חומר רקע

2021 ביולי20 / דוח מסכם שאושר במועצת האקדמיה ביום י"א באב תשפ"א 2021 / ירושלים תשפ"א מדיניות מדע בישראל דוח ועדת ההיגוי הלאומית להערכת מצב תחום מדעי הים בישראל דוח ועדת ההיגוי הלאומית להערכת מצב תחום מדעי הים בישראל מדיניות מדע בישראל https://doi.org/10.52873/SciPolicy.2021.Marine עריכת לשון: יהודית )דיתיק( ידלין עריכה לשונית לתקציר באנגלית: בוב לפידות תרגום לאנגלית: יונתן פגיס עיצוב ועריכה גרפית: סטודיו נאוי קצמן–כדורי בעטיפה: שונית אלמוגים רדודה מול המכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת צילום: ד"ר אסף זבולוני התצלומים שבחוברת צולמו בידי: גלעד אנטלר, יגאל בן–ארי, אמיר בן–דוד, אור בן–צבי, פרופ' חזי גילדור, בן הרצברג, שחר חייקין, ד"ר גדעון טיבור, ד"ר איציק מקובסקי, חגי נתיב, פרופ' אורית סיוון, רני עמיר, פרופ' מעוז פיין, בלום, הדר שדה, ד"ר תום שלזינגר-ד"ר רמי קליין, ד"ר מקסים רובין דפוס: רותם הפקות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 9104001 , ירושלים4040 כיכר אלברט איינשטיין, ת”ד [email protected] :, דואר אלקטרוני02–5676222 :טלפון www.academy.ac.il 2021 / ירושלים תשפ"א דוח ועדת ההיגוי הלאומית להערכת מצב תחום מדעי הים בישראל 2021 ביולי20 / דוח מסכם שאושר במועצת האקדמיה ביום י"א באב תשפ"א 9 דבר פרופ' צבי בן–אברהם, יו"ר הוועדה 11 עיקרי הדוח1 פרק 13 רקע 15 תמונת המצב הנוכחית בארץ 17 חסמים עיקריים לפיתוח התחום באקדמיה 18 החזון המוצע לתוכנית הפיתוח האקדמית ויעדיה וההמלצות 22 תקצוב התוכנית האקדמית 24 לוח זמנים 27 מדעי הים בעולם ובישראל2 פרק 29 מדעי הים — הגדרה2.1 34 חשיבות מדעי הים בישראל2.2 35 מה נעשה עד כה בישראל2.3 חשיבותו האסטרטגית של חקר הים בישראל2.4 38 תת–אלוף במיל' פרופ שאול חורב 41 המטרות העיקריות של המחקר הימי בישראל2.5 42 מדעי הים במוסדות הישראליים2.6 43 2 רשימת מקורות לפרק2.7 45 הוועדה ועבודתה3 פרק 47 הרקע להקמת הוועדה3.1 49 חברי הוועדה ומנדט הוועדה3.2 50 עבודת הוועדה3.3 53 מיפוי החוזקות והפערים בתחום מדעי הים בישראל4 פרק 55 סקירת מאמרים ופרסומים במדעי הים4.1 60 סקר מיפוי חוזקות ופערים במדעי הים בישראל4.2 התייעצות הוועדה עם מומחים מתחום מדעי הים4.3 68 ועם גופים מוזמנים 76 סיכום, מסקנות והמלצות4.4 תוכן העניינים 81 תוכנית לאומית אקדמית במדעי הים5 פרק 86 חזון5.1 89 תיאור התוכנית הלאומית למדעי הים5.2 91 מוקדי מחקר אקדמיים בין–מוסדיים קיימים5.3 97 מבנה ניהולי5.4 100 שותפים פוטנציאליים5.5 101 קיימות לאחר חמש השנים הראשונות5.6 102 מדדים להצלחת התוכנית5.7 105 לוח זמנים5.8 107 נספחים6 פרק בסוף הדוח 109 תמצית דברי המומחים במדעי הים- 1 נספח 6.0 נספחים אלקטרוניים כתב מינוי הוועדה 6.1 דוחות האוניברסיטאות ומוסדות המחקר 6.2 ניירות העמדה של המומחים המוזמנים 6.3 סיכום דברי המומחים והמוזמנים לוועדה 6.4 תוצאות נוספות מסקירת מאמרים ופרסומים 6.5 ,השאלון שהופץ בסקר למיפוי החוזקות 6.6 החולשות והפערים בתחום מדעי הים תוצאות נוספות מסקר למיפוי החוזקות, 6.7 החולשות והפערים בתחום מדעי הים תשובות לשאלות הפתוחות מסקר למיפוי החוזקות, 6.8 החולשות והפערים בתחום מדעי הים Report of the National Steering Committee (עיקרי הדוח )אנגלית Reviewing the State of Marine Sciences in Israel Expanded Summary 8 ,בתמונה משמאל: פרופ' צבי בן–אברהם, יו"ר הוועדה ומייסד המרכז הישראלי לחקר הים התיכון בהיותו חוקר ראשי שותף באחת מההפלגות של ספינת המחקר נאוטילוס בים התיכון מול חופי )צילום: הדר שדה(. בהפלגות אלה השתתפו חוקרים ישראלים 2011– ו2010 ישראל בשנים בסקירת קרקעית הים העמוק באמצעות רובוטים תת–ימיים מתוחכמים וגילו בעומקים של מטרים נביעות 1,100-1,000– מטרים גני אלמוגים של ים עמוק, ובעומקים של כ800-500 , ק"מ מחופי תל אביב60– ו40–טבעיות של גז מתאן ובתי גידול אקזוטיים המלווים אותן, כ בהתאמה. הפלגות אלה הדגישו את מיעוט הידע בנושא בישראל, הביאו לפריצת דרך בחקר הים העמוק בישראל ונתנו תמריץ להקמת המרכז הישראלי לחקר הים התיכון. 9 דבר פרופ' צבי בן–אברהם, יו"ר הוועדה ברצוני להודות מקרב לב לחברי הוועדה על מחויבותם ועל מסירותם הרבה, על השקעת הזמן והמחשבה בעבודת הוועדה, בפגישות המרובות ובעבודה המאומצת לבניית התוכנית הלאומית במדעי הים ובהכנת הדוח המסכם. מומחיותם, עומק הדיונים והיקפם לאורך הדרך הם שהובילו למסמך זה. תודה מקרב לב ליו"ר ות"ת פרופ' יפה זילברשץ ולמלווי הוועדה מטעם ות"ת: ד"ר נעמי בק, יניב כהן–שבתאי, ד"ר ורדה בן–שאול ואמיר גת, על האמון המתמשך שנתנו בוועדה זו ובנושא מדעי הים בישראל. האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים נתנה את הבסיס הרחב, את התמיכה המתמשכת ובית לעבודת הוועדה, ועל כך אני מבקש להודות לה מאוד, ובייחוד אני מבקש להודות לעובדות האקדמיה, המנכ"לית גב' גליה פינצי ורכזת החטיבה למדעי הטבע ד"ר יעל בן–חיים, על מסירותן הרבה ועל השעות הרבות שהקדישו לעבודה זו. התוכנית הלאומית האקדמית במדעי הים המוצעת בדוח זה מושתתת על מצוינותה האקדמית של ישראל ועל היותה מדינת ים אשר עתידה הכלכלי, החברתי והביטחוני תלוי בניצול בר–קיימה של משאבים מן הים. מימוש התוכנית יביא למיצוב ישראל בחזית המחקר בעולם בתחום מדעי הים ויקדם התעצמות כלכלית. התוכנית תביא לקידום ולפיתוח האקדמי ולמיצוי היכולות של הקהילה המדעית בישראל באמצעות חיזוק ההון האנושי והתשתיות הפיזיות לחקר הים. אני רואה בתוכנית האקדמית שלב ראשון והכרחי בפיתוח תוכנית לאומית מקיפה בשיתוף עם רשות החדשנות, עם התעשייה, עם מערכת הביטחון, עם משרדי הממשלה ועוד, ומצפה לשיתוף פעולה פורה איתם. בברכה, פרופ' צבי בן–אברהם יו"ר ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים אברהם פרופ’ צבי בן–אברהם יור הוועדה עיקרי הדוח 11 1 פרק 12 :בשער פרק זה מזח בשעת השקיעה, תחנת הכוח אורות רבין בחדרה. צילום: חגי נתיב 13 רקע ,הים הוא משאב לאומי אסטרטגי של כל מדינה שוכנת ים, ובמיוחד של ישראל אשר שטח המים הכלכליים שלה שווה לפחות לשטחה היבשתי, והיא בעלת מאפיינים גאופוליטיים של מדינת אי. בהיותו תווך ייחודי הים דורש התייחסות מיוחדת למחקר ולניצול משאביו. למרות זאת טרם הגדירה מדינת ישראל עצמה מדינת ים, ולכן היא דלה בתשתיות ובמשאבים הדרושים לחקר הים אל מול ההתרבות המואצת בצרכים )מזון, מים, אנרגייה, חומרי טבע וערכי טבע ייחודיים( ובבעלי עניין )משתמשים( בסביבה הימית. ישראל ניצבת לא מוכנה בפני יעדי הקיימות של האו"ם17 "המהפכה הכחולה" שכבר החלה בכל העולם. מתוך ( אחד מוקדש כולו ליםSDGs – Sustainable Development Goals) (, ולים תפקיד נכבד בעוד חמישה יעדים לפחותLife below water) (. לאno poverty, clean water, clean energy, climate, innovation) מפתיע אפוא שהאו"ם הגדיר את העשור הנוכחי כעשור הים, והאיחוד האירופי ייחד לאחרונה מיליארד אירו לתוכניות שבהן ים הוא נדבך משמעותי בנושא The Organisation for Economic) OECD–הקיימות. לפי התחזית של ה (, כלכלה ימית תגדל בקצב כפול מהכלכלה Co-operation and Development העיקרית. למדעי הים בישראל פוטנציאל לא ממומש לקידום כלכלת המדינה ולחוסנה )אנרגייה, מים ומזון, תרופות, טכנולוגיות הנדסיות, ביטחון לאומי ועוד(. 1 פרק עיקרי הדוח לדוגמה: עם גילוי מרבצי הגז הוברר שבישראל חסר כוח אדם מקצועי, הן באקדמיה והן בתעשייה, בתחומים הנדרשים לפיתוח המאגרים. עיקר המימון, כולל למשימות פשוטות יחסית כמו ניטור הסביבה הימית, הופנה לחברות בחו"ל. אם ישראל תחליט בעתיד הקרוב להקים איים מלאכותיים, חוסר בכוח אדם מקצועי יביא לכך שרוב העבודה הקשורה לבדיקות ההיתכנות ולהקמת האיים יצא לחברות בין–לאומיות שלמרות מומחיותן הן חסרות ניסיון מחקרי במזרח הים התיכון, ומחויבותן לקיימות קטנה מזו של חברות ישראליות. כמו כן אין השקעה מקומית באבטחת מקורות המזון, המגוון הביולוגי ואוצרות הטבע הימיים וגם לא במניעת אסונות סביבתיים ובמוכנות לטיפול באירועי .( בזיהום הזפת2021 כפי שראינו לאחרונה )פברואר ,דליפות וזיהומים הדרישה הגוברת למשאבים מן הים מחייבת חדשנות וניצול בר–קיימה שיבטיח את שמירת הטבע ואוצרותיו הימיים גם לדורות הבאים, מתוך ראייה והבנה סביבתית עמוקה. אולם אנו מכירים את קרקעית הים וחלק מהאקוסיסטמות החופיות פחות משאנו מכירים את פני הירח. קיימים פערי ידע ניכרים שיש להשלימם בטרם יתאפשר ניצול מושכל המבוסס על מדע. נחוצה הערכה כלכלית של תשואות מדעי הים אך היא מורכבת. סיוע לגופי תכנון, תחזיות והתוויה מוקדמת של דרכי פתרון וטיפול במשברים אומנם אינם מניבים רווח מיידי, אך ערכם עצום. דוגמאות לכך הן פיתוח מודלים של התפשטות זיהומים ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים 14 . צילום: יגאל בןארי, באדיבות2021 בפברואר18 עיצומה של הסערה ונחיתת הזפת, שמורת הבונים היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה בים, פיתוח והקמה של רשת התרעה מפני צונאמי וחיבורה לרשת של כלל ארצות הים התיכון ושימור שונית האלמוגים הייחודית של מפרץ אילת כמשאב תיירותי וכמקור עתידי לחומרי טבע ותרופות. הרווח הכספי הישיר והמיידי ממיזמים כאלה קשה למדידה, אבל חשיבותם למדינת ישראל גדולה, כולל לפן ולפן הביטחוני. המים אינם - לעיתים נחסכים מיליארדי שקלים- הכלכלי מכירים בגבולות, וזיהום חוצה גבולות שעלול לדרדר את הכלכלה של מדינות שכנות )כמו זיהום שיוביל להרס שוניות האלמוגים במפרץ אילת( עלול לערער את היציבות האזורית. , את 2020 בשל כל הנאמר לעיל מינתה האקדמיה הלאומית למדעים, בינואר ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים על מנת למפות את המצב הקיים, ולגבש תוכנית 2021 לבצע הערכה של הזדמנויות ופערים במדעי הים בישראל אסטרטגית לאומית אקדמית לנושאי מחקר בתחום חקר הים. תמונת המצב הנוכחית בארץ אנשי סגל שמחקרם120–* לפי שאלון שהפיצה הוועדה, בארץ פעילים יותר מ קשור למדעי הים בדיסציפלינות שונות, החל ממדעי הטבע, דרך הנדסה וכלה במדעי החברה והרוח. * מחקר במדעי הים מאופיין ברב–תחומיות ובשימוש בתשתיות מחקר מורכבות ויקרות, והחוקרים העוסקים בכך פועלים במרבית הפקולטות במוסדות להשכלה גבוהה. * מסלולי לימודים ייעודיים במדעי הים מתקיימים בכמה מוסדות: באוניברסיטת חיפה תוכניות לתארים מתקדמים בארבעת חוגי בית הספר למדעי הים: מדעים גיאו–ימיים, ציווליזציות ימיות, ביולוגיה ימית וטכנולוגיות ימיות. באוניברסיטה העברית בירושלים קיים חוג לתארים מתקדמים באוקיאנוגרפיה ולימודים לתואר ראשון במדעי כדור הארץ בהתמחות אטמוספרה–אוקיאנוגרפיה–אקלים. אוניברסיטת בן–גוריון בנגב מציעה לימודים לתואר ראשון בביוטכנולוגיה ימית וכן במדעי כדור הארץ והסביבה במגמת סביבה וים. במרכז האקדמי רופין מתקיימים לימודים 15 | עיקרי הדוח1 פרק מכון טכנולוגי לישראל מציע- לתואר ראשון ושני במדעי הים. הטכניון תוכנית לתארים גבוהים בהנדסה ימית. קורסים מתקדמים נוספים במדעי הים ניתנים בעיקר כקורסים מרוכזים במכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת, IUI - The Interuniversity Institute for Marine Sciences in Eilat ( סטודנטים500 , קורסים בשנה15–)להלן: המכון הבינאוניברסיטאי( )כ וכקורסים סמסטריאליים באוניברסיטאות השונות ובמכון ויצמן למדע. * התשתיות המרכזיות )מוגדרות כאן בניסוח גס כתשתיות שעלות כל אחת מהן אלף דולר, כגון ספינות מחקר וכלים אוטונומיים( התומכות 300–היא יותר מ במדעי הים מרוכזות כיום במכון הבינאוניברסיטאי, בניהול האוניברסיטה העברית, במכון לחקר ימים ואגמים )שאינו גוף אקדמי אלא חברה ממשלתית( MERCI - ובמוסדות החברים במרכז הישראלי לחקר הים התיכון בחיפה )להלן: מרסי( בניהול Mediterranean Sea Research Center of Israel ( מתפעלת ספינת מחקרEcoOcean) אוניברסיטת חיפה. עמותת אקו–אושן בגודל בינוני עם ציוד מחקר. במכון הבינאוניברסיטאי התשתיות ישנות ודורשות שדרוג ניכר, כפי שהתגלה לאחרונה לאחר סופה חזקה. במרכז לחקר הים התיכון חוסר בכוח אדם טכני מקצועי ותקציבי תחזוקה ותפעול מעכבים הכנסת תשתיות ימיות לפעילות שוטפת. * ממוצע התפוקה לחוקר/ת מקרב החוקרים הישראלים במדעי הים והשפעתו/ה בתחום זה גדולים יחסית; בולטת תרומתם של מחקרים ממפרץ אילת ביחס למספר החוקרים ולאורך החוף הקצר, והתפוקה ממחקרי הים התיכון בעלייה. בתחומי מחקר מסוימים חוקרים מקהילת מדעי הים בישראל הם פורצי דרך. ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים 16 EcoOcean המדקס, ספינת המחקר הימי של עמותת אקו אושן. התמונה מתוך אתר 30–* עיקר המחקר בעשורים האחרונים נעשה במים רדודים )עד עומק של כ מטרים(, בשל מחסור בישראל בתשתיות מחקר לים העמוק. בשנים האחרונות גדל חלקו של המחקר בתחום המים הכלכליים )ואף מעבר להם( כשמשמשות בו טכנולוגיות חדישות לעבודה בים עמוק. חסמים עיקריים לפיתוח התחום באקדמיה .* מחסור בחברי סגל אקדמי במדעי הים * מחסור בתקציבי מחקר ייעודיים לצורך שימוש בתשתיות מחקר יקרות כגון ימי ים ומחקר ימי מורכב. * חוסר בתשתיות מחקר קריטיות )כגון מעבדה רטובה לחופי הים התיכון( וצורך לשדרג תשתיות מחקר קריטיות בים התיכון ובמפרץ אילת. * מחסור במשתלמי בתר–דוקטורט ובתלמידי מחקר, היעדר חשיפה לתחום בלימודי תואר ראשון וחוסר מודעות להזדמנויות תעסוקתיות. * קושי בגיוס ובהחזקה של סגל טכני איכותי בשל שכרו הנמוך במידה ניכרת מהשכר המוצע בתעשייה ובשל היעדר אופק תעסוקתי. * מעורבות קטנה של התעשייה בשל אסדרה )רגולציה( המובילה למיעוט מימון תעשייתי מצד אחד וקושי בהעברת ידע והכשרה מצד אחר. 17 | עיקרי הדוח1 פרק במכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת, מערכת אקואריומיםRed Sea Simulator-מערכת ה המדמה תנאים עתידיים )כעליית טמפרטורה והחמצת הים( בים סוף ומאפשרת לבחון תגובת שוכני השונית לתנאים אלו. צילום: פרופ' מעוז פיין 18 החזון המוצע לתוכנית הפיתוח האקדמית ויעדיה וההמלצות * הכרזה על ישראל מדינת ים הרואה את עתידה, את חוסנה ואת התפתחותה הכלכלית, המדעית והחברתית בהבנת הסביבה הימית ובניצול בר–קיימה של משאבי הים, כחלק משמעותי מתוכניות קיימות לאומיות. * חיזוק תשתיתי ובר–קיימה של מעמדה, של יכולותיה המחקריות ושל מצוינותה האקדמית של מדינת ישראל בתחומי מדעי הים )מדע בסיסי ויישומי(. * הנחת תשתית אקדמית מובילה וייסוד שיתוף פעולה עם גופים ממשלתיים ותעשייתיים להבטחת שגשוגה הכלכלי וביטחונה של מדינת ישראל בתחומים הנשענים על מדעי הים. * מינוף מדעי הים ככלי לחיזוק קשרים אזוריים )גשר לשלום( ובין–לאומיים. * מינוף מדעי הים לקידום כלכלה מוטת–חדשנות בפריפריה. תחום מדעי הים יכול לשמש מנוע צמיחה כלכלי, והוא בעל חשיבות עליונה למדינת ישראל )אנרגייה, מים ומזון, תרופות, טכנולוגיות הנדסיות, ביטחון לאומי ועוד(. לפיכך יש לראות בתוכנית האקדמית שלב ראשון והכרחי בפיתוח תוכנית לאומית מקיפה בשיתוף הפורום לתשתיות לאומיות למחקר - עם הרשות לחדשנות, עם פורום תל"מ ולפיתוח )להלן: פורום תל"מ(, עם מערכת הביטחון, עם משרדי הממשלה הרלוונטיים )הביטחון, הכלכלה, האוצר, האנרגייה, התחבורה, החקלאות, החדשנות המדע והטכנולוגיה והגנת הסביבה( ועם התעשייה הרלוונטית. לפי המנדט, הוועדה התמקדה בתוכנית האקדמית. עם זאת הוועדה סבורה כי נדרשת היערכות לאומית רחבה, בשיתוף של האקדמיה עם גופים ממשלתיים נוספים, על מנת לממש את מלוא הפוטנציאל הטמון בים. מוצע כי התוכנית האקדמית תיבנה כבסיס לתוכנית לאומית רחבה הכוללת את כל בעלי העניין. הצלחתה של התוכנית האקדמית היא תנאי להרחבתה למאמץ לאומי כולל, ולכן הוועדה רואה צורך מיידי בתמיכה בתשתיות מחקר מתקדמות ובתוכניות הכשרה ליצירת מצוינות ומנהיגות מדעית בתחום. ממחישה את מבנה התוכנית, את תפעולה, את 5.1 דיאגרמת המעגל באיור השפעתה ואת התוצרים שיופקו ממנה. התוכנית הלאומית למדעי הים תהיה בניהולה של ועדת היגוי )מעגל פנימי(, ותתופעל בכמה מוסדות )האוניברסיטאות ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים .. דיאגרמת מעגל המתארת את רמות הארגון וההשפעה של התוכנית הלאומית למדעי הים5.1 איור ( של אוסטרליהItegrated Marine Observing System) IMOS מותאמת מתוכנית החומש של ור עב י נט וו רל צר יי ל נת מ ל ע מודלים אופרטיביים לחיזוי ים ומזג אוויר מאמרים מדעיים שיתופי -פעולה בין לאומיים טכנולוגיה וחדשנות ביטחון לאומי קורסים סטודנטים בתארים מתקדמים -בתר דוקטורנטים ם ם שיתופי -פעולה בין ללאומיים טכנולוגיה וחדשנות טחון אומי ק סטודנטים בתארים מתקדמים -בתר דוקטורנטים ם י ש מ ת ש מ מכוני מחקר רשויות מוניציפליות משרדי ממשלה תעשייה מכוני מחקר ממשלתיים מערכת הביטחון משתמשים לאומיים-בין מוסדות להשכלה גבוהה ניהול משאבי סביבה תגובה למצבי חירום שינויים גלובליים משק האנרגייה השכלה גבוהה תיירות חדשנות קיימות כלכלה ופי רשויות מוניציפליות משרדי ממשלה ת מכונ ממש מערכת הביטחון משתמשים מוסדות להשכלה גבוהה י ד י ל ע ת ל ע פ ו ת מ מכוני מחקר ממשלתיים מרסי מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט אוספי הטבע הלאומיים באונ' העברית EcoOcean מוסדות להשכלה גבוהה המכון הבינאוניברסיטאי מ זיאון ש"ע ע נהרדט הטבע מיים 'אונ ת oOcean מוסדות להשכלה גב י ד י ל ע ת ל ה ו נ מ ועדת היגוי י ד נ מ תוכנית לאומית למדעי הים חברות פרטיות 19 ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים ומכוני מחקר( המחזיקים מומחיות רלוונטית. משתמשי המידע שיופק מהתשתיות השונות )מוסדות להשכלה גבוהה, מכוני מחקר ממשלתיים, משרדי ממשלה, מערכת הביטחון והתעשייה( ישתמשו בתפוקות למגוון מטרות )עבודות מחקר, מודלים אופרטיביים לחיזוי מזג אוויר וחיזוי מצב הים, הוראה, יצירת שיתופי פעולה בין–מוסדיים ובין–לאומיים, חדשנות טכנולוגית וכד'(. כל אלו נחוצים כדי להתגבר על האתגרים )קיימות, חדשנות, שינויי אקלים ועוד( העומדים בפני .5 מדינת ים כישראל. לפירוט נוסף של מעגלי ההשפעה השונים ראו להלן בפרק הוועדה ממליצה להתמקד בכמה נושאי מחקר חיוניים למדינת ישראל אשר בהשקעה קטנה יחסית יהיה אפשר להפיק מהם תשואה מרבית והובלה עולמית: .* חקר יחסי הגומלין בין הים לשינויים גלובליים והסתגלות לשינויי אקלים * קיימות וניצול בר–קיימה מושכל של משאבי הים החיוניים לחוסנה של ישראל )ביטחון תזונתי, מים ]התפלה[, אנרגייה, תרופות, מגוון ביולוגי ואיים מלאכותיים(. * אפיון וחיזוי של סיכונים טבעיים ואנתרופוגניים )צונאמי, זיהומים, גלישות קרקע, רעידות אדמה, מינים פולשים, תִמלחות וכד'( והשפעתם על פיתוח חופים אורבניים בני–קיימה. * חקר אוצרות לאומיים )כגון שוניות האלמוגים, ארכאולוגיה ימית וים המלח(. * חקר הים העמוק )תהליכים, קרקעית ואקולוגיה(. 20 דולפין מהמין דולפינן מצוי במפגש עם צוללן במהלך סקר דגים במפרץ אילת. צילום: שחר חייקין ,לפי החזון גובשה התוכנית האקדמית הלאומית ומתוכה נגזרו ההמלצות האלה: 21 | עיקרי הדוח1 פרק . עיבוי וחיזוק של הקהילה המדעית וההנדסית העוסקת במחקר אקדמי 1 בסיסי ויישומי בתחומי מדעי הים. הרחבת הקהילה באמצעות גיוס חברי סגל חדשים, שיתופי פעולה עם חברי סגל מתחומים אחרים, הגדלת מספר המשתלמים בתארים גבוהים ובבתר–דוקטורט. . הרחבת ההכשרה בנושאי מדעי הים ופתיחתה לסטודנטים מתחומים 2 .טכנולוגיים מתקדמים וכן לסטודנטים ממדעי החברה והרוח ההכשרה תכלול גם סגל טכני ייעודי לתמיכה בתחומים טכנולוגיים ייחודיים. . העמדת התשתית המחקרית הנדרשת לביסוס מדינת ישראל 3 כמובילה בתחום מדעי הים לרשות החוקרים במוסדות להשכלה גבוהה ובתעשייה והעמדת משאבים הנדרשים לביצוע מחקרים העומדים בדרישות תחרותיות של חדשנות ומצוינות. . פיתוח הממשקים של האקדמיה עם התעשייה ועם משרדי 4 ,הממשלה: שיתוף בתשתיות ובמוקדי מחקר, קידום שיתופי פעולה יצירה, שיתוף והעברת ידע ועידוד השקעות חיצוניות במחקר אקדמי בתחום, הן לצורך פיתוח כלכלי של מדינת ישראל והן ליצירת הזדמנויות עבור הקהילה האקדמית. . כל אלה באמצעות יצירת מסלולי מימון ייעודיים )על בסיס מצוינות 5 מדעית( למדעי הים על מנת לתמוך בתחום מחקר ייחודי ויקר הפועל בתווך מאתגר. ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים 22 הוועדה ממליצה כי את התוכנית תנהל ועדת היגוי לאומית. נוסף על ראש/ת הוועדה יכלול הרכבה מומחים אקדמאיים בתחום מדעי הים )רוב הוועדה(, נציגי הוועדה לתכנון ולתקצוב )להלן: ות"ת( ונציגי האקדמיה הלאומית למדעים, וכן נציגים של גופים רלוונטיים שונים כגון רשות החדשנות, תעשייה, פורום תל"מ, ומשרדי ממשלה רלוונטיים. ועדת ההיגוי תהיה אחראית לניהול כל גופי המים הגדולים סביב ישראל ובתוכה )הים התיכון, מפרץ אילת, הכינרת וים המלח( כדי לאפשר איגום משאבים ותיאום אופטימלי. לצידה תמונינה ועדות שיפוט לערוצים השונים המפורטים בהמשך. הוועדה ממליצה לקדם חקיקה שתקצה שיעור מסוים מקרן הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט למימון הפיתוח ארוך הטווח של מדעי הים בישראל, כמקובל במדינות רבות )למשל דנמרק ונורווגיה(. תקצוב התוכנית האקדמית על מנת להשיג יעדים אלו גיבשה הוועדה תוכנית פיתוח המעודדת מצוינות אקדמית והמתמקדת בכמה ערוצים עיקריים. חלק הארי של התקציב, כולל זה המיועד לרכישת ציוד ולתפעולו ולהקמת תשתיות מחקר חדשות, יוקצה על בסיס מצוינות מדעית או תועלת ציבורית בולטת. לפירוט נוסף של הערוצים השונים :5 ראו להלן בפרק * קליטת אנשי סגל אקדמי וטכני. מוצע כי אנשי סגל חדשים ייקלטו במסלול הדומה במהותו למלגת אלון, וכי בתום חמש שנים ייקלטו במוסדות להשכלה גבוהה. * הקמת קרן למחקרי ים שזכו בקרנות תחרותיות. * הקמת קרן לציוד אישי למחקרים אישיים שזכו בקרנות תחרותיות. * הקמת מסלול מימון להקמה ולתפעול של תשתיות )חדשות וקיימות( לטווח עשר שנים(. -ארוך )חמש * תמיכה במכון הבינאוניברסיטאי ובמרסי. * הקמת מרכז הוראה: תיאום ההוראה במדעי הים בין המוסדות ומרכזי המחקר השונים; פיתוח תוכניות הכשרה והשתלמות בשיתוף התעשייה וגופים ממשלתיים. שנים על פי5– מיליון ש"ח ל250–התקציב הכולל הנדרש למימוש התוכנית מוערך ב הפירוט בטבלה להלן. מצופה שבערוצים ב, ה ו–ח יתמכו עוד גופים נוספים מלבד ות"ת. 23 | עיקרי הדוח1 פרק ערוץ שנים5סכום מוערך ל מטרה / שימושים א. קליטת אנשי סגל חדשים ב. קרן למחקרי ים ג. מסלול מדעי הים למחקרים ד. קרן לציוד אישי למחקרים ISF אישיים בניהול ה. מימון ארוך טווח לציוד כבד שאותו יפעיל מוסד אחראי לטובת כלל המשתמשים ו. המכון הבינאוניברסיטאי באילת ז. המכון הבינאוניברסיטאי באילת והמרכז לחקר הים התיכון ח. פעילות לאומית, ניהול ועתודה מלש"ח50 מלש"ח60 מלש"ח10 מלש"ח10 מלש"ח20 (פעמי- מלש"ח )חד25 מלש"ח35 מלש"ח40 אנשי סגל25-קליטת כ חדשים )כולל הקמת מעבדות( מימון ימי ים )ספינת מחקר, , צלילה AUV , ימיROV ימי טכנית, גליידרים וכדומה( תחומיים וארוכי טווח- בין רכישת ציוד ייעודי למעבדות החוקרים הזוכים במענקים אישיים רכישת ציוד כבד או הקמת מעבדות שצפוי שישמשו חוקרים מכמה מוסדות )למשל מעבדה רטובה לחופי הים התיכון ובסיס ליציאה למחקר חופי( שדרוג )כגון הגדלת המעונות( ותחזוקת תשתיות ישנות )מערכות מי ים, ניקוז, חשמל וכד'( תפעול שוטף )תוספת תקציב למכון הבינאוניברסיטאי ותקציב שוטף למרסי( * הגדלת מספר משתלמי דוקטורט המצטיינים -הבתר לאומיים שיגיעו -הבין לישראל * הכשרת תלמידי מחקר מדיסציפלינות שונות * תוכניות לאומיות בשיתוף התעשייה/רשות החדשנות לאומיים-* עריכת כינוסים בין לאומיים-* שיתופי פעולה בין הצעת התקציב הכולל הנדרש למימוש התכנית ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים 24 לוח זמנים Green Deal–(, וכך גם תוכנית ה2021) עשור האוקיינוסים של האו"ם החל השנה של האיחוד האירופי. על מנת להפיק את התועלת המרבית מן התוכנית שמציעה הוועדה חשוב להתחיל ביישומה מוקדם ככל האפשר, בהקמה לאלתר של ועדת ההיגוי ובהקצאת תקציב לערוצים השונים. הדוגמאות להלן ממחישות כי ראייה אסטרטגית והחלטה לתמוך במצוינות אקדמית בתחום הים במדינת ישראל חיוניות, ואין נדרש זמן רב כדי לחולל שיפור ניכר בתפוקות המדעיות ובהשלכותיהן על החברה ועל הכלכלה. (, ובה KAUST) * בערב הסעודית הוקמה האוניברסיטה ע"ש המלך עבדאללה מרכז מחקר ים סוף, מתוך ראיית הנולד בהקשר של ניצול משאבי ים והחלטה , ובהקצאת 2009–אסטרטגית להוביל את התחום בעולם. מאז הקמת המרכז ב משאבים מתאימים הכוללים גיוס חוקרים מצוינים, סטודנטים ותשתיות, בדירוג שנגחאי 43 הפך המקום למרכז מצוינות בעל מוניטין עולמי )מקום (.2020 באוקיאנוגרפיה בשנת שונית האלמוגים בים סוף על רקע הרי אילת. צילום: ד"ר תום שלזינגר Australian research) * הממשלה האוסטרלית, באמצעות המועצה למחקר Centre of excellence for coral reef– את ה2005–(, הקימה בcouncil , שחברים בו שש אוניברסיטאות ומכוני מחקר. המרכז גייס באמצעותstudies ,האוניברסיטאות החברות עשרות מדענים, משתלמי בתר–דוקטורט וסטודנטים והפך עד מהרה למוביל בתחום מבחינת מספר הפרסומים המדעיים ולמרכז ידע ומצוינות. פרופ' יוסי לויה )חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, אוניברסיטת תל אביב וחבר הוועדה( שימש יו"ר הוועדה המדעית המנהלת של .2014– ו2005 מרכז זה בין השנים * לאחרונה הצהיר מלך ירדן על כוונה לשדרג במידה ניכרת את המעבדה הימית בעקבה, כולל בניית מתחם חדש, בשל מחקרים )שנערכו ברובם בישראל( על ייחודיות שוניות מפרץ אילת. הממלכה תקים מעבדה ברמה בין–לאומית לחקר מפרץ אילת. הוועדה סבורה כי מימוש התוכנית הלאומית תוציא את תחום מדעי הים מקיפאון לפריצה וחדשנות וליצירת שיתופי פעולה חדשים. עוד סבורה הוועדה שמימוש התוכנית יוביל לתמיכה תקציבית מצד גופים נוספים וכן תזכה התוכנית לתמיכה גם אחרי חמש השנים הראשונות שלה, ותהיה בה תרומה חשובה )מדעית וכלכלית( .5 למדינת ישראל. התוכנית מפורטת בפרק 25 | עיקרי הדוח1 פרק 27 מדעי הים בעולם ובישראל 2 פרק :בשער פרק זה שונית האלמוגים בים סוף על רקע הרי אילת בשעת שקיעה. צילום: ד"ר תום שלזינגר 28 29 29 מדעי הים — הגדרה 2.1 אחת ההגדרות של המונח "מחקר מדעי ימי" היא "כל מחקר או עבודה ניסויית הגדרה 2 ,1."קשורה שנועדו להרחיב את הידע של האנושות על הסביבה הימית זו כוללת הן מחקר טהור והן מחקר שימושי הקשור לפעילות מסחרית, צבאית, כמו כן הגדרה זו כוללת פעילות מחקרית בסביבה הימית או 3.ציבורית או אחרת בנוגע אליה ואת פיתוחם של אמצעים הנדסיים וטכנולוגיים הקשורים בסביבה הימית. מהגדרה זו נובע כי למדעי הים רוחב יריעה מיוחד, המשתרע על כלל ענפי הידע והפיתוח ותחומיהם השונים. מנקודת מבט כלל–עולמית- חשיבותם ומטרותיהם של מדעי הים , מכדור הארץ. הוא מקור עיקרי לחמצן, למזון, למים75%–הים מכסה כ לאנרגייה, למינרלים, לתרופות ולמשאבים אחרים; הוא הנתיב העיקרי לסחר ולתקשורת עולמיים; הוא האחראי העיקרי לספיגת גזי החממה ועודפי החום בעולם ולייצוב האקלים; הוא "הריאה הירוקה" של כדור הארץ, המרכזת חלק ניכר מהתיירות העולמית, ועוד. ההכרה בחשיבותו הקריטית של מחקר ימי מדעי וטכנולוגי כבסיס לשליטה של האנושות בים ובמשאביו קיימת מקדמת ובמרוץ 4דנא. הכרה זו קיבלה גיבוי חוקתי בתהליך החקיקה של חוק הים של מדינות העולם להרחיב את שליטתן ולממש את זכויותיהן לפי חוק זה. מדעי הים בעולם ובישראל 2 פרק תהליך זה השפיע רבות על קידום המחקר הימי וקביעת הקדימויות שלו (. בו בזמן התפתחות המחקר הימי משפיעה top–down) מלמעלה למטה 5.(bottom–up) על תהליך החקיקה ועל קביעת המדיניות מלמטה למעלה במשך המאה העשרים הביאו ההתפתחויות הטכנולוגיות הימיות, כמו טכנולוגיות הצלילה, אמצעי סקר ומדידה ימיים והלוויינים, דרך יוזמות וחדשנות אישיות בצימוד לצרכים צבאיים )כמו מלחמות העולם( ומסחריים )כמו דיג, סחר, בנייה וחיפושי נפט(, להתקדמות עצומה במדעי הים ולעיצוב המבנה המודרני שלהם. בשנים האחרונות התגבשה בעולם ההבנה כי בריאות הים חיונית לפיתוח בר– 6,קיימה, אך היא נמצאת בסכנה. ההערכה העולמית הראשונה של מצב האוקיינוס , התריעה כי המערכת הימית העולמית ניזוקה קשות 2015–שהוגשה לאו"ם ב מהלחץ האנושי המצטבר וגדל, והיא הגיעה לגבולות הקיבולת שלה. נראה כי כבר יש לערעור האיזון של המערכת הימית תוצאות קשות, ובהן פגעי מזג אוויר תכופים, הרס חופים ומערכות אקולוגיות הקשורות בהם, פגיעה בזמינות המזון הימי ובאיכותו ועוד. עלייה של מפלס הים בשל התחממות כדור הארץ, שבעניינה יש היום קונצנזוס מדעי רחב, צפויה לפגוע באזורים נרחבים, ובהם מרבית מרכזי האוכלוסייה הגדולים של העולם. לכן קיימת דרישה בין–לאומית לפיתוחן, בדחיפות ברמה הכלל–עולמית, של אסטרטגיות ומדיניות שיבטיחו פיתוח בר– קיימה של הים, ועליהן להתבסס על הבנה מדעית של תגובת המערכת הימית. ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים 30 מגמות מדיניות אלה מעוגנות בכמה אמנות בין–לאומיות, ובייחוד אמנת ברצלונה על אימוץ 2015– שעליהן חתומה ישראל, החלטת האו"ם ב7,2004 ועדכונה בשנת והחלטות הוועידה הבין–82030–( להשגה עד לSDGs) יעדי פיתוח בר–קיימה17 9,ממשלתית בנושא המגוון הביולוגי בשטחים שמעבר לתחומי שיפוט בין–לאומיים . מטרות המחקר המדעי הימי הנדרשות ברמה הבין–2018 שעבודתה נמשכת מאז בתוכניות האסטרטגיות של הוועד הימי 2019– וב2013–לאומית הוגדרו בבירור ב של המועצה האקדמית 2015– במדעי הים מ2025-2015 בסקר העשור11 ,10,האירופי 13.2016 ובדוח מדעי הים הגלובלי של האו"ם משנת12הלאומית בארצות הברית לשם מימושן הוגדרו כמה תוכניות מימון ושיתוף מדעיות לאומיות ובין–לאומיות, של 15Green Deal– ו14Horizon-2020 ובהן תוכניות במסגרות המימון הראשיות מלבד זאת, ענף תעשיות 16.האיחוד האירופי, ו"העשור של מדעי הים" של האו"ם האוקיינוס מתעורר ומושך את תשומת לב מדינות העולם עד כדי טביעת מונח רק לאחרונה החל הפוטנציאל לטווח 17."חדש: "כלכלה כחולה" או "צמיחה כחולה הארוך הטמון בחדשנות, ביצירת תעסוקה ובצמיחה כלכלית שמציעה כלכלת האוקיינוס, למשוך תשומת לב ולעלות על סדר היום במדיניות הבין–לאומית 18.2011– מOECD–וברבי–ארגונים בין–לאומיים, כפי שהדבר מתבטא בדוח של ה הפרסומים לעיל מדגישים את חשיבותם הבין–לאומית של מדעי הים כמרכיב קריטי בניהול בר–קיימה של הים ושל הסביבות הימיות ובקיימות של האנושות. Sustainable Development) SDGs – ה- יעדי הקיימות של האו"ם17 מתוך עוסק ישירות בניצול בר–קיימה ובשימור של הים. ברם SDG-14 ,(Goals , האחרים, העוסקים במזון, בבריאותSDGs–למדעי הים יישום גם ברוב ה במים, באנרגייה, באקלים, בתעשייה, בשיתופי פעולה וכד'. לפיכך מטרות המחקר הימי לעשור הקרוב, כפי שהן מנוסחות בתוכניות השונות, מתמקדות בעיקר בהיבטים השונים של קיימות המערכת הימית ובהשפעותיה )משאבים ואיומים( על קיימות האנושות. המטרות מתמקדות גם בטכנולוגיות למחקר המערכת הימית, בבניית בסיסי ידע וכלי ניתוח ובהנגשת התוצאות למדענים התוכניות השונות מדגישות מחקר רב–תחומי של מרכיבי 19.ולמגוון בעלי העניין המערכת הימית ואת החיבור הרב–ממדי עם הגורמים המשפיעים עליה; כמו גם את השתנותה המהירה עם הזמן בעבר, וכיום בהשפעת הלחצים האנושיים. מודגש גם הצורך לחזות את התנהגותה של המערכת הזאת בסקלות הזמן 11.השונות ולשלב תחזיות אלה בקביעת מדיניות וניהול מתאימים 31 | מדעי הים בעולם ובישראל2 פרק מטרה מרכזית היא בניית מערך הידע וההבנה הדרושים לפיתוח כלכלה כחולה בת–קיימה. עוד מודגש הצורך בהקצאת חלק ניכר משטחי הים לשימור ובהבנת הגורמים המשפיעים על יעילותם של שטחי השימור השונים. קיים צורך באחידות סטנדרטים במחקר הימי על פני האזורים השונים בעולם. כן נדרשים השלמתם ותיקונם של פערי ידע ותשתית מדעית באזורים השונים )עיקר הידע הקיים כיום חשיבות 20.(מגיע מצפון האוקיינוסים האטלנטי והפסיפי, וכן מהאוקיינוס הארקטי רבה מיוחסת למיפוי בסיסי של כלל שטחי הים ותכונותיהם, על כל טווח העומקים ומרכיבי המערכת הימית )בגוף המים, בקרקעית ומתחת לה(, בעזרת טכנולוגיות סקר מתקדמות וחדשניות, ולהקמתן של מערכות ניטור ימיות המתבססות על לוויינים, על תחנות מחקר, על מצופים ועל מערכי ניטור בקרקעית. הגשמת המטרות 20,כפי שמסכמת הערכת מצב האוקיינוסים העדכנית של האו"ם הכלל–עולמיות של מדעי הים דורשת אפוא פיתוח תשתיות אנושיות ופיזיות של מחקר ימי מתקדם, שיהיו מפוזרות על פני העולם ויהיו למושא לשיתופי פעולה נרחבים. תחומים רבים של המחקר הימי דורשים ספינות מחקר וציוד ייעודי המבוססים על טכנולוגיות עדכניות ותמיכה של מעבדות מחקר חופיות שמצוידות בציוד מודרני לתמיכה בסקרי מחקר בכל המרחב הכולל של עמקי הים. כמו כן נדרשים אמצעי חישה מרחוק בלוויינים. נדרש בעיקר פיתוח חדשני של טכנולוגיות עם אופטימיזציה של תועלת לצורך תצפית, מדידה וניתוח בזמן אמת בים. מקסום תועלת המחקר -עלות הימי דורש את הנגשתו הנוחה ואת ייעול השימוש בידי בעלי העניין וקובעי המדיניות. יוזמות בין–לאומיות אלה מתוות אמות מידה שלפיהן נמדדים מדעי הים והמדיניות הימית בישראל, ומלבד זאת הן פוטנציאל שוק מהותי לייצוא מדעי וטכנולוגי עתיר– ידע מישראל. פיתוח התשתיות הנדרשות למדעי הים והעמדתן לרשות חוקרי הים מוגדרים כיעד אסטרטגי קריטי של האו"ם ושל האיחוד האירופי ברמה הבין–לאומית, וכיעד אסטרטגי לאומי של מדינות חוף מובילות כמו למשל ארצות הברית, מדינות החוף של אירופה, סין, רוסיה, אוסטרליה ועוד. ניהולו ומימונו של המחקר הימי בארצות שונות נעשים לפי מודלים שונים, ברם יש גם מן המשותף למדינות מחויבות אסטרטגית למחקר הימי ותוכניות ייעודיות לנושא - המובילות המעמידות את התשתיות הנדרשות לרשות חוקרי הים. ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים 32 בארצות הברית, למשל, יש כמה גופי ממשל הממוקדים בנושא הים, מחזיקים תשתיות מגוונות למחקר ימי ומקדמים ומממנים מחקר מדעי ימי בביצוע צוותים מדעיים וטכניים שלהם ומן האקדמיה. עם גופים אלה נמנים הסוכנות הלאומית ( והמכון ONR) (, משרד המחקר של הציNOAA) לאוקיינוסים ולאטמוספרה (. נוסף על אלה, הקרן הלאומית למדעים USGS) הגאולוגי של ארצות הברית ( מחזיקה בבעלותה תשתיות מחקר ימי גדולות )כולל NSF) של ארצות הברית ספינות וכלים ימיים(, שאותן היא מעמידה על בסיס תחרותי לרשות מחקרי ים, וכן היא עוזרת לממן מחקרים ותשתיות מחקר נוספות במוסדות המחקר, כולל במסגרת תוכניות ייעודיות למחקר ימי. החוקרים הזוכים בהצעת מחקר תחרותית למחקר ימי זוכים, על פי צורך, גם לתשתיות המחקר הנדרשות להם. בארצות הברית כמה מכונים ימיים עיקריים, שחלקם שייכים לאוניברסיטאות, ואחרים פרטיים או גופים עצמאיים ללא מטרת רווח, שמחזיקים ומתפעלים תשתיות ימיות מהותיות ומגוונות וצוותים מדעיים וטכניים משמעותיים. נוסף על אלה, קיימות תשתיות אנושיות ופיזיות למחקר ימי באוניברסיטאות רבות העוסקות בתחום. כל אלה יחד מקנים לארצות הברית את מעמדה בחזית מדעי הים. ספינות מחקר בגדלים שונים( 11 בגרמניה תשתיות המחקר העיקריות )כולל (, והן מוחזקות בכמה BMBF) פועלות במימון הממשלה, בעיקר של משרד החינוך מכוני מחקר ימיים. תקציבי המחקר הימי מוענקים על בסיס תחרותי בכמה תוכניות. לרשות הזוכים מועמדות התשתיות הדרושות לרשות המחקר, לעיתים דרך הליך בקשה נלווה. מודל דומה קיים בצרפת, שבה תשתיות המחקר הימי מתופעלות על (, כמו גם בארצות אחרות שהיו לחוד IFERMER) ידי רשת המכונים לחקר הים החנית במדעי הים. לנורווגיה, שבה רמות המיסוי גבוהות, מחויבות מלאה לחקר הים ולקיימות, והיא מעודדת מחקר ופיתוח ימיים בעזרת תמריצי מס נכבדים. כך היא הפכה בכמה עשורים ממדינת דייגים ענייה למדינה שראש ממשלתה הוזמנה להיות פטרון של עשור מדעי הים של האו"ם. ( לכל Integrated Marine Observing System) IMOS באוסטרליה אחראי התשתיות לאיסוף נתונים ימיים, המתופעלות על ידי מוסדות שונים. תשתיות אלו (, רדארים למידת זרמים, Mooring lines) כוללות ספינות מחקר, קווי עיגון קבועים מיליון 50 בתקציב של2006–כלים אוטונומיים, לווייני תצפית ועוד. התוכנית החלה ב מיליון דולר לשנה.150–, וכיום שווי מימונה הוא כ2011-2006 דולר לשנים 33 | מדעי הים בעולם ובישראל2 פרק חשיבות מדעי הים בישראל 2.2 בישראל הסביבה הימית כוללת את אזור החוף עד גבול האזור הכלכלי של ישראל בים התיכון, את שטחן של ישראל ושכנותיה במפרץ אילת וסביבו, את ים המלח, את הכינרת ואת מוצאי הנחלים העיקריים. חשיבות הים במדינת ישראל, שהיא במידה רבה מדינת אי, גדולה במיוחד: כמחצית אוכלוסייתה מרוכזת לאורך חופיה, החיבור שלה אל העולם הרחב ימי ברובו, ושטח האזור הכלכלי הבלעדי שלה בים שווה לפחות לשטחו היבשתי. חשיבותו הכלכלית של הים לישראל כיום היא עצומה: מרבית הסחר הבין–לאומי עובר בנמליו, קידוחי הגז בים הם המקור העיקרי לאנרגייה, מימיו מספקים חלק גדול ממי השתייה, וחופיו מושכים תיירות ופעילות פנאי. נוסף על זה הים תורם לעתיד הביטחון התזונתי )חקלאות ימית/ מקורות חלבון( והגאופוליטי של המדינה והוא מקור אפשרי לאנרגייה חילופית מתחדשת, כמו גם רזרבה חשובה של שטחים. מנגד, הים התיכון וחופי ישראל ( משחר ההיסטוריה, והמערכות anthropogenic stress) נתונים בלחץ האנושות הטבעיות באזורים הימיים שלה רגישות במיוחד בשל היות הים התיכון אגן כמעט סגור, המבודד מהשפעתה המאזנת של מערכת האוקיינוסים העולמית )לכן, לדוגמה, זמן השהות של זיהומים במזרח הים התיכון ארוך במיוחד(; האזור הימי בים התיכון עני בחומרי מזון, חשוף במיוחד לשינויים עולמיים ואזוריים ומושפע מהשינויים בשפך הנילוס ומפלישת מינים זרים דרך תעלת סואץ; החוף הישראלי במפרץ אילת נמצא בקצה תפוצתם הצפוני של האלמוגים הטרופיים. רגישויות מיוחדות אלה דורשות זהירות מיוחדת והתבססות על מחקר מדעי עדכני בפיתוח הים מחד, ומייחסות חשיבות מיוחדת לחקר המערכות הימיות של ישראל כסמן לתמורות במערכת העולמית מאידך. פיתוח חסר תקדים של חופי ישראל והשטחים הימיים שלה ושל שכנותיה, ובייחוד פיתוחם של מאגרי הגז בים התיכון והתשתיות הקשורות אליהם, טומן בחובו הזדמנויות רבות לעתידה הכלכלי של מדינת ישראל, אך גם מציב בפניה אתגרים חסרי תקדים. עד כה עיקר הפיתוח בחופי ישראל ובאזוריה הימיים, ובייחוד בהקשר של תגליות הגז, הוא בביצוען של חברות זרות ובניהול מומחים זרים, וחלק ניכר ממנו מתבצע מחוץ לגבולות הארץ. ברם משבר הקורונה והבעיות התפעוליות שחווה אסדת לווייתן מבהירים את הבעייתיות במודל ניהולי כזה במדינת ישראל, ובייחוד בעת משבר. בשל לחץ האנושות הגובר על ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים 34 המערכת הימית ובשל הרגישות האקולוגית המיוחדת קיים צורך קריטי בפעילות מחקרית ימית ישראלית מקפת ורציפה, המשלבת תחומי דעת שונים וחוקרים ממוסדות שונים ומדיסציפלינות שונות, וביצירת מומחיות מקומית לצורך התמודדות עם מגוון ההשלכות המדעיות, הכלכליות, החברתיות, הסביבתיות והביטחוניות אשר הפיתוח הימי טומן בחובו. מלבד זאת, את הניסיון ואת הידע שנרכשים בהתמודדות עם האתגרים המקומיים באזור הימי של ישראל ניתן למנף לפיתוחים מדעיים טכנולוגיים חדשים בעלי חשיבות עולמית ופוטנציאל כלכלי מהותי. מה נעשה עד כה בישראל 2.3 למרות האמור למעלה, עד לתחילת המאה הנוכחית לא הייתה מודעות או 21,מדיניות לאומית לסביבה הימית ולחקר הים בישראל, ובייחוד בים התיכון בניגוד בולט לרמתו הבין–לאומית הגבוהה של המחקר הימי המדעי שהתפתח בארץ, ובעיקר במפרץ אילת. חקיקת חוק שמירת הסביבה החופית והקמת היו צעד חשוב, אך לא נתנו 222004–הוועדה לשמירת הסביבה החופית )ולחוף( ב מענה לניהול הפעילות בים הפתוח. 35 | מדעי הים בעולם ובישראל2 פרק טבלאות הגידוד בחוף מכמורת. היצורים החיים על פניהן מותאמים לשינויים בגובה המים לפי תנודות הגאות והשפל. צילום: ד"ר רמי קליין בעקבות ההכרזות על גילויי מאגרי הגז תמר ולווייתן, זיהתה האקדמיה את הצורך לשדרג את התשתית 2010–הלאומית הישראלית למדעים ב האקדמית בישראל למחקר בנושאי הים ופיתוח משאבי הגז שנמצאו בו, ולהכשיר כוח אדם מקצועי ישראלי להתמודד עם האתגרים שמציב הפיתוח הימי. לצורך זה כינסה האקדמיה הלאומית ועדה של מומחים בין–לאומיים כדי להתוות את הצעדים הנדרשים וועדה ישראלית שתעזור לממש המלצות אלה. המלצות הוועדה הבין–לאומית היו נחרצות, ולפיהן יש להקים בדחיפות מיליון דולר 10–תשתיות מחקר והוראה לנושא ולתקצב אותן בסדר גודל של כ בשנה. בין השאר הועלו על נס מודלי המימון המוצלחים בנורווגיה ובדנמרק, שעל פיהם שיעור מסוים מהכנסות הגז והנפט בים מועבר בקביעות למחקר רלוונטי. בעקבות המלצות אלה הקצתה המועצה להשכלה גבוהה מימון בסך מיליון ש"ח לשלוש שנים להקמת מרכז ישראלי לחקר הים התיכון. 20 של ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים 36 אסדת טיפול בגז טבעי ממאגר לווייתן בים התיכון. צילום: אמיר בןדוד, מתוך אתר Wikimedia Commons מרבית המימון יועד לרכישת תשתיות מחקר ימי במודל של תקצוב תואם , על בסיס מימון זמני 2013–מהאוניברסיטאות. בעקבות הליך תחרותי הוקם ב )שאזל בינתיים(, מרסי כקונסורציום של כלל קהילת חקר הים בישראל, הכולל הקמת 23.שבע אוניברסיטאות, שתי מכללות ושני מכוני מחקר ממשלתיים מרסי, והמומנטום שליווה אותה, הביאו לשדרוג בתשתיות לחקר הים בישראל, והם מעמידים אותו בפתחו של עידן חדש. ברם היעדר תמיכה ארוכת טווח שתאפשר בניית כוח אדם טכני מקצועי, תפעול התשתיות הימיות העיקריות והמשך בניית תשתיות חסרות, מאט את מימוש הפוטנציאל שהושג בעצם הקמתו. התעוררות המודעות לחשיבות הים בשנים האחרונות הובילה גם לתחילתו של ביצעו 2016-2015 תהליך חשוב לגיבוש מדיניות ניהול ימית בישראל. בשנים עבור 24(חברת גאופרוספקט והמכון לחקר ימים ואגמים לישראל )להלן: חיא"ל כבסיס 25משרד האנרגייה סקר אסטרטגי סביבתי של האזור הימי של ישראל לפיתוח מדיניות ניהול. תוצאות הסקר חשפו את פערי הידע העמוקים בנוגע לרוב השטח הימי של ישראל, אך עריכתו הייתה צעד חשוב בכיוון הנכון. מיזם ניטור לאומי של האזור הימי בים התיכון 26 עוגן בהחלטת ממשלה2018–ב בהובלתו של חיא"ל, שימומן מתוך איגום משאבים בין–משרדי בסכום כולל של . במסגרת זו הוטל על משרד המדע והטכנולוגיה 2028 מיליון ש"ח עד שנת50–כ . מימון 2019 מיליון ש"ח עד שנת2.6 לממן מחקר ימי תומך–ניטור בסכום של זה אינו כולל תקציבים חדשים אלא איגום של משאבים קיימים בתקציבי המשרדים. למרות חשיבותו הרבה של מיזם הניטור הלאומי התקציב שהוקצה לו הוא מינימלי ביחס לפעילות הנדרשת. שתי עבודות מקיפות שנערכו על בסיס הסקר האסטרטגי שפורסם, האחת -2016 והשנייה בהובלת מנהל התכנון27,2016-2015 בהובלת הטכניון בשנים ריכזו את הצרכים של בעלי העניין השונים ושל המערכת הטבעית 28,2018 והציעו מסגרות למדיניות ניהול לאזור הימי של ישראל בים התיכון. לאחרונה החל מנהל התכנון, בשיתוף פעולה עם האיחוד האירופי, בגיבוש תוכנית לצמיחה המוגדרת "פיתוח מיטבי הנסמך על משאבי הים לקידום וחיזוק כלכלה 29,כחולה בת–קיימה, תוך מזעור הפגיעה בסביבה הימית". ליישומה של תוכנית כזאת יש להסתמך על מחקר מדעי מקיף ועדכני. 37 | מדעי הים בעולם ובישראל2 פרק חשיבותו האסטרטגית של חקר הים בישראל 2.4 תת–אלוף במיל' פרופ' שאול חורב ,( מוסיפה לגדולMaritime Domain) חשיבותו של המרחב הימי21–במאה ה והמגמה הזאת תימשך כנראה כל עוד יימשך תהליך הגלובליזציה, יתרחב הסחר הימי, יגדל השימוש במשאבים המופקים מהים, ויימשך הגידול באוכלוסייה ( connectivity) השוכנת לחופי המדינות השונות. זאת ועוד, החיבוריות הנדרשת בין המדינות השונות בעידן של מהפכת המידע תחייב להמשיך ולהגדיל את נפח התקשורת העוברת בכבלי התקשורת התת–מימיים. גם המערכת האקולוגית תוסיף להישען על המרחב הימי, שהוא המקור העיקרי ליצירת החמצן באטמוספרה. מנפח הסחר מתנהל בדרך הים )חוסר יכולת לסחר יבשתי(; 99% :ובישראל עצמה קיימת עלייה בסחר עם המזרח הרחוק, ששיעורו כשליש מהסחר הכולל של ישראל; המים הכלכליים הוסיפו שטח חיוני למדינת ישראל שהתגלו בו משאבי הגז שתרמו לעצמאותה האנרגטית של המדינה בים והיו למקור הכנסה נוסף; המרחב הימי משמש טלפון ואינטרנט )סיבים אופטיים(. - תווך עיקרי לתשתיות תקשורת בין–לאומיות בעקבות הקמת מתקני התפלה לאורך החוף הישראלי הפך הים להיות המקור העיקרי למי שתייה של אוכלוסיית ישראל; המרחב הימי משמש את מדינת ישראל כעומק אסטרטגי החיוני בעידן איומי הטילים והרקטות המדויקים, וכן כעתודת שטח להקמת מתקנים גוזלי–שטח ומסוכנים על איים מלאכותיים; המרחב הימי של ישראל מהאוכלוסייה מתגוררת 50%–משמש גם חלק בלתי נפרד מהמרחב הישראלי שיותר מ בסמיכות אליו ומסתמכת עליו כמקום לבילוי בשעות הפנאי. לפיכך הגנת הסביבה הימית הייתה לנושא שהולך ותופס מקום מרכזי בשיח הציבורי הישראלי, המתבטא לדוגמה בהתנגדות להקמת אסדת ההפקה של לווייתן במקומה , שבו זוהמו 2021 הנוכחי, ולתגובה הציבורית לאסון האקולוגי שהתרחש בפברואר חופי מדינת ישראל בכמות עצומה של זפת שמקורה כנראה בדלק שהושלך לים מכלי שיט ששייט מערבית לחופי ישראל. עם זאת אתגרים חדשים עולים בביטחון הימי, משותפים לכלל המדינות השוכנות לחופי הים התיכון וכוללים בין היתר (, ecosystem) נושאים כמו הגנת הסביבה, השמירה על המערכת האקולוגית אימוץ מדיניות של כלכלה כחולה למיצוי מושכל, בר–קיימה ומוסדר של המשאבים הכלכליים בים ומניעת זיהום הים והאוויר. כל אלה צפויים לקבוע את החשיבה ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים 38 האסטרטגית שנועדה להציע פתרון לאתגרי הביטחון הימי שצפויים להעסיק את המדינות השוכנות לחופי הימים בעתיד הנראה לעין. אתגרים אלה )הזדמנויות ואיומים( מחייבים ראייה רחבה שתשלב את כל ארבעת התחומים של הביטחון כדי - העוצמה הימית, הסביבה הימית, הפיתוח הכלכלי והביטחון האנושי- הימי (.Maritime Security) לספק לאזרחי ישראל ביטחון ימי מדינת ישראל טרם פיתחה וגיבשה מדיניות לאומית למרחב הימי וגם לא ההסתכלות הייתה בעיקרה חופית, וכך גם הסמכויות 30 ,19.אסטרטגיה רבתי בתחום ההשכלה הגבוהה קיים בישראל מחסור ניכר I.החוקיות וכלי התכנון במדענים ובחוקרים שיוכלו להוות את התשתית התומכת בהתפתחויות שחלו במרחב הימי של ישראל וכן לשמור על המערכת האקולוגית של המרחב הימי (. זוהי אינה בעיה של חוסר יכולת, ומדינת Sustainability - הישראלי )קיימות ישראל כבר הוכיחה בעבר שמודעות למרחבים אחרים, כמו המרחב הקיברנטי והחלל, הובילו לגיבוש תוכנית, תקציבים, מחקרים והתעניינות ציבורית שמיצבו את ישראל בחזית הידע העולמי בתחום המחקר והפיתוח. 39 | מדעי הים בעולם ובישראל2 פרק . היא נועדה לעגן את הזכויות2014 ( הצעת חוק "אזורים ימיים" נמצאת על שולחן הכנסת מאז יוליI .והסמכויות של מדינת ישראל במימי החופים, במים הפנימיים, באזור הסמוך ובאזור הכלכלי הבלעדי נכון לכתיבת הדוח עברה ההצעה קריאה ראשונה, והיא ממתינה לאישור בקריאה שנייה ושלישית בכנסת. http://fs.knesset.gov.il//20/law/20_ls1_392707.pdf . צילום: רני עמיר, באדיבות היחידה הארצית2021 במרס13 ,דיגום זפת לצורכי חקירה, חוף פלמחים להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה :יש אפוא לעורר את ה"מודעות למרחב הימי" הישראלי בשלושה נתיבים עיקריים פיתוח המושג, - האחד תפיסתי, השני מעשי והשלישי אקדמי. בנתיב התפיסתי בין היתר באמצעות בחינה השוואתית של יישום המושג "מודעות המרחב הימי בין מדינות", אגב זיהוי שונות ודמיון ביניהם וניתוח הגורמים לכך. נוסף על זה, להמשיך ולבחון היבטים אזוריים בפיתוח התפיסה. בנתיב המעשי נכון לבחון את מידת ישימותו של הרעיון ככלי לקבלת החלטות, לדוגמה ב''רשות הים'', אם זו תקום. כמו כן בשל מאפייני המרחב הימי נחוץ שיתוף פעולה אזורי, וזה עשוי להיות דווקא (Confidence Building Measures) נושא מתאים לקידום צעדים בוני–אמון הרחבת המחקר - בין מדינות האגן המזרחי של הים התיכון. ובנושא האקדמי המדעי בכל התחומים לרבות הקמת מרכז מו"פ ימי במסגרת משרד המדע )מלמו"פ ים(. מכל מקום, המעבר הישראלי ממצב של "עיוורון למרחב הימי" ל"מודעות למרחב הימי" הוא בעיה שאיננה ייחודית לישראל, ולכן רצוי לבחון גם כיצד התמודדו מדינות אחרות עם בעיה זו. ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים 40 (, בסקר של קרקעיתSAS) ס"מ( של סונר אלומה סינתטית3) הדמיות אקוסטיות ברזולוציה חדשנית . הדמיות אלה מראות לראשונה AUV ECA-Robotics A18D-UH- מטרים, בשימוש ב850-הים בעומק כ תוואים עדינים של זרימת סדימנטים על קרקעית הים העמוק בשני מנגנונים בסיסיים, זרמי קרקעית )למעלה( מול זרימה גרביטציונית במדרון )למטה(. הדמיה: ד"ר איציק מקובסקי המטרות העיקריות של המחקר הימי בישראל 2.5 לאור האמור לעיל, קידום המחקר האקדמי הימי בישראל נועד להשיג בראייה ארוכת טווח שלוש מטרות עיקריות: א. מיצוב ישראל בחזית המדע הבסיסי בתחום מדעי הים. מדעני ים ישראלים הם פורצי דרך עולמיים בכמה נושאים בתחום, אך הם מועטים יחסית וחלק מהמובילים פרשו לגמלאות בשנים האחרונות )לפי סדר הא"ב: יונתן ארז, צבי בן–אברהם, אמציה גנין, דניאל ויס, בעז לוז ויוסי לויה(. נדרשת השקעה רחבה בתחום כדי לשמר רמה עולמית ולהרחיב את ההשפעה, בייחוד עם העלייה בעלויות המחקר המודרני בתחום. ב. הבטחת ניהול ופיתוח מושכלים בני–קיימה של החופים והאזורים הימיים של ישראל בהסתמך על הון אנושי ועל ניהול ישראלי, באמצעות פיתוח מקומי של בסיס ידע, הבנה וניסיון, יכולות טכנולוגיות והכשרת כוח אדם להפעלת ידע זה. אלה דרושים כדי למנוע פגיעה בישראל ובכלכלתה, או להתכונן אליה ולהכילה. גיבוש מדיניות במבט כוללני של מכלול הנושאים הקשורים לפיתוח באזור הישראלי דורש הבנה מדעית בסיסית של התהליכים המשפיעים פה ומחייב שילוב הדוק של מחקר מדעי וניטור ישראלי כבסיס להליכי הפיתוח והחקיקה. ללא מחקר והכשרה מקיפים ועמוקים לא נוכל להתמודד עם פיתוח חיוני בקנה מידה גדול ללא סיכון אמיתי של חופינו ועתידנו. ג. מינוף צמיחה כלכלית כחולה בישראל ברמה המקומית והעולמית אגב רתימת היכולות הישראליות להתמודדות עם האתגרים המקומיים וחשיפתה של החדשנות הישראלית לצורכי השוק העולמיים. בעיקר יש חשיבות לפיתוח ההנדסה הימית על תחומיה השונים, שם יש לישראל אפשרות להוביל באיכות מחקרית יוצאת דופן, וכמובן תוצרי המשנה יתרמו לתעשייה, לרפואה ולמערכת הביטחון. הובלה ישראלית במו"פ מדעיים וטכנולוגיים בתחום הים, ובנגזרות של פיתוחים אלה לתחומים רחבים תביא לידי יצירת הזדמנויות עסקיות ותעסוקתיות, הגברת השקעות זרות במו"פ ישראלי, הגברת הייצוא ופתיחת שווקים חדשים. 41 | מדעי הים בעולם ובישראל2 פרק מדעי הים במוסדות הישראליים 2.6 ,במסגרת חיבור הדוח התבקשו הנהלות המוסדות )כולל האוניברסיטאות המכללות ומכוני המחקר( העוסקים בחקר הים בישראל ומשתתפים במרסי ובמכון הבינאוניברסיטאי, לדווח בקצרה על מצב מדעי הים במוסדותיהם. הם התבקשו להתייחס בעיקר לאלה: התחומים והנושאים במדעי הים שבהם עוסקים חוקרי המוסד, מסגרות המחקר וההוראה, חוקרי הים במוסד, התקציבים והמשאבים שמקצה המוסד לחקר הים, תשתיות חקר הים הקיימות במוסד והתוכניות העתידיות לפיתוח מדעי הים במוסד. דיווחי המוסדות השונים . במבט כללי דיווחים אלה מציגים את רוחב היריעה 6.2 מובאים במלואם בנספח שכבר קיים במדעי הים בישראל במגוון המוסדות ובתחומים אקדמיים, ובהם מדעי הטבע, הנדסה, מדעי החברה, מדעי הרוח, משפטים ועוד. נושאי המחקר מגוונים ועוסקים בתחומי מדע בסיסי ויישומי–טכנולוגי. אלה מעמיקים במגוון אתגרי הקיימות שבפניהם ניצבת מדינת ישראל והאנושות בכלל, וחלק גדול מהם חשובים לפיתוח כלכלה כחולה. הוראה במדעי הים מבוזרת ברוב האוניברסיטאות בין המסגרות השונות לתארים ראשונים או מתקדמים כחוגים, מגמות ויוזמות מקומיות. יוצאי הדופן הבולטים כתוכניות ייעודיות רחבות הם הפקולטה למדעי הים במרכז האקדמי רופין ובית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה, וכן המכון הבינאוניברסיטאי, המציע מגוון רחב של קורסים מרוכזים במדעי הים. גם המחקר הימי ותשתיותיו מבוזרים ברוב האוניברסיטאות למסגרות תחומיות שונות ומתבססים בעיקרם על קרנות מחקר תחרותיות ועל תקציבים ממשלתיים שונים. מרכזי מחקר ימיים עיקריים, שבהם תשתיות ייעודיות ניכרות לחקר הים ושמשקפים גם השקעות מוסדיות גדולות בעשור האחרון )בסדר של עשרות מיליוני שקלים(, הם המכון לחקר ימים ואגמים, שלאחרונה עדכן את תשתיות המחקר שלו, ובעיקר ספינת המחקר בת גלים; בית הספר למדעי הים והמכונים הייעודיים לחקר הים באוניברסיטת חיפה; המכון הבינאוניברסיטאי; הקמפוס של המרכז האקדמי רופין במכמורת, שבו תשתיות מחקר חופיות ניכרות; מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, שבו מרכיב ניכר של חקר הים הכולל טקסונומים ימיים רבים הפעילים בישראל, ואוצר חלק ניכר מהאוספים ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים 42 של הים התיכון והים האדום בישראל; אוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה מכון טכנולוגי לישראל.- העברית בירושלים; המעבדות להנדסה ימית בטכניון רבות מהתשתיות העיקריות נועדו לשרת, נוסף על חוקרי המוסדות, גם את קהילת חוקרי הים הרחבה בישראל. יש לציין שהקמתן של חלק מתשתיות המחקר הימיות באוניברסיטאות השונות נעזרה בתקציבי ות"ת שניתנו במסגרת מרסי. רובם המכריע של המוסדות הצהירו על כוונה לפיתוח נרחב של תחום הים במוסד, עם תוכניות ספציפיות לפיתוח מרכזי מחקר ותשתית ייעודיים. כל אלה משקפים את החשיבות שמייחסים כיום המוסדות השונים לפיתוח מדעי הים. 2 רשימת מקורות לפרק 2.7 1) Official Records of the Third United Nations Conference on the Law of the Sea, vol. V (United Nations publication, Sales No. E.76.V.8), arts. 48 and 49. 2) Caflisch, L., & Piccard, J. (1974). The Legal Regime of Marine Scientific Research and the Third United Nations Conference on the Law of the Sea. International Lawyer, 8, 242–261. 3) Official Records of the Third United Nations Conference on the Law of the Sea, vol. III (United Nations publication, Sales No. E.75.V.5), Trinidad and Tobago: draft arts. on marine scientific research, art. 1, paras. (a) and (b), p. 252. 4) United Nations Division for Ocean Affairs and the Law of the Sea. (2010). The Law of the Sea: Marine Scientific Research; a Revised Guide to the Implementation of the Relevant Provisions of the United Nations Convention on the Law of the Sea. United Nations the Sea. 5) Knauss, J. A. (1984). The effects of the law of the sea on future marine scientific research and of marine scientific research on the future law of the sea. La. L. Rev., 45, 1201. 6) The First Global Integrated Marine Assessment, World Ocean Assessment I, Ad Hoc Working Group of the Whole, A/70/112, United Nations, 2015. https://www.un.org/regularprocess/content/first-world-ocean-assessment 7) Barcelona Convention for the protection of the Mediterranean, European Union. https://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=LEGISSUM:l28084 8) THE 17 GOALS | Sustainable Development (un.org) 9) Intergovernmental Conference on Marine Biodiversity of Areas Beyond National Jurisdiction, Resolution 72/249, United Nations. https://www.un.org/bbnj/ 10) European Marine Board, Navigating the Future IV, Position Paper 20 of the European Marine Board, Ostend, Belgium, 2013. ISBN: 9789082093100. https://www.marineboard.eu/sites/marineboard.eu/files/public/publication/ Navigating%20the%20Future%20IV-168.pdf 43 | מדעי הים בעולם ובישראל2 פרק 11) European Marine Board (2019) Navigating the Future V: Marine Science for a Sustainable Future. Position Paper 24 of the European Marine Board, Ostend, Belgium. ISBN: 9789492043757. ISSN: 0167-9309.DOI: 10.5281/zenodo.2809392 12) National Research Council. 2015. Sea Change: 2015-2025 Decadal Survey of Ocean Sciences. Washington, DC: The National Academies Press. https://doi.org/10.17226/21655. https://www.nap.edu/catalog/21655/sea-change-2015-2025-decadal-survey-of-ocean-sciences 13) IOC-UNESCO, Global Ocean Science Report - The current status of ocean science around the world. L. Valdes et al. (eds), Paris, UNESCO Publishing, 2017. https://en.unesco.org/gosr 14) Horizon 2020 Funding Program, European Commission. https://ec.europa.eu/programmes/horizon2020/en 15) Communication From The Commission - The European Green Deal, 2019. https://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?qid=1588580774040&uri=CELEX:52019DC0640 16) United Nations Decade of Ocean Science for Sustainable Development (2021-2030), UNESCO. https://en.unesco.org/ocean-decade 17) Blue Growth, European Commission. https://ec.europa.eu/maritimeaffairs/policy/blue_growth 18) OECD, The Ocean Economy in 2030, OECD Publishing, Paris, 2016. https://dx.doi.org/10.1787/9789264251724-en 19) IOC-UNESCO. 2021. Ocean Knowledge for a Sustainable Ocean Economy: Synergies between the Ocean Decade and the Outcomes of the Ocean Panel. Paris, UNESCO. (The Ocean Decade Series, 17). 20) UN. 2021, World Ocean assessment II, Volume I, UN, New York ISBN: 978-92-1-1-130422-0. 2011859-e-woa-ii-vol-i.pdf (un.org) ,, המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית2018/19 ( ש' חורב, הערכה אסטרטגית ימית רבתי לישראל21 https://hms.haifa.ac.il/images/pdf/report_2019.pdf .2019 .אוניברסיטת חיפה https://www.gov.il/he/departments/guides/valhof_committee (( הוועדה לשמירת הסביבה החופית )ולחוף22 https://merci.haifa.ac.il/index.php?lang=he ( המרכז הישראלי לחקר הים התיכון23 http://www.ocean.org.il/ ( חקר ימים ואגמים לישראל24 דוח סופי לאחר- ( גיאופרוספקט וחיא"ל, סקר אסטרטגי סביבתי לחיפוש והפקה של נפט וגז טבעי בים25 .2016 ,הערות הציבור, הוכן עבור מינהל אוצרות הטבע, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים https://www.gov.il/BlobFolder/guide/enviromental_info/he/SEA_G_%20After_Public_ comments_102016.pdf .23.12.2018 של הממשלה מיום4399 ( אישור תכנית לאומית מורחבת לניטור הים התיכון, החלטה מספר26 https://www.gov.il/he/departments/policies/dec4399_2018#fileForDownloads https://msp-israel.net.technion.ac.il/ מכון טכנולוגי לישראל- ( תוכנית ימית לישראל, הטכניון27 https://www.gov.il/he/departments/topics/sea_beaches ( מינהל התכנון, המרחב הימי28 https://www.gov.il/he/Departments/General/blue_economy_il ( מינהל התכנון, כלכלה כחולה בישראל29 מרכז חיפה למחקרי מדיניות- HMS ,( עודד גור לביא, מודל ומתודולוגיה לאסטרטגיה ימית רבתי בישראל30 .2017 , תוכנית ימית לישראל- ואסטרטגיה ימית, וכן הטכניון ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים 44 45 הוועדה ועבודתה 3 פרק 46 47 הרקע להקמת הוועדה 3.1 הקימה ות"ת את הוועדה בראשות פרופ' ציפי שקד לבדיקת המכון2005 בשנת הבינאוניברסיטאי בשל מצוקה תקציבית שאליה נקלע המכון. דוח הוועדה פורסם . הוועדה זיהתה "פוטנציאל אדיר להתפתחות לאומית ובין–לאומית 2009–ב במחקר והוראה" ותמכה פה אחד בפיתוחו ובהרחבתו של המכון. בין השאר הציעה הוועדה להגדיל את מספר חברי הסגל המקומי הממומן מתקציב ות"ת לעשרה. כמו כן תמכה הוועדה בקידום תוכנית הוראה בין–אוניברסיטאית במדעי הים לתארים שני ושלישי. מינו מל"ג וות"ת ועדה בין–לאומית בראשות פרופ' קולין בראונלי 2017 בשנת לסקירת המכון הבינאוניברסיטאי ומרסי. הוועדה זיהתה את יתרונות המכון הבינאוניברסיטאי )קרבה לשוניות אלמוגים ומים עמוקים(, את איכות המכון ואת המספר הרב של המאמרים, כולל מאמרים פורצי דרך, שהופקו בתמיכת המכון. המלצות הוועדה כללו את אלה: המשך מימון המכון והגדלתו, כולל השקעה בתשתיות פיזיות שיאפשרו את הגדלת קיבולת ההוראה והשקעה בתשתיות מחקר הוועדה ועבודתה 3 פרק . בהתייחסותה למרסי ציינה15–ובתחזוקתן; הגדלת הסגל המקומי של המדענים ל הוועדה את חשיבותו של מחקר הים התיכון למדינת ישראל ואת ההתקדמות הגדולה בתשתיות מחקר שהושגה עם הקמתו של מרסי. הוועדה ציינה את החוסר בתקציב לניצול התשתיות ואת הצורך בפיתוח חזון מחקרי. המלצות הוועדה כללו את אלה: פיתוח חזון מדעי ומימון השימוש בתשתיות המחקר הכבדות שלא מטעם קרנות מחקר רגילות )כמקובל במדינות רבות(. מימון חיצוני זה אמור להיגזר מהחזון המדעי. נוסף על זה הצביעה הוועדה על הצורך בגיבוש אסטרטגיה לאומית ובתיאום המחקר הימי בים התיכון ובים האדום. בהמלצת הוועדה הבין–לאומית ודרישת ות"ת הוגשו לות"ת תוכניות אסטרטגיות מאת המכון הבינאוניברסיטאי ומאת מרסי. , בעקבות פניית ות"ת, מינתה נשיאת האקדמיה הלאומית 2020 בחודש ינואר הישראלית למדעים פרופ' נילי כהן ועדת היגוי לאומית בתחום מדעי הים, בראשות חבר האקדמיה פרופ' צבי בן–אברהם. ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים 48 השונית של מפרץ אילת. שונית עשירה זו היא בית לאלפי מינים של דגים וחסרי חוליות, ובעלת עושר ומגוון ביולוגי עצום. צילום: פרופ' מעוז פיין חברי הוועדה ומנדט הוועדה 3.2 :חברי הוועדה הם אלה יושב ראש, חבר האקדמיה, אוניברסיטת תל אביב- פרופ' צבי בן–אברהם ואוניברסיטת חיפה ד"ר לאה בם, חברת המועצה להשכלה גבוהה )מל"ג( פרופ' קולין בראונלי, אוניברסיטת סאות'המפטון, אנגלייה פרופ' חזי גילדור, האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ' גיתי יהל, המרכז האקדמי רופין מכון טכנולוגי לישראל- פרופ' דניאל ויס, חבר האקדמיה, הטכניון פרופ' יוסי לויה, חבר האקדמיה, אוניברסיטת תל אביב ד"ר איציק מקובסקי, המרכז לחקר הים התיכון ע"ש צ'רני בחיפה, אוניברסיטת חיפה פרופ' אורית סיון, אוניברסיטת בן–גוריון בנגב פרופ' מעוז פיין, המכון הבינאוניברסיטאי, אוניברסיטת בר–אילן פרופ' ינון רודיך, מכון ויצמן למדע מנדט הוועדה .. מיפוי כלל הגופים הפעילים בתחום מדעי הים1 . איסוף וריכוז של נתונים על המצב הקיים, על תוכניות עתידיות לפיתוח התחום2 .ולהכשרת חוקרים בתחום . בחינת שיתופי פעולה מדעיים בין הגופים השונים העוסקים במחקר מדעי הים וקידומם.3 .. בחינת תחומי מחקר חדשים ומתפתחים בתחום חקר הים4 . בחינת השימוש בתשתיות לאומיות לקידום היכולות של הקהילה המדעית5 .בתחום חקר הים . בניית תוכנית אסטרטגית לאומית לתחומי מחקר בנושאי הים. 6 תפקיד הוועדה לבחון את הפעילות בתחום מדעי הים בישראל, לזהות את החסרים ואת החוזקות העיקריים בתחום זה, לגבש את החזון ואת האסטרטגיה לשיפור התחום ולהתעצמותו ולמסור את ממצאיה ואת המלצותיה לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, למל"ג ולות"ת. ניתן לעיין בכתב המינוי של ועדת ההיגוי הלאומית לתחום מדעי הים 6.1 בנספח של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. 49 | הוועדה ועבודתה3 פרק עבודת הוועדה 3.3 ומאי2020 פעמים בין החודשים פברואר21 הוועדה פעלה נמרצות. היא התכנסה . המפגשים כללו פגישות ודיונים של חברי הוועדה וכן פגישות עם מומחים 2021 .וחוקרים, עם מנהלי מרכזים ועם נציגי רשויות שהזמינה הוועדה המומחים והחוקרים שהוזמנו והציגו לפני הוועדה את עמדותיהם ואת המלצותיהם הם אלה: פרופ' שאול חורב, ראש מרכז חיפה למחקרי אסטרטגיה ימית, אוניברסיטת חיפה פרופ' דן צ'רנוב, מנהל מרסי פרופ' יאפ ואן ריין, מנהל מדעי של המכון הבינאוניברסיטאי סמנכ"לית רשות החדשנות וראש זירת הזנק- גב' אניה אלדן, רשות החדשנות ראש זירת תשתיות טכנולוגיות- ד"ר אביב זאבי, רשות החדשנות פרופ' ברק חרות, מנהל המכון לחקר ימים ואגמים לישראל פרופ' יונתן ארז, האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ' אילנה ברמן–פרנק, ראשת בית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני אוניברסיטת חיפה פרופ' אמציה גנין, האוניברסיטה העברית בירושלים והמכון הבינאוניברסיטאי פרופ' אלדו שמש, מכון ויצמן למדע פרופ' מיכה אילן, אוניברסיטת תל אביב פרופ' ישי וינשטיין, אוניברסיטת בר–אילן ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים 50 .( מכסה את טבלאות הגידוד מסביב לאיי מעגן מיכאלPadina pavonica) מרבד אצות אוזן הים צילום: חגי נתיב :כמו כן נפגשה הוועדה עם נציגי ות"ת פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר ות"ת מיכל נוימן, מ"מ מנכ"ל מל"ג ד"ר נעמי בק, סמנכ"לית אסטרטגיה ובינלאומיות יניב כהן–שבתאי, סמנכ"ל תקצוב ד"ר ורדה בן–שאול, סמנכ"לית הערכת איכות והבטחתה אמיר גת, ממונה בכיר תחום הקצבות למחקר הוועדה ערכה במסגרת עבודתה סקר רחב היקף בקרב חוקרים ואנשי סגל, מדענים, סטודנטים וטכנאים העוסקים בתחום מדעי הים בישראל לצורך מיפוי החוזקות והפערים העיקריים בתחום, וכן ערכה הוועדה סקירת מאגרי מידע של ספרות ומאמרים של חוקרים ישראלים בתחום מדעי הים. ד"ר יעל בן–חיים, רכזת החטיבה למדעי הטבע, ריכזה וניהלה את עבודת הוועדה על כל שלביה, וגב' גליה פינצי, מנכ"לית האקדמיה, ליוותה בעצה ובתמיכה. על כך נתונה לשתיהן תודתנו. 51 | הוועדה ועבודתה3 פרק 53 מיפוי החוזקות והפערים בתחום מדעי הים בישראל 4 פרק 54 :בשער פרק זה אצות, ספוגים וחסרי חוליות נוספים המכסים את ריף הכורכר מטרים מול חופי נהרייה ומשמש אתר 45הנמצא בעומק של כ צלילה למחקר אקולוגי ימי ארוך טווח שנעשה בבית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני באוניברסיטת חיפה. צילום: חגי נתיב 55 55 :הוועדה מיפתה את החוזקות ואת הפערים במדעי הים בישראל בשלושה מישורים . סקירת מאמרים ופרסומים במדעי הים להערכת איכות הפרסומים, מספרם1 .ותחומם העיקרי . סקר חוקרי הים בישראל שהופץ בו שאלון שכלל שאלות פתוחות וסגורות 2 לבדיקת צרכים, חוזקות, פערים וחזון בתחום מדעי הים )בסה"כ מילאו את חוקרים ואנשים שתחום עיסוקם בתחום הים(.239 הסקר . דיונים עם מומחים ועם אנשי מפתח רלוונטיים. 3 סקירת מאמרים ופרסומים במדעי הים 4.1 בתת–פרק זה מוצגות בתמצית תוצאות סקירת הספרות המדעית הבין–לאומית בתחום מדעי הים שביצעה הוועדה. הסקירה נועדה לסרטט תמונה עדכנית של מצב מדעי הים בישראל כפי שהוא משתקף בנתוני הפרסומים הבין–לאומיים בתחום זה. ביקשנו להציג ניתוח מתומצת ואובייקטיבי ככל האפשר של הנתונים הסטטיסטיים בנוגע לפרסומים, בעבר ובהווה, בכל האמור בתחומי המחקר מיפוי החוזקות והפערים בתחום מדעי הים בישראל 4 פרק סייעה בהכנת סקירת המאמרים והפרסומים במדעי הים גב' רוברטה צוקר הנפלינג ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים 56 . השכיחות היחסית )השכיחות גבוהה ככל שהגופן גדול( של מונחים חשובים שהופיעו4.1 איור ( שנכללו בסקירה15,875) בשמותיהם של כל המאמרים למעלה: מדגם עמודי שער בעיתונים מדעיים מובילים של מאמרים במדעי הים שנערכו בישראל העיקריים ובתחומים שבהם יש לחוקרים מומחיות, וכן את התפלגות הפרסומים ואת איכותם על פי מוסדות המחקר שעימם נמנים החוקרים. נוסף על זה ביקשנו - לבחון את מידת השפעתם של פרסומי החוקרים הישראלים בתחום מדעי הים על פי היקף הציטוטים מהם ולפי איכותם, כפי שהיא באה לידי ביטוי במידת יוקרתם של כתבי העת שבהם פורסמו. מרסי והמכון הבינאוניברסיטאי העבירו לוועדה רשימת חוקרים, לרבות מוסדות , ופרסומיהם הם ששימשו בסיס 2020 המחקר שעימם נמנו החוקרים נכון לשנת לדוח זה. יודגש כי חברי הוועדה לא היו שותפים בבחירת החוקרים הכלולים בדוח. רשימת פרסומיו של כל חוקר ומספר הציטוטים מכל פרסום בכל שנה . בסך הכול אותרו במאגר שבאתר ובמאגרי Web of Science נדלתה מהאתר כתבי עת, 2,703– מאמרים שהתפרסמו ב15,875 הציטוטים הקשורים אליו ספרים וכן פרסומים )לא תקצירים( שהתבססו על הרצאות בכינוסים מדעיים (. תיתכנה הטיות מסוימות, למשל מאמרים של מדען שעבר proceedings) ממוסד אחד למוסד אחר נספרים עם הפרסומים היוצאים מהמוסד הנוכחי, ואין נכללים מאמרים של אנשי סגל אמריטוס. עם זאת הוועדה סבורה שהתוצאות משקפות את תמונת המצב בצורה טובה. על מנת לאתר את תחומי הדעת המובילים זיהינו את מילות המפתח בשמות ( וחילקנו את כתבי העת לקטגוריות לפי החלוקה 4.1 הפרסומים שנסקרו )ראו איור Web ( המופיעה באתרMaster Journal List) המקובלת ברשימת כתבי העת . עלה שפרסומיהם של חוקרי ים ישראלים חובקים תחומי מחקר of Science )!( מן הקטגוריות העיקריות בדוח הציטוטים ממאמרים250–רבים: הם צוטטו בכ (, ולרוב בכתבי עת המדורגים ברביעון Journal Citation Reports – JCR) .(6.5 )נספחIIהעליון 57 | מיפוי החוזקות והפערים בתחום מדעי הים בישראל4 פרק 2018 ( ודירוגו של כתב העת ברביעוני איכות בשנתimpact factor) ( מדד ההשפעה של כל כתב עתII . על מנת לאמתWeb of Science מבוססים על חישוב שנערך מתוך דוח הציטוטים ממאמרים שבאתר זה של ספריית הקונגרס וזה של - את השינויים שחלו בכתבי העת נעזרנו בשני קטלוגים אמינים ומקיפים מהכותרים הכלולים בסקירה אינם כתבי עת אלא ספרים או פרסומים שהתבססו 25%–. יותר מWorldCat . נוספים הם כתבי עת שכיום אינם נכללים בדוח הציטוטים5.8% .על הרצאות שנישאו בכינוסים מדעיים מן הפרסומים שנכללו בסקירה ראו אור בכתבי עת שלא דורגו בדוח הציטוטים. יש לשים 10.3% ככלל, רק לב כי הדירוג לפי רביעונים עשוי להשתנות עם הזמן. נוסף על זה, לכתב עת מסוים עשויה להיות השפעה ניכרת על מספר המאמרים הנכללים בקטגוריה ספציפית בכל רביעון. ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים 58 המספר הכולל של פרסומי החוקרים הישראלים בתחום מדעי הים גדל דרמטית מאמרים בשנה כיום 800– ממאמרים ספורים בשנה לכ- השנים האחרונות50–ב נוסף על זה, השתפרה מאוד איכות הפרסומים, ורוב המאמרים הללו II.(4.2 )איור 47%–; גידול מ1 מתפרסמים כיום בכתבי העת הנמנים עם הרביעון העליון )רביעון ברביעון זה(. 64%–ל מסקירתנו עולה כי בסך הכול חוקרי מדעי הים בישראל הוציאו מספר רב של (. בולט מכון ויצמן למדע, שמספר 4.2 מאמרים באיכות מצוינת )ראו איור החוקרים בו קטן, אך מתחת ידיהם יצא מספר רב של פרסומים, וכל מאמר צוטט מספר פעמים רב. גם חוקרי המכון הגיאולוגי והמכון לחקר ימים ואגמים, שאינם שותפים למערכת האקדמית )ואינם מלמדים( אך עוסקים במחקר ימי, מצוטטים רבות. הדבר מעיד שבהשקעה מתאימה ובהקלת נטל ההוראה ניתן להעלות את התפוקות המדעיות. יש לציין כי מרבית החוקרים במדעי הים מלמדים יותר מן (.6.5 הנדרש )והמקובל בתחומים רבים( בשל מיעוט אנשי סגל בתחום )נספח . מספר הפרסומים הכלולים בסקירה לפי שנה ולפי רביעון. קל לראות את העלייה הדרמטית4.2 איור במספר הפרסומים בעשורים האחרונים, אם כי העלייה נעצרה בשנים האחרונות * יש לשים לב שלא נכללו פרסומים של חוקרים שפרשו לגמלאות או הלכו לעולמם, וכן של אלה ששמותיהם לא הופיעו ברשימות שהעבירו המוסדות. מספר הפרסומים הכלולים בסקירה לפי שנה 1970 1980 2000 2010 2020 1990 200 400 600 800 2 „ רביעון4 „ רביעון3 „ רביעון1 „ רביעון בשנות השמונים כמחצית מהפרסומים הופקו בשתי אוניברסיטאות בלבד )אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית בירושלים(, אולם עם הזמן פתחו אוניברסיטאות ומוסדות מחקר נוספים את התחום, וכיום חלוקת תפוקת (.4.3 המאמרים בין האוניברסיטאות ומוסדות המחקר מאוזנת יותר )איור 59 | מיפוי החוזקות והפערים בתחום מדעי הים בישראל4 פרק „ אוניברסיטת בן–גוריון בנגב „ אוניברסיטת בר–אילן „ המכון הגיאולוגי לישראל „ אוניברסיטת חיפה „ האוניברסיטה העברית בירושלים „ המכון לחקר ימים ואגמים „ המרכז האקדמי רופין „ אוניברסיטת תל אביב „ הטכניון — מכון טכנולוגי לישראל „ מכון ויצמן למדע 80% 60% 40% 20% ( מהכלל%) מאמרים בעשור 1980 1990 2000 100% 2010–2019 7.2% 4.8% 4.1% 4.6% 4.7% 15.6% 20.5% 7.3% 31.2% 10.7% 9.7% 24.6% 5.3% 5.0% 5.5% 11.2% 6.2% 21.3% 10.4% 6.6% 8.3% 9.3% 21.8% 7.8% 20.7% 5.7% 8.0% 9.5% 14.5% 17.5% 8.4% 7.9% 9.6% 17.6% 4.7% 8.3% . התפלגות תפוקות )מאמרים( בין האוניברסיטאות ומוסדות המחקר השונים מתחילת4.3 איור שנות השמונים ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים 60 סיכום הממצאים .. בסקירה זו נבדקה רשימת הפרסומים של חוקרי ים פעילים בישראל1 ממאמרים- . מספר המאמרים שמפרסמים חוקרי הים בישראל גדל במידה ניכרת2 . מאמרים בקירוב בשנה כיום800–ספורים בשנה בשנות השבעים ל . רוב המאמרים מפורסמים כיום בכתבי העת העולמיים המובילים )אלה 3 .(Q1 ,הכלולים ברביעון העליון . חוקרי מכון ויצמן למדע, חקר ימים ואגמים והמכון הגיאולוגי )שאינם נדרשים 4 ללמד( מצוטטים רבות יחסית למספרם. לפיכך נראה שמצוינוּת מחקרית לצד הקצאת משאבים רבים והקלת עומס ההוראה יכולים להניב מצוינוּת במדעי הים בישראל. סקר מיפוי חוזקות ופערים במדעי הים בישראל 4.2 הוועדה ניסחה שאלון שבו שאלות סגורות ופתוחות על מנת למפות את החוזקות ואת הפערים הקיימים בתחום מדעי הים בישראל. הסקר הופץ בקרב חוקרים ואנשי משיבים. 239 סגל בכל המוסדות העוסקים במדעי הים בישראל. מילאו את הסקר השאלון שהופץ בסקר למיפוי החוזקות והפערים בתחום מדעי הים בישראל מוצג . 6.6 בנספח . התואר האקדמי של ממלאי הסקר4.4 איור 66.8% 7.2% 2.5% 23.5% PhD „„ אחרMSc „ BSc „ מידע כללי על ממלאי הסקר ,(PhD ,MSc) היו בעלי תואר שני או שלישי90%–בקרב המשיבים יותר מ 6.7 (. בנספח4.4 ( )ראו איורPh.D) מהמשיבים היו בעלי תואר דוקטור70%–וכ לדוח מפורט מידע נוסף המאפיין את ממלאי הסקר בדבר ניסיונם בתחום מדעי הים, דרגתם האקדמית, ניסיונם בעבודה בחו"ל בתחום הים, משך הזמן הממוצע Full של עבודתם הימית וכו'. כמחצית ממלאי השאלון הם בדרגה אקדמית של Lecturer אוSenior Lecturer אוAssociate Professor אוProfessor בעלי ניסיון של33% ובעלי ניסיון בן עשר שנות עבודה ימית לפחות, מתוכם שנה בתחום. חלק ניכר מממלאי הסקר הם בעלי ניסיון בתפקידים 20–יותר מ בתחומים שונים במדעי הים. כמו כן כמחצית מהמשיבים לסקר היו בעלי ניסיון בן עשר שנים או יותר בתחום מדעי הים בחו"ל )עבודה או לימודים(. ממצאי הסקר: הישגים, חוזקות ופערים במדעי הים בישראל )גבוה ביותר( מאפיינים5 )נמוך ביותר( ועד1–ממלאי הסקר התבקשו לדרג מ שונים בתחום מדעי הים בישראל, ובהם איכות המחקר האקדמי בתחומם, איכותו ושיעורו של כוח האדם האקדמי, איכותו ושיעורו של כוח האדם הטכני, איכות ההוראה, היקף המשאבים הכספיים העומדים לרשותם, התשתיות ביחס לנדרש ועוד. תיתכן הטיה כיוון שלא בוצע פילוח לפי תפקיד המשיבים וניסיונם. ניתן לראות שמרבית ממלאי הסקר דירגו את איכות המחקר האקדמי 4.5 באיור (. איכות כוח האדם האקדמי )חוקרים 5-3) בתחומם בישראל ברמה גבוהה (. לעומת 5-4) ראשיים( דורגה בידי רוב ממלאי הסקר ברמה גבוהה וגבוהה מאוד זאת מרבית ממלאי הסקר דירגו את גודלו של כוח האדם האקדמי )חוקרים (. איכות כוח האדם הטכני דורגה בידי מרבית 3-2) ראשיים( כבינוני עד קטן (. את איכות ההוראה בתחום בישראל 4-3) ממלאי הסקר ברמה בינונית וגבוהה (. 4-3) דירגו יותר ממחצית ממלאי הסקר ברמה בינונית עד גבוהה מרבית ממלאי הסקר דירגו את היקף המשאבים הכספיים העומדים לרשותם (. גם התשתיות ביחס לנדרש בתחום 2) בתחום התמחותם כקטן ביחס לנדרש (. לסיכום, מרבית 3-2) דורגו בידי רוב ממלאי הסקר ברמה נמוכה עד בינונית המשיבים סבורים שאיכות המחקר, ההוראה והסגל גבוהה מהממוצע בעולם, אך היקף המשאבים הכספיים והתשתיות קטן במידה ניכרת מהנדרש. 61 | מיפוי החוזקות והפערים בתחום מדעי הים בישראל4 פרק ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים 62 . דירוג מאפיינים שונים בתחום מדעי הים בישראל4.5 איור הרמה הגבוהה ביותר5 – הרמה הנמוכה ביותר1 5 4 3 2 1 דירוג היקף המשאבים הכספיים העומדים לרשות מדעי הים בישראל ביחס לעולם 21.8% 1% 6.3% 19% 51.9% איכות התשתיות בתחום מדעי הים בישראל ביחס לעולם2.8% 9.9% 37.5% 36.2% 13.6% איכות המחקר בתחומך בישראל ביחס לעולם15.4% 2.3% 6.3% 33% 43% איכות ההוראה בתחום ההתמחות שלך בישראל6.3% 7.8% 19.9% 35.4% 30.6% איכות כוח האדם האקדמי )חוקרים ראשיים( בתחומך בישראל 31.1% 1.8% 2.3% 23.4% 41.4% איכות כוח האדם הטכני בתחומך בישראל 39.7% 15.9% 1.1% 9.7% 33.3% כמות כוח האדם האקדמי )חוקרים ראשיים( בתחומך בישראל6.9% 18.9% 29.2% 28.4% 17.6% היקף המשאבים הכספיים העומדים לרשות תחום ההתמחות שלך ביחס לנדרש1.4% 22.8% 44% 24% 7.4% התשתיות ביחס לנדרש בתחומך2.3% 12% 37% 33.9% 14.8% איכות ההוראה בתחום מדעי הים בישראל ביחס לעולם5.6% 2.6% 15.9% 30.8% 45.1% איכות המחקר בתחום מדעי הים בישראל ביחס לעולם 44.8% 7.2% 1.8% 12.7% 33.5% 63 | מיפוי החוזקות והפערים בתחום מדעי הים בישראל4 פרק ממלאי השאלון נשאלו אף על החסרים העיקריים במשאבים ספציפיים לפי סדרי עדיפויות. הפערים העיקריים שדורגו בידי מרבית ממלאי הסקר הם בראש ובראשונה תקציבי מחקר, תקנים אקדמיים וימי ספינה. אחריהם צוינו כוח אדם (.4.6 טכני, מכשור לעבודת שדה ומכשור לעבודת מעבדה )איור ממחיש את המגוון הרחב של התשתיות הימיות המשמשות את חוקרי 4.7 איור הים בישראל ומייצג את רוחב היריעה ואת מגוון סביבות העבודה והתשתיות הנדרשות של המחקר הימי. סביבות העבודה הן החוף, הים הרדוד והים הפתוח (.6.7 והעמוק, כולל הקרקעית וגוף המים )ראה נספח אפשר לראות שגם החוקרים שתחום מחקרם העיקרי הוא מדעי הים עבדו בים בספינות מחקר גדולות או קטנות לא יותר מחמישה ימים בשנה )בממוצע בשלוש השנים האחרונות(. הרוב ענו שלא השתמשו כלל בתשתיות מתקדמות ROV )ויקרות לשימוש( כרובוטים וכלים תת–ימיים אוטונומיים, כגון Autonomus Underwater) AUV ,(Remotely Operated Vehicle) (( מפליגים )לאורך זמן כלשהו35%~) 83–(. כGliders) ( או גליידריםVehicle . שבוע בשנה לפחות- עבדו בספינת מחקר גדולה )הבת גלים ויותר(, וכחצי מהם או בגליידרים.AUV– השתמשו ב45– וROV– השתמשו ב51 צולל מדעי משתמש במערכת צילום קוואדראט לצורך תיעוד חסרי חוליות ישיבים ואצות על הריף מטר מול אשקלון, כחלק ממחקר אקולוגי ארוך טווח הנעשה בתחנת מוריס קאהן 30 הסלעי בעומק לחקר הים. צילום: חגי נתיב ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים 64 1 „ עדיפות4 „ עדיפות 7 „ עדיפות 2 „ עדיפות 5 „ עדיפות8 „ עדיפות 3 „ עדיפות 6 „ עדיפות כותרת לציר 100 80 60 40 20 תקנים אקדמיים מכשור למעבדה כינוסים כוח אדם טכני תקציבי מחקר מכשור לעבודות שדה ימי ספינה . הפערים העיקריים במשאבים ספציפיים לפי סדרי עדיפויות4.6 איור 65 | מיפוי החוזקות והפערים בתחום מדעי הים בישראל4 פרק „ בכלל לא ימים14 „ חודשים2 „ מעל ימים5-1 „ ימים30-14 „ ימים14-7 „ חודשים2-1 „ כותרת לציר 200 150 100 50 בספינות מחקר גדולות )בת גלים ויותר( בספינות מחקר קטנות )מדקס וכד’( בסירות קטנות בצלילה בעבודה חופשית ROV עבודה באמצעות רחפנים או AUV-ב (. שימוש בתשתיות מחקר ימיות שונות )מספר ימים ממוצע בשנה4.7 איור ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים 66 שלMedExplorer- על גבי ספינת הSeaExplorer ( מדגםocean glider) מימי-למעלה: דאון תת עמותת אקואושן, בדרך למחקר במזרח הים התיכון. צילום: פרופ' חזי גילדור , משמשים לחקר הזרמים בפני הים; Offshore Nomad אמצע מימין: מצופי היסחפות מדגם משמאל: מצוף עם תחנה מטאורולוגית במפרץ אילת. צילום: פרופ' חזי גילדור (, מצויד באמצעי צילום, דגימה SAAB SeaEye) לים עמוקROV-למטה מימין: חזית מכשיר ה המשמשת בין היתר לדגימת סדימנטים מקרקעית הים. ROV-ואיסוף; משמאל: זרוע מכשיר ה צילום: ד"ר איציק מקובסקי אפיון התחום של מדעי הים בישראל ביחס לעולם ממלאי השאלון התבקשו לדרג פרמטרים שונים לאפיון התחום של מדעי הים הגבוהה - 5 הנמוכה ביותר, עד לרמה- 1 בישראל ביחס לעולם )דירוג מרמה ביותר(. הפרמטרים כללו את אלה: איכות המחקר, איכות ההוראה, איכות התשתיות, היקף המשאבים הכספיים ועוד. להלן סיכום הדירוג )פירוט תוצאות (:6.7 הסקר לשאלות אלה נמצא בנספח * איכות המחקר בתחום מדעי הים בישראל ביחס לעולם דורגה בידי מרבית (.4+3) הנשאלים בדרגה בינונית וגבוהה * איכות ההוראה בתחום מדעי הים בישראל ביחס לעולם דורגה בידי מרבית (.3+2) הנשאלים בדרגה בינונית ונמוכה * איכות התשתיות בתחום מדעי הים בישראל ביחס לעולם דורגה בידי מרבית (.3+2) הנשאלים בדרגה בינונית ונמוכה * היקף המשאבים הכספיים העומדים לרשות מדעי הים בישראל ביחס לעולם (.2+1) דורג בידי מרבית הנשאלים בדרגה נמוכה ונמוכה מאוד (שאלות מדעיות, האתגרים והחזון במחקר מדעי הים )משאלות פתוחות בסקר ,ממלאי השאלון התבקשו למלא גם כמה שאלות פתוחות. השאלות הפתוחות שנועדו לקבלת מידע נוסף על הנשאל בשאלות הסגורות, עסקו בשאלה המדעית החשובה במדעי הים בעשור הקרוב ובחזון בנוגע למדעי הים בישראל לעשור זה. להלן סיכום התשובות: א. השאלה בסקר: "השאלה/ות המדעית/ות החשובה/ות במדעי הים בעשור הקרוב" חוקרים וחוקרות. חלק ציינו שתיים או שלוש שאלות 155 על שאלה זו השיבו (. 155–)ולכן סכום התשובות גדול מ אלה הנושאים העיקריים שעלו מהתשובות של ממלאי הסקר: * השפעת האדם ושינויי האקלים על הים בהקשר של מחקר השינויים העכשוויים )בחוף, בים הרדוד, בים העמוק, בשוניות אלמוגים, בגזי חממה ועוד(, שימור המערכות האקולוגיות והחופים ובלימת הידרדרותם ושימוש מהנשאלים(.100– מושכל במשאבי הים )יותר מ מהנשאלים(.20–* שימוש מושכל במזון, במים )התפלה( ובאנרגייה מהים )כ * סיכונים ימיים )רעידות אדמה, גלישות, צונאמי, מתקני התפלה וצינורות גז, מהנשאלים(.10– דליפה, סכרים ועוד( )כ מהנשאלים(. 5) * ניטור ומיפוי ימיים, כולל הים העמוק 67 | מיפוי החוזקות והפערים בתחום מדעי הים בישראל4 פרק "ב. השאלה בסקר: "החזון שלך בנושא מדעי הים בישראל בעשור הקרוב חוקרים וחוקרות. חלק נכבד ציינו שאין טעם לחזון 159 על שאלה זו ענו ולשאלות מדעיות אם אין משאבים ואין תקציבים לחוקרים ולמחקר. הרבה היו מתוסכלים מההזנחה ארוכת השנים של נושא הים. הצרכים העיקריים שצוינו הם אלה: תקציבי מחקר, תקנים, חיזוק תוכניות לימודים לכל התארים; הכשרת דוקטורנטים ובתר–דוקטורנטים בתחומי מפתח; פיתוח יכולות נרחבות לאיסוף נתוני "תשתית", לעיבודם ולניתוחם; פיתוח מרכזים ימיים אשר ירכזו בהם את מיטב החוקרים, ושיהיו בהם משאבים מתאימים לחקור ולפתח את התחומים של שימור ושיקום. מבחינת חזון מדעי להלן הדברים העיקריים שעלו מהתשובות של ממלאי הסקר: * מחקר סביבתי: איך האוקיינוס והחוף משפיעים על שינויי אקלים ואיך הם מושפעים מהם, במכלול תחומים. * הובלה אזורית ועולמית בקיימות בנושאי ניצול בר–קיימה של הים והחוף להתפלה, למזון, לאנרגייה ולטכנולוגיה הנדסית ימית אגב שמירת המאזן האקולוגי ושמורות טבע ימיות )שוניות אלמוגים וארכאולוגיות(. * מחקרים ושיתופי פעולה אינטר–דיסציפלינריים בכל תחומי המחקר ובין האקדמיה לתעשייה, לגופים הממשלתיים ולמדינות שכנות. * ישראל כמוקד ידע ומצוינות בתחומי הים התיכון והים האדום. * שילוב והובלה של מדענים ישראלים במיזמים בין–לאומיים נרחבים בביולוגיה, בגאופיזיקה ובגאוכימיה. השאלה המדעית החשובה - התשובות שהתקבלו בסקר לשתי השאלות הפתוחות המצורף לדוח.6.8 מפורטות בנספח- והחזון שלך בנושא מדעי הים התייעצות הוועדה עם מומחים מתחום 4.3 מדעי הים ועם גופים מוזמנים נוסף על הסקר שהופץ ועל מומחיותם של חברי הוועדה עצמם החליטה הוועדה להזמין מומחים במחקר הימי בישראל לחוות דעתם על הפערים העיקריים במדעי הים בישראל ולהציג את חזונם. סיכום זה כולל את עיקרי הדברים וההמלצות שהעבירו לוועדה המומחים במדעי הים בהיבטים השונים. ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים 68 להלן רשימת הישיבות והמוזמנים, ואחריה סיכום עיקרי הצרכים במדעי הים שציין כל מוזמן לפי סדר עדיפויותיהם והתייחסותו של כל אחד מהם למרכזי המכון הבינאוניברסיטאי ומרסי. - הים בסוף הדוח מובאים 1 בסוף הפרק יובא סיכום המסקנות העיקריות. בנספח מצורף סיכום נרחב יותר 6.4 עיקרי הדברים והמסקנות של המומחים, ובנספח של דברי המוזמנים והמומחים. רשימת הישיבות של ועדת מדעי הים עם המומחים 69 | מיפוי החוזקות והפערים בתחום מדעי הים בישראל4 פרק תאריך הישיבה תיאור כללי ואורח/ים מוזמן/ים לישיבה 2020 באפריל1 2020 באפריל7 2020 באפריל27 2022 ביולי12 2020 ביולי15 2020 בנובמבר1 2020 בנובמבר1 2020 בנובמבר1 2020 בנובמבר1 2020 בנובמבר1 2020 בנובמבר1 תת–אלוף במיל' פרופ' שאול חורב, כיום ראש המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית, אוניברסיטת חיפה, לשעבר מפקד שייטת הצוללות, סגן מפקד חיל הים, ראש הוועדה לאנרגייה אטומית פרופ' דן צ'רנוב, מנהל מרסי פרופ' יאפ ואן ריין, מנהל מדעי, המכון הבינאוניברסיטאי פגישה עם ראשי רשות החדשנות, גב' אניה אלדן, סמנכ"לית רשות החדשנות וראש זירת הזנק( וד"ר אביב זאבי, ראש זירת תשתיות טכנולוגיות. מטרת הישיבה הייתה קבלת הערכה של תקציבים אפשריים ומיזמים אפשריים בשיתוף עם התעשייה. פרופ' ברק חרות, מנהל המכון לחקר ימים ואגמים בישראל פרופ' יונתן ארז, האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ' אמציה גנין, האוניברסיטה העברית בירושלים והמכון הבינאוניברסיטאי פרופ' אילנה ברמן–פרנק, ראשת בית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני, אוניברסיטת חיפה פרופ' אלדו שמש, מכון ויצמן למדע פרופ' מיכה אילן, אוניברסיטת תל אביב אילן -פרופ' ישי וינשטיין, אוניברסיטת בר חלק מהמומחים שלחו מסמך כתוב או מצגת. תקצירי המסמכים והמסמכים . התמצית של עיקרי דברי המומחים מפורטת 6.4– ו6.3 המלאים נמצאים בנספחים בסוף דוח זה. נוסף על זה, מסמך המלצותיו של פרופ' יוסי לויה, חבר הוועדה וחבר האקדמיה )ניתן לעיון 24.6.2020–הלאומית הישראלית למדעים, נשלח לחברי הוועדה ב (. סיכום עיקרי הדברים והמסקנות מתוכו מפורטים בסוף דוח זה. 6.3 בנספח חשוב לציין שהיו שלוש ישיבות נוספות, והשתתפו בהן מוזמנים ממל"ג/ות"ת (. 3.4 )ראה פרק בישיבות אלו קיבלה הוועדה מידע על התוכנית הרב–שנתית הנוכחית של ות"ת, שתסתיים בתשפ"ב, וכיוונים אפשריים לתוכנית הבאה, ובהם נושא הקיימות והסביבה אשר לו ממשק טבעי עם מדעי הים. הובעה הדעה שדוח הוועדה יוכל לשמש בסיס לחלק מן ההמלצות בתוכנית החומש הבאה של ות"ת. בהקשר זה הועלתה הבקשה למפות את החוזקות של המדינה בתחום הים ואת כיווני המחקר תועלת מבחינת -המבטיחים ביותר שבהם כדאי להתמקד )בהיבט של עלות ההשקעה הממשלתית, אך גם בהיבט של כשלי שוק, כלומר תחומים חסרים או בתת–פיתוח(. כמו כן ביקשה ות"ת שייוחד מקום בדוח לתפקידם ולתפקודם של המכון הבינאוניברסיטאי ומרסי. עיקרי הצרכים בתחום מדעי הים )לפי סדר העדיפויות( ותפקידי המכון הבינאוניברסיטאי ומרסי, לדעתם של מומחי מדעי הים שהוזמנו לוועדה בתת–פרק זה אנו מסכמים בנקודות את עיקרי הפערים והצרכים במדעי הים בישראל לפי סדר חשיבותם, לדעת המומחים שהוזמנו לוועדה. כמו כן התבקשו המומחים לחוות את דעתם על תפקידם ועל תפקודם של המכון הבינאוניברסיטאי ומרסי. אנו מוסיפים בנספח בסוף הדוח את סיכום דבריהם של מנהלי המכון הבינאוניברסיטאי ומרסי. בסוף 1 תקצירי עיקרי הדברים של המומחים שהוזמנו לוועדה נמצאים בנספח לדוח. 6.4 הדוח, וסיכום עיקרי הדברים מהישיבות עם המומחים ניתן לעיון בנספח ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים 70 סיכום ומסקנות בנושא הפערים העיקריים והצרכים בתחום מדעי הים ותפקידם של מרסי ושל המכון הבינאוניברסיטאי על פי המומחים צרכים מבחינת המחקר * מחקר בסיסי בכל תחומי האוקיאנוגרפיה )פיזיקלית, כימית וביולוגית(, אקולוגיה ימית והנדסה ימית, תחומים שבהם ניתן להגיע למצוינות בין–לאומית. * מחקר הקשור לאלה: קיימות, כלכלה כחולה/ירוקה, מזון, תרופות, התפלה, מגוון (.Horizon 2020–החי והצומח הימיים ושינויים עולמיים )דגשי האו"ם ו * מחקר, ניטור ומיפוי מתקדם ברזולוציה גבוהה, כולל מחקר הים העמוק )יש שהתנגדו בשל עלות מול תשואה(. * מוכנות לסכנות בים, כולל בחוף, והתפלת מים. * שיתוף פעולה בין–מוסדי וכן עם התעשייה ועם ארגונים בין–לאומיים. * שיתוף פעולה עם מדינות שכנות. 71 | מיפוי החוזקות והפערים בתחום מדעי הים בישראל4 פרק שרכשה אוניברסיטת חיפה במימון מרסי מסיפון ספינת המחקר "בת גלים" לסקרROV-השקה של ה מטרים( בהפרעת פלמחים, צוות משותף של חיא"ל ואוניברסיטת חיפה. 1,150-ים עמוק )עומק של כ צילום: בן הרצברג צרכים תקציביים ,* הגדלה ניכרת של תקציבי המחקר הימי על בסיס מצוינות )כולל מחקר אישי מוקדי מחקר וימי ספינה(. חלק מהמומחים חשב שיש לעשות זאת דרך מסלולים ייעודיים. * הגדלה ניכרת של מספר התקנים האקדמיים לחוקרים בתחום מדעי הים בכל מוסדות המחקר. * הקצאת תקציבים לסטודנטים ולבתר–דוקטורנטים בנושא ים בכל מוסדות המחקר. * הכנסת תקציב לימי ספינה מסובסדים במידה רבה על בסיס תחרותי. * מימון תשתיות וציוד חדשני כמו רובוטים וכלים תת–ימיים אוטונומיים ( וכן תמיכה במעבדות ימיות רטובות.ROV, AUV ,גליידרים) .* מימון כוח אדם טכני להפעלת התשתיות (.IODP * מימון שותפות פעילה בארגונים בין–לאומיים לנושאי ים )כדוגמת חלק מהמומחים סברו שאין נדרשת תשתית פיזית, - * תשתית פיזית בים התיכון ושגם אם נדרשת, מוטב להישען על היכולות של חקר ימים ואגמים ולהרחיבן ולא לבנות משהו חדש. חלק סבר שדרושה תחנת מחקר ימית כלל–מוסדית שתציע תשתיות שחוקר יחיד לא יוכל לרכוש ולתחזק, כולל מעבדות רטובות ומרכז צלילה. רוב אלו שסברו שדרושה תשתית פיזית לא קישרו תשתית זו למרסי והיו מעוניינים שהניהול יהיה בידי ועדת היגוי שתמנה ות"ת ברוטציה, ארבע שנים, בהקפדה על -שתהיה בה נציגות מכל המוסדות, לקדנציה בת שלוש הערכה מדעית תקופתית. ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים 72 צוללן בתוך נחיל ענק של מדוזות מהמין חוטית נודדת באזור מפרץ חיפה. צולם במסגרת מחקר על חייהן של המדוזות. צילום: חגי נתיב המכון הבינאוניברסיטאי ומרסי מודל של מצוינות מחקרית מוכחת. בשל מצוינותו- * המכון הבינאוניברסיטאי המוכחת של המכון ובשל מעמדו הבין–לאומי המכובד יש להגדיל במידה ניכרת את התקציב השוטף שלו להשלמת החסרים העיקריים: חברי סגל, תשתיות מעבדה, הוראה ועבודה בים, כולל מעבדות לחוקרים שאינם חוקרים תושבים במכון באילת. פלטפורמה מצוינת לסדנאות בין–לאומיות, אך עדיין ללא מצוינות - * מרסי מחקרית. ההשקעה העיקרית של המרכז הייתה בציוד, אך חלק מהציוד היקר שנרכש עומד ללא שימוש. רוב המומחים לא חשבו שצריך מבנה פיזי למרכז, ארבע שנים )יש לציין -וחלקם המליצו על ניהול ברוטציה בין המוסדות כל שלוש שבתוכנית המקורית של מרסי, הניהול היה אמור להתחלף בין אוניברסיטת חיפה לטכניון כל ארבע שנים(. רשות החדשנות * תאגיד ממשלתי במימון האוצר ובניהול מועצה שבראשה המדען הראשי. יש מספר מסלולי תמיכה. מאפשר לחוקרים לקבל מימון למיזמים למחקר יישומי. * מוכווני–תעשייה ועוסקים בעידוד הקמת חברות הזנק. יש תוכניות הרצה )פיילוטים( ותוכניות לשיתוף פעולה עם משרדי ממשלה שמטרתן לגרום לחברות ישראליות להטמיע את הטכנולוגיה בתוך גופים ממשלתיים. בחירת קבוצת גופים שיפעילו את המעבדה כדי לייצר חברות - * מעבדת חדשנות הזנק שחלקן מבוססות על טכנולוגיה מתקדמת. מטרתן לחבר בין אקדמיה לתעשייה כדי להקים חברות שעוסקות לא - * חממות רק במחקר אקדמי. הן אינן עוסקות במחקר בסיסי. קידמו בשנה שעברה חממות יזמות בפריפריה. שיתוף פעולה בין אקדמיה לתעשייה. תעשיות רלוונטיות וקבוצות - * מאגד מחקר שעוסקות בתהליכי העברת ידע בפיתוח של מו"פ גנרי כדי ליצור מוקדי ידע שיאפשרו לתעשייה הישראלית לצמוח )תחומי חוזק(. בדרך כלל הקושי הוא הוכחת הפוטנציאל הכלכלי של המיזם. 73 | מיפוי החוזקות והפערים בתחום מדעי הים בישראל4 פרק ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים 74 ק"מ ממערב לחופי60-למעלה: ריכוז ייחודי של בתי גידול עשירים שהתגלו בים העמוק כ הרצליה. בתמונה זו מדגרה של כרישי עומק בים התיכון באתר הפרעת פלמחים, שנצפו בה מאות ספור -כרישים בקרקעית, ובעיקר כרישים מסוג גלדנים )מימין( וכמה טריזנים )משמאל(, וכן אין ביצי כרישים )גופים חומים על הקרקעית(. (, בסקר של SAS) ס"מ( של סונר אלומה סינתטית3) למטה: הדמיה אקוסטית ברזולוציה חדשנית . הדמיה זו הראתה AUV ECA-Robotics A18D-UH- מטרים, בשימוש ב1,150-קרקעית הים בעומק כ לראשונה אזור של נביעות מתאן )קווים אלכסוניים מימין למעלה(, בריכות תמלחת )אזורים מעוגלים כהים עם עיטור במרכז( ומקבצי סלעים )אזורים בהירים המטילים צל משמאל(. ההדמיה והתמונות התקבלו באדיבותם של ד"ר איציק מקובסקי, אוניברסיטת חיפה, ד"ר מקסים גוריון בנגב והמכון הבינאוניברסיטאי.-בלום, חיא"ל, וגלעד אנטלר, אוניברסיטת בן-רובין 75 | מיפוי החוזקות והפערים בתחום מדעי הים בישראל4 פרק למעלה: פלואורסנציה באלמוגים. אלמוג אבן מהסוג דשאן הנפוץ בעומקים המזופוטיים במפרץ צבי-אילת, במגוון מופעים פלואורסנטיים בצבעים שונים. צילום: אור בן , ועליו סרטן ארוך בטן, כפי שצולמו Leiopathes למטה: תקריב של אלמוג מים עמוקים מסוג על 2017 בהפלגת מחקר בשנתSAAB SeaEye לחקר מים עמוקיםROV- של ה4K-במצלמת ה ק"מ ממערב לחופי תל אביב. בהפלגה זו נאספו לראשונה בשיטות 40-גבי הספינה בת גלים, כ דוגמאות של מיני האלמוגים השונים הגדלים באזור ייחודי זה לצורך מחקר מקיף שלהם. באדיבות צוות החוג לטכנולוגית ימיות, בית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני, אוניברסיטת חיפה סיכום , מסקנות והמלצות 4.4 מתוך הסקר למיפוי פערים וחוזקות בתחום מדעי הים מרבית הנשאלים בסקר סבורים שאיכות המחקר והסגל גבוהה מהממוצע בעולם בכל תחומי המחקר ביחס לתקצוב. עם זאת המשיבים ציינו שהתחום הוזנח במשך שנים, והיקף המשאבים הכספיים והתשתיות קטן במידה ניכרת מהנדרש. ממלאי הסקר נשאלו בין היתר על הפערים העיקריים במשאבים מסוימים לפי סדרי עדיפויות. בנושא הים, בהיותו תחום אינטר–דיסציפילינרי הדורש משאבים ייחודיים וגבוהים )כמו ימי ים בספינות מחקר, מכשור ייחודי לעבודת ים(, דירגו הנשאלים בראש ובראשונה את הצורך בתקציבי מחקר ייעודיים לעבודה בים, תקנים אקדמיים וטכניים וימי ספינה. כמו כן צוינו מכשור למחקר ימי ומכשור לעבודת מעבדה רטובה שישרתו כמה מוסדות. חוקרים 155 אשר לשאלה המדעית הגדולה בעשור הקרוב: על שאלה זו השיבו (. 155–וחוקרות. חלק ציינו שתיים או שלוש שאלות )ולכן הסכום גדול מ הנושאים העיקריים שעלו: * השפעת האדם ושינויי האקלים על הים ובלימת ההידרדרות של המערכות מהנשאלים(.120~) האקולוגיות והחופים * שימוש בר–קיימה מושכל במשאבי הים, כולל מזון, מים )התפלה(, אנרגייה מהנשאלים(.20~) ותרופות * סיכונים ימיים )רעידות אדמה, גלישות, צונאמי, מתקני התפלה וצינורות גז, מהנשאלים(.10~) (דליפות, זיהומי ים ועוד מהנשאלים(. 5) * ניטור ומיפוי ימיים, כולל מחקר הים העמוק נשאלים. חלק נכבד ציינו צרכים שיש למלאם היות שאין 159 על שאלת החזון ענו טעם לחזון ולשאלות מדעיות אם אין משאבים ואין תקציבים לחוקרים ולמחקר. הרבה היו מתוסכלים מההזנחה ארוכת השנים של נושא הים וציינו אף בשאלה זו את הצרכים: תקציבי מחקר ימיים ייעודיים, תקנים, חיזוק תוכניות לימודים לכל התארים, הכשרה של דוקטורנטים ושל בתר–דוקטורנטים בתחומי מפתח, פיתוח יכולות נרחבות לאיסוף נתוני "תשתית", עיבודם וניתוחם, פיתוח מרכזים ימיים אשר ירכזו בהם את מיטב החוקרים, ושיהיו בהם משאבים מתאימים לחקור ולפתח את התחומים של שימור ושיקום. ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים 76 :מבחינת חזון מדעי, אלה עיקרי הדברים שעלו * מצוינות במחקר סביבתי ויחסי הגומלין בין הים לשינויי אקלים. * הובלה אזורית ועולמית בקיימות וניצול בר–קיימה של הים ושל החוף. * מחקרים ושיתופי פעולה אינטר–דיסציפלינריים בכל התחומים של המחקר ובין האקדמיה לתעשייה, לגופים הממשלתיים ולמדינות שכנות. * ישראל כמוקד ידע ומצוינות בתחומי הים התיכון והים האדום. * שילוב והובלה של מדענים ישראלים במיזמים בין–לאומיים נרחבים בביולוגיה, בגאופיזיקה ובגאוכימיה. מתוך הפגישות והשיחות עם המומחים שהוזמנו לוועדה צרכים מבחינת תחומי המחקר שבהם - פיזיקלית, כימית וביולוגית- * מחקר בסיסי בכל תחומי האוקיאנוגרפיה ניתן להגיע למצוינות בין–לאומית. * מחקר הקשור לקיימות, לכלכלה כחולה/ירוקה, למגוון מינים ולשינויים עולמיים (.Horizon–)על פי האו"ם ו * ניטור ומיפוי מתקדמים ברזולוציה גבוהה. * מחקר הים העמוק )יש שסבורים שזהו תחום שחשוב לפתח, והיו שהתנגדו לזה בשל עלות מול תשואה(. * אקולוגיה ימית. * מחקר ביולוגי בתחומים חסרים כגון מקרו אצות, מזון ותרופות. * קידום המחקר בכל גופי המים בעולם )ובישראל גם של הכינרת וים המלח(. * מוכנות לסכנות בים. * מחקר חופי, כולל בהקשר של התפלת מים. 77 | מיפוי החוזקות והפערים בתחום מדעי הים בישראל4 פרק .דג ממשפחת הלטאנוניים טורף דג צעיר מהמין דקר החישוקים מול חוף המכון הבינאוניברסיטאי צילום: שחר חייקין צרכים תקציביים * הגדלה ניכרת של תקציבי המחקר הימי על בסיס מצוינות )כולל מחקר אישי, מוקדי מחקר וימי ספינה(. חלק מהמומחים חשב שיש לעשות זאת דרך מסלול ייעודי. * הכנסת תקציב לימי ספינה מסובסדים במידה ניכרת במענקי מחקר תחרותיים. * הגדלה ניכרת של תקנים אקדמיים לחוקרים בתחום מדעי הים בכל מוסדות המחקר. * הקצאת תקציבים לסטודנטים ולבתר–דוקטורנטים בנושא ים בכל מוסדות המחקר. * מימון תשתיות וציוד חדשני כמו כלים אוטונומיים תת–ימיים, מרכז נתונים ( פתוח וכן תמיכה במעבדות ימיות רטובות.Data Center) .* תמיכה בתקנים טכניים להפעלת התשתיות * הכשרת תשתית של כוח אדם למחקר ופיתוח בתחום האסטרטגיה והמדיניות. * מימון שותפות פעילה בארגונים בין–לאומיים לנושאי ים. חלק מהמומחים סברו שאין נדרשת תשתית פיזית, - * תשתית פיזית בים התיכון ושגם אם נדרשת, מוטב להישען על היכולות של חקר ימים ואגמים ולהרחיבן ולא לבנות משהו חדש. חלק סבר שאכן דרושה תחנת מחקר ימית כלל–מוסדית שתציע תשתיות שחוקר יחיד לא ירכוש ויתחזק אותן, כולל מעבדות רטובות ומרכז צלילה. השימוש בציוד ובתשתית ייעשה תמורת תשלום סביר ממענקי המחקר. רוב אלו שסברו שדרושה תשתית פיזית לא קישרו תשתית זו למרסי והיו מעוניינים שהניהול יהיה בידי ועדת היגוי שתמנה ות"ת ברוטציה, עם נציגות מכל ארבע שנים, בהקפדה על הערכה מדעית תקופתית. -המוסדות, לקדנציה בת שלוש ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים 78 ,ספינת המחקר הלאומית בת גלים. הציוד שהותקן בה מאפשר מיפוי, דיגום ומחקר של עמודת המים של קרקעית הים ושל תתהקרקע, והיא נכס אסטרטגי למדינת ישראל. צילום: ד"ר גדעון טיבור, המכון לחקר ימים ואגמים לישראל חסרים נוספים * שיתוף פעולה בין–מוסדי * שיתוף פעולה עם מדינות שכנות (NOAA * שיתוף פעולה עם ארגונים בין–לאומיים )כגון * שיתוף פעולה עם התעשייה בנוגע למרכזי המחקר וההוראה הקיימים במפרץ אילת )המכון הבינאוניברסיטאי( ובים תיכון )מרסי( * הרוב סברו שלא צריך ניהול משותף. מודל תקין ולו מצוינות מחקרית מוכחת. בשל המצוינות - * המכון הבינאוניברסיטאי המוכחת של המכון ובשל מעמדו הבין–לאומי המכובד יש להגדיל במידה ניכרת את התקציב השוטף שלו בחסרים העיקריים: חברי סגל, תשתיות מעבדה, הוראה ועבודה בים, כולל מעבדות לחוקרים שאינם חוקרים תושבים במכון באילת. פלטפורמה מצוינת לסדנאות בין–לאומיות, אך עדיין חסרה מצוינות - * מרסי מחקרית. ההשקעה העיקרית של מרסי הייתה בציוד, וחלק מהמומחים אמרו שחלק מהציוד הכבד שנרכש עומד ללא שימוש, וכי רכישתו לא לוותה בהשקעה להכשרת כוח אדם טכני מקצועי להפעלה ולתחזוקה. רוב המומחים לא חשבו שצריך מקום ארבע שנים. -פיזי למרסי, וחלקם המליצו על ניהול ברוטציה בין המוסדות בת שלוש בסוף דוח זה ניתן לעיין בתמצית דברי המומחים ובמסקנותיהם, בנספח 1 בנספח לדוח ניתן לעיין 6.4 ניתן לעיין בניירות העמדה שהועברו לוועדה, ובנספח6.3 .בסיכומים ובעיקרי הדברים מתוך ישיבות הוועדה עם המומחים המוזמנים 79 | מיפוי החוזקות והפערים בתחום מדעי הים בישראל4 פרק 81 תוכנית לאומית אקדמית במדעי הים 5 פרק 82 :בשער פרק זה Coral spawning – רביית אלמוגים תקריב של אלמוג מעונף מהסוג שיטית פולט צברים ורדרדים של ביציות וזרע. אלה ייסחפו עם הזרמים, יעברו הפריה ויתפתחו במים הפתוחים. תופעה זו, הנקראת "ספונינג", קורית לרוב רק פעם אחת בשנה, בחודש, במופע ירח ובשעה ספציפיים לכל מין של אלמוג. מרבית אלמוגי האבן הנם "הרמפרודיטים", כלומר כל פרט הוא גם זמנית גם תאי זרע וגם ביציות.-זכר וגם נקבה ומייצר בו צילום: ד"ר תום שלזינגר 83 83 הים, ובייחוד הים התיכון, הוא ערש התרבות המערבית. הוא שימש השראה לדורות של משוררים, סופרים ואומנים. מלבד האתגרים המדעיים, למדעי הים חשיבות עליונה לעולם בכלל ולמדינת ישראל בפרט, בשל היות הים משאב לאומי אסטרטגי מחד )מזון, מים, אנרגייה, חומרי טבע ועוד(, ובשל פגיעותו והצורך בניצול בר–קיימא שלו שיבטיח את אוצרות הטבע הימיים גם לדורות הבאים, מתוך ראייה והבנה סביבתית עמוקה מאידך. חקר הים תורם לקידום המסחר הבין–לאומי )מיפוי זרמים וגלים(, והוא קריטי לצרכים ביטחוניים, לתזונה, לרפואה, לאיים מלאכותיים ועוד. נחוץ ידע נרחב במדעי הים כדי להתגבר על חלק מהאתגרים הבוערים ביותר של ימינו ושל עתידנו, כולל שינויי אקלים ותפקוד המערכות האקולוגיות בעת פליטות גזי חממה ומזהמים אחרים )עליית מפלס מי הים, זיהומים, דיג יתר וכד'(. במשך עשרות שנים, ובייחוד בעשור האחרון, הלכה ועלתה חשיבותם של מדעי הים לישראל, אולם השקעת המשאבים בחקר הים וניטורו לא גדלה עד כדי סיפוק הצרכים )מידע שאפשר לבסס עליו מדיניות( והפגת הלחץ האנתרופוגני לצורך ניהול בר–קיימה של הסביבה הימית. תוכנית לאומית אקדמית במדעי הים 5 פרק ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים 84 Threats,) TOWS החזון, המפורט בהמשך, אופיין בעזרת אנליזת .4 ( בשימוש בממצאי פרקOpportunities, Weaknesses, Strengths מאפיינת את הסביבה החיצונית )איומים והזדמנויות( ואתTOWS אנליזת הסביבה הפנימית )חולשות וחוזקות(. בעזרתה ניתן לעצב אסטרטגיה ארגונית ולזהות תהליכים נדרשים להשגת היעדים. לתוכנית הלאומית למדעי היםTOWS אנליזת (על סמך מאפיינים פנימיים )חוזקות וחולשות( וחיצוניים )הזדמנויות ואיומים בתחום מדעי הים בישראל נבנו האסטרטגיות האלה: שימוש בחוזקות פנימיות בתחום מדעי הים לניצול הזדמנויות.- SO * אסטרטגיית שימוש ביתרונות היחסיים )הזדמנויות( על מנת להקטין - WO * אסטרטגיית השפעה של חולשות. שימוש בחוזקות למזעור איומים חיצוניים ולהתמודדות - ST * אסטרטגיית עימם. מצמצמת השפעת חולשות פנימיות ואיומים חיצוניים.- WT * אסטרטגיית מדוזה מהמין חוטית נודדת המלווה בפמליה של דגיגים "התופסים עליה טרמפ". צילום: חגי נתיב 85 | תוכנית לאומית אקדמית במדעי הים5 פרק גורמים פנימיים לתוכנית הלאומית למדעי הים. האותיות והמספרים בכל אסטרטגיה TOWS . אנליזת5.1 טבלה נובעים מהצלבת גורמים פנימיים )חוזקות וחולשות( וגורמים חיצוניים )הזדמנויות ואיומים(. לתוכנית הלאומית למדעי הים האותיות והמספרים בכל אסטרטגיהTOWSאנליזת5 1טבלה מיעוט אנשי סגל W1 משאבים מוגבלים W2 תשתית מחקרית חסרה W3 בחוף הים התיכון מיעוט סגל טכני מקצועי W4 קו חוף קצר ותפוס ברובו W5 קיבולת הוראה מוגבלת W6 במכון הבינאוניברסיטאי תחומי הוראה חסרים W7 רמת הכשרה/הוראהS1 גבוהה מספר גדול של פרסומים, S2 וברמה גבוהה מצוינות מחקרית בולטת S3 בתחום האקולוגיה של שונית האלמוגים יכולת איגום משאבים S4 )המכון הבינאוניברסיטאי ומרסי כדוגמה( אומה של חברות הזנקS5 תעשיית תרופותS6 תשתית מתקדמת לחקרS7 הים העמוק שנרכשה במרסי (S) חוזקות(W) חולשות (O) הזדמנויות קליטת אנשי סגלW1O1 הגשה לקרנות מחקרW2O2 גדולות שיתוף פעולה עם W4O5 התעשייה פנייה למימון מרשות W2O6 החדשנות שיתופי פעולה W5O4 אזוריים הכשרה והעסקה W4O1 ארוכת טווח של אנשי סגל טכני התאמת תשתיות W6O1 להגדלת מספר הסטודנטים בקורסים אוניברסיטאיים-בין פיתוח מדעי הים S1–7O1 בישראל כיעד לאומי הגדלת מספר S1O1 הסטודנטים בקורסים ימיים הגשה לקולות קוראים S2O2 תמיכה במחקר שוניות S3O3 הגברת פעילות מחקר S4O1 במכון הבינאוניברסיטאי פנייה לרשות החדשנות S5O6 פיתוח מחקר הנדסי S5O9 וטכנולוגיות ימיות מתקדמות פיתוח תרופות מהים S6O6 פיתוח מחקר מודרני S7O9 של ים פתוח ועמוק בישראל התעניינות גוברת במדעי היםO1 הזדמנויות מימון וקולותO2 קוראים ייעודיים )למשל ( במסגרת Green deal ""עשור מדעי הים שונית אלמוגים נגישה O3 הסכמי שלום עם מדינותO4 האזור מימון מהתעשייהO5 מימון מרשות החדשנותO6 פיתוחים טכנולוגיים ליםO7 הפתוח והעמוק תיירות חוף ויםO8 גישה טובה לים העמוקO9 שטח המים הכלכליים שלO10 ישראל בים התיכון שווה לפחות לשטחה היבשתי (SO) אסטרטגיית(WO) אסטרטגיית (T) איומים גיוס אנשי סגל בתחום W1T1 חקר תפקיד הים בשינויי אקלים גיוס אנשי סגל בתחום W1T2 קיימה של-ניצול בר משאבי ים פנייה למימון קרן W2T5 רווחי גז ונפט הכשרה בתחומי W7T1–5 הקיימות והסתגלות לשינויים גלובליים פיתוח וקידום של S9T1–5 מחקר ימי מודרני בסיסי ושימושי בישראל הוראת קיימות S1T1 והסתגלות לשינויים עולמיים מחקר חוצה גבולות בים S3T4 התיכון ובמפרץ אילת מחקר חדשני S6T1–5 להתמודדות עם שינויים עולמיים, פיתוח חוף קיימה ושימור -אורבני בר מגוון ביולוגי שינוי האקליםT1 זיהום סביבתיT2 אסונות טבעT3 /שקט גאופוליטי- איT4 קונפליקטים קידוח ושינוע דלקים T5 פוסיליים קיצוצים תקציביים T6 בהשכלה הגבוהה (WT) אסטרטגיית(WT) אסטרטגיית גורמים חיצוניים ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים 86 חזון 5.1 הכרזה אסטרטגית על ישראל מדינת ים הרואה את עתידה ואת התפתחותה הכלכלית, המדעית והחברתית בהבנת הסביבה הימית ובניצול בר–קיימה של משאבי הים ורואה בים את המפתח לחוסנה הלאומי. הכרזה זו תביא לאלה: * חיזוק מעמדה הבין–לאומי, יכולותיה המחקריות ומצוינותה האקדמית של מדינת ישראל בתחומי מדעי הים, הן בפן הבסיסי והן בפן היישומי. * הנחת תשתית אקדמית מובילה וייסוד שיתוף פעולה עם הגופים הממשלתיים ועם התעשייה להבטחת שגשוגה הכלכלי וביטחונה של מדינת ישראל בתחומים הנשענים על מדעי הים. * מינוף מדעי הים ככלי לחיזוק קשרים אזוריים ובין–לאומיים. * פיתוח מדעי הים לקידום כלכלה מוטת חדשנות בפריפריה. * ניצול משאבי הים מתוך מודעות לצורך בקיימות ובהסתגלות לשינויי אקלים. תחום מדעי הים יכול לשמש מנוע צמיחה כלכלית והוא בעל חשיבות עליונה למדינת ישראל. התוכנית המוצעת היא בסיס הכרחי להכנת תוכנית לאומית רחבה הכוללת את כל בעלי העניין ויש לראות בתוכנית האקדמית שלב ראשון והכרחי בפיתוח תוכנית לאומית מקיפה בשיתוף עם המינהל לתכנון, הרשות לחדשנות, פורום תל"מ )פורום לתשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח(, מערכת הביטחון, משרדי הממשלה השונים )הביטחון, הכלכלה, האוצר, האנרגייה, התחבורה, החקלאות, החדשנות המדע והטכנולוגיה והגנת הסביבה( והתעשיות הרלוונטיות. הצלחתה של התוכנית המוצעת היא שלב המותנה בהרחבתה לתוכנית לאומית כוללת, ולכן הוועדה רואה צורך מיידי בתמיכה בתשתיות מחקר מתקדמות ובתוכניות הכשרה ליצירת מצוינות, חדשנות ומנהיגות מדעית בתחום מדעי הים. 87 | תוכנית לאומית אקדמית במדעי הים5 פרק הוועדה רואה לנכון לפתח כמה נושאי מחקר חיוניים למדינת ישראל שבהם היא תוכל להגיע לתשואה מרבית ולהובלה עולמית בהשקעה קטנה יחסית: .* חקר יחסי הגומלין בין הים לשינויים עולמיים והסתגלות לשינויים אקלימיים * הובלה אזורית ועולמית בקיימות וניצול בר–קיימה מושכל של משאבי הים החיוניים לחוסנה של ישראל )אבטחת מזון, מים ]התפלה[, אנרגייה, תרופות ואיים מלאכותיים(. * אפיון וחיזוי של סיכונים טבעיים ואנתרופוגניים )צונאמי, זיהום, גלישות קרקע, רעידות אדמה, מינים פולשים, השפעת תמלחות וכד'( והשפעתם על פיתוח חוף אורבני בר–קיימה. * חקר אוצרות ומשאבים לאומיים )מאגרי אנרגייה, שוניות האלמוגים, ארכאולוגיה ימית וים המלח( ושימור המגוון הביולוגי. * חקר הים העמוק )תהליכים, קרקעית ואקולוגיה(. מדוזה מהסוג קוטילוריזה וברקע סטודנטים מבית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני באוניברסיטת חיפה במהלך קורס צלילה מדעית. צילום: חגי נתיב ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים 88 ,לפי החזון גובשה התוכנית האקדמית הלאומית ומתוכה נגזרו ההמלצות האלה: . עיבוי וחיזוק של הקהילה המדעית וההנדסית העוסקת במחקר אקדמי1 בסיסי ויישומי בתחומי מדעי הים. הרחבת הקהילה באמצעות גיוס חברי סגל חדשים, שיתופי פעולה עם חברי סגל מתחומים אחרים, הגדלת מספר המשתלמים בתארים גבוהים ובבתר–דוקטורט. . הרחבת ההכשרה בנושאי מדעי הים ופתיחתה לסטודנטים מתחומים 2 .טכנולוגיים מתקדמים וכן לסטודנטים ממדעי החברה והרוח ההכשרה תכלול גם סגל טכני ייעודי לתמיכה בתחומים טכנולוגיים ייחודיים. . העמדת התשתית המחקרית הנדרשת לביסוס מדינת ישראל 3 כמובילה בתחום מדעי הים לרשות החוקרים במוסדות להשכלה גבוהה ובתעשייה והעמדת משאבים הנדרשים לביצוע מחקרים העומדים בדרישות תחרותיות של חדשנות ומצוינות. . פיתוח הממשקים של האקדמיה עם התעשייה ועם משרדי 4 ,הממשלה: שיתוף בתשתיות ובמוקדי מחקר, קידום שיתופי פעולה יצירה, שיתוף והעברת ידע ועידוד השקעות חיצוניות במחקר אקדמי בתחום, הן לצורך פיתוח כלכלי של מדינת ישראל והן ליצירת הזדמנויות עבור הקהילה האקדמית. . כל אלה באמצעות יצירת מסלולי מימון ייעודיים )על בסיס מצוינות 5 מדעית( למדעי הים על מנת לתמוך בתחום מחקר ייחודי ויקר הפועל בתווך מאתגר. 89 | תוכנית לאומית אקדמית במדעי הים5 פרק תיאור התוכנית הלאומית למדעי הים 5.2 רכיבי התוכנית חקר הים תלוי בתשתיות ובטכנולוגיה ייחודיות הנחוצות לביצוע תצפיות ארוכות טווח מקרקעית הים ועד פני המים ושכבת הגבול האטמוספרית. בעשורים האחרונים פותחו אמצעים טכנולוגיים חדשים )כולל כלים אוטונומיים, לוויינים, מיפוי גנטי ומודלים נומריים( ויכולות מחשוב מתקדמות המאפשרים לחקור את הים באופן שלא היה קיים בעבר. תשתיות וטכנולוגיות אלו יקרות והן דורשות מומחיות בתפעולן ארוך הטווח. לפיכך יש צורך בתכנון ארוך טווח ובאיגום משאבים על מנת לחסוך בעלויות ולייעל את תפעולם השוטף. הוועדה ממליצה על קליטת אנשי סגל אקדמי וטכני, על יצירת מקבץ קרנות חדשות ועל תמיכה במחקר ובתשתיות מרכזיות כמפורט מטה. חלק הארי של התקציב, כולל זה המיועד לרכישת ציוד ולתפעולו ולהקמת תשתיות מחקר חדשות, יוקצה על בסיס מצוינות מדעית או תועלת ציבורית בולטת )כמו היכולת להגיב לזיהומי ים(, ובקשות למימון ברוב הערוצים יעברו שיפוט של סוקרים חיצוניים בין–לאומיים. חלק מסוים מהמשאבים יוקצה לתפעול מוקדי מחקר אקדמיים בין–מוסדיים קיימים )המכון הבינאוניברסיטאי ומרסי(. מניסיון שנצבר בתוכניות שונות בעולם, התייקרות השימוש בתשתיות עם הזמן הובילה להקטנת התקציב לתמיכה במחקרים עצמם. יש לדאוג לשמירה על היחס הראוי בין מימון מחקרים ספציפיים ובין תמיכה בתשתיות. המחקר הימי נשען על תשתיות מחקר אשר חלקן ממוקם במכון הבינאוניברסיטאי ובמוסדות האקדמיים השונים, במרסי ומחוצה לו, וחלקן בחקר ימים ואגמים, במכון הגיאולוגי, במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, באוספי הטבע הלאומיים ובעמותת . המימון לתשתיות בגופים החוץ–אקדמיים יגיע בעקיפין ועל בסיס EcoOcean שימוש בתשתיות )כמו ימי ספינה(. המימון לתשתיות ולמוקדי מחקר אקדמיים יגיע מות"ת, מפורום תל"מ ומרשות החדשנות בעיקר על בסיס מצוינות מדעית. התוכנית הלאומית למדעי הים מציעה שדרוג ניכר של תחום מדעי הים בישראל אגב ( ותמיכה בהם ופיתוח מוקדי מחקר חדשים. core) שימור מוקדי מצוינות קיימים כמרכז ( לפי הצרכים והשגת התפוקות )יעדים(. scalability) ככזו, ממדי התוכנית ישתנו ור עב י נט וו רל צר יי ל נת מ ל ע מודלים אופרטיביים לחיזוי ים ומזג אוויר מאמרים מדעיים שיתופי -פעולה בין לאומיים טכנולוגיה וחדשנות ביטחון לאומי קורסים סטודנטים בתארים מתקדמים -בתר דוקטורנטים ם ם שיתופי -פעולה בין ללאומיים טכנולוגיה וחדשנות טחון אומי ק סטודנטים בתארים מתקדמים -בתר דוקטורנטים ם י ש מ ת ש מ מכוני מחקר רשויות מוניציפליות משרדי ממשלה תעשייה מכוני מחקר ממשלתיים מערכת הביטחון משתמשים לאומיים-בין מוסדות להשכלה גבוהה ניהול משאבי סביבה תגובה למצבי חירום שינויים גלובליים משק האנרגייה השכלה גבוהה תיירות חדשנות קיימות כלכלה ופי רשויות מוניציפליות משרדי ממשלה ת מכונ ממש מערכת הביטחון משתמשים מוסדות להשכלה גבוהה י ד י ל ע ת ל ע פ ו ת מ מכוני מחקר ממשלתיים מרסי מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט אוספי הטבע הלאומיים באונ' העברית EcoOcean מוסדות להשכלה גבוהה המכון הבינאוניברסיטאי מ זיאון ש"ע ע נהרדט הטבע מיים 'אונ ת oOcean מוסדות להשכלה גב י ד י ל ע ת ל ה ו נ מ ועדת היגוי י ד נ מ תוכנית לאומית למדעי הים .. דיאגרמת מעגל המתארת את רמות הארגון וההשפעה של התוכנית הלאומית למדעי הים5.1 איור ( של אוסטרליהItegrated Marine Observing System) IMOS מותאמת מתוכנית החומש של חברות פרטיות 90 91 | תוכנית לאומית אקדמית במדעי הים5 פרק מבנה והשפעה את דרכי ההשפעה של התוכנית הלאומית למדעי הים ניסחנו בדיאגרמת מעגל (. יש לקרוא אותה מהמרכז כלפי חוץ. הדיאגרמה ממחישה כיצד 5.1 )איור התוכנית הלאומית למדעי הים, בניהולה של ועדת היגוי ובתפעולם של מוסדות )האוניברסיטאות ומכוני מחקר( מעטים בעלי מומחיות רלוונטית, זמינה לשימוש גופים רבים על בסיס חופש מידע ועידוד שיתופי פעולה. המעגל הפנימי מייצג את הדרג הניהולי. המעגל הבא מייצג את הגופים המתפעלים את תשתיות המחקר השונות. משתמשי המידע שיופק מהתשתיות השונות הם המוסדות להשכלה גבוהה, מכוני מחקר ממשלתיים, משרדי ממשלה, מערכת הביטחון והתעשייה. התוכנית תיצור מגוון רחב של תפוקות מבוססות–מדע מפרסומי ביקורת עמיתים. תפוקות אלו ישמשו מוסדות, מיזמים ותוכניות ליצירת השפעה על מגזרים רבים בממשל, בתעשייה ובחברה. הסקטורים הרלוונטיים מוצגים סביב הטבעת החיצונית של התרשים. המידע ישמש לעבודות מחקר, למודלים אופרטיביים לחיזוי מזג אוויר ולחיזוי מצב הים, להוראה, ליצירת שיתופי פעולה בין–מוסדיים ובין–לאומיים, לחדשנות טכנולוגית וכד'. כל אלו נחוצים כדי להתגבר על האתגרים )קיימות, חדשנות, שינויי אקלים וחוסן לאומי( העומדים בפני מדינת ים כישראל. מוקדי מחקר אקדמיים בין–מוסדיים קיימים 5.3 (IUI) המכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת המכון הבינאוניברסיטאי הוקם על בסיס המעבדה לביולוגיה ימית על שם היינץ . בשנת 1968 שטייניץ, בייסודה של האוניברסיטה העברית בירושלים בשנת הוחלט להפוך את המעבדה למכון בין–אוניברסיטאי. המכון הוכפף לות"ת, 1985 .והאוניברסיטה העברית ממשיכה לשאת בבעלות ובפיתוח הפיזי של נכסיו מיליון ש"ח לשנה. 12.5–תקציב המכון הבינאוניברסיטאי מות"ת כיום הוא כ המכון הבינאוניברסיטאי מאפשר גישה נוחה לים, כולל לים העמוק ולשונית האלמוגים. פעילות המחקר המרוכזת בים האדום מתבצעת בידי שמונה מדענים מדענים 70– תלמידי מחקר, בתר–דוקטורט וטכנאים תושבים. כ30–תושבים וכ אורחים על תלמידיהם התושבים ושאינם תושבים משתמשים בתשתיות המכון ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים 92 –הבינאוניברסיטאי שימוש שוטף. נוסף על זה המכון מארח קבוצות מחקר בין לאומיות רבות. תשתיות המחקר וההוראה במכון כוללות מעבדות "רטובות" ו"יבשות", מכשור מגוון ומחשוב, בריכות ומכלים הניזונים מהזרמת מי ים, - RV Sam Rothberg - מרכז צלילה וסירות. לרשות המכון ספינה ייעודית למחקר, להוראה ולניטור בשטח מפרץ אילת. מלבד המחקר יש במכון קורסים בין–אוניברסיטאיים במדעי הים, המיועדים לתלמידי תואר ראשון, שני ושלישי. כך מתאפשר לסטודנטים לרכוש השכלה מעמיקה וכלים לביצוע מחקריהם מטובי המרצים והחוקרים, ללא תלות בשיוך המוסדי. כיום אין בישראל מוסד אוניברסיטאי )או אחר( היכול להעניק הכשרה רב– תחומית מעמיקה בכל תחומי מדעי הים, וכל מוסד חסר נושא חשוב בתחום זה או אחר. בשל אופי המחקר בים האדום וריחוק המעבדה מאוניברסיטאות וממוסדות המחקר, מוצע להמשיך את הפעילות כפי שהיא כיום, כולל מדענים תושבים ומשתלמים, ולקלוט מדענים תושבים בתחומי מחקר חסרים. רבות מהתשתיות ישנות )מערכות מי ים, ניקוז, חשמל וכד'( ויש צורך לשדרגן. הגדלת המעונות ובניין ההוראה תאפשר את הכפלת מספר התלמידים. בשנים האחרונות יחס ההרשמה סטודנטים משתתפים בקורסי המכון 400– בממוצע, ובסך הכול כ3:1 לקבלה הוא קורסים מרוכזים. בניית אודיטוריום תאפשר הרחבת פעילות 15–מדי שנה בכ הכינוסים המדעיים. בשל המצוינות המוכחת של המכון הבינאוניברסיטאי ובשל מעמדו הבין–לאומי המכובד הוועדה ממליצה להגדיל במידה ניכרת את התקציב השוטף שלו לפי תוכניות הפיתוח ארוכות הטווח שלו. (המרכז הישראלי לחקר הים התיכון )מרסי , והוא מנוהל בשותפות עם חוקרי הים התיכון2012 מרסי הוקם בשנת באוניברסיטאות המחקר בישראל, עם שתי מכללות )המרכז האקדמי רופין והמרכז הבינתחומי בהרצליה( ועם שני מכוני מחקר לאומיים )החברה לחקר ימים ואגמים והמכון הגיאולוגי לישראל(. המרכז מנוהל אדמיניסטרטיבית על ידי אוניברסיטת מיליון ש"ח מות"ת לצורך הקמה 20 חיפה. מרסי קיבל עד כה מימון ראשוני של מיליון ש"ח 1.5 ורכישה של תשתיות, ונוסף עליו מימון חד–פעמי לשנת תש"ף בסך להשמשתן. תקציב המרכז שימש את המוסדות השותפים לרכישת תשתיות יקרות, לימי ים, להשמשת התשתיות, למלגות חלקיות לסטודנטים, לארגון קורסים מרוכזים ועוד. המשך פעילות מרסי מותנה בהמשך קבלת תקציב ומשאבים מתאימים. 93 | תוכנית לאומית אקדמית במדעי הים5 פרק –הוועדה ממליצה לתקצב את מרסי לטובת עידוד שיתופי פעולה בין–מוסדיים ורב תחומיים ולביסוס קשר ושיתופי פעולה עם מוסדות וארגונים בין–לאומיים ולפתחו תעשייה. מרסי יפעל לחיזוק ההוראה בתחום מדעי הים -כמוקד לקשרי אקדמיה התיכון באמצעות מתן מלגות מחקר לתלמידי מחקר ולבתר–דוקטורנטים; עידוד ותקצוב של חילופי סטודנטים עם מכוני מחקר בעולם; מימון השתלמויות והכשרה כולל עידוד השתתפות בכינוסים ובסדנאות - מקצועית בתשתיות הימיות מקצועיות בחו"ל; מימון הפלגות מחקר לסטודנטים ולחוקרים כדי לעודד ולתגבר הצטרפות תלמידים לתארים מתקדמים למחקר ימי; תחזוקה ארוכת טווח של תשתיות ציוד וכוח אדם למחקר ים פתוח. פעילות משותפת של מרסי עם המכון הבינאוניברסיטאי תיצור פלטפורמה ארצית לחינוך הדורות הבאים ולקידומה של מדינת ישראל למעמד בין–לאומי גבוה במדעי הים. מימון לתמיכה במדעי הים על בסיס מצוינות מדעית קליטת אנשי סגל יש צורך דחוף בעיבויה ובחיזוקה של הקהילה המדעית העוסקת במחקר אקדמי בסיסי ויישומי בתחומי מדעי הים. דרושה תוכנית ייעודית לעידוד קליטתם של חוקרי ים מצטיינים במוסדות להשכלה גבוהה כולל ציוד נדרש. על מנת לעודד את מוסדות ההשכלה הגבוהה לקלוט אנשי סגל בתחום מוצע כי אנשי סגל חדשים ייקלטו במסלול הדומה במהותו למלגת אלון, וכי בתום חמש שנים ייקלטו במוסדות להשכלה גבוהה. טבלאות הגידוד בחוף שדות ים. משטחי הכורכר האופקיים משמשים בית גידול לחלזונות ישיבים ולצדפות. צילום: ד"ר רמי קליין ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים 94 קרן למחקרי ים שזכו בקרנות תחרותיות מענקי המחקר התחרותיים בישראל אינם מאפשרים בדרך כלל לתקצב שימוש מספק בספינות מחקר ולממן את ההוצאות הכרוכות בשימוש בציוד ימי כבד ש"ח(. הוועדה ממליצה 50,000–)לדוגמה, עלות יום של ספינת הבת גלים כ לאמץ מודל הקיים במדינות אחרות, שלפיו קיים תקציב ייעודי לימי מחקר בים ולפיתוח תשתיות מחקר ימיות כבדות כמו רובוטים וכלים תת–ימיים אוטונומיים , גליידרים(, מערכות גאופיזיות, מעבדת מי ים זורמים, מערכות ROV,AOV) חופיות למדידת זרמים, מרכז צלילה מדעית ועוד, ולשימוש בכל אלה. התקציב , משרד המדע וכדומה( ISF ,BSF ,GIF) יהיה מותנה בזכייה בקרן מחקר תחרותית שעברה ביקורת עמיתים. ועדה שתוקם )ראה מטה( תתכלל את הבקשות השונות. מסלול "מדעי הים" למחקרים רבות מהשאלות המדעיות הפתוחות במדעי הים הן רב–תחומיות, ופתרונן דורש חצייה של גבולות בין דיסציפלינות מחקריות מסורתיות. לעיתים קרובות מחקרים אלו דורשים קבוצות מחקר הכוללות מומחים מכמה תחומים, וכן זמן ארוך יחסית לביצוע המחקר. מסלול מימון "מדעי הים" יאפשר מימון למחקרים רב–תחומיים, למימון מחקרים שבהם חוקרים ראשיים מכמה תחומים ולמימון מחקרים הדורשים פרק זמן ארוך מהמקובל בקרנות הבסיסיות )מוצע לממן מחקרים עד חמש שנים עם אפשרות לחמש שנים נוספות(. קרן לציוד אישי למחקרים אישיים מענקי מחקר תחרותיים הקיימים בישראל כיום אינם מאפשרים רכישת ציוד אלף דולר( כגון מדי זרם, תקשורת אקוסטית, 50–אוקיאנוגרפי בינוני )יותר מ מלכודות סדימנט וכד'(. הוועדה ממליצה לפתוח תקציב ייעודי לרכישת ציוד כזה עבור מענקים אישיים. מימון ארוך טווח לציוד כבד שיפעיל מוסד אחראי לטובת כלל המוסדות נדרשת השקעה בהקמה ובתפעול של תשתיות )חדשות וקיימות( לטווח ארוך עשר שנים( אשר יכולות לשמש את כלל החוקרים ואת התעשייה במדינת -)חמש ישראל )כמו כלי רכב על–ימיים ותת–ימיים, מעבדת מי ים זורמים, סירות קלות (, ואשר אין הצדקה להחזקת תשתית זו ביותר ממוסד moorings) וקווי עיגון אחד. המימון ישמש גם לשדרוג תשתיות קיימות. התמיכה תינתן על בסיס תחרות לאחר שיפוט של הצעות מוסדיות שתוגשנה. 95 | תוכנית לאומית אקדמית במדעי הים5 פרק פעילות לאומית, ניהול ועתודה .ערוץ זה נועד לענות על צרכים לאומיים המשותפים לכלל החוקרים והמוסדות עם סעיפים אלו נמנים: . מתן מענה הולם להכשרת תלמידי מחקר מדיסציפלינות שונות למדעי ההנדסה 1 והים, בייחוד הקמת תוכנית לאומית אשר תציע לסטודנטים לתארים מתקדמים מכל הארץ קורסים ייעודיים לתואר שני ולתואר שלישי, נוסף על הקורסים המרוכזים הניתנים במכון הבינאוניברסיטאי. . תוכניות לאומיות בשיתוף התעשייה, ובייחוד הקמת קרן תמיכה בניהול 2 .הרשות לחדשנות שתסייע לחוקרים מהתעשייה להשתלב במחקר אקדמי . הגדלת מספר משתלמי הבתר–דוקטורט המצטיינים הבין–לאומיים שיגיעו 3 לישראל באמצעות הקמת תוכנית מלגות יוקרתית ייעודית ופתיחת מרכז ארצי למבקרים בין–לאומיים לטווח קצר. . תמיכה בעריכת כינוסים בין–לאומיים בארץ.4 ,. מאחר שהים משותף לארצות השונות, והמים אינם מכירים בגבולות פוליטיים5 המחקר הימי הוא מעצם הגדרתו חוצה גבולות. חקר הים הוא מנוף לשיתוף Transnational Red Sea פעולה אזורי )גשר לשלום( ובין–לאומי )כדוגמת (, ושיתוף פעולה אזורי יאפשר חיסכון בעלויות של תפעול Research Center תשתיות. הוועדה ממליצה לעודד ולממן שיתופי פעולה עם תוכנית הדגל האירופית, עם תוכניות רב–לאומיות ועם תוכניות לאומיות של מדינות אחרות. דיונונית שומרת על צבר ביציה ומטפלת בו, הביצים הוטלו על גבי חבלים המעגנים ציוד אקוסטי מטרים סמוך 9-למחקר ימי ארוך טווח על אוכלוסיית הכרישים מול חופי חדרה. צולם בעומק של כ לתחנת הכוח אורות רבין חדרה. צילום: חגי נתיב ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים 96 שנים על פי5– מיליון ש"ח ל250–התקציב הכולל הנדרש למימוש התוכנית מוערך ב הפירוט בטבלה להלן. מצופה שבערוצים ב, ה ו–ח יתמכו עוד גופים נוספים מלבד ות"ת. ערוץ שנים5סכום מוערך ל מטרה / שימושים א. קליטת אנשי סגל חדשים ב. קרן למחקרי ים ג. מסלול מדעי הים למחקרים ד. קרן לציוד אישי למחקרים ISF אישיים בניהול ה. מימון ארוך טווח לציוד כבד שאותו יפעיל מוסד אחראי לטובת כלל המשתמשים ו. המכון הבינאוניברסיטאי באילת ז. המכון הבינאוניברסיטאי באילת והמרכז לחקר הים התיכון ח. פעילות לאומית, ניהול ועתודה מלש"ח50 מלש"ח60 מלש"ח10 מלש"ח10 מלש"ח20 (פעמי- מלש"ח )חד25 מלש"ח35 מלש"ח40 אנשי סגל25-קליטת כ חדשים )כולל הקמת מעבדות( מימון ימי ים )ספינת מחקר, , צלילה AUV , ימיROV ימי טכנית, גליידרים וכדומה( תחומיים וארוכי טווח- בין רכישת ציוד ייעודי למעבדות החוקרים הזוכים במענקים אישיים רכישת ציוד כבד או הקמת מעבדות שצפוי שישמשו חוקרים מכמה מוסדות )למשל מעבדה רטובה לחופי הים התיכון ובסיס ליציאה למחקר חופי( שדרוג )כגון הגדלת המעונות( ותחזוקת תשתיות ישנות )מערכות מי ים, ניקוז, חשמל וכד'( תפעול שוטף )תוספת תקציב למכון הבינאוניברסיטאי ותקציב שוטף למרסי( * הגדלת מספר משתלמי דוקטורט המצטיינים -הבתר לאומיים שיגיעו -הבין לישראל * הכשרת תלמידי מחקר מדיסציפלינות שונות * תוכניות לאומיות בשיתוף התעשייה/רשות החדשנות לאומיים-* עריכת כינוסים בין לאומיים-* שיתופי פעולה בין הצעת התקציב הכולל הנדרש למימוש התכנית מבנה ניהולי 5.4 הנהלת התוכנית תהיה אחראית לניהול התוכנית הלאומית למדעי הים, שתעסוק בכל גופי המים סביב ישראל ובתוכה )הים התיכון, מפרץ אילת, הכינרת וים המלח(. הנהלת התוכנית תכלול את ראש/ת ועדת ההיגוי ומנהל/ת מקצועי/ת. הם יהיו אחראים ליישם את התוכנית שמתווה ועדת ההיגוי, לקיים קשר עם הוועדה הבין– לאומית המייעצת, לקיים ולפתח קשרים עם הקהילה הבין–לאומית, ליזום מרכיבי פעילות חדשים, לגייס משאבים ולעקוב אחר ביצוע מרכיבי התוכנית במסגרת קרנות המענקים והמרכזים המוסדיים )אוניברסיטאות, המכון הבינאוניברסיטאי ומרסי(. הנהלת התוכנית תהיה אחראית לארגון מפגש מעקב שנתי ולפרסום דוח שירכז את ממצאיו. ועדה שתכלול גם מומחים בין–לאומיים תקיים הליך בקרה והערכה של התוכניות השונות ושל תשתיות שונות לאחר שלוש וחמש שנים. אשר לתשתיות קיימות תיבחן עלות התפעול, הנצילות והתפוקה המדעית. לצורך רכישת תשתיות חדשות רכישה/בנייה, - תתכנן הוועדה עשר שנים קדימה, לאורך מחזור חיי התשתית תפעול שוטף ועלויות הוצאה מכלל שימוש. תיבחן גם התאמת התשתיות למחקר הדרוש, ועל פי זה ייקבע מפרט התשתית. .5.2 להדגמת המבנה הניהולי של התוכנית הלאומית למדעי הים ראו להלן איור 97 | תוכנית לאומית אקדמית במדעי הים5 פרק .חשופית על מצע בריוזואה כפי שצולמה על דופן הצוללת האיטלקית "שירה" הטבועה במפרץ חיפה צילום: חגי נתיב ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים 98 ועדת היגוי לאומית בראש ועדת ההיגוי יעמוד/תעמוד מדען/מדענית ישראלים בעלי שיעור קומה וניסיון ניהולי. נוסף על ראש/ת הוועדה, ייכללו עם חברי הוועדה מומחים אקדמיים בתחום מדעי הים, נציגי ות"ת ונציגי האקדמיה הלאומית למדעים, וכן נציגים של גופים רלוונטיים שונים, כגון רשות החדשנות, התעשייה ומשרדי ממשלה. ליד זאת תמונינה ועדות שיפוט למסלולים השונים )אישיים ומוסדיים(. כל עוד עיקר התקציב יגיע מות"ת, יגיע רוב חברי ועדת ההיגוי מקרב נציגי האקדמיה. ועדת ההיגוי הלאומית ועימה הוועדה המדעית הבין–לאומית המייעצת יקבעו מנגנונים לליווי ובקרה ואבני דרך לכל אחד ממרכיבי התוכנית והתוכניות המוסדיות. . את התוכנית הלאומית תנהל ועדת היגוי לאומית שבה ייוצגו כלל השותפים המממנים5.2 איור ובעלי העניין וצוות ניהולי מצומצם בראשות המנהל/ת המקצועי/ת וראש/ת ועדת ההיגוי. ועדת לאומית מייעצת -ההיגוי תיעזר להתוויית דרכה ולבקרה על ביצוע התוכנית בוועדה מדעית בין ועדת ההיגוי ועדה מדעית מייעצת ות”ת אקדמיה רשות החדשנות משרדי ממשלה קרן לציוד אישי למחקרים אישיים קרן למחקרי ים שזכו בקרנות תחרותיות קרן לציוד כבד פעילות לאומית, ניהול ועתודה תוכנית לאומית תוכנית הוראה כינוסים לאומי-שת”פ בין מכון בינאוניברסיטאי אוניברסיטאות חוקרים מרכז ים התיכון 99 | תוכנית לאומית אקדמית במדעי הים5 פרק ועדת ההיגוי )או ועדה שתוקם מטעמה( תהיה אחראית להערכת ההצעות על בסיס מצוינות מדעית שיגישו המוסדות כמענה לקול הקורא ולחלוקת התקציב, בהסתייעות בוועדה המדעית המייעצת. ועדת ההיגוי הלאומית תתכנס לפחות פעמיים בשנה כדי לשמוע דיווחים על התקדמות התוכנית ולהתוות את תוכנית הפעולה לתקופה הקרובה. מפגש אחד ממפגשים אלו ייערך במשותף עם הוועדה המדעית הבין–לאומית המייעצת ויתמקד במעקב אחר התקדמות התוכנית בכלל הערוצים. לקראת מפגש זה יגישו המרכזים המוסדיים דיווח על ביצוע התוכנית בשנה החולפת ואת תוכנית העבודה לשנה הבאה. במפגש זה יציגו המרכזים את עיקרי הדוחות. בעקבות המפגש תוערך מחדש תוכנית העבודה הארצית לשנה הקרובה ויעודכנו התקציב ואופן חלוקתו. עיקר התקציב יוקצה על בסיס מצוינות מדעית, ויחלקו אותו גופים חיצוניים לוועדת ההיגוי. קליטת אנשי סגל תתבצע במסלול הדומה במהותו למלגת אלון. הצעות למסלול מדעי הים למחקרים ולקרן לציוד אישי למחקרים אישיים תעבורנה שיפוט כמקובל. את המימון למכון הבינאוניברסיטאי ולמרסי ינהל הוועד המנהל של מוסדות אלו. ועדת ההיגוי תבחן את המימון ארוך הטווח לציוד כבד שאותו יפעיל מוסד אחראי לטובת כלל המשתמשים. תיעדוף הקצאת המשאבים למוקדי המחקר השונים תועלת ומצוינות מדעית ולאחר קבלת -יתבצע בוועדת ההיגוי על בסיס עלות משוב מהוועדה המדעית המייעצת בנוגע להתפתחויות מחקריות, להזדמנויות ולסיכונים. הקרן למחקרי ים תממן מחקרים אשר עברו שיפוט בקרנות התחרותיות השונות. ועדת ההיגוי )או ועדה שתוקם מטעמה( תהיה אחראית לתיאום הקצאת ימי , ROV) ספינה ושאר התשתיות הכבדות, רובוטים וכלים אוטונומיים תת–ימיים (, מערכות גאופיזיות, מעבדת מי ים זורמים, מערכות חופיות AUV ,גליידרים למדידת זרמים, מרכז צלילה מדעית ועוד. ועדת ההיגוי תהיה אחראית גם לתקציב "פעילות לאומית, ניהול ועתודה", בראיית כלל הצרכים במדעי הים ובתיאום בין המוסדות השונים. ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים 100 הוועדה המדעית המייעצת בראש הוועדה המדעית המייעצת יעמוד/תעמוד מדען/מדענית ישראלי/ת בעל/ת שיעור קומה שתחום עיסוקו/ה נמנה על מדעי הים. נוסף על זה תכלול הוועדה שלושה מדענים זרים בעלי שם בתחום שיסייעו בזיהוי מגמות מחקר -שניים ופיתוח תחומי מחקר שונים שהם בליבת המחקר והיישום של מדעי הים ובהערכת תועלת ומצוינות מדעית. הוועדה תסייע לוועדת ההיגוי בשיפוט ההצעות -עלות המוסדיות, במעקב אחר התקדמותן ובהכוונת התוכנית הלאומית על שלל ערוציה. לשם כך תתכנס הוועדה פעם בשנה למפגש עם ועדת ההיגוי הלאומית. שותפים פוטנציאליים 5.5 כאמור, הים הוא משאב לאומי אסטרטגי, ולכן קידום מדעי הים הוא בעל חשיבות עליונה למדינת ישראל. למדעי הים ולכלכלה הכחולה פוטנציאל לקידום , כלכלה ימית תגדל בקצב מהיר OECD–כלכלת מדינת ישראל. לפי התחזית של ה פי שניים מהכלכלה העיקרית. מטבע הדברים קידום מדעי הים יעזור לקידום כלכלה מוטת–חדשנות בפריפריה ובחיפה. לפיכך ניתן לצפות כי שותפים טבעיים לפיתוח התחום בישראל יהיו פורום תל"מ, רשות החדשנות, משרדי הממשלה הרלוונטיים )כגון כלכלה, אוצר, אנרגייה, תחבורה, חקלאות, סביבה ומדע( והתעשייה הרלוונטית. להקת דגי פזית ים סופית בשונית האלמוגים העשירה של מפרץ אילת. צילום: פרופ' מעוז פיין 101 | תוכנית לאומית אקדמית במדעי הים5 פרק ,להבטחת ניצול בר–קיימה נדרש שיתוף פעולה עם משרדי הממשלה, עם התעשייה עם רשות הטבע והגנים ועם ארגוני סביבה. גופים נוספים בעלי עניין הם מערכת הביטחון )כולל משרד הביטחון, מפא"ת ותעשיות ביטחוניות( ורשות הנמלים. בשל ריבוי טבעי, צפיפות ומחירי נדל"ן לא יהיה מנוס בעתיד הקרוב מהקמת איים מלאכותיים עבור תשתיות כגון שדות תעופה. לרשויות מקומיות לחופי הים יש אינטרס להיות שותפות לתוכנית. קיימות לאחר חמש השנים הראשונות 5.6 הוועדה סבורה כי הקמת התוכנית הלאומית תוציא את תחום מדעי הים מקיפאון לפריצה וחדשנות, והדבר יביא ליצירת שיתופי פעולה חדשים ולתמיכה גם אחרי חמש השנים הראשונות של התוכנית. הוועדה ממליצה לקדם חקיקה שתקצה שיעור מסוים מקרן הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט למימון הפיתוח ארוך הטווח של מדעי הים בישראל, כמקובל במדינות רבות )למשל דנמרק ונורווגיה(. הוועדה ממליצה לפנות לפורום תל"מ לטובת השקעה מסיבית בתשתיות לאומיות הנדרשות לקידום מדעי הים, תשתיות שישמשו קהילה גדולה של מדענים בתחום. כל עוד עיקר התקציב יגיע מות"ת, רוב חברי ועדת ההיגוי יגיע מקרב נציגי האקדמיה. מטרים. תועד במהלך סקר דגים120 להקת דגים בשונית המזופוטית של צפון מפרץ אילת בעומק מצולם מהמעבדה של פרופ’ יונתן בלמקר, אוניברסיטת תל אביב. צילום: שחר חייקין ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים 102 מדדים להצלחת התוכנית 5.7 הוועדה ממליצה לאתר, לפתח וליישם מדדים לצורך הערכת העמידה ביעדי התוכנית. המדדים דורשים איסוף נתונים על ערכם בנקודת הפתיחה, כדי שיהיה אפשר להעריך את ההתקדמות בהם לאורך השנים. הוועדה ממליצה שוועדת ההיגוי שתוקם תפעל לאלתר לבניית מנגנון איסוף נתונים אלו. בהמשך יהיה צורך לקבוע ביחס להתפתחות התחום בעבר, ביחס לתחומים - יעדים )מוחלטים או יחסיים אחרים בארץ או ביחס להתפתחות התחום בעולם( שייבדקו בדיקה מחזורית. כלל המדדים נוגעים למעגלי השפעה שונים: מהחוקרים דרך המוסדות להשכלה גבוהה ומערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ועד החברה והמשק הישראליים והתרומה לידע העולמי. יש לציין כי חלק מהמדדים ניתנים להערכה כבר בתום תקופת החמש שנים, אך לחלקם נדרש זמן ארוך יותר להבשלה, ויש לצפות לתוצאות מדידות בתום תקופה ארוכה יותר של כעשר שנים. . היעד: עיבויה וחיזוקה של הקהילה המדעית העוסקת במחקר אקדמי בסיסי1 ויישומי. הרחבת הקהילה באמצעות גיוס חברי סגל חדשים, משיכת חברי סגל מתחומים אחרים והגדלת מספר הסטודנטים והמשתלמים לתארים גבוהים ולבתרדוקטורט. :מדדים H-index ( בליבת התחום ואיכותם )מדדPI) ( מספר החוקרים הראשייםI) . א (.Web of Science ( בפריפריה של התחום ואיכותם )מדדPI) ( מספר החוקרים הראשייםII) .(H-index כל אחד מאלו בפילוח של חוקרים תאורטיקנים וניסיונאים; חוקרים מכל אחת מהדיסציפלינות; כמה מהם התחנכו בתחום, כמה הסבו מחקרם לתחום, כמה עברו מחו"ל לישראל. 103 | תוכנית לאומית אקדמית במדעי הים5 פרק .(impact factor / citations) ב. מספר הפרסומים ואיכותם ג. מספר הזכיות במענקים מקרנות בין–לאומיות תחרותיות אחרות ובפרסים יוקרתיים בתחום. ד. מספר תלמידי המחקר ברמות התואר השונות )לפי פילוח של תאורטיקנים ושל נסיונאים; דיסציפלינות( ואיכותם. ה. רמת פעילות כקהילה מדעית בין–לאומית: מספר הכינוסים, הסמינרים, בתי ספר קיץ וכיו"ב. . היעד: העמדת התשתית המחקרית הנדרשת לרשות החוקרים באוניברסיטאות2 המחקר ובתעשייה והעמדת משאבים הנדרשים לביצוע מחקרים העומדים בדרישות תחרותיות של חדשנות ומצוינות. :מדדים א. מספר אנשי הסגל הטכני המתפעלים את התשתיות המחקריות במוסדות וכישוריהם. ב. היקף ההשקעה בתשתיות המחקר כולל השקעות עצמיות של האוניברסיטאות בשיפור ושדרוגן. ג. ימי שימוש בכל תשתית. ד. היקף השימוש לחוקרים ממוסדות אחרים. ה. היקף השימוש התעשייתי והציבורי בתשתיות המחקר האוניברסיטאיות. . היעד: הרחבת ההכשרה במדעי הים, התאמת תוכניות הלימודים וקידום תוכניות3 תחומיות לסטודנטים ולחוקרים צעירים על מנת להכשיר כוח אדם-הכשרה בין מיומן למשק ולאקדמיה. :מדדים א. מגוון הקורסים לתואר ראשון ולתארים מתקדמים ומספרם. ב. מספר התלמידים בקורסים השונים. ( summer and winter schools) ג. מספר בתי הספר לתקופות קצרות לסטודנטים ולחוקרים צעירים. ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים 104 . היעד: יצירת קהילת ים ישראלית באמצעות עידוד שיתופי פעולה אקדמיים4 .תחומיים, על מנת לקדם פריצות דרך חשובות בתחום-בין :מדדים א. פרסומים משותפים של חוקרים מתתי–תחומים שונים, מדיסציפלינות שונות וממוסדות שונים. ב. מספר קבוצות המחקר שהתגבשו )למשל בהגשות לתוכניות האירופיות(. ג. מספר הכינוסים. ד. מימון מקרנות בין–לאומיות. . היעד: העמדת התשתית האקדמית הנדרשת לפיתוח תעשייה. פיתוח הממשקים5 ,של האקדמיה עם התעשייה: שיתוף בתשתיות מחקר, קידום שיתופי פעולה יצירת ידע והעברתו, תמרוץ השקעות חיצוניות במחקר אקדמי בתחום ועידוד חילופי אנשים, חדשנות ורעיונות בין הסקטורים. :מדדים א. היקף השימוש של גופים חוץ–אקדמיים בתשתיות בכל מוסד בשנה. ב. מספר ההגשות בתחום לתוכניות העברת ידע של רשות החדשנות. ג. מספר הגשות הפטנטים בתחום ואישורם. ד. מספר הפעמים שבהן הועברה טכנולוגיה מהאקדמיה לתעשייה והיקף ההעברה. ה. מספר חברות ההזנק שהוקמו בתחום. ו. מספר האנשים שעברו בין הסקטורים. סטודנטים שנקלטו בתעשייה מצד אחד ומספר אנשי התעשייה שהשתתפו במחקר אקדמי או השתלמו באקדמיה מצד אחר. ,. היעד: שיתוף נתונים, בייחוד אלו הנאספים בעזרת התשתיות הכבדות6 ופתיחתם לכלל הקהילה יאפשרו הצעות מחקר זולות יחסית שמתבססות על נתונים קיימים וימנפו את ההוצאה הכרוכה בתשתיות אלו. :מדדים א. פרק הזמן שחלף מאיסוף המידע ועד הנגשתו לקהילה. impact factor/) ב. מספר הפרסומים המבוססים על מידע קיים ואיכותם (.citations 105 | תוכנית לאומית אקדמית במדעי הים5 פרק לוח זמנים 5.8 Green Deal–(, וכך גם תוכנית ה2021) עשור האוקיינוסים של האו"ם החל השנה של האיחוד האירופי. על מנת להפיק את התועלת המרבית מן התוכנית שמציעה הוועדה חשוב להתחיל ביישומה מוקדם ככל האפשר בהקמה לאלתר של ועדת ההיגוי שתסייע בהקמת הקרנות. ועדת ההיגוי תסייע גם בהגדלת התקצוב למכון הבינאוניברסיטאי ולמרסי )ניתן לבצע מייד(. הקמת תשתיות חדשות כמו מעבדת מים זורמים לחופי הים התיכון תדרוש בדיקת חלופות )בית הספר למדעי הים במכמורת, תחנת אוניברסיטת חיפה בשדות ים וכד'(, הליך תחרותי ודיון עם ראשי המוסדות. נספחים 107 108 :בשער הנספחים הורדת פיסטון לדיגום גלעין סדימנט בים התיכון הרדוד מול חופי עכו. צילום: פרופ' אורית סיוון 109 ,בנספח זה אנו מסכמים בנקודות את עיקרי הפערים והצרכים במדעי הים בישראל על פי דעת המומחים במדעי הים שהוזמנו לוועדה. פרופ' שאול חורב, ראש המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית, אוניברסיטת חיפה :יש צורך מיידי לגבש מדיניות ואסטרטגיה ימית רבתי לישראל * הכשרת תשתית כוח אדם למחקר ופיתוח בתחום האסטרטגיה והמדיניות וכן במחקר מדעי. * בניית אסטרטגיה ימית ביטחונית )ביטחון, יעדים לאומיים, משאבים, ניטור ובקרה בזמן אמת ושיתוף פעולה ארצי(. * העמקת הארץ אל הים )בניית תשתיות אזרחיות וצבאיות בים, איים מלאכותיים וניסויי מערכות(. * פיתוח כלכלה ימית )מזון ימי, התפלה וגז(. פרופ' ברק חרות, מנכ"ל המכון לחקר ימים ואגמים לישראל :יעדי–העל של חקר ימים ואגמים לישראל * פיתוח ויישום של כלים מדעיים ובניית בסיס מידע וידע באמצעות מחקר וניטור לתמיכה בקבלת החלטות של שימור וניצול מושכל ובר–קיימה של הסביבה הימית והאגמית של ישראל והיערכות נכונה לסיכונים סביבתיים )טבעיים ומעשה ידי אדם(. 1 נספח תמצית דברי המומחים במדעי הים * ייעוץ לממשלת ישראל בתחום מדעי הים והאגמים לפי צורכי החברה והמשק בישראל במבט לעתיד. * פיתוח ותפעול של תשתיות מחקר לאומיות חיוניות )ובכללן מרכזי מידע לאומיים( על הסביבה הימית והאגמית לצורכי תכנון, תפעול ובקרה של השימושים במשאבים אלה ולטובת הדורות הבאים. * שימור ידע, חינוך והכשרת דור העתיד בחקר ימים ואגמים. פערי הידע ועדיפויות המחקר לים התיכון: * קידום ניטור ומיפוי מתקדם ברזולוציה גבוהה * מחקר הים העמוק * אקולוגיה ימית * מנגנוני משוב * פיתוח מודלים מתקדמים פרופ' יונתן ארז, האוניברסיטה העברית בירושלים .* חיזוק מחקר באוקיאנוגרפיה כימית, פיזיקלית, ביולוגית וגאולוגית * יצירת שיתוף פעולה מלא בין החברה לחקר ימים והאגמים )חיא"ל( לבין אוניברסיטאות ומכללות המחקר בישראל. שיתוף פעולה כזה חיוני לקיום מחקר והוראה אוקיאנוגרפיים בישראל. בים - * חיזוק המחקר בים הפתוח, גם מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל התיכון, בים סוף ובאוקיינוס ההודי. * שימוש חופשי בספינת המחקר הלאומית, בסבסוד ניכר לימי ים שלה על בסיס , וכו'(. סבסוד ISF ,BSF ,MOST ,ERC ,BMBF) קבלת מענק מחקר תחרותי הספינה צריך להיות ברובו מהקרן הלאומית למדע. ומכשירים שמודדים בים, רצוי שכל קבוצת CTDs * אשר לתשתיות אחרות, כגון מחקר תחזיק את התשתיות שלה. * מודל המכון הבינאוניברסיטאי מתאים במחקר או בהוראה גם לים התיכון, אך מבחינת ניהול עדיף ניהול נפרד לשני גופים כאלה. * קידום איכות מי החופים, גם בהקשר של התפלת מים. ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים 110 ,פרופ' אילנה ברמן–פרנק, ראשת בית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני אוניברסיטת חיפה * שילוב המצוינות במדעי הים עם יזמות ותעשייה. אינטגרציה גדולה יותר עם המחקר הטהור. * פיתוח ניצול בר–קיימה של משאבי הים )כולל מזון(. * מיפוי הים העמוק. * מימון ימי ים באמצעות יצירת מנגנון לקבלה של ימי ים על בסיס מענק תחרותי להצעת המחקר. * קידום נושא מוכנות לסכנות בים, בשל הפיתוח המואץ והסכנות לאירועים קטסטרופליים. * מימון שותפות פעילה בארגונים בין–לאומיים לנושאי ים. * מימון תשתיות כמו רובוטים וכלים תת–ימיים אוטונומיים, כגון גליידרים (. Gliders) .* מימון כוח אדם להפעלת התשתיות * שיתוף פעולה בין המוסדות. * מרסי שימש פלטפורמה נהדרת לסטודנטים, בסדנאות בין–לאומיות שהובאו ובמלגות למחקר. אין חובה שמרסי יפעל באותה המתכונת של המכון הבינאוניברסיטאי; אפשר לעשות קומבינציה. רצוי שהלוגיסטיקה של סינון הסטודנטים וקבלתם לקורסים שיש במכון הבינאוניברסיטאי תנוהל במכון עצמו. מבחינת מקום פיזי לא ממליצה להקים מקום חדש, ולדעתה שיתוף הפעולה בין המוסדות לתשתיות הגדולות חשוב יותר. פרופ' אמציה גנין, האוניברסיטה העברית בירושלים והמכון הבינאוניברסיטאי באילת , שתאפשר מימון לחוקרים, לרכישת ציודISF–* פתיחת תחום "מדעי הים" ב ולהפעלתו, לימי ים ולמימון "מרכזי מצוינות" )קבוצות של עד חמישה חוקרים(. IURS – Inter University) * הקמת תחנת מחקר משותפת לחוף הים התיכון ( שתציע תשתיות שחוקר יחיד לא ירכוש ולא יתחזק. Research Station השימוש בציוד ובתשתית יהיה תמורת תשלום סביר ממענקי המחקר. התחנה הזאת תעסיק רק עובדים טכניים. ההקמה, הפעילות השוטפת והתכנון ארוך הטווח ייקבעו בוועדת היגוי שתורכב מחוקרי ים בלבד, והניהול המדעי של תחנת המחקר ייעשה ברוטציה בין כל המוסדות, לקדנציה בת שלוש שנים. 111 | תמצית דברי המומחים במדעי הים1 נספח * תקנים אקדמיים והגדלת מספר חוקרי הים במוסדות. הצטיינות מדעית תלויה באיכות החוקרים ובמספרם. * מחקר יישומי ימומן על ידי משרדי הממשלה הרלוונטיים לנושא ולא על ידי המל"ג. * שיתוף פעולה של ממש בין המוסדות. לפי שעה שיתוף הפעולה לוקה בחסר משום שאין סימטרייה בין תפקודה של אוניברסיטת חיפה לבין יתר המוסדות השותפים במרסי )אוניברסיטת חיפה היא השותפה הדומיננטית של המרכז(. הקצאת המימון הגבוה למרסי לא הביאה לתוצרת המקווה מבחינת - * מרסי מצוינות )פרסומים מובילים(. ההשקעה העיקרית של מרסי הייתה בציוד ולא באנשים או בטיפוח המצוינות. חלק מהציוד היקר שנרכש עומד ללא שימוש כי רכישתו לא לוותה בהשקעה להכשרת כוח אדם טכני מקצועי להפעלה ולתחזוקה. פרופ' אלדו שמש, מכון ויצמן למדע * יצירת מודל מימון על בסיס מצוינות עם ועדה שתחלק את הכסף ותתחלף .ISF–בתפקידה זה מדי שנה עם ה לטווח זמן ארוך לתכנון אוקיאנוגרפי שיאפשר ISF–* הקמת תוכנית למדעי הים ב הפלגות רחוקות. * מימון ימי ים בהצעות מחקר. * צריך להפריד בין הניטור שדורשת הממשלה לבין מחקר מדעי. אין ליזום העברת כספי מחקר למטלות ממשלתיות. * לא חושב שנדרשים לנו מתקנים פיזיים. לדעתו תחזוקת הציוד הטובה ביותר היא בידי החוקרים עצמם. )א( הגוף הביצועי הגדול המתאים לזה הוא המכון לחקר ימים ואגמים. אין צורך להקים חקר ימים ואגמים; )ב( הגוף הקיים הוא הגוף הטבעי להחזיק ציוד זה כמו ספינה, גליידרים וכו'. * אין צורך להקים מכון בינאוניברסיטאי בים התיכון, ואם בכל זאת יוקם, לכל אחד תהיה הנהלה משלו. * שיתוף פעולה עם התעשייה. ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים 112 פרופ' מיכה אילן, אוניברסיטת תל אביב .* קידום מחקר ביולוגי בתחומים חסרים כגון מקרו אצות, מזון ותרופות * קידום כלכלה ירוקה/כחולה. * הגדלת מספר החוקרים בתחום מדעי הים בכל מוסדות המחקר. * הגדלת מספר הבתר–דוקטורנטים כממנפי המחקר. * הגדלת תקציבי המחקר. * הגדלת התשתיות הלאומיות במרוכז, כגון מערכת מי ים זורמים )מסוננים ולא מסוננים(, חדרים מבוקרי–טמפרטורה ועוד. * מרסי במודל המכון הבינאוניברסיטאי מצוין, אך כל אחד מהם יהיה בניהולו של גוף אחר. הכרח שיהיה תיאום, ראשית בהוראה ואז בשאר ההיבטים. * שיתוף פעולה עם מדינות באזורנו שלהן ספינות גדולות. ראוי שמשרד התשתיות והאנרגייה, ולא ות"ת, יתקצב את שימוש החוקרים בספינה הגדולה. אילן-פרופ' ישי ויינשטיין, אוניברסיטת בר * הצורך הראשוני הוא בימי ספינה. כיום החוקרים מוגבלים, וכל יום ים הוא בבחינת אתגר תקציבי. * קידום הים התיכון ומפרץ אילת, אך גם קידום נרחב של הכינרת וים המלח. * קידום המחקר בכל גופי המים בעולם. * הגדלת תקציבי המחקר על בסיס מצוינות, מודל מחקרי אישי, מוקדי מחקר וימי ספינה. * שיתוף פעולה ואיגום משאבים עם מדינות שכנות. יש לקיימם במסגרת מסודרת וקבועה, זמינה ומוכרת לחוקרים, ולא כעניין חד–פעמי. * תוספת תקציבית לים הפתוח. * תוספת תשתיות בינוניות )מצופים ועוד( ותחזוקה לתשתיות שיש )ללא רכישת ציוד כבד חדש(. כמעט הכול יהיה שונה. לכן מומלץ - * מודל המכון הבין–אוניברסיטאי בים תיכון להישען על היכולות של חקר ימים ואגמים ולהרחיבן ולא לבנות משהו חדש. * את הכסף שיגיע מות"ת יש להפנות למחקר ולא להקמתו ולהחזקתו של מערך כוח אדם ותשתיות מקביל. * שיתוף פעולה מרבי ומיטבי בין מוסדות שונים. 113 | תמצית דברי המומחים במדעי הים1 נספח פרופ' יוסי לויה, חבר הוועדה, חבר האקדמיה הלאומית למדעים, אוניברסיטת תל אביב * חיזוק ומינוף של תחומי מחקר במדעי הים שהוכחו כמצטיינים ברמה בין–לאומית וכמובילים בישראל, או שעשויים להתפתח ולהגיע לקדמת המדע העולמי בהשקעות קטנות יחסית. * בראש סולם העדיפויות: הגדלת מספר החוקרים בתחום מדעי הים בכל מוסדות המחקר; הגדלת מספר המלגות לתלמידי מחקר ובתר–דוקטורנטים, שהם ההון המדעי החשוב ביותר לקידום מדעי הים בישראל. * יש להימנע מהשקעות גדולות בתחומי מחקר שסיכויי ההצטיינות בהם נמוכים, כמו חקר הים העמוק )ראה סקר התרומה המדעית של ישראל בתחום(, הדורש תקציבי עתק. מכון בין–- (Mediterranean Interuniversity Institute) MIUI * הקמת ( 6.3 אוניברסיטאי של הים התיכון )ראו פרטים במסמך המלא באנגלית בנספח במבנה פיזי )ממליץ על מכללת רופין, בית הספר למדעי הים במכמורת, בשל הקרבה למרבית האוניברסיטאות ומוסדות המחקר. שימוש יעיל בבניין מחקר חדש ייתר בניית מבנה פיזי, קרבה לים, מעגן סירות, תשתיות ימיות קיימות ומי ים זורמים(. המקום ישמש לריכוז תשתיות מחקר ולעשיית מחקרים בין– תחומיים ולקיום קורסים מתקדמים למדעי הים לכלל הסטודנטים. את המקום תנהל ועדת היגוי מדעית שתמנה ות"ת ברוטציה עם נציגות מכל המוסדות, לקדנציה בת ארבע שנים, אגב הערכה מדעית תקופתית )פרטים לדיון עם לתחזוקה ולהפעלת המעבדות. - ות"ת(. הסגל יהיה טכני בלבד * לאור המצוינות המוכחת של המכון הבינאוניברסיטאי באילת ומעמדו הבין– לאומי המכובד, יש להגדיל במידה ניכרת את התקציב השוטף של המכון לפי תוכניות הפיתוח ארוכות הטווח שלו. ייצרו פלטפורמה אידיאלית MIUI–* פעילות משותפת של המכון הבינאוניברסיטאי ו לחינוך הדורות הבאים ולקידומה של ישראל למעמד בין–לאומי גבוה במדעי הים. פרופ' דני צ'רנוב, מנהל המרכז לחקר הים התיכון – מרסי * מרסי מאגד בתוכו את המשאבים למחקר ימי תחת גג אחד. מרכז משותף לאוניברסיטאות ולמוסדות מחקר שונים. התשתיות כוללות ספינת מחקר ששייכת למדינה ומופעלת על ידי המכון לחקר ימים ואגמים לישראל, עוד שתי ק"מ(, 3 )עד עומקAOV– ק"מ( ו3.5 )עד עומקROV ספינות לים רדוד, ציוד כבד גליידרים, מתקנים חופיים, מתקני מים זורמים, מתקני צלילה, תחנות ניטור ימיות, ציוד אנליטי כבד בכמה אוניברסיטאות ועוד. ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים 114 ,* נדרש מימון ארוך טווח )אילת, ים תיכון, כינרת וים המלח( לציוד חדשני לתחזוק הציוד, למרכז נתונים פתוח, לטכנאים ולכלי שיט קטנים. * תשתיות למחקר משותף לכלל המכללות והאוניברסיטאות. .ISF–* מענקי מחקר ייעודיים למדעי הים כפלטפורמה למימון דרך ה * מימון ימי ים. * הכשרה בתחומים חסרים )כלכלה ימית, הנדסה ימית ועוד(. (.NOAA * חשוב מאוד לפתח שיתוף פעולה בין–לאומי )גם עם יורופליט וגם עם * נדרשת תשתית פיזית של מרסי, מערכת שתאפשר גם מחקר מדף–יבשת כולל מרכז צלילה. * שיתוף עם המכון הבינאוניברסיטאי בצלילות מדעיות, בסדנאות, בציוד כבד שיכול להיות משונע, בהוראה, בכינוסים וכו'. IUI – פרופ' יאפ ואן ריין, מנהל המכון הבינאוניברסיטאי באילת * למכון הבינאוניברסיטאי תחומי מחקר נרחבים ומגוונים הן במחקר בסיסי והן במחקר יישומי. * יש הרבה פרסומים הקשורים למחקר במכון הבינאוניברסיטאי, כולל כתבות שער בכתבי עת מובילים במדע. עשרות קורסים בשנה בנושאי מדעי הים. מספר - * מערך הוראה וקורסים הנרשמים שילש את עצמו. * במכון הבינאוניברסיטאי קיימת תוכנית הניטור הלאומית שממומנת על ידי המשרד להגנת הסביבה. * יש הרבה שיתופי פעולה בין–לאומיים עם מדינות שונות הן מהאזור והן שאינן מהאזור. * רוב ההוצאות )יותר מחצי מהתקציב( הוא על משכורות, הן לצוות התפעולי והאדמיניסטרטיבי של המכון והן לחוקרים ולאנשי הסגל. ההכנסות הן מתקציב המועצה להשכלה גבוהה ומתרומות. * יש צורך להגדיל את התקציב לתשתיות מעבדה, להוראה ולעבודה בים, כולל מעבדות לחוקרים מהצפון. * תקנים אקדמיים לחוקרים התושבים. * קורסים בין–לאומיים. 115 | תמצית דברי המומחים במדעי הים1 נספח