חומר רקע
ז' בטבת כסלו התשע"ח
25 בדצמבר 2017
אל: ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
הנדון: הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 81)(הקמת מחלקה כלכלית בבית המשפט המחוזי בחיפה), התשע"ח–2017
כללי
בפני הוועדה, הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 81)(הקמת מחלקה כלכלית בבית המשפט המחוזי בחיפה), התשע"ח–2017. בתיקון מוצע להקים בבית המשפט המחוזי בחיפה מחלקה כלכלית. זאת בנוסף למחלקה הכלכלית הפועלת כיום בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו.
בשנת 2010 תוקן, ברוח המלצותיה של הוועדה לבחינת קוד ממשל תאגידי בישראל בראשות פרופ' זהר גושן, חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984 (תיקון מס' 59). מטרת התיקון הייתה להעניק לשוק עקביות, וודאות בהלכות ומהירות הנחוצה לעולם העסקים. ההנחה הייתה, כי עקביות ומהירות בהחלטות תעביר חלק מההתדיינויות המשפטיות שהתנהלו בבוררויות להתדיינות בבתי המשפט - וכי העברה זו תגביר את הוודאות המשפטית ותייצר הלכות.
במסגרת התיקון נקבע: ראשית, שעניינים כלכליים, כפי שהוגדרו בסעיף 42ב לחוק (ראה להלן), יהיו בסמכותם העניינית של בתי המשפט המחוזיים וינותבו לפי הסמכות המקומית בין בתי המשפט המחוזיים (אף במקרים בהם הסמכות העניינית תואמת את בתי משפט השלום, ולמעט בעניין אזרחי שבית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בו או בעניינים שהוחרגו במפורש בחוק); שנית, נקבעה הקמתה של מחלקה כלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, שבה יישבו שופטים בעלי ידע וניסיון בתחום הכלכלי. עוד הובהר כי למחלקה זו תהיה סמכות עניינית ייחודית בעניין שהוגדר בסעיף 42ג כעניין מינהלי-כלכלי. בתיקון נקבע כי מספר השופטים במחלקה ייקבע בצו בתי המשפט (מספר מרבי של שופטים במחלקה הכלכלית, תשע"א-2010) וזאת על מנת לשמור על מספר מצומצם של שופטים שיוכלו לקבל מומחיות בנושא. בהתאם לצו, מונה כיום המחלקה עד שלושה שופטים בעלי מומחיות בתחום הכלכלי והכלכלי-מינהלי. עוד נקבע כי כהונה למחלקה הכלכלית תהיה לתקופת כהונה של ארבע שנים (שניתן לחדשה).
עניין כלכלי – סעיף 42ב לחוק בתי המשפט קובע כי "עניין כלכלי" הוא עניין אזרחי לפי דינים כלכליים שונים, ובהם חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994, חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות וניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 וחוק החברות, התשנ"ט-1999, והתקנות לפיהם. כן נקבעו כללי הכרעה גם ביחס לתביעה שכנגד ותביעה נגזרת ביחס לעניינים אלו. עוד נקבע כי עניין כלכלי הוא גם אישום הכולל עבירת ניירות ערך או עבירה לפי חוק הייעוץ (הגם שהעונש על העבירות מכוחן נמוך משבע שנים ומהווה חריג לכך שהסמכות הכלכלית נקנית לפי גובה הענישה הצמודה להן) אלא אם החליט פרקליט המדינה או פרקליט מחוז להעמיד עליהן לדין לפני בית משפט שלום. עוד נקבע כי שר המשפטים רשאי בהסכמת נשיא בית המשפט העליון להוסיף בצו נושאים נוספים שייחשבו עניין כלכלי.
לגבי עניינים אלה נקבע כאמור כי הם ידונו בפני בית משפט מחוזי, ואולם במקרים בהם הם מצויים תחת סמכותו המקומית של בית המשפט בו יושבת המחלקה הכלכלית (בית המשפט בתל-אביב-יפו) תדון בהם המחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. זאת למעט עניין לפי פרק ג' לחוק לקידום התחרות וצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013 (העוסק בהחלת כללי ממשל תאגידי מוגבר על חברות ציבוריות במבנה "פירמידה"), שיידון בהתאם לסעיף 42ה(א)(1) בפני המחלקה הכלכלית אף אם הוא בסמכות בית משפט מחוזי אחר.
"עניין כלכלי–מינהלי" לפי סעיף 42ג לחוק בתי המשפט הוא עתירה מנהלית בקשר להחלטות הרשות לניירות ערך, רשם החברות, הבורסה לניירות ערך בתל-אביב וועדת המשמעת לפי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ. בשונה ממרבית מה שהוגדר כ"עניין כלכלי", עניין כלכלי-מינהלי נקבע כולו בסמכות הייחודית של המחלקה הכלכלית (בתל-אביב) אף אם הוא אינו תחת סמכותה המקומית. מטרת קביעה זו הייתה לוודא כי עניינים מסוימים לא יסבלו מ"פורום שופינג" ויידונו על ידי שופט המתמחה בעניינים כלכליים – בין אם העניין הוא בסמכות המקומית של תל-אביב ובין אם הוא בסמכות מקומית אחרת. ברם, מבחינת הדין – המחלקה הכלכלית דנה בעניין כאמור לפי הוראות חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000, ובמובן זה הדין (המינהלי) נותר אחיד בכל בתי המשפט.
בדוח השנתי לשנת 2015 של הרשות השופטת צוין כי בבתי המשפט המחוזיים נפתחו 216 תיקים כלכליים, המהווים 0.6% מסך התיקים שנפתחו באותה שנה. 202 תיקים נסגרו (0.7% מהתיקים שנסגרו). אורך הדיון הממוצע בתיקים הכלכליים הוא 13.1 חודשים.
התיקון המוצע – הקמת מחלקה כלכלית בבית המשפט המחוזי בחיפה
ההחלטה להקים את המחלקה הכלכלית בבית המשפט בתל-אביב-יפו, הייתה בשל היותה "מרכז העסקים של המדינה", שם יושבות הבורסה וחברות רבות, כמו גם אחד משני הסניפים של הרשות לניירות ערך ועל כן תיקים כלכליים רבים כבר התנהלו תחת סמכות מקומית זו. עם זאת השאלה האם המחלקה תוקם דווקא בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, והאם יוקמו מחלקות דומות בבתי משפט אחרים עלתה לדיון בוועדת החוקה שדנה בנושא בית המשפט הכלכלי. בין היתר התבקשה הוועדה על ידי נציג עיריית חיפה לקבוע את מקום מושבה של המחלקה בבית המשפט המחוזי בחיפה או לחלופין להימנע מקביעת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב והותרת הסמכות לכל בתי המשפט המחוזיים.
כעת מוצע לתקן את סעיף 42ד לחוק בתי המשפט ולקבוע את הקמתה של מחלקה כלכלית נוספת בבית המשפט המחוזי בחיפה. משמעותו העיקרית של התיקון היא שבבית המשפט המחוזי חיפה, ינותבו התיקים "הכלכליים" אלא השופטים שימונו למחלקה הכלכלית. משמעות נוספת היא שגם המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בחיפה תדון בעניין כלכלי לפי פרק ג' לחוק לקידום התחרות וצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013 (העוסק בהחלת כללי ממשל תאגידי מוגבר על חברות ציבוריות במבנה "פירמידה"), כאמור בסעיף 42ב(א)(1)(ו). עם זאת מובהר כי עניין כלכלי-מינהלי יישאר בבית המשפט הכלכלי בתל-אביב.
לצד זאת, מוצעים תיקונים בסעיפים שונים לצורך התאמתם לתיקון המוצע. לפי דברי ההסבר להצעה המהלך יוסיף ליצירת תשתית קבועה ומהודקת של מערכת שיפוט יעילה ומקצועית בעניינים כלכליים, שתשרת חברות שמקום עיסוקן בחיפה.
לדיון:
מה ההערכה של הנהלת בתי המשפט למספר התיקים שידונו בבית המשפט הכלכלי בחיפה? האם מספר זה אכן מצדיק את הקמתה של מחלקה נוספת? מדוע לא מוקמת מחלקה כלכלית גם בבתי המשפט האחרים, ולכל הפחות בדרום?
כמה שופטים צפויים להתמנות למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בחיפה?
האם יש מקום להפנות למחלקה הכלכלית בחיפה תביעות שכבר הוגשו אך טרם החל הדיון בהן?
נוסח משולב לתיקון המוצע [בעקוב אחר שינויים התיקונים המוצעים]
"הסמכות
40. בית משפט מחוזי ידון באלה:
...
(6) עניין כלכלי בסעיף 42ב."
"הגדרות (א2) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(א1) שופט רשאי לשבת בדין אם מפאת דחיפות הענין לא ניתן לקיים את ההליך לפני שופט אחר ועלול להיגרם נזק חמור או עיוות דין אם לא ידון בענין.
42א. בסימן זה –
"החלטה של רשות" – כהגדרתה בחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים;
"חוק הבוררות" – חוק הבוררות, התשכ"ח-1968;
"חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים" – חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000;
"חוק ההשקעות" – חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994;
"חוק החברות" – חוק החברות, התשנ"ט-1999;
"חוק הייעוץ" – חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995;
"חוק ניירות ערך" – חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;
"חוק תובענות ייצוגיות" – חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006;
"פקודת השותפויות" – פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975;
"רשות" – לרבות בורסה לניירות ערך כהגדרתה בחוק ניירות ערך ומותב כמשמעותו בסעיף 52מה לחוק ניירות ערך."
עניין כלכלי
42ב. (א) עניין כלכלי הוא כל אחד מהעניינים המפורטים להלן, למעט תביעה אזרחית שבית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בה –
(1) עניין אזרחי לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן:
(א) חוק ניירות ערך, למעט הליכים לפי סעיפים 56א(ב), 56א1(ב), 56ב(ב)(1), (ז), (ח) ו-(ט), 56ב1(ב) ו-56ג1 לחוק האמור [=ענייני חיפוש ותפיסה של מסמכים והבאת עצור לפני שופט, שיישארו בבית המשפט השלום];
(ב) חוק ההשקעות, למעט הוראות הסעיפים כאמור בפסקת משנה (א) כפי שהוחלו בחוק ההשקעות;
(ג) חוק הייעוץ, למעט הוראות הסעיפים כאמור בפסקת משנה (א) כפי שהוחלו בחוק הייעוץ;
(ד) הוראות חוק החברות המנויות בסעיף 40(5) [=עניין אזרחי לפי חוק החברות, התשנ"ט-1999, למעט תביעה אזרחית שבית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בה, עניין אזרחי לפי סעיפים 6, 7 [הרמת מסך והגבלת עיסוק בעקבות הרמת מסך] ו-353א [הפרת חובת מרשם ודיווח] לחוק האמור שיידון בבית המשפט שלו הסמכות לדון בתובענה ועניין אזרחי לפי סעיפים 354(ב1)(5) [השבת עיצום כספי לחברה על ידי נושא משרה בה] ו-359 [ערעור] לחוק האמור;], למעט עניין אזרחי לפי פרק ראשון א' לחלק התשיעי [חברה לתועלת הציבור] וסעיף 362 [פירוק על ידי רשם] לחוק האמור ועניין אזרחי לפי הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק האמור בהליך פשרה או הסדר שמטרתו הבראת חברה;
(ה) סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], בעילה של הפרת חובה לפי אחד החוקים כמפורט בפסקאות משנה (א) עד (ד);
(ו) פרק ג' לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013 [הגבלת השליטה בחברות במבנה פירמידלי];
(ז) פרק ו'1 לפקודת השותפויות [שותפות מוגבלת ציבורית];
(2) תביעה נגזרת כהגדרתה בחוק החברות וכן תביעה נגזרת כאמור בסעיף 65מא לפקודת השותפויות;
(3) עניין אזרחי בקשר לזכויות או לחובות של בעלי מניות בחברה ככאלה, המוסדרים בתקנון החברה או בחוזה אחר;
(3א) עניין אזרחי בקשר לזכויות או לחובות של מחזיקי יחידות השתתפות ככאלה, המוסדרים בתקנות השותפות או בחוזה אחר; לעניין זה, "מחזיקי יחידות השתתפות" ו"תקנות השותפות" – כמשמעותם בפקודת השותפויות;
(4) בקשה לאישור תובענה ייצוגית ותובענה ייצוגית, לפי פרט 5 שבתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות;
(5) ערעור על פסק בוררות כמשמעותו בסעיף 29ב לחוק הבוררות, שהוא עניין כלכלי לפי פסקאות (1) עד (4);
(6) עניין אזרחי שהוא בסמכות בית משפט שלום לפי סעיף 51(א)(2) או (3) או בסמכות בית המשפט המחוזי לפי סעיף 40, הכרוך בעניין כלכלי כאמור בפסקאות (1) עד (5), ובלבד שנושאם אחד או שהם נובעים מאותן נסיבות ושחלקו של העניין הכלכלי הוא משמעותי; לא היה חלקו של העניין הכלכלי משמעותי, רשאי בית המשפט להעביר גם את העניין הכלכלי לבית המשפט המוסמך לדון בעניין האזרחי כדי שידון בהם יחדיו, אם לדעתו הנזק מפיצול הדיון עולה על התועלת מקיום הדיון בפניו; בית המשפט שאליו הועברה תובענה לפי סעיף זה לא יעבירנה עוד;
(7) תביעה שכנגד לתביעה שהיא עניין כלכלי כאמור בפסקאות (1) עד (6), ובלבד שנושאן אחד או שהן נובעות מאותן נסיבות; לא היה חלקו של העניין הכלכלי בתביעות משמעותי, רשאי בית המשפט להעבירן לבית המשפט שהיה מוסמך לדון בהן אלמלא היתה התביעה המקורית עניין כלכלי, כדי שידון בהן יחדיו, אם לדעתו הנזק מפיצול הדיון עולה על התועלת מקיום הדיון בפניו; בית המשפט שאליו הועברו תביעות לפי סעיף זה לא יעבירן עוד;
(8) אישום הכולל עבירת ניירות ערך כהגדרתה בחוק ניירות ערך, עבירה כהגדרתה בסעיף 29(א) לחוק הייעוץ או עבירה כהגדרתה בסעיף 97א(א) לחוק ההשקעות, אלא אם כן החליט פרקליט המדינה או פרקליט המחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט שלום.
(ב) שר המשפטים, רשאי בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לקבוע עניינים נוספים כעניין כלכלי.
עניין כלכלי מינהלי
42ג. (א) עניין כלכלי-מינהלי הוא עתירה נגד החלטה של רשות לפי הוראות חוק ניירות ערך למעט החלטות הבורסה בשיפוט משמעתי כאמור בסעיף 47(א) לחוק האמור, חוק ההשקעות, חוק הייעוץ, סעיף 41 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013, פרק ו'1 לפקודת השותפויות וחוק החברות למעט החלטה של רשם החברות או רשם ההקדשות הנוגעת לחברה לתועלת הציבור כהגדרתה בחוק האמור, והכל למעט –
(1) החלטה שחלות לגביה הוראות סעיף 64(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982; [64. (א) על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, משום שאין בחקירה או במשפט ענין לציבור, שלא נמצאו ראיות מספיקות או שנקבע שאין אשמה, רשאי המתלונן לערור כלהלן: (1) על החלטה שניתנה על ידי גוף חוקר או תובע כאמור בסעיף 12(א)(1)(ב) או (2) - לפני פרקליט מחוז, פרקליט מפרקליטות המדינה שמונה למנהל תחום עררים או פרקליט מפרקליטות המדינה, בדרגה שאינה פחותה מסגן בכיר א' לפרקליט המדינה, שפרקליט המדינה הסמיכו לכך;]
(2) עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה עניינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות;
(3) החלטה לפי סעיף 46 לחוק ניירות ערך שעניינה קביעת תקנון הבורסה או הנחיות, לרבות החלטה על שינוים או על ביטולם.
(ב) שר המשפטים, רשאי בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לקבוע חוקים נוספים שעתירה על החלטת רשות לפיהם היא עניין כלכלי-מינהלי.
"מחלקה כלכלית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (א2) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(א1) שופט רשאי לשבת בדין אם מפאת דחיפות הענין לא ניתן לקיים את ההליך לפני שופט אחר ועלול להיגרם נזק חמור או עיוות דין אם לא ידון בענין.
42ד. (א) בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו תוקם מחלקה כלכלית.
(ב) נשיא בית המשפט העליון, בהתייעצות עם נשיאי בתי המשפט המחוזיים הנוגעים בדבר יקבע שופטים של בית משפט מחוזי שהם בעלי ידע וניסיון מקצועי בתחום, למחלקה הכלכלית.
(ג) תקופת הכהונה של שופט המחלקה הכלכלית תהיה ארבע שנים וניתן להאריכה לתקופות כהונה הוספות של ארבע שנים כל אחת, ואולם ניתן לקבוע תקופת כהונה קצרה יותר בהתאם לצורכי בית המשפט.
(ד) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, יקבע בצו את המספר המרבי של השופטים במחלקה הכלכלית."
"סמכות המחלקה הכלכלית
42ה.
(ב) המחלקה הכלכלית תדון בעניין כלכלי-מינהלי לפי חוק בתי משפט לעניינים מינהליים.
(ג) (1) רשם או שופט של בית משפט מחוזי מוסמך לדון בעניינים שבסמכות רשם לפי חוק, אף אם הסמכות לדון בתובענה נתונה למחלקה הכלכלית לפי סעיפים קטנים (א) או (א1);
(2) ערעור על החלטה אחרת של רשם כאמור בסעיף קטן זה יידון לפני שופט המחלקה הכלכלית."
סעיף 5 להצעת החוק:תחילה ותחולה
(ב) נטענה טענת פסלות נגד שופט, יחליט בה אותו שופט לאלתר ולפני שיתן כל החלטה אחרת.
לפני התיקון המוצע (רק ת"א) אחרי התיקון המוצע (כולל חיפה)
עניין כלכלי לפי הסמכות המקומית של כל בתי המשפט המחוזיים, אך למעט פרק ג' לחוק לקידום התחרות וצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013 שיידון רק בפני המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו.
בבית המשפט המחוזי בת"א – יתנהל הדיון בפני המחלקה הכלכלית בלבד. לפי הסמכות המקומית של כל בתי המשפט המחוזיים, למעט פרק ג' לחוק לקידום התחרות וצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013 שיידון רק בפני המחלקה הכלכלית בבתי המשפט המחוזיים בתל-אביב-יפו או בחיפה.
בבתי המשפט המחוזיים בת"א ובחיפה – יתנהל הדיון בפני המחלקה הכלכלית בלבד.
עניין כלכלי-מינהלי בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו