חומר רקע

12/23 הנדון: בקשה לפגישה מטעם הקיבוצים: צאלים , גבולות ואורים- מועצה אזורית אשכול מכובדי, ביום שבת, ה7/10/23 הותקפו יישובי המועצה האזורית אשכול במתקפת טרור רצחנית. בהוראת צו אלוף המכריז על שטח צבאי סגור, התבקשו כלל תושבי המועצה להתפנות מבתיהם. בהיעדר תכנית פינוי מטעם המדינה עבור ישובים המרוחקים למעלה מ-7 ק"מ מהגדר, יזמה המועצה פינוי מטעמה של הישובים שבתחום אחריותה ובתוכם הקיבוצים: אורים גבולות וצאלים. מרכז חייהם של תושבי הקיבוצים הללו נעקר ובגלל הניגוד בין החלטת הממשלה המפלה לצו האלוף נקלעו תושבי הקיבוצים הללו לסיטואציה בלתי אפשרית: הם מוחרגים ממסגרת סל הפיצויים/ ההטבות המגיעים לאלו שנעקרו מביתם, בעוד המועצה אינה מספקת את השירותים הבסיסיים שכן היא מוגדרת כשטח צבאי ומתקיימת ממנו לחימה. אנו מדברים על שירותים בסיסיים שמקבל כל אזרח במדינת ישראל: שירותים ממשרד הפנים, חינוך, רווחה, תחבורה, רפואה, מרכזי קניות ועוד. תושבי הקיבוץ פונו על חשבון המועצה אבל נעדרים מרשימת הזכאים לקבל שירות מהמדינה. הם אינם זכאים להנחה בארנונה למרות שלא פקדו את ביתם מעל לחודשיים ומי שהחליט כי מתפנה עצמאית למגורים ולא למלון, לא רשאי לקבל את השתתפות המדינה במענק זה והדוגמאות לצערנו הולכות ומצטברות. החלטות ממשלה רבות התקבלו בעשורי הלחימה העגומים מול רצועת עזה, הקיבוצים צאלים גבולות ואורים תמיד נותרו בחוץ. שנים, הסתפקנו בליישב את הארץ לעבוד את האדמה ולהסתפק במעט, אולם לא נוכל להמשיך עם האפליה שחותכת בבשר התושבים, להתגורר בבתים לא ממוגנים ולחכות למתקפה הבאה. קו ה-7 ק"מ נקבע היסטורית בגלל המרחק אליו הגיע הירי תלול מסלול מרצועת עזה שלפני שלושה עשורים היה קטן בטווח זה בלבד. ה- 7/10 הוכיח כי הקרבה הגיאוגרפית בין היישובים היא כ"כ חסרת גבולות שלא ניתן להבחין לעיתים במעבר בין ישוב לישוב. למועצה האזורית אשכול מרכז חיים אחד כולל קריית חינוך ובה 3 בתי בו לומדים כלל ילדי ונערי המועצה. המשמעות היא שכלל ילדי המועצה עולים בבוקר על אוטובוס מיישובם ונוסעים לקריית החינוך, מבלים את כל היום יחד כולל הסעות לחוגים, פעילויות וחיי קהילה. מרכז החיים כולל גם את המתנ"ס, החוגים, מרכז יום לגיל השלישי, חדר כושר, מגרשי ואולמות ספורט ועוד ולכן גם מרבית תושבי הישובים ה"מוחרגים" מבלים את מרבית יומם יחד. כמו כן, רבות הן משפחות מעורבות מבין הקיבוצים השונים המפורסמת והמצערת שבהם היא משפחת ביבס המדהימה שכולנו מתפללים לחזרתם במהרה ובשלום הביתה. בני משפחותינו, הקהילה והחברים שלנו עוד שבויים בעזה, חלקנו עוד מתאבלים על קרוביהם. במקביל, אנו מפוזרים עם בני משפחותינו ברחבי הארץ, ללא בית או תחושת שייכות, מנסים להשתקם גם הקהילה וגם כל אחד מאיתנו באופן אישי.