חומר רקע

מחקר ופיתוח ימי בישראל בקשה להקצאת משאבים מהקרן לאזרחי ישראל העמותה הישראלית למדעי הימים הים הוא משאב לאומי ואסטרטגי עבור מדינת ישראל: מרבית הסחר הבין–לאומי עובר בנמליו, הגז המופק מהים הוא מקור אנרגיה מרכזי ומשאב כלכלי מרכזי, מי הים מספקים חלק הולך וגדל ממי השתייה וחופיו מושכים תיירות ופעילות פנאי. בנוסף, הים תורם לעתיד הביטחון התזונתי (חקלאות ימית / מקורות חלבון), הוא מקור אפשרי לאנרגיה מתחדשת, ומהווה רזרבה חשובה של שטחים (איים מלאכותיים). מעבר לניצול הנוכחי של משאבי הים, קיים גם פוטנציאל לא ממומש לקידום כלכלת המדינה ולחוסנה. לפי התחזית של ה – OECD, כלכלה ימית תגדל בעתיד בקצב כפול מהכלכלה העיקרית, ומונחים כלכליים חדשים רבים מתארים התפתחות זו (Blue economy, Blue-tech, Blue growth). כיום (ובעתיד הנראה לעין), הרוב המכריע של המשאבים המגיעים לקרן לאזרחי ישראל הינו מניצול משאבי הים. מנגד, ההכנסות המגיעות מהים אינן מובטחות. חוסר הבנה של המערכת הימית עלול לגרום לקריסת המערכת האקולוגית ופגיעה בתיירות; התמודדות לא אופטימלית עם זיהום ימי (עקב הבנה לקויה של משטר הזרימה ו/או מחסור באמצעים לניטור הים) עלולה לגרום לסגירת מתקני ההתפלה לתקופה ממושכת ולנזקים רבים, ועוד. הדרישה הגוברת למשאבים מן הים מחייבת מחקר מתמשך, תוך דגש על הים הפתוח ומעמקיו, חדשנות ופיתוח בר–קיימא שיבטיחו את היכולת להמשיך להנות מהמשאבים (ואף להגדילם), תוך שמירת הטבע ואוצרותיו הימיים גם לדורות הבאים. המחקר הימי, וניטור מתמשך של הסביבה הימית לטובת פיתוח בר קיימא, דורשים תקציבים אשר יאפשרו שימוש בתשתיות מתקדמות, כגון ספינות מחקר, רובוטים תת-ימיים, לוויינים ועוד. בהקשר זה, יש להדגיש כי מדינת ישראל מצויה כיום בפער ניכר לרעה ביחס למדינות ים אחרות. אנו מציעים להקצות אחוז קבוע מרווחי הקרן לאזרחי ישראל לטובת רכישת ותפעול תשתיות מחקר ימיות אשר יסגרו פערים קיימים ביכולת המחקר והניטור, ויבטיחו את פיתוח משאבי הים וגילוי משאבים נוספים. תקציב זה חיוני לשימור היכולת להפקת משאבי ים בעתיד. העמותה הישראלית למדעי הימים הוקמה ב 2003, והיא מאחדת את כלל חוקרי הים בישראל – באקדמיה, במכוני מחקר ממשלתיים ובגופים ציבוריים אחרים. העמותה רואה מתפקידה עידוד וקידום המחקר הימי והאקווטי בישראל והכשרת חוקרים צעירים בתחום, תוך שימת דגש על מחקר הדינמיקה של הסובב הימי והיבשתי בהקשר עם השינויים האקלימיים הגלובליים. המסמך המוגש בזה על ידי העמותה מביא לידי ביטוי צרכים תשתיתיים ואחרים, המוגדרים כהכרחיים לפיתוח המחקר הימי בישראל, ובעיקר מחקר הים הפתוח באגן הלבנט (מזרח הים התיכון) שלחופי ישראל. הבקשה לתקציב אנו מבקשים להקצות מהקרן לאזרחי ישראל תקציב למחקר הימי בישראל לפי הפרוט הבא: סכום של 67.5 מיליון ש״ח בשנים 2025-2029 לתשתיות מחקר אוקיאנוגרפיות, לפי הפרוט המופיע בהמשך; תקציב שנתי בגובה 9 מליון שקל, החל ב 2031, לטובת ימי ים (ימי ספינת מחקר) וציוד מחקר אוקיאנוגרפי כבד אחר (כמפורט בהמשך). התצפיות והנתונים שייאספו והמסקנות האופרטיביות של המחקרים יועמדו לשימוש גופי המחקר וגורמי ממשל בישראל, ויהיו זמינים הן לאירועים הדורשים תגובה מהירה (כמו במקרה של זיהום ים) והן לטובת ניהול ארוך טווח ופיתוח של המערכת הימית. הגופים האחראים לתפעול ותחזוקת כל מערכת מפורטים מטה. פירוט לגבי סעיפי הבקשה מערכת רדאר למדידות אוקיאנוגרפיות מהחוף רכישה בשנת 2025 עלות: 3.5 מ״ש. מערכת רדאר יבשתית בתדר גבוה למדידות אוקיאנוגרפיות מאפשרות מדידות רציפות עבור שטחים נרחבים (טווחים של עד כ-200 ק”מ עבור זרמים ועד כ-60 ק”מ עבור גלים). מערכות אלו הינן בעלות חשיבות גדולה עבור היכולת לעקוב ולחזות התפשטות זיהומים ימיים, המוסעים על ידי הזרמים, ובמיוחד כאלו בעלי ציפה חיובית כגון כתמי נפט. עלות מערכת אחת כ 1.1 מ״ש ועל מנת לכסות את כל חופי הארץ (ים תיכון) יש צורך בכחמש מערכות. שתי מערכות כבר הוקמו לחופי אשדוד ואשקלון ונדרש מימון ל 3 מערכות נוספות. רכישת המערכת תתבצע ע״י אוניברסיטת תל-אביב. תפעול ותחזוקה - ממקורות מימון אוניברסיטאיים ותקציבי מחקר. תחנת מחקר חופית הקמה בשנת 2026 עלות: 15 מ״ש. קיים צורך בהקמת תחנת מחקר לחוף הים התיכון, שתהווה בסיס לקהילת מדעי הים בישראל לצרכי מחקר, הוראה, פעילות ציבורית (outreach), ופיתוח תעשיית הקלינטק (אתר ניסוי). התחנה תכיל מעבדות מחקר ומעבדות הוראה, משרדים, כיתות לימוד ואולם הרצאות. מיקומה על קו המים יאפשר נגישות להפלגות וכן למחקר חופי. התחנה תנוהל במשותף על ידי גוף נבחר שייצג את כלל גופי המחקר הימי באוניברסיטאות. בניית התחנה תתבצע ע״י האוניברסיטאות המפעילות. תפעול ותחזוקה – ממקורות מימון אוניברסיטאיים ותקציבי מחקר. תחנות מחקר ימיות הקמה בשנת 2027ֿ עלות: 14 מ״ש. תחנות מחקר (קווי עיגון, moorings) מתעדות ומבצעות מחקר מתמשך של מגוון משתנים כימיים, פיזיקליים וביולוגיים בים הפתוח מול חופי ישראל, אשר מספק מידע לגבי העמידות של האגן ולגבי הסיכונים מולם הוא עומד. יש צורך לשדרג את שתי התחנות הקיימות בים העמוק מול צפון ישראל (DeepLev ו THEMO, 50 ק״מ מחיפה) כמו גם להקים שתי תחנות חדשות, האחת בים העמוק מול דרום ישראל והשניה במדף העמוק באותו אזור. בנוסף, אנו מבקשים לשדרג תחנה קיימת (REDMAST) בצפון מפרץ אילת, המאפשרת איסוף נתונים ברזולוציה גבוהה במיוחד. הקמת מערך שכזה תהווה קפיצת מדרגה אסטרטגית ביכולות המחקר הימי בטווח המיידי והארוך. על כל קו עיגון יותקן מערך של מדי זרם (ADCPs), טמפרטורה, מליחות וחומציות (pH), מלכודות סדימנט אוטומטיות, דוגמי מים אוטונומיים ומערכות תיעוד ויזואליות. עלות השדרוג של כל תחנה מוערכת בממוצע ב 2 מ״ש ועלות הקמה של תחנה חדשה מוערכת ב 4 מ״ש לתחנה, סה״כ: 14 מ״ש. רכישת מרכיבי התחנות תתבצע ע״י חיא״ל והאוניברסיטאות השותפות (העברית, חיפה, תל אביב, בר-אילן והמכון הבינאוניברסיטאי). תפעול ותחזוקה יבוצעו בהובלת חקר ימים ואגמים לישראל (חיא״ל) בים התיכון והמכון הבינאוניברסיטאי במפרץ אילת. מימון התפעול: תקציב שנתי מההקרן (40-50%, בקשה מפורטת בסעיף 6) + מקורות מימון עצמיים (קרנות מחקר) ספינת מחקר בים תיכון תירכש בשנת 2028 עלות כוללת מוערכת ב 22 מ״ש. בנוסף לספינת המחקר בת גלים, המופעלת ע״י חקר ימים ואגמים לישראל (חיא״ל), יש צורך בספינת מחקר חופית כדוגמת המד-אקספלורר, המופעלת מזה כ 20 שנה ע״י עמותת אקו-אושן, ונמצאת בשימוש קרוב ל 100 ימים בשנה. עקב התיישנות הספינה מדאקספלורר ואבזורה, יש צורך לרכוש בטווח של 5 השנים הקרובות (עד 2028) ספינה חדשה בקטגוריה דומה (עד 24 מטר, 100 טון, 15 מפליגים), מאובזרת בכננת אוקיאנוגרפית וכננת גרירה, רוזטה (24 מכלים) ומערכת CTD, מערכת סינון מים, מעבדה כימית ואוקיאנוגרפית על הסיפון, מערכת מיקום דינאמית ועוד. רכישה, תפעול ותחזוקה ע״י עמותת Eco Ocean. ספינת מחקר מפרץ אילת והים האדום תירכש בשנת 2029. עלות כוללת מוערכת ב 13 מ״ש באילת קיימת ספינה בת 15 שנה, המשרתת את צרכי המחקר של המכון הבינאוניברסיטאי בראש המפרץ. לקראת סוף העשור הנוכחי יהיה צורך להחליפה בספינה חדשה ולאבזר אותה ביכולות שיאפשרו מחקר מתקדם במפרץ בעשור הרביעי של המאה ה 21. רכישה, תפעול ותחזוקה ע״י המכון הבינאוניברסיטאי (IUI). בנק ימי ים וציוד מחקר אוקיינוגרפי החל ב 2031 עלות שנתית: 9 מ״ש עלויות התפעול של ספינות המחקר ושל פלטפורמות ימיות שונות (גליידרים, AUV, ROV) גבוהות מאוד (לדוגמא כ 60,000 ש״ח ליום של ספינת הבת גלים), והופכות את הפעילות המחקרית בים התיכון לכמעט בלתי אפשרית למימון על ידי חוקרים ישראלים, בהינתן אפיקי המימון המקובלים כיום. אנו מבקשים כי בדומה למודל המימון במדינות מערביות רבות, יוקצו משאבים למימון מספר מוגדר של ״ימי ים״ כל שנה. הצעותיהם של חוקרים לביצוע הפלגות מחקר וניטור ימי ייבחנו על ידי ועדות מומחים, ולאחר סינון יוקצו ימי ים בהתאמה לחוקרים ומחקרים בעלי מצוינות מדעית ו/או צורך לאומי. בנוסף, אנו מבקשים להקצות מימון להפעלה ותחזוקה של תשתיות מחקר כבדות ימיות, כמפורט להלן. אנו מבקשים מהוועדה תקציב שנתי קבוע החל ב 2031 לסיוע במימון של ימי הים, כולל: (1) 50 ״ימי ספינה״ (עלות של 3 מ״ש), (2) הפעלה ותחזוקה של הפלטפורמות האוטונומיות (3 מ״ש), (3) השתתפות בתפעול תחנות המחקר הימיות (3 מ״ש מתוך עלות מוערכת של כ 5 מ״ש). יתרת המימון תגיע מהמוסדות האקדמיים ומכספי מענקי מחקר שוטפים של החוקרים. *הערות: - במידה ויאושר, המימון יתבצע דרך ות״ת (מוסדות אקדמיים) ומשרד האנרגיה (חיא״ל) - תכנית החומש לקיימות 2023-28, אשר אושרה לאחרונה ע״י ות״ת, מתוכננת לממן ימי ספינה למחקר עד 2030-31; על כן, הבקשה למימון ימי ספינה מהקרן לאזרחי ישראל (סעיף 6) היא רק החל מ 2031