חומר רקע
דו״ח ועדת ההיגוי הלאומית
להערכת מצב תחום מדעי הים בישראל
הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל
ינואר2024
"
הערכה כלכלית של תשואות מדעי הים(אבטחת מקורות מזון ,אוצרות טבע ומניעת אסונות סביבתיים )נחוצה אך מורכבת .
סיוע
לגורמי תכנון ,תחזיות ,והתוויה מוקדמת של דרכי פתרון וטיפול במשברים אמנם אינם מניבים רווח מידי ,אך שווים עצום.
דוגמאות
לכך הן פיתוח מודלים של התפשטות זיהומים בים,
".....
ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים
מנדט הוועדה
•בחינת הפעילות בתחום מדעי הים בישראל.
•איסוף וריכוז של נתונים על המצב הקיים ,
ועל
תוכניות עתידיות לפיתוח התחום ולהכשרת
חוקרים.
•מיפוי כלל הגופים הפעילים בתחום מדעי הים.
•בחינת השימוש בתשתיות לאומיות לקידום היכולות של הקהילייה המדעית בתחום.
•בחינת שיתופי פעולה מדעיים בין הגופים השונים העוסקים במחקר מדעי הים וקידומם.
•בחינת תחומי מחקר חדשים ומתפתחים בתחום חקר הים.
•
הבניית
תוכנית
אסטרטגית לאומית לתחומי מחקר בנושאי הים.
•
העברת ממצאיה והמלצותיה לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
ולמל"ג/ות"ת .
ועדת ההיגוי הלאומית בתחום מדעי הים
חברי הוועדה
יו"
ר-פרופ 'צבי בן אברהם ;חבר האקדמיה ,אונ 'תל אביב ,אונ 'חיפה
ד"ר לאה בם ;חברת מל"ג
פרופ '
קולין
ברונלי ;אונ 'סאות'המפטון ,אנגליה
פרופ '
חזי
גילדור ;האוניברסיטה העברית בירושלים
פרופ 'דניאל ויס;חבר האקדמיה ,הטכניון מכון טכנולוגי לישראל
פרופ 'גיתי
יהל;
המרכז האקדמי
רופין
פרופ 'יוסי לויה;חבר
האקדמיה ,אונ 'תל אביב
ד"ר איציק מקובסקי ;המרכז לחקר הים התיכון ,אונ 'חיפה
פרופ 'אורית סיון ;אונ 'בן גוריון בנגב
פרופ 'מעוז פיין ;
המכון
הבינאוניברסיטאי
למדעי הים באילת ,אונ 'בר אילן
פרופ 'ינון רודיך ;מכון ויצמן למדע
הוועדה פעלה ב-
2020-2021
והגישה את המלצותיה
לות"ת ביולי2021
פגישות עם מומחים וחוקרים מובילים ממגוון תחומים
סקר מקוון בקרב חוקרים ,סטודנטים ,טכנאים ,ואנשי ממשל בתחום מדעי הים
אנליזתTOWS
(
Threats, opportunities, weaknesses, strengths
)
סקר תפוקות
שיחות עם רשויות(רשות החדשנות )
עשרות פגישות ודיונים של חברי הוועדה
עבודת הוועדה
מספר פרסומים במדעי הים :
ממאמרים
ספורים בשנה לכ-
800מאמרים בשנה כיום
רוב המאמרים ברביעון1
פורצי דרך עולמיים בכמה נושאים בתחום
(לפי סדר הא״ב :יונתן ארז ,צבי בן-אברהם ,
אמציה גנין ,דניאל ויס ,בעז לוז ויוסי לויה)
תמונת מצב-
1
עלייה מואצת בצרכים(מזון ,מים ,אנרגיה ,
חומרי טבע וערכי
טבע ייחודיים )
ובבעלי עניין(משתמשים )בסביבה הימית
מדינת ישראל דלה בתשתיות ובמשאבים הדרושים לענות על
הצרכים ;
קיימים פערי ידע ניכרים שיש להשלימם בטרם
יתאפשר ניצול מושכל של משאבי הים
נדרשים חדשנות וניצול בר-
קיימה שיבטיח את שמירת הטבע
ואוצרותיו הימיים גם לדורות הבאים ,
מתוך ראייה והבנה
סביבתית עמוקה
התוכנית הלאומית גובשה כדי לענות על הצרכים הלאומיים
בצמצום פערי הידע ,
למינוף מדעי הים ככלי לחיזוק קשרים
אזוריים(גשר לשלום )ובין-לאומיים ,
ולמינוף מדעי הים
לקידום כלכלה מוטת-חדשנות בפריפריה
תמונת מצב-
2
•
הכרזה על ישראל כמדינת ים
הרואה את עתידה והתפתחותה הכלכלית ,
המדעית והחברתית בהבנת הסביבה
הימית וניצול בר קיימה של משאבי הים
•חיזוק תשתיתי ובר-
קיימה
של מעמדה ,
יכולותיה המחקריות ומצוינותה האקדמית של מדינת ישראל בתחומי
מדעי הים ,הן בפן הבסיסי והן בפן היישומי
•
הנחת תשתית אקדמית מובילה ומיסוד שיתוף הפעולה עם הגורמים הממשלתיים והתעשייה להבטחת שגשוגה
הכלכלי וביטחונה של מדינת ישראל בתחומים הנשענים על מדעי הים
•
מינוף מדעי הים ככלי לחיזוק קשרים אזוריים(גשר לשלום )ובינלאומיים
•
מינוף מדעי הים לקידום כלכלה מוטת חדשנות בפריפריה(אילת )
וחיזוק
אקוסיסטם
ההייטק בחיפה
החזון המוצע לתכנית הפיתוח האקדמי ויעדיה
•עיבוי וחיזוק הקהילה המדעית העוסקת במחקר אקדמי בסיסי ויישומי ,בתחומי מדעי הים .
הרחבת הקהילה באמצעות גיוס
חברי סגל חדשים ,שיתופי פעולה עם חברי סגל מתחומים אחרים ,הגדלת מספר המשתלמים לתארים גבוהים ולבתר-דוקטורט
•
העמדת התשתית המחקרית הנדרשת לרשות החוקרים במוסדות להשכלה גבוהה ובתעשייה והעמדת משאבים נדרשים לביצוע
מחקרים
העומדים בדרישות תחרותיות של חדשנות ומצוינות:
מענקי המחקר אינם מאפשרים תקצוב של ספינות מחקר
ושמוש
בציוד ימי כבד .
מוצע לאמץ את המודל הנפוץ של קרן
למחקרי ים שזכו בקרנות תחרותיות
מסלול למימון מחקרים רב-תחומיים ,
ולמימון מחקרים הדורשים פרק זמן ארוך מהמקובל בקרנות הבסיסיות(
מוצע
לממן מחקרים עד חמש שנים עם אפשרות לחמש שנים נוספות )
על
מנת להשתלב ולהוביל את
המהפכה
הכחולה, על
מדינת
ישראל
לפעול
מידית
להגדלת
התמיכה
במדעי
הים
על
בסיס
מצוינות
וחדשנות
מדעית
המלצות הוועדה:
•
הרחבת ההכשרה בנושאי מדעי הים ופתיחתה לסטודנטים מתחומים טכנולוגיים מתקדמים וכן לסטודנטים ממדעי החברה
והרוח .ההכשרה תכלול גם סגל טכני ייעודי לתמיכה בתחומים טכנולוגיים ייחודיים
•פיתוח הממשקים של האקדמיה עם התעשייה :שיתוף בתשתיות מחקר ,קידום שתופי פעולה ,יצירה והעברת ידע ,
עידוד
השקעות חיצוניות במחקר אקדמי בתחום
•יצירת מסלולי מימון ייעודיים למדעי הים ,
על בסיס
מצויינות ,על מנת לתמוך בתחום מחקר ייחודי ויקר הפועל בתווך מאתגר
על
מנת להשתלב ולהוביל את
המהפכה
הכחולה, על
מדינת
ישראל
לפעול
מידית
להגדלת
התמיכה
במדעי
הים
על
בסיס
מצוינות
וחדשנות
מדעית
המלצות הוועדה :
(המשך)
התקציב הכולל הנדרש למימוש התוכנית
מוערך ב–
250מיליון ש"ח ל–
5
שנים על פי
הפירוט בטבלה להלן .
מצופה שבערוצים ב ,ה ו–
ח יתמכו עוד
גופים נוספים מלבד ות"ת .
•עשור האוקיינוסים של האו״ם החל ב-
2021
,וכך גם תוכנית ה-
Green Dealשל האיחוד האירופי .
הוצע
להקים לאלתר את ועדת ההיגוי ולהקצות את המשאבים הנדרשים
•התוכנית האקדמית תיבנה כבסיס לתוכנית לאומית רחבה הכוללת את כל בעלי העניין .
שותפים טבעיים
יהיו הרשות לחדשנות ,
משרדי הממשלה הרלוונטיים(כגון כלכלה ,אוצר ,האנרגיה ,תחבורה ,חקלאות ,
הגנת
הסביבה ,והחדשנות ,המדע ,והטכנולוגיה) ,רשויות מקומיות והתעשייה הרלוונטית
•פיתוח הממשקים של האקדמיה עם התעשייה :שיתוף בתשתיות מחקר ,קידום שתופי פעולה ,
יצירה
והעברת ידע ,עידוד השקעות חיצוניות במחקר אקדמי בתחום
•קיימות מעבר לחמש השנים הראשונות :התוכנית תוציא את תחום מדעי הים מקיפאון לפריצה וחדשנות ,
ותוביל ליצירת שיתופי פעולה חדשים ולתמיכה גם אחרי חמש השנים הראשונות של התוכנית
לוח זמנים ושותפים פוטנציאליים
שאלות?
How inappropriate to call this planet ״Earth ״when
it is quite clearly Ocean, Arthur C. Clarke
https://qrius.com/we-can-save-our-ocean-in-three-steps-if-we-act-now/
The oceans provide
Sustainable Development
Goals (Agenda 2030)
עשור האוקיינוסים של האו״ם :
חיים ביבשה אך חלק ניכר מהכלכלה והצרכים הבסיסיים תלוי בים
הוועדה הוקמה בתזמון מצוין!
●אוסטרליה
הקימה
ב-
2005את
ה-
Centre of excellence for coral reef studies
.המרכז
הפך
עד
מהרה
למוביל
בתחום
מבחינת
מספר
הפרסומים
המדעיים
ולמרכז
ידע
ומצוינות.פרופ'יוסי
לויה(חבר
האקדמיה
הלאומית
הישראלית
למדעים,
אוניברסיטת
תל
אביב
וחבר
הוועדה)שימש
כיו"ר
הוועדה
המדעית
המנהלת
של
מרכז
זה
בין
השנים2005ו-
2014
●בערב
הסעודית
הוקמה
ב2009האוניברסיטה
ע"ש
המלך
עבדאללה(
KAUST
),ובה
מרכז
מחקר
ים
סוף.בהקצאת
משאבים
מתאימים
הפך
המרכז
למרכז
מצוינות
בעל
מוניטין
עולמי(מקום43בדירוג
שנגחאי
באוקיאנוגרפיה
בשנת2020
)
●לאחרונה
הצהיר
מלך
ירדן
על
כוונה
להקים
תכנית
חדשה
למדע
ותיירות
אקולוגית
במפרץ
אילת
בהשקעה
עצומה
כולל
גיוס
צוות
בינלאומי,בשל
מחקרים(שנערכו
ברובם
בישראל)על
ייחודיות
שוניות
מפרץ
אילת.הממלכה
תקים
מעבדה
ברמה
בין-
לאומית
לחקר
מפרץ
אילת
הנהיה לראש או זנב?
החלטה אסטרטגית והשקעה מתאימה יובילו לתוצאות בזמן קצר!
פריסת תשתיות מדעי הים
צורך באיגום משאבים