חומר רקע

28/1/24 י"ח בשבט התשפ"ד לכבוד: חברי וועדת הכלכלה הנדון: הצעת חוק התקשורת )בזק ושידורים()תיקון מס' 76 ( )הגבלות מוסכמות על שירות תקשורת וציוד תקשורת( – עמדת ארגוני הקהילה על נוסח הצעת החוק שיעלה לדיון ב - 29.1.24 אנו, הארגונים החתומים מטה, מפעילים קווי קשב וסיוע ללהט"ב, המאפשרים התמודדות עם השאלות והקשיים אשר עשויה להציף ההתמודדות עם נטייה מינית או זהות מגדרית. קווי הסיוע של כלל הארגונים חסומים לחיוג מקווים כשרים, ומונעים בפועל מתן מענה נפשי קריטי לבני ובנות החברה החרדית המתמודדים עם סוגיות אלה. מעבר להשלכות החמורות של הצעת החוק שכבר נפרשו בנייר העמדה הקודם שהוגש לחברי הוועדה, הצעת החוק בנוסחה כפי שהוגש לוועדה לקראת דיון זה רק מעמיקה את הכשלים הקיימים ממילא בהצעת החוק ותצר אף יותר את יכולתנו לספק סיוע מציל נפשות לפונים ופונות מהחברה החרדית. הערות על ההצעה: ראשית, בבסיסה הצעת החוק מנגידה בין זכויותיהם של אנשים מהחברה החרדית לאוטונומיה, לאינפורמציה ולנגישות לסיוע נפשי לבין זכותם לפרטיות ולהשאר חלק מהקהילה. כאשר היכולת להתקשר לקבל מידע אמין ואוזן קשבת שעשויים להיות מצילי חיים, מותנית במציאת פתרונות יצירתיים ליצירת קשר ומעמידה אותם בסיכון לחשיפה, בפועל יעמדו להט״בים במגזר החרדי בפני בחירה בין שתי ברירות גרועות – לסכן את היותם חלק מקהילה ולהיות חשופים לסנקציות חברתיות באם יחשפו, או להימנע מקבלת סיוע שעשוי להיות מציל חיים ולמנוע פגיעות חמורות בגוף ובנפש. שנית, הצעת החוק לא כוללת אף מנגנון שקיפות על תהליך קבלת ההחלטות של הגוף אשר מציע את סל השירותים, לא קובעת מנגנוני פיקוח, או תהליך ערעור סדור. בהיעדר כל אלה, למעשה מפקיעה המדינה את אחריותה להגן על זכויותיו של הפרט לגופים או לאנשים פרטיים מבלי שלאלה יהיו קווים מנחים כיצד לנהוג עם אחריותה זו ומבלי שלפרט יש יכולת לבחון ולהעביר ביקורת על האופן בו גופים אלה ניצלו את כוחם. מעבר לכך, בעל הקו שנחסם לא מקבל על כך אף הודעה, כך שלא יוכל לדעת שבוצעה חסימה לקו שלו עד שייוודע לו על כך מאדם שניסה להתקשר אליו, נתקל במכשול ומצא דרך אחרת להודיע לבעל הקו אודות החסימה. גם המנויים בסל השירותים לא חשופים לעדכונים ברשימת הקווים החסומים בשירות איתו התקשרו, כך שאין להם דרך לבחון את הישארותם בשירות באם משתנים תנאיו. ההחרגה המוצעת בסעיף 51ג1)ו()2( לנוסח החוק העומד לדיון, בה יוחרגו מספרים מקוצרים בעלי 3 או 4 ספרות ומספרים שהוקצו למדינה ומוסדותיה היא החרגה חשובה, אך לא פותרת את המצב בו נמנעים מהאוכלוסייה החרדית מענים חשובים של ארגוני חברה אזרחית, אשר לא עומדים בתנאי משרד התקשורת לקבלת מספר מקוצר.1 קווי הסיוע ללהט״ב חרדים מופעלים על ידי עמותות, בכספי תרומות ומופעלים על ידי מתנדבים, כך שהדרישה להפעיל את הקווים 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע מהווה חסם משמעותי לעמידה בתנאים. מדובר בקריטריון שרירותי המניח שקו שאינו חירומי במהותו גם אינו קו מצוקה שיש להגן על הגישה אליו. בכדי למנוע פגיעה בלהט"ב חרדים, יש לכל הפחות להתאים את התנאים כך שיאפשרו קבלת מספר גם לשירותי הסיוע המוצעים על ידינו ועל ידי ארגונים נוספים שימצאו עצמם חסרי יכולת לתת מענה לאוכלוסייה. אירועי ה- 7.10 חשפו ביתר שאת עד כמה ארגוני חברה אזרחית הם קריטיים במתן מענים וסיוע שהמדינה לא מצליחה לספק, בחירום ובשגרה. כל עוד ההחרגה בחוק נוגעת רק לרשימה סגורה של קווים ולמענים שקיבלו מספרים מקוצרים ממשרד התקשורת, ניתן יהיה לחסום שרירותית קווים המספקים מענים חשובים שאינם מוגדרים כמעני חירום על ידי משרד התקשורת, כל זאת ללא שקיפות בנוגע לעצם חסימתם, הקריטריונים לחסימתם או מנגנון ערעור על ההחלטה לחסום אותם. כך, למעשה אין מניעה שאותם גופים שיציעו את סל השירותים יפעילו שיקול דעת פסול בבואם לחסום קו כזה או אחר וינצלו את כוחם למנוע גישה למידע, מענים או שירותים שעשויים להיות קריטיים בעבור המנוי בזמן מסוים. אנו מציעים לנסח סעיף סל אשר יגדיר את המענים אותם אין לחסום ויספק הגדרה קבועה בחוק אשר תחייב את ספקי השירותים לבחון את החלטותיהם ביחס להגדרה ברורה, וביחס אליה יוכל מי שרואה את עצמו כנפגע מאותה ההחלטה גם לבקש סעד משפטי. לדוגמא: ״אחרי סעיף 51ג1)ו()3( יבוא: חסימת החיוג למוקד סיוע טלפוני של מוסד ציבורי שנקבע לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.״ 1 קריטריונים להקצאת מספרים מקוצרים ארציים למוקדי חירום, מצוקה ורווחה, משרד התקשורת, 21.4.21 , https://bit.ly/45tjx1s השפעה על קווי הסיוע של הקהילה הגאה לאוכלוסייה חרדית: למיטב ידיעתנו, המספרים של ארבעת קווי הסיוע של ארגוני הקהילה חסומים לחיוג מקווים כשרים. המשמעות היא שללהט"ב מהחברה החרדית, אין יכולת לפנות לשירותים המציעים אוזן קשבת, מקום בו יוכלו לדבר בכנות על חוויותיהם הנוגעות לנטייה מינית או זהות מגדרית ללא מחיר חברתי ומשפחתי, ולקבל מידע אמין על סוגיות שונות העולות מחוויות אלה או לקבל הפניה לאנשי טיפול, רבנים ורבניות ליעוץ, ליווי וסיוע. מניסיוננו בהיעדר מרחב בטוח ומקצועי לפנות אליו לקבלת סיוע רגשי או מידע אמין, להט"ב מהחברה החרדית חשופים למצבי מצוקה נפשיים, לניצול ואף לנטייה לאובדנות. להט"בים בציבור הדתי חווים קשיים רבים, העדר היכולת לקבל מענה רגשי אקוטי כמתבקש, גוזרת עליהם בחירה בין רכיב זהותם החרדי ובין זה הלהט"בי. בחירה זו מלווה במכאובים רבים וקשים מנשוא, ומחירה עלול לעלות לכדי הפניית גב וניתוק מכל מעגלי השייכות: המשפחתיים, הקהילתיים והדתיים. מחקרים מראים כי להט"בים דתיים מהווים קבוצת סיכון באובדנות, ד"ר חנה בר יוסף מציינת כי: "זוהי קבוצה שלא מקבלת די התייחסות, והיא כר פורה להתאבדויות ששומעים עליהן בדיעבד. אחוז ההתאבדות בקרב הדתיים הוא הגבוה יותר, שכן הם נתקלים במצוקה קשה יותר מול המשפחות". מחקרים מהעולם מראים כי השתייכות לקהילה דתית מגבירה את הסיכוי לאובדנות בקרב להט"ב." 2 בחיפוש אחר מענה, כאשר קווי סיוע או אתרי אינטרנט של ארגוני הקהילה נחסמים, מגיעים הפונים אל ארגוני המרה שונים המציעים "טיפולים" הכוללים פרקטיקות מסוכנות במסווה של סיוע רגשי. אותם "טיפולי" המרה, הוכחו כלא יעילים ואף כמזיקים, כפי שמצוין גם במכתב של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל בעניין הצעת החוק האוסרת על טיפולי המרה משנת 2020 3, וכפי שמשתקף מחוזר המנכ״ל של משרד הבריאות בנושא ״עמדת משרד הבריאות בהקשר ל׳טיפולים׳ להמרת הזהות המגדרית והנטייה המינית״.4 למותר לציין שהגורמים המפעילים את הקווים לא מכוונים את הפונים לקבלת בחירה כזו או אחרת הנוגעת להשתייכות לעולם הדתי/החרדי. בשיחות הקשב לא מוצעת האופציה לוותר על החיים בחברה הדתית/החרדית כפתרון למצוקות העולות במהלך השיח, אלא מתאפשר לפונה לעסוק בשאלות אשר מציפה ההתמודדות עם הנטייה המינית או הזהות המגדרית, להתייעץ לגביהן ולקבל מידע אשר יסייע לו/לה בקבלת החלטה עצמאית והתמודדות הנובעת מידע ולא מחוסר ידיעה. אנו, הארגונים החתומים מטה, מביעים התנגדות עזה להצעת החוק, ומבקשים לאפשר לאנשים מהחברה החרדית להמשיך ולמצוא אוזן קשבת ומקור מידע אמין על סוגיות שאין להן מענה בתוך החברה החרדית. כבר היום קווי הסיוע שאנו מפעילים חסומים, ועדיין כמות הפניות היא אדירה ומוכיחה את הצורך שיש בקרב הקהל לשירותים שאנו מספקים. יש לציין שמדובר באותם אנשים שהצליחו למצוא דרך לא-דרך לחייג אל קווי הסיוע ולעקוף את המגבלות הקיימות כבר היום. חסימה בחוק של קווי הסיוע לטלפונים כשרים לא תעלים את הלהט"ב בחברה החרדית ולא תביא לכך שאלה לא יתמודדו יותר עם שאלות סביב נטייתם המינית או זהותם המגדרית, היא פשוט תביא לכך שהדרך לקיים שיחה כנה, לקבל מידע ולחלוק מהעול תהיה הרבה יותר קשה, מה שעלול לדחוק אנשים מסוימים לידיי ייאוש והחלטות מסכנות חיים. על החתום: 2 לכברג, ג. ש., & Lachberg, G. S. (2020). מחשבות אובדניות, ניסיונות התאבדות והתאבדויות בקרב מתבגרים להט"בים - סקירת ספרות. Mifgash: Journal of Social-Educational Work / מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית, כ"ח(51/52), 129–148. 38 3 https://bit.ly/45QSmxb 4 www.health.gov.il/hozer/mk03_2022.pdf תהילה אטיאס בסה מנכ"לית בת קול נתנאל שלר מנכ"ל חברותא רן שלהבי מנכ"ל האגודה למען הלהט"ב נילי מדרר מנכ"לית הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות רונית ארנפרוינד מנכ"לית תהל"ה