הגורם המוסמך
הדירקט
וריון ,לכל הנושים שהוא מעוניין בהגנה מפניהם ולממונה.
(ג)
השר רשאי לקבוע הוראות לעניין פרטי ההודעה כאמור בסעיף קטן (ב )ואופן
מסירתה.
(ד)
בסעיף זה" ,הגורם המוסמך "
–
(1)
בחברה ציבורית או בחברת איגרות חוב כהגדרתן בחוק החברות
ובשותפות מוגבלת ציבורית כהגדרתה בפקודת השותפויות – הדירקטוריון;
(2)
בתאגיד אחר –
הדירקטוריון, באישור
רואה החשבון המבקר את
הדוחות הכספיים של התאגיד.
שאלות
לדיון :
1.
.כאמור, מוצע להגביל את ההסדר לחברות ציבוריות, חברות אג"ח ושותפויות ציבוריות בלבד
2.
)לסעיף קטן (א–
,לפי דברי ההסבר
ההסדר עוצב במטרה שיחול רק לגבי תאגידים שהקשיים הכלכליים שלהם ניתנים
לטיפול אפקטיבי. ואולם, דומה כי קיים קושי לא מבוטל לדרוש מהדירקטוריון לאשר באופן בלתי מסויג כי התאגיד יוכל
.(בוודאות) לפרוע את חובותיו בשנה הקרובה ניתן להציע ריכוך ,בכמה מישורים בין היתר, לקבוע כלל "רך" יותר ולפיו "אין
חשש סביר" לאי תשלום החובות, וכן לקצר את התקופה שלגביה ניתנת ההתחייבות, כך שלא תפחת מתשעה
חודשים .
לצד זאת, ניתן לקבוע כי כתב האישור יהיה בהתאם לטופס מסוים שקבע השר, כדי להבטיח כי יהיה נוסח סטנדרטי לעניין
זה ו
לא יתוו
ספו להתחייבות
.שורה של סייגים ופטורים מאחריות
סעיף339
המוצע: הגנות התאגיד במסגרת משא ומתן מוגן
הגנות התאגיד
במסגרת משא
ומתן מוגן
339
.
(א)
ההגנות שיעמדו לתאגיד כלפי כל נושה שנמסרה לו הודעה לפי סעיף
338
(ב )הן
אלה:
(1)
הנושה לא יהיה רשאי להגיש לבית משפט בקשה להביא הסדר חוב
שהציע לאישור בעלי העניין ,לפי סעיף
321
;
(2)
הנושה לא יוכל להעמיד את חובו לפירעון מיידי;.
(3)
הנושה לא יוכל להגיש בקשה ל
צו ל
פתיח
ת הליכים. [התיקון מוצע
בכפוף להחלטת הוועדה לתקן את סעיף9 להצעת החוק
באופן
שיאפשר לנושה
עתידי לפתוח בהלי
ך חדלות פירעון]
9
(ב)
התקופה שבמהלכה יחולו ההגנות לפי סעיף קטן (א( )בפרק זה –
תקופת
ההגנות )תהיה כמפורט בהודעת התאגיד
החייב
לפי סעיף
338
(ב )בכפוף להוראות
אלה :
(1)
תקופת ההגנות תחל לגבי כל נושה במועד מסירת ההודעה לידיו;
(2)
תקופת ההגנות לא תעלה על שישה חודשים ממועד אישור הגורם
המוסמך
הדירקטוריון
לפי סעיף
338
(א;)
(3)
התקיימה עילה להעמדת חוב לפירעון מיידי –
תסתיים תקופת
ההגנות ,לגבי כל הנושים ,בתום
45
ימים מהיום שנמסרה לתאגיד לחייב
הודעה על קיום העילה ,אך לא יאוחר מתום התקופה שבפסקה (2
;)
(4)
לא שילם התאגיד
החייב
חוב שאינו שנוי במחלוקת בתום לב במועדו,
תפקע תקופת ההגנות.
שאלות
לדיון :
1.
()לסעיף קטן (א3
)
–
.מוצע לקבוע הגנה נוספת, לפיה בתקופת המשא ומתן המוגן נושה לא יוכל לפתוח בהליך חדלות פירעון
הגנה זו נדרשת ככל שיתקבל התיקון המוצע לסעיף9 להצעת ה חוק, ויתאפשר לנושה
עתידי
.לפתוח בהליך חדלות פירעון
בהיעדר הגנה שכזאת, יכול בעקרון הנושה העתידי להגיש בקשה לצו לפתיחת
.הליכים בתקופת המשא ומתן המוגן
2.
(לסעיף קטן ב2
)
–
אם יוסכם לקצר את התקופה שלגביה התאגיד מתחייב כי יוכל לפרוע את חובותיו, האם יש צורך לקצר
גם?את תקופת ההגנה הנתונה לו בשל המשא ומתן המוגן
3.
()לסעיף קטן (ב4
)
–
מוצע להבהיר כי תקופת ההגנות לא תפקע אם לא שולם חוב שהיה שנוי במחלוקת בתום לב. החרגה
דומה קיימת גם בסעיף338
()(א1
.) המוצע
ס עיף340
:המוצע
סעדים בשל פגיעה מהותית בנושה
סעדים בשל פגיעה
מהותית ב
נושה
340
.בית המשפט רשאי ,לבקשת נושה ,להסיר את ההגנות הקבועות בסעיף
339
(א )החלות
כלפיו ,כולן או חלקן ,או להעניק לו סעד אחר כפי שיראה לנכון בנסיבות העניין ,אם
מצא כי תחולת ההגנות עלולה לפגוע בנושה פגיעה מהותית ;לעניין זה יראו את
ההגנות כעלולות לפגוע פגיעה מהותית בנושה ,בין השאר ,
:אם מתקיים אחד מאלה
אם קיים חשש ממשי כי התאגיד פועל במטרה להונות את נושיו ,להעדיף מי מנושיו,
להבריח את נכסיו או לפגוע בשווי הנכס המשועבד לטובת הנושה. [התיקון מוצע
בכפוף להכרעת הוועדה לעניין סעיף9
]להצעת החוק
(1)
קיים חשש ממשי כי התאגיד
החייב
פועל במטרה להונות את נושיו;
(2)
קיים חשש ממשי כי התאגיד החייב
פועל לגריעת נכס מקופת הנשייה במטרה
;להבריח נכס מנושיו
(3)
קיים חשש ממשי לפגיעה
בשווי הנכס המשועבד לטובת הנושה;
(4)
קיים חשש ממשי כי החייב עושה שימוש
לרעה
בהגנות שניתנו לו.לפי פרק זה
10
שאלות
לדיון :
1.
מוצע להתאים את המקרים שבהם ניתן יהיה להסיר את ההגנה
ל
עילות לפתיחה בהליך על ידי נושה
לפי סעיף9
להצעת
החוק–
שנדון בוועדה ביום14.6.16
.אך טרם הוכרע
2.
כמו כן, מוצע להוסיף אפשרות לנושה לבקש להסיר את ההגנות במקרה שקיים
חשש כי התאגיד מנצל לרעה את ההליך
לפי פרק זה. הכוונה למצב שבו התאגיד אינו מנהל משא ומתן בתום לב וכל כוונתו
ליהנות מההגנות המוקנות לו בהליך .
ס עיף341
:המוצע
מינוי נציג הנושים
מינוי נציג הנושים
341
.
(א)
הודיע תאגיד
חייב
על פתיחה במשא ומתן מוגן ,ימנו הנושים נציג מטעמם
(בפרק זה –
נציג הנושים )שינהל בשמם את המשא ומתן ויהיה משקיף מטעמם
בישיבות הדירקטוריון של התאגיד
החייב
וועדותיו.
(ב)
לא מונה נציג הנושים בתוך
21
ימים ממועד אישור הגורם המוסמך כאמור
בסעיף
338
(א)
מסירת הודעת החייב לפי סעיף338
)(ב ,ימנה הממונה את נציג הנושים
מתוך רשימה שגיבש לאחר התייעצות עם
,הנושים
ראש רשות ניירות ערך ,הממונה
על שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר והמפקח על הבנקים. הנושים רשאים
בכל עת להחליף את הנציג שמונה בידי הממונה אם הגיעו להסכמה על זהותו של נציג
מטעמם.
(ג)
השר רשאי,, באישור ועדת החוקה לקבוע הוראות לעניין מינוי נציג הנושים,
כשירותו ,שכרו וגיבוש הרשימה בידי הממונה.
שאלות
לדיון :
1.
בהצעת החוק מוצע כי אם הנושים לא הצליחו למנות נציג מטעמם בתוך21
ימים
ממועד אישור הדירקטוריון , הממונה ימנה
את הנציג. האם לא עדיף לקבוע כי פרק הזמן של21
הימים יח ב ל מועד שבו קיבלו כל הנושים את ההודעה על כוונת התאגיד
?לפתוח במשא ומתן מוגן
2.
מוצע לד ון באופן מינוי נציג הנושים
בידי הממונה.
האם ,יש הצדקה לאפשר מינוי בידי הממונה בלא כל מעורבות של הנושים
לרבות הנושים המוסדיים? יצוין כי ועדת אנדורן המליצה שהנציג ייבחר על י
ד י נציגות מחזיקי האג"ח, מתוך רשימה
שתגובש על ידי הגופים המוסדיים .
האם אין מקום לאפשר החלפת נציג הממונה
בנציג שנבחר על-
ידי הנושים, אם הצליחו
?להגיע להסכמה על זהותו
3.
?"האם אין מקום לקבוע כללים בדבר פרסום "רשימת הנציגים
ס עיף342
:המוצע
מעמדו של נציג הנושים בד
ירקטוריון
מעמדו של נציג
הנושים בדירקטוריון
342
.נציג הנושים רשאי להיות נוכח בכל ישיבות הדירקטוריון של התאגיד
החייב
וועדותיו
ולקבל כל מידע שחבר דירקטוריון רשאי לקבל
, למעט נוכחות בישיבות וקבלת מידע
שעניינם המשא ומתן המוגן
לגיבוש הסדר החוב.
11
שאלה
לדיון
: הא ם אין קושי בשיתוף נציג הנושים בישיבות שתכליתן גיבוש האסטרטגיה למשא ומתן עם הנושים? האם אין
?מקום להגביל נוכחותו ונגישותו למידע הנוגע למשא ומתן זה
ס עיף343
:המוצע
זכות לקבל מידע
זכות לקבל מידע
343
.
(א)
התאגיד
החייב
ימסור לנציג הנושים ,זמן סביר לפני קבלת ה
חלטה בעניינים
המפורטים להלן ,את כל המידע הנוגע לאותו עניין :
(1)
חלוקה לחברי התאגיד
החייב;
(2)
עסקה חריגה;
(3)
עסקה המנויה בסעיף
270
לחוק החברות.
(ב)
התאגיד
החייב
ידווח מדי חודש לנציג הנושים על ההיקף הצפוי של הוצאות
הנהלה וכלליות כמשמעותן בכל
לי החשבונאות המקובלים.
(ג)
התאגיד
החייב
רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לקבוע תנאים לעניין
נוכחות נציג הנושים בישיבות הדירקטוריון וקבלת המידע לפי סעיף342
ולעניין
ל
מסירת מידע לפי סעיף זה או בבקשה לפטור אותו ממסירת מידע לנציג הנושים או
לנושים בשל סודיותו.
(ד)
בסעיף זה" ,חלוקה "ו"עסקה חריגה "
– כהגדרתן בחוק החברות.
שאלות
לדיון :
1.
האם אין מקום לאפשר פנייה לבית המשפט גם לגבי הוראות סעיף342
המוצע ?
2.
?האם אין קושי עם מצב שבו נציג הנושים נחשף למידע פנימי רגיש של התאגיד
ס עיף344
:המוצע
דיווח לנושים
דיווח לנושים
344
.
)(א סבר נציג הנושים כי פעולה שבכוונת התאגיד
החייב
לבצע אינה לטובת
התאגיד החייב או עלולה לפגוע בנושים ,ידווח על כך לנושים בצירוף חוות דעתו לעניין
הפגיעה שעלולה להיגרם ודרכי הפעולה האפשריות של הנושים.
)(ב נציג הנוש
ים אינו רשאי למסור לנושים מידע החורג מ.)ן האמור בסעיף קטן (א
12
שאלות
לדיון :
1.
?האם אין מקום להגביל את מסירת המידע מנציג הנושים לכלל הנושים כדי להגן על סודותיו המסחריים של התאגיד
2.
האם יש מקום להוסיף חובת דיווח גם על שינוי בנסיבות שעמדו ביסוד האישור שנתן הגורם המוסמך לפי סעיף338
)(א
?המוצע
ס עיף5
34
:המוצע
חזקה לעניין חובת זהירות
חזקה לעניין חובת
זהירות
345
.החלטת תאגיד
חייב
לפתוח במשא ומתן מוגן יראו אותה ,לעניין חובת הזהירות של
נושאי המשרה בתאגיד
בחייב ,כהחלטה שהיא לטובת התאגיד
החייב.
שאלה
לדיון :האם זה יהיה נכון לקבוע כי החלטה לפתוח במו"מ מוגן תהי ה תמיד לטובת התאגיד? האם אין מצבים שבהם
עדיף?לתאגיד להימנע מנקיטה בצעד זה
יצוין כי בדוח ועדת אנדורן אכן הומלץ לקבוע חזקה ולפיה החלטת נושאי המשרה
.בחברה להיכנס לשלב של "חברה בקשיים פיננסיים" מהווה פעולה לטובת החברה ולטובת נושיה
סעיף364
המוצע– תיקון עקי ף
לחוק ניירות ערך -
נוסח משולב(
התיקונים המוצהבים
הם הצעות הייעוץ המשפטי לוועדה):
ס"ק364
(1
)
-
סעיף1
לחוק–
סעיף ההגדרות
בסעיף1
:, אחרי ההגדרה "חוק החברות" יבוא
"חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי– חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-
2016
."
ס"ק364
(2
)
-
סעיף35
)(ב-
:""ביטול רכישה
"
35
.
)(א
מי
שר
כש
מן המציע ניירות ערך בהתאם לתשקיף ועשה זאת בהסתמך על פרט מטעה שבו, רשאי
לבטל את הרכישה ולדרוש החזרת הכספים ששי לם, ובלבד שעשה זאת תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שהפרט
היה מטעה או לאחר שפורסם דו"ח מיידי כאמור בסעיף36
(ג) שבו תוקן הפרט
המטע ה ולא יאוחר משנתיים
אח ל.ר הרכישה
)(ב זכו
ת הביטול לפי סעיף קטן (א) קיימת גם כשהמנפיק נמצא בפירוק
או שניתן לגביו צו לפתיחת
הליכים לפי
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי".
הערות:
סעיף35
לחוק ניירות ערך קובע כי מי שקנה ניירות ערך מן המציע בהסתמך על פרט מטעה שהיה בתשקיף רשאי לבטל את
הרכישה ולדרוש את הכספים ששילם. סעיף קטן (ב) של אותו הסעיף
מבהיר
כי זכות הביטול קיימת גם כאשר המנפיק נמצא
בפירוק, והפירוק אינו מבטל את היכולת לביטול הרכישה . מוצע להבהיר כי זכות הביטול קיימת גם כאשר ניתן צו לפתיחת
.הליכים לגבי המנפיק לפי החוק המוצע
ס"ק364
(3
)
-
תיקון סעיף35א: סעיף ההגדרות
35
.א בפר ק זה–
"נציג הנושים" כמשמעותו בסעיף341
לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכ;לי
13
הערות:
,כאמור לעיל "נציג הנושים" לפי סעיף341
לחוק מתמנה כאשר תאגיד מודיע על פתיחה במשא ומתן מוגן. נציג זה מנהל את
המשא ומתן בשם הנושים וכן משמש משקיף מטעמם בישיבות שמקיים דירקטוריון התאגיד ווועדותיו. עוד קובע אותו סעיף
כי אם לא נקבע נציג כאמור בתוך21
.ימים, ימנה אותו הממונה, על פי תנאי אותו הסעיף
ס"ק364
(4) ו-(5
)
-
תיקון סעיפים35
ב "חובת מינוי נאמן" וסעיף35ה "סייגים לשמש נאמן למחזיקים בסדרה
מסוימת של
"תעודות התחייבות:
סעיף35ב –
"
35
.ב
)(א
לא יציע אדם תעודות התחייבות לציבור
בסדרה אחת או יותר אלא אם כן מינה המנפיק נ
אמ ן
למחזיקים בתעודות ההתחייבות; נאמן ראשון ימונה בשטר נאמנות שייערך בין המנפיק לבין הנאמן וייחתם
בידם, ותקופת מינויו תהיה עד מועד כינוסה של אסיפת המחזיקים שיכנס הנאמן לפי סעיף קטן (א1
); לאחר מכן
ימונה הנאמן בידי האסיפה שכונסה כאמור היא תקבע את תקופת מינויו, ורשאית אסיפת מחזיקים לשוב ולמנותו
לתקופות מינוי נוספות.
(א1)
לא יאוחר מתום14
ימים ממוע ד הגשת הדוח השנתי השני על ענייני הנאמנות לפי סעיף35ח1
,)(א
יזמן הנאמן אסיפת מחזיקים, לגבי כל סדרת תעודות התחייבות בנפרד; האסיפה תכונס לא יאוחר מתום שישים
ימים ממועד הגשת הדוח השנתי על ענייני הנאמנות כאמור, וסדר יומה יכלול את מינוי הנאמן לתעודות
התחייבות לת קופה שתקבע, דיון בדוח השנתי על ענייני הנאמנות וכן כל נושא אחר שנקבע על סדר היום כאמור
בסעיף35יב2.
(א2) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(א1), הציע אדם לציבור תעודות התחייבות בסדרה נוספת
של
המנפיק , אחת או יותר (בסעיף קטן זה– הסדרה הנוספת), לאחר שמונה במס גרת הצעה קודמת, נאמן לפי סעיפים
קטנים (א) ו-(א1
), ישמש הנאמן שמונה כאמור גם נאמן למחזיקים בתעודות התחייבות מהסדרה הנוספת, ואולם
אסיפת המחזיקים שתכונס לפי הוראות
סעי
ם פי
35יד(ד) ו
קטן וסעיף קטן
(א1
) רשאית לקבל החלטה לפעול
להחלפת הנאמן
בהתאם להוראות סעיף קטן (א3
,)
ובלבד שלא יכהן יותר מנאמן אחד למחזיקים בתעודות
ההתחייבות בכל הסדרות שהנפיק התאגיד.
(א3)
החלטות בעניין מינויו או החלפתו של הנאמן לפי סעיף זה יתקבלו ברוב של המחזיקים בכל תעודות
.ההתחייבות שלהם הוא משמש נאמן
)(ב
על נאמנות לפי פרק
זה יחולו הוראות חוק ה נאמנות, אם לא נקבעה בפרק זה הוראה אחרת, ובלבד
–
(1)
שלעניין סעיף11
לחוק הנאמנות אין להתנות על הוראות סעיפים3
,)(ג7
,
9
,)(א10(ד) ו-
13
;לחוק האמור
(2)
שהוראות סעיף13
.לחוק הנאמנות יחולו, לעניין נאמנות לפי פרק זה, גם על נושא משרה בנאמן"
סעיף35ה –
35
.ה ל
א ישמש אדם נאמן למחזיקים בסדרה מסוימת של תעודות התחייבות, אם מתקיים לגביו אחד מאלה:
(1)
בעל שליטה בו, נושא משרה בו או בן משפחתו של כל אחד מהם, הוא נושא משרה במנפיק של תעודות
ההתחייבות מאותה סדרה או בבעל שליטה במנפיק כאמור, או שהוא נושא משרה בתאגיד בשליטת א
חד מהם;
(2)
קיימות נסיבות שבשלהן עלולה להיווצר סתירה בין טובתו שלו, של בעל שליטה בו, של בן משפחתו של
בעל שליטה כאמור או של תאגיד בשליטת אחד מהם, ובין טובתם של מחזיקים בתעודות התחייבות מאותה
סדרה. לעניין זה, לא יראו בכך שהנאמן משמש נאמן למחזיקים בתעודות התח ייבות מכמה סדרות של אותו
מנפיק כנסיבה שבשלה
בלבד
עלולה להיווצר סתירה בין טובתו שלו לטובתם של מחזיקים בתעודות התחייבות
.מסדרה מסוימת
14
הערות:
על פי המוצע, תאגיד המנפיק תעודות התחייבות ימנה
ממועד ההנפקה נאמן אחד
שישמש כ .נאמן מוביל נאמן זה יהיה אחראי על
ייצוג
מחזיקי האג
"ח כמ.פורט בחוק ניירות ערך
התיקון המוצע מיישם את
אחת מהמלצות ועדת אנדורן להקטנת "עלויות עסקה" הנובעות מהייצוג הנפרד של מחזיקים בסדרות
שונות של אג"ח, ולהקל על המחזיקים להציג עמדה אחידה מול התאגיד. על פי דברי ההסבר להצעת החוק,
מינוי נאמן מוביל אחד
יגרור
הקטנ
ה
של ההוצאות על תפעול
האשראי וייעול פעילות הגופים המוסדיים ואינטרס זה גובר על החשש מניגודי עניינים .
גישה נגדית גורסת כי מינוי נאמן אחד
למספר סדרות , במיוחד במצב שבו המחזיקים מתחרים על בטחונות או מקורות תשלום של
החברה,
עלול
לעורר קשיים מבחינת ניגודי העניינים וכי הנאמן יתקשה לפעו ל לטובתו של הסדרות השונות בעת ובעונה אחת (כך
נטען למשל בנייר העמדה של הרשות לניירות ערך מיום26.7.2005
.)שהוגש לוועדת אנדורן
לדיון: האם אין מקום לקבוע נוסחה מאוזנת יותר ולפיה המינוי של נאמן יחיד יהווה ברירת מחדל, אך ניתן יהיה לסטות ממנה ,
קרי: כל סדרה תוכל לבחור נאמן אחר מטעמה ?ראו שינויים בנוסח המבטאים הצעה זו.
ס"ק364
(6
)
-
תיקון סעיף35
:"ז "שינויים בכתב הנאמנות
35
.ז שינוי ב:שטר הנאמנות לא ייעשה אלא אם נתקיים אחד מאלה
(1)
הנא
מן שוכנע כי השינוי אינו פוגע במחזיקים בתעודות ההתחייבות ; הוראות פסקה זו לא יחולו לעניין
שינוי של זהות הנאמן או שכרו בשטר הנאמנות, לשם מינוי נאמן במקומו של נאמן שהסתיימה כהונתו;
(2)
המח
זיקים בתעודות ההתחי יבות הסכימו בהחלטה שהתקבלה באסיפת מחזיקים שנכחו בה מחזיקים
בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מאותה סדרה, ברוב של המחזיקים בשני
שלישים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחיבות המיוצג בהצבעה או ברוב אחר שנקבע בשטר
,הנאמנות, לפי הגבוה או ברוב כאמור באסיפת מחזיקים נדחית שנכחו בה מחזיקים בעשרים אחוזים לפחות
מהיתרה כאמור.
(3)
נקבע בשטר נאמנות תנאי שבהתקיימו תהיה לנושים זכות למנות נציג נושים–
המחזיקים בתעודות
ההתחייבות הסכימו בהחלטה שהתקבלה ברוב של המחזיקים בשלושה רבעים לפחות מיתרת הערך ה נקוב של
.תעודות ההתחייבות
הערות :
סעיף35
:ז לחוק ניירות ערך קובע כי ניתן לערוך שינויים בשטר נאמנות בשתי דרכים
האחת , אם הנאמן השתכנע שהשינוי לא
;פוגע במחזיקים בתעודות התחייבות השנייה , באמצעות החלטה של אסיפה כללית של מחזיקים
בתעודות התחייבות,
ברוב
של המחזיקים ב-
2/3
לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות המשתתפות בהצבעה . מוצע להוסיף ולקבוע כי שינוי
תנאי הנוגע למינוי נציג נושים ידרוש רוב של3/4
.לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות
לדיון:
1.
האם
הדרישה לרוב של3/4
מסך האחזקות
ולא מהערך המיוצג
בהצבעה
, אינ?ה דרישה מחמירה מדי
2.
ככל שאכן ימונה נאמן משותף לסדרות שונות–
האם אין מקום לשקול קביעת דרישה לרוב בקרב
כל אחת מהסדרות
ולא
בקרב כלל
הסדרות ?, בפרט כשמדובר בהצבעה הנוגעת לנציג הנושים
ס"ק364
(7
)
-
תיקון סעיף35
"ח "חובות הנאמן:
35
.ח
)(א הנא מן חייב לפעול
לטוב
ת כ
לל המחזיקים בתעודות ההת חייבות והוא ינהג בזהירות, באמונה
ובשקידה, לא יעדיף את עניינו של מחזיק אחד על פני עניינו של מחזיק אחר ולא ישקול במסגרת תפקידו שיקולים
שאינם נובעים מעצם החזקת תעודות ההתחייבות בידי המחזיקים שהוא נאמן להם.
)(ב הנאמן ינקוט את כל הפעולות
הדרושות לשם הבטחת התחייבויותיו של המנפיק כלפי המחזיקים
בתעודות ההתחייבות שהוא נאמן להם, ובכלל זה–
(1)
ינקוט את כל הפעולות הדרושות כדי שיובטח, בטרם ישולמו למנפיק כספים על חשבון תעודות
15
ההתחייבות, תוקפן של בטוחות שנתן המנפיק או שנתן צד שלישי לטובת המחזיקים ;בתעודות ההתחייבות
הנאמן אחראי כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות שהבטוחות כאמור יתוארו בתשקיף שעל פיו הוצעו תעודות
;ההתחייבות, תיאור מלא ומדויק
(2)
( יבחן, מעת לעת ולפחות אחת לשנה, את תוקפן של בטוחות כאמור בפסקה1
), ורשאי הנאמן אם סבר
כי הדבר דרוש לצורך הבחינ;ה כאמור, לבדוק את הנכסים המשועבדים לטובת המחזיקים בתעודות ההתחייבות
(3)
יבחן את עמידת המנפיק בהתחייבויותיו כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות, לרבות התקיימותן של
.עילות להעמדה לפירעון מיידי
)(ג נוד
ע לנאמן על הפרה מהותית של שטר הנאמנות מצד המנפיק
, י
ודיע למחז יקים בתעודות
ההתחייבות על ההפרה ועל הפעולות שנקט למנ
תעי.ה או לקיום התחייבויות המנפיק, לפי הענין
)(ד הנא
מן י
שתתף., ללא זכות הצבעה, באסיפות הכלליות של המנפיק
(ד1) (1)
סבר הנאמן כי קיים חשש סביר שתימנע מהמנפיק היכולת לעמוד בהתחייבויותיו הקיימות
והצפויות בהג יע המועד לקיומן, יבחן את הנסיבות המקימות את החשש כאמור ויפעל להגנת המחזיקים בדרך
,הנראית לו המתאימה ביותר; בלי לגרוע מסמכויותיו ומחובותיו של הנאמן לפי חוק זה או לפי שטר הנאמנות
רשאי הוא, בין השאר–
)(א לבחון אם הנסיבות האמורות נובעות מפעולות או מעסקאות שבי צע המנפיק, ובכלל זה חלוקה כהגדרתה
בחוק החברות, שנעשו תוך הפרת הדין; ואולם הנאמן לא יערוך בחינה כאמור אם מונה למחזיקים בתעודות
ההתחייבות מומחה כמשמעותו
בסעיף
350יח לחוק האמור
בפרק ג' לחלק י' לחוק חדלות פי
ר
עון ושיקום כלכלי ,
;שמתפקידו לערוך אותה
)(ב לנהל, בשם
;המחזיקים בתעודות ההתחייבות, משא ומתן עם המנפיק לשינוי תנאי תעודות ההתחייבות
(2)
לעניין זה, לא יראו כינוס של אסיפת מחזיקים בתעודות התחייבות, בידי הנאמן, לשם קבלת הוראות כיצד
לפעול, כהפרת חובתו, ובלבד שאין בעצם כינוס האסיפה כדי לפגוע באופן מהותי בזכויות המ.חזיקים
(ד2) כונסה אסיפת מחזיקים בתעודות התחייבות כאמור בסעיף קטן (ד1
), והתקבלה באסיפה החלטה
כדין, יפעל הנאמן בהתאם להחלטה; עשה כן, יראו את פעולתו לפי אותה החלטה כעומדת בהוראות סעיף זה
הנוגעות להחלטה.
(ד2
)א
מונה למנפיק נציג נושים, יפעל נציג הנושים להגנת
המחזיקים בהתאם להוראות סעיף
341
לחוק
חדלות פירעון ושיקום כלכלי ולהוראות סעיף ק טן(א) בשינויים המחוי
יבים, בין היתר, בהתחשב ב נושים אותם
הוא מייצג ;ה .נאמן יסייע לנציג הנושים בעניינים הנוגעים להיבטים המינהליים של ניהול תפקידו
(ד2
)ב(1
)
חלפו45
ימים מהמועד לתשלום
קרן או ריבית בהתאם לתנאי תעודות ההתחייבות, ולא שולם
תשלום כאמור, יגיש הנאמן לבי ת המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי המנפיק לפי פרק ב' בחלק ב' לחוק
חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אלא אם כן התנגדו להגשת הבקשה רוב מחזיקי תעודות ההתחייבות של המנפיק
המחזיקים
יחד בש לושה רבעים לפחות מערך הקרן או הריבית
שלא שולמה ; התנגדו רוב מחזיקי תעודות
ההתחייבות כאמור להגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ישוב ה נאמן ויבחן את עמדתם לעניין הגשת הבקשה
;אחת לשישים ימים, לפחות
(2) דחה בית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי מנפיק, שהגיש הנאמן ל( פי הוראות פסקה1
,)
יבחן הנאמן את עמדת מחז .יקי תעודות ההתחייבות לעניין הגשת בקשה כאמור אחת לשישים ימים, לפחות
(ד3) בית המשפט רשאי, לבקשת מחזיק בתעודות התחייבות, להורות לנאמן לבצע פעולה אם סבר שאי-
ביצועה מהווה הפרה של חובת הנאמן כלפי ציבור המחזיקים בתעוד ות התחייבות לפי הוראות פרק זה או לפי
שטר הנאמנות, או להימנע מביצוע פעולה אם סבר שביצועה מהווה הפרה כאמור.
הערות :
.הרקע לתיקון המוצע הוא ההנחה שמחזיקי תעודות התחייבות ממעטים לפתוח בהליכי חדלות פירעון כתוצאה מכך
קיים חשש
שלמנפיק ל א יהיה
תמריץ מספ
י ק לפתוח במשא ומתן להסדר חוב בשלב
מוקדם ותיגרם פגיעה לנושים.
בהתא
ם
,לכך
כ די לעודד את בעלי אגרות החוב לפעול, מוצע להוסיף לסעיף35
ח לחוק
את סעיפים קטנים (ד2א) ו-(ד2
)ב
המחייבים
את הנאמן להגיש בקשה לפתיחה בהליכי חדלות פירעון
במצב שלא שולם התשלום א ו הריבית למחזיקי
האג"ח בתוך45
ימים מהמועד שקבוע
לתשלומם . ואולם, מאחר שלעיתים הימנעות מנקיטה בהליכים נובעת מבחינה
מושכלת של השלכות ההליכים (כגון ירידת ערך של המנפיק), מוצע לאפשר לנאמן שלא לנקוט הליכים אם החליטו על
כך רוב מחזיקי תעודות הה תחייבות של המנפיק המחזיקים יחד
ב-
3/4
מיתרת הקרן או הריבית
שלא שולמה .
16
אם הוחלט שלא לנקוט הליכים–
תיבחן החלטה זו בכל60
ימים. החובה לשוב בכל60
ימים חלה גם אם בית המשפט
דחה בקשה לפתיחת הליכים מאת
ה .נאמן
מובהר כי מניין45
הימים אינו
מתחיל בהכרח במועד הפירע ון המקורי וייתכן כי מדובר במועד חדש–
נדחה, עליו
הוסכם עם המחזיקי
ם
(דחייה של עד שנה במועד הפירעון נחשבת מבחינת
ה רשות לניירות ערך לדחייה לא מהותית
.)שאינה מחייבת קבלת אישור מיוחד של בית המשפט
לדיון:
1.
ה מה טעם בהטלת חובה לשוב מדי60
ימים לקבל את
עמדת בעלי האג"חים לעניין פתיחת ה
ליכים ב מצב שבו
בית המשפט
יס ל רב פתוח
בהליכי חדלות פירעון ? האם אין בכך משום הטלת נטל כבד מדי על הנאמן
והמחזיקים?
2.
האם אין מקום להבנות בצורה ברורה יותר את חובותיו
של נציג הנושים ,וב מקביל להימנע מהגבלת
א חריות הנאמן למתן
סיוע"מינהלי" בלבד לנציג הנושים?
ס"ק364
(8
)
-
תיקון סעיף35יב1
", "אסיפת מחזיקים
35יב1
). (א הנאמן יכנס אסיפת מחזיקים, אם ראה צורך בכך או לדרישת מחזיק בתעודות התחייבות
מסדרה
.מסוימת, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה
(א1)
בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), התקיימה עילה מהעילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש
בטוחות כהגדרתן בסעיף35ט1(א), יכנס הנאמן אסיפת מחזיקים שעל סדר יומ ה, בין השאר, קבלת החלטה
בשאלת ההעמדה לפירעון מיידי של הסכום המגיע למחזיקים על פי תעודות ההתחייבות או מ ימוש בטוחות
שניתנו להבטחת התחייבות המנפיק כלפי המחזיקים על פי תעודות ההתחייבות; אסיפה כאמור תכונס לא יאוחר
מ-
45
.ימים לאחר המועד שבו התקיימה העילה האמורה
)(ב
נאמן שנדרש לכנס אסיפת מחזיקים לפי הוראות סעיף קטן (א), יזמנה בתוך21
ימים מיום שהוגשה
לו הדרישה, למועד שיקבע בהזמנה, ובלבד שמועד הכינוס לא יהיה מוקדם משבעה ימים ולא מאוחר מ-
21
ימים
ממועד הזימון ; ואולם הנאמן רשאי להקדים את כינוס האסיפה, ליום אחד לפחות לאחר מועד הזימון, אם סבר
כי הדבר דרוש לשם הגנה על זכויות המחזיקים ובכפוף להוראות סעיף35יב24
; עשה כן, ינמק הנאמן בדוח
.בדבר זימון האסיפה את הסיבות להקדמת מועד הכינוס
אפשרות נוספת (ברמת הנוסח בלבד):
35יב1
). (א הנאמן יכנס אסיפת מחזיקים, אם ראה צורך בכ ך או לדרישת מחזיק בתעודות התחייבות מסדרה
מסוימת, אחד או יותר, שלו חמישה אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה
או אם התקיימה עילה מהעילות להעמדה לפירעון מי
ידי
או למימוש בטוחות כהגדרתן בסעיף35ט1
)(א ; כינס
הנאמן אסיפת מחזיקים בשל התקיימ ות עילה להעמדה לפירעון מיידי או מימוש בטוחות כאמור–
יהיה נושא זה
בין הנושאים ש
על סדר יומה של האסיפה.
)ב
נאמן שנדרש לכנס אסיפת מחזיקים לפי הוראות סעיף קטן (א), יזמנה בתוך21
ימים מיום שהוגשה לו
הדרישה, למועד שיקבע בהזמנה, ובלבד שמועד הכינוס לא יהיה מוקדם
משבעה ימים ולא מאוחר מ-
21
ימים
ממועד הזימון ולא יאוחר מ-
45
ימים לאחר המועד שבו התקיימה העילה
לפירעון מיידי או למימוש בטוחות ;
ואולם הנאמן רשאי להקדים את כינוס האסיפה, ליום אחד לפחות לאחר מועד הזימון, אם סבר כי הדבר דרוש
לשם הגנה על זכויות המחזיקים ובכפוף לה וראות סעיף35יב24
; עשה כן, ינמק הנאמן בדוח בדבר זימון האסיפה
.את הסיבות להקדמת מועד הכינוס
)(ג
לא זימן הנאמן אסיפת מחזיקים, לפי דרישת מחזיק, בתוך המועד כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי
המחזיק לכנס את האסיפה, ובלבד שמועד הכינוס יהיה בתוך14
ימים, מתום התקופה לזימ ון האסיפה בידי
.הנאמן, והנאמן יישא בהוצאות שהוציא המחזיק בקשר עם כינוס האסיפה
סעיף35ט1
)(א :: סמכות הנאמן והמחזיקים להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות
35ט1
). (א
הנאמן, וכן מחזיקים בתעודות התחייבות, רשאים להעמיד לפירעון מיידי את הסכום המגיע
למחזיקים על
פי תעודות ההתחייבות או לממש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבויות המנפיק כלפי
המחזיקים על פי תעודות ההתחייבות, אם התקיימה עילה כמפורט להלן או אם התקיימו התנאים או
הנסיבות, ככל שנקבעו, בשטר הנאמנות (בסעיף זה–
:)עילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות
17
(1)
חלה הרעה מהותית בעסקי המנפיק לעומת מצבו במועד ההנפקה, וקיים חשש ממשי
;שהמנפיק לא יוכל לפרוע את תעודות ההתחייבות במועדן
(2)
תעודות ההתחייבות לא נפרעו במועדן או לא קוימה התחייבות מהותית אחרת שניתנה
;לטובת המחזיקים
(3) המנפיק לא פרסם דוח כספי שהוא חייב בפ רסומו לפי כל דין, בתוך30
ימים מהמועד
;האחרון שבו הוא חייב בפרסומו
(4)
.תעודות ההתחייבות נמחקו מהמסחר בבורסה
הערות:
חלק מתעודות ההתחייבות כוללות תניה המאפשרת בעת הפרתה העמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות, וזאת גם אם טרם
הגיע מועד התשלום. מוצע לחייב נאמ ן של סדרת אגרות חוב שהתקיימה לגביה תניה להעמדה
י לפ
רעון מיידי
לכנס אסיפה של
בעלי אגרות החוב בתוך45
ימים לצורך קבלת .החלטה לעניין ההעמדה לפירעון המיידי או להעמדת הבטוחה כאמור
ס"ק364
(9
)
-
תיקון סעיף35יב17
(אסיפת מחזיקים)
:
35יב17
.
)(א החלטות אסיפת המחזיקים יתקבלו ברוב רגיל, אלא אם כן נקבע רוב אחר בחוק או בשטר
הנאמנות.
(ב) החלטה בדבר מינוי נציג נושים לפי הוראות סעיף341
לחוק חדלות פי ,רעון ושיקום כלכלי
וזהותו, תתקבל ברוב רגיל .של המחזיקים בתעודות התחייבות של המנפיק מכל הסדרות יחד
הערות:
סעיף341
קובע"כי במשא ומתן מוגן ימונו "נציגי נושים .
)סעיף קטן (ב המוצע קובע כי הרוב הנדרש למינוי הנציג הוא רוב
ר גיל
של קולות
המחזיקים בתעודות ההתחייבות של המנפיק מכל הסדר .ות
ס"ק364
(
10
)
-
תיקון סעיף35יב25
(בחינת ניגודי עניינים):
35יב25
. (א) כונסה אסיפת מחזיקים, יבחן הנאמן את קיומם של ניגוד עניינים אצל המחזיקים, בין עניין
הנובע מהחזקתם בתעודות ההתחייבות לבין עניין אחר שלהם, כפי שיקבע הנאמן (בסעיף זה–
;)עניין אחר
הנאמן רש אי לדרוש ממחזיק המשתתף באסיפת מחזיקים להודיע לו, לפני ההצבעה, על עניין אחר שלו וכן
.אם יש לו ניגוד עניינים כאמור
)(ב
בספירת מניין הקולות בהצבעה שהתקיימה באסיפת מחזיקים, לא יביא הנאמן בחשבון את
קולותיהם של מחזיקים שלא נענו לדרישתו כאמור בסעיף קטן (א) או של
מחזיקים שלגביהם מצא כי
מתקיים ניגוד עניינים כאמור באותו סעיף קטן (בסעיף זה–
.)מחזיקים בעלי עניין מנוגד
)(ג
על אף האמור בסעיף קטן (ב), פחת סך החזקות המשתתפים בהצבעה, שאינם מחזיקים בעלי
עניין מנוגד, משיעור של חמישה אחוזים מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחיי בות מאותה סדרה, יביא
.הנאמן בחשבון בספירת מניין הקולות בהצבעה גם את קולותיהם של המחזיקים בעלי עניין מנוגד
הערות :
חוק ניירות ערך מסמיך את הנאמן של מחזיקי תעודות ההתחייבות לבחון קיומו של ניגוד עניינים אצל המחזיקים וכן לקבוע
כי בספירת מניין הקולות בהצבעה לא
.יובאו בחשבון קולותיהם של מחזיקים שלגביהם מצא כי מתקיים ניגוד עניינים כאמור
בהצעת החוק מוצע לבטל הסדר זה ולהסתפק בהתייחסות( לניגוד עניינים רק מקום בו בעל השליטה מחזיק באגרות חוב כקבוע
בסעיף35יב5 לחוק ניירות ערך). בכך ניתנת העדפה לוודאות שבניהול החוב ולשמירת ה הלימה בין ציבור המשקיעים ובין הרכב
המצביעים. יוער עוד כי סעיף35יב4
,לחוק ניירות ערך קובע כי על מחזיק בתעודות התחייבות להימנע מניצול לרעה של כוחו
.בהצבעתו באסיפת המחזיקים
ס"ק364
(
11
)-(
14
)
-
תיקון סעיפים50
,)א(ח50
()(ב1
,)
52
()(ז)(א2) ו-
52יד1
מדובר בתיקונים
:טכניים הנובעים מחקיקת החוק החדש
18
50
... .א
)(ח הוראות סעיף זה יחולו על אף הוראות כל דין, לרבות פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-
1983
,
חוק המשכון, התשכ"ז-
1967
,ו
חוק החברות וחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי , והן יחולו גם לענין זכות
בנייר ערך או בכספים; ואולם אי ן בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותה של מסלקה לפעול לענין שעבוד
.של ניירות ערך או כספים ומימושו בהתאם להוראות כל דין אחר
50
... .ב
(1)
גיבושם של כללים שיבטיחו את יציבותה, יעילותה ותפקודה התקין של המסלקה, ובכלל זה לענין
המשך החברות במסלקה של מי שאושר על ידי ה כחבר בה (בסעיף זה–
חבר מסלקה) שמתנהלים נגדו
הליכי חדלות פירעון כהגדרתם בסעיף50
)א(א
הליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ,
;ולעניין האמצעים לאכיפת הכללים האמורים
"
52
.ז
)(א
לא ישא אדם באחריות פלילית, ולא יחוב לפי סעיף52
,)ג(א52ד או לפי ס עיף52
ח, אם הוכיח
:אחת מאלה
(1)
המט
רה היחידה של העסק
ה ש עשה היתה רכישת מניות הכשרה אשר על פי תקנות החברה נדרש
דירקט
ור ל;רכוש כתנאי למנויו
(2)
קס הע ה שעשה הינה פעולה בתום לב במסגרת ביצוע תפקידו כמפרק, ככונס נכסים או כנאמן
בפשיטת רגל כנאמן בהליכי חדלות פירעון
לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-
2016
או לשם
;מימוש בטוחות
(3)
העס
קה שעשה הינה ביצוע בתום לב של חוזה חיתום;
...
52יד1.
)(א
בעל שליטה, בתאגיד מדווח בקשיים, המחזיק בתעודות התחייבות של התאגיד, לא יהיה זכאי
לפירעון ההתחייבויות כלפיו מאת התאגיד אלא ל אחר שהתאגיד פרע במלואן את כל התחייבויותיו כלפי
;מחזיקים אחרים בתעודות התחייבות, לרבות תשלום ריבית והפרשי הצמדה, על פי הקבוע בשטר הנאמנות
בסעיף זה–
""תאגיד מדווח בקשיים–
תאגיד מדווח שהודיע כי אין באפשרותו לפרוע את התחייבויותיו לפי
תעודות התחייבות, תאגיד מדווח שלא פרע את התחייבויותיו כאמור או תאגיד מדווח שלא פרע את
התחייבויותיו כאמור או תאגיד מדווח בהליכי פירוק או ,]כינוס נכסים לפי פקודת החברות [נוסח חדש
התשמ"ג-
1983
או תאגיד מדווח שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;
...
)(ב הור:אות סעיף קטן (א) לא יחולו בהתקיים אחד מאלה
(1)
נקבע אחרת, במפורש, במסגרת פשרה או הסדר שאושרו בהחלטה מיוחדת באסיפה של מחזיקי
תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, או במסגרת
פשרה או הסדר שאושרו לפי הפרק השלישי לחלק התשיעי
לחוק החברות תכנית לשיקום כלכלי לפי חלק ב' לח וק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או הסדר חוב שאושר
לפי חלק י' לחוק האמור ; לעניין הצבעה באסיפה לא תבוא בחשבון הצבעתם של בעלי שליטה המחזיקים
;בתעודות ההתחייבות...
סעיפים נוספים
ש מוצע לערוך בהם
ש
ינויים:
1.
לבקשת ,הרשות לניירות ערך
מוצע
למחוק את סעיף35טז1 (תקנות בעניין המועד
הקובע לתשלום קרן או ריבית על פי תעודות
התחייבות) -
35טז1
. המחזיקים בתעודות התחייבות הזכאים לתשלום קרן או ריבית על פי תנאי תעודות התחייבות
,שהוצעו לציבור ונרשמו למסחר בבורסה, הם המחזיקים בתעודות ההתחייבות במועד שיקבע שר האוצר
.לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת
19
הערות :
הוראות לעניין המועד הקובע לתשלום קרן או ריבית קבועות כיום בתקנון הבורסה ולכן אין עוד
צורך בהסמכת שר האוצר
.לקבוע מועד זה
2.
לבקשת ,הרשות לניירות ערך
מוצע ל תקן את סעיף39
א(החלת הוראות על חברה שהתאגדה מ חוץ לישראל ומניותיה או
תעודות ההתחייבות שלה מוצעות לציבור בישראל) -
39
.א
)(א
הוראות לפי חוק החברות ותקנות לפי חוק זה והוראות
ל
פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
יחולו על
חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומציעה מניות או תעודות הת חייבות שלה לציבור בישראל, הכל בהתאם למפורט בחלק
א' או בחלק ב' לתוספת הרביעית, לפי העניין, ואולם רשאית הרשות לפטור חברה כאמור מהוראות ותקנות המפורטות
בתוספת האמורה, כולן או חלקן, אם נוכחה כי הדין מחוץ לישראל החל על החברה מבטיח די הצורך את עניניו של
ציבור המ "שקיעים בישראל; בסעיף זה, "הדין מחוץ לישראל–
הדין החל על החברה במדינה שבה התאגדה וכן הדין
.החל עליה בשל רישום ניירות ערך שלה למסחר בבורסה מחוץ לישראל, לרבות כללי אותה בורסה
)(ב נוכחה הרשות כאמור בסעיף קטן (א), תפטור את החברה מהוראות ותקנות, כפי
שקבעה, ותודיע על כך
.לחברה בעת מתן ההיתר לפרסום התשקיף
)(ג
השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם רשות ניירות ערך, רשאי להוסיף בצו בתוספת הרביעית או לגרוע
ממנה הוראות לפי חוק החברות או תקנות לפי חוק זה או הוראות לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
)(ד
הוראות סעיף זה לא יחולו על חברה שניירות הערך שלה רשומים למסחר בבורסה בחו"ל וכן על חברה
'שההוראות לפי פרק ה3
חלות עליה לפי סעיף35
.ל
הערות :
מ וצע להקנות סמכות
להחל ת הוראות לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי על חברה שהתאגדה מחוץ לישראל אך מציעה
.מניות או תעודות שלה לציבור בישראל
סעיפים נוספים שיש לערוך בהם התאמות טכניות נוכח חקיקת חוק חדלות פירעון–
15
.א
)(א
לא יראו כהצעה או כמכירה לציבור–
.
...
(3)
הקצאה או העברה של ניירות הערך לבעלי ניירות ערך של תאגיד, כולם או חלקם, על פי
פסק דין או צו של בית משפט, שניתנו בתובענה ייצוגית כמשמעותה בחוק החברות, או הקצאה
או העברה של ניירות ערך על פי החלטה שניתנה בהליך לפי
הפרק השלישי לחלק התשיעי
לחוק החברות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
, והכ ל לאחר שניתנה לרשות הזדמנות
להתייצב בהליך ולהשמיע את עמדתה לענין הצורך בפרסום תשקיף על מנת להבטיח את ענינו
;של ציבור הניצעים המיועד
45ה.
)(א יושב ראש הרשות, רשאי לבטל או להתלות רישיון ב ורסה, בהחלטה מנומקת בכתב, אם
:מתקיים לגבי הבורסה אחד מאלה
(1)
;הרישיון ניתן לה על יסוד מידע כוזב או שגוי
(2)
חדל להתקיים בה תנאי מהתנאים למתן רישיון כאמור בסעיף45
א(א) או שהיא הפרה
תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיון לפי סעיף45
;ד
(3)
מתקיימים לגביה הליכי חדלות פי
רעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
כהגדרתם
בסעיף350א לחוק החברות;
(4)
מתקיימת נסיבה מהנסיבות המנויות ברשימה שנקבעה לפי סעיף קטן (ב) המעידה על
פגם במהימנותה; נסיבות כאמור ייבחנו לגבי הבורסה, בעל שליטה בה ונושא משרה בכירה
;בבורסה או בבעל שליטה בה
...
20
50א4.
)(א
בסעיף זה–
""בעל תפקיד–
כל אחד מאלה: מפרק לרבות מפרק זמני, שמונה לפי פקודת החברות, בעל תפקיד
שמונה לפי הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות, כונס נכסים שמונה לפי סעיף194
לפקודת החברות
;או בעל תפקיד אחר שמינה בית המשפט במסגרת הליכי חדלות פירעון
""דיני חדלות פירעון– ההוראות לעניין הליכי חדלות פירעון לפי
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
פקודת החברות
או חוק החברות;
סעיף
369
המוצע–
התיקון לחוק בנק ישראל–
נוסח משולב– לפי הנוסח מעודכן שהועבר על-ידי בנק ישראל:
37
.
)(א
שועבדו ניירות ערך או כספים כנגד
מתן אשראי בידי הבנק כאמור בפרק זה כערובה להתחייבות
כלפי הבנק
, יהיה כוחו של השעבוד יפה כלפי נושים אחרים של המשעבד ויראו אותו כשעבוד קבוע ראשון ,
ובלבד שניירות הערך רשומים לזכות הבנק אצל מתווך פיננסי כהגדרתו בסעיף50
א לחוק ניירות
ערך.
:שהתקיים אחד מאלה
(
1) נייר ות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות
ה
בנק, אצל מתווך פיננסי
, לרבות אצל הבנק עצמו ,
או שניירות הערך רשומים או מפקדים לזכות הבנק כאמור בחברת רישומים
כהגדרתה בסעיף1
לחוק ניירות
ערך;
(
2
) ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות
החייב
, אצל מתווך פיננס י שאינו הבנק, והמתווך
הפיננסי התחייב כלפי הבנק:כמפורט להלן
)(א
לפעול, בהתאם להוראות הבנק בלא צורך בקבלת הסכמתו של
החייב , ובלבד שקיבל לצורך כך
הסכמה מראש מאת
החייב;
)(ב.שלא לאפשר לחייב לפעול לגבי ניירות הערך או הכספים אלא בהסכמת הבנק
(
3
)לענין שעבוד של כס פים–
.הכספים רשומים או מופקדים לזכות החייב אצל הבנק
)(ב
על אף הוראות סעיף19(ב) לחוק המשכון, התשכ"ז-
1967
(בסעיף זה–
חוק המשכון), לא
יממש הבנק שעבוד של ניירות ערך שנעשה כערובה למתן אשראי כאמור בפרק זה, לפי סעיף17
(ג) לחוק
המשכון, אלא לאחר שמסר הודעה על כוונתו לעשות כן, שני ימי עסקים מראש, למשעבד ולכל אדם שזכותו
עלולה להיפגע מן המימוש; ואולם רשאי הבנק לממש שעבוד כאמור בלא מסירת הודעה מראש אם לדעת
הנגיד או מי שהוא הסמיך לכך מבין עובדי הבנק, עיכוב במימוש השעבוד עלול לפגוע באופן משמעותי
ביכולת לפרוע את ההתחי יבות המובטחת באמצעות מימוש השעבוד, ובלבד שהבנק ימסור הודעה על
.המימוש סמוך לאחר ביצועו, למשעבד ולכל אדם שזכותו עלולה להיפגע מן המימוש
)(ב
מימוש שעבוד של ניירו
ת
ערך או כספים המשמש ערובה כאמור בסעיף קטן ,)(א יכול שייעשה על ידי
הבנק אף
בלא צו של בית המשפט או
של ראש ההוצאה לפועל כאמור בסעיף17
לחוק המשכון, התש
"ז כ-
1967
, בדרך של מכירת ניירות הערך בבורסה או בדרך של קבלת בעלות בניירות הערך או בדרך של קבלת
,הכספים מהמתווך הפיננסי ,לרבות מהבנק עצמו.לפי הענין, או בדרך מסחרית סבירה אחרת
)(ג לעניין החובה ליתן הודעה ל פי סעיף זה, העברה של ניירות הערך המושעבדים לבנק לחשבון
.בבעלותו הבלעדית של הבנק לא תיחשב כמימוש
)(ג
ה בנק רשאי לממש שעבוד לפי הוראות סעיף קטן (ב) בלא מתן הודעה מראש לנותן השעבוד בדבר
;כוונתו לממש את השעבוד
ה בנק ימסור לנותן השעבוד
הודעה על המימוש, סמוך לאחר ביצועו.
)(ד הוראות סעיף זה יחולו גם לעניין זכות בנייר ערך או בכספים ,, וכן לעניין חשבון של ניירות ערך
על ניירות הערך שבו כפי שיהיו מפעם לפעם ;
ו לענין כספים- לרבות
זכות לקבלת כספים המופקדים
בחשבון אצל מתווך פיננסי, לרבות אצל הבנק עצמו, או פירותיהם וכל זכ ות אחרת הנובעת מכספים כאמור
כפי שיהיו
מפעם לפעם.
)(ה הוראות סעיף זה יחולו על אף הוראות כל דין, לרבות פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-
1983
, חוק המשכון
ו
חוק החברות וחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי , ואולם אין בהן כדי לגרוע מזכותו של
הבנק לפעול לעניין שעבוד ניי רות ערך או כספים.ומימושו בהתאם להוראות כל דין אחר
(ו) בסעיף זה–
""מתווך פיננסי–
כהגדרתו בסעיף50
א לחוק ניירות ערך, לרבות מתווך פיננסי שהוא החייב
;או נותן השעבוד
21
37
א.(א) נוצר לטובת הבנק שעבוד כערובה להתחייבות כלפי הבנק, או היתה לבנק זכות עכבון או זכות קיזוז
,בקשר להתחייבות כאמור, ונפתחו לגבי התאגיד הליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
לא יחולו על הבנק הוראות החוק האמור לע
נ ,יין נושה מובטח, נושה בעל זכות עיכבון או נושה בעל זכות קיזוז
והוא יהיה רשאי להיפרע את חובו וכן לממש את השעבוד, זכות ה עכבון או זכות הקיזוז בדרך שהיה רשאי
.לממשם לולא התנהלו לגבי התאגיד הליכי חדלות פירעון כאמור
(ב) הוראות חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לא יחולו לענין חוב של תאגיד כלפי הבנק או לעניין
שיעבוד נכס כערובה להתחייבות שניתן כאמור, זכות עיכבון לגבי נכס או זכ ות קיזוז כנגד התחייבות כאמור
ולא ניתן יהיה לשנות את תנאי הפירעון או לפגוע, לגרוע או למנוע העמדתם לפירעון מיידי, לרבות במסגרת
".משא ומתן לגיבוש הסדר חוב
בנוסף–
התיקון לחוק בנק ישראל מחייב עריכת תיקוני התאמה בסעיף8(ב)
לפקודת הבנקאות וסעיף16
(ג)
לחוק מערכות
,תשלומים
התשס"ח-
2008
כך שינתן בהם ביטוי לכך שבנק ישראל יכול לשעבד"כס
פים" ולא
רק"ניירות ערך".
הערות:
הסעיף בנוסחו המקורי נדון כבר בישיבת הוועדה הקודמת, אולם, הועבר לוועדה נוסח מעודכן של הסעיף, הכול ל שינויים
נוספים המבוקשים על-ידי בנק ישראל. בהתאם לכך, מוצע לדון בסעיף בנוסחו המעודכן.
סעיף37
לחוק בנק ישראל עוסק בשעבוד ניירות ערך להבטחת אשראי שניתן על ידי בנק ישראל. ניירות ערך אלה נחשבים
למשכון מופקד לפי סעיף4(2) לחוק המשכון, ולפיכך כוחם יפה כלפי נוש .ים אחרים של החייב אף ללא רישום
מוצע :להרחיב את תחולת הסעיף במספר היבטים
ראשית , מבחינת סוג הנכסים–
להחיל אותו גם על
כספים
המשמשים
.כערובה לאשראי שניתן בידי בנק ישראל ולא רק על ניירות ערך, כפי שנקבע בנוסח הקיים של הסעיף
שנית , להרחיב
ולעדכן
את האופנים שבהם ניתן ל
שכלל את השעבוד לטובת בנק ישראל .שלישית , להקל על הבנק בדרכי המימוש של
השעבוד, ובכלל זה למשל, לפטור את בנק ישראל מהצורך במתן הודעה מראש על מימוש השעבוד, מתוך הבנה כי הודעה
כזאת עלולה להוביל לנזקים ליציבות של הבנק שבו מדובר
או להשפיע
.על שערי ניירות הערך הממומשים
בנוסף, מוצע לקבוע כי ההסדר האמור יחול לגבי כל אשראי שניתן על ידי הבנק על פי דין, לרבות פקודת הבנקאות וחוק
.מערכות תשלומים, ולא רק על אשראי שניתן בהתאם לפרק ה' לחוק בנק ישראל, כפי שהמצב כיום
כמו כן , מוצע להוסיף את סעיף37א לחו ק, ולפיו בנק ישראל יהיה רשאי לממש שעבודים, זכות עיכבון או זכות קיזוז בגין
,אשראי שהעניק לתאגיד גם אם
התאגיד מצוי בהליכי חדלות פירעון
. בעת המימוש
לא יהיה בנק ישראל כפוף למגבלות על
מימוש שחלות על נושים מובטחים אחרים על-
,פי החוק
ואף הוראות חלק י' לחוק הנוגעות
למשא ומתן מוגן לא יחולו על
שעבוד שכזה .
על-
פי דברי ההסבר, הנימוק לכך הוא שבנק ישראל מעמיד אשראי שלא במטרה להשיא רווחים, אלא כחלק מהגשמת
מטרות חשובות עליהן הוא מופקד מכוח תפקידו הציבורי. לכן, הפסדים שיגרמו לבנק עקב הגבלות על יכולתו לגבות את
החוב, עלולים לה .ביא להשלכות שליליות רחבות במשק
לדיון : מהן הנסיבות שבהן נוצרים שעבודים מן הסוג הנדון בתיקון? מדוע מוצדק להחריג את בנק ישראל מהמגבלות
?החלות על גופי מדינה אחרים שאף הם אינם פועלים במטרה להשיא רווחים