חומר רקע

נושאים לסדר היום: הכרה בתארים מתקדמים מחו"ל לעולים להמשך לימודים וכן להכרה בעבודה כללי: לא ניתן להפריז בחשיבות ההכרה בתארים האקדמיים של העולים. הדבר בא לידי ביטוי הן בתחושת הערך העצמי שלהם והן ביכולתם להתקבל לעבודה התואמת את כישוריהם ולהשתכר בהתאם. בתור מדינה שחרתה על דגלה את קליטת העליה, מן הראוי שמדינת ישראל תאמץ מודלים אקדמאיים הקיימים במדינות מתקדמות אחרות, מהן מגיעים חלק ניכר מהעולים. העובדה ששר החינוך מכהן גם כשר לענייני התפוצות אמורה להוות חלון הזדמנויות חסר תקדים שבו ניתן לקדם מהלכים שיובילו להכרה בתארים אקדמאיים שלא קיימים בישראל. 1. הכרה בתארים אקדמאים במקצועות הפרה רפואיים שאינם קיימים בישראל- עולים רבים מחזיקים בתארי דוקטורט במקצועות הפיזיותרפיה, קלינאות תקשורת, אופטומטריה וכו'. תארים אלו אינם קיימים בישראל, ועל כן עולים אלו משתכרים ברמה של בעלי תואר ראשון, ולא יותר מכן. פנינו לועדה הבין - מוסדית של משרד האוצר והבריאות לענייני שכר במקצועות הבריאות- ואלו לא יכלו לתת לבעיה זו מענה. מתוך אתר הועדה: "במידה והעובד מציג תעודה על תואר ראשון בחוג אקדמי שאינו מפורט ברשימת החוגים המוכרים לצרכי שכר ובידיו תעודה על תואר שני מחוג אקדמי שמפורט ברשימה, העובד ישובץ בסולם BA". 2. הכרה בתארים הנלמדים בצורה מקוונת- בארה"ב ובאירופה (בעיקר ברוסיה) קיימות תכניות לימודים אקדמאיות מקוונות במקצועות הבריאות. בחו"ל, תארים אלו הינם שווי ערך לתארים הנלמדים בצורה פרונטלית. כיום, משרד הבריאות לא מכיר בתארים ובקורסים הנלמדים בצורה מקוונת. יש להדגיש כי בכל המקצועות הקליניים, הלימודים המקוונים נעשים אך ורק בחלק העיוני של התואר וככל שנדרשת התנסות קלינית, זו מתקיימת באופן מלא ובלתי אמצעי. הן החלק הקליני והן החלק המעשי מאושרים ללא יוצא מן הכלל על ידי ההתאחדויות המקצועיות באותן המדינות.