חומר רקע
לכבוד,
32
בינואר
3232
ועדת הפנים והגנת הסביבה
כנסת ישראל
,.א.ג.נ
:הנדון
הערות עמותת "שומרי הבית" לטיוטת
)חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי)(תיקוני חקיקה
התשפ״ד–
0202
"שומרי הבית" (ע.ר.) מתכבד
ת
להגיש את הערותיה
לטיוטת חוק הגנת הסביבה שלעיל
"(הטיוטה .)"
א.
אין לאפשר את הפגיעה המבוקשת ב הגדרת
ה טכניקה
ה מיטבית
ה
זמינה (סעיף ההגדרות , סעיף81
,
סעיף00
)
1.
הטיוטה מבקשת ליישם לתוך הוראותיו של חוק אוויר נקי פגיעה של ממש בעיקרון העל הקיים כיום בחוק לפיו קביעת
ערכי פליטה צריכה להיעשות בהתאם לטכניקה המיטבית הזמינה בכלל וזו המיטבית-
בפרט. תחת זאת, מבקש התיקון
לרוקן מתוכן את ההגדרה של הטכניקה המיטבית הזמינה ולהביא תחתה הגדרה אחרת שתאפשר
ליישם טכנולוגיות
ושיטות טובות
פחות להקטנה של פל יטות מזהמים, בהתאם לאילוצים שנראה כי הותאמו לצורכיהם של בעלי מקורות
.הפליטה תוך פגיעה בהכרח בפגיעה ובבריאות הציבור
3.
נדגיש כי
גם כיום הוראותיו של חוק אוויר נקי מאפשרות בעת הדיון בבקשה להיתר פליטה להקל מן הערכים או
הטכנולוגיו
ת הדרושות לצורך צמצום פליטות ש ל מזהמים. כך למשל יכול בעל מקור הפליטה להגיש את מה שמכונה
׳פרק5׳ ,
שהוא למעשה ניתוח שמגיש מבקש
היתר הפליטה בהתאם להנחיות שנקבעו לכך בנוהל
מיוחד של המשרד
להגנת הסביבה
. מטרת ניתוח זה היא להראות כי קיימת הצדקה סביבתית, כלכלית או אחרת שלא לעשות שימוש ב-
BAT
המיטבי לצורך הפחתת הפליטות – בדיוק כפי שמאפשר כעת החוק לעשות, אך באופן גורף
, כברירת מחדל אפשרית
.תוך הגבלת שיקול דעתו של הרגולטור
אשר על כן נבקש שלא לשנות את ההגדרות .הקיימות של הטכניקה המיטבית הזמינה בחוק אוויר נקי ויישומן
ב.
מנגנון ההשגה (
סעיף00ב)
2.
א
נו מתנגדים
למנגנון ההשגה להיתרי הפליטה לאוויר שהוצג
בטיוטה
שיש בו כדי לשנות לרעה את המצב הנהוג כיום
מכוחו של חוק אוויר נקי, התשס"ח-
0221. עמדתנו היא כי הליך מתן היתר הפליטה
,הקיים
הן לפני נתינתו במסגרת
הבקשה להיתר הפליטה והן במסגרת הליך שיתוף הציבור (לרבו
ת בעל מקור הפליטה) לאחר פרסום טיוטת ההיתר,
הוא
הליך ראוי ו
מאוזן שיש בו כדי לתת מענה מלא לציבור ולבעל מקור היתר הפליטה,
ומכאן שאנו מתנגדים להוסיפו
ל
טיוטה .
2.
בהקשר זה יצוין, כי
ההסדר הקיים מגלם איזון ראוי בו בעל היתר
הפליטה מנהל הליך של מו"מ על תנאי ההיתר ישירות
מול הממונה לפי חוק אוויר נקי – ללא מעורבות ישירה של הציבור. לאחר ת
ו ,ם הליך זה מפורסמת טיוטת ההיתר לציבור
לה הן הציבור והן בעל מקור הפליטה יכולים להגיש את השגותיהם באופן שווה בהליך מעין שיפוטי. שילוב של הליכים
אלה–
הליך הדיון בבקשה (בו כאמור הציבור אינו מעורב) והליך
שיתוף הציבור
בהתאם להוראות סעיף31
לחוק אוויר
נקי,
.הוא היוצר את האיזון הראוי בהליך הוצאת היתר פליטה .מכאן, כאמור, התנגדויותינו לשינוי הליך זה
5.
יחד עם זאת, גם אם ייקבע בסופו של דבר כי אין מנוס מקבי
עת מנגנון ההשגה מנימוקים כאלה ואחרים , הרי שבמנגנון
המוצע נפלו מספר פגמים מהותיים המחייבים כי ייערכו בו מספר תיקונים
ושאם יתוקנו, יפחיתו במידת מה את
ההשלכות
.השליליות של הליך ההשגה המוצע .נפרט
6.
ראשית, יש להפוך את מנגנון ההשגה, בדומה למנגנון
שיתוף
הציבור על טיוטת היתר הפליטה הקבוע כיום בחוק אוויר
נקי, למנגנון סימטרי לחלוטין
שיאפשר הן לבעל מקור הפליטה והן לציבור את האפשרות להשיג על הוראות היתר
הפליטה לאחר תום שלב
שיתוף
.הציבור
7.
במצב הדברים הנוכחי, רק לבעל מקור הפליטה
)(ולא לציבור עומדת האפשרות להשיג
על תוצאות הליך
שיתוף
הציבור
במסגרת 'מקצה שיפורים' כפול; בעל מקור הפליטה יכול להשיג על היתר הפליטה שניתן לו לאחר הליך שיתוף הציבור
בפני הממונה
ואחר כך בנסיבות מסוימות
.בפני מנכ"ל המשרד
הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח הוראותיו של סעי ף
32
()(ד1
)המוצע לחוק אוויר נקי ,שאם יאושרו, יקנו
לראשונה לבעל מקור הפליטה זכות טיעון
חדשה
בדמות מתן
התייחסות לטיוטת היתר הפליטה
.בטרם תפורסם לציבור
8.
מנגד, בהליך ההשגה הציבור,
,שכאמור לא רק שאינו רשאי ליזום את ההליך השגה רשאי להשמיע את דברו רק ביחס
להשגה עצמה שהגיש בעל מקור הפליטה
ולא ביחס להיתר הפליטה
שייתכן שיתוקן בהליך ההשגה ובעקבותיו.
במילים
אחרות, הציבור לא יכול להתייחס להיתר הפליטה עצמו על תיקוניו שייעשו במהלך הליך השגה על
שתי ערכאותיו,
אלא
.אך ורק להשגת בעל מקור הפליטה
9.
הדבר דומה למצב בו הציבור יוכל לתת את התייחסותו אך ורק להתנגדות
ל
תוכנית למוסד התכנון
שהוגשה על ידי יוזם
התוכנית ולא לתוכנית עצמה
או להחלטת מוסד התכנון בה. למעשה, אין אנו מכירים
כל תקדים להליך מ נהלי הדן במתן
היתר או רישיון, בו זכות הטיעון של אחד מהצדדים להלי
ך מוגבלת למסמך טענותיו של הצד שכנגד ולא להית
ר, הרישיון,
.או החלטת הרשות המנהלית עצמה
12
.
כך למשל , הציבור לא יוכל להתנגד ולתקוף ישירות ערך פליטה
שיתוקן במהלך הליך ההשגה ובעקבותיו,
אלא רק את
עמדתו של בעל מקור הפליטה שהוצגה בהליך זה עוד בטרם נקבע הערך החדש וביחס אליה בלבד .
11
.
,שנית ולמרות כמה וכמה הערות" מטעם עמותת
שומרי הבית"
בעניין
הטיוטה במספר פורומים שונים, ההצעה
לא
תיק
נה את חוק בתי משפט לענייניים מנהליים כנדרש כך שביקורת שיפוטית על החלטת המנכ"ל
ואף המנהל כהגדרתם
בטיוטת החוק בהשגה
)(ואף במקרים נוספים תיעשה רק בבג"צ,
.באופן שיצמצם מאוד את גישתו לערכאות של הציבור
נכון להיום, התוספת
הראשונה בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים קובעת כי החלטות הממונה -והממונה בלבד-
לפי
חוק אוויר נקי יידונו בבתי משפט לעניינים מנהלים–
אך לא קובעות דבר ביחס להחלטות מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה
והמנה ל מכוח
הטיוטה המוצעת
. מכאן ומכוח סמכותו השיורית של ב
ג"צ, החלטת מנכ"ל המשרד בהליך ההשגה
(והמנהל
)אף בהליכים אחרים תוכל ל
ה .ידון רק בבג"צ
13
.
אשר על כן נבקש כ:דלקמן
80.8
.
;ביטול של הליך ההשגה ולחילופין
80.0
. מתן אפשרות לציבור להתנגד
להיתר הפליטה לאחר הליך
שיתוף הציבור;
80.1
.
מתן אפשרות לציבור
ליתן את עמדתו בהליך ההשגה, לרבות ביחס להיתר הפליטה עצמו ולהחלטת
הממונה
בהשגה, ולא רק להשגת בעל מקור הפליטה כפי שמוצע כעת;
80.2
.
לתקן את חוק בתי משפט לעניינים מנהלים
כך שהחלטת המנכ"ל בהליך ההשגה
והמנהל בכל הליך אחר מכוח
החוק תוכל ל
ה
ידון בבית המש
פט לעניינים מנהליים.
ג.
"פיחות זוחל" במסגרת שינויים לא משמעותיים (
סעיף02א)
12
.
טיוטת החוק מבקש
ת לאפשר למפעל לערוך שינויים בלתי משמעותיים במקור הפליטה ללא אישור הממונה,
תוך הודעה
.בלבד .עניין זה מעלה כמה קשיים
12
.
,ראשית
לא ברור כיצד ניתן
לקבוע מהו שינוי בלתי משמעותי
מקום בו לא מוצעת בטיוטת
ה
חוק
הגדרה לשינוי .שכזה
ניתן כמובן לטעון כי כל שינוי שאינו
חוסה תחת הגדרת המונח שבחוק אוויר נקי כ שינוי הפעלה משמעותי הוא בלתי
.משמעותי, אך ספק אם במקרה של מחלוקת פרשנית עם בעל מקור הפליטה יסייע הדבר בעניין
15
.
שנית, קיים
חשש כבד שמא רצף של
שינויים בלתי משמעותיים לאורך זמן,
עלול להביא לכך כי הלכה למעשה ייעשה
שינוי הפעלה.משמעותי במקור הפליטה ללא אישור הממונה וללא ביקורת ציבורית
16
.
כך למשל, יוכל בעל מקור הפליטה לבצע מספר שינויים במקור הפליטה שהשפעת כל אחד מהם על הסב ,יבה היא שולית
אך
השפעתם המצטברת על הסביבה
.אינה עניין של מה בכך ועשויה להיחשב כשינוי משמעותי
17
.
מבוקש לכן לבטל מנגנון זה, או להכניס בו תנאים שלא יאפשרו קבלת מספר שינויים בלתי מש
מע
ותיים לאורך זמן,
למשל על ידי הגבלת כמות השינ
ויים הבלתי משמעותיים המותרת בפרק
זמן מסוים, חובת אישור של שינויים אלה
במקרים מסוימים,, הגדרה כמותית של השינויים הבלתי משמעותיים
.או בכל דרך רלוונטית אחרת
ד.
סוד מסחרי בהיתר הפליטה (
סעיף08(ד)(ב8))
18
.
על פי
טיוטת החוק,
יוכל הממונה לפרסם את מסמכי הבקשה להיתר הפליטה כשהיא אינה כוללת פרטים שביקש מבקש
הבקשה כי
לא יפורסמו מטעמי סודיות מסחרית וזאת
עד לפרסום החלטתו בעניין בקשת מבקש ההיתר לראות במידע
כסוד מסחרי. סעיף זה נועד להנציח את הפרקטיקה עליה הלנו בעבר, בה הממונה מאמץ באופ ן תדיר את בקשות בעלי
היתרי הפליטה לראות בחלק ממסמכי הבקשה להיתר הפליטה כסוד מסחרי ללא קבלת החלטה מנהלית תקפה ומראש
בעניין,
.למרות חובתו לעשות כן לפי נוסחו הנוכחי של חוק אוויר נקי
19
.
במענה לטענותינו בעבר,
כי אם בכל זאת קיים צורך כי
תינתן אפשרות לבעל מקור הפל
יטה
האפשרות לבקש שלא לפרסם
חלקים מן הבקשה להיתר הפליטה מטעמי סודיות מסחרית עוד ,בטרם ניתנה החלטת הממונה בעניין נקבע כעת כי
החלטה כאמור תפורסם
אך תוך מתן פרק זמן ארוך לשם כך– עד ל מועד
בו תינתן החלטת הממונה
ליתן את היתר
.הפליטה
32
.
לטעמנו מדובר בלוחות זמנים ממושכים יתר על המידה. למעשה, פרק הזמן המוצע יאפשר תקופה בת חודשים
ארוכים
ואף למעלה מכף המשקפת פעמים רבות את פרק הזמן החולף ממועד
הגשת הבקשה להיתר הפליטה
עד למועד מתן
ההכרעה בה.
נזכיר בהקשר זה את התיקון המוצע במקביל כעת בסעיף32
(ג()
1
) המאפשר לממונה פרק זמן בן שנה
.(במקום חצי שנה) להכריע בבקשה להיתר פליטה שהוגשה לו
31
.
פרק זמן ארוך זה (למתן החלטת הממונה בעניין הסוד המסחרי) לא יאפשר לציבור לבחון את החלטת הממונה בעניין
ולפעול במידת הצורך , פעולה הנדרשת לעיתים להיעשות פרק זמן משמעותי עובר למועד מתן ההחלטה בבקשה להיתר
.ולא יחד עימה, כפי שמוצע כעת
33
.
אנו מבקשים לכן לקבוע מועד אחר, קצר יותר, בן מספר שבועות בין מועד הגשת הבקשה לראות בחלקים מהיתר
.הפליטה כסוד מסחרי, לבין ההכרעה בבקשה זו על ידי הממונה
.ה תוקפו של היתר הרעלים
(
פסקה 81
)
32
.
על פי התיקון המוצע, מפעל שפעילותו טעונה הן היתר פליטה והן היתר רעלים יקבל את היתר הרעלים שלו בהיתר אחוד
שיכלול הוראות של שני היתרים אלה גם יחד. הלכה למעשה, יוסדרו לכן הוראות המפעל בעניין הרעלים לתקופה בת12
שנים (תוקף ההיתר האחוד המוצע) במקום שנה או שנתיים –
תוקפם השכיח של היתרי רעלים כיום (היתרים מסוגA
ו-
B
.)
32
.
מדובר בקפיצה אדירה שלא תאפשר לציבור ולמשרד להגנת הסביבה להתייחס כהלכה להיתרי רעלים,
שיתברר שאינם
משקפים כנדרש את פעילות המפעל או שניתן לנקוט בפעולות עדכניות יותר לשם הגנה על הסביבה ,
מה גם שאינם בהכרח
מונעים פגיעה משמעותית בסביבה, ש כן
על פי ה
טיוטה תמ
אפשר שינוי הוראותיו של היתר רעלים שניתן.
35
.
כך למשל דרישות
ופתרונות טכנולוגיים כמו גם הוראות ה-
BAT
עשויים להשתנות מספר פעמים בתוך עשור
באופן
שבהחלט
מצדיק את שינוי הוראותיו של היתר רעלים,
גם אם אין בהם כדי להביא באופן מיידי למניעת פגיעה משמעותית
.בסביבה
קיצור תוקפו של ההיתר יבטיח כי חידושו ייעשה באופן שישמור בצורה המיטבית על הס
ב .יבה ובריאות הציבור
36
.
אנו מציעים ל ל כן האריך את
היתר
י הרעלים
A
ו-
B
זה בשתי מדרגות-
היתר רעלים לחמש שנים תחילה ולאחר
שהמידע שייאסף יעבור הליך שיתוף ציבור להבנת המשמעויות-
העלאה לעשור, ככל שלא תימצאנה בעיות אקוטיות
.במידע ששותף
,בכבוד רב
יוני ספיר
יו"ר
עמותת "
שומרי הבית
"