חומר רקע

כתיבה: ד"ר רוני בלנק | :אישור שלי לוי, ראש צוות ,כ"ח בחשוון תשפ"ד12 בנובמבר2023 הכנסת– מרכז המחקר והמידע עריכה לשונית: מערכת דברי הכנסת www.knesset.gov.il/mmm מידע ראשוני סוגיית תכנון הסיוע הנפשי הנדרש בעקבות מלחמת חרבות ברזל: תמונת מצב ו שאלות לדיון1 מסמך זה נכתב לקראת דיון ועדת הבריאות של הכנסת בנושא הצגת התוכנית הלאו מית לחוסן ובריאות נפשית בישראל בעקבות השפעותיה של מלחמה חרבות ברזל . במסגרת כתיבת המסמך פעלנו לקבל תמונת מצב על הסיוע הנפשי שניתן לנפגעי המלחמה כיום, כחודש לאחר פריצת המלחמה, ו בעיקר לדון בתכנון ה סיוע לאוכלוסייה בטווח הבינוני והארוך ובנתונים הקיימים והדרושים לצורך תכנון זה. מבוא מתקפת הט רור שביצע החמאס ב-7 באוקטובר2023 ופריצת מלחמת חרבות ברזל הגדילו בצורה ,משמעותית את הביקוש לסיוע נפשי בקרב מי שנפגעו באירועים אלה באופן ישיר ובני משפחותיהם בקרב כוחות הביטחון ו כוחות ההצלה ובקרב הציבור הרחב . עלייה זו מתווספת ל עלייה בביקוש לשירות זה שזוהתה בעקבות מגפת הקורונה והשלכותיה. שירותי בריאות הנפש הציבוריים בישראל הם באחריות קופות החולים, כחלק מסל שירותי הבריאות ,הממלכתי וסיוע נפשי על רקע ביטחוני ניתן גם על ידי מרכזי החוסן, שעמם התקשר משרד הבריאות שגם מממן את השירותים בהם יחד עם המוסד לביטוח לאומי. כ כלל מקובל על הקהילה המקצועית העוסקת בבריאות הנפש בישראל, כמו גם על,משרד הבריאות כי עוד טרם פרוץ המלחמה מערכת בריאות הנפש הציבורית בישראל הי ית ה במצב של חסר משמעותי ,שהתבטא בין השאר ב טענות ,חוזרות על חוסר תקציבי משמעותי על מחסור בכוח אדם, על זמני המתנה ארוכ ים לטיפול פסיכותרפי או פסיכיאטרי ו על תשתיות ירודות בבתי החולים לבריאות הנפש , וזאת לצד חוסר מתמשך בנתונים שיאפשרו ללמוד על תפקוד המערכת. 2 לצד הסיוע הנפשי המוצע במערכת הציבורית, מפרוץ האירועים מוצעים שירותי סיוע נפשי גם על ידי מגוון רחב של ארגוני חברה אזרחית ויחידים. התגייסותם המרשימה של ארגונים אלה אומנם מסייעת 1 מסמך זה הוגש לוועדת הבריאות של הכנסת ב- 12 בנובמבר2023 תחת ה כותרת :מערך הסיוע הנפשי בישראל במלחמת חרבות ברזל תמונת מצב ונקודות לדיון . תוכן המסמך הנוכחי זהה למסמך הקודם למעט הכותרת שחודדה על מנת שתשקף טוב יותר.את תוכן המסמך 2 ,להרחבה ראו: רוני בלנק שירותי הפסיכותרפיה במערכת הבריאות הציבורית בישראל בדגש על שירותי פסיכולוגיה , מרכז המחקר והמידע ,של הכנסת16 במאי2023 ,; פלורה קוך דבידוביץ בינוי ופיתוח בבתי החולים לבריאות הנפש ובמחלקות בריאות הנפש בבתי החולים לאשפוז כללי ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת3 במאי2023 ; מבקר המדינה, דוח שנתי70 ,ב היבטים ברפ ורמה להעברת האחריות הביטוחית בבריאות הנפש , 4 במאי2020 . סוגיית תכנון הסיוע הנפשי הנדרש בעקבות מלחמת חרבות ברזל: תמונת מצב ושאלות לדיון | 2 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm להגדיל את מעגל מקבלי השירות, אך גם מעלה שאלות לגבי תכלול מערך הסיוע הנפשי ותפקודו בטווח .הבינוני והארוך בשביל ללמוד על הסיוע הנפשי המוצע כיום בעקבות המלחמה ועל תכנון המענים בטווח הבינוני והארוך, פנינו למשרד הבריאות, לקופות החולים ולחלק מארגוני החברה האזרחית שעסקו במתן סיוע .נפשי בשבועות הראשונים לאחר פרוץ המלחמה נבהיר כי מדובר בתמונה חלקית בלבד, שכן אין בידינו רשימה מלאה של ארגונ י החברה האזרחית שעסקו בתחום, ו רק חלק מהארגונים השיבו על .פנייתנו נוס ף על כך, כאמור, חלק מהסיוע ניתן בידי יחידים, ואין באפשרותנו ל דעת מה .היקפו אלה חלק מהממצאים העיקריים שיוצגו במסמך. ההרחבה בעניינם תובא בכל פרק וב שאלות ל.דיון - אין בידי משרד הבריאות מידע על כלל מקבלי הסיוע הנפשי מפרוץ המלחמה , ולא ידוע לנו מתי יושלם איסוף המידע בנושא זה ומה הוא יכלול – לדוגמה אם יכלול סיוע נפשי וטיפולים שניתנו על ידי ארגוני החברה האזרחית . למשרד הבריאות גם אין הערכה על היקף הצרכים הצפוי בעתיד, והוא ציין כי "ל אור חריגות האירוע לא ניתן להסתמך על ההערכות הסטנדרטיות של התפתחות הפרעות פוסט- טראומטיות הידוע ות בספרות." 3 - המענים המוצעים כיום על ידי המדינה או ארגוני חברה אזרחית כוללים בין השאר קווי סיוע טלפוניים, התערבויות טיפוליות קצרות טווח והתערבויות לטווח ארוך יותר . משרד הבריאות מסר לנו כי החל מה-7 באוקטובר הוא מתכ לל את אירוע החירום, אך אין בידנו מידע מה כולל תכלול זה והאם הוא כולל את פעילות ארגוני החברה האזרחית .בה ינתן ש חלק מפעילותם של ארגוני החברה האזרחית נעשה בהתנדבות, לא ברור גם אם וכיצד משרד הבריאות מפקח ע ל פעילותם של ארגונים אלו, כמה זמן היא תוכ ל לה י.משך ובאיזה היקף - על רקע הגידול הצפוי בצרכי ם נדרש גידול גם בכוח האדם המטפל במגזר הציבורי, שכבר ערב המלחמה היה בחוסר משמעותי. נציין כי כוח האדם העוסק בטיפול נפשי בישראל הוא מגוון, וכי יש מקצועות הסובלים ממחסור כללי במשק, כג ון פסיכיאטרים או פסיכולוגים רפואיים ושיקומיים, בעוד .)במקצועות אחרים המחסור בעיקרו הוא במגזר הציבורי (לדוגמה פסיכולוגים קליניים מ משרד הבריאות נ מסר כי ה משרד גייס מעל1,000 מטפלים מאז פרוץ המלחמה אך אין בידנו מידע מהי ,הכשרתם ה אם הם פועלים בהתנדבות או בשכר ול כמה זמן גויסו. - עוד עולה השאלה ל כמה מכוח האדם יש הכשרה בטראומה ומהי ההכשרה הנדרשת לטיפול בקבוצות הנפגעים לסוגיהן . כיום מוצעות בשוק כל מיני הכשרות בתחום הטראומה אך אין גוף ממשלתי המפקח על ת ו כני הכשרות אלו. עולה השאלה אם יש להסדיר את התחום, ואם כן – איז ה גוף .צריך לעשות זאת 3 מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ות ו ,כניות לאומיות, משרד הבריאות, מכתב9 בנובמבר2023 . סוגיית תכנון הסיוע הנפשי הנדרש בעקבות מלחמת חרבות ברזל: תמונת מצב ושאלות לדיון | 3 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm - יש הסכמה על כך ש התאמת המענים בתחום בריאות הנפש לצרכים הנובעים מהמלחמה מחייב ת הוספת תקציב משמעותי ת , אולם נראה כי עד לשלב זה ה י א טרם נית נה . נציין כי בדיוני ועדת הבריאות של הכנסת דיווח משרד הבריאות כי הוא מכין ל ממשלה הצעת מחליטים בנושא הסיוע הנפשי ,לנפגעי המלחמה4 אולם במענה לע שאל ותי נו מתי תועלה הצעה זו, מה היא כוללת ומהו סך התקציב המוקצה לכך, השיב המשרד כי בכוונתו להציג את הת ו כנית שגיבש עד כה בדיון הקרוב בוועדת הבריאות של הכנסת. 5 מתשובת המשרד לא ברור אם אכן תקודם החלטת ממשלה בנושא .זה 1. הערכת מספר האנשים שיזדקקו לטיפול ב טראומה בעקבות המלחמה חשיפה לאירועים טראומטיים עלולה להוביל ל תסמינים נפשיים כגון חרדה, כעס, בושה או חוסר אונים ,תחושת עייפות, קושי להירדם ,בכי ותחושת חנק. מדובר ב תגובות טבעיות לחשיפה לאירוע טראומטי ,ו משיחות עם גורמי מקצוע ומהספרות בתחום עולה כי ברוב המקרים עם הזמן תחול הקלה ה דרגתית בהרגשה ובתחושות השליליות6 גם ללא טיפול. 7 ,עם זאת שיעור מסוים מהאנשים ימשי כו לחוות תסמינים לאורך זמן ועלולים לפתח הפרעות נפשיות כמו דיכאון או,חרדה ו הפרעות הקשורות בטראומה, 8 שאחת מהן היא הפרעת דחק פוסט- טראומטית – PTSD ( Stress Disorder Traumatic - Post ). 9 PTSD מתוארת במדריך הבין- לאומי ל סיווג מחלות של ארגון הבריאות העולמי ( :להלןICD , גרסה11 ) ו במדריך האבחוני והסטטיסטי של הפרעות נפשיות של האגודה הפסיכולוגית האמריקנית :(להלןDSM , גרסה5 - TR ) כמצב שיכול .להתפתח לאחר חשיפה לאירוע מאיים או נוראי בצורה קיצונית או לסדרה של אירועים כאלו10 לפי ה- ICD , :מאפייני ההפרעה כוללים11 4 הכנסת ה- 25, ישיבה משותפת של ועדת העבודה והרווחה והוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, הקמת מוקד ארצי למתן מענה מיידי ואקטיבי למניעת נפגעי טראומה בטווח הארוך בקרב נפגעי המלחמה בעוטף עזה, ביישובי הדרום והצפון– ,ישיבת מעקב1 בנובמבר 2023 . 5 מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ו תוכני ,ות לאומיות, משרד הבריאות, מכתב9 בנובמבר2023 . 6 ליאת הולר הררי, שירותי בר ,יאות כללית פוסט- ( טראומהPTSD ,) 6 במאי2019 ; המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, טיפול בהפרעה פוסט- ( טראומטיתPTSD); איל פרוכטר, יו"ר המועצה הלאומית ל פוסט-טראומה ומנה ,ל המרכז לבריאות הנפש מעלה הכרמל, שיחה9 בנובמבר2023 . International Classification of Diseases (ICD) -11 for Mortality and Morbidity Statistics, 6B40 Post traumatic stress disorder, Version: January 2023, retrieved: November 8th 2023 7 איל פרוכטר, יו"ר המועצה הלאומית ל פוסט- ,טראומה ומנהל המרכז לבריאות הנפש מעלה הכרמל, שיחה9 בנובמבר2023 . 8 ( לדוגמה, הפרעת התקשרות תגובתיתReactive Disorder ) הפרעת מעורבות חברתית( נטולת עכבותDisinhibited Social Engagement Disorder ( ), הפרעת דחק אקוטיתAcute Stress Disorder ( ) והפרעות הסתגלותAdjustment Disorders .) Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, 5-TR, American Psychological Association, 2022, p. 296. 9 נועה דנ ,אי, מנהלת מחלקת ניהול ידע ומידע וממונת חוק חופש המידע, שירותי בריאות כללית, מכתב9 בנובמבר2023 . 10 לדוגמה אסונות טבעיים או מעשה ידי אדם, קרבות, תאונות קשות, עינויים, התקפות טרור, אלימות מינית, תקיפה או מחלה מסכנת חיים ( כגון התקף לב; ראייהwitnessing) של ס כנה אמיתית או מדומיינת של פציעה או מוות באופן פתאומי, בלתי צפוי ואלים; למידה על מוות .פתאומי, בלתי צפוי או אלים של אדם קרוב 11 International Classification of Diseases (ICD)-11 for Mortality and Morbidity Statistics, 6B40 Post traumatic stress disorder, Version: January 2023, retrieved: November 8th 2023. סוגיית תכנון הסיוע הנפשי הנדרש בעקבות מלחמת חרבות ברזל: תמונת מצב ושאלות לדיון | 4 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 1) חוויה מחודשת של האירוע או האירועים הטראומטיים ( בצורה של זיכרונות פולשנייםintrusive ,) פלשבקים או סיוטים. תהליך זה יכול להתרחש באמצעות אחד מהחושים ( או יותרsensory modalities ), ו הוא מאופיין ברגשות חזקים או סוערים, בעיקר פחד או אימה, ותגובות פיזיות .חזקות 2 ) הימנעות ממחשבות על האירוע או האירועים ומהעלאת זיכרונות מהם ,, או הימנעות מפעילויות מ מצבים או מ.אנשים שמזכירים את האירוע או האירועים 3 ) תפיסות( מתמידות של איום מתמיד נוכחיheightened current threat ), לדוגמה דריכות יתר או תגובת בהל ה מוגברת לגירויים כמו .רעשים בלתי צפויים ב- DSM מופיעה הגדרה דומה, עם הבדלים מסוימים, 12 ו בשתי ההגדרות נדרשת הצג ה של התסמינים :במשך תקופה מסוימת לפי ה- ICD , האבחנה שלPTSD דורשת הצגה של התסמינים במשך כמה ( שבועותseveral weeks ), ולפי ה- DSM על התסמינים להופיע למשך חודש לכל הפחות. בשתי ההגדרות נכתב כי לשם האבחנה נדרשת ,פגיעה משמעותית בתפקוד האישי, המשפחתי, החברתי החינוכי או התעסוקתי או ב.היבטים תפקודיים חשובים אחרים נציין כי המחלה מתפרצת לרוב בתקופה של עד כשלושה חודשים לאחר האירוע הטראומטי, אך הביטוי של תסמיניPTSD יכול להתחיל גם שנים לאחר החשיפה לאירוע, 13 מה שמכונה פוסט-טראומה מאוחרת. לפי ה- DSM תגובה פוסט- טראומטית מאוחרת היא מצב שבו האדם אינו מפתח תסמינים העונים באופן מלא על הגדרת פוסט- טראומה לפחות בששת החודשים שלאחר האירוע, ו לאחר מכן, בנקודת זמן כלשהי שיכולה לנוע בין חודשים לשנים ,מהאירוע פורצת הפרעה פוסט- טראומטית .בעוצמה מלאה פוסט-טראומה עלולה לפגוע לא ר ק בתפקוד בתחומי החיים ,אלא היא עלולה גם להגביר את הסיכון להתפתחותן של בעיות נוספות כמו התמכרויות, הפרעות אכילה ו מחשבות אובדניות, וכן להתפתחותן של בעיות רפואיות מסוגים נוספים. 14 יש כמה גורמים שיכולים להגביר את הסיכון לפתח הפרעה פוסט- טראומטית לאחר חשיפה לאירוע טראומטי, ובהם: מין (נשים בסיכון גבוה יותר מגברים), משך האירוע, היסטוריה של דיכאון או חרדה אצל מי שנחשף לטראומה, היסטוריה משפחתית של הפרעות נפשיות, חשיפה קודמת ,למצבים קשים היעדר מעגל תומך ו עוד.גורמים פיזיולוגים ואישיותיים15 כמו כ ן, מהספרות המקצועית עולה כי יש קבוצות בסיכון גבוה יותר לפתחPTSD , ובהן אנשי ,ם שחוו את האירוע הטראומטי בפועל מגיבים ראשונ ים י כגון צוותי הצלה או אנשים העוסקים בפינוי גופות, או אנשים שנחשפו לאירועים טראומטיים בעבר. 16 12 בין השאר, במדריך זה יש הגדרות שונות להפרעה בין כלל האוכלוסייה לבין ילדים עד גיל שש. 13 International Classification of Diseases (ICD)-11 for Mortality and Morbidity Statistics, 6B40 Post traumatic stress disorder, Version: January 2023, retrieved: November 8th 2023. 14 ,מכבי שירותי בריאות הפרעת דחק פוסט- טראומטית– מידע רפואי :, עדכון29 במרץ2022 :, כניסה11 בנובמבר2023 . 15 .שם 16 Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, 5-TR, American Psychological Association, 2022, pp. 305-306. סוגיית תכנון הסיוע הנפשי הנדרש בעקבות מלחמת חרבות ברזל: תמונת מצב ושאלות לדיון | 5 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm נשאלת השאלה, מהו היקף האנשים בישראל שיזדקקו לטיפול ב פוסט-טראומה בעקבות המלחמה? ממשרד הבריאות נמסר כי מדובר באירוע חריג בהיקפו באוכלוסייה האזרחית, שגרם למשבר אמון של האזרחים בממסד ובתחושת הביטחון הבסיסית שלהם, ולכן לא אפשרי להערכתו להסתמך על ההערכות הסטנדרטיות בספרות, ש לפיהן כ- 10% מהאוכלוסייה הנפגעת תפתח הפרעה פוסט-טראומטית. 17 כלומר, להבנתנו המשמעות היא ששיעור הנדרשים לטיפול, ל פי הערכת המשרד, עלול להיות גבוה יותר. ,עם זאת לא ברור לנו כיצד מוגדרת"אוכלוסייה נפגעת" לצורך חישוב זה – לדוגמה אם היא כוללת רק נפגעים ישירים, מפונים ומגיבים ראשונ י ים, או גם לדוגמה מתפנים עצמאית או כאלה שמטפלים ב מי שנחש פו לאירוע ישירות. כמו כן, לא ידוע לנו אם הגדרה זו כוללת את האוכלוסייה הכללית, שכן לפי אתר משרד הבריאות, " חשיפה לאירועים טראומטיים, באופן ישיר או באופן של חשיפה ממושכת דרך אחרים, יכולה לגרום לקושי ניכר. בהגדר ה, ההפרעה ה פוסט- טראומטית מתפתחת רק לנוכח חשיפה ישירה או חשיפה לתיאורים חוזרים של מישהו קרוב, אך חשיפה בצפייה ... [יכולה] לג רום להתפתחות של הפרעות אחרות דוגמת הפרעות חרדה, הפרעה טורדנית כפייתית, דיכאון והפר עות אחרות, נפשיות ופיזיות שונות." 18 ,כלומר גם האוכלוסייה הכללית, שחשיפתה לאירוע תווכה דרך צפייה בפרסומים או סרטונים או דרך היכרות אישית עם נפגעים, היא בסיכון להפרעות נפשיות עקב המלחמה . לפי ,המשרד יש לצפות לכך שנפגעים רבים מהמעגל הראשון י י דרשו להתערבות ראשונית לצורך קבלת עזרה ראשונה נפשית, סיוע בוויסו ת רגשי וסיוע בחזרה לתפקוד, ן וכ "ניתן לשער שאחוז האנשים שיפתחוfull blown PTSD [הדרגה החמורה ביותר של הפרעת דחק פוסט- ]טראומטית גם הוא יהיה ."גבוה יותר משמעותית19 המשרד הוסיף כי נפגעים מהמעגל הראשון, מגיבים ראשוניים שנכחו או נחשפו באופן ישיר ועובדי זק"א עלולי ם לפתח הפרעת דחק באותה מידה, אך לא ידוע לנו כיצד מגדיר משרד הבריאות כל אחת מקבוצות אלה, ובהמשך לכך אין ביכולתנו לאמוד את גודלה של כל קבוצה לצורך הערכת היקף .הצרכים עוד נמסר מ המשרד כי גם אוכלוסיות מוחלשות שנחשפו לאירועים בי טחוניים הן בסיכון גבוה יותר לפתח תסמינים פוסט- .טראומטיים20 לכך יש להוסיף כי חלק מהגורמים שעי מם שוחחנו הצביעו על אוכלוסיות נוספות בסיכון גבוה להשפעות שליליות נוספות ; לפי עמותת .עלם, מצב המלחמה ישפיע על כלל בני הנוער, לדוגמה מבחינת שימוש בחומרים, שוטטות ונשירה 21 17 מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ו תוכני ,ות לאומיות, משרד הבריאות, מכתב9 בנובמבר2023 . 18 ,משרד הבריאות ריכוז מידע בנושא התערבות בזמן אירועים קשים- המועצה הלאומית ל פוסט-טראומה :, עדכון23 באוקטובר2023 , :כניסה11 בנובמבר2023 . 19 מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ו תוכני ,ות לאומיות, משרד הבריאות, מכתב9 בנובמבר2023 . 20 .שם 21 עמותת עלם עובדת עם בני נוער במגוון רחב של מצבי סיכון, לדוגמה משברים אישיים נורמטיביים, נשירה ממסגרות לימודיות, התמכרות לסמים ואלכוהול, ניצול מיני או זנות. העמותה מפעילה יותר מ- 80 פרויקטים ונמצאת כיום בקשר עם יותר מ- 9,000 .בני נוער וצעירים בשגרה ,רננה דנון, מנהלת מחלקת ידע ולמידה, עמותת עלם, דוא"ל8 בנובמבר2023 . סוגיית תכנון הסיוע הנפשי הנדרש בעקבות מלחמת חרבות ברזל: ת מונת מצב ושאלות לדיון | 6 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ,לנוכח כל זאת מ משרד הבריאות נמסר כי בהמשך יהיה צורך ומקום לאיסוף וניתוח הנתונים מכל המערכים שסיפקו שירותים ב כל ה רמות, .ומידע זה יספק בסיס לתכנונים עתידיים22 ,כלומר נכון להיום משרד הבריאות אינו יכול להעריך את היקף הצרכים העתידי, ועולה השאלה אם ו מתי יהיה ביכולתו לבצע הערכה זו. 2 . שאלת היקף המענים המוצעים כיום ומספר מקבלי הטיפול עד כה ביקשנו לבחו ן מהם שירותי הסיוע הנפשי שניתנו לאזרחי ישראל מאז מתקפת הטרור ב-7 ,באוקטובר על ידי מי ניתנים שירותים אלה.ומה מספר מקבלי השירות כפי שיוצג בהמשך, השירותים ניתנים על ידי כמה גורמים במערכת הציבורית ל צד ארגוני חברה אזרחית רבים, ו נכון להיום אין בידי משרד הבריאות מידע מלא על מספר האנשים שקיבלו סיוע רגשי או נפשי מגורמים אלה בעקבות המלחמה. בפרק זה נציג בקצרה את המענים המוצעים כיום ונדון בשאלת ה התאמ ה של מענים אלו להיקף הצרכים בפועל. החל מיולי2015 האחריות למתן שירותי בריאות הנפש בישראל מוטלת על קופות החולים (למעט )הטיפול בהתמכרויות , כחלק מסל שירותי הבריאות הציבורי. .שירות זה ניתן בכמה ערוצים ,כיום כל ארבע קופות החולים מפעילות מוקדי ם טלפוניים ל תמיכה נפשית, ש במסגרתם אנשי בריאות הנפש מעניקים מ ,ענה ראשוני ולפחות חלקם מפנים את מי שנזקק לכך למענה נוסף, כפי שיוצג בהמשך. 23 שאלנו את קופות החולים מה היקף המענים שנתנו בערוץ זה מ אז7 באוקטובר. מ כללית , הקופה הגדולה בישראל, נ מסר לנו ב-9 בנובמבר2023 כי עד כה התקבלו6,730 שיחות (לא ידוע לנו כמה מהשיחות היו עם אותם)אנשים; 24 מ מכבי,, הקופה השנייה בגודלה נ מסר לנו ב-9 בנובמבר כי בקו הסיוע התקבלו שיחות מ- 3,096 מבוטחים; 25 מ מאוחדת ,, הקופה השלישית בגודלה נ מסר לנו ב- 12 בנובמבר כי בקו התמיכה טופלו1,400 מבוטחים. 26 לאומית , קופ ת החולים ,הקטנה בישראל לא סיפקה נתון המתייחס לערוץ זה.בלבד נעיר כי גם משרד החינוך הקים מוקד תמיכה וסיוע טלפוני, 27 אולם לא ידוע לנו .כמה שיחות התקבלו בקו זה כל ארבע הקופות מציעות למבוטחיהן גם טיפול נפשי של עד שלוש שיחות ללא עלות, באמצעות שיחה .טלפונית או פלטפורמות מקוונות אחרות. השירות אינו דורש אבחון אלא נעשה לפי פניית המטופל לפי המידע באתרי הקופות, תוכני ות אלו נועדו לספק התערבות קצרה, ממוקדת ומעשית, לרבות מתן כלים .להתמודדות שיסייעו במניעת החרפת המצב הנפשי28 מ כללית נ מסר לנו כי בערוץ זה היו1,260 שיחות 22 מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ו תוכני ,ות לאומיות, משרד הבריאות, מכתב9 בנובמבר2023 . 23 סער נרי, ממונה קשרי ממשל ,ותוכן, מכבי שירותי בריאות, דוא"ל9 בנובמבר2023 . 24 ,נועה דנאי, מנהלת מחלקת ניהול ידע ומידע וממונת חוק חופש המידע, שירותי בריאות כללית, מכתב9 בנובמבר2023 . 25 ,סער נרי, ממונה קשרי ממשל ותוכן, מכבי שירותי בריאות, דוא"ל9 בנובמבר2023 . 26 חן חיים לוי, מנהל ר ,גולציה וציות, קופת חולים מאוחדת, מכתב12 בנובמבר2023 . 27 יסכה מוניקנדם- ,גבעון,פסיכולוגים חינוכיים בשגרה ובחירום מרכז המחקר ו ,המידע של הכנסת30 באוקטובר2023 . 28 ,במקרה שהמטופל הוא ילד נדרשת המלצה של המטפל וקבלת הסכמה של ההורים. קופת חולים מאוחדת קו תמיכה נפשית ו סיוע טלפוני בזמן אמת :, כניסה8 בנובמבר2023 . סוגיית תכנון הסיוע הנפשי הנדרש בעקבות מלחמת חרבות ברזל: תמונת מצב ושאלות לדיון | 7 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ;טיפוליות, אך לא ידוע לנו כמה מבוטחים קיבלו שירות זה מ מכבי נ מסר לנו ב-9 בנובמבר כי בערוץ זה טופלו יותר מ- 450 ,פניות מו מאוחדת נ מסר לנו ב- 12 בנובמבר כי בערוץ זה טופלו 1,200 ,פניות אך ת בש י הקופות.לא ברור כמה שיחות בוצעו עד כה29 ב לאומית שירות זה ניתן דרך מוקד הסיוע הטלפוני, ולפי מענה הקופה, עד6 בנובמבר2023 התקבלו2,926 פניות בשני ערוצים אלו ביחד (פניות למוקד .)וטיפול של עד שלוש שיחות30 נוסף על מוקד התמיכה הנפשי ת ,ומודל שלוש השיחות בקופות החולים אפשר לקבל גם טיפול נפשי ארוך טווח דרך מרפאות בריאות הנפש של הקופות בעלות רבעונית, או דרך מסלול המטפל העצמאי .בעלות גבוהה יותר שנקבעת בידי משרד הבריאות חלק מהקופ ות ציינו פעילויות נוספות – למשל מ כללית ו מאוחדת נ מסר כי הן פרסו צוותים בחלק מהמלונות לצורך מתן מענה ראשוני, מו כללית נ מסר כי היא פת חה מרפא ה חדשה בר ל יאות הנ פש .באילת31 אין ב י דינו מידע מלא על מספר ה אנשים ש.קיבלו שירותים אלה בעקבות מלחמת חרבות ברזל32 נציין כי מ משרד הבריאות נ מסר כי עד9 בנובמבר2023 התקבלו בקופות החולים14,240 ,פניות אך ,לא ברור עד כמה נתון זה מלא אם הוא כולל את הפונים ל כלל השירותים ש הקופות מספקות ואם הוא כולל רק פניות לקבלת טיפול בעקבות המלחמה. לצד קופות החולים אפשר לקבל שירות ציבורי גם ממרכזי החוסן, שמטרתם להעניק טיפול לתושבי יי שובים מסוימים שנפגעו מאירוע ב י .טחוני ומרגישים חרדה ופגיעה בתפקוד לשם א ספקת שירות זה התקשר משרד הבריאות בין השאר עם הקואליציה הישראלית לטראומה, ה מפעילה את רוב מרכזי החוסן, ומימון הטיפול נ יתן על ידי הביטוח הלאומי לפי נוהל חרדה, על ו ידי משרד הבריאות . נוהל חרדה הוא מנגנון ש פותח במטרה לספק טיפול נפשי למי שנחשף לאירוע איבה, וכך להקטין נזקים נפשיים ובמיוחד למנוע את היווצרותה של הפרעת דחק פוסט- .טראומטית33 האזרח אינו נדרש לפנות לביטוח הלאומי, אלא הוא מקבל טיפול דרך מרכזי החוסן או דרך מרפאות ייעודיות ללא עלות. השירות מתחיל בסדרה של12 טיפולים, ולאחר מכן ניתן להוסיף עוד. 34 הקואליצי ה הישראלית לטראומה מפעילה12 מרכזי חוסן – שמונה בדרום וארבעה ביהודה ושומרון– ושני מרכזי חוסן נוספים פועלים בצפון. לפי משרד הבריאות, תושבי רשויות מסוימות ב דרום או תושבי הצפון שנפגעו מאירוע ב י טחוני ומרגישים חרדה ופגיעה בתפקוד יכולים לקבל מענ ה ממרכזי החוסן 29 ,חן חיים לוי, מנהל רגולציה וציות, קופת חולים מאוחדת, מכתב12 בנובמבר2023; סער נרי, ממונה קשרי מ משל ותוכן, מכבי שירותי ,בריאות, דוא"ל9 בנובמבר2023 . 30 ,מרנינה שוורץ, מנהלת מחלקת בריאות הנפש, חטיבת הרפואה, לאומית שירותי בריאות, דוא"ל7 בנובמבר2023 . 31 נועה דנאי, מנהלת מחלקת ניהול ידע ומידע וממונת ,חוק חופש המידע, שירותי בריאות כללית, מכתב9 בנובמבר2023 ,; חן חיים לוי ,מנהל רגולציה וציות, קופת חולים מאוחדת, מכתב12 בנובמבר2023 . 32 מ מאוחדת נ מסר כי התקבלו במרפאותיה150 פניות ממטופלים ממעגל הפגיעה הראשון וכי טופלו1,300 מטופלים במלונות. עם זאת, לא ברו ר לנו כיצד מוגדר מעגל הפגיעה הראשון לצורך חישוב זה ואילו טיפולים ניתנו במלונות, לדוגמה אם מדובר בטיפול נפשי ארוך טווח ,או לא. חן חיים לוי, מנהל רגולציה וציות, קופת חולים מאוחדת, מכתב12 בנובמבר2023 . 33 ,רוני בלנק פעילות מרכזי החוסן ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת19 בספטמבר2021 . 34 ,המוסד לביטוח לאומי סיוע ל נפגעי חרדה :, כניסה12 בנובמבר2023 . סוגיית תכנון הסיוע הנפשי הנדרש בעקבות מלחמת חרבות ברזל: תמונת מצב ושאלות לדיון | 8 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm .הקשורים למקומות המגורים הקבועים שלהם תוש בים מרשויות אחרות יכולים לפנות למרפאות מסוימות באזורם, המפורטות באתר המוסד לביטוח לאומי, או לפנות ל מרכז חוסן ארצי שהוקם לצורך .מתן מענה במלחמה מ משרד הבריאות , שהוא הגורם שמתקשר עם מרכזי החוסן ואחראי על ,הפעלתם35 לא נ מסר ו לנו נתונים על מספר האנשים שקיבלו שירות במרכזי החוסן מתחילת המלחמה. נוסף על המענים הציבוריים, החל מ-7 באוקטובר הת ג ייסו ארגוני חברה אזרחית רבים למתן סיוע נפשי . בישראל פועלים בשגרה מגוון מוקדי סיוע המספקים מענה בטלפון או באמצעים דיגיטליים (לדוגמה שיחות ווטסאפ). מוקדים אלו נבדלים ביניהם בין השאר באוכלוסיית היעד, בהיקף הפעילות, בהכשרה הניתנת למי שמאייש את הקו, בשפות המענה ובשעות הפעילות. נציין כי חלק ניכר מהארגוני ם ששוחחנו ע י מם מפעילים מוקד וירטואלי. עם פרוץ המלחמה, חלק ממוקדי הסיוע הסבו את פעילותם .לצורך מתן מענה לקשיים הנפשיים העולים בקרב האוכלוסייה הכללית או אוכלוסיות ספציפיות לדוגמה, עמותת איכות בשיקום, המפעילה בשגרה קו חם לסיוע למשפחות מתמודדי הנפש, התאימה את,פעילות הקו לאוכלוסייה הכללית36 ו עמותת דרך גבר, המפעילה קו סיוע לגברי ם, הרחיבה את פעילות הקו גם ל נשים. 37 יש הבדל משמעותי בהיקפי השיחות ה מגיעים למוקדי הסיוע, אך רוב הארגונים ששוחחנו ע י מם סיפרו על עלייה ניכרת במספר השיחות שהגיעו למוקדי הסיוע: ,לדוגמה מ ער"ן נ מסר לנו ב-5 בנובמבר כי עד לתאריך זה ה תקבלו בקווי הסיוע של העמותה 40,000 פניות ;, וכי מדובר בעלייה של מאות אחוזים38 מ נט"ל נ מסר לנו כי בעוד שבשגרה מתקבלות כ- 1,200 שיחות בחודש בממוצע, בחודש האחרון התקבלו כ- 15,000 ;פניות39 מ ארגון מקשיבים נ מסר לנו שיש גידול של כ- 500% – מ- 25 – 35 שיחות ביום בממוצע ליותר מ- 200 ;שיחות מדי יום40 מ עמותת עזר מציון נ מסר כי מאז פרוץ המלחמה התקבלו יותר מ- 3,000 פניות בקו התמיכה הייעודי ש פתחה העמותה. 41 נציין מ כי משרד הבריאות נ מסר לנו ב- 9 בנובמבר2023 כי מאז פרוץ המלחמה התקבלו ב קווים החמים של ער"ן ונט"ל כ- 47,000 פניו ת. 42 35 נציין בהקשר זה את החלטת ממשלה1817 של הממשלה ה- 36 , שקבעה כי בשנת2023 משרד הבריאות יפעיל את מרכזי החוסן שפעלו ,אז ביישובי עוטף עזה, יהודה ושומרון, אשקלון, נתיבות ה גליל ה ,מזרחי ה גליל ה מערבי והמרכז הבדואי. הממשלה ה- 36 , החלטת ממשלה 1817 , הפעלת מרכזי החוסן בשנת2023 :, פרסום14 באוגוסט2022 :, כניסה11 בנובמבר2023 . 36 ע מותת איכות בשיקום פועלת זה כ- 40 .שנה במטרה לשלב נפגעי נפש בקהילה בין השאר העמותה מפעילה הוסטל, דיור מוגן ותעסוקה .נתמכת, ולצד זאת עוסקת במתן סיוע למשפחות מתמודדי הנפש באמצעות קו סיוע, טיפול פרטני וטיפול קבוצתי איילה ראלי, מנכ"לית ,עמותת איכות בשיקום, שיחה2 בנובמבר2023 . 37 עמותת דרך גבר פועלת יותר מעשור ועוסקת בגבריות מ יטיבה– מפגשי גברים ומעגלי גברים, זוגיות, ניהול כעסים, אבהות, אבות וילדים .ועוד ,אלי לוי ועודד פרידמן, עמותת דרך גבר, שיחה5 בנובמבר2023 . 38 ,שירי דניאלס, מנהלת מקצועית ארצית, עמותת ער"ן, מכתב5 בנובמבר2023 . 39 ,עו"ד אפרת שפרוט, מנכ"לית, עמותת נט"ל, שיחה9 בנובמבר2023 . 40 ארגון מקשיבים פועל זה כעשור, ומפעיל בשגרה כמה שירותים ובהם קו חם טלפוני, מיזם סבסוד טיפולים רגשיים להורים לתלמידים, ל הנחיית הורים ול הכשרת חונכים ו מרכז הכשרה והעצמה להורים. ,ינון איבגי, מנכ"ל ארגון מקשיבים, שיחה6 בנובמבר2023 . 41 ארגון עזר מציון מפעיל אגף לבריאות הנפש זה כ- 30 שנה , ובאמצעותו מספק שירות שיקומי לנפגעי נפש ו ,גם שירות לקהילת נפגעי הנפש .לרבות בני משפחה וצוותים שמפעילים את המסגרות שבהן נמצאים המתמודדים ,שרגא יעקובסון, מנהל קשרי ממשל, עזר מציון, שיחה6 בנובמבר2023 . 42 ,מירי כהן מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ו תוכני ,ות לאומיות, משרד הבריאות, מכתב9 בנובמבר2023 . סוגיית תכנון הסיוע הנפשי הנדרש בעקבות מלחמת חרבות ברזל: תמונת מצב ושאלות לדיון | 9 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מהנתונים ש נ מסרו לנו מ ער"ן (ב- 2 בנובמבר) ו מ נט"ל (ב- 9 בנובמבר) עולה כי בקווים אלה התקבלו כ- 55,000 פניות. ארגוני החברה האזרחית נותנים שירותים נוספים מלבד קווי הסיוע .מ חלק מהארגונים (לדוגמה ארגון )מקשיבים או מיזם עוטף לב נ מסר כי הם מפעילים או מעוניינים להפעיל התערבויות קצרות טווח של עד שלוש או ארבע שיחות עם איש מקצוע בתחום הטיפול המיועד ות ,לאוכלוסייה הכללית כמו מודל שלוש השיחות של הקופות שתואר לעיל. 43 מ כמה ארגונים נ מסר לנו כי הם הרחיבו או מעוניינים להרחיב את פעילותם במתן טיפ ול נפשי ארוך טווח על ידי אנשי מקצוע – לדוגמה עמותת עזר מציון, נט"ל, ארגון מקשיבים, עמותת בית חם44 .ועמותת איכות בשיקום45 ארגוני החברה האזרחית ששוחחנו ע י מם פעלו גם בערוצים נוספים. חלק מהעמותות והארגונים שלחו ,צוותים לפעילויות במלונות המפונים. בין השאר מ עמותת עלם נ מסר כי היא מפעילה במרכזי המפונים שישה מרחבים בלתי פורמליים ל בני נוער, שבהם נערכות הת ערבויות קצרות מועד בשיתוף פעולה עם .נט"ל לדברי עלם, לכל מרחב מגיעים כ- 50 בני נוער בכל ערב, כלומר כ- 300 ,בני נוער בכל ערב ו העמותה ערוכה לבצע פעילות זו במשך כחצי שנה, אם כי ההחלטה לגבי המשך הפעלת המרחבים תלויה בהמשך הפינוי ו ב מועד החזרה או ה מעבר למקום דיור אחר. נוסף על כך העמותה נערכת להפעיל מרחבים בלתי פורמליים בבתי ספר ל בני נוער מפונים, וגם ל כאלו שלא פונו אך נדרש להם .מרחב שיח בטוח46 גם מ האגודה הישראלית לטיפול בא ו מנויות נ מסר לנו כי מטפלות בא ו מנויות הגיעו למלונות המפונים והפעילו מעל30 .מרחבים בטוחים שסיפקו מענה לכמה מאות אנשים מדי יום47 דוגמאות נוספות הן עמותת איכות בשיקום, ש שלחה עובד ים למלונות ל פעילויות טיפוליות מו כ קבוצות פלייבק; עמותת בית חם, ה עובדת עם קהילות חרדיות שפוז רו ברחבי הארץ ומסייעת להן בשמירה על חוסן קהילתי ובפיתוחו, וכן הב כנה לחזור למקומן כשהדבר יתאפשר; עמותת תפס"ן, שערכה בין השאר מפגשים עם צוותים חינוכיים וגם עבדה עם מפונים מקיבוץ מסוים. 48 ,כאמור אלה דוגמאות בלבד מכלל ה פעילות של.ארגוני החברה האזרחית חלק מהארגונים ציינו גם התערבויות שביצעו בקרב ארגונים וקבוצות ,. לדוגמה מ עמותת בית חם נ מסר כי אנשי כוחות הביטחון ומגיבים ראשונ י ים נוספים קיבלו, לפי בקשתם, מענים מהמרפאות 43 מיזם עוטף לב נוצר ב שיתוף פעולה בין מטה ההייטק בחמ"ל האזרחי, הג'וינט ומשרדי ממשלה, ומטרתו לאגד יוזמות כדי לוודא שאנשים מקבלים סיוע מותאם לצ ו רכיהם. הדס שהרבני סיידון, מנהלת מיז ,ם עוטף לב, שיחה6 בנובמבר2023 . 44 עמותת בית חם פועלת זה כ- 27 שנים עם מתמודדי נפש ו עם אנשים עם .מוגבלויות אחרות ומעניקה להם שירותי שיקום תעסוקתי וטיפול במסגרת תחום הטיפול העמותה מפעילה בין השאר שש מרפאות פסיכיאטריות ומטפלת אף בנפגעי טראומה לרבות טראומה מינ.ית בשגרה, עמותת בית חם מספקת ליווי שיקומי לכ- 1,600 מתמודדי נפש ביום . ,אריה מונק, מנכ"ל עמותת בית חם, שיחות2 בנובמבר2023 ו- 7 בנובמבר2023 . 45 לדוגמה מ נט"ל נ מסר לנו כי היא מפעילה120 מטפלים בשגרה וכי מספר המתנדבים יותר מהוכפל ועומד על כ- 250. עו"ד אפרת שפרו ,ט ,מנכ"לית, עמותת נט"ל, שיחה9 בנובמבר2023 . 46 ,רננה דנון, מנהלת מחלקת ידע ולמידה, עמותת עלם, דוא"ל8 בנובמבר2023 . 47 אילנה לח, יו"ר ארגון יצירה הבעה תרפיה– האגודה לטיפול באמצעות אומנו ,יות בישראל, שיחה1 בנובמבר2023 . 48 תפס"ן (תחנה פסיכואנליטית לנוער) היא עמותה המאגדת מטפלים העוסקים בפסיכואנליזה. בשגרה העמותה מטפלת בהתנדבות בכ- 50 .מקרים ,גבריאל דהאן, מנהל עמותת תפס"ן, מכתב10 בנובמבר2023 . סוגיית תכנון הסיוע הנפשי הנדרש בעקבות מלחמת חרבות ברזל: תמונת מצב ושאלות לדיון | 10 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm הפסיכיאטריות של העמותה, טיפולים פרטניים,ומעגלי שיח49 מו נט"ל נ מסר לנו כי היא ביצעה מעל 350 הת ערבויות חוסן עם ארגונים שונים, לדוגמה רופאים העוסקים בזיהוי ג ופות או עו"סים המבשרים בשורה מר.ה50 ממידע זה עולה כי יש ארגונים רבים העוסקים בסיוע נפשי ,אך כאמור, מ מענה משרד הבריאות לע פנייתנו ה עול כי אין למשרד נתונים על מספר האנשים ש מקבלים כיום טיפול מכלל ה גורמים. פל י ,המשרד במצב החירום הלאומי ש בו מאות אלפי אנשים אינם מתגוררים בבתיהם ורבים עברו טראומה לא פשוטה, "רישום במערכות רפואיות סדורות שיאפשר רישום מסודר של היקפים של מתן מענה לאוכלוסייה לא התאפשר בצורה מספקת עד כה .נעשית עבודה מתמדת על מנת לייצר מסד נתונים סדור ,אך בשל היותנו עדיין במצב מלחמה, חוסר הוודאות עדיין משמעותי." יש לתת את הדעת לע כך שה י עדר מידע זה משפיע על יכולתם של ספקי השירות לתת שירותים – ,לדוגמה מ שירותי בריאות כללית נ" מסר כי הקושי הראשוני ][של הקופה הוא שכחודש לתוך המלחמה אין בנמצא לקופה, למדינה או לצוותי הרווחה מידע מדויק ע ל מיקום המטופלים ש ,נדרש לטפל בהם או אף מיקום מדוי)ק של אוכלוסיית מפונים (מעבר למלונות שפונו על ידי המדינה". 51 היעדר מידע מספק על מספר מקבלי השירות בשלב זה, קרי כחודש לאחר פריצת המ לחמה , מקשה גם על היכולת לזהות מגמות בהיקף הפניות בערוצים לסוגיהם ולהעריך את היקף הצרכים העתידי. נציין כי ב- 15 באוקטובר2023 נכתב בפרוטוקול הוועדה שדנה בהארכת ההתקשרות של משרד הבריאות" :עם הקואליציה הישראלית לטראומה לצורך הפעלת מרכזי החוסן בדרום ה הערכה היא גידול של30% לפחות בטיפולים הנדרשים עד סוף השנה בנפגעי חרדה, משפחות חטופים, פצועים ."ומשפחותיהם ועוד52 בהיעדר נתונים, .לא ידוע לנו על מה מבוססת הערכה זו ואיזה גורם גיבש אותה עוד עולה מתשובת משרד הבריאות כי לצורך איסוף המידע בכוונת המשרד לבדוק את היקף הפניו ,ת לבתי החולים לאשפוז כללי ולבתי החולים לבריאות הנפש ולבחון אותן ביחס למצב שגרה אולם עולה השאלה אם די בנתונים ממערך האשפוז כדי ליצור מסד נתונים חיוני זה, ם וא אין בכוונת המשרד לאסוף נתונים מ הקהילה ומ מרכזי החוסן. 3 . מערך בריאות הנפש ערב המלחמה על אף היעדר נתונים על מספר האזרחים הזקוקים או ש ,יזדקקו לסיוע נפשי בעקבות המלחמה יש הסכמה על כך ש צפוי גידול משמעותי ב ביקוש לשירותי בריאות הנפש, יש צריך את הגדלת כוח האדם הדרוש כדי לספק מענה איכותי לתחלואה הנפשית החדשה שתיווצר , לרבות ל הפרעת דחק פוסט- טראומטית. עם זאת, המשבר הנוכחי מתרחש בתקופה שבה מערך בריאות הנפש הציבורי פעל בח ו סר 49 ,אריה מונק, מנכ"ל עמותת בית חם, שיחות2 בנובמבר2023 ו- 7 בנובמבר2023 . 50 עו"ד אפרת שפר ,וט, מנכ"לית, עמותת נט"ל, שיחה9 בנובמבר2023 . 51 ,נועה דנאי, מנהלת מחלקת ניהול ידע ומידע וממונת חוק חופש המידע, שירותי בריאות כללית, מכתב9 בנובמבר2023 . 52 ,החשב הכללי, ועדת הפטור פרוטוקול3483 , 15 באוקטובר2023 . סוגיית תכנון הסיוע הנפשי הנדרש ב עקבות מלחמת חרבות ברזל: תמונת מצב ושאלות לדיון | 11 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm משמעותי עוד טרם המלחמה – ,חוסר שהתעצם על רקע מגפת הקורונה כפי שיוצג בפרק זה לאחר דיון קצר ב עניין ה.טיפולים הנפשיים לנפגעי טראומה הטיפול בהפרעות פוסט-טראומטיות יכול להיעשות בכמה דרכים של טיפול פסיכותרפי ( טיפול בשיחה) ,טיפול תרופתי או שילוב של שניהם .ה שיטות ה פסיכותרפיות לטיפול בטראומה כוללות טיפול קוגניטיבי התנהגותי ,למשל טיפול בחשיפה ממושכת ( PE , Prolonged Exposure ), טיפול ב שיטת ה- EMDR ( Eye Movement Desensitization and Reprocessing ,) וגם טיפול הממוקד בחוויה הגופנית ( SE , Somatic Experience )ושיטות נוספות .הטיפולים התרופתיים כוללים נוגדי דיכאון ותרופות הרגעה . מטופלים משתמשים בשיטה אחת או יותר ומחליפים בין שיטות טיפול פסיכותרפיות או לוקחים אלמנטים מ כמה שיטות שונות וגם נוטלים תרופות מכמה סוגים– כלומר חלק מהמטופלים יצטרכו להתנסות בתרופות שונות ובמינונים שונים כדי לאתר את התרופה שתסייע להם. 53 הטיפול התרופתי ניתן על ידי פסיכיאטרים, בעוד טיפולי הפסיכותרפיה נית נים על ידי מג וון רחב של בעלי מקצועות בריאות, שכן בישראל אין הגדרה של פסיכותרפיה ו אין קביעה מי מורשה לספק שירותי פסיכותרפיה, מלבד פסיכולוגים המחויבים לעמוד בדרישות לתואר מומחה טרם יוכלו לספק שירות זה, וזאת מכוח חוק הפסיכולוגים, התשל"ז– 1977 . 54 בהמשך לכך יש קבוצות מקצועיות שונות העוסקות במתן שירותי פסיכותרפיה, ומשיחות שקיימנו עם כמה גורמים עולה כי המקצועות העיקריים הם פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ומטפלים בא ו מנויות, אם כי כאמור לא מדובר ברשימה.ממצה ממסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת שפורסם ב מאי 2023 עלה כי אין ל משרד הבריאות מידע על מספר הפסיכותרפיסטים בישראל, 55 אך מ משרד הבריאות נ מסר לנו שיש מחסור בכוח אדם מקצועי בתחום בריאות הנפש, ו רו חס מ זה בולט יותר בתקופת חירום וטראומה. 56 נציג את המידע על כמה:מקצועות מרכזיים בתחום בריאות הנפש פסיכיאטרים: לפי נתוני משרד הבריאות, בסוף שנת2021 היו בישראל1,421 רופאים בעלי תעודת ,מומחה בפסיכיאטריה ו כשליש מהם היו בני 67 ומעלה (כ- 0.1 פסיכיאטרים מתחת ל גיל67 ל- 1,000 .)נפש כמו כן היו362 רופאים בעלי תעודת מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, כרבע מהם בני 67 ומעלה ( 0.029 פסיכיאטרים של הילד והמתבגר מתחת ל גיל67 ל- 1,000 .)נפש57 באוגוסט2022 העריך יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל כי במגזר הציבורי מועסקים כ- 800 פסיכיאטרים ויש ח ו סר של 53 ,מכבי שירותי בריאות הפרעת דחק פוסט- טראומטית– מידע רפואי :, עדכון29 במרץ2022 ,; ליאת הולר הררי, שירותי בריאות כללית פוסט- ( טראומהPTSD ,) 6 במאי2019 . 54 להרחבה ראו: רוני ,בלנק שירותי הפסיכותרפיה במערכת הבריאות הציבורית בישראל בדגש על שירותי פסיכולוגיה , מרכז המחקר והמידע ,של הכנסת16 במאי2023 . 55 .שם 56 ,מירי כהן מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ו תוכני ,ות לאומיות, משרד הבריאות, מכתב9 בנובמבר2023 . 57 ,רוני בלנק שירותי הפסיכותרפיה במערכת הבריאות הציבורית בישראל בד גש על שירותי פסיכולוגיה ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת 16 במאי2023 . סוגיית תכנון הסיוע הנפשי הנדרש בעקבות מלחמת חרבות ברזל: תמונת מצב ושאלות לדיון | 12 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm כ- 300 פסיכיאטרים נוספים, וכי הח ו סר בפסיכיאטרים יגדל כאשר חלקם יפרשו לגמלאות בשנים .הקרובות58 ,כלומר יש מחסור כללי במשק ברופאים בעלי תעודת מומחה בפסיכיאטריה . פסיכולוגים: בסוף שנת2021 היו רשומים בפנקס הפסיכולוגים15,807 פסיכולוגים, כ- 16% מהם מעל גיל67. כאמ ,ור כדי לתת שירותי פסיכותרפיה ה פסיכולוגים מחויבים להיות מומחים או בהתמחות. לפי נתוני משרד הבריאות, כ- 56% מהפסיכולוגים שהיו רשומים בפנקס בשנת2021 ( היו מומחים8,864 איש ). לא ידוע לנו כמה מהפסיכולוגים שאינם מומחים נמצאו בשלב ההתמחות, שבו גם הם יכולים לספק שי .רותי פסיכותרפיה תחת פיקוח והדרכה של פסיכולוג במקום עבודה מוכר בחוק הפסיכולוגים נקבעו שישה ענפי מומחיות: 59 פסיכולוגיה קלינית, פסיכולוגיה חינוכית, פסיכולוגיה חברתית תעסוקתי ת ארגונית, פסיכולוגיה שיקומית ,פסיכולוגיה התפתחותית ופסיכולוגיה רפואי ת. 8,864 הפסיכולוגים המומחים החזיקו ב- 9,730 ,תעודות מומחה שכן מומחה יכול להחזיק ביותר .מתעודת התמחות אחת60 להלן התפלגותן של תעודות המומחה בפסיכולוגיה בשנת2021 לפי תחומי .מומחיות תרשים 1 : תעודות מומחה בפסיכולוגיה, לפי התמחות וגיל, שנת2021 61 בתרשים 1 א פשר לראות ש מספר תעודות המומחה הגדול ביותר בקרב פסיכולוגים היה בפסיכולוגיה קלינית– כ- 55% מ כלל תעודות המומחה, ואחריו בפסיכולוגיה חינוכית– כ- 27% .מתעודות המומחה לעומת זאת, כ- 5% מתעודות המומחה היו בפסיכולוגיה חברתית, כ- 4% ,בפסיכולוגיה התפתחותית ומעט פחות מ- 4% ו הי .בפסיכולוגיה רפואית באוקטובר2022 מסר לנו הפסיכולוג הארצי כי בישראל 58 ,יובל מלמד, יו"ר איגוד הפסיכיאטרים בישראל, מכתב10 באוגוסט2022 . 59 תוספת ל חוק הפסיכולוגים, התשל"ז– 1977 . 60 גבי פרץ, הפסיכולוג הארצי, ואיריס פרחי- ,תאני, ראש תחום פסיכולוגיה ארצית, משרד הבריאות, שיחות1 בספטמבר2022 ו- 25 באוקטובר2022 . 61 ,עיבוד מרכז המחקר והמידע של הכנסת. ציונה חקלאי ואחרים כוח אדם במקצועות הבריאות2021 , משרד הבריאות, נובמבר2022 . סוגיית תכנון הסיוע הנפשי הנדרש בעקבות מלחמת חרבות ברזל: תמונת מצב ושאלות לדיון | 13 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm אין מחסור בפסיכולוגים קליניים, אך יש מחסור משמעותי בפסיכולוגים מומחים בתחום ההתפתחותי, הרפואי והשיקומי. 62 כמו כן ,יש מחסור בפסיכולוגים במגזר הציבורי ובאזורי הפריפריה. 63 עובדים סוציאליים: במהלך שנת2021 נמסר לנו מ קופות החולים כי הן מעסיקות במתן פסיכותרפיה .רק עובדים סוציאליים בעלי תואר שני שעברו הכשרה בפסיכותרפיה על פי נתוני משרד הרווחה בפנקס העובדים הסוציאלי י ם, נכון ל- 14 באוגוסט2022 היו רשומים40,657 עו"סים, מהם35,997 מתחת לגיל פרישה (כ- 89% .) לא ידוע לנו כמה מהם מחזיקים בתואר שני או עברו .הכשרה בפסיכותרפיה משרד הבריאות ציין כי עבודה סוציאלית היא אחד המקצועות שבהם יש מחסור בתחום בריאות הנפש. 64 מטפלים בא ו מנויות: מ חלק מקופות החולים נ מסר כי הן מעסיקות או מתקשרות עם מטפלים בהבעה ויצירה ו מטפל ים בא ו מנויות לצורך מתן שירותי פסיכותרפיה. מקצוע זה אינו מוסדר בחקיקה בישראל , ואין לנו מידע רשמי על ,היקף העוסקים בתחום על ההכשרות שעברו ו עד כמה הכשרות אלו מתאימות לטיפול בטראומה. ד"ר אילנה לח, יו"ר האגודה הישראלית לטיפול באמצעות אומנו יות )(יה"ת , העריכה כי בארץ פועלים כ- 9,000 מטפלים ב אומנו ,יות ומהם חברים באגודה כ- 3,200 מטפלים ומטפלות העומדים בדרישות של משרד הבריאות ומשרד החינוך לצורך העסקה ב משרדים אלו. יה"ת מסרה לנו כי כל המטפלים ב אומנו יות שעומדים בדרישות משרדי הבריאות והחינוך עברו קורס בטראומה כחלק מהלימודי ם, וכ- 2,000 מטפלים ב אומנו יות עבר ו הכשרות ספציפיות לטיפול בטראומ.ה65 לא ידוע לנו באילו הכשרות מדובר, מה תוכנן ואילו גורמים העבירו אות.ן נציין כי בשנים האחרונות הוגשו כמה הצעות חוק שעניינן הסדרת תחום הטיפול ב אומנו יות ,ו כמה מ הצעות אלו נמצאות כיום בהכנה לקריאה ראשונה. 66 ,לסיכום עוד לפני המלחמה סבל מערך בריאות הנפש בישראל מ ,מחסור בפסיכיאטרים בפסיכולוגים רפואיים, בפסיכולוגים שיקומיים ובפסיכולוגי ם התפתחותיים, ובמגזר הציבורי יש מחסור בכלל התחומים האלה וכן בפסיכותרפיסטים באופן כללי ,המורגש במיוחד בפריפריה . מחסור זה מקשה על תכנון המענים העתידיים ,בתחום זה .כפי שיוצג בפרק הבא 4 . סוגיות ב תכנון ה עתידי של ה מענ ים בתחום בריאות הנפש הגדלת כוח האדם במערך בריאות הנפש ו ה התמודדות עם החוסרים בו צריכה להיעשות עם התייחסות לשלוש סוגיות מרכזיות: האחת, כיצד אפשר להגדיל את כוח האדם הטיפולי , בדגש על כוח אדם בעל 62 גבי פרץ, הפסיכולוג הארצי, ואיריס פרחי- ,תאני, ראש תחום פסיכולוגיה ארצית, משרד הבריאות ,שיחות1 בספטמבר2022 ו- 25 באוקטובר2022 . 63 ,רוני בלנק שירותי הפסיכותרפיה במערכת הבריאות הציבורית בישראל בדגש על שירותי פסיכולוגיה , מרכז המחקר ו ,המידע של הכנסת 16 במאי2023 . 64 מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ו תוכני ,ות לאומיות, משרד הבריאות, מכתב9 בנובמבר2023 . 65 אילנה לח, יו"ר ארגון יצירה הבעה תרפיה– האגודה לטיפול באמצעות אומנו ,יות בישראל, שיחה1 בנובמבר2023 . 66 ,לדוגמה הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון– טיפול באמצעות אומנו יות), התשפ"ג– 2022 /(פ44/25 ) , של חברת .הכנסת לימור סון הר מלך, נוסח לדיון מוקדם סוגיית תכנון הסיוע הנפשי הנדרש בעקבות מלחמת חרבות ברזל: תמונת מצ ב ושאלות לדיון | 14 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm הכשרה בטראומה,; השנייה מהם מאפייני כוח האדם הנותן מענה בימים אלו מטעם ארגוני החברה האזרחית ;ה.שלישית, מהו התקציב הנדרש כדי להביא לגידול מספק בכוח האדם במגזר הציבורי חלק מהגורמים ששוחחנו מם יע העלו את החשש כי רצ ה ון להרחיב א ת המענ ים בתחום בריאות הנפש י ביא להגדלת כוח האדם על ידי גיוס מטפלים שאינם בהכרח בעלי הכ שרה מתאימה לט יפול בצרכים הקיימים, והדבר עלול להזיק למטופלים. 67 4.1 הגדלת כוח האדם הטיפולי , בדגש על בעל הכשרה בטראומה פנינו אל משרד הבריאות בשאלה תמ אם חילת המלחמה הוא פעל לגייס מ טפלים למגזר הציבורי וכמה .מטפלים גויסו מ המשרד נ מסר לנו כי הוא פרסם קול קורא וגייס יותר מ- 1,000 מטפלים ל התנדבו ת ב כמה מערכות, וכי הוא פעל לגיוסם אל שורות המטפלים המוסמכים במרכזי החוסן , מר ב פאות בריאות הנפש, בקופות החולים ו ב מרפאות קהילתיות של מרכזים לבריאות הנ פש. 68 לפי המשרד, כלל המסגרות נמצאות בתהליך אינטנסיבי של גיוס מטפלים, ולהערכתו נוספו מאות .מטפלים למרכזי החוסן ועשרות לקופות החולים ולבתי החולים מ המשרד לא נמסר אם מדובר ,בהעסקה בשכר או בהתנדבות ,אם ההעסקה היא זמנית או ארוכת טווח ב איזה כוח אדם מדובר ומהי הכשרתו ,. נוסף על כך ,על רקע המחסור בתחום בריאות הנפש טרם המלחמה עולה השאלה באיזו מידה גיוס של1,000 מטפלים יאפשר לספק מענה מספק. בשביל לגייס כוח אדם יש לעסוק בשאלה אם יש בישראל די בעלי מקצוע שאפשר לגייס; כפי שהצגנו קודם,, לדוגמה בישראל יש מחסור בפסיכיאטרים. מ מכבי נ מסר לנו בהקשר זה כי הקופה הציבה לעצמה יעד של הגדלת כוח האדם הטיפולי ב- 50% , ו במטרה להיענות לביקוש לשירותים בתחו ם הבריאות הנפש .הקופה הגמישה את אמות המידה בדברי מכבי ה ו דגש כי הקופה לא תקבל כוח אדם טיפולי ללא תעודות מוכרות ממכונים ואיגודים מקצועיים או לאחר הכשרה על של ,קורסים בלבד אך היא שוקלת למשל להעסיק עו"סים ללא תואר שני . לדברי מכבי כך מקובל בצה"ל, אם כי שם ניתנות הכשרות והדרכות נוספות, ואילו הקופות אינן מסוגלות לספק הדרכות אלו כעת. 69 בהקשר זה נשאלת השאלה אם בישראל אכן יש מחסור בעובדים סוציאליים ב עלי תואר שני, או שמא המחסור הוא .בעובדים המעוניינים לעבוד במגזר הציבורי שאלה נוספת היא כמה מבעלי מקצועות אלו הם בעלי הכשרה לטיפול בטראומה וב פוסט- טראומה. נציין כי יש כל מיני הכשרות לטיפול ב טראומה וב פוסט- ,טראומה ו הכשרות אלו נבדלות זו מזו בין השאר באוכלוסיית היעד, בסוגי הטראומה ובמשך ההכשרה הנדרש מהמטפל . ,עם זאת אין בישראל רישוי של מטפלים בטראומה או גורם מקצועי שאחראי על הכשרות אלו מטעם המדינה. 67 לדוגמה: לילי רוטשילד יקר, יו"ר האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה, מכתב לגלעד בודנהיימר, ראש מערך בריאות הנפש במשרד הבריאות ,ואחרים31 באוקטובר2023 ,; הדס שהרבני סיידון, מנהלת מיזם עוטף לב, שיחה6 בנובמבר2023 . 68 מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ו תוכני ות לאומיות, משרד ,הבריאות, מכתב9 בנובמבר2023 . 69 ,סער נרי, ממונה קשרי ממשל ותוכן, מכבי שירותי בריאות, דוא"ל9 בנובמבר2023 . סוגיית תכנון הסיוע הנפשי הנדרש בעקבות מלחמת חרבות ברזל: תמונת מצב ושאלות לדיון | 15 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מ משרד הבריאות נ מסר לנו כי "כלל אנשי הטיפול בבריאות הנפש עוברים הכשרות לטיפול בטראומה נפשית במסגרת הכשרתם הבסיסית. יתרה מזאת, משרד הבריאות מכין את מערך המטפלים טיפול ."בטראומה נפשית על כל סוגיה זה שנים ארוכות ,לפי המשרד הכנה זו כוללת הכשרות בתחום של עזרה ראשונה נפשית ושיט ות טיפול ממוקדות טראומה לאנשי המקצוע במרכזי החוסן ובמרפאות בריאות הנפש של הקופות, במערך הרפואה הראשונית ובמרפאות בקהילה של מרכזים לבריאות .הנפש70 ,עם זאת"מתשובת המשרד לא ברור למה הכוונה במושג "הכשרה לטיפול בטראומה , מי אמון על הכשרה זו, מה תוכנה ומי מפקח ע ל התכנים, אם בכלל; כמו כן לא ברור אם הכוונה היא רק למענה מי ידי לאחר האירוע או גם לטיפול ארוך טווח, ואם הוא כולל מ ענה ל כמה סוגי.אוכלוסיות ,זאת ועוד תשובת המשרד אינה עולה בקנה אחד עם החששות שהעלו בפנינו מומחים בתחום, שלפיהם אין בישראל מספיק כוח אדם המוכשר ל טפל בטראומה ו יש .צורך במיסוד ההכשרה הנדרשת71 ,למשל יו"ר המועצה הלאומית לפוסט- ,טראומה פרופ' איל פרוכטר הציע כי המועצה יכולה לשמש גורם מקצועי ש יהיה אחראי על הכשרות בטראומה מטעם המדינה. 72 שאלה נוספת היא האם ניתן להכשיר בזמן קצר כוח אדם למתן טיפול נפשי בכ לל ולטיפול בטראו?מה בפרט בשיחות עם גורמים שונים בהקשר זה הועלתה הבחנה בין כוח אדם שיעסוק בסיוע ראשוני ובמענה על מצוקה נפשית קלה לעומת כוח אדם שייתן.סיוע מתקדם יותר ,אשר למענה הראשוני או למצוקה נפשית קלה מ כללית נ מסר לנו שמשרד הבריאות צריך לפרסם תוכני ת להכשרת מטפלים בתחום בריאות הנפש, בין היתר על ידי הכשרת מגישי עזרה נפשית )(מע"נים, ו הקופה .תהיה מוכנה להעביר הכשרות כאלו בבתי החולים שבבעלותה73 מ מאוחדת נ מסר גם כן שיש להרחיב את מאגר המטפלים מעבר להגדרות הנוכחיות ולאפשר "הכשרת מטפלים לטיפול שיחתי למטופלים בעצימות"נמוכה, וכן לקלוט ולהכשיר סטודנטים לתואר ראשון בפסיכולוגיה או עבודה סוציאלית כתומכי בריאות הנפש לצורך ביצוע משימות מסוימות – .שלא פורטו74 גם מ )עמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת נ מסר לנו בהקשר זה כי רצוי להפנות אנשי טיפול מוסמכים לטיפול בנפגעי המעגל הראשון, ובמקביל להכשיר מספר גדול של אנשים למתן ליווי וסיוע לאנשים 70 מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ו תוכני ,ות לאומיות, משרד הבריאות, מכתב9 בנובמבר2023 . 71 ,עו"ד אפרת שפרוט, מנכ"לית, עמותת נט"ל, שיחה9 בנובמבר 2023 ; לילי רוטשילד יקר, יו"ר האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה, מכתב ,לגלעד בודנהיימר, ראש מערך בריאות הנפש במשרד הבריאות ואחרים31 באוקטובר2023 . 72 איל פרוכטר, יו"ר המועצה הלאומית ל פוסט- ,טראומה ומנהל המרכז לבריאות הנפש מעלה הכרמל, שיחה9 בנובמבר2023 . 73 נועה ד ,נאי, מנהלת מחלקת ניהול ידע ומידע וממונת חוק חופש המידע, שירותי בריאות כללית, מכתב9 בנובמבר2023 . 74 ,חן חיים לוי, מנהל רגולציה וציות, קופת חולים מאוחדת, מכתב12 בנובמבר2023 . סוגיית תכנון הסיוע הנפשי הנדרש בעקבות מלחמת חרבות ברזל: תמונת מצב ושאלות לדיון | 16 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm .הסובלים ממצוקה נפשית ברמה קלה יותר לפי העמותה, יש כמה ארגונים, לרבות סה"ר, המתמחים בשגרה במתן הכשרות למלווים, ואפשר לגייס אותם .למערך הכשרות לאומי שיוקם לצורך כך75 ,אשר לסיוע מתקדם יותר יו"ר המועצ ה הלאומית לפוסט- טראומה פרופ' איל פרוכטר סבור כי אפשר להכשיר אנשי מקצוע טיפולי בשיטותEMDR )(עיבוד מחדש והקהיה שיטתית באמצעות תנועות עיניים אוPE (חשיפה ממושכת) ב פרק זמן של כמה ימים, אך לדבריו אי-אפשר להכשיר במהירות אנשים שאינם בעלי מקצוע טיפולי לספק טיפול.נפשי76 מ גם נט"ל נ מסר כי טיפול נפשי ארוך טווח צריך להינתן בידי אנשי מקצוע טיפולי בעלי תואר שני והכשרה בפסיכותרפיה ממוקדת טראומה, וכי ייתכן ש אפשר להשתמש באנשי טיפול ש יש להם פחות הסמכות בהתערבויות קצרות טווח.אחרות77 נציין כי מ מאוחדת נ מסר לנו כי הקופה החלה ב הכשרה ייעודית לאבחון או טיפול בטראומה, ובכוונתה להכשיר את כל מטפלי מערך בר יאות הנפש ועובדות השירות הסוציאלי שיש להם רקע בפסיכותרפיה .בנושא זה78 לא ידוע לנו באיזו הכשרה מדובר, כמה זמן אמור להימשך תהליך זה ואם הכשרה זו תוכל לספק מענה לכלל קבוצות נפגעי הטראומה בין .מבוטחי הקופה ,לסיכום נוסף על השאלה מיהו כוח האדם שיגויס לצורך הרחבת המענים עולה השאלה מהו המדרג הרצוי בין אנשי הטיפול במקצועות לסוגיהם וההכשרות שעברו ו מה התאמת ם לצרכים שנוצרו מ פרוץ המלחמה. 4.2 כוח האדם בארגוני החברה האזרחית בהינתן שהשירות נ יתן כיום בחלקו על ידי ארגוני החברה האזרחית, יש לעסוק בשאלה מהי ההכשרה של נותני השירותים בארגונים אלו , כלומר אם הם בעלי מקצוע טיפולי, וכמה מהם בעלי התמחות בטראומה. ,כך למשל כל ארבע קופות החולים מפעילות מוקדי תמיכה נפשית טלפוניים המאוישים באנשי מקצוע: ב כללית המענה במוקד הטלפוני ניתן על ידי פסיכולוגים ועובדים סוציאליים; ב מכבי– על ידי עובדים סוציאליים; ב מאוחדת – על ידי "מטפלות ומטפלים מקצועיים של מאוחדת ממערך בריאות הנפש ."והשירות הסוציאלי79 מ לאומית נ מסר שה קופה מפעילה "קו חם" למבוטחיה, שנותן מענה באמצעות 75 )עמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת מציעה סיוע נפשי, אנונימי, מ ידי י וללא עלות לאנשים החווים מצוקה נפשית ומצבי אובדנות, תוך .שימוש בקווי סיוע, בשיחות צ'אט ווטסאפ (בעברית ובערבית), בקבוצות תמיכה בפורום ובתמיכה באמצעות דוא"ל העמותה גם פועלת לאיתור ה .ודעות מצוקה ברשת ומציעה עזרה בזמן אמת י ,על לוי, מנכ"לית, עמותת סה"ר, שיחה5 בנובמבר2023 . 76 איל פרוכטר, יו"ר המועצה הלאומית ל פוסט- ,טראומה ומנהל המרכז לבריאות הנפש מעלה הכרמל, שיחה9 בנובמבר2023 . 77 ,עו"ד אפרת שפרוט, מנכ"לית, עמותת נט"ל, שיחה9 בנובמבר2023 . 78 ,חן חיים לוי, מנהל רגולציה וציות, קופת חולים מאוחדת, מכתב12 בנובמבר3 202 . 79 ,שירותי בריאות כללית שירותי תמיכה נפשית בזמן המלחמה :, כניסה8 בנובמבר2023 ,; מכבי שירותי בריאות קו סיוע מיוחד לתמיכה נפשית :, עדכון7 באוקטובר2023 :, כניסה8 בנובמבר2023 ,; קופת חולים מאוחדת סיוע טלפוני בזמן אמת :, כניסה8 בנובמבר2023 ; לאומית שירו ,תי בריאות לאומית מפעילה סיוע לתמיכה נפשית :, כניסה8 בנובמבר2023 . סוגיית תכנון הסיוע הנפשי הנדרש בעקבות מלחמת חרבות ברזל: תמונת מצב ושאלות לדיון | 17 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm כוננים .של הקופה שהם אנשי טיפול בתחום בריאות הנפש80 ,עם זאת לא ידוע לנו כמה מהם עב ר ו .הכשרה ייעודית לטיפול בטראומה ,אשר לארגוני החברה האזרחית ב בדיקה שעשינו כחודש לאחר פרוץ המלחמה מצאנו כי יש הבדל בהכשרה של האנשים שמאיישים את מוקדי הסיוע של ארגוני החבר ה האזרחית, גם אם נתמקד רק במוקדים שאליהם מפנה אתר משרד הבריאות: יש מוקדים המאוישים ב מתנדבים שאינם אנשי טיפול ,ולא עברו הכשרה ייעודית לטיפול בטראומה81 אחרים מאוישים באנשי טיפול שלא עברו בהכרח הכשרה ,לטראומה82 ואחרים מאוישים באנשי מקצוע בעלי הכשרה ייעודית לתחום .הטראומה83 חלק מהארגונים פעלו בעקבות המלחמה לגייס מתנדבים בעלי מקצועות טיפוליים (לדוגמה, ארגון .מקשיבים וארגון בית חם), ולפחות ארגון אחד הקים קו ייעודי שאויש בבעלי מקצועות טיפוליים84 ,לעומת זאת חלק ממוקדי הסיוע של החברה האזרחית המשיכו להיות מופעלים על ידי א נשים שאינם בעלי מ קצוע טיפולי וללא הכשרה ייעודית לטיפול ב טראומה. נציין בהקשר זה כי ההכשרה להפעלת מוקד טלפוני יכולה להיות יחסית ממושכת; מ ארגון סה"ר למשל נ מסר כי הוא החל הכשרה ייעודית להפעלת המוקד לאנשים שאינם אנשי טיפול, .שתימשך כחודש וחצי85 ,ככלל מ הארגונים ש שוחחנו ע י מם נ מסר לנו כי הם לא התקשו לגייס מתנדבים בעלי רקע טיפולי ,להתנדבות בקווים86 ,והמתנדבים יכולים להתגייס לפרקי זמן קצרים ולא בהכרח למשמרות. עם זאת מ חלק מהארגונים נ מסר כי הם צופים ירידה משמעותית בהיקף ההתנדבות בשבועות הקרובים. 87 ב ער"ן מעריכים כי יהיה צורך ב- 500 מתנדבים קבועים נוספים כדי לספק מענה לצ ו רכי האוכלוסייה .בעתיד88 בשל חשיבות ם של מוקדי הסיוע עולות כמה שאלות: ,ראשית האם יש להסדיר את הפעילות במוקדי הסיוע או ליצור סטנדרטיזציה מינימלית של ההכשרות הנדרשות מ מוקדי הסיוע שאליהם מפנה משרד הבריאות? אם כן, האם המשרד פועל בעניין זה וכיצד? ,בהמשך לכך אם אחת ממטרות 80 ,מרנינה שוורץ, מנהלת מחלקת בריאות הנפש, חטיבת הרפואה, לאומית שירותי בריאות, דוא"ל7 בנובמבר2023 ; לאומית שירותי ,בריאות לאומית מפעילה סיוע לתמיכה נפשית :, כניסה8 בנובמבר2023 . 81 ,לדוגמה, ראו: עמותת דרך גבר קו ההקשבה לגברים :, כניסה9 בנובמבר2023 . 82 לדוגמה ארגון מקשיבים ועמותת איכות בשיקום. נעיר כי טרם המלחמה המוקד בארגון מקשיבים אויש על ידי סטודנטים במקצועות הטיפול, אך לאחר פרוץ המלחמה החליטה העמותה לגייס אליו אנשי טיפול מקצועיים וליצור הבחנה בין שיחות שגרתיות, שהמשיכו להיות ,מופנות לסטודנטים, לבין שיחות שהופנו לטיפול מקצועי יותר. ינון איבגי, מנכ"ל ארגון מקשיבים, שיחה6 בנובמבר2023 . ראו גם: איילה ראלי, מנכ"לית עמותת ,איכות בשיקום, שיחה2 בנובמבר2023 . 83 ,עו"ד אפרת שפרוט ,מנכ"לית, עמותת נט"ל, שיחה9 בנובמבר2023 . 84 ,שרגא יעקובסון, מנהל קשרי ממשל, עזר מציון, שיחה6 בנובמבר2023 . 85 גם ב ער"ן הדגיש ו בפנינו כי הארגון מבצע תהליך הכשרה ממושך, אם כי לא צוין מהו משך ההכשרה. יע ,ל לוי, מנכ"לית עמותת סה"ר ,שיחה5 בנובמבר2023 ; ,שירי דניאלס, מנהלת מקצועית ארצית, עמותת ער"ן, מכתב5 בנובמבר2023 . 86 ,לדוגמה מ ארגון מקשיבים נ מסר כי הוא גייס950 אנשי טיפול וכי850 ,נוספים נמצאים ברשימת המתנה. ינון איבגי, מנכ"ל ארגון מקשיבים ,שיחה6 בנובמ בר2023 ,; איילה ראלי, מנכ"לית עמותת איכות בשיקום, שיחה2 בנובמבר2023 ; עו"ד אפרת שפרוט, מנכ"לית, עמותת ,נט"ל, שיחה9 בנובמבר2023 . 87 ,ינון איבגי, מנכ"ל ארגון מקשיבים ,שיחה6 בנובמבר2023 . 88 ,שירי דניאלס, מנהלת מקצועית ארצית, עמותת ער"ן, מכתב5 בנובמבר2023 . סוגיית תכנון הסיוע הנפשי הנדרש בעקבות מלחמת חרבות ברזל: תמונת מצב ושאלות לדיון | 18 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm הקווים היא זיהוי של מקרים שיש להעביר להמשך טיפול, אפשר לשאול איזו הכשרה נדרשת לכך ומי .יכול להעביר אותה שאלה נוספת נוגעת ל ,הקצאה יעילה של כוח אדם בין המענים. למשל כיצד מאזנים בין הרצון לאייש את מוקד י הסיוע באנשי מקצועות הטיפול עם הכשרה בטראומה שיפעלו לאיתור מוקדם של אנשים בסיכון ולהפנותם לטיפול, לבין הרצון להפנות כוח אדם מיומן זה ,למתן שירותים אחרים כגון התערבויות בטווח הבינוני והארוך ? לצד שאלת ההכשרה, יש לדון גם באופי ההתקשרות עם כוח אדם זה ובאופי העסקתו. שלושת הארגונים שנותנים או מעוניינים לתת התערבויות קצרות מועד ביססו אותו על מתנדבים; 89 בהינתן ש חלק מהארגונים מתבססים על שיעור גדול ,של מתנדבים עולה השאלה עד מתי יהיה אפשר להסתמך על המתנדבים לצורך מתן המענים וכיצד חוסר היציבות שבהסתמכות על מתנ דבים עלול .להשפיע על הרצף הטיפולי הניתן למטופלים 4.3 תקצוב המענה הנפשי הגדלת מערך בריאות הנפש מחייבת תוספת תקציבית שתאפשר קליטת כוח אדם חדש . נזכיר בהקשר זה כי גם ערב המלחמה הועלו טענות חוזרות לגבי חוסר תקציבי משמעותי במערכת בריאות הנפש הציבורית. ב-1 בנובמבר2023 פרסם משרד הבריאות טיוטת מבחן תמיכה לתחום בריאות הנפש , שמטרותיו כוללות את קיצור זמני ההמתנה בכלל ולטיפול פסיכותרפי בפרט, וחיזוק מענים חסרים על הרצף הטיפולי לרבות חלופות אשפוז. בין השאר מבחן זה כולל תוספת של30 מיליון שקלים שיוקצו בין הקופות לצורך גיוס :מטפלים חדשים10 מיליון יחולקו לפי חלקה הקפיטציוני של כל קופה ביישובים )המפונים (כלומר, היקף המבוטחים בקופה לפי תקנון מסוים, 90 ו- 20 .מיליון לפי קפיטציה רגילה91 הועל ו טענות כי סכום זה אינו מספק: פל י כללית, יש להגדיל את התקציב שיוקצה לקופה בגרסה הסופית של מבחן התמיכה ש פרסם משרד הבריאות ; לפי מכבי, לא רק ש יש להגדיל את הסכום שנכלל במבחן התמיכה בנושא בריאות ,הנפש אלא ש יש צורך במבחני תמיכה בנושא תשתיות וטכנולוגיות, בעיקר במטרה להכניס יישומונים הנוגעים לעזרה עצמית; 92 גם לפי מאוחדת, יש להגדיל את התקציבים המוקצים לת.חום בריאות הנפש93 89 ,הדס שהרבני סיידון, מנהלת מיזם עוטף לב, שיחה6 בנובמבר2023 ,; ינון איבגי, מנכ"ל ארגון מקשיבים, שיחה6 בנובמבר2023 ; אריה ,מונק, מנכ"ל עמותת בית חם, שיחות2 בנובמבר2023 ו- 7 בנובמבר2023 . 90 ,ראו: פלורה קוך דבידוביץ ורוני בלנק מונחים בתחום הבריאות ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת10 ביוני2019 . 91 ,אתר תזכירים טיוטת מבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד הבריאות בקופות חולים בתחום בריאות הנפש לפי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה– 1985 :, כניסה1 בנ ובמבר2023 . 92 ,סער נרי, ממונה קשרי ממשל ותוכן, מכבי שירותי בריאות, דוא"ל9 בנובמבר2023 .; עו"ד מירה אהרוני, ממונה על פניות הציבור ,והרגולציה, קופת חולים מאוחדת, מכתב27 באפריל2021 . 93 ,חן חיים לוי, מנהל רגולציה וציות, קופת חולים מאוחדת, מכתב12 בנובמבר2023 . סוגיית תכנון הסיוע הנפשי הנדרש ב עקבות מלחמת חרבות ברזל: תמונת מצב ושאלות לדיון | 19 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ,נוסף על הצורך בתוספת תקציבית מ כל ארבע הקופות נ מסר כי יש לשנות את השכר של מטפלי בריאות הנפש במסגרות הציבורי ו ת כדי שהן תוכלנה לגייס מטפלים ולשמר במערכת. נעיר כי שתי קופות – מכבי ומאוחדת– ציינו כי הגבלות שהוטלו עליהן על ידי הממונה על השכר במשרד האוצר פוגעות ביכולתן לגייס נותני שירותי פסיכותרפיה, אך לא פירטו. 94 מ משרד הבריאות נ מסר לנו בהקשר זה כי "המשרד עסוק בשינוי מודל ההשתכרות של מטפלים במערכת הציבורית בכל דרך אפשרית, עם ת י עדוף ברור לכוח אדם שכיר וקבוע בתוך המערכות הציבורית. על מנת לייצר שי נוי משמעותי ועמוק בבריאות הנפש במדינת ישראל נדרשים היקפי משאבים דרמטיים." 95 אשר למימון הטי ,פול במרכזי החוסן לפי פרוטוקול של ועדת פטור החשב הכללי במשרד האוצר מ- 12 באוקטובר2023, שד נה בהארכת וה רחבת ההתקשרות של המדינה עם הקואליציה הישראלית לטראומה המפעילה את מרכזי החוסן , תעריף הטיפול בנוהל חרדה הוא 300 ,שקלים96 שמתוכם המ וסד לביטוח לאומי משלם193 שקלים ומשרד הבריאות משלם107 שקלים ומשלים ל- 300 .שקלים עם זאת, לפי נט"ל, במקרה של טיפולים שאינם דרך מרכז החוסן, המוסד לביטוח לאומי משלם193 שקלים, ללא השלמה .של משרד הבריאות לפי נט"ל, יש לקבוע מחיר אחיד לכל המטופלים ה עומדים בתנאי הזכאות לקבלת ה שירות במסגרת נוהל חרדה. 97 עוד לפי נ ט"ל, רצוי לקבוע בעת הזו כי נוהל חרדה – שכאמור מתחיל בסדרה של12 טיפולים שאפשר להאריכה – יכל ול בבסיסו שתי סד רות של12 טיפולים , שכן כיום, כחודש לאחר פרוץ המלחמה, יש אנשים שכבר מיצו או עומדים למצות את12 .הפגישות98 מ חלק מארגוני החברה האזרחית יעש מם שוחחנו נ מסר כי לצורך מימון פעילותם הם מגייסים כספים למתן השירותים, וכולם ציינו כי הם מעוניינים בסיוע מדינתי כדי לממן את הפעילות – לדוגמה באמצעות התקשרות למתן שירותים דרך נוהל חרדה של המוסד לביטוח לאומי . על היקף הצורך אפשר ללמוד מ ההיענות לקול הקורא שפרסם המוסד לביטוח לאומי בהיקף כולל של60 מיליון שקלים לצורך כ מה תוכני ות למענים בחירום (ה קול הקורא לא כולל ,מענים רגשיים וטיפוליים פרטניי ם או קבוצתיים ל אוכלוסיות המטופלות באופן ישיר במסגרת נוהל חרדה ומרכזי החוסן) . מ המוסד לביטוח לאומי נ מסר כי בסך הכול התקבלו635 בקשות בקול הקורא , וכי בתוך בקשות אלו בלט כי עמותות פנו לסיוע בשם רשויות מקומיות ומועצות אזוריות ביישובי העוטף וקו העימות בצפון, וכי .עיקר הבקשות התמקדו בבני נוער, בחוסן קהילתי ובסיוע נפשי או רגשי למפונים בבתי המלון כמו כן פנו עמותות המטפלות בקשישים ו ב .אנשים עם צרכים מיוחדים מ המוסד לביטוח לאומי נ מסר 94 ,חן חיים לוי, מנהל רגולציה וציות, קופת חולים מאוחדת, מכתב12 בנובמבר2023 ; נועה דנאי, מנהלת מחלקת ניהול ידע ומידע וממונת ,חוק חופש המידע, שירותי בריאות כללית, מכתב9 בנובמבר2023 ; מרנינה שוורץ, מנהלת מחלקת בריאות הנפש, חטיבת הרפואה, לאומית שירותי ב ,ריאות, דוא"ל7 בנובמבר2023 ,; סער נרי, ממונה קשרי ממשל ותוכן, מכבי שירותי בריאות, דוא"ל9 בנובמבר2023 . 95 מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ו תוכני ,ות לאומיות, משרד הבריאות, מכתב9 בנובמבר2023 . 96 ,ראו גם: מינהל הרכש הממשלתי החשב הכללי– ועדת הפטור, פרוטוקול3483, מרכזי חוסן :, דיון12 באוקטובר2023 . 97 ,עו"ד אפרת שפרוט, מנכ"לית, עמותת נט"ל, שיחה9 בנובמבר2023 . 98 .שם סוגיית תכנון הסיוע הנפשי הנדרש בעקבות מלחמת חרבות ברזל: תמונת מצב ושאלות לדיון | 20 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm כי בשל מגבלה תקציבית הוא יוכל לספק מענה רק לכ- 80 בקשות, וכי הוא עסוק בבחינת הבקשות לפי אופיין, איכותן, והיכולת להוציא אותן לפועל באופן מי י .די עוד נמסר כי בשלב זה אין בידי המוסד לביטוח לאומי הערכה ש ל מספר המטופלים שיקבלו מענה במסגרת הקול הקורא, וכי הוא יוכל לספק הערכה כזו לאחר.שיסתיים שלב בדיקת הבקשות ואישורן99 5 . שאלות לדיון מה ממצאי ם ב מסמך זה עולה יש ש כמה סוגיות שצריך לתת עליהן את הדעת. איתור האוכלוסייה הזקוקה לטיפול : כפי שהוצג במסמך, ל משרד הבריאות אין כיום מידע על מספר ,האנשים שפנו לקבל סיוע נפשי בעקבות המלחמה ולדבריו הוא פועל בימים אלה ל הקמת מסד נתונים .מסודר בנושא כאמור, מצב זה מקשה גם על הגורמים המטפלים, כפי ש נ מסר לנו מ .כללית יש לתת את הדעת לע כך שאיסוף מידע על מספר הפונים אינו מספק תמונה מלאה של הצרכים, שכן יש נפגעים .שאינם פונים לטיפול מיוזמתם לצד השאלה כיצד יש לאסוף מיד ע על מספר הפונים, נשאלת השאלה מהו היקף היי שוג שנעשה כדי לזהות נפגעי טראומה ב כל ה מעגלים בטווח המ י.ידי ובטווח הארוך לדוגמה, עמותת עלם, המפעילה בשגרה צוות לזיהוי פגיעות ברשת, ציינה כי יש להרחיב את כלי האיתור ברשת כדי להגיע בצורה אקטיבית למצוקות של בני נוער שבהן צפויה על י.יה100 בנוסף לכך אפשר לשאול מהן פעולות ההסברה הנדרשות כדי לעודד את הציבור הרחב לקבל טיפול. תכלול המענה בתחום בריאות הנפש לנפגעי המלחמה : כפי שהוצג במסמך, מפרוץ המלחמה ארגוני חברה אזרחית רבים פועלים לצד קופות החולים ומרכזי החוסן ומספקים מענה בתחום בריאות הנפש. מציאות זו מצריכה ת י אום ותכלול של כל המענים ו .פיקוח על איכותם מ משרד הבריאות נ מסר כי החל מ- 7 באוקטובר הוא מתכלל את אירוע החירום באמצעות חמ"ל משרד הבריאות ובאמצעות מכלול בריאות הנפש בניהולם של ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש אגף בריאות הנפש, ועו"ס בלה בן גרשון, אחראית שעת חירום. המכלול כולל את בתי החולים לבריאות הנפש , מרפאות בריאות הנפש, קופות החולים, מרכזים ייעודיים לחירום וטראומה, ספקי שירות ציבוריים ופרטיים ומערך בריאות .הנפש בבתי החולים הכלליים אין בידנו מידע מה כולל התכלול שמבצע המשרד, ונזכיר כי ל משרד הבריאות אין כיום מידע על מספר מקבלי השירות בתחום בריאות הנפש מהגורמים לסוגיהם. בהקשר זה נעיר כי ב- 28 בספטמבר2023 פרסם משרד הרווחה והביטחון החברתי קול קורא להקמת מרכז חוסן לחברה הערבית שיכלול בין השאר גם טיפולים קליניים, כלומר מדובר בעוד גורם שיעסוק בהפעלת מרכזי חוסן שיעניקו טיפול נפש י. לפי פרסום זה, פעילות המרכז תופעל בידי ועדת היגוי עליונה של המשרד לשוויון חברתי ושל משרד הרווחה, 101 כלומר לא בידי הוועדה העליונה בראשות משרד הבריאות . אפשר לשאול מה יהיה טיב הקשר בין מרכז זה למרכזי החוסן האחרים ולוועדת 99 ,מורן מזרחי, מנהלת אגף קרנות הביטוח הלאומי, המוסד לביטוח לאומי, דוא"ל9 בנובמבר2023 . 100 ,רננה דנון, מנהלת מחלקת ידע ולמידה, עמותת עלם, דוא"ל8 בנובמבר2023 . 101 המשרד לשוויון חברתי ומשרד הרו ,וחה והביטחון החברתי קול קורא מס' 175/2023 להפעלת מרכז חוסן לחברה הערבית , 28 בספטמבר 2023 . סוגיית תכנון הסיוע הנפשי הנדרש בעקבות מלחמת חרבות ברזל: תמונת מצב ושאלות לדיון | 21 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ההיגוי הבין- משרדית של מרכזי החוסן שבראשה עומד משרד הבריאות (נציין כי משרד הרווחה .)והמשרד לשוויון חברתי חברים בוועדה זו באופן כללי יותר עולה השאלה אם אפשר לזהות גורם אחד האחראי על ריכוז המידע , איסו פו וניתוח ו או מפקח על הטיפולים הנפשיים שיינתנו לנפגעי חרדה .בישראל העברת מידע בין גופים ושמיר ה על רצף טיפולי: יש הבדלים בין סוגי המענים הניתנים על ידי כל ,גורם וגורם ומטופלים רבים שקיבלו סיוע ראשוני מ ארגוני החברה האזרחית עשויים להזדקק בהמשך לטיפולים ארוכי טווח שיינתנו במערכת הציבורית. נשאלת השאלה כיצד מועבר מידע זה בין ארגוני החברה האזרחית למערכת הציבורית ומהו המענה למטופלים שאינם מעוניינים לקבל שירות מהמדינה בשל חשש מתיוג (לדוגמה נפגעי תקיפה מינית); 102 האם מטופלים אלה יוכלו לקבל שירות מארגוני ?חברה אזרחית במימון המדינה הגדלת כוח האדם במערך בריאות הנפש: כפי שהוצג במסמך, עוד בטרם המלחמה מערך בריאות הנפש הציבורי בישראל היה בחוסר כוח אדם משמעותי, שהתבטא בזמני המתנה ארוכים ובקשיים .בנגישות לקבלת שירות מנתוני המשרד ע ו לה כי מתחילת המלחמה גויסו יותר מ- 1,000 מטפלים, אך אין בידנו מידע על ה כשרתם .ועל סוג ההתקשרות עמם לכך יש להוסי ף שמענים רבים הניתנים כיום בחברה האזרחית ו גם במערכת הציבורית מבוססים על פעילות מתנדבים, ונשאלת השאלה עד מתי מערך זה יוכל להתבסס על עבודת מתנדבים, םע כל המשמעויות הנובעות מכך. נציין בהקשר זה כי מ משרד הבריאות לא התקבלה תשובה על שאלתנו כמה מתנדבים פועלים למתן מענה נפשי לנפגעי המלחמה, נו מסר כי המשרד פועל לקלוט את המתנדבים למוסדות מוכרים או בדרך העדיפה לשיטתו– קליטתם לעבודה בשכר במסגרות בר יאות הנפש הממומנות על.ידי המדינה103 הכשרות בטיפול בטראומה וב פוסט-טראומה: שאל ות נוספ ו ת ה ן אם יש בישראל מספיק מטפלים המוכשרים לטפל בטראומה ,מהן הפעולות הנדרשות להרחבת מספ ר בוגרי ההכשרות בתחום זה כו מה זמן נדרש לשם ,כך ו יש להביא בחשבון כי יש מגוון הכשרות בתחום. בהמשך לכך עולה השאלה אם יש לפקח על איכות ההכשרות בתחום, ואם כן– .איזה גוף יכול לעסוק בכך כמו כן יש לעסוק בשאלה אם נדרשת ה בחנה בין כוח אדם שיעסוק בסיוע ראשוני ובמענה למצוקה נפשית קלה לעומת מתן סיוע .מתקדם יותר תקצוב: יש הסכמה על כך ש הרחבת המענים בתחום בריאות הנפש מחייבת תוספת תקציב משמעותית. בנובמבר2023 פרסם משרד הבריאות טיוטת מבחן תמיכה העוסק בתחום בריאות הנפש לקופות החולים שכלל ת וספת בסך 30 מיליון שקלים, ש תחולק על בסיס מספר המפונים החברים בכל קופה .שלוש מ קופות החולים ציינו את הצורך להגדיל את מבחן התמיכה לתחום בריאות הנפש. כ,מו כן 102 אורית סו ,ליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפות מיניות, שיחה9 בנובמבר2023 . 103 מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ו תוכני ,ות לאומיות, משרד הבריאות, מכתב9 בנובמבר2023 . סוגיית תכנון הסיוע הנפשי הנדרש בעקבות מלחמת חרבות ברזל: תמונת מצ ב ושאלות לדיון | 22 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מ המוסד לביטוח לאומי נ מסר כי במסגרת קול הקורא ש הוא פרסם לצורך תמיכה בתוכניות המספקות מענה נפשי בחירום ב עלות כוללת של 60 מיליון ש"ח, התקבלו635 בקשות , אולם רק כ- 80 מהן תוכלנה להיענות במסגרת התקציבית הקיימת .חלק מ ארגוני החברה האזרחית ששוחחנו יע מם ציינו כי יש צורך לייצר מנגנון להעברת תקציבים בקנה מידה גדול במהירות במקרה של אירועי חירום נפשיים המו.ניים104 מ משרד הבריאות נ מסר כי הוא משקיע את מלוא המשאבים ש ברשותו כדי לספק מענה מיטבי ככל האפשר, וכי ברור שנדרשים משאבים רבים נוספים כדי לתת מענים נ רחבים .בעתיד הקרוב ובעתיד הרחוק105 כאמור, ביום שני, 13 בנובמבר2023 , אמור המשרד להציג את תוכניתו בפני ועדת הבריאות של הכנסת, ויש לבחון מהו התקציב שיוקצה ליישומה של תוכני.ת זו מימון הטיפולים: כיום הטיפולים הניתנים במרכזי החוסן ממו מ נים במשולב על- ידי משרד הבריאות ו על ידי המוסד לביטוח לאומי שמימונו מבוסס .על נוהל חרדה עולה השאלה אם נוהל זה דורש התאמות מסוימות, לדוגמה הגדלת מספר הטיפולים או סדרות הטיפולים שנוהל זה מכסה. כמו כן, אפשר לשאול אם נוהל חרדה יהיה המנגנון המרכזי שדרכו ימומנו טיפולים הניתנים גם על ידי ארגונים אחרים, ו מדוע משרד הבריאות משפה את הטיפולים הניתנים במרכזי החוסן מעבר לעלות המשולמת בידי המוסד לביטוח לאומי אך אינו מעביר תשלום דומה לארגונים אחרים המטפלים ב מסגרת.נוהל חרדה 104 ,אריה מונק, מנכ"ל עמותת בית חם, שיחות2 בנובמבר2023 ו-7 בנובמבר2023; שרגא ,יעקובסון, מנהל קשרי ממשל, עזר מציון, שיחה 6 בנובמבר2023 . 105 מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ו תוכני ,ות לאומיות, משרד הבריאות, מכתב9 בנובמבר2023 .