חומר רקע

_________________________________________________________________________ רח' האר"י15 ., ת.ד3489, ירושלים :טל567-1818 ( 02 ) :פקס567-1919 ( 02 ) :דוא"ל [email protected] המרכז נוסד ב- 1982 ביוזמתם של הרברט מ. סינגר, הנרי טאוב, וארגון הג'וינט האמריקאי. המרכז ממומן באמצעות קרן צמיתה שהוקמה על- ידי קרן הנרי ומרלין טאוב, קרן הרברט ונל סינגר, ג'ין וג'ון קולמן, קרן משפחת קולקר-סקסון- ,הלוק,קרן משפחת מילטון א' ורוזלין ז' וולף .וארגון הג'וינט האמריקאי י "ג שבט, תשפ"ד 23 ,ינואר2024 לכבוד: וועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת הנ:דון נייר עמדה בנוגע להיבטי בריאות הציבור בתיקונים המוצעים לחוק אוויר נקי במסגרת חוק התכנית הכלכלית, פרק ג': ייעול תהליכי רישוי סביבתי א. תיקון החקיקה המוצע ביחס למצב הקיים התכנית הכלכלית לשנים2023-2024 מציעה תיקונים לחקיקה בתחום הגנת הסביבה הנוגעים ישירות להגנה על בריאות הציבור. אחד התיקונים העיקריים הוא השינוי המוצע בתנאים בגינם יש בכוחו של הרגולטור לשנות היתר פליטה. עד כה, היה בכוחו של הרגולטור לקבוע תנאים להיתר פליטה אם הוא ( סבר כי יש חשש לבריאות הציבור. נוסח זה מופיע בחוק אוויר נקי התשס"ח2008 ) סימן ב': צווים למניעה, לצמצום או להפסקה של זיהום האוויר, סעיף46 : )(א ,הממונה יורה, בצו, על הפסקת השימוש במקור פליטה, כולו או חלקו, לאלתר בהתקיים אחד :מאלה ( 1 ) ניתן צו למניעה או לצמצום של זיהום האוויר לפי סעיף45 מאותו מקור פליטה, ומי שניתן כלפיו ;הצו לא מילא אחר הוראותיו ( 2 ) מקור הפליטה הוא מקור פליטה טעון היתר ולא נית;ן לגביו היתר פליטה ( 3 ) הממונה נוכח, לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של משרד הבריאות, כי קיים חשש לפגיעה ממשית בבריאות הציבור ;בשל השימוש במקור הפליטה ( 4 ) השימוש במקור הפליטה נעשה תוך הפרה מתמשכת או חוזרת ונשנית של .הוראות לפי חוק זה :תיקון החקיקה מציע לשנות את הניסוח שלעיל לניסוח לכדלקמן "הממונה לא ישנה ביוזמתו תנאי בהיתר פליטה, אלא אם כן סבר שהשינוי נדרש כדי למנוע פגיעה ניכרת בסביבה או בבריאות הציבור או כדי למנוע זיהום או פגיעה מתמשכים או חוזרים ונשנים בסביבה או סיכון משמעותי לציבור או "לסביבה. לפי הצעה זו , על הרגולטור למעשה לה וכיח פגיעה ניכרת בציבור ו להמציא תוצאות המוכיחות את הפגיעה הניכרת, ולא תהיה אפשרות למנוע מראש.את הפגיעה _________________________________________________________________________ רח' האר"י15 ., ת.ד3489, ירושלים :טל567-1818 ( 02 ) :פקס567-1919 ( 02 ) :דוא"ל [email protected] המרכז נוסד ב- 1982 ביוזמתם של הרברט מ. סינגר, הנרי טאוב, וארגון הג'וינט האמריקאי. המרכז ממומן באמצעות קרן צמיתה שהוקמה על- ידי קרן הנרי ומרלין טאוב, קרן הרברט ונל סינגר, ג'ין וג'ון קולמן, קרן משפחת קולקר-סקסון- ,הלוק,קרן משפחת מילטון א' ורוזלין ז' וולף .וארגון הג'וינט האמריקאי כמו כן, ב ניגוד לחוק הקיים ,היום לפיו הממונה הוא ראש אגף איכות אוויר במשרד להגה"ס (או מי מטעמו), הנוסח המוצע לא מגדיר כלל מיהו הממונה/תחומי מומחיותו מעבר לקביעה הכללית המעורפלת: "עובד המשרד, שהשר לפי המלצת המנהל, הסמיכו לעניין הוראות לפי חוק זה" (ר' להלן )ציטוט נוסח קיים ונוסח מוצע- עולה חשש להחלשת משקלם של שומרי הסף באגף איכות אוויר- .האוטוריטה המקצועית לעניין חוק אוויר נקי ב. עקרונות ודוגמאות של הגנה על בריאות הציבור מפני כימיקלים מזהמים ד אח העקרונות הבסיסיים של רגולציה בתחום של בריאות הציבור וא ה מניעה - היכולת לפעול על רקע חשש לפגיעה בבריאות הציבור לפני שהפגיעה מתרחשת. עקרון הפעולה ""חשש לבריאות הציבור :קריטי לצורך הגנה על בריאות הציבור מהסיבות הבאות 1 . כאשר מתגלה חשיפה למזהם סביבתי לגביו יש מידע על פגיעה בריאותית במקומות אחרים בעולם, הרגולטור צריך לפעול ולא לחכות להוכחות לפגיעה ניכרת גם באוכלוסייה בישראל. 2 . בהמשך לסעיף1 , במקרים רבים פגיעתם של מזהמים סביבתיים היא תת קלינית או שהיא חלק ממערך שלם של גורמי סיכון . ,מחקרים כאלה יכולים להימשך שנים רבות עד שניתן לכמת באופן מדעי, אם בכלל את הסיבתיות של הפגיעה הבריאותית. לכן, אם תידרש הוכחה לפגיעה ניכרת באוכלוסייה/ הציבור הישראלי ,החקיקה דנן בעצם תגרום להעלאת רמת הסיכון של האוכלוסייה עקב חשיפה למזהמים הידועים בס פרות הבינלאומית וברגולציה בעולם כגורמים לתחלואה ולתמותה. בדיוק מסיבה זו, קיימים מנגנונים בעולם של שיתוף מידע אשר נועד להגן על בריאות הציבור במקרים כאלו ממש. לדוגמא, הסוכנות הבינלאומית למחקר בסרטן, ה- International Agency for Research on Cancer – IARC, הינו גוף שבוחן )מחקרים מכל העולם ומסווג חומרים כימיים הנפלטים לסביבה במספר דרגות לפי רמת סיכון (מוערכת לגרום לתהליכים סרטניים בגוף האדם. באמצעות המידע הזה, מדינות יכולות להתאים את הרגולציה .שלהן כדי למנוע או להפחית חשיפה לחומרים מסרטנים בישראל משתמשים בעיקרון הפעולה "חשש לבריאות הציבור" ב)תקנות בריאות העם (מי שתייה . ע"פ תקנות אלו יש בידי המנהל סמכות לנהל מקורות מי שתייה בארץ על בסיס חשש לפגיעה בבריאות .הציבור ע"פ סעיף7 לתקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי- ,)שתיה ומתקני מי שתיה התשע"ג- 2013 : רשות הבריאות רשאית לפסול מים מלשמש כמי שתייה, להתנות את השימוש בהם בתנאים, להגביל ,או להורות על הגבלת אספקתם ... כאשר קיים חשש סביר שהמים עלולים לסכן את בריאות הציבור בשל איכותם או מראיהם או על סמך ממצאי סקר תברואי או בשל חשש לזיהום המים. _________________________________________________________________________ רח' האר"י15 ., ת.ד3489, ירושלים :טל567-1818 ( 02 ) :פקס567-1919 ( 02 ) :דוא"ל [email protected] המרכז נוסד ב- 1982 ביוזמתם של הרברט מ. סינגר, הנרי טאוב, וארגון הג'וינט האמריקאי. המרכז ממומן באמצעות קרן צמיתה שהוקמה על- ידי קרן הנרי ומרלין טאוב, קרן הרברט ונל סינגר, ג'ין וג'ון קולמן, קרן משפחת קולקר-סקסון- ,הלוק,קרן משפחת מילטון א' ורוזלין ז' וולף .וארגון הג'וינט האמריקאי לדוגמא במקרים של "מזהמים חדש( "יםEMERGING CONTAMINANTS ) שהרגולטור לא הכיר בזמן הכנת התקנות, הסעיף מאפשר ל משרד הבריאות לפעול על פי ספרות מדעית , ו ממצאים .ממחקרים בעולם, גם ללא הוכחה לפגיעה ניכרת לבריאות הציבור בישראל בשנים האחרונות התגלה בישראל זיהום במי שתייה של חומר האסור לשימוש ע"פ אמנת שטוקהולם ואסור או מוגבל לשימוש במדינות צפון אמריקה ואירופה1 . חומרים אלו משמשים במגוון שימושים בעיקר בקצפי כיבוי והתגלו בבארות מי שתייה, בעיקר בסמוך לשדות תעופה, בסיסים צבאיים, ומתקני אחסון וזיקוק דלקים. חומרים אלו נמצאו כקשורים/גורמים לסרטן הכליה והאשכים, משקל לידה נמוך ,אצל ילודים, לחץ דם גבוה והיפרליפידמיה (רמה גבוהה של שומנים בדם), ונמצאו קשורים גם להשמנה סוכרת, וירידה בתגובה החיסונית של הגוף2 3 . כדי למנוע את הפגיעה בבריאותם של אזרחי ישראל כתוצאה מחשיפה למשפחת חומרים זאת, משרד הבריאות סגר מיידית 3 בארות שרמת הזיהום בהן .הייתה גבוהה במיוחד, ומאז קידוחים אלו אינם מפיקים מי שתייה ילו א משרד הבריאות היה צריך לחכות "לפגיעה ניכרת" כדי להפעיל את סמכויות,יו קבלת ההחלטות הייתה מתעכבת ומתרחשת מאוחר מדי, אחרי שה פגיעה/ נזק בריאותי כבר התרחשו. במקרה זה היה משר ד הבריאות מועל בתפקידו– .מניעת התרחשות סיכון סביבתי שיכול לגרום לנזק משמעותי לבריאות האדם בתחום של בריאות ו סביבה גם השפעות קטנות ברמת הפרט יכולות להיות משמעותיות מאד ברמת הציבור, למשל ירידה "קטנה" במנת מש כ ל או ירידה"קטנה" בספירת זרע4 5. בניגוד לכך, במקרים רבים חשיפה גבוהה של פרטים יכולה להוביל לתחלואה מאוד משמעותית ברמת הפרט, אבל לא ברמת האוכלוסייה. לדוגמא, עישון של מספר רב של סיגריות ידוע כגורם סיכון משמעותי לסרטן ריאות עבור המעשן עצמו, אך ההשפעה של העישון ברמת האוכלוסייה נגזרת מכמות המ עשנים באוכלוסייה ולא מהנזק הבריאותי של העישון ברמת הפרט. דוגמא נוספת, ריכוזים נמוכים מאוד של מתכות כגון עופרת וכספית וחומרים אורגניים כגון חומרי הדברה וחומרים המשבשים את פעילות המערכת ההורמונלית 1 משרד הבריאות, הימצאות תרכובות פר- פלואורואלקיליותPerfluorinated Alkyl Substances PFAS ,בקידוחי מי שתייה תוצאות סקר שני’ , ינואר2024 . https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/pfas-2024 2 and Polyfluoroalkyl - tion Agency (EPA), Economic Analysis for the Proposed Per US Environmental Protec Substances National Primary Drinking Water Regulations, March 2023 3 Obsekov, V., Kahn, L. G., & Trasande, L. (2023). Leveraging systematic Reviews to Explore disease burden - (2), 373 15 , Exposure and Health and polyfluoroalkyl substance exposures in the United States. - costs of per and 394. 4 Derri, D., Jolles, M., ... & Swan, S. H. - Andrade, A., Mendiola, J., Weksler - Levine, H., Jørgensen, N., Martino regression analysis of samples collected - sperm count: a systematic review and meta (2023). Temporal trends in 176. - (2), 157 29 , Human reproduction update globally in the 20th and 21st centuries. 5 Lanphear, B. P. (2003). Slechta, D. A., Cox, C., Jusko, T. A., & - Canfield, R. L., Henderson Jr, C. R., Cory New England journal Intellectual impairment in children with blood lead concentrations below 10 μg per deciliter. . 1526 - (16), 1517 348 , of medicine _________________________________________________________________________ רח' האר"י15 ., ת.ד3489, ירושלים :טל567-1818 ( 02 ) :פקס567-1919 ( 02 ) :דוא"ל [email protected] המרכז נוסד ב- 1982 ביוזמתם של הרברט מ. סינגר, הנרי טאוב, וארגון הג'וינט האמריקאי. המרכז ממומן באמצעות קרן צמיתה שהוקמה על- ידי קרן הנרי ומרלין טאוב, קרן הרברט ונל סינגר, ג'ין וג'ון קולמן, קרן משפחת קולקר-סקסון- ,הלוק,קרן משפחת מילטון א' ורוזלין ז' וולף .וארגון הג'וינט האמריקאי ( גורמים לפגיעה תת קלינית במנת המשכלIQ ) (ירידה ממוצעת של כ5 נקודותIQ ), כך שאחוז הילדים המחוננים יורד ואחוז הילדים בעלי קשיים קוגניטיביים עולה6 . מחקר אפידמיולוגי הוא מורכב, ממושך, ולעיתים אין מסקנות חד משמעיות לגבי השפעה של המזהם על בריאות הציבור בזמן סביר, בין היתר כי מחקרים כאלה מצריכים מימון גבוה ולכן מעורבי ם בהם גם גורמים אינטרסנטים שלחקיקה בנושא תהייה עבורם משמעות כלכלית גבוהה .דוגמ ה מובהקת לכך היא המחקר על הנזקים הבריאותיים של עישון שלקח כ- 30 שנים עד שהוכח באופן חד משמעי הנזק הנגרם עקב עישון– כשהתארכות המחקר נבעה מהפרעות מכוונות למחקר המדעי של החברות שמיי צרות סיגריות. דוגמה נוספת היא התארכות המחקר שקושר הפקה, ייצור והובלה של תזקיקי נפט וגז טבעי עם נזקים בריאותיים כתוצאה מפליטות של חומרים אורגנים שונים וחשיפה של האוכלוסייה אליהם. גם במקרה זה חברות המעורבות בהפקה וייצור של דלקים וגז טבעי עכבו את המחקר המדעי עקב המשמעויות הכספיות שהיו צפויות שיהיו לממצאים. לכן, לשם הגנה על בריאות הציבור אסור למקבלי החלטות להיתלות בקוצו של יוד ולהמתין לנזק בריאותי ניכר ו/או להוכחות חד- .משמעיות ,על כן, עקרון יסוד מקובל באמנות ובחקיקה במדינות מערביות הוא עקרון הזהירות המונעת Precautionary Principle . עקרון זה מחייב נקיטת אמצעי זהירות מקדימים ,כדי למנוע נזק במקרה .של חשש לנזק סביבתי/בריאותי, גם אם אין ודאות מוחלטת לגבי קיומו של הנזק החשש הנדרש– .חשש סביר המבוסס על ראיות סבירות לדוגמא חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו– 2006 קובע :כי מטרת החוק להגן על הציבור ועל הסביבה מפני השפעות של חשיפה לקר י נה בלתי מייננת, בין השאר על ידי קביעת איסורים וחובות בהתאם לעיקרון הזהירות המונעת . בישראל, הזכות לסביבה נאותה הינה זכות חוקתית חברתית כמו הזכות לחינוך והזכות לרמת מחיה מינימלית, שעל המדינה לעשות מאמץ אקטיבי הכרוך בהשקעת כסף כדי לקיימן. ישראל היא מדינה צפופה בה אוכלוסיות (לעיתים האוכלוסיות הרגישות והפגיעות יותר) מתגוררות בסמוך לאזורי תעשי יה כבדה, בתי זיקוק, אזורי אחסון דלקים וחומרים מסוכנים, כבישים ראשיים וכו'. כבר היום תקני הסביבה ( המחייבים של איכות אוויר בישראל25 מק"ג למ"ק בממוצע שנתי) גבוהים יותר מהתקינה האירופאית ( 20 מק"ג ומ"ק בממוצע שנתי) והספרות המדעית מצביעה על כך שאין סף בטוח לחשי פה לחלקיקים .הללו 6 - , 211 36 , w of public health Annual revie Lanphear, B. P. (2015). The impact of toxins on the developing brain. 230. _________________________________________________________________________ רח' האר"י15 ., ת.ד3489, ירושלים :טל567-1818 ( 02 ) :פקס567-1919 ( 02 ) :דוא"ל [email protected] המרכז נוסד ב- 1982 ביוזמתם של הרברט מ. סינגר, הנרי טאוב, וארגון הג'וינט האמריקאי. המרכז ממומן באמצעות קרן צמיתה שהוקמה על- ידי קרן הנרי ומרלין טאוב, קרן הרברט ונל סינגר, ג'ין וג'ון קולמן, קרן משפחת קולקר-סקסון- ,הלוק,קרן משפחת מילטון א' ורוזלין ז' וולף .וארגון הג'וינט האמריקאי דו"ח של המשרד להגנת הסביבה משנת2018 מצא כי הפחתת פליטות מזהמים בעקבות חוק אוויר נקי חסכה למשק115 מיליארד שקל, מתוכם100 מיליארד שקל מהפחתת מזהמי אוויר בתחנות הכוח הפחמיות. העלות הכוללת לצמצום הפליטה הסתכמה ב38 מיליארד שקל7. בשורה התח תונה: בעוד אנו רואים תועלת במהלך של רישוי סביבתי משולב בהתאם למקובל באיחוד .האירופי, יש לוודא שלרגולטור יש את היכולת להגן על בריאות הציבור, במיוחד בעת הזו אנו מ מלי צים ל השאיר את הנוסח המקורי של החוק כך שמשרדי הממשלה האמונים על נושאים שונים הנכללים בחוק יוכלו לפעול גם אם מסתמן חשש לפגיעה לבריאות הציבור ולא יהיה שינוי ב תחומי המומחיו ת המקצועיים הנוגע ים לאיכו ת האוויר של הממונה . אנו ממליצים שבהחלטות הנוגעות לבריאות הציבור יתווסף לחוק ה קמת וועדה מייעצת ויהיה על הממונה להתייעץ עם הוועדה בטרם קבלת החלטה לגבי שינוי בהיתרי פליטה, בדומה למנגנון .ההיוועצות הקיים בנושא מי שתייה ,בברכה היוזמה למחקר ומדיניות סביבה ובריאות במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הדס מגן-מולכו , מרכז הקיימות, האוניברסיטה העברית בירושלים 7 ,'גזית א "הצמצום בפליטת מזהמים בתעשייה חסך למשק115 "מיליארד שקל בעשור ,, כלכליסט12.7.2018